פעילות

לקראת פתיחת שנת הלימודים: הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים בעלי ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים – תמר: animalectures@gmail.com 03-6204878

כדאי לכתוב: תקנות צער בעלי-חיים

חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) התשנ"ד-1994, מסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות לרווחת בעלי-חיים, אך התקנת רוב התקנות הנחוצות מתעכבת. כדאי להזכיר לשר הנוכחי את חובתו, על רקע כתבתה של בילי פרנקל, "עופות צלויים" (nrg מעריב, 12.8.2007). בכתבה מובא הסבר משרד החקלאות בעניין סירובו לחלץ תרנגולים שנפלו ממשאית ונותרו פגועים לצד הכביש בשיא החום: "במקרה ספציפי זה, האחריות על פינוי העופות חלה על המובילים. עם כניסת התקנות הרלוונטיות לתוקף, יוכל המשרד להעמיד לדין את המובילים שמפקירים את בעלי-החיים". הכוונה היא כנראה לתקנות להובלת עופות, שטיוטה שלהן נוסחה כבר לפני שלוש שנים, מבלי שידוע לנו על התקדמות נוספת. בעניין זה ניתן לפנות לשר:

שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד. 30, בית דגן 50250.

sar@moag.gov.il או ssimhon@knesset.gov.il פקס: 02-6496187 או 03-9485835

התקנת התקנות תסייע בהעמדה לדין של עבריינים רבים, אולם במקרה של הפקרת העופות בכביש 6 אין צורך להמתין. תיקון לחוק צער-בעלי חיים (סעיף 2א(א)) קובע: "לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו (בחוק זה – מחזיק) את בעל-החיים." התיקון נכנס לתוקף ב-29.6.2007, ולכן ניתן כבר כיום להעמיד לדין את המובילים. לסקירת התיקון בעניין נטישה.

בעניין זה ניתן לפנות לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים:

ד"ר דגנית בן-דב, השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ת.ד. 12 בית-דגן 50250.

פקס: 03-9681661

תיאור המקרה: ב-2.8.2007 לפנות בוקר התהפכה משאית הובלת עופות בכביש 6, בדרכה למשחטה. חברת "דרך ארץ", מפעילת הכביש: "'בעקבות התאונה התפזר מטען של כלובי עופות על הכביש וחלק מהכלובים נשברו. להערכתנו מדובר היה בכ-900 עופות. [...] לאורך כל 6 שעות הטיפול באירוע נסגר הכביש לסירוגין על מנת לשמור על בטיחות הנוסעים ולצמצם את הפגיעה בבעלי-החיים. במקביל, נוצר קשר עם הלולן לו היה שייך המטען אולם הוא סירב להגיע.'" החברה פנתה למרפאת חיות שפינתה תרנגולים פצועים. רוב העופות הועמסו מחדש למשאית. כ-60 תרנגולים חיים ומתים נותרו בשטח, והווטרינרית ד"ר ירון גל, שעברה במקום למחרת ב-11:00 בבוקר, הצילה ארבעה מהם. אמבולנס תנו לחיות לחיות הציל עוד שניים. ד"ר גל: "'רבות מהתרנגולות בקושי נשמו ורובן היו קרועות לחתיכות. עצרתי את הרכב ותוך סיכון חיי, התרוצצתי בין התרנגולות המתנשפות בכבדות [בגלל] החום והלחץ שבו היו." גל דיווחה ליחידת הפיקוח על הצומח והחי במשרד החקלאות, למוקד החירום של כביש 6 ולמשטרה, אבל איש לא הגיע.

למידע נוסף על הובלת עופות בתעשיית הבשר

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס, בת"א. לפרטים נוספים

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet זוהמת חלב. בכתבה "זיהום הסביבה: קיבוץ נען נקנס ב-280,000 שקל" (14.8.2007) מדווחת מורן ראדה שבית-משפט השלום ברמלה הטיל 280,000 ש"ח קנס על קיבוץ נען בעקבות זיהום עקבי של מקורות מים מרפתות הקיבוץ – הקנס הגבוה ביותר שהוטל עד כה על רפת מזהמת. מרכז המשק ומרכז הרפת נקנסו באלפי שקלים בלבד. אם יבצע הקיבוץ עבירות דומות בשנתיים הקרובות, ייקנס ב-300,000 ש"ח נוספים. כתב התביעה שהגיש המשרד להגנת הסביבה מתייחס לעבירות שבוצעו בשנים 2000-3, וביניהן הזנחת ערימות זבל בקר שנשטפו במי הגשם, ופסולת ומי שטיפה שגלשו מחצרות הרפת לכיוון תעלות הניקוז באגן נחל שורק. בפסק-הדין נכתב: "במשך תקופה ממושכת הנאשמים התעלמו מהפניות ומדוחות הביקורות, לא השקיעו בתשתיות הרפת ולא תיקנו את הדרוש למניעת או צמצום המפגעים." למידע נוסף על זיהום מרפתות

Nfc כיפור. בכתבה "סערה תורנית: כפרות עשויות להיאסר בארה"ב" (12.7.2007) מוסר עידן יוסף דיווח מאתר חב"ד, על היערכות ראשי הישיבות בארה"ב בעקבות חשיפת PETA בשנה שעברה של התעללות בתרנגולים במסגרת טקס הכפרות בניו יורק. הארגון ביקש מהרשויות המקומיות לאסור את קיום המנהג. למידע נוסף על מנהג הכפרות ופעילות למניעתו.

בהמשך לחשיפת PETA: ב-30.9.2006 צילם כריס בנטלי שחיטה פולחנית בנטלי ברחוב בברוקלין. בסרט, השוחטים זורקים את התרנגולים השחוטים בכוח רב לתוך מכלי דימום כשהם עדיין בחיים. כעבור כמה דקות חלק מהתרנגולים מושלכים לערמת גופות כשהם עדיין מפרפרים.

הארץ (ניו יורק טיימס) ללא כלובים. בכתבה "ארה"ב: יותר ביקוש מהיצע לביצה" (16.8.2007, עמ' א18) מספרת קים סוורסון שביצים מלולים נטולי כלובים הם "הדבר החם הבא" בארצות-הברית. לטענתה, "לפני שנים אחדות רק כ-2% מ-279 מיליון התרנגולות המטילות בארה"ב חיו מחוץ לכלובים. כיום, שיעור 'תרנגולות החופש' מגיע לכ-5%." זאת בעקבות קמפיין של ארגונים כגון HSUS ו-COK, והחלטת חברות מזון גדולות להחליף את השימוש בביצים מלולי כלובים לביצים מלולים נטולי כלובים. למידע נוסף

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ TheMarker רעילות. בכתבה "כי"ל: 'ניאלץ לבצע ניסויים בבעלי חיים בעקבות התקנות החדשות באירופה'" (16.8.2007, עמ' 29) מדווחת תהל פרוש על השלכות תקנת REACH באיחוד האירופי, שנכנסה לתוקף ב-1.6.2007 ומשפיעה על יצרני כימיקלים ישראלים. כ-3,000 חומרים המוגדרים מסוכנים יצטרכו לעבור תהליכי אישור ובדיקה נוספים. תמי וייס-כהן, מנהלת רישוי ואיכות הסביבה בכי"ל מוצרים תעשייתים מבוססי ברום: "נצטרך גם לעשות ניסויים בבעלי-חיים, למרות שזה לא פופולרי לומר."

Nfc (הכנסת) ניסויים וקוסמטיקה. המסמך "הדירקטיבה האירופית בדבר איסור ניסויים בבעלי-חיים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה" (13.8.2007) מאת עו"ד דינה צדוק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט; כעת הוא זמין באינטרנט.

ידיעות חיפה ציד. בכתבה "ציד חוחיות באזור הר הכרמל מאיים להכחידן" (18.6.2007) מדווחים חדיד רשי ואייל לרמן כי מאז תחילת שנת 2006 נתפסו במבצעים שערכו פקחי רשות הטבע והגנים 132 חשודים בציד חוחיות, האחראים לציד וללכידה בפועל של לפחות 320 חוחיות.

ערוץ ירוק ב-ynet. ב-16.8.2007 נפתח ב-ynet (ידיעות אחרונות באינטרנט) ערוץ ירוק, המתמקד בענייני סביבה, זכויות בעלי-חיים ומעורבות חברתית. הערוץ צפוי להרחיב את היקף התחקיר והחשיפה התקשורתית בנושאים הקרובים לזכויות בעלי-חיים. ערוץ הסביבה ובעלי-החיים של מעריב, "ירוק נושך", הביא מאז מרץ 2005 מדי שבוע כתבות ותחקירים מקוריים.

תזונה בעיתונות

ynet (מנטה) פירות בריאים. בכתבה "איזה פרי הכי בריא: השישייה המובילה" (10.8.2007) סוקרת תמי חסקלברג את סגולותיהם התזונתיות של שישה מהפירות הבריאים ביותר: רימון, חמוציות, אבוקדו, קיווי, תפוח וענבים.

Nfc דגן מלא. בכתבה "הדגנים המלאים נלחמים בלחץ הדם" (12.8.2007) מדווחת יפעת גדות על מחקר שפורסם בכתב-העת American Journal of Clinical Nutrition על צריכת דגנים מלאים ב-29,000 נשים. המסקנות: "אכילה של מנת דגנים מלאים אחת בלבד ביום עשויה לעזור במניעת לחץ דם גבוה – ומנות רבות יותר יכולות להוריד את הסיכון אפילו יותר. [...] הסיכויים של משתתפי המחקר לפתח לחץ דם גבוה לאורך עשור ירדו ב-4% לכל מנה יומית של דגנים מלאים." למאמר המקורי (באנגלית)

Nfc סרטן. בכתבה "חולי סרטן המעי הגס – לברוח מהתזונה המערבית" (15.8.2007) מדווחת יפעת גדות על מחקר נוסף המראה שלאנשים הצורכים הרבה בשר, שומן ודגנים מזוקקים יש סיכוי גבוה לסבול מחזרת הסרטן ולמות מהמחלה. למידע על תזונה בריאה

וואלה! המבורגרים. בכתבה "לידיעת הצמחונים" (15.8.2007) מגיש איתי להט סקירה של המבורגרים טבעוניים הנמכרים במזנונים ובחנויות המזון, ומתכונים להמבורגר ביתי.

ynet ג'פוניקה. בטור "צבעוני בצלחת: אורז ג'פוניקה" (15.8.2007) מציגה יעל גרטי כמה מתכונותיו של אורז ג'פוניקה עם שני מתכונים טבעוניים.

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 חיות פגועות כפטנטים

משרדי הפטנטים בעולם, ובעיקר בארצות-הברית, רושמים בשני העשורים האחרונים מאות טיפוסים של חיות שעברו פגיעות מכוונות שונות. הגדרת החיות הפגועות כפטנטים נותנת תמריץ כלכלי לפגיעה בחיות נוספות. המאבק ב"פטנטיזציה" של חיות פגועות נושא עד כה הצלחות מעטות.

פטנטים
אחת מן התופעות המוזרות והמטרידות ביותר שהביאה הביוטכנולוגיה לעולם היא הגדרת חיות בתור פטנטים. בארצות-הברית, פטנט רשום מעניק זכות בעלות בלעדית על "כל תהליך, מכונה, ייצור או צירוף של חומרים, חדשים ושימושיים, או כל שיפור חדש ושימושי." רישום הפטנט מחייב בתשלום כל אדם או גוף המעוניין להשתמש בפטנט. המשרד האמריקאי לפטנטים ולסמלים מסחריים (USPTO) החשיב בעבר יצורים חיים בתור "תוצרים של הטבע" וסירב לרשום אותם כפטנטים. אולם ב-1987 שונתה מדיניות זו, וניסיונות החקיקה שנועדו למנוע את השינוי נכשלו. ב-1988 נקבע תקדים עולמי כאשר אוניברסיטת הרוורד רשמה פטנט על בעל-חיים: עכבר שעבר מניפולציה גנטית (וכונה Oncomouse) שגרמה לו לפתח מחלות סרטן המחקות סרטן בבני-אדם. כמו ה-Oncomouse, רוב הפטנטים שנרשמו במשך 21 השנים האחרונות הם חיות עם פגמים חמורים, אולם לאו דווקא כתוצאה מהנדסה גנטית. גם חיות שפגעו בהן באופן כימי, ביולוגי או כירורגי נרשמו כפטנטים. בארצות-הברית נרשמו עד כה יותר מ-660 טיפוסים של חיות בתור פטנטים, כשליש מהם בבעלות חברות זרות. חיות נרשמו כפטנטים גם באירופה, ביפן ובאוסטרליה.

עכבר שעבר מניפוליציה גנטית הגורמת לו לפתח מחלות סרטן (Oncomouse)

והאיש שיצר את העיוות, פיל לדר (תמונה: Nature)

השאלה המוסרית
הגדרת חיות כפטנטים מתירה להתייחס אליהן כאל משאב דומם, תוך התעלמות מהיותן יצורים חיים וחשים. ארגונים הנאבקים ברישום חיות כפטנטים, ובראשם "האגודה האמריקאית נגד ויוויסקציה" (AAVS), מציבים נושא זה במוקד התנגדותם. עם זאת, היחס לחיות בחקלאות ובמעבדות, ובמיוחד בארצות-הברית, ממילא אינו נבדל מהיחס לחומרי גלם תעשייתיים, למכונות או למוצרים; החיות בלאו הכי מוגדרות בחוק כרכוש, כמו כל פריט דומם, וברוב המקרים אין חוק שיגן עליהן מפני "בעליהן". האם יש אפוא עניין מוסרי מיוחד ברישום חיות כפטנטים? ב-AAVS מזכירים שתי בעיות מיוחדות:

• חיה שהוגדרה כפטנט היא בדרך-כלל קורבן של מניפולציה פוגענית ביותר, והיא כמעט תמיד עוברת סבל עצום עקב נכות או מחלה. אמנם, מדענים ימשיכו לפגוע בחיות בין אם הן יירשמו כפטנט ובין אם לאו, אבל נדמה שרישום הפטנט מעניק הגנה חוקית לעצם גרימת הסבל: אם קודם לרישום הפטנט הרכוש היה חתול "רגיל" וניתן היה לקוות להשיג הגנה חוקית כלשהי עבורו בתור חתול שפגעו בו, הרי שבעקבות רישום הפטנט הוגדרה עצם מחלתו של החתול בתור רכוש, ולכן כל ניסיון להגן על החתול יחייב עימות ישיר עם זכות חוקית מוגדרת.
• לפני רישום החיות כפטנטים, פגיעות מסוימות בחיות היו בלתי משתלמות, יחסית, כי כל אדם היה זכאי להשתמש בטכנולוגיית הפגיעה החדשה ללא תשלום. רישום חיות כפטנטים הופך "פיתוח" של חיות פגועות לעבודה משתלמת הרבה יותר. כך נוצר תמריץ כלכלי לפתח פגיעות חדשות בחיות ולהרביע אוכלוסיות של חיות פגועות כדי לסחור בהן. למשקיעים יש אינטרס, שלא היה קיים קודם לרישום הפטנט, לעודד את השימוש בחיה הפגועה ולמנוע שימוש בחלופות בלתי פוגעניות.

יש להעיר, שהדיון הציבורי התוסס בנושא רישום חיות כפטנטים אינו מתמקד בסוגיות אלה דווקא. בציבור הרחב, המניע לביקורת הוא דתי, באופן גלוי או מוסווה. אנשים רבים חשים שיש משהו לא מוסרי במתן  מעמד של "יוצר" או "ממציא" ליצור חי; יצירה כזו אמורה להיות נחלת האל או הטבע. הגדרת החיה כפטנט נחשדת כחטא של יהירות וקריאת תגר על האל/הטבע; ובכל מקרה, המדענים שמבקשים לרשום חיה כפטנט ביצעו למעשה התערבות מקומית מאוד ביצור טבעי שלם, ו"לא מגיעה להם" בעלות על החיה כולה. זוהי ביקורת נפוצה, אולם לא היה בה די כדי לעצור את ה"פטנטיזציה" של חיות בארצות-הברית.

דוגמאות לפטנטים
AAVS מביא דוגמאות למספר פטנטים שנרשמו בעשור האחרון. רובם נועדו לדמות פגיעות מסוימות בבני-אדם ולשמש במחקר:

• גרימת מום בלב (1997). פטנט בחתולים וביונקים נוספים. לב החיה הבריאה עובר הליך כירורגי, שנועד לחקות מום לב מולד בבני-אדם (החלפת כלי-הדם הגדולים, TGA).
• חיקוי לאיידס (1998). קופי מקוק הודבקו בווירוס הגורם להם לפתח תוך 32 שבועות סימפטומים המקושרים למחלת האיידס. את ההדבקה מבצעים ממח העצם של קופים חולים.
• מניפולציה בייצור תאי דם (2000). הפטנט נערך בבבונים, בשימפנזים, וביונקים נוספים. החיה נחשפת לקרינה ההורסת את כל מח העצם שלה ואת המערכת החיסונית שלה. לאחר מכן מזריקים לה תאים מחיות בנות-מינה ומבני-אדם. בעקבות זאת היא נחשבת בתור כימרה (יצור כלאיים) ומוציאים מגופה תאים יוצרי תאי דם (Hematopoietic).
• סתימת כלי הדם (2003). הפטנט מבוצע בחזירים וכולל הזרקת תערובת של שמן זית ואלבומין לתוך כלי הדם של החזיר, במטרה ליצור משקע לא יציב על דפנות כלי הדם שבגופו.
• פטנטים נוספים: עכברים וצפרדעים שעברו מניפולציה גנטית כדי להתאימם למבדקי גז עצבים; סוסים ועכברים שהושתלו בהם בלוטת התימוס וכבד מעוברי אדם; חולדות שלמוחן הוזרקו מלחי אלומיניום כדי לדמות מחלת אלצהיימר.

בתמונה: עכבר HSA טרנסגני, שבדמו אלבומין אנושי. נרשם בספטמבר 2005 כפטנט.

התנגדויות: זיהום הריאות
החל מ-1999 אפשר להגיש למשרד הפטנטים האמריקאי התנגדויות לכל פטנט רשום. AAVS ניצל אפשרות זו והגיש התנגדות לפטנט כלבי ביגל שעברו זיהום ריאות. המדובר בניסוי שנערך באוניברסיטת טקסס, ובו גרמו הנסיינים התמוטטות של המערכת החיסונית ב-31 כלבים. הכלבים קיבלו מנה יומית של סטרואידים לדיכוי המערכת החיסונית, והופצצו בקרינת רנטגן. לאחר מספר שבועות, הוחדר זיהום פטרייתי לתוך ריאותיהם של הכלבים ששרדו עד אז. הניסוי אושר כפטנט בשנת 2002, בתור מודל לזיהומים פטרייתיים בריאות. משרד הפטנטים החשיב את גרימת המחלה בכלבים בתור תהליך של "ייצור" המבוצע ב"צירוף של חומרים". שלושה ארגונים (AAVS, PatentWatch ו-CTA) הגישו התנגדות המבוססת על שתי טענות: חיות אינן "צירוף של חומרים"; וספק אם גרימת המחלות בכלבים עומדת בדרישת חוק הפטנטים לגבי חדשנות (הניסוי כבר נעשה בעבר במכרסמים). ההתנגדות הסתייעה בכך שרשות הפטנטים האירופית כבר דחתה את הניסוי בכלבים בטענה שאין בהליכים הנדונים "פעילות של המצאה", ויתכן שהם "מנוגדים לאמות המוסר הציבוריות". במאי 2004, שלושה חודשים לאחר הגשת ההתנגדות, הסכים משרד הפטנטים לבחון את ההתנגדות. ב-27.5.2004 יצא AAVS בהודעת ניצחון: אוניברסיטת טקסס החליטה לבטל את הפטנט.

כלב ביגל, קורבן ניסוי בהרס המערכת החיסונית וזיהום פטרייתי של הריאות,

נרשם כפטנט מס' 6,444,872 ובוטל בעקבות לחץ משפטי (צילום: AAVS)

התנגדות נוספת: ייבוש עיניים
ההתפתחות האחרונה במאבק ברישום חיות כפטנטים קשורה בניסוי של ייבוש עיני ארנבונים – פטנט יפני אשר חל גם על עופות ועל מספר מיני יונקים. הפטנט כולל הדבקת העפעפיים של החיה כך שלא תוכל לעצום עיניים, ולאחר מכן ייבוש העיניים בעזרת חומרים סופחי מים כמו אבקת סוכר או מלח. לאחר שהקרנית ניזוקה, הארנבון אמור לשמש למחקר במחלת עין יבשה באדם. הפטנט נרשם בארצות-הברית בפברואר 2005. ב-10.8.2007 הודיעו שלושה ארגונים (AAVS ,ARDF, ו-PatentWatch) שמשרד הפטנטים הסכים לחקור האם ניתן לרשום פטנט על חיות שעיניהם נפגעו במתכוון. החקירה אמורה להיות עקרונית ולא רק לגבי הפטנט הספציפי.

ארנבון, קורבן ניסוי בייבוש עיניים, נרשם כפטנט מס' 6,924,413 והחל מאוגוסט 2007 נתון לחקירה מחודשת (AAVS)

המצב במדינות אחרות
לפי PatentWatch Project, רישום חיות כפטנטים נאסר ב-11 מדינות: סין, הודו, רוסיה, ברזיל, דנמרק, הולנד, אירלנד, נורבגיה, הפיליפינים, תאילנד ובלרוס. ההתפתחות הדרמטית ביותר אירעה בקנדה. בדצמבר 2002 פסק בית-המשפט העליון שם בעניין ה-Oncomouse, העכבר שנרשם כפטנט בארצות-הברית ב-1988. לפי הפסיקה, עכברים וחיות "גבוהות" אחרות לא יוכלו להירשם כפטנטים לפי חוקי קנדה הרלוונטיים – חוקים שלשונם דומה מאוד לחוקי ארצות-הברית. בית-המשפט סירב לבקשת אוניברסיטת הרוורד להגדיר חיות שעברו התערבות גנטית בתור "מכונות שניתן לבצע בהן פטנט". מתוך פסק-הדין:

"כמה תכונות חשובות שיש לבעלי-חיים מבחינות בינם לבין מיקרואורגניזמים וצמחים, והן מרחיקות אותם עוד יותר מהאפשרות להגדירן כ'צירוף של חומרים' או 'מיוצרים'. בפרט, היכולת להפגין רגש ותגובות מורכבות ולכוון את ההתנהגות באופן שלא ניתן לצפותו כגירוי ותגובה גרידא, הם ייחודיים לצורות החיים של בעלי-החיים."

למרות התבטאות נחרצת זו, התיר בית-המשפט הקנדי לרשום כפטנט הליכים של שינוי גנטי בעכברים.

באיחוד האירופי, "ועידת הפטנטים האירופית" קבעה (סעיף 53) שאין לרשום פטנטים על המצאות שהשימוש המסחרי בהן יהיה מנוגד למדיניות הציבורית, וכן על "מגווני צמחים ובעלי-חיים". עקרונות אלה לא מנעו מרשויות הוועידה לקבל את ה-Oncomouse בתור פטנט, תוך פרשנות מוזרה של החוק, ולפיה הוא חל על מגווני בעלי-החיים ולא על בעלי-החיים עצמם; סוגיית המדיניות הציבורית "נפתרה" בטענה שהפטנט לא רק יועיל לבני-אדם, אלא גם יידרשו פחות עכברים לביצוע ניסויים דומים. למרות הפרשנות המפוקפקת, המצב באירופה שונה לחלוטין מהמצב בארצות-הברית: באירופה, מבקשי הפטנט צריכים להראות כיצד יועיל הפטנט לחברה, וכיצד התועלת עולה במשקלה על סבלן של החיות.

נסיים בהזכרת החוק העמום בישראל: סעיף 7(2) לחוק הפטנטים קובע שלא ניתן לרשום כפטנט "זנים חדשים של צמחים או בעלי-חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע."

 מקורות

Stop Animal Patents (website), The American Anti-Vivisection Society (AAVS), accessed 17.8.2007.

Breffni Baggot, "Contradictory Rulings by the EPO have Provoked New EU Legislation Directed at Making Transgenics Patentable",  Intellectual Property Law, 24.4.1998.

Guidlines for Examination in the European Patent Office, European Patent Office, June 2005.
IV-8 - IV-9 (pp.253-4).

חוק הפטנטים תשכ"ז-1967 [תיקון אחרון 3.1.06], מדינת ישראל - משרד המשפטים.

פינת התזונה
חדש על המדף: גבינה טבעונית

לאחרונה השיקה חברת "שיזן" (המשווקת בין היתר טופו מעושן, מיונז טבעוני וטופו בטעמים שונים) סדרת גבינות חדשה על בסיס סויה. לגבינות מרקם חמאתי וטעם שמנת, והן משווקות בשלב זה בשתי גרסאות: ללא תוספות ובתוספת זיתים. הן נמכרות באריזה המכילה 220 גרם, במחיר מומלץ לצרכן של כ-15 ש"ח. ערכים תזונתיים: 23% שומן (ללא שומן טראנס) וכן 257 קלוריות ל-100 גרם, 120 מ"ג סידן, וכמובן – ללא כולסטרול.