חדשות ופעילות

ייבוא מוצרים שנוסו על חיות

ב-11.6.2007 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לקריאה ראשונה את "הצעת חוק צער בעלי-חיים – איסור ייבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי-חיים". אם יאושר החוק, הוא ייכנס לתוקף בהדרגה בין מרץ 2008 למרץ 2013, ועשרות מוצרים יוסרו מהמדפים בישראל. כזכור, ב-21.5.207 התקבל חוק אחר שיזם ח"כ גדעון סער, נגד ביצוע ניסויים בחיות למטרות אלה בישראל.

ח”כ סער, יוזם החוק החדש, אמר לעיתונות: ”אני מתנגד לניסויים בבעלי-חיים לצורך בדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי. לא ייתכן שנייבא לארץ מוצרים דומים שנוסו על בעלי חיים בחו”ל. באירופה כבר חל איסור על כך, והצעת חוק זו באה ליישר קו איתם.”

מוסיף יו"ר ועדת החינוך, הרב מיכאל מלכיאור: "לא מדובר במוצרים שמשפיעים על חייו ובריאותו של אדם. המוסר היהודי, כמו גם השכל הישר והמוסר הבסיסי של חברה, מתקוממים נגד ניסויים בחיות – על אחת כמה וכמה למטרות כמו מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי, שאינם לצורך רפואי. אנו גם לא יכולים לסבול שימוש במוצרים שנוסו על בעלי-חיים במדינות אחרות."

מקורות

"Import of animal-tested cosmetics to be banned", ynet, 14.6.2007.

"אין כניסה לשמפו שנוסה על בעלי חיים", nrg מעריב, 12.6.2007.

אורנה יפת, "ייאסר ייבוא חומרי ניקוי וקוסמטיקה שנוסו על בע"ח", ynet, 12.6.2007.

רונן ליבוביץ, "הכנסת מתנגדת למסחר במוצרים שנוסו על בעלי חיים", Nfc, 11.6.2007.

יודעים על מקום שמוכרים בו כבד אווז?

הלעטת אווזים בכפייה היא מעשה בלתי חוקי בישראל. מכירת כבד אווז כיום עלולה להיות תוצאה של פיטום בלתי חוקי ולכן המוכרים שותפים לעבירה על החוק. אם ידוע לכם על מסעדות, שירותי קייטרינג או קצבים המוכרים כבד אווז, אנא שלחו אלינו כל פרט העשוי לסייע לנו לפעול לעצירת העבריינים, בטופס הבא.
העצומה "לא חוקי לפטם? לא חוקי למכור כבד אווז!", מטעם התארגנות עצמאית, קוראת לאיסור מלא על ייבוא כבד אווז לישראל ולהוצאת מכירתו אל מחוץ לחוק. כדאי לחתום!

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס. השירות יתקיים בתל-אביב. היקף הפעילות הנדרשת: 40 שעות שבועיות למשך שנה. יתרון לגרים באזור תל-אביב והמרכז. לפרטים נוספים: info@anonymous.org.il

ירושלים: סדנת חלב צמחי

ביום ו', 22.6.2007 בין 9:00 ל-12:00, תתקיים במטבח של דלית בשכונת רמות "סדנת חלב בהשראת שבועות", הכוללת הכנת חלב, גבינה, יוגורט, שמנת וקרם מן הצומח, ומידע על פרות בתעשיית החלב ועל הקשר בין תזונה לסביבה. מחיר השתתפות: 180 ש"ח. מידע נוסף על הסדנה באתר "עץ בעיר". לפרטים נוספים ולהרשמה: wild@citytree.net

לגדל ילדים טבעונים

האם אפשר לגדל ילדים מינקות ללא מוצרים מן החי? לא רק אפשר, אלא גם מסתבר שמוצרים צמחיים טריים עוזרים לילדים לגדול בריאים הרבה יותר מילדים הגדלים על התזונה המקובלת. צפו בסרטה של ליסה פורנבאיו, "הורות טבעונית" העוקב אחר הורים אמריקאים שמגדלים ילדים טבעונים (תרגום לעברית: יומן חייתי).

ביצים ממשק בארותיים: הבהרה

"העמותה למען חיות המשק" ("חי-משק") מבהירה: ביצים ממשק בארותיים המשווקות כ"ביצי חופש" אינן נמצאות תחת כל פיקוח ולכן אין כל דרך להבטיח שהלול שבו הוטלו הביצים אכן עומד בקריטריונים של מרעה חופשי. אבי פנקס מהעמותה, אשר מפקחת על המותג "ביצי חופש", מוסר שבעל המשק סירב להציג תעודות משלוח מהלולים שמהם הוא מקבל ביצים וממכון המיון שלו לרשתות השיווק, וסירב לאפשר ביקורים בלולים שמהם הוא מקבל ביצים. אי לכך, אין לעמותה אפשרות לקבוע שמקור ביצי בארותיים הוא אכן תרנגולות במרעה חופשי ולא בכלובים. אם כן, השימוש שעושה משק בארותיים בסימון "ביצי חופש" אינו תקין ומתקיימים כעת הליכים לגרום להסרת הסימון.

כדאי לכתוב

nrg מעריב התעללות בביה"ס. בכתבה "מסיבת סיום חייתית" (11.6.2007) מתארת בילי פרנקל התעללות נרחבת בחיות בחגיגות סיום הלימודים של השמיניסטים בבית-ספר "סליסברג", ירושלים, בחסות צוות ההוראה וההנהלה. על רקע האירוע החמור, כדאי לכתוב לגורמים הבאים ולהציג בפניהם את הצורך הדחוף להכניס לתוכנית הלימודים בכל מערכת החינוך שיעורים נגד התעללות בבעלי-חיים:

מנהלת חינוך ירושלים (מנח"י), ככר ספרא 3 קומה 2 , ירושלים; פקס: 02-6296777

גב' חוה בר טור, סגנית מנהל מנח"י לחינוך העל-יסודי, פקס: 02-6296957 דואל: bthava@jerusalem.muni.il  
האגף לפניות ותלונות הציבור, משרד החינוך, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים 91911; פקס: 02-5602390 דואל: info@education.gov.il

שרת החינוך, ח"כ פרופ' יולי תמיר, פקס: 02-6753976 דואל: itamarba@education.gov.il  או ytamir@knesset.gov.il

חברי ועדת החינוך של הכנסת

קשת חזירים בחיפה. בכתבה "מפרץ החזירים" ("עובדה", 14.6.2007) הציג אורי רוזנווקס כתבה על ניסיונות רשות הטבע והגנים ועיריית חיפה לטבוח בחזירי הבר שנכנסים לעיר כדי לאכול – יוזמה שבית-המשפט דחה. מול הסילופים והאהדה לציד שהוצגו בכתבה, כדאי לדעת: חזירי הבר בורחים למסתור מיד כשהבחינו באדם. הם אינם תוקפים אנשים, למעט חזירים פצועים שנדחקו לפינה ומנסים להתגונן מפני הצייד. רשות הטבע והגנים ממליצה לתושבים שחזירים נכנסים לחצרם: להחזיק כלב בחצר; לסלק בלוטי אלונים שנפלו לארץ בסביבתכם הקרובה; להניח מכלים פתוחים עם חומר דוחה (כמו אקונומיקה) על ציר הגישה של החזיר; להניח בחצר רדיו דולק; להימנע כליל מניסיונות להאכיל חזירים או ללטפם. בנוסף לכך, קיימים פתרונות של גידור, תותחי רעש, סילוק אשפה או נעילתה, ופיזור חומרי הרתעה ביולוגיים לא מזיקים.

כדאי לכתוב ל"עובדה" ולהעמיד דברים על דיוקם, ולבקש מהווטרינר העירוני לפעול בשיטות לא פוגעניות שהוזכרו:

ד"ר דרור דגן, מנהל השירות הווטרינרי, רח' אבא הלל סילבר 22, חיפה; פקס 04-8237754; pniotz@haifa.muni.il

תושבי האזור מוזמנים להדפיס ולהדביק בסביבת מגוריהם כרזת הסברה.

מהעיתונות: בעלי-חיים בישראל

קורבנות תעשיית הבשר. בין 12 ל-14 ביוני נמצאו בגמלא שישה נשרים בוגרים ושלושה גוזלים שמתו מהרעלה, בנוסף על זאב מת. רשות הטבע והגנים חילצה מקניהם שישה גוזלים שהתייתמו בהרעלה, ויתכן שיהיה צורך להעביר שני גוזלים נוספים לשבי (בתקווה לשחררם בעתיד). רק 228 נשרים נספרו בישראל בקיץ 2006 לעומת 460 בקיץ 2002. מספר הקנים שנצפו ירד מ-107 בשנת 2000 עד 65 בלבד השנה. כותב אלי אשכנזי (הארץ): "ההרעלה ב-1998 היא נקודת ציון בהיסטוריה של הנשרים בישראל. היא נגרמה על ידי מגדל בקר, שפיזר רעל במטרה לפגוע בזאבים שטרפו בעדריו. כתוצאה מכך, מתו כ-40 נשרים – כרבע מאוכלוסיית הנשרים בגולן באותה תקופה. מגדלי הבקר והחקלאים שמפזרים את הרעל, מנסים לעתים לפגוע בבעלי חיים הפוגעים בעדריהם ובגידולים – כמו זאבים וחזירי בר. אך רוב ההרעלות נעשות במסגרת סכסוכים בין מגדלי בקר על שטחי מרעה. החקלאים מנסים לקטול את עדרי היריבים."

ברשות הטבע והגנים מבקשים מהציבור בצפון לדווח על פגרים של בהמות ועל עופות דורסים העומדים על הקרקע. את הדיווחים יש להעביר למוקד המידע של רשות הטבע והגנים בטלפון: 3639* ולציין את המיקום המדויק. כתבות:

אלי אשכנזי, "החקלאים מפזרים רעל, והנשרים בארץ מתקרבים להכחדה", הארץ, 15.6.2007, עמ' א19. 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

אושרת נגר-לויט, "מי מרעיל את הנשרים בגולן", nrg מעריב, 14.6.2007.

עידן אבני ועמיר בן דוד, "על כנפי מחלצים", ידיעות אחרונות, 14.6.2007, עמ' 149.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

ארז ארליכמן, "פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים בגמלא", ynet, 14.6.2007.

"מי מרעיל את הנשרים בצפון?", וואלה!, 13.6.2007.

הארץ TheMarker ספגת וכלבת. "הממשלה אישרה 42.3 מיליון ש' למלחמה בכלבת ובפרה המשוגעת" (13.6.2007, עמ' 8) מוסר עמירם כהן, שהממשלה אישרה בשבוע שעבר תקציב של 21.3 מיליון שקל למאבק במחלת הפרה המשוגעת (ספגת המוח בבקר). הכסף יוקדש לבדיקות, למעקב ולהשמדת בשר חשוד; יתכן שנתח התקציב שנועד ל"מאבק בהובלה בלתי מבוקרת של בקר לשחיטה" ישפיע גם על גורל הפרות והפרים. כהן מדווח גם על תקציב דומה לחיסון בעלי-חיים בטבע וכלבים חופשיים (חיסון אוראלי, ראו תמונה של פיתיון החיסון).

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ TheMarker משלמים ללולנים. בכתבה "הממשלה תשקיע 300 מיליון שקל בהרחקת לולים אל מחוץ למושבים – כדי להקים במקומם צימרים" (14.6.2007, עמ' 2) מדווח עמירם כהן שמשרדי האוצר והחקלאות מנהלים מו"מ עם הלולנים על רפורמה בענף הלול, המיועדת להרחיק את לולי הביצים אל מחוץ לתחומי המושבים. המדינה תשקיע 300 מיליון שקל ברפורמה כמענקים.

הארץ (גלריה) דובדבן מורעל. בטור "סוף עונת הדובדבנים" (15.6.2007, עמ' ד2) מציגים אביב לביא ושירי כץ את יתרונות הדובדבנים האורגניים לעומת דובדבנים רגילים; יש מגדלי דובדבנים המרעילים ציפורים במסורול.

דיון על חוות מזור. ב-11.6.2007 נערך בבית החייל בתל-אביב דיון ציבורי בנושא "האם קיים צורך בישראל בקיום חווה מסחרית לגידול קופים למטרות ניסויים בחו"ל?" את הדיון יזם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, והשתתפו בו נציגי הארגונים להגנת בעלי-חיים, הפורום הבין-אוניברסיטאי לרפואה ובעלי חוות מזור. לפי nrg מעריב, השר "הודה שאם זה היה תלוי בפקידים במשרד להגנת הסביבה הם היו סוגרים את חוות מזור, ואף טרח לציין שהוא לא צמחוני. הוא פנה לכל אוכלי הבשר בקהל ושאל אותם מה ההבדל בין הריגת פרה וניסויים בקוף." לפי ynet, השר אמר "אם הציבור יעביר אליה [לשדולה להגנת בעלי-חיים] הצעת חוק האוסרת לגדל קופים בכלל או שתגביל את מספר הקופים בחווה, אני סמוך ובטוח שיהיו חברי כנסת שישמחו לעזור בקידום הנושא." כתבות:

"ספקית קופי הניסויים של העולם", nrg מעריב ,11.6.2007.

"דיון ציבורי על חוות מזור: "הגישו הצעת חוק נגדה", ynet, 11.6.2007.

הארץ צה"ל מתעלל. בכתבה "חייל טוען: צה"ל מתעלל בגמלים של מבריחים שנלכדים בגבול עם מצרים" (3.6.2007, עמ' א12) מדווח צפריר רינת: "גמלים הנלכדים במהלך פעילות צבאית לסיכול הברחות בגבול מצרים סובלים באופן שיטתי מהתעללות, ומרעב וצמא – לעתים לפרקי זמן של כמה שבועות – ומאוחר יותר הם מומתים על ידי וטרינר."

nrg מעריב נהרגים בצבא. בכתבה "הכלבה הכי טובה שהייתה לי בצוות" (15.6.2007) מתארת בילי פרנקל את פעילות יחידת "עוקץ", בעקבות נפילתה של הכלבה בריטני, בהיתקלות ב-9.5.2007. "מאז הקמת היחידה, ב-1974, נהרגו עשרות כלבים, רובם בעת פעילות מבצעית וחלקם הקטן כתוצאה ממחלות או מתאונות."

ynet סוחבים בת"א. בכתבה "למה עיריית ת"א לא פועלת נגד התעללות בסוסים?" (13.6.2007) בוחן ארז ארליכמן את טיפולה הלקוי של עיריית תל-אביב-יפו במיגור ההתעללות בסוסים ובחמורים: "אורנה בנאי, חברת המועצה מטעם מפלגת הירוקים, העלתה בדצמבר 2006 הצעה לחיסול תופעת ההתעללות בסוסים וחמורים בעיר. המועצה החליטה לאמץ את הצעתה, לקיים דיון בנושא וכן כי אחת לחצי שנה יוגש לחבריה דו"ח על פעולות העירייה בנושא. אלא שהדיון, שהיה אמור להתקיים בחודש שעבר, נדחה במפתיע – ומאז לא נקבע לו מועד חדש." תגובת העירייה: "משנת 2006 ועד היום הוחרמו 29 סוסים וחמורים שהועברו לטיפול ושיקום ארוך."

עתון תל אביב הרעלה. בכתבה "שוב הרעלה בפלורנטין" (15.6.2007) מדווחים אלי סניור ונתיב רחמני שעיריית תל-אביב פיזרה בפלורנטין רעל במטרה להרוג חולדות ועכברים, ובהיעדר פרסום ראוי, מת כלב בהרעלה וכלב נוסף הובהל לווטרינר כשהוא מפרכס. גם לפני מספר חודשים פיזרה העירייה רעל בשכונה מבלי להזהיר את התושבים, ו-15 כלבים נהרגו. הכתבים אינם מפרטים כמה חתולים מתו בהרעלות, ואינם מזכירים שהפתרון להתרבות המכרסמים הוא שיפור רמת התברואה ולא פיזור רעל.

לתגובות: עיתון תל-אביב (ידיעות אחרונות), מיקוניס 5, ת"א; פקס: 03-6876836 דואל: telaviv@yedtik.co.il

nrg מעריב מחלות אוזניים. בכתבה "לסבר את האוזן" (13.6.2007) מסבירה  הווטרינרית ד"ר סמדר טל: למה יש כלבים בעלי נטייה ללקות בדלקות אוזניים בחודשי הקיץ ואיך מטפלים בזה? מה הן ההפרשות השחורות שיוצאות מאוזני החתול והאם זה מצריך טיפול?

חדשות בעלי-חיים מחו"ל

וואלה! מכחידים כרישים. בכתבה "מרק הסנפירים מעמיד כרישים בסכנת הכחדה" (9.6.2007) נמסר שהוועידה העולמית לסחר במינים נכחדים (CITES) לא נעתרה לבקשת האיחוד האירופי לאסור את הסחר בשני מינים של כרישים, קוצן מצוי ולמאנה,הניצודים בהמוניהם להכנת מרק סנפיר.

הארץ (גרדיאן) נדידה באפריקה. בכתבה "השלום בדרום סודאן טוב גם לאנטילופות" (14.6.2007, עמ' 20) מדווח אד פילקינגטון על סקירה שערכו חוקרי חיות בר בדרום סודאן לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים שם ב-1983. מהמטוס נראו 1.3 מיליון אנטילופות בנדידה, אולם מספר הפילים הצטמצם מאוד ולא נראה אף תאו. חיפוש נפט באזור עלול לגרום פגיעה נוספת.

כתבת ווידיאו: אילן גורן, "סודן: איך השפיעה המלחמה על ממלכת החיות?", וואלה! (חדשות 10),  14.6.2007.

nrg מעריב (נשיונל ג'יאוגרפיק) שמורה ימית. בכתבה "הכחול המופלא" (14.6.2007) מסופר על השמורה הימית המצליחה  Goat Island שליד ניו זילנד: 5 קמ"ר אסורים בדיג בלב אזור מוכה דיג.

הארץ (ניו יורק טיימס) כלבים מעוותים. בכתבה "השבחת הגזע" (13.6.2007, עמ' ב2) סוקרת איימי הרמון מניפולציות בכלבים באמצעות הנדסה גנטית: "בהעדר העכבות המוסריות או הקשיים המעשיים שקשורים בהשבחה גנטית אצל בני אדם, מגדלי כלבים מנצלים את המחקר הגנטי כדי להגביר את שליטתם במאגר הגנים הכלבי. [...] מגדלים רבים מקווים שהמאמץ החדש לרסן את הטבע יצליח לתרום לניכוש כמה מחלות רצסיוויות שפוגעות בכלבים גזעיים לאחר דורות של הרבעה מכוונת על ידי האדם. [...] המדענים מזהירים שמכיוון שגנים אלה משפיעים פעמים רבות על תכונות שונות, בחירה מכוונת של כלבים מסוימים להרבעה יכולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות. הגן האחראי לצבעו הכסוף של הלברדור, לדוגמה, גם קשור לבעיות עור." למידע נוסף על כלבים גזעיים

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

חוק חדש בטאיוואן. ב-14.6.2007 נקבע בטאיוואן איסור על ייבוא חיות בר המוגנות לפי אמנת CITES; האיסור יגביל ייבוא עבור קרקסים. העונש המרבי על התעללות בבעלי-חיים, כולל שחיטה "לא הומאנית", נקבע לשנת מאסר אחת. החוק נכנס לתוקף תוך שבועיים.

מקור

AFP, "Taiwan bans circuses from importing protected animals", Sawf News, 15.6.2007.

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet מוכרים מזון בריאות. בכתבה "צמאים למיץ חיטה, רעבים לאורז פרא" (8.6.2007) מסקרת יעל גרטי שמונה עסקים ייחודיים לממכר מזון בריאות, טבעוני בעיקרו (אך לא כולו), בירושלים, פרדס חנה, תל-אביב, רעננה, גבעתיים ונתניה.

עכבר העיר טבעונות. במסגרת המדור "תזונה בבחינה" פרסמה שירי כץ טור בנושא "טבעונות" (8.6.2007) המזכיר מספר סיבות להימנע ממוצרים מן החי, בדגש על פגיעת תעשיית הבשר בסביבה. 

הארץ TheMarker מחיר האורגני. בכתבה "משפחתי ועגבניות אחרות" (15.6.2007, עמ' 36) בוחנת נופר סיני את ההיבטים הכלכליים של המעבר לאוכל אורגני – טבעוני ברובו – ומסיקה שבמבט ראשון מדובר באוכל יקר יותר, אולם במקביל לכך חל צמצום בהרגלים יקרים ובהוצאות על בריאות.

הארץ (ניו יורק טיימס) פשתן נגד סרטן. בכתבה "להאט את קצב הגידול" (10.6.2007, עמ' ב3) מדווחת יפעת גדות על שלושה מחקרים חדשים שהוצגו ב-2.6.2007 בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה רפואית: בראשון נמצא שאכילת 30 גרם זרעי פשתן ביום האטה את התפתחות גידולי סרטן הערמונית; בשני נמצא שנטילת צמח התבלין ג'ינסנג הקלה על העייפות בקרב חולי סרטן; ובשלישי נמצא שנטילת מנת סחוס כרישים לא הועילה לחולי סרטן ריאות – ובעקבות התוצאות הופסק פיתוח המוצר מסחוס הכרישים. (המחקרים סוקרו ב-Nfc שבוע קודם לכן).

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

פיצויים לצמחוני. סוכנויות הידיעות בעולם מדווחות שבית-המשפט במלזיה הורה לחברת התעופה הלאומית לשלם 5,775 דולר כפיצויים לנוסע צמחוני, שקיבל בטיסה מנה שהכילה בשר עוף. החלטת בית-המשפט לוקחת בחשבון את המניעים הדתיים והסטטוס החברתי של הנוסע, שהוא ברהמין מהודו, ואת הפגיעה הנפשית שנגרמה לו. כתבות:

רויטרס, "מלזיה: פיצוי כספי לנוסע צמחוני שהקיא בגלל מנת עוף בטיסה", ynet, 9.6.2007. 

רויטרס, "עוף? בקר? פיצויים על מצוקה נפשית", וואלה!, 9.6.2007.

"קיבל עוף בשק", nrg מעריב, 9.6.2007.

פנים חדשות ללוח הצמחוני

הלוח הצמחוני שמופיע באתר הצמחונות הישראלי עבר למערכת חדשה ומשופרת. ניתן למצוא בו מדור הכרויות ומודעות כלליות לצמחונים.

ללוח החדש

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

בקשות לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם נמצאות בהמתנה לתשובת החברה. העילה: הטעיית הצרכנים לגבי תכולת ביצים במוצרים "מיונס", "ממרח אלף האיים 5%" ו"ממרח שום 5%". דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים על כל אחד משלושת המוצרים. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007. ראו עוד:  יצחק דנון, "בקשה לתביעה ייצוגית: 'ממרח אלף האיים של אסם מכיל ביצים בניגוד לפרסום'", גלובס, 28.5.2007.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

המצלמה, הפנקס והחיה שבכלוב
מתעדים ניצול בעלי-חיים: איך לעשות מה

פעילות חשובה למען בעלי-חיים, שכולנו יכולים לבצע באופן עצמאי: לוקחים מצלמה, פנקס ועט – ויוצאים לתעד פגיעה בבעלי-חיים. המידע שנאסף יוגש לציבור ולרשויות על-ידי אנונימוס בניסיון לפעול נגד הפגיעה. לפניכם מדריך למתעד/ת המתחיל/ה.

למה לתעד?
כדי להגן על חיות מפני התעללות ופגיעות שונות, צריך לדעת את העובדות. בידי אנונימוס יש מידע כללי רב על פגיעה ממוסדת בבעלי-חיים בישראל, אולם כדי להשפיע, לעתים קרובות נחוץ מידע מפורט על מקרים ספציפיים. כוח האדם והאמצעים של העמותה עצמה אינם מספיקים אלא כדי לתעד רגעים נדירים בחייהן של מעטות מבין עשרות מיליוני החיות, הסובלות בכל רגע נתון מפגיעת האדם. כל אחת ואחד מאתנו יכול/ה אפוא לסייע לחיות על-ידי עצם התיעוד והעברת המידע לאנונימוס. משעה שהנתונים נאספו, הם יכולים לתרום לשינוי בדרכים הבאות:

• נשמח לפרסם חומר חדש שמתועד היטב, בפני למעלה מ-27,000 קוראי "זכויות בעלי-חיים השבוע", בנוסף על אלפי חשיפות באתר אנונימוס. חשיפות כאלה מועילות בעיקר כשמדובר בהשפעה ישירה על הרגלי הצריכה של הקוראים. המידע מסייע גם לפעילי העמותה שעוסקים בהסברה לקהל הרחב.
• חשיפה בעיתונות הכללית. לצוות הדוברות של העמותה יש הצלחות רבות בהכנסת מידע עדכני לפורטלים באינטרנט, לעיתונים ולטלוויזיה. כאן מדובר לא רק בחשיפה נרחבת בפני צרכנים, אלא גם בהשפעה על הרשויות ועל חברות מסחריות.
• בסיס לתלונה. במקרה של פגיעה בלתי חוקית, שגם חורגת מהערכים המקובלים בחברה (כגון התעללות סדיסטית, גרירת פרה שקרסה או פיזור פגרים מורעלים) המידע יהווה בסיס לתלונה במשטרה, במשרד החקלאות או ברשות הטבע והגנים. משרד החקלאות אף התחייב במפורש לפעול נגד פרקטיקות מסחריות מסוימות, כגון פיטום אווזים, הצמאת "עגלי חלב" או הפקרת אפרוחים לגסיסה איטית בפחים.
• קידום חקיקה ותקדימים משפטיים. פגיעה המונית ושגרתית על-ידי גופים מסחריים נחשפת בניסיון ליצור דה-לגיטימציה ציבורית לשיטה המקובלת, שתביא בסופו של דבר לאיסור ולאכיפה (למשל: פיטום אווזים בעבר, והובלת כבשים מאוסטרליה או כליאת תרנגולות בלולי סוללות כיום).
• לחץ על חברות מסחריות – בעזרת חשיפה ציבורית במשולב עם לחץ על הרשויות לפעול נגדן (למשל: הטבעת מידע מטעה על אריזות ביצים).

"עגל חלב" בארגז שבו נכלא עד סוף ימיו. צולם בביקור קצר במשק לייכט שבמושב בצרה, בפברואר 2001,
באמצעות מצלמה דיגיטלית פשוטה. מאות אלפי אנשים התבוננו בעיניו של העגל הזה,
שתמונתו הודפסה, בין היתר, על שער עלון המידע של אנונימוס בנושא הפגיעה בבעלי-חיים במשקים.

איפה לתעד?
כל אתר שכלואים בו בעלי-חיים מעניין לתיעוד: לול מכל סוג, רפת או מפטמה, דיר, רכב הובלה, חצר משחטה, שוק חי, וכן גן חיות או פינת חי, פינת ליטוף, חנות חיות, מכלאה רשותית או פרטית, אורווה ועוד. לא בכל המתקנים הללו קל להגיע לטווח צפייה וצילום, ובמתקנים מסוימים, כמו לולי פיטום, מדגרות, משחטות ו"בתי חיות" לניסויים, אי-אפשר לתעד מבלי להיכנס לתוך חלל סגור. גם רוב המתקנים האחרים אינם פתוחים לציבור, ותיעוד המתרחש בהם מחייב יצירתיות. עם זאת, רק מעטים מבין המתעללים – אלה המודעים לכך שהם מבצעים עבירות על החוק (כגון מפטמי אווזים כיום) מפגינים עוינות קשה כלפי מתעדים. במקרים רבים ניתן לתעד פגיעה בחיות אף מבלי לקבל את הסכמת האחראים במקום, למשל: מבט מבחוץ לתוך משק המגודר בתיל או במוטות, מעקב בכביש אחר רכב הובלה, גילוי בורות או מכלי אשפה שאליהם נזרקות החיות שמתו במשק; וכמובן – בגני חיות ואתרים דומים מקובל לצלם.

תיעוד גלוי של פרקטיקה שגרתית – גדיעת קרניים – ברפת החלב של קיבוץ גת (ינואר 2002) עורר זעזוע ציבורי בזכות שידור התמונות ב"כלבוטק". בעקבות השידור נערך דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, והשירותים הווטרינריים קבעו הגבלות על השחתות גוף של בקר (הכריתה הוחלפה בצריבת סודה קאוסטית, וזנבות בקר נאסרו בקיצוץ – בניגוד להיתר לחתוך זנבות צאן).

מה לתעד?
לעתים קרובות התנאים בשטח אינם מאפשרים תיעוד ממושך באמצעים עשירים, ולחץ הזמן מחייב לדעת מראש במה להתמקד. לכל סוג של ניצול ופגיעה יש מאפיינים מיוחדים משלו, ולכן קריאה מראש במדור המתאים באתר אנונימוס תועיל לתיעוד. לפניכם כמה כיווני הסתכלות ותיעוד כלליים:

• פרטים טכניים: לרשום במדויק את מיקום התצפית והצילומים, התאריך והשעה המדויקת של כל אירוע.
• כמה שטח (וגובה בכלובים) יש לחיות לנוע בתוכו? כמה מהצילומים צריכים לתפוס את גבולות הכלוב או המכלאה עם החיות בפנים, באופן שימחיש עד כמה אפשר לנוע שם. במידת האפשר כדאי למדוד את הכלוב/המכלאה.
• תנאי קיום בסיסיים נוספים: רמת הזמינות והנגישות של מים ומזון לכל החיות בכלוב/המכלאה; חשיפה ללא מחסה לשמש (בעיקר בקיץ) או לגשם ולרוח (בעיקר בחורף); מצע רטוב ומטונף בהפרשות והיעדר מקום מרבץ נקי; סירחון, אבק או לחות גבוהה; שלוליות במכלאה; יריעות מתנופפות; רצפה לא נוחה (סורגים, בטון חשוף וכו'); חסימת אור יום, או תאורה מלאכותית ללא מחסה בערב ובלילה; חשיפה מתמשכת לרעשים לא טבעיים (גנרטור, שערי מתכת נטרקים וכו'); חשיפה מתמשכת להטרדות מצד בני-אדם מזדמנים; בליטות מסוכנות בגדר המכלאה או בסורגי הכלוב.
• סימנים למצב גופני ירוד: כחישות או שומן-יתר; צליעה, הליכה לא יציבה או הימנעות מהליכה; הפרשות מהעיניים, האף או פי-הטבעת; פצעים פתוחים, סימני דם או צלקות; אברים כרותים כגון קרניים ומקור וכן נפיחות או שינוי צבע באזור הגדם; סימני שפשוף או נשירת פרווה/נוצות; גוף מלוכלך; פערי גודל ניכרים בין חיות בנות גיל אחד.
• התנהגות המעידה על מצוקה: בריחה מבני-אדם המתקרבים בזהירות; התרוצצות רבה וקופצנות; התקפות הדדיות ובעיקר היטפלות לפרט חלש; פה פעור והתנשמות; ניסיונות כרסום, ניקור או ליקוק של עצמים לא אכילים; תנועות חוזרות ללא מטרה – "התנהגות סטריאוטיפית" (סיבובים בכלוב, טלטול ראש, לעיסת סורגים, גלגול לשון, ניקוי עצמי מופרז וכו'); קולניות-יתר.
• סביבה ותברואה: תרופות וכימיקלים הנמצאים בשימוש במשק; ביוב הזורם לשטח פתוח ובמיוחד למקווה מים; גוויות וזבל שהושלכו לשטח פתוח; חולדות וציפורי בר בשטח החיות הכלואות; סכנות לקהל (בפינות חי וכדומה).
• אלימות כלפי החיות: להשיג פרטים מזהים של המתעלל או לצלמו באופן המאפשר זיהוי; במקרה של התעללות בתוך חנות חיות או פינת ליטוף, דרושים פרטים מזהים של האחראי הישיר; במעקב אחר הובלת חיות, לרשום את מספר הרכב וסוג הרכב.
• מקרים פרטיים: לנסות לעקוב אחר חיה מסוימת ולצלם אותה תוך התמקדות במבטה. זהו הבסיס להזדהות רגשית ולעניין עיתונאי.

תמונות שזכו לחשיפה רבה בקמפיין נגד פיטום אווזים, מימין לשמאל: הלעטת אווז בכפייה (ציפורי); אווז גוסס מתקשה לנשום כי הכבד המוגדל לוחץ על ריאותיו (בן זכאי); שחיטת דחק של אווז גוסס במפטמה (בן זכאי); אווז מדמם מובל לשחיטה (בן זכאי).

כל התמונות צולמו במאי 2001. כיום עוסק צוות אנונימוס בתיעוד הפיטום כהוכחה לעבירות הפליליות שמתבצעות כיום

בשלושה משקים בישראל: משק מזל ורן ואחנון בפתחיה, משק ציון ודויד לגזיאל בבן זכאי ומשק יונתן אשתר בשתולים.

איך לתעד? צילום

כלי העבודה הבסיסיים הם פנקס רשימות ומצלמה דיגיטלית פשוטה (צילומים בטלפון סלולרי בדרך-כלל אינם שימושיים בגלל איכותם הירודה!). לעתים יש צורך גם במשקפת, במצלמה הנושאת עדשה טלסקופית או במצלמה נסתרת זעירה. לצילום בווידיאו יש יתרון עצום על פני צילום סטילס בכל הנוגע לתיעוד התנהגות. תיעוד בווידיאו גם מעלה מאוד את הסיכוי לחשיפה טלוויזיונית של המידע.

לא לחסוך בתמונות! כדאי לצלם המון, ולנפות את התמונות המיותרות רק לאחר תום הסיור. חשוב להתאזר מראש בסבלנות, ובמידת האפשר – לשהות במקום זמן רב. עובדות רבות נחשפות רק לאחר צפייה ממושכת: חלק מהפרטים החשובים הם אירועים נקודתיים, ופרטים אחרים מתגלים רק בהדרגה – בעיקר בהנחה שחיות כאלה אינן מוכרות לך היטב בתנאים מגוונים. כך, עבור מי שאינו מכיר היטב תרנגולות חופשיות, התנהגותן בכלובים עשויה להיראות בהתחלה "נורמלית", ונדרשת סבלנות כדי להתחיל להבחין בקשיים של התרנגולות לעמוד, או בתנועות חוזרות שהיא מבצעת ("התנהגות סטריאוטיפית"). גילוי פרטים אחרים מחייב לארוב למקרה מסוים: פריקת חיות ממשאית בכניסה למשחטה, תרנגולות המנקרות תרנגולת חלשה, עינוי חיות בפינת ליטוף וכדומה.

איך לתעד? כתיבה
פנקס הרשימות הוא כלי תיעוד לא פחות בסיסי ממצלמה, וכאשר שני אנשים יוצאים יחד לתעד – קל לחלק את העבודה בין צילום לכתיבה. תיעוד כתוב של אירועים בזמן אמיתי מספק לא רק רמה גבוהה של פירוט ודיוק שאין אפשרות לשחזר מהזיכרון, אלא הוא גם חיוני לחידוד ההתבוננות. כאשר נותנים לדברים ביטוי במילים, מסתבר על מה כדאי להסתכל: מספר החיות המדויק, מה יש בגוף החיה ובהתנהגותה הגורמים לכך שהיא "נראית רע", מה החיות עושות שמעורר רושם שהן "עצבניות" וכו'. אם אין אפשרות לרשום בשטח, חשוב לרשום מיד כשהסתיים הסיור.

תמונת כלוב טיפוסי בלולי גליקסמן, המקצים לכל תרנגולת שטח קטן מזה של מרצפת בגודל 20x20 ס"מ. התמונה צולמה במושב מישר (פברואר 2001), הוצגה בעלוני אנונימוס ובכלי התקשורת להמחשת סבל התרנגולות בלולי הסוללה, וסייעה להוכיח שאריזת הביצים הפסטורלית של ביצי גליקסמן מעבירה מידע שקרי (האריזה הוחלפה בינתיים עקב מחאת אנונימוס).

שיחות עם עובדים
הביקור הקצר שלך במתקן החקלאי (או גן החיות, החנות וכו') יכול לחשוף הרבה, אך אין תחליף לידע שניתן להשיג באמצעות שיחה עם עובד ותיק במקום. ההמחשה הבולטת לכך היא הספר "משחטה" מאת גיל אייזניץ, המסכם ראיונות עם מאות עובדי משחטות. מובן שהקלטת השיחה עדיפה על-פני תיעוד קצרני בכתב או רישום לאחר תום הסיור. כפי שהראתה אייזניץ, מעבר לשאלות המתבקשות בנוגע לתנאי החיים של החיות ושיטות הטיפול בהן, חשוב לנהל את השיחה בידידות ומתוך עניין אמפתי בעובד, במחשבותיו ובקשיים שהוא מתמודד עמם. כדאי לזכור כי גם כשמדובר באדם המבצע מעשים איומים, האחראים לכך הם במידה רבה המעסיק והלקוחות, ואילו העובד רואה עצמו כאדם הנאבק על קיומו. עדיף לדבר עם העובד במהלך עבודתו כדי לחזות בפרקטיקות שגרתיות, לבקש הסבר לפעולותיו ואגב כך לברר בהדרגה מהי משמעותם של שלטים, תכשירים, מכונות, סימונים על החיות ועוד.

במידה שהצלחת לאתר עובד לשעבר במשק, במשחטה, בפינת-חי וכו', ראיון עמו עשוי לחשוף עובדות שהעובדים המועסקים בהווה מנסים להסתיר. ללא צורך לתרץ את מעשיו כיום, ללא חשש מהמעסיק ולעתים תוך מרירות על מקום עבודה גרוע, עובדים לשעבר חושפים עולם שלם של זוועות נסתרות (לדוגמה: "פועל המשחטה מדבר").

עדויות מצולמות לייסורים ולמוות שגורמים המשלוחים החיים מאוסטרליה. מימין: תמונות עוקבות המתעדות את התמוטטותו

של כבש מיובש בקומת המשאית העליונה ושל כבש מתנשם בקומה התחתונה (ספטמבר 2002); משמאל: גוויות עגלים

שנפרקו מתים ממשאיות ההובלה, שעליהן הועמסו בעודם בחיים, לאחר המסע הממושך בים (מאי 2003).

זהירות!
חשוב להיזהר מפגיעה בחיות במהלך התיעוד! פחד מפני המתעדים הפולשים גורם לחיות שונות, ובמיוחד לעופות, סבל רב. לכן יש לנוע ליד החיות באיטיות ובשקט, ובתנאים מסוימים להימנע משימוש בפלאש. עופות עלולים להיפגע בניסיונם לברוח בהמוניהם בלול צפוף או תוך התחבטות בדפנות הכלוב. בנוסף לכך, הפצת מחלות היא בעיה ממשית במתקני כליאה המוניים ולכן יש לנקוט באמצעי זהירות, למשל – להימנע מדילוג בסיור אחד ממשק למשק בזוג נעליים שהזדהם.

לאחר החקירה
בתום החקירה יש להעביר לאנונימוס עותק של החומר – ולהתאזר בסבלנות! לא כל חומר מצולם יעניין את אמצעי התקשורת, לא כל תיעוד של הפרת חוק יביא את הרשויות לפעול, ולעתים המידע פשוט חלקי ועמום מדי. לאנונימוס גם אין די משאבים לטפל בכל חומר מתועד, ולעתים תיאלץ להסתפק בעצות לשימוש בחומר בעצמך. אולם החומר שאספת יכול להפתיע. לפעמים רגע החשיפה המתאים של החומר יגיע רק לאחר זמן רב, בכלי התקשורת בישראל, בפני הרשויות וגם בתקשורת בחו"ל.

צילומי הווידאו שתיעדו השמדה שגרתית של 25 אלף אפרוחים זכרים במדגרת פאלק (פתח תקווה, נובמבר 2001) שודרו מספר פעמים במהדורות חדשות בטלוויזיה, והגבירו את המודעות לעינויים ולהרג הכרוכים בייצור מזון מן החי.

עובדים עם אנונימוס
כל אדם יכול להצטייד במצלמה ובפנקס, למצוא באזור מגוריו מתקן המנצל בעלי-חיים – ולתעד את הנעשה בו. אולם אפשר גם להצטרף לצוות החקירות של אנונימוס. העמותה מבצעת חקירות במתקנים ספציפיים בהתאם לקמפיינים שמנהלת העמותה. כדי להצטרף לצוות, פנה/י לאנונימוס באמצעות טופס.

פינת התזונה
ראיטה – סלט מלפפונים ב"יוגורט"

חומרים לכוס וחצי "יוגורט"
1 קופסא (350 גרם) טופו משי קשה (Extra Firm) – להשגה בחנויות טבע בקופסאות עמידות, לא מקוררות
3/4 כוס אגוזי קשיו לא קלויים
2 כפות מיץ לימון או יותר, לפי מידת החמיצות הרצויה
קורט מלח

הכנת ה"יוגורט"

1. טוחנים את הקשיו היטב היטב במעבד מזון עד למרקם ממש חלק, 5-3 דקות. לנקות מדי פעם את הדפנות של מעבד המזון משאריות שהצטברו.
2. להוסיף את שאר החומרים ולהמשיך לעבד. אם ה"יוגורט" סמיך מדי, להוסיף מעט מים.
3. לצנן.

חומרים לסלט
1/2 כוס "יוגורט"
1 כוס מלפפונים קלופים ומגוררים גס
1/4 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור טרי

הכנת הסלט

1. מערבבים את המרכיבים, מקררים ומגישים.
2. לעיטור אפשר לבזוק עלי כוסברה, פפריקה וכמון טחון.

מתכון וצילום:  RonVI, רפובליקת בנענע