זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, חגי כהן, נעמה הראל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

פרווה במשביר

בגיליון הקודם דיווחנו על ראשיתו של מאבק נגד מכירת פרוות במשביר החדש לצרכן. המאבק החל בהודעה שפורסמה ב-6.2.2007 בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז. פורסמה קריאה לחרם ולמשלוח תלונות למשביר (תוך מספר ימים התמלאה תיבת הדואל שם); פורסמה עצומה. ב-13.2.2007 התקיימה הפגנה מול הסניף בדיזנגוף סנטר בתל-אביב. אתר תפוז אנשים פרסם את המאבק ואף הפיק עלונים שחולקו בהפגנה. משרדי הנהלת המשביר נמצאים בדיזנגוף סנטר; רמי שביט, מנכ"ל החברה, מיהר לפנות אל המפגינים ולהזמין את נציגיהם לפגישה, שבסופה הודה בטעות והתחייב לתיקון מיידי ומלא. עו"ד שגיא אגמון, שהשתתף בפגישה, אמר לכתבת הארץ: "ניסינו לתפוס את המנכ"ל במשך שבוע, ולא הצלחנו. ברגע שיש פעולה אקטיוויסטית – הבעיה נפתרה מיד." שביט הכחיש בעיתונות שנכנע למפגינים.

בחורף 2005/6 כבר הצהיר המשביר על התחייבות דומה. בכתבה "לידיעת הלקוחות: במשביר החדש לצרכן מוכרים פרוות" (ynet, 21.12.2005) סיכם שלומי דונר: "לאחר שהוסבה תשומת לב הנהלת המשביר לנושא, לפני כשבועיים, הופסקה הזמנת סחורה נוספת. תוך תקופה קצרה של מספר ימים הסחורה שנמצאת כרגע בחנויות תיגמר, וכאמור, לא יחודש המלאי." נציגי המפגינים השבוע אמרו למנכ"ל, שהמאבק נגד המשביר יימשך אם ביקורת בסניפים תעלה שההבטחה מופרת. שביט מסר את מספר הטלפון הנייד שלו לצורך דיווחים בעניין זה.

דיווח: מנשה אליעזר. בעיתונות:

נטע אלכסנדר, "אפקט קסטרו": גם המשביר יפסיק למכור מוצרים מפרווה"; "מנכ"ל המשביר: מדובר בהחלטה עסקית", הארץ, 15.2.2007, עמ' א8.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הצעת חוק: השתתפות המדינה במימון עיקורים

ב-12.2.2007 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לקריאה טרומית הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה). לפי ההצעה, אפשר יהיה לעקר ולסרס כלבים וחתולים במרפאות עירוניות ופרטיות שיעמדו בדרישות משרד החקלאות, ולשלם 50% בלבד מעלות הניתוח. המדינה תממן את מחצית העלות הנותרת, על בסיס דיווח מטעם המרפאות הווטרינריות. התקציב לשם כך יהיה 4.5 מיליון שקלים לשנה. מגישי הצעת החוק מניחים, שהחוק יביא לצמצום ההרג הממוסד של חתולים וכלבים. כתבות:

נורית פלתר וטובה צימוקי, "המדינה תסרס כלבים וחתולים", ידיעות אחרונות, 13.2.2007, עמ' 12.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

אריק בינדר, "הצעת חוק: המדינה תסייע בסירוס כלבים וחתולים משוטטים", מעריב, 13.2.2007, עמ' 16.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
מירי חסון, "הצעת חוק: המדינה תממן חצי מעיקור חיות בית", ynet, 12.2.2007.

רונן ליבוביץ, "הצעה: המדינה תעודד סירוס חיות", Nfc, 12.2.2007.

גיזום ברגע האחרון

עונת הקינון מתקרבת. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בקרוב בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, אפילו בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה –עכשיו הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ביום הגיזום ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

חלב, הסיפור האמיתי

בימים האחרונים התפרסמו כתבות פרסומת נוספות לתעשיית החלב, כשהעיתונות נענית באופן לא ביקורתי למסע יחסי-הציבור העונתי של התעשייה. על רקע המידע המסולף שמפיצה התעשייה, כדאי לקרוא: עובדות מול מיתוסים נפוצים על התעשייה, עיוותי הגוף כתוצאה מברירה מלאכותית, מיכון החליבה מראשיתה ועד ימינו והמחיר שמשלמות על כך הפרות, גרימת נכויות שיטתית ברפת וטיפול בטלפיים, הזנחת פרות פגועות, והזיהום הסביבתי שגורמות רפתות.

עוד בעיתונות הישראלית

שפעת העופות. השירותים הווטרינריים הורו להפסיק באופן מיידי את ייבוא העופות ומוצרי העוף מטורקיה, ובכלל זה ייבוא ביצים, לאור הדיווחים על התפרצות מחודשת של שפעת העופות מהזן הקטלני במדינה זו. המחלה תקפה לאחרונה גם במצרים ובאנגליה. ידיעות:

רויטרס, "בריטניה: חשש מבשר נגוע בשפעת העופות", וואלה!, 9.2.2007.

עמירם כהן, "שפעת העופות חזרה למזה"ת: ישראל עצרה את יבוא הביצים מטורקיה", TheMarker (הארץ),  12.2.2007, עמ' 10.  

פרווה בסין. העיתונות מדווחת בהרחבה על ההפגנה שהתקיימה מול שגרירות סין בראש השנה הסיני, 13.2.2007, כחלק מיום מחאה שצוין ב-27 מדינות. הכתבות מתייחסות לאכזריות של תעשיית הפרווה הסינית. מוצרי התעשייה נמכרים במדינות רבות, וביניהן ישראל, לעתים קרובות כחלק קטן בלבד מתוך פריט לבוש או אביזר אחר. ללקוח אין כמעט אפשרות להבחין בין פרווה אמיתית למזויפת, ולכן כדאי להימנע גם מרכישה ומלבישה של פרטים, שבחנות הבטיחו שהם "פרווה מזויפת". בעיתונות:

"עינוי סיני", וואלה!, 14.2.2007.

יעל עברי, "אלפים הפגינו בכל העולם נגד תעשיית הפרווה בסין", ynet, 14.2.2007.

"מחר: העולם נגד תעשיית הפרוות הסינית", nrg מעריב, 12.2.2007.

nrg מעריב שחיטה וזיהום. בכתבה "‏נחל לכיש מסוכן לציבור" (12.2.2007) נמסר שדו"ח הניטור של עמותת צלול מצביע על זיהום בקטריאלי וכימי חמור במימי נחל לכיש. בין מקורות הזיהום העיקריים: משחטת "עוף הכפר".

גלובס. ביצים במיונז. בכתבה "בקשה לתביעה ייצוגית ב-50 מ' ש': אסם לא גילתה כי מיונז 5% מכיל חלבון ביצים" (15.2.2007) מוסר יצחק דנון על תביעה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית נגד אסם, בטענה להטעיית צרכני המוצר מיונז 5% שומן. לדברי התובע (הטבעוני), על גבי אריזת המוצר וברשימת התכולה לא מוזכר שהמוצר מכיל חלמון ביצים, וכך גם נאמר לו בשירות הלקוחות של היצרן. אולם לאחרונה גילה מתוך מודעת אסם בעיתון, שהמוצר מכיל חלבון ביצים. התובע מבקש מבית-המשפט לחייב את אסם להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים ששולמו בעבור המוצר, ולפצותם על הפגיעה ביכולתם להכריע בדבר הרכב מזונם ועל עוגמת נפש.

הארץ מהמדבר למעבדה. בכתבה "פלישת הסנאים" (11.2.2007, עמ' ד2) מדווח גואל פינטו שבאזור מצפה רמון מתרבים סנאים שהובאו לשם מהודו ונמלטו. רשות הטבע והגנים לוכדת אותם; "הסנאים שנלכדו מועברים לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם הם עוברים סדרת בדיקות ונהפכים לסנאי מעבדה."

עיריית חיפה לוכדים כלבים. בכתבה באתר העירייה "4 כלבים "נעצרו" ע"י מפקחי השרות הווטרינרי לאחר שנתפסו עושים את צרכיהם ברשות הרבים" (12.2.2007) מוסר רוני גרוסמן שפקחים בחיפה לוכדים כלבים משום שעשו את צרכיהם ברשות הרבים. חילוצם מההסגר עולה 527.5 שקל לפחות, בהתאם למספר ימי השהות בהסגר וסוג הקנס. כמו כן, "כ-770 כלבים הובאו במהלך השנה האחרונה לתחנת ההסגר העירונית לאחר שנמצאו משוטטים ללא בעליהם."

ynet  חיות בגינה. בכתבה "גינה לי ירוקה?" (13.2.2007) מציע טל איתן מגוון של שיטות ליצור גינה שאינה מבזבזת ומזהמת, מתאימה כבית-גידול לבעלי-חיים וללא שימוש ברעלים.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 11, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. תרנגולות תנובה יפסיקו לחייך
בעקבות הצהרת תנובה על שינוי אריזות הביצים

בעקבות פנייתו של מאיר סוויסה לתנובה במחאה נגד התמונות המטעות על אריזות הביצים שמשווקת החברה, השיב סמנכ"ל החברה: התמונות המטעות יוחלפו במהלך מרץ-אפריל. לפניכם מכתבו של סוויסה והתגובות אליו. 

מתוך אחת ממשמרות המחאה של אנונימוס נגד ההטעיה על אריזות הביצים, ינואר 2007

מכתב סוויסה

קמפיין אנונימוס נגד הטעיה על אריזות הביצים נפתח במאי 2006. הקמפיין נועד ליידע את הציבור בדבר האכזריות של תעשיית הביצים, ולחשוף את ההטעיה שנוקטים משווקי הביצים כדי לשכנע את הצרכנים שביצים הן מוצר טבעי ונטול התעללות. לקמפיין הצטרף השחקן מאיר סוויסה, ששלח ב-5.2.2007 מכתב גלוי למנכ"ל תנובה, אריק רייכמן. קטעים מהמכתב צוטטו בהרחבה בעיתונות. מתוך המכתב:

"קראתי את הכתבות בתקשורת היוצאות נגד הטעיית הצרכנים של חברת תנובה על אריזות ביצים. אכזב אותי לגלות שתנובה לא רק רושמת רווחים מהתעללות בבעלי-חיים, אלא גם עושה מאמצים להטעות צרכנים תמימים, כמוני, שמעוניינים להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו באופן אכזרי. אולם תגובתכם המיתממת הצליחה להרגיז אותי במיוחד: 'הכנסת שמה של תנובה למאבק שמנהלים ארגוני בעלי-החיים מהווה שימוש ציני ולא ענייני בשמה של החברה ובמוניטין שלה.' מדבריכם מצטייר כאילו שמה של תנובה שורבב במקרה לתוך המאבק נגדה. זו התחמקות עלובה מטענות המופנות אליכם ישירות, וסירובכם להבין זאת מעיד על שאננות כוחנית – ודאי אותה שאננות שמובילה אתכם לזלזל בצרכנים ובבעלי-חיים. לצערי זכורה לי מדיניות ההתחמקות מאחריות של תנובה (פרשת הסיליקון בחלב, הכחשת הזיהום במוצרי מאמא עוף) ולכן אני פונה אליך אישית וקורא לך ליטול אחריות: כשם שתנובה אחראית לחיידקים ולכימיקלים במוצריה למרות שאינה בעלת הלולים והרפתות, כך היא אחראית לאכזריות הננקטת כלפי יצורים חשים במהלך ייצורם.

 

"ההתעללות במאות מיליוני בעלי-חיים בשנה במהלך הפקת בשר ביצים וחלב מתקיימת משום שהיא מרוחקת מעין הציבור, מוסתרת מפניו ואף מטושטשת במכוון על-ידי הטעיה. בפרסומות שלכם ועל אריזות מוצריכם אתם מוחקים בלי היסוס (ובלי להרגיש אפילו מכה קלה בעכבר) את העבר הטרגי של מוצרי המזון שלכם. אתם מגדילים לעשות כאשר אינכם 'מסתפקים' בהסתרה, אלא גם מטעים באופן בוטה, ומציירים את תנאי הגידול כפסטורליים. אריזת ביצי תנובה המדוברת מציגה צילום תרנגולת נקייה ובריאה על מצע קש, בלי סורגים כמובן. קשה שלא להתקומם כנגד שקר כל-כך בוטה: הרי בלולים שמהם נלקחות הביצים הללו, מצופפים יצורים אומללים במשך שנתיים רצופות בכלוב מתכת זעיר, כשלכל תרנגולת מוקצב שטח של מרצפת קטנטנה (של 20 על 20 ס"מ) ואף פחות מכך. וזה מבלי להזכיר את ההרעבה הממושכת, השמדת האפרוחים הזכרים, העמידה על רשת משופעת, חיתוך המקור ונזקיו, ועוד. [...]

 

"אני פונה אליך אישית בדרישה להפסקת ההתחמקות ונטילת אחריות אמיתית בנוגע לצרכנים ולבעלי-החיים כאחד. תוכל להחליט עוד היום על מדיניות של הפסקת הטעיית הצרכנים בנוגע למוצרים מן החי שמשווקת החברה. ותוכל לפעול כדי לדרוש כבר בזמן הקרוב מבעלי המשקים לערוך שינויים ממשיים (ויהיו אפילו הדרגתיים מאוד וארוכי טווח) כדי לצמצם את האכזריות הלא מרוסנת כלפי החיות הכלואות במשקים. בארה"ב התחייבו חברות מזון גדולות, ובהן אפילו מקדונלד'ס (לאחר קמפיין בן חצי שנה נגדה) לדרוש מבעלי המשקים תנאים מינימליים בנוגע לרווחת בעלי-חיים. אם תלך בעקבותיהם, אסיר בפניך את הכובע. אם לא, דע לך שבכוונתי ליזום מהלכים ציבוריים (כולל קריאה לחרם צרכנים על החברה במטרה להביא לשינוי מדיניותה) ואף משפטיים (כגון תביעה ייצוגית) במטרה לאלץ את תנובה ליטול אחריות על מדיניותה הפסולה."

תגובת תנובה

סמנכ"ל תנובה, עברי גורן, מיהר להשיב לסוויסה והתחייב שאריזות הביצים הנוכחיות יוחלפו במהלך מרץ-אפריל. סוויסה, בתגובה, שלח לו מכתב המברך על השינוי, אך קורא לשינויים נוספים בהמשך:

"אני שמח ומברך על החלטת תנובה להחליף את האריזות המטעות, כדי לאפשר לצרכנים חופש בחירה ואפשרות להימנע מתמיכה בהתעללות בבעלי חיים ללא ידיעתם. אולם, טענותיך לפיהן תנובה אינה קשורה להתעללות בבעלי-חיים שנערכת לצורך ייצור מוצריה אינה יכולה להילקח ברצינות. נכון שתנובה מחויבת לקנות ביצים ממגדלים מורשים, ושאת תנאי הרישיון קובעות הרשויות. אולם תנובה לא מחויבת לקנות ביצים מכל מגדל מורשה. תנובה יכולה להודיע כי בעוד מספר חודשים תפסיק לרכוש ביצים מלולנים שנוקטים השרה כפויה ומרעיבים ומצמיאים את התרנגולות שברשותם. לחלופין, תנובה יכולה לעודד מגדלים שנמנעים מפרקטיקות אכזריות (כפי שנעשה לרפתנים המייצרים חלב עם תכונות מסוימות), או לפעול להרחבת הנגישות לביצי חופש. האפשרויות שבידי תנובה הן רבות."

ההד הציבורי

הישג אנונימוס זכה לסיקור נרחב, וללא ספק סייע להגברה משמעותית של המודעות לסבל התרנגולות בתעשיית הביצים (ובעלי-החיים במשקים בכלל). הכתבים הפגינו אמפתיה כלפי מצוקת התרנגולות והציגו את ההישג כניצחון משמח. מצוקתן של התרנגולות נכנסה לשיח הציבורי.

באינטרנט התפרסם ההישג בהרחבה, תוך הבלטה בעמודי השער של הפורטלים הראשיים:

"תנובה תסיר מאריזות הביצים את התרנגולת המטופחת", ynet, 11.2.2007.

"'התרנגולות השמחות' יוסרו מאריזות תנובה", וואלה!, 11.2.2007.

"תנובה תסיר את אריזות הביצים השקריות", nrg מעריב, 11.2.2007.

"תנובה תסיר את האריזות המטעות מהמדפים בתוך חודשיים", Nfc, 11.2.2007.

"תנובה תחליף את תמונת התרנגולת באריזות הביצים", נענע, 11.2.2007.

 
גם ברדיו זכה הקמפיין לתהודה. ההישג הוזכר מספר פעמים במהדורות החדשות של רשת ב' וגל"צ, וראיון ארוך בנושא ההתעללות בתרנגולות בתעשיית הביצים נערך עם דוברת אנונימוס בתוכנית הצהריים של יעל דן (גל"צ). למחרת, בתוכנית "המילה האחרונה" (גל"צ), תהה אורי אורבך מה בעצם דורשים באנונימוס: שיופיעו תמונות זוועה של התעללות על האריזה? אברי גלעד השיב: תמונות זוועה לא, אבל גם לא תמונות של תרנגולות 'משתזפות בשמש', בזמן שמגדלים אותם למעשה בכלובים קטנטנים של 20x20 סנטימטר.

 
בטלוויזיה, ערוץ 10 פרסם את ההישג בהבלטה, כולל ראיון בתוכנית הבוקר של הערוץ עם עומר ברנע, שחקן ודוגמן צמחוני ופעיל אנונימוס. העיתונאי בן כספית (בתוכניתו עם עמנואל רוזן) הגיב באהדה לידיעה על כניעת תנובה, והוסיף שדרוש לשנות לא את האריזות בלבד – אלא גם את תנאי המחיה הממשיים של התרנגולות. גם ליאור שליין הזכיר את הקמפיין (תוך עקיצה קלה) בתוכניתו בערוץ.

בעיתונות הכתובה התפרסמו ידיעות רבות בכל העיתונים היומיים ובמוספי העסקים. במעריב אף תפסה הידיעה "ניצחון התרנגולות" את המקום המרכזי בשער האחורי של העיתון. תחת כותרת-המשנה "חברת תנובה נכנעה למחאת אנונימוס: התרנגולות המאושרות שמככבות על אריזות יפנו את מקומן – לטובת המציאות" הופיעה ידיעה שהעבירה את המסרים החשובים של הקמפיין ונחתמה בהצהרת דוברת אנונימוס: "אם אנשים היו נחשפים אפילו לעשירית ממה שעובר על בעלי-החיים בדרך לצלחת שלהם, רובם היו עוברים לצלחת אחרת". כתבות נוספות:

יהודית יהב, "תנובה: התרנגולת לא תחייך יותר", ידיעות אחרונות, 12.2.2007, עמ' 23.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

רוני לינדר-גנץ, "הצלחה לאנונימוס: תנובה תשנה את תמונת התרנגולת על מארזי הביצים שלה", TheMarker (הארץ), 12.2.2007, עמ' 26.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

נורית קדוש, "ניצחון לקמפיין של אנונימוס: תנובה תסיר את אריזות הביצים המטעות", מעריב עסקים, 12.2.2007, עמ' 8.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

3. הסחר הבינלאומי בעופות בר

על רקע פרסום רשימות של מינים האסורים בייבוא לישראל ובסחר בישראל, אנו מביאים סקירה על הסחר בעופות בר בעולם, בדגש על הקשר שבין סחר חוקי לסחר בלתי חוקי.

היקף הסחר החוקי
החזקת ציפורי בר כ"חיות מחמד" עולה בחייהן של מיליוני ציפורים בשנה. המספרים המדויקים אינם ידועים, והסטטיסטיקה המקובלת מטעה כי היא נוטה להתמקד במספרי הייצוא או הייבוא. זאת על אף שמקורות רבים מציינים כי עד 60% מהציפורים מתות בין שלב הלכידה לשלב הייצוא. בין שלב הייצוא לשלב הייבוא, מתות ציפורים נוספות: לדברי הארגון האמריקאי HSUS, מתו במהלך המשלוח 4% בממוצע מכלל העופות שיובאו לארצות-הברית, ובמינים מסוימים הגיעה התמותה ל-30%. לפי נתוני הממשלה שמציג הארגון, 10% מהציפורים ששרדו עד כה, מתות במהלך 30 ימי ההסגר שהן חייבות לעבור על-פי חוק (זמן ההסגר הקבוע גם באירופה). ציפורים רבות נוספות מומתות בשלב זה לאחר שהתגלו בהן וירוסים המסוכנים לחקלאות האמריקאית. כל זאת בטרם הגיעו הציפורים לחנויות ולצרכנים, שם ממשיך לעתים קרובות טיפול לקוי וקטלני.

תוכים (ארה כחולה צהובה) לאחר לכידה בטבע (ourplanet.com)

הסכמים וחוקים להגבלת סחר
כמעט כל הציפורים בסחר הבינלאומי מובלות באוויר. ב-1986 החל הארגון EIA (הסוכנות לחקירה סביבתית) בחשיפת הזוועות של הסחר הבינלאומי בציפורים. הנתונים סייעו להפעלת לחץ ציבורי על חברות התעופה, ו-150 חברות חתמו על הסכם שהביא לצמצום הסחר.

הסכמי CITES (ועידה לעניין סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה) מהווים עדיין כלי מרכזי – אם כי כושל למדי – להגבלת הסחר. היתרון של CITES הוא בכך שההסכמים חלים הן על המדינות המייצאות והן על המייבאות (169 מדינות). מינים הרשומים בנספח I של CITES אסורים בסחר בכלל, אולם מינים רבים יותר, הרשומים בנספח II, מותרים לסחר על אף היותם בסכנת הכחדה – בתנאי שהמדינה המייצאת מפקחת על הסחר ומספקת הוכחות לכך שאינו גורם להשמדת המין. לפי הארגון הבריטי RSPB (החברה המלכותית להגנה על עופות) באירופה מותר לפי CITES לסחור במינים רבים כל עוד לא הצטברו עדויות מספקות לכך שהמין נמצא בסכנה. אולם לעתים קרובות ההוכחות מגיעות מאוחר מדי – למשל, התוכי האפריקאי האפור (ז'אקו) הושמד ברוב אזור התפוצה שלו למרות היותו "תחת פיקוח" CITES. מעבר לכך, הסכמי CITES אינם חלים על 85% ממיני עופות הבר, אף על-פי שגם חלק מאלה נמצאים בסכנת הכחדה ונסחרים במספרים גדולים.

עד 1992, הייתה ארצות-הברית השוק הגדול בעולם לעופות הבר. באוקטובר 1992 נכנס לתוקף "חוק שימור עופות הבר". החוק מתמקד רק במינים הרשומים ב-CITES ומתיר לייבא עופות אלה ברישיון, הניתן בעיקר למתקני רבייה בשבי שעברו אישור, ולציפורים שנלכדו בטבע לפי תוכניות לציד "בר-קיימא", כלומר – המדינה המייצאת חייבת לספק הוכחות מדעיות לכך שהציד לא מכחיד את אוכלוסיית הבר. בנוסף לכך, מחולקים רישיונות ייבוא למינים רבים, הנחשבים כיוצאי-דופן או שנהוג להרביעם בשבי. למרות חסרונות החוק, מדווחים חוקרים (הומברגר ובייסינגר) שמספר הציפורים המיובאות לארצות-הברית הצטמצם מ-200-150 אלף לשנה קודם לאיסור – עד 3,500 ציפורים לשנה לאחר מכן.

אירופה נותרה השוק העיקרי לעופות בר – כ-90% מהשוק הבינלאומי המפוקח. באוקטובר 2005 נקבע באירופה איסור זמני לייבא עופות בר, לאחר אבחון שפעת העופות מזן קטלני בהסגר באנגליה. בינואר 2007 אימץ האיחוד האירופי תקנה האוסרת ייבוא עופות בר שנתפסו בטבע עבור סחר כ"חיות מחמד", תוך מתן היתר לחריגים מעטים ביותר. התקנה תיכנס לתוקף ב-1.7.2007 ולפי RSPB  היא צפויה לצמצם את ייבוא המינים הרשומים ב-CITES מ-800,000 פרטים ועד לכמה מאות בשנה; צמצום אפקטיבי דומה צפוי גם במיליון עופות נוספים, ממינים שאינם רשומים ב-CITES. מספר הציפורים שיינצלו בפועל גדול הרבה יותר, כי הסטטיסטיקה מתייחסת למספרי ייבוא. 

תוכים רבים שנלכדו בטבע מוחזקים ברשתות מאולתרות (מתוך דו"ח Nicole Duplaix)

הציד
שיטות הציד אכזריות ביותר, הן עבור סחר חוקי והן עבור סחר בלתי חוקי. לפי הארגון Animal Aid, ציפורים קטנות (כגון אלה הנקראות בחנויות "פינקים") נלכדות לרוב ברשתות או במלכודות פיתיון. שימוש לא מיומן ברשת עלול לגרום תמותה גבוהה. תועדו מקרים של ציפורים שנותרו שעות ואפילו ימים ברשת, נאבקות להשתחרר, נטרפות או מתות מהתייבשות. שיטה אחרת היא מריחת דבק על שיחים ועצים. ציפורים שנתפסו מאבדות נוצות רבות, ושאר הנוצות ניזוקות. בציפורים גדולות, כגון תוכים, נהוגות שיטות אחרות, כגון שוד קנים. בייסינגר מעריך, ש-400,000 עד 800,000 גוזלי תוכים נחטפים מדי שנה מקנים בטבע. חקירת EIA העלתה, שהסוחרים מאכילים את הגוזל בתערובת תירס ומים – ופיטום-יתר ותמותה גבוהה הם תוצאות נפוצות. לאחר הלכידה, הציפורים מועברות בתיקים, בסלים, או בקופסאות קטנות לבית הלוכד. לפי Animal Aid, ציפורים נותרות עד 8 חודשים במתקני היצואן לפני המשלוח לחו"ל. משלב זה ועד להגעה לסוחרים בחו"ל, גורלן של הציפורים בסחר הבלתי חוקי קשה יותר: ההברחה נעשית בצפיפות מחרידה ובכלים סגורים.

בין סחר חוקי לסחר בלתי חוקי
עד כמה מדיניות הסחר החוקי מעודדת או מרסנת את הסחר הבלתי חוקי? התשובות על כך אינן חד-משמעיות. הטענה העיקרית של התומכים בהימנעות מאיסורים גורפים על הסחר החוקי היא שאיסור מביא לעליית מחירי הציפורים, והדבר מהווה תמריץ להתפשטות הסחר הבלתי חוקי. טענה ספקולטיבית זו נמסרה, למשל, בהודעת האו"ם המבקרת את האיסור שקבע לאחרונה האיחוד האירופי. הדברים מובאים בד בבד עם הטענה שהסחר בחיות בר הוא מקור פרנסה ראוי במדינות המייצאות. הדגש בעניין זה עשוי להעלות תמיהות לגבי מידת הרצינות של טענות מדעיות שמובאות נגד האיסור. העובדה היחידה שמסכימים עליה תומכי האיסור ומתנגדיו היא שחסר מידע על הסחר. עבור מתנגדי האיסור, המחסור במידע משמש כתירוץ לעידוד הסחר.

נתונים רבים מרמזים, שהפסקת הסחר החוקי גורמת צמצום בסחר הבלתי חוקי. הומברגר ובייסינגר מעלים טענה ספקולטיבית, שהמשך הסחר החוקי עלול ליצור ביקוש, המעודד גם לכידת ציפורים באופן לא חוקי. אולם הטענה העיקרית בעניין זה מבוססת יותר. קבוצת חוקרים (רייט וחובריו) סקרו 23 מחקרים על אוכלוסיות של תוכים באמריקה לפני ההגבלות על הסחר בארצות-הברית (1992) ולאחר מכן, ומצאו ירידה חדה בהיקף הציד לאחר 1992. הם מסכמים: "הירידה בציד הבלתי חוקי לאחר כניסת WBCA [החוק בארה"ב] לתוקף מעידה גם שהסחר החוקי והבלתי חוקי בתוכים קשורים זה בזה, כפי שנכון גם לגבי הסחר בשנהב, ממצא הסותר את עמדותיהם של כמה מגדלי ציפורים." (עמ' 718)

ניקול דופלה חקרה בפירוט עבור הקרן העולמית לחיות בר (WWF) את הלכידה והסחר בחיות בר בשלוש מדינות מצפון לברזיל. לדבריה, כאשר במדינה אחת יש הגבלות על ייצוא מין מסוים ואילו במדינה הסמוכה ההגבלות חלשות יותר, נפוצה הברחת המינים האסורים אל המדינה השנייה. כך עשויים לייצא למערב חיות בר באופן חוקי למראית עין, ממקור בלתי חוקי. טכניקה אחרת היא ייצוא של מין חוקי תחת שם של מין בלתי חוקי. נקודה נוספת, שנרמזת מעבודתה של דופלה, היא האפשרות לצוד מחוץ לעונה המותרת (היא אספה עדויות לכך) ולמכור את החיות בעונה – כאילו הלכידה חוקית. דופלה מציינת, שהפיקוח על מינים שלא נכללים ברשימות CITES רופף ביותר, מה ש"פותח פתח לטעויות ולהונאה". עוד היא מוסרת מידע מיצואן ציפורים בסורינאם: הלוכדים (ברישיון) תופסים ברשתות ציפורים ממינים שונים; כאשר מדובר במין מותר – שולחים אותו למסחר, ואילו את הציפורים הנדירות שאסור לצוד, הורגים וזורקים כמאכל לזוחלים שנלכדו למסחר. מן הסתם, זהו רק קצה הקרחון של הקשר בין הסחר החוקי לסחר הבלתי חוקי.

בתמונה: 14 ארות ארגוניות המוברחות בכלובים מאולתרים ללא מזון ומים מסורינאם לגויאנה (Nicole Duplaix)

החלופה הפסולה: משקים לעופות בר
גופים סביבתיים מציגים "פתרון" בדמות מתקני רבייה לציפורי בר. מאבק הארגון Animal Aid באחד ממשווקי עופות הבר הגדולים בבריטניה – רשת "פוקוס" – ממחיש היבט אחד של הבעיה הטמונה ב"פתרון" זה, המתיר המשך סחר גלוי. לדברי "פוקוס", כל הציפורים הנמכרות ברשת החנויות, מקורן במשקי רבייה. אולם עובדי ספק הרשת מסרו נתונים סותרים בעניין; ומומחה RSPB שבדק את מיני הציפורים הנמכרות על רקע המידע הקיים לגבי משקי רבייה, מעריך שלמעלה מ-77% מהעופות שראה בחנויות נלכדו למעשה בטבע. סחר כזה קל במיוחד לביצוע דווקא כאשר יש משקי רבייה מוכרים למין מסוים, אז הפיקוח חלש במיוחד.

צפיפות גדולה בכלוב אצל מגדל מסחרי – בתוך פרסומת לקניית פינקים

משקי הרבייה עצמם עלולים להיות רעים לציפורים לא פחות מהציד בטבע. לפי הארגון PETA, קיימים משקים תעשייתיים ל"ייצור" עופות בר, שבהם מוחזקים מאות או אלפי עופות לרבייה. הציפורים מורשות לצאת מתיבות הקינון לעתים רחוקות, אם בכלל. עופות המוחזרים למגדל בגלל בעיות התנהגות, מוחזקים לעתים קרובות כ"עופות רבייה" ומעבירים לצאצאים את קשיי ההסתגלות שלהם לשבי. באופן טיפוסי, לוקחים את הביצים מהאימהות ומדגירים אותן. כמו בתעשיית הביצים למאכל אדם, הרחקת הביצה מביאה להטלה נוספת, ובעקבות ההטלות הרבות מתדלדל מאגר הסידן בגוף האם, עד לסכנת מוות. ציפור שלא אפשרו לה לבחור את בן או בת הזוג עלולה לשקוע בדיכאון, בעיקר אם הופרדה מבן זוג קודם. עופות שנכפו עליהם חיים בסמיכות רבה לבן זוג שלא בחרו בו, עלולים להיות תוקפניים, עד כדי פציעות ומוות.

לול לתוכים במדינת וושינגטון (TheAngryParrot.com)

משקי רבייה אינם מהווים אפוא חלופה סבירה ללכידת עופות בר בטבע. אם נוסיף על כך את העובדה, שטבעם של עופות בר הוא לחיות בבית-גידולם הטבעי בחברת בני מינם ולעופף למרחקים גדולים – אין ספק שזוהי אכזריות רבה להפוך אותם ל"חיית מחמד", לכל אורך נתיב הסחר: מאתר הציד או המשק – ועד לכלוב שבבית הלקוח.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה
סלט עלי בייבי, אלפלפה, סלרי ואפרסמון

החומרים
2 כוסות עלי בייבי
כוס נבטי אלפלפה
2 גבעולי סלרי
אפרסמון
מיץ מחצי לימון
כף שמן זית
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה

1. חותכים את עלי הבייבי והנבטים באופן גס ומעבירים לקערה.
2. קוצצים את עלי הסלרי דק, חותכים את האפרסמון לקוביות ומוסיפים לקערה.
3. מוסיפים את מיץ הלימון, השמן, המלח והפלפל ומערבבים.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון