זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

עמק הטל (רחובות)

סדנת הכנת מוצרי קוסמטיקה ורוקחות מצמחי גינה, תיערך החל מ-27.6.2005 בימי ב', בשעות 18:00-20:30.

בחודש יולי תערוך אורנית חומש סדנאות לבישול טבעוני. כל הסדנאות בתשלום. לפרטים

בפני עמק הטל עומד איום הריסה. לחתימה על עצומה לשימור המקום

בעיתונות הישראלית

nrg  מעריב רצוי ומצוי במעבדות. בטור "אלמנטרי, ווטסון" (14.6.2005) מתארת ענת רפואה את התנאים שבהם מוחזקות חיות במעבדות בישראל: התעלמות מצורכיהן הבסיסיים המשולבת בבורות לגבי צרכים אלה.

nrg  מעריב ניסויי הרעלה. בכתבה "לא רק קופים" (16.6.2005) מדווחת סוכנות אי. פי. על ניסויים בחומרים הדברה המבוצעים על בני-אדם וקופים.

nrg  מעריב ממרתפי קובאנס. בכתבה "הצעקה" (16.6.2005) מדווחת ענת רפואה על החשיפה שביצע הארגון PETA במעבדות חברת “Covance”, המבצעת מבדקי רעילות בחיות עבור חברות מסחריות.

הארץ מי סובל מההמבורגר? במאמר "קשה לעיכול" (מוסף לשבועות, 12.6.2005, עמ' 30) מתאר אריאל צבל את הנזק האמיתי שנוצר מצריכת מזון מהיר. המוסף נותן גם במה לבעלי מקדונלד'ס בישראל ("זה לא ג'אנק") לפרסם את מוצריו.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ תירוצים בשקל. ברשימה "לא כל היצורים שווים" (17.6.2005, עמ' ב1) מסבירה ג'ולי בינדל מדוע היא שונאת צמחונים, בעזרת בליל של הבעת אשמה על אכילת בשר והתקפות זועמות על צמחונים וצמחונות. קשה להבין מה הביא את עורכי העיתון לפרסם רשימה הזויה כזו – וכדאי להגיב על כך.

תגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב חתולים בצבא. בכתבה "חתול שפר הופעתך" (12.6.2005) מדווחת עדי הגין על החלטת צה"ל להפסיק לחסל חתולים באזור בסיסי צה"ל, ולנסות לטפל בהם, בתקווה שהחתולים יגבילו את אוכלוסיות החיות המשמשות להם כציד.

נענע חמורים בעבודה. בכתבה "נח כמו חמור" (13.5.2005) מדווחת מערכת נענע על זכויות עובדים לחמורים בבלקפול הבריטית. בישראל המצב נותר גרוע כשהיה.

קולי (עיתון אגודת הסטודנטים בטכניון) סטודנטים. בכתבה "לא הורגים בשביל התואר" (גיליון יוני, עמ' 6) כותבת מאיה גבעון, סטודנטית לביולוגיה, על המאבק בניסויים בחיות בטכניון, מנקודת-מבטה של אחת ממובילות המאבק.

לתגובות: בית הסטודנט, קריית הטכניון, חיפה 32000. פקס: 04-8230089 דואל: cooly_technion@walla.com

הודעות קבועות

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

חיפה: קבוצת נוער לזכויות בעלי-חיים של מחנות העולים נפגשת בימי ו' בשעה 15:00. לפרטים – דפנה: 054-4278623.

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

נחוצים צילומים בנושאים הקשורים בניצול ממוסד של בעלי-חיים ובפעילות למענם לזכויות בעלי-חיים השבוע. info@anonymous.org.il

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. מזון לתרנגולות!
תעשיית הביצים בארצות-הברית בדרך להפסיק הרעבת תרנגולות

בחודש מאי 2005 פרסם איחוד יצרני הביצים בארצות-הברית המלצה לחבריו, להפסיק להרעיב תרנגולות במסגרת השרה כפויה, הנהוגה ברוב תעשיית הביצים האמריקאית (ונפוצה גם בישראל). ההחלטה ההיסטורית היא תוצאה של לחץ ארגונים ושיתוף-פעולה ניכר של התעשייה, ללא התערבות הממשלה.

הרעבה
שלוש מכל ארבע תרנגולות בתעשיית הביצים האמריקאית עוברות הרעבה שיטתית. ההרעבה נכנסה לשימוש מסחרי ב-1932, ומאז שנות השישים היא נפוצה ברוב התעשייה. מטרתה היא לגרום לתרנגולות הטלת ביצים מוגברת תוך חיסכון בהוצאות על מזון. התרנגולות מוחזקות רוב השנה בלולים המוארים שעות רבות ביממה. התאורה גורמת לגופן להגיב כאילו מדובר בעונת הקינון, כלומר: להטיל ביצים. יש ההורגים את התרנגולות כשגופן אינו מסוגל עוד לייצר ביצים רבות, אך רוב הלולנים (בארצות-הברית) מעדיפים לגרום לתרנגולות להפסיק לגמרי להטיל למשך מספר שבועות, מצב הגורם להן לחזור ולהטיל ביצים רבות לאחר מכן. זהו חיקוי מזורז ואלים של תהליך טבעי הדרגתי, הקשור בנשירת נוצות ובחילופן בנוצות חדשות. הפסקת ההטלה נערכת על-ידי מניעת מזון מהתרנגולות במשך 14-5 יום בדרך-כלל, ואפילו 21 ימים. לפני ההרעבה ואחריה הן מקבלות "דיאטת השרה", הדלה ברכיבים תזונתיים נחוצים (חלבון וסידן). אם כן, במשך חודש ואף יותר מכך, התרנגולות מתייסרות ברעב. בנוסף לכך הן חוות אימה ותסכול משום שאינן מסוגלות לפעול להרגעת הרעב (כולן כלואות בכלובים) והן נפגעות מנקירות שכנותיהן, אשר תולשות זו את נוצותיה של זו כדי לספק את הדחף לנקר ובגלל הרעב, כשהנוצות העשירות בחלבון הן המזון היחיד בסביבה. תרנגולות רבות נופלות קורבן למחלות, אחרות מתות מרעב, מצוקה ואף קשיי בליעה לאחר חידוש אספקת המזון.

ארצות-הברית: רפורמות מרצון
רווחת בעלי-חיים היא תחום מוזנח בחקיקה האמריקאית. באיחוד האירופי יש חקיקה מפורטת להגבלת הפגיעה בחיות במשקים, ובכלל זה איסור על הרעבה. המחוקקים בארצות-הברית, לעומת זאת, מעיזים לגעת רק בפגיעות שוליות בבעלי-חיים, בעוד שחוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי אינו חל על "חיות משק", עופות בכלל ומכרסמים. על רקע אוזלת-היד של השלטון, רוב ההצלחות לצמצום הפגיעה ההמונית בחיות בארצות-הברית, הושגו בשנים האחרונות באמצעות לחץ על חברות מסחריות. הלחץ מופעל לביצוע רפורמות מתונות לרווחת בעלי-חיים, והבולטות ביותר הן הרפורמות ברשתות ההמבורגר הגדולות בשנים 2001-2000. רפורמות אלה מצומצמות מאוד בהשוואה לחקיקה האירופית, ואף על-פי כן הן מהוות פריצת-דרך אדירה, במונחים אמריקאיים. המלצת איחוד יצרני הביצים (United Egg Producers ובקיצור UEP) להפסיק את הרעבת התרנגולות היא אפוא אירוע נדיר וחשוב. להמלצה יש ייחוד נוסף: יוזמת UEP היא תוצאה של שיתוף-פעולה מצד התעשייה יותר משהיא תוצאה של קמפיין ציבורי תקיף, מן הסוג שערך הארגון PETA והכריע את מקדונלד'ס, ברגר קינג וונדיס. UEP איננו מותג ולכן קשה ביותר ללחוץ עליו באיום של יחסי-ציבור גרועים. עם זאת, לרפורמה ברשתות ההמבורגר הייתה השפעה ברורה על זירוז ההליכים: תאגיד מקדונלד'ס לבדו רוכש 2.5% מכלל הביצים בארצות-הברית, ובאוגוסט 2000 הוא הכריז על רפורמה מיידית, הכוללת הימנעות מרכישת ביצים, שמקורן בתרנגולות מורעבות.

מראה טיפוסי של תרנגולות בתעשיית הביצים 

"בריאות הצרכן"
אחד הגורמים העיקריים לקבלת הרפורמה איננו עניין בתרנגולות, אלא בצרכני הביצים. ארגון זכויות בעלי-החיים United Poultry Concerns, אשר היווה גורם חשוב בקידום הרפורמה, החל לעסוק בנושא ההרעבה ב-1992 ותוך זמן קצר מצא בתוך ספרות התעשייה נתונים, המקשרים בין ההרעבה לבין עלייה בשכיחותם של זיהומי סלמונלה (Salmonella enteritidis). הזיהומים מופיעים הן בתרנגולות והן בביצים, ולכן הם מקור לסכנה לאוכלי הביצים. מנתונים אלה וממחקרים שנערכו בשנים הבאות, הסתבר בבירור, שההרעבה מחלישה את המערכת החיסונית של התרנגולות בכלל, ואת פגיעותן לסלמונלה בפרט. לאחר יממה אחת של רעב כבר ניכרת עלייה בתפוצת החיידק, וביממות הבאות הוא מתפשט מנוכחות נקודתית אל רוב מערכת העיכול. הארגון התלונן במשרד החקלאות וקיבל תשובות מ-APHIS (שירותי הפיקוח על בעלי-חיים וצמחים) ומ-FSIS (שירותי פיקוח ובטיחות המזון) אשר הצהירו, שהם מכירים בסכנת הסלמונלה שנובעת מההרעבה, כמו גם בהתאכזרות הגלומה בהרעבה עצמה. ב-APHIS גם הביעו תמיכה בקמפיין להפסקת ההשרה הכפויה, שיביא לפעולה מצד התעשייה. ב-1998 פנה הארגון למשרד החקלאות ולמינהל המזון והתרופות בבקשה לאסור על ההשרה הכפויה, ומאוחר יותר עתר לפי חוק חופש המידע, ונמצא שבמשרד החקלאות הצטברו נתונים רבים על קשר ברור בין הרעבה למחלות, ובכלל זה סלמונלה. למרות כל זאת, הגופים הממשלתיים לא הפעילו את סמכותם. המפנה חל בתוך התעשייה עצמה בעקבות פניות הציבור וכן ביקורת פנימית. בכתבי-עת חקלאיים ציינו אלפי פניות בנושא, והתקשורת החלה לגלות עניין בבעיה, עם דחיפה משמעותית בכתבת שער גדולה בוושינגטון פוסט, באפריל 2000. 

חלופות
לולנים מרעיבים את התרנגולות כדי לחסוך בכסף. הצרכנים דורשים לקנות ביצים בזול, ובכך אינם מאפשרים ללולנים, מבחינה כלכלית, להחזיק בתרנגולות במהלך השרה טבעית, האורכת פי כמה מההשרה הכפויה. מעבר לכך, ניתן לגרום השרה כפויה תוך מניעת מזון חלקית, אך כמובן זול יותר להימנע מאספקת מזון כלשהו, וזוהי הסיבה להעדפת הלולנים להרעיב. ב-1999, עקב לחץ הצרכנים, הן בעניין סבלן של התרנגולות והן בעניין הסכנות שבאכילת ביצים, פתחה תעשיית הביצים האמריקאית, באמצעות UEP, בתוכנית "Animal Care Certified". "יצרני" ביצים המצטרפים לתוכנית, רשאים להדביק על אריזות הביצים תווית מיוחדת. התוכנית כוללת כמה דרישות מזעריות לרווחת התרנגולות והבטחה לערוך מחקרים, שעתידים לבסס דרישות נוספות. במסגרת זו, הזמין UEP מחקר על חלופות להרעבה, וההכרזה במאי 2005 היא תוצאה של מחקר זה. החוקרים האביסו תרנגולות בתפריטים מוגבלים מסוגים שונים, ומצאו שתזונה דלת חלבון, אשר מקורה בחיטה מעובדת ו/או בתירס והניתנת לתרנגולות ללא הגבלה, יכולה להביא להפסקת ההטלה ולחידושה לאחר מכן בקצב מוגבר. כלומר, אכילת מזון החסר רכיבים חיוניים, משפיעה על ההטלה בדומה למניעת כל מזון. המחיר מעט גבוה יותר, אך תעשיית הביצים האמריקאית נוכחה שניתן לנצל תרנגולות באופן רווחי גם מבלי למנוע מהן מזון.

תרנגולת שחולצה מכלוב בתעשיית הביצים. הקרחות נובעות ברובן משחיקה על סורגי הכלוב

השלכות מעשיות
ב-UEP חברים כ-90% מכלל "יצרני" הביצים בארצות-הברית. רובם נכללים כיום בתוכנית רווחת העופות ובטיחות המזון של UEP: הביצים מכ-228 מיליון תרנגולות מקבלות את תווית Animal Care Certified. באופן טיפוסי לרפורמה וולונטרית, התווית מבטיחה מעט מאוד. למשל, בהנחיות לקבלת התווית, נדרשים הלולנים להקציב נפח מסוים לכל תרנגולת בכלוב (לביטול הכלובים אין זכר): אמור להיות לה די מקום לעמוד זקופה, ולכל התרנגולות אמור להיות די מקום לאכול בו-זמנית. בניסוח המקוצר של ההנחיות (אך לא בנוסחים מפורטים) יש גם דרישה לספק לתרנגולות מזון ומים באופן שוטף – הנחיה העומדת כמובן בניגוד לפרקטיקת ההרעבה. עם זאת, ב-1.1.2006 תיכנס לתוקף הנחיה מפורשת נגד ההרעבה, וכל "יצרני" הביצים המעוניינים בתווית, יהיו חייבים שלא למנוע מתרנגולות מזון. ייתכן שחלקם יעזבו את התוכנית בגלל דרישה זו, אך בסך הכל צפויה מהפכה בתעשיית הביצים האמריקאית. מבחינת התרנגולות, זוהי התפתחות חיובית, אך לא גורפת. אין זה נכון, שההרעבה תיפסק. תרנגולות רגישות למחסור ברכיבים תזונתיים מסוימים, ו"דיאטת ההשרה" שהן יקבלו, שאינה כוללת רכיבים חיוניים, תותיר אותן רעבות. המזון יספק להן די אנרגיה כדי להביע את הרעב והתסכול ביתר שאת, לעומת התרנגולות התשושות, הגוססות למעשה, שלא אכלו דבר במשך כמה ימים. התוצאה הצפויה היא הגברת ביטויי התסכול והרעב: ניקור הדדי מכאיב ומסוכן. אולי הדבר גרוע פחות מגסיסה מתמשכת כתוצאה מרעב מוחלט, אך עדיין מדובר בתנאים מחרידים.

מקורות

Karen Davis, “Hens Will No Longer Be Starved But They Will Still Suffer”, United Poultry Concerns, 9.6.2005.
"US Egg Producers to Phase Out Feed Withdrawal", Food Production Daily, 27.5.2005.
Chris Hill (Poultry Watch), “Egg Group Produces New Feed Guidelines”, Gainesville Poultry Times, 25.5.2005.
Ken W. Koelkebeck, Carl M. Parsons, Patrick Biggs, and Michele Douglas, “Application of Non-Feed Removal Methods for Molting Commercial Layers”, Illini PoultryNet (University of Illinois at Urbana-Champaign), 2005 (accessed 17.6.2005).
“UPC's Comments to the FDA on the Forced Molting of Laying Birds”, United Poultry Concerns, 24.12.2004.

"Animal Care", United Egg Producers, accessed 17.6.2005.
Animal Care Certified (United Egg Producers), accessed 17.6.2005.
 

3. תמונות השבוע
חוק חדש ביפן

15.6.2005: יפן מעדכנת את חוק רווחת בעלי-החיים שלה בשלושה תחומים: ניסויים, חנויות והתעללות.

חדשות טובות בעניין בעלי-חיים ביפן הן אירוע נדיר. בכותרות בעולם נמצאת יוזמת יפן להרחיב את היקף ציד הלוויתנים באזור אנטארקטיקה, לאחר שכבר כיום צדים יפנים מאות לווייתנים לניצול מסחרי במסווה של "מחקר מדעי". יפן מפורסמת בעינוי חיות בקנה-מידה גדול במעבדות, במסחר בלתי חוקי בחיות בר ובתחומים מפוקפקים נוספים. התיעוש וההתמערבות הביאו לעלייה תלולה בצריכת הבשר במדינה, בעוד שמושגי רווחת בעל-החיים נותרו מאחור עד לשנים האחרונות. חוק רווחת בעלי-חיים חסר ערך מ-1973 עבר עדכון משמעותי בדצמבר 2000, והשבוע, ב-15.6.2005 הוא עבר עדכון נוסף. התיקון לחוק כולל סעיפים משמעותיים בשלושה תחומים:

ניסויים בבעלי-חיים. החוק קובע שלושה קריטריונים לשימוש בחיות בניסויים: יש להשתמש במשככי כאבים; יש למזער את מספר החיות המשמשות בניסוי; ויש לחפש שיטות חלופיות לביצוע הניסוי. כ-20 מיליון יונקים עוברים ניסויים ביפן מדי שנה. עד כה לא היה כל חוק להגבלת הניסויים, והמידע עליהם סגור לחלוטין בפני הציבור. החוק החדש אמור להביא לפיתוח הליכי פיקוח ראשוניים.

עכברה וגור במעבדה, אוניברסיטת טוקיו

עכברים במעבדה, אוניברסיטת נגויה

כלב בכלוב הרבעה ביפן. Animal Rights Media Online Depository 

כלב קשור לרצועת אופנוע.  מיקן מובלוג, 15.2.2005

מקורות

Kyodo News, "New Law Tightens Control of Pet Shops", Japan Today, 16.6.2005. 

"The Situation in Japan", AVA net, accessed 17.6.2005.

Law, All Life In a Viable Environment (ALIVE),  accessed 17.6.2005.

4. פינת התזונה
קוראים שואלים – ביצים במאפים

שואל רונן מיימון מגבעתיים:
לאחרונה הפכתי לטבעוני, אבל אני לא יודע באיזה מאפים יש ביצים. למשל, האם בלחם יש ביצים? בפיתות? בבורקס?

תשובה:
קודם כל, ברכות על ההחלטה להפוך לטבעוני. לשאלתך, בלחם רגיל אין ביצים – לחם אחיד וכמעט כל הלחמים, אם לא כולם, שמוכרים במכולות ובסופרמרקטים, הם טבעוניים. במאפיות מיוחדות (כגון, לחם ארז) יש לעתים כמה סוגים שאינם טבעוניים ואף אינם צמחוניים, ולכן כשקונים במקום כזה יש לברר. חוץ מלחם אחיד, שהוא כאמור טבעוני, רוב הלחמים במכולות וברשתות השיווק נמכרים בשקיות, שעליהן מופיעים הרכיבים, כך שאפשר לבדוק. פיתות הן טבעוניות וכך גם חלות רגילות, אבל חלות מתוקות אינן טבעוניות – יש בהן ביצים. לחמניות לעתים מורחים בביצה – ניתן להבחין בכך די בקלות, אך עדיין יש סוגים רבים של לחמניות טבעוניות, שאינן מרוחות בביצה. גם על בורקס לפעמים מורחים ביצה, וניתן להבחין במקרה זה בציפוי כהה. בצק עלים, שממנו מכינים בורקס, אינו מכיל ביצים, כך שאם המילוי צמחי והבצק אינו מרוח בביצה – הבורקס טבעוני. גם בקלוואה, שמכינים מבצק עלים או מבצק פילו, היא מאפה טבעוני. במאפיות ניתן למצוא מאפים נוספים טבעונים – סמבוסק במילוי תפוחי-אדמה או פטריות וכל סוגי הבייגלה, למשל, ואפשר כמובן להכין מאפים טבעוניים גם בבית.

לשאלות ולתשובות נוספות

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il