פעילות
ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
המשקים המחזיקים בעלי-חיים הולכים וגדלים בהתמדה, ומספרם הכולל מצטמצם.
אנונימוס החלה למפות את כל המשקים ברחבי הארץ. מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר
המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה
אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
אנונימוס מקיימת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ
לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך
ביום א', 3.5.2009, ב-19:30, בנושא: "סיפורים מהשטח: חוויות אישיות
ותמונות מסיורי תחקיר במשקים חקלאיים." מרצה: רונן בר.
דירות הפעילים של אנונימוס
למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לקידום זכויות בעלי-חיים,
עמותת אנונימוס מספקת
מגורים בדירה בדרום תל-אביב.
לפרטים: נעמי naomiop@gmail.com 03-6204878
קורס בירושלים: בין ממון למזון
המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף המרכז הקהילתי הצמחוני פותחת קורס בנושא
"בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה." נושא
ההרצאה הראשונה: "מי בוחש בקדרה? שוק המזון הגלובלי ויזמות מקומיות חלופיות."
מרצה: אייל בלוך (מכללת דוד ילין).
הקורס יתקיים בימי ד' בשעה 19:30, החל מ-22.4.2009, במרכז הקהילתי
הצמחוני, רח' בלפור 8, ירושלים. דמי השתתפות: 150 ₪ לקורס כולו, 30 ₪ למפגש
אחד, מפגש ניסיון חינם. אפשרות להנחות. לפרטים נוספים: יוסי reyo@netvision.net.il או
052-2598773; דפנה sea.yam.ac@gmail.com
עוד במרכז הקהילתי הצמחוני בירושלים
- ביום ה', 23.4.2009 בשעה 18:00, תתקיים סדנת מזון טבעונאי בהנחיית אנט
קליינפלד. בסדנה נלמד איך להכין משקה שקדים, ספגטי ירקות ומספר סלטים
טעימים ומעניינים. דמי השתתפות: 25 ₪ או לפי יכולת.
- ביום א', 26.4.2009 בשעה 20:00, ירצה תמיר לוסקי (InterNiche) בנושא:
"ניסויים בבעלי-חיים: מדוע הם באמת נערכים, וכיצד נסתדר בלעדיהם."
כדאי לכתוב: נגד הסתה
 בכתבה "הרשימה של הזנים
הפולשים בישראל מונה בין השאר תוכי, יקינטון ונמלה עוקצנית במיוחד"
(מוסף, 17.4.2009) מציג קובי בן שמחון באור מאיים את מה שהוא מכנה "זנים
פולשים". הכתב כורך יונקים ועופות עם צמחים ללא הבחנה ביניהם,
ומביא באופן חד-צדדי את גזר-הדין של של אקולוג רשות הטבע והגנים:
"להשמיד את כולם – תוכים, צבים וצמחים." כדאי להגיב:
- המרואיינים בכתבה מבטאים עמדה אקו-פשיסטית, הרואה
בבעלי-חיים רגישים ומורכבים לא יותר מ"נזק אקולוגי". אולם חיות ממינים זרים
ראויות ליחס כאינדיבידואלים, שרווחתם לא פחות חשובה מזו של חיות
ממינים מקומיים. לכן ראוי לנהל את המאבק בהתפשטות המינים הזרים רק באמצעים
עדינים יחסית.
- הטרמינולוגיה הצבאית של האקולוגים ("פולשים") מעוותת את המציאות. החיות
הזרות שהתרבו בארץ הן קורבנות של סחר אכזרי. יש למקד את המאבק בסוחרי
חיות בר ובמדיניות
ייבוא חיות הבר.
לתגובות: מוסף הארץ (שישי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס:
03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il
כדאי לכתוב: לפטר את צדוק
בכתבה "מסתמן:
הרוב תומך בפיטורי הווטרינר יואב צדוק" (mynet ,16.4.2009) מדווח שמוליק
חדד על השימוע שנערך לווטרינר העירוני של עיריית אשקלון, ד"ר יואב צדוק, בעקבות מחאת ארגונים
להגנת בעלי-חיים הקוראים לפיטוריו. המחאה החלה בעקבות חשיפת הרג המוני
שנהג צדוק לבצע במכלאה העירונית. השימוע בעניינו טרם הסתיים,
והוועדה מעכבת את הכרעתה בעניין למרות שעברו כבר שלושה שבועות מאז שנערך
השימוע. כדאי לכתוב לראש עיריית אשקלון, בני וקנין, העומד בראש ועדת השימוע,
ולדרוש ממנו להביא לפיטוריו המיידיים של צדוק.
בני וקנין, ראש העירייה, רח' הגבורה 7, ת.ד. 9001, אשקלון 78190.
פקס 08-6792508
דרושים גייסי כספים
לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע,
בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות
ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
הרצאות
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות
ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות
בעלי-חיים: תפוז; נענע
חדשות
וואלה! חג החירות.
ברשימה " חג
גדיא" (13.4.2009) קושר אורי לורבר בין חג החירות, הזהות היהודית ורגישות
מוסרית כלפי קבוצות חלשות: "קל לשכוח שהחופש אינו מובן מאליו, להדחיק את זכר
הדיכוי והאלימות שחווינו לאורך הדורות. לעתים נראה ששכחנו להפנים את הלקח.
עלינו לפקוח עיניים ולשאול – האם אנחנו מתייחסים בצורה דומה לקבוצה אחרת? האם
גם החברה שלנו נוהגת יחס מפלה ולא צודק? רק אם נשכיל להכיר בזכויותיהם
הבסיסיות של כל החיים, ללא הבדל דת, גזע, מין או מין ביולוגי, נדע שבאמת
יישמנו את שלמדנו."
nrg מעריב
(עסקים) חולות. בכתבה " אבודים
בחולות: מדוע הדיונות שלנו נעלמו?" (12.4.2009) סוקר אביב לביא 13 אתרי
חולות בארץ, מפרט את האיום על המשך קיומם ומסביר מדוע חשוב לשמור עליהם.
בהקשר זה כדאי לקרוא גם את כתבתו של ארז ארליכמן, " יש חיים
בחולות" (ynet ,10.4.2009) המתאר את הסתגלותם הייחודית של כמה מיני
בעלי-חיים לחיים בחולות.
ynet כרישים. בכתבה " תאילנד:
סנפירי הכריש ירדו מהמדפים במרכולים" (12.4.2009) מספר ארז ארליכמן על
הצלחת קמפיין Shark Trust: הסופרמרקטים של הרשת הבריטית Tesco
בתאילנד הפסיקו למכור מוצרים מסנפירי כרישים. "מדי שנה ניצודים מיליוני
כרישים על ידי דייגים. במרבית המקרים הכרישים נתפסים במקרה ברשתות הדיג, אך
ישנה פעילות לא מעטה שמטרתה המכוונת היא ציד כרישים, כדי להשביע את הביקוש
לחומר הגלם להכנת מרק סנפירי כריש – מנה נפוצה באסיה. הכרישים נלכדים,
סנפיריהם נחתכים מהם בעודם בחיים ואז הם מושלכים בחזרה לים, שם הם גוססים
לאיטם."
ynet לוויתנים.
בכתבה " אכזבה ביפן:
רק 680 לוויתנים ניצודו השנה" (  13.4.2009) מדווחים ארז ארליכמן ו-AP שעונת ציד
הלוויתנים ביפן הסתיימה בהרג 679 לוויתני מינקי ולוויתן מצוי יחיד. היפנים
תכננו להרוג 935 לוויתני מינקי ו-50 לוויתנים מצויים, אולם מאבק ישיר מעל גבי
ספינת הארגון Sea Shepherd הפריע לציד. לדיווח באתר Sea
Shepherd
ynet שימפנזים.
בכתבה " בדרך לחופש
עם חמישה שימפנזים במטוס" (14.4.2009) מתאר קליב היקס את השמדת חיות הבר
בקונגו כתוצאה מהתפשטות תעשיות כריית הפחם והזהב. בכתבה מובאים גם תיאורי
מבצע הצלת שימפנזים שנערך לאחרונה.
תזונה
הארץ לחם. בכתבה " על
הלחם לבדו" (עכבר העיר / גלריה, 17.4.2009) מסביר דורעם גונט על המורכבות
והתענוג שבאפיית לחם בבית, ומציע שלושה מתכוני לחם.
סוגים שונים של ידע מי יודע הכי טוב מה עובר על חיות תחת
ניצול חקלאי? (כתבה שנייה)
בשבוע שעבר
תיארנו את התפתחותם של שני תחומי ידע שונים על בעלי-החיים במתקנים חקלאיים,
בעקבות המחאה הציבורית נגד הזוועות שגרם תיעוש החקלאות: מדע רווחת בעלי-החיים
וחקירות סמויות. לפניכם חלקה השני של הכתבה, ובו דיון במגבלות הידע והמדעי
וביתרונות החקירות הסמויות.

החקירות המדהימות רוב המטרות לחקירות הסמויות
נבחרות באופן אקראי – מתקנים גדולים בקרבת מקום המגורים של החוקרים. מסתבר,
שברוב המקרים די להציב צופה ערני עם מצלמה בתוך משק תעשייתי גדול או משחטה –
ועד מהרה מתגלים מקרים של הזנחה מחרידה, ציוד פוגעני, טיפול קטלני, מדיניות
"רווחים מעל לכל" מטעם ההנהלה ועובדים זוטרים סדיסטים. כל זאת בנוסף לזוועות
שנובעות מיישום "תקין" של שיטות חקלאיות סטנדרטיות, כגון: ברירה מלאכותית של
תרנגולי בית ותרנגולי הודו, כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, פיטום
עופות מים ועוד.
למרות הנדירות והאקראיות של החקירות הסמויות, רובן חושפות תוצאות
"מדהימות" – ביחס לכל ייצוג אחר של החקלאות. בעשורים האחרונים הן הצטברו לכדי
תמונה עגומה כוללת של החקלאות; אולם מאחר שהן לא מהוות מדגם קביל מבחינה
סטטיסטית, אפשר להגיב שוב ושוב ב"תדהמה" על הזוועות שהן מגלות. כמובן, התדהמה
נובעת בעיקר מכך שמקורות הידע הסמכותיים ביותר – התעשייה, המפקחים והמדענים –
מציירים תמונה פחות שלילית של החקלאות, המתקבלת בהסכמה על רקע הדימוי הציבורי הארכאי
של המשק המסורתי ה"טבעי".
ארגונים מחפשים סמכות כשמפרסמים תוצאות של
חקירה סמויה, נוהגים לחזק את הרושם הסמכותי שלה בעזרת חוות-דעת של מומחים.
למשל, בעקבות חקירה סמויה שערך PETA במשחטת Pilgrim's Pride בשנת 2004, צירף
הארגון לחשיפה את חוות-דעתם של שישה מומחים למדע רווחת בעלי-החיים ולרפואה
וטרינרית. צירוף חוות-דעת של מומחה הוא כמובן נוהג מקובל גם בתחומים אחרים,
בעיקר בבתי-המשפט. אולם ביחס לבעלי-חיים צצות מוזרויות:
- עצם הפנייה לעד מומחה, מרמזת שהשופטים, המחוקקים והציבור הרחב עלולים
שלא להבין היטב מה הם רואים בסרט שצולם בהסתר. אבל האם יתכן שנראה פועלים
מטיחים עופות בקיר ודורכים עליהם – ונחשוב שלפנינו פרקטיקה חקלאית סבירה?
"הפרשנות המקצועית" נראית לא פעם עודפת; למשל, בדברי ד"ר לורי
סיפרסטין-קוק, מומחית לרפואה וטרינרית, בתגובה לסרט שצולם במשחטת Pilgrim's
Pride: "כאשר תרנגול נזרק כך מבלי לכוון, אין דרך להבטיח איזה חלק מגופו
יתנגש בקיר. אם מה שפוגע בקיר הוא הגב או צד הגוף או רגליים, לא סביר
שהתרנגול יאבד הכרה אלא יסבול מעצמות שבורות, חבורות קשות ו/או פגיעות
פנימיות."
- אם ארגון זכויות אדם חושף חקירה במתקן של הוצאות להורג ובוחר לגבות את
החקירה בעדות של מומחים, האם הוא יזמן כעדה מומחית מתכננת של כיסאות
חשמליים? או רופא שרכש את ניסיונו הרפואי במרתפי עינויים? האם עדותם קבילה
יותר מעדותו של הדיוט? ולמרות זאת, ה"כוכבת" בתחום חוות-הדעת המקצועיות, טמפל גרנדין, היא
מתכננת של משחטות; שאר מדעני רווחת בעלי-החיים עוסקים בניסויים בחיות בתנאי
שבי שונים; והמומחים הווטרינריים עובדים בתעשייה.

חלק מהמומחים לרווחת בעלי-חיים מכירים מקרוב את החקלאות
התעשייתית,
אך לא כחוקרי רווחת בעלי-חיים אלא כאנשי תעשייה מן המניין.
(צילום אילוסטרציה: Tim1965)
מי יודע מה? הידע של המומחה החיצוני בעניין
התנאים שנחשפו בחקירה, נופל בהכרח מהידע שבידי החוקר הסמוי – לפחות כשמדובר
בחקירות ממושכות. זאת מאחר שהמומחה מסתמך בעיקר על צילומי החקירה, שמהווים רק
חלק זעיר מהאירועים שהחוקר היה עד להם. עקב האילוצים הטכניים שבהפעלת ציוד
סמוי, הצילומים מעטים, איכותם גרועה ונקודת-המבט שלהם מוגבלת.
למרות זאת, מומחיותם של אנשי המדע והתעשייה הכרחית לעתים קרובות, כי
הדיוטות לא מסוגלים להבין חלק מתוצאות החקירה. למעשה, האינטואיציה שלנו
מספיקה בדרך-כלל רק להבנת המשמעות של התעללות סדיסטית, פציעה גלויה או מחלה
קשה. ללא עזרת מומחים, איננו מבינים פגיעות שנובעות מברירה מלאכותית, מסביבה
חברתית מעיקה וממחסור או עודף בגירויים סביבתיים. אם נכנסת ללא רקע במדע
רווחת בעלי-החיים ללול בתעשיית הבשר, לא תתקשה/י להבחין בעופות גוססים,
בצפיפות הקיצונית, בסירחון הצורב, וכן
במובילים התופסים
עופות באלימות; אולם לא תדע/י לבחון ולהבין רביצה ממושכת של עופות, סימני
כוויות בכף הרגל, תאורה באורך גל
מוגבל, נוכחות עצמים מעיקים בלול, מזון הגורם לגדילה מהירה מדי וכיוצא
באלה. למרבה האירוניה, בחקירות סמויות נוטים להתמקד דווקא בפגיעות שקל להבין
ללא עזרת מומחה, כי יש סיכוי גבוה יותר להביא להרשעה באמצעות חשיפתן.
המומחים המופתעים למרות מגבלות החקירות
הסמויות, הפתעת היא תגובה טיפוסית של המומחים. ארבעה מתוך ששת המומחים שצוטטו
על-ידי PETA בתגובה לחקירה במשחטת Pilgrim's Pride, הביעו תדהמה. למשל, ד"ר
דונלד ברום, אחד מהמומחים העולמיים למדע רווחת בעלי-החיים ויועץ ותיק לאיחוד
האירופי בתחום זה, כתב: "ביקרתי בהרבה משחטות לעופות אבל מעולם לא ראיתי
אכזריות לתרנגולים ברמה שמוצגת בווידיאו הזה."
כיצד הצליח סרטון קצרצר ואקראי להפתיע את ד"ר ברום? תשובה משוערת לכך
היא, שד"ר ברום נכנס למשחטות לאחר תיאום מראש, כשזהותו ידועה לכל. בביקוריהם
הרבים במשחטות, הוא ועמיתיו ראו הצגות שנערכו עבורם ולא פעילות שגרתית.
במשקים אולי פחות מתאמצים לערוך הצגות למומחים, אך נוכחותו של המדען ודאי
משפיעה על התנהגות הפועלים, ואולי גם על ניהול המשק בכלל.
מתוך חקירה סמויה של PETA: פועל דורך על תרנגול הודו במשק
Aviagen בווירגי'יניה המערבית, סמפמבר 2008.
מגבלות המומחיות הרוב הגדול של המחקר ברווחת
בעלי-החיים ממילא אינו מתקיים במתקנים מסחריים. הידע העיקרי בתחום זה מושתת
על ניסויים בתנאים מבוקרים, בתוך מתקני ניסוי. למשל, בגיליונות ינואר עד אמצע
אפריל 2009 של כתב-העת Applied Animal Behaviour Science, מופיעים 50 מאמרים
שמציגים מחקרים מקוריים בחיות המנוצלות בתעשיות הבשר, החלב, הביצים והפרווה;
46 מהמחקרים נערכו במשקי מחקר מיוחדים או שהם מפרטים תנאי ניסוי שאינם דומים
לתנאים המסחריים; כל זאת לעומת ארבעה מחקרים בלבד שנערכו במשקים מסחריים
בפעילותם השוטפת. במילים אחרות: המומחים אינם מומחים לנעשה בתעשייה כי הם
פשוט לא חוקרים שם, וסוג השאלות שהם שואלים אינו נוגע בתנאים התעשייתיים כפי
שהם מתקיימים בפועל, אלא בתנאים תעשייתיים תיאורטיים. המדענים אמנם מנסים
לדמות בתוך תחנות המחקר שלהם תנאים תעשייתיים, אך בקנה-מידה קטן מאוד ובעזרת
צוות מיוחד (ולא הנהלה מסחרית ופועלים קשי-יום). נראה שמדובר בגורמים
להבדלים עמוקים בין המציאות התעשייתית למצב בתחנות המחקר.
יש להעיר, שמדענים רבים מכירים את התעשייה היטב בזכות קשרי עבודה ומסחר
עם מתקנים תעשייתיים. אולם היכרות זו אינה נערכת בכלים של מדע רווחת
בעלי-החיים. במצבים אלה, המדען דומה לכל עובד אחר של התעשייה.
תחום ידע ייחודי מתוך הדברים שלעיל, עולה
שהחקירות הסמויות כוננו גוף ידע ייחודי ונפרד מהידע המדעי. אמנם, אילו היו
המדענים מתייחסים למשק או למשחטה כפי שחוקרי חיות בר מתייחסים לחיות בטבע, או
כפי שסוציולוגים ופסיכולוגים מסוימים מתייחסים לסביבה האנושית – הם ודאי היו
צוברים ידע שמאפיל על הידע הייחודי שאספו הארגונים להגנה על חיות. לשם כך,
המדענים היו צריכים לערוך תצפיות במתקן התעשייתי באמצעים סמויים וללא
התערבות.
בפועל, גישה כזו חריגה מאוד במדע רווחת בעלי-החיים. גם גופי פיקוח
רשמיים יכולים ולמעשה צריכים, באופן עקרוני, לאסוף בשיטתיות ובהסתר מידע על
הנעשה במתקנים החקלאיים, אולם הם לא עושים זאת. למעשה, במשחטות מסוימות
ולעתים במתקנים אחרים, מוצבות מצלמות מעקב מטעם הנהלת המתקן – אך סרטי
התיעוד, שוודאי מכילים מידע העולה בהיקפו על המידע שנאסף בחקירות סמויות,
חסויים לחלוטין.
זלזול בידע הייחודי כיום, הארגונים מחזיקים
בידע משמעותי שלא קיים בשום מקום אחר. בתי-המשפט, משרדי החקלאות, מנגנוני
החקיקה, המדענים, אנשי התעשיות ולעתים קרובות גם אמצעי התקשורת, מתאמצים
להפחית מערכו של הידע הזה ולזרוע ספקות לגבי אמינותו, סמכותו ותוקפו כמייצג
תופעות כלליות. אולם יש להודות, שהארגונים עצמם שותפים מבלי משים לזלזול בידע
הייחודי שבידיהם. הכוונה בביקורת זו אינה לשימוש הנקודתי בחוות-דעת מדעית, או
לשימוש הנרחב במקורות מדעיים ותעשייתיים כדי לצייר תמונת מצב של בעלי-חיים
בחקלאות – אלא לעצם הטיפול במידע הייחודי.
באופן טיפוסי, ארגונים שביצעו חקירות סמויות מפרסמים רק חלק קטן מאוד
מממצאי החקירה – תיאור מילולי תמציתי, כמה צילומים נבחרים ובשנים האחרונות גם
סרטון וידיאו ערוך. לאחר שנים אחדות, אפילו הנתונים הללו נגנזים. המניע
למדיניות זו ברור: הארגונים תופסים את החקירה בתור כלי הסברה ועדות משפטית –
ולא בתור תרומה לגוף ידע מקיף וחשוב. אם גוף ידע מחייב פירוט רב ועומק
היסטורי, הרי שבזירה הציבורית והמשפטית דרושה תמציתיות והמידע מתיישן
במהירות.

שימוש טיפוסי בחקירות סמויות: סרטון קצר וערוך המוצע לצפייה
באתר אינטרנט במטרה לעורר פעולה מיידית
לסיכום: יחס חדש לחקירות הסמויותככל הנראה,
אין ארגון הגנה על בעלי-חיים בעולם (ובכלל זה אנונימוס) שמתייחס ברצינות
הראויה לידע שצבר בחקירות סמויות. המידע אינו מנוהל לפי עקרונות ארכיוניים,
רובו הגדול אינו נגיש לציבור, ולא נערך ניסיון לחבר בין חקירות שונות לכלל
גוף ידע אחד. יוצאת-דופן במידת-מה היא התוכנית Undercover TV שהפיק הארגון
הקליפורני In Defense of Animals. התוכנית, שהפרק הראשון שלה שודר לראשונה
ב-1.2.2005, התבססה כולה על חקירות סמויות של ניצול בעלי-חיים, והסרטים נתרמו
על-ידי 17 ארגונים מרחבי העולם. ההפקה נפסקה אחרי כשנה, עם 53 תוכניות באורך
כחצי שעה. התוכנית שודרה (ועדיין משודרת פה ושם) בכ-100 תחנות טלוויזיה
בארצות-הברית ובכמה תחנות בקנדה, במקסיקו ובאוסטרליה. יש לציין בהקשר זה גם
את מפתח החקירות באתר האינטרנט
של PETA, המרכז כיום יחד 59 סרטונים מחקירות סמויות, לעתים בתוספת
מידע בכתב.
מן הראוי ש-Undercover TV תהיה הסנונית המבשרת של יחס חדש לחקירות
הסמויות. הקמתו של ארכיון בין-ארגוני ובינלאומי לחקירות סמויות, שכולל את
מכלול המידע המילולי והחזותי שנאסף בחקירות, תחשוף בפני הארגונים עצמם ובפני
הציבור כולו כמות עצומה של ידע חשוב ושימושי שהולך כיום לאיבוד. היחס הרציני
לידע הזה, יביא בסופו של דבר גם לעליית קרנו ולביסוס סמכותו בקרב כל אותן
סמכויות שממהרות כיום לבטל אותו. ומאחר שמדובר במקור הידע הביקורתי ביותר
כלפי ניצול בעלי-חיים, ביסוס סמכותו עשוי לעורר שיפורים מעשיים במצב
החיות.
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
פינת התזונה קובה הודית
חומרים (עבור סיר קובה גדול)
כוס סולת
2 כוסות קמח
100 גר' מרגרינה
3 בצלים גדולים
4 גזרים
תפוח אדמה בינוני
4 גבעולי סלרי
חצי כרוב קטן
3 קישואים
3 עגבניות
רסק עגבניות
חומץ
תבלינים: מלח, פלפל שחור, כורכום, כוסברה טחונה
הצ'יקיד (המילוי)
- קוצצים לקוביות קטנות את הבצלים, הגזרים, תפוח האדמה, גבעולי
הסלרי והכרוב.
- מחממים מעט שמן בסיר ומאדים את הבצל, הסלרי והכרוב עד התרככות. מערבבים
מדי פעם. מתבלים במלח, כורכום, פלפל שחור, כוסברה טחונה וכף חומץ.
- במחבת נפרדת, מחממים מעט שמן ומטגנים את תפוחי האדמה והגזרים עד
התרככות.
- מוסיפים את הגזר ותפוחי האדמה לסיר עם שאר הירקות ומצננים.
הקובה (הבצק)
- ממיסים את המרגרינה בסיר.
- מוסיפים 1.5 כוסות מים ומביאים לרתיחה.
- מוסיפים את הסולת ומערבבים מעל האש עד שהתערובת חלקה.
- מורידים מהאש ומוסיפים את הקמח. מערבבים.
- יוצרים כדורים בינוניים מהבצק.
- כדי למלא כל כדור במילוי הירקות, נועצים אצבע ולוחצים בעדינות במרכזו
כדי ליצור חור גדול ומעטפת דקה. מכניסים לחור שנוצר כף מהמילוי וסוגרים את
הבצק סביב המילוי בתנועות משיכה כלפי מעלה.
הרוטב
- קוצצים את הקישואים והעגבניות לקוביות בינוניות.
- מחממים מעט שמן לטיגון בסיר רחב. מטגנים מעט את קוביות הקישואים
ומוסיפים את העגבניות.
- מוסיפים כורכום ומלח לפי הטעם ומבשלים כרבע שעה עד שהירקות מתרככים.
מוסיפים מים לגובה 3/4 מהסיר (המים צריכים לכסות את הקובות) ומביאים
להרתחה.
- מכניסים את הקובות לסיר ומבשלים חצי שעה.
מתכון: עינת סטולר
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם
אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |