ביום ג', 19.10.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

 

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.

לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il

 

אנונימוס השיקה אפליקצייה לספר מתכונים טבעוני ל-iPhone, הזמינה כעת להורדה ללא תשלום. מומלץ גם להפיץ בין חברים!

 

בשבוע האחרון התפרסמו בתקשורת דיווחים רבים על מקרי התעללות בבעלי-חיים: "בת ים: חתול הוכה למוות במקל עם מסמרים" (שי אלבלינג, mynet, 12.10.2010), "תושבים: נערים סקלו למוות קיפוד בגינה ציבורית" (תני גולדשטיין וארז ארליכמן, ynet, 10.10.2010), "קרית מוצקין: 'הדוברמן זעק כאילו רוצחים אותו'" (ארי גרינברג, mynet, 12.10.2010), "בן 14 הודה: השלכתי כיסא על חתול" (ארז ארליכמן, ynet, 14.10.2001). כדאי לכתוב לשר החינוך ולבקש ממנו שיפעל לגיבוש תכניות לעידוד חמלה כלפי בעלי-חיים במערכת החינוך, ולהכשרת סגל ההוראה בעניין צער בעלי-חיים ומניעתו. כדאי גם לכתוב לשר לביטחון פנים ולבקשו שיקבע הכשרה מיוחדת של שוטרי משטרת ישראל לאכיפת חוק צער בעלי-חיים.

 

ביום ה', 21.10.2010, בשעה 18:30, תתקיים מול משטרת ראשון לציון (ז'בוטינסקי 101) הפגנה נגד אזלת-היד של המשטרה בטיפל בעבירות אלימות נגד בעלי-חיים. מדובר בהתארגנות פרטית,  לפרטים נוספים.

 

בכתבה "טירת-כרמל: מבצע ציד חזירי בר" (mynet, 11.10.2010) מספר אודי אמסלם שעיריית טירת הכרמל מתכוונת לפתוח בירי בחזירי בר בסביבות השכונות הצפוניות והמזרחיות של היישוב, עקב תלונות תושבים על כך שחזירי הבר מתקרבים לבתיהם. כדאי לכתוב לראש עיריית טירת הכרמל ולבקש ממנו לבטל את הירי לטובת שיטות חלופיות להרחקת חזירים מהיישוב. שיטות כאלה לא נבדקו כראוי בטירת הכרמל. ניתן להתייחס לנקודות הבאות:

• גידור במקום המתאים, בהתאם לתוצאות מעקב אחריהם, יכול למנוע כניסת חזירים ליישוב.
• יש לברר מה מושך את החזירים ולשנות את המצב באמצעות הסברה. בעבר התפרסמו בארץ מקרים של האכלת חזירים על-ידי תושבים. החזירים גם עשויים להימשך למזון שהושלך ללא טיפול ולבלוטים שנשרו מעצים ביישוב.  
• חזירים נרתעים מכימיקלים שונים, וכן מכלבים ומבני-אדם.
• החזירים אינם מסוכנים הם בורחים למסתור שהם מבחינים באדם. רק חזיר פצוע או לכוד, שאינו יכול להימלט, עשוי לתקוף.

 

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• טעימה מחוות האיסיים: ביום ב', 18.10.2010, בשעה 20:00, יארח זנגביל (באנגלית) את חנה-רחל מארק מחוות האיסיים: בית-הארחה ומטבח טבעונאי. הערב ילווה בטעימות ממאכלים המצויים בתפריט הטבעונאי של החווה. השתתפות: 25 ש"ח.
• אוכל וג'אם סשן: ביום ה', 21.10.2010, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל ג'אם סשן, ויוגשו פיצות ונקניקיות מהצומח. תרומה מומלצת: 25 ש"ח.

 

ביום ב', 18.10.2010, ייפתח "מזון ראשוני – קורס תזונה בראש פתוח; תהליך צמיחה קבוצתי ואישי להקניית אורח חיים בריא בהנחיית זהר צמח וילסון." הקורס כולל 10 מפגשים שבועיים בני שעתיים וחצי בימי ב' בערב, בעלות 1,600 ש"ח. לפרטים נוספים ולהרשמה

 

• ספישיסיזם: ביום ד', 20.10.2010, בשעה 20:00, ברוגטקה (יצחק שדה 32), תבחן לילך בן-דוד כיצד מבנה הסוגנות (ספישיסיזם) את יחסנו לעצמנו ולקבוצות מדוכאות, אנושיות ולא אנושיות; יוסי וולפסון ידבר על השורשים החומריים של הסוגנות ויברר האם ההיסטוריה שלה היא היסטוריה של רעיונות או של יחסי ייצור. לאחר מכן יתקיים דיון בהשתתפות הקהל. הכניסה חופשית.
• תחרות אכילה: ביום ה', 21.10.2010, בין השעות 23:00-19:00, תתקיים בוויגן שופ, ברח' אבן גבירול 3 בתל-אביב, תחרות אכילת נקניקיות טבעוניות. לזוכים יוענקו שוברי קנייה לחנות, וחבילת נקניקיות טבעוניות. ההשתתפות חינם, בהרשמה מראש בדואל info@veganshop.co.il. פרטים נוספים בדף הפייסבוק של האירוע.

 

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

כאשר נושא זכויות בעלי-החיים זוכה להגיע למערכת החינוך, לרוב מתמקד המסר בריסון סדיזם ובפיתוח אחריות כלפי "חיות מחמד". אולם מאחר שבחברה המודרנית עיקר השפעתנו על חיות נובעת מבחירות שאנו עושים כצרכנים, בכך צריכה להתמקד גם תוכנית הלימודים בנושא זכויות בעלי-חיים. היבטים רבים של החרם הצרכני מתיישבים היטב עם ערכי מוסר מקובלים, וריסון של צרכנות בלתי מוסרית מתיישב בדרך-כלל גם עם האינטרסים הכלכליים של ההורים. רצוי וקל אפוא להתמקד בהיבטים אלה במסגרת אילוצי מערכת החינוך.

 

התחום הצרכני כולל בתוכו, בין השאר, התעללות בבעלי-חיים שכרוכה בעסקי בידור. התעללות זו מוצגת תוך הטעיית הקהל באשר לפגיעה בחיות מאחורי הקלעים, לעתים קרובות תוך הפרת החוק והנורמות המשפטיות. ניתן להציג נושא זה בכיתה, לחשוף את ההתעללות שמאחורי הקלעים ולחדד את הקשר שבין מימון הפעילות בידי הצרכנים – ילדים, ברובם – לבין מעשי ההתעללות. כמובן, חשוב למנוע כל מעורבות של בית-הספר בפעילויות כאלה, הן בשטח המוסד והן בטיולים ובמופעים מחוץ לשטח המוסד. אלה הם תחומי הבידור העיקריים שמבוססים על התעללות:

 

מופעים שכוללים אלימות גלויה אסורים בחוק במפורש (שיסוי חיות זו בזו) או שהם נפסלו על-ידי בית-המשפט. המעמד של "קרב אדם-תנין", למשל, עמד במוקד מאבק משפטי בשנות ה-90, עד שקיום הקרבות נאסר על-ידי בג"ץ בפסק-דין יסודי, שעשוי לשמש אותך בכיתה כחומר לימוד.

 

מופעים עם בעלי-חיים, גם כשנדמה שהחיות משתפות פעולה מרצון, מבוססים בדרך-כלל על אימוני כפייה, שבמהלכם לומדת החיה, תחת לחצי עינויים, לבצע תרגילים המנוגדים לטבעה. למופעים נלווים גם טלטול החיות למרחקים ארוכים בתנאי הובלה קשים וכליאה בצפיפות במשך רוב ימות השנה (לכתבה בנושא, ולסרט באנגלית). מופעים כאלה אסורים בחוק, הקובע הגבלות מיוחדות על מופעים הכוללים חיות בר. החוק גם מתייחס לכל החיות בקובעו איסור לקיים מופעים, שבהכנות לקראתם או באופן החזקת החיות הקשורות במופע ייגרם להן סבל. אלא שהחוק אינו נאכף. מופעים עם חיות מבויתות עדיין נפוצים בישראל תחת כותרות כגון "קרקס" או "תיאטרון", במסגרת גני חיות, במופעי קוסמים ובמופעים מאולתרים שונים. מופעים פוגעניים נוספים שמתפשטים בארץ הם מירוצי סוסים ורודיאו.

 

סוג אחר של פגיעה בחיות למטרות בידור הוא הצגתן כלואות לקהל – בגני חיות ובפינות חי. בדור האחרון עברו גני החיות הגדולים בעולם שינוי תדמית: הם הרחיבו אחדים ממתחמי הכליאה ומתהדרים בתוכניות לשימור מינים. למרות זאת, עדיין מדובר במתקני כליאה הקיימים בראש ובראשונה למטרות מסחריות, ורוב החיות עדיין כלואות בחללים זעירים ומשעממים. בעיתונות הישראלית מתפרסמות ידיעות רבות על תאונות-לכאורה שאירעו לחיות הכלואות – החל במוות כתוצאה מהאכלה בידי מבקרים וכלה במוות כתוצאה מהתקפי זעם. מקרים אלה הם תולדה של תנאי הכליאה.

 

ב"פינות ליטוף" מתנהלת התעללות שיטתית בחיות, תחת מסווה של טיפוח חיבה לכאורה. טלטול חיות או הפלתן וגילויי אלימות מכוונת, נגלים בקלות לעין בביקורים ב"פינות ליטוף", ולעתים זוכים לסיקור תקשורתי.

 

גם רכיבה על סוסים, גמלים וחמורים צופנת בחובה לעתים קרובות התעללות – בשלב האילוף, בתנאי ההחזקה של החיות ובעצם המגע הכפוי עם המוני אנשים זרים והכפייה לשאת אותם על הגב.

 

קניית חיות בתור "חיות מחמד" היא תחום שונה של צריכה הפוגעת בחיות. החינוך בתחום זה צריך להתמקד במשמעות של גידול בעל-חיים: גדלו חבר, לא סחורה! מעבר לכך, כשמדובר בחתולים ובכלבים, הקנייה באה במקום אימוץ של חיה, שנידונה לפיכך לחיים עלובים במכלאה או להמתה. עבור מינים רבים אחרים, המצב חמור עוד יותר כי קשה לספק להם תנאי מחיה הולמים. כשמדובר בציפורים ובדגים, הקנייה תביא בדרך-כלל לכליאה בתנאי צינוק, וכן לעידוד חטיפתם של דגים  וציפורים מהטבע.

 

חרם צרכנים על כבד אווז ועל עגל חלב דומה לחרם על קרקסים עם חיות יותר משהוא דומה לעיסוק בצמחונות. הביטוי "בידור קולינרי" אף שימש כחלק מקו ההסברה בעתירת "נוח" (ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי-חיים בישראל) לבג"ץ בעניין פיטום האווזים בישראל. לאחר שבג"ץ פסק שפיטום עופות המים אינו חוקי והממשלה סגרה את ענף הפיטום, אין חשש מלדבר בכיתה על חרם צרכנים נגד כבד אווז (שעדיין מותר לייבא לארץ). תקנות אחרות שהתקינה הכנסת, בעניין החזקת עגלים, הפכו גם את השיטות לגידול "עגלי חלב" לבלתי חוקיות (אמנם, כאן לא נסגר הענף החקלאי אלא נקבעו תנאי רווחה מזעריים להחזקת עגלים). הקושי העיקרי ביחס לדיון על מוצרים אלה בכיתה הוא מידת הרלוונטיות שלהם לילדים, שמוטלת בספק.

כאשר ניתן להחליף מוצר הכרוך בפגיעה בבעלי-חיים במוצר חלופי, הצגת הנושא בפני הילדים אינה מסובכת. כמו כן, לא צפויים קשיים מיוחדים לכונן בבית-הספר מדיניות מוצהרת של רכישת המוצרים החלופיים בלבד.

 

מוצרי ניקיון מחברות שלא עורכות ניסויים בחיות, דומים בתפקודם ובמחירם למוצרי ניקיון מחברות שעורכות ניסויים כאלה (לרשימת החברות). מבדקי הרעילות שנערכים במהלך הפיתוח של מוצרי קוסמטיקה וניקיון הם אכזריים במיוחד, ואין הכרח להיכנס לפרטים כדי להעביר את הנושא בכיתה – די בפיתוח אמפתיה וכבוד כלפי עכברים, חולדות וארנבונים.

 

קל להסביר לילדים על היתרון שבהחלפת ביצים "רגילות", שהוטלו על-ידי תרנגולות הכלואות בלולי סוללות, בביצים שהוטלו בלולים פחות אינטנסיביים. נושא זה נמצא כיום במרכזו של מאבק ציבורי. לולים נטולי כלובים כוללים לולי אסם (מבנה סגור ללא גישה לחצר), לולים אורגניים ולולי מרעה חופשי (בשני האחרונים יש לתרנגולות גישה לחצר). הלולים הפחות גרועים מכולם הם לולי מרעה חופשי, המשווקים "ביצי חופש" באישור עמותת "חי משק".

 

העלאת נושא זה בכיתה עלולה להיתקל בשתי בעיות: מחיר הביצים, שעשוי להיות כפול ממחיר ביצים מכלובי סוללה, וזמינות מוגבלת של הביצים החלופיות. לכן, לפני הדיון בכיתה, יש לשקול את האפשרויות הכלכליות של הורי הילדים ואת שיתופם בתוכנית הלימוד. חשוב גם לבצע סקר שווקים מקומי, בניסיון למצוא את "ביצי החופש" הזולות ביותר. יתכן שלא תמצאי כלל ביצים חלופיות בסביבה, ובמקרה כזה אפשר ליזום פרויקט חינוכי, בשיתוף הורים, של פנייה לחנויות המזון בסביבה בבקשה למכור "ביצי חופש".

אפשר ורצוי לקדם את הטבעונות בבית-הספר, ללא חשש שהנושא עלול להיות בלתי הולם למסגרת זו ולילדים בכלל. אולם חשוב להדגיש, שקידום הטבעונות במסגרת בית-הספר, אין משמעותו להביא את קהל הילדים להפוך לטבעונים. פעילות כזו אכן לא מתאימה למסגרות חינוך של ילדים המצויים ברשות הוריהם, מלבד נסיבות מיוחדות, שבהן ההורים מצטרפים לשיעורים כשותפים פעילים.

 

את הטבעונות יש לקדם בבית-הספר על בסיס אותם היבטים שלה שמצויים בקונצנזוס. האתגר החינוכי הוא לזהות את התנאים התרבותיים שמעוררים כיום צריכה מוגברת של מוצרים מן החי, ולפתח בתלמידים גישה אחרת ביחס לחלק מתנאים אלה – גישה שתרחיב את הבסיס לבחירה אפשרית שלהם בטבעונות, אי-שם בעתיד. הקשיים הצפויים בקידום הטבעונות לאור גישה זו, נעוצים במחסור במסגרות מתאימות להעברת החומר – ולא ברדיקליות-לכאורה של חומר הלימוד.

 

אחד מהתנאים המרכזיים שמאפשרים "ייצור" בעלי-חיים בתנאים מחרידים וצריכת מוצרים שהופקו מהם, הוא הפרדת "חיות משק" מכל שאר החיות והפיכתן לבלתי נראות. היכולת להבחין באופן אמפתי בתרנגולים, בדגים, בפרות וכדומה היא תנאי הכרחי להתפתחותה של טבעונות מטעמי מוסר. כדי לאפשר זאת, יש להציג בכל חלק וחלק של תוכנית החינוך חיות מזנים המנוצלים בחקלאות במשולב עם שאר מיני החיות שמופיעים בתוכנית (ראי סעיף "טכניקות וחומרי הוראה").

 

מוצרי צריכה בחברה התעשייתית נתפסים כמעט כאילו היו מן שהומטר מן השמים – ישר לסופרמרקט. תפיסה זו מונעת מחשבה על גורלן של החיות לפני הפיכתן למוצר. לכן ילדים שלמדו לחשוב על מוצרי צריכה שהם מכירים בתור גלגול אחד בלבד בתוך "סיפור חיים" שלם, שראשיתו ולעתים גם אחריתו אינן תמימות כפי שמצטייר המוצר הארוז, רכשו בכך בסיס חשוב לטבעונות. זאת גם במקרה ש"סיפורי החיים" שלמדו אינם סיפורי מוצרים מן החי. הסוגיה הטבעונית דומה במובן זה לסוגיות סביבתיות וחברתיות ואף קשורה ישירות בחלקן. ניתן אפוא לפתח את המודעות ל"סיפורי החיים" של מוצרי צריכה במסגרת לימודי סביבה, גיאוגרפיה, טכנולוגיה, חברה ועוד. אולם אין טעם בשיעורים על תהליכי ייצור טכנולוגיים, המציגים את פאר היצירה הטכנולוגית באופן בלתי ביקורתי – כפי שעדיין נהוג לעתים קרובות ללמד את הנושא. "סיפור החיים" צריך לחשוף תהליכי ייצור האחראים לבזבוז מים, להרס הקרקע, לזיהום האוויר, לניצול עובדים וכדומה. הלימוד נועד לפתח הכרה באחריות שלנו כצרכנים לבעיות שפוקדות אחרים, במקומות רחוקים.

 

למרות חשיבותה העצומה של התזונה בחיינו, אין במערכת החינוך מסגרת מוגדרת ללימודי תזונה, ובאותם מקרים נדירים שבהם מגיע הנושא לבתי-הספר ולגני הילדים, עלולות תוכניות הלימודים להגיש תכנים שיווקיים בתור חומר לימוד נייטראלי לכאורה. תעשיית החלב הצליחה במיוחד להחדיר תכנים שיווקיים כאלה למערכת החינוך. אם כן, משימה חינוכית בוערת היא סילוק כל תוכנית כזו מבית-הספר שלך. בעניין זה, החוק עומד לצדך.

 

אף על-פי שמעבר לטבעונות מטעמי בריאות אינו רעיון מקובל בממסד התזונתי-רפואי בישראל, כמעט כל מומחה/ית לתזונה ימליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי (וכן מוצרים צמחיים מעובדים). לפי משרד הבריאות, צריכת סיבים תזונתיים (המצויים רק במוצרים מן הצומח) בקרב אנשים צעירים בישראל עומדת על כמחצית מהכמות המומלצת (סעיף 2.7). שיעורי תזונה, אם ניתן לשלבם בלימודים, יכולים אפוא להתמקד בחשיבות של צריכה מוגברת של מזונות טריים מן הצומח, ללא הכרח להזכיר טבעונות. אם תוכלי להזמין לשיעורים אלה תזונאית אורחת, אנונימוס תשמח לסייע בהפניה לתזונאית מתאימה. אם הזמנת תזונאית אחרת, כדאי לוודא שהיא מכירה את עמדת ארגון התזונאים הגדול בעולם בנושא "תזונות צמחוניות".

 

מכשול נפוץ במעבר לטבעונות הוא חיבה מוגבלת לירקות, ולעתים אפילו סלידה מהם. גידול ירקות הוא אחת מהדרכים המומלצות לעורר יחס אחר כלפיהם: עם עבודת האדמה, המעורבות הממושכת והגאווה – בא גם שינוי בטעם. מבחינה זו, יש יתרון לגינה בבית-הספר על-פני עבודה בחווה חקלאית מרוחקת. מומלץ לשלב בשיעורים גם פרויקט של יצירת גינת ירק ביתית (הן בבית עם גינה והן במרפסת של דירה עירוניות) במטרה לשתף בכך את כל המשפחה ולכונן הרגלים שעשויים לשרוד בעתיד. הנחיות בנושא יש בשפע באינטרנט – חפשי "גינת ירק ביתית", "אורגנית" או "משפחתית". במסגרת זו, כדאי לשלב גם ניסיונות בהנבטת זרעים למאכל, במטרה להנחיל שיטה זו לשימוש ביתי.

 

להשלמת פיתוחה של גישה חיובית כלפי ירקות, חשוב שהילדים יהיו מעורבים בהכנת ארוחותיהם. אם תצליחי למצוא מסגרת מתאימה לכך בבית-הספר, אפילו כשיעורים ניסיוניים נדירים, תוכלי להציע תפריט על טהרת הצומח, שוב ללא הכרח לדון בטבעונות. אם שיעורים אלה יכללו בישול, קל ליצור גרסה טבעונית של רובם הגדול של המתכונים המכילים חלב או ביצים.

 

מזון המוגש או נמכר בשטח בית-הספר, חייב לעמוד בקריטריונים של משרד הבריאות. קריטריונים אלה רופפים, אך הם יכולים לסייע במאבק לסילוק כמה מוצרים מן החי, עתירי שומן או מטוגנים, ממזנון בית-הספר. במקביל לכך, כדאי להיאבק על הרחבת מצאי המזון הצמחי הבריא שמוגש/נמכר לילדים. מומלץ במיוחד לקדם הכנסת מגוון של פירות וירקות טריים ושלמים לתפריט המוצע, וכן משקאות סויה ומעדני סויה במקביל לכל מוצר חלבי (או במקומו). המהלכים שלעיל תואמים מגמות בריאותיות מקובלות, ללא צורך לדון בטבעונות עם ההנהלה ועם ספק המזון.

 

היצע המזון הטבעוני במוסדות החינוך דל למדי, בחסות משרד הבריאות (לעיל) ומשרד החינוך. אלה מציעים תפריטים של ארוחות צמחוניות-לכאורה הכוללות בשר דגים, בנוסף לדגש רב על מוצרי חלב. זאת תוך התעלמות מהמשמעות של צמחונות עבור הילדים הצמחונים והתעלמות מוחלטת מהטבעונים. במוסדות המציעים תפריט בהתאם להנחיות כאלה, נרמסות אפוא זכויותיהם של ילדים צמחונים וטבעונים לתזונה הולמת. תוכלי להנהיג למענם – בשיתופם ובשיתוף הוריהם – מאבק להכנסתו מזון מגוון מן הצומח למזנון בית-הספר. הכוונה היא למזון שיאפשר לילדים לאכול ארוחה צמחית לחלוטין, שאינה נופלת בגיוון ובהשקעה מהארוחה הבשרית. בבתי-ספר בארצות-הברית מתפתחת בשנים האחרונות מגמה של הכנת קווים נפרדים של ארוחות צמחוניות (שנוטות בפועל לטבעונות), וניתן לשאוב מכך השראה ורעיונות. ארוחות אלה נוחלות הצלחה רבה גם בקרב לא-צמחונים.

 

---

גלובס ביצים מכלובים. בכתבה "סקר: רוב הציבור לא מבדיל בין ביצי חופש, מועשרות ואורגניות" (12.10.2010) מספר צביקה גוטליב כי רוב הציבור אינו מכיר את ההבדלים בין ביצים המוטלות על-ידי תרנגולות המוחזקות בכלובים לבין ביצי "חופש". זאת למרות נכונתם של כמחצית הצרכנים לשלם יותר תמורת ביצים שנלקחו מתרנגולות שלא כלואות בכלובים. בכתבה עצמה יש בלבול בין לולי מעוף (ללא כלובים, אך ללא גישה החוצה) לבין לולי "חופש", שבהם מאפשרים לתרנגולות גישה לחצר. בכתבה מוצגת גם ביקורת על הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה צפוי משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים, מסוג שנאסר לשימוש בכ-30 מדינות.

 

nrg מעריב בריכות חורף. בכתבה "דו-חי מת: היעלמותה של החפרית המצויה" (11.10.2010) מספר בעז שחם על הסכנה הנשקפת לחפרית המצויה, דו-חי הדומה לצפרדע, בעקבות הרס בריכות החורף  – מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות על מי גשמים. על-פי ההערכות, עד שנות ה-80 של המאה הקודמת נהרסו כ-95% מבריכות החורף בישראל. מגמת ההרס של בריכות החורף עדיין נמשכת, ומאיימת גם על בעלי-חיים נוספים, בהם עופות ודו-חיים.

 

הארץ נחל שקמה. בכתבה "תוכנית מתאר חדשה: 330 אלף דונם באזור נחל שקמה יהפכו לריאה ירוקה" (14.10.2010) מדווח צפריר רינת על תוכנית המצויה בשלבי אישור, לשימור הטבע באזור ששטחו 330,000 דונם בין קריית גת, אשקלון ושדרות. לפי התכנית, על האזור תופקד מנהלת מיוחדת ותדאג להפיכתו למסדרון אקולוגי המשלב בין שטחים טבעיים, חקלאות ידידותית לסביבה ויישובים. בכל המרחב לא יוקמו יישובים חדשים, אך תותר בנייה חדשה, בצמוד ליישובים קיימים. תינתן תמיכה לחקלאים שיפעלו באופן שפוגע בסביבה במידה מעטה יחסית.

 

הארץ עטלפים. בכתבה "בפארק הירקון נערכים לשנת העטלף" (8.10.2010) מספר צפריר רינת על מצב העטלפים בישראל כיום, לאחר שאנשי משרד החקלאות הרגו כמעט את כל עטלפי החרקים בישראל עד לשינוי מדיניות ההשמדה בסוף שנות ה-80. רינת מתאר את המאמצים הנעשים כיום להגנה על העטלפים, ובכלל זה הצבת תיבות לינה ברמת גן, בהרצליה, בפרדס ובתל-אביב, עבור אחד מהמינים הבודדים (מתוך כ-32 מינים) של עטלפי חרקים שלא הובאו לסף הכחדה, עטלפון לבן-שוליים.

 

הארץ בשר וסביבה. בכתבה "דו"ח בינלאומי: כדור הארץ לא יוכל לספק את צורכי האנושות בעוד 20 שנה" (14.10.2010) סוקר צפריר רינת דו"ח של הקרן הבינלאומית לשימור טבע (WWF) המזהיר שקצב ניצול משאבי הטבע על-ידי האדם גדול בכ-50% מיכולת ההתחדשות שלהם. אחד הצעדים שעליהם ממליץ הדו"ח לחיסכון במשאבי הטבע, הוא צמצום משמעותי בצריכת מזון מהחי והעדפת מזון מהצומח.

 

ynet ניבתנים בסיכון. הכתבה "בלי קרח לנוח עליו, גם הניבתנים הולכים ונעלמים" (11.10.2010) מספרת על כך שאוכלוסיית הניבתנים הולכת ומתדלדלת בעקבות ההתמעטות של שטחי קרח צפים, שבהם הניבתנים תלויים כדי לנוח, לחפש מזון ולגדל את צאצאיהם. התמעטות הקרחונים היא תוצאה של שינוי האקלים – בעיה הנגרמת מפליטת גזי חממה, שתעשיית המזון מהחי היא בין הגורמים העיקריים לה.

 

nrg  מעריב נגד טבח הדולפינים. הכתבה "היום: יום מחאה נגד הרג דולפינים" (14.10.2010) סוקרת הפגנה שנערכה מול שגרירות יפן בישראל, נגד ציד הדולפינים ביפן. הפגנות מקבילות נערכו מול שגרירויות יפן בעולם.

 

nrg מעריב בשר ועור. בטור "שיבושר לה" (20.9.2010) מבקרת אפרת ליפשיץ את בחירתה של הזמרת ליידי גאגא להופיע בשמלה העשויה מבשר, אך מוסיפה: "השמלה של ליידי גאגא אינה גרועה יותר מלבישת מעיל עור, לדוגמה. ההבדל הוא שאותה שמלה מאלצת אותנו להתמודד עם המציאות המרה ומטיח לנו אותה בפנים. אז קבלו ניוז פלאש: כן, מיליוני בעלי-חיים נשחטים מדי יום באופן הכי אכזרי שיש."

 

תזונה ומתכונים

וואלה! הטבעונות של קלינטון. בטור "טיפול תזונתי וניקוי מרעלים" (14.10.2010) מספרת הנטורפתית איה הוד על שינוי התזונה של נשיא ארצות-הברית לשעבר, ביל קלינטון, לתזונה המבוססת כמעט לחלוטין על מזון מהצומח, וזאת כדי להתמודד עם בעיות לב, שבעקבותיהן נאלץ לעבור ניתוח מעקפים. בנוסף לשיפור בבריאות לבו, סייע השינוי בתזונתו של קלינטון גם להפחית כ-11 ק"ג של משקל עודף.

 

ynet ממולאים. בטור "ממלאים את הבטן" (11.10.2010) מציעה יהודית מהלל מתכונים לסעודה שלמה, המתבססת על מאכלים ממולאים שונים: עיגולי בצק כוסמין ממולאים בזיתים, פטריות ממולאות בעשבי תיבול, קישואים ממולאים בקינואה, בטטה ופלפל חריף ברוטב עגבניות, תחתיות ארטישוק ממולאות, עגבניות ממולאות בירקות ובטופו בנוסח אסייתי, ואגסים עם מילוי מרציפן קשיו ושוקולד.

 

ynet שינוי גישה. בטור "אותם ירקות, גישה כל-כך שונה" (12.10.2010) מציעה יעל גרטי צורות לא שגרתיות להכנת ירקות – בישול של ירקות אותם נהוג להגיש נאים, כגון קולורבי ואבוקדו, והגשה ללא בישול של ירקות הנהוג להגיש מבושלים, כגון ברוקולי ודלעת. הטור כולל מתכונים לסלט כרובית, בצל סגול וגרעיני חמנייה, לסלט סלק וגזר, לסלט זוקיני ועגבניות מיובשות-לחות ולסלט תירס, כוסברה ובצל סגול.

 

הארץ (גלריה / עכבר העיר) קינואה. בטור "קינואה, מלכת התוספות" (14.10.2010) מסבירה רחל טל-שיר על יתרונותיה התזונתיים של הקינואה ומציעה מתכונים למוזלי קינואה, סלט טאבולה מקינואה, ועוגת קינואה.

 

ynet מלפפונים. בטור "עונת המלפפונים: 5 מתכונים ירוקים" (12.10.2010) מגישה מור אלון מתכונים לסלט מלפפונים, כרובית ותירס, סלט מלפפונים מתוק, סלט שכולו ירוק, סלט מלפפונים חמצמצים וסלט מלפפונים ושומר.

 

nrg  מעריב אטריות אורז. בטור "פסטה של קיסרים: פסטה מאורז בר שחור ברוטב אלפרדו אגוזים" (11.10.2010) מגישה ליאורה אקוקה גולדברג מתכון פשוט ומהיר לאטריות אורז עם ירקות ורוטב אגוזים.

 

וואלה! פיתה. בטור "בכיס הקטן" (10.10.2010) מגיש אורן גולדפינגר מתכון לפיתה ביתית מקמח מלא.

 

את נטלי שוינקלשטיין מכירים קוראי "זכויות בעלי-חיים השבוע" ממתכונים רבים שתרמה לאנונימוס, מתוך הבלוג הטבעוני שהיא מנהלת מזה שנתיים, "מתכונים בריאים מצולמים". שוינקלשטיין היא נטורופתית (.N.D) בוגרת מכללת רידמן לרפואה משלימה ובעלת ניסיון בטיפול במגוון של מחלות באמצעות השיטות הנטורופתיות. היא מנהלת אתר אינטרנט גדול, הכולל, בין השאר, מידע על הנושאים הבאים: מחלות, צמחי מרפא, תרופות סבתא, ויטמינים, מינרלים, צמחונות, טבעונאות, ורפואה נטורופתית. דרך האתר יש גם אפשרות לקבל ייעוץ נטורופתי ראשוני והכוונה כללית (ללא תשלום).

 

שוינקלשטיין מציעה מגוון שירותי אבחון וריפוי נטורופתיים, הניתנים במרפאתה או בבית המטופלים בכל רחבי הארץ. האבחון נועד להכיר את מכלול חייו של המטופל, והוא כולל כלים מקובלים כגון בדיקות דם. הטיפול מבוסס בעיקרו על צמצום הרגלים רעים, על הקניית הרגלים בריאים ועל עידוד כוח הריפוי העצמי של הגוף, עם דגש על מניעה ועל טיפול בגורמי המחלה ולא בסימפטומים בלבד.

 

שירות נוסף של שוינקלשטיין הוא ייעוץ תזונתי אישי או משפחתי. הייעוץ כולל 6-3 פגישות, ובהן היכרות עם הצרכים התזונתיים של כל אחד מבני המשפחה, תוכנית תזונתית למשפחה, ביקורת והסברים על המזון שנמצא בארונות ובמקרר של המשפחה, ועוד.

 

שוינקלשטיין מקיימת הרצאות וסדנאות שונות בנושאי מזון ובריאות, והיא מציעה ייעוץ והכוונה מיוחדים לצמחונים ולטבעונים.

 

המרפאה של שוינקלשטיין נמצאת בחולון והיא פתוחה בימי ג'-ו' (לשעות הפתיחה). מחיר מפגש במרפאה הוא 200 ש"ח ומחיר בסיס לביקור בית הוא 300 ש"ח (בתוספת עלות נסיעה מחוץ לגוש דן). למגיעים דרך אנונימוס מובטחת הנחה בערך 10% ממחיר השירות.

 

---

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן