זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

צו לחשיפת מידע על ניסויים

ב-16.11.2005 הורה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב לפרסם תוך 45 יום נתונים על הניסויים בבעלי-חיים המבוצעים בישראל. ההוראה ניתנה על-ידי השופטת דרורה פלפל למשרד הבריאות ולמועצה לניסויים בבעלי-חיים. הנתונים שייחשפו, כוללים: מספר בעלי-החיים (לפי מין ביולוגי) שבהם מבוצעים ניסויים; מטרת הניסוי; זהות המוסד המבצע; האם נעשה שימוש במשככי כאבים; האם בעל-החיים הומת בתום הניסוי או הועבר לשיקום, ופרטים נוספים.

החלטת השופטת היא תוצאה של מאבק העמותה למען מדע מוסרי, שראשיתו בשנת 2002 (לפרטים על תולדות המאבק). בית-המשפט כבר הבהיר למשרד הבריאות את חובתו לאסוף את הנתונים שלעיל ולפרסמם. משרד הבריאות ערער, אך בינואר 2004התחייב, במסגרת הסכם בעל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט העליון, להקים מאגר מידע שירכז את המידע באופן ממוחשב ויפעל תוך חצי שנה. לאחר שחלפו קרוב לשנתיים ומאגר המידע לא הוקם, פנתה העמותה לבית-המשפט המחוזי בבקשה למתן צו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, נגד משרד הבריאות ויו"ר המועצה לניסויים בבעלי-חיים. הצו המבוקש נועד להורות להם לקיים את חובתם. בעקבות בקשה זו, קצב בית-המשפט לוחות זמנים לריכוז המידע ולחשיפתו.

הידיעה מבוססת על הודעה לעיתונות מאת העמותה למען מדע מוסרי. לכתבות שהתפרסמו בעיתונות:

עדי הגין "הניסויים יוצאים לאור", nrg מעריב, 17.11.2005

"מש' הבריאות מסתיר נתונים על ניסויים בבע"ח", וואלה!, 17.11.2005.

חזירים בהארץ

הכתבה "תאים צרים, סירוס ללא הרדמה וקיטום הזנב - כך מגדלים חזירים" (16.11.2005, עמ' א9) היא החמישית בסדרת "חוות החיות" מאת תמרה טראובמן (בהשתתפות אמי אטינגר). לדבריה, "תוך חמש השנים כמעט הוכפל מספר החזירים המגודלים בישראל – מכ-80 אלף בשנה ליותר מ-150 אלף בשנה." הכתבת ביקרה במשקי חזירים באעבלין שבגליל:

"התחושה הייתה שהגענו לגיהנום. צחנה חריפה ניכרת כבר ממרחק של כחצי קילומטר. כשמתקרבים קצת שומעים גם את הנאקות והצרחות ורואים את הצפיפות והזוהמה... במשק אחד נעה הצפיפות בין רמה נסבלת לגבוהה; במשק אחר היא היתה איומה. החזירים עמדו דבוקים זה לזה." 

טראובמן מציינת, שלא ניתן לה להיכנס למשקים השייכים להתאגדות מקומית. היא כותבת, שכל המשקים לגידול חזירים בישראל נמצאים בגליל, בעוד שלמעשה יש משק חזירים גם בקיבוץ להב, אשר מוכר מדי שנה בשר אלפי חזירים למאכל אף על-פי שיש לו היתר לגדל מאות חזירים לניסויים בלבד.   

חלק ניכר מהכתבה מסתמך על דו"ח "הוועדה לנושא תנאי החזקה של חזירים" שמינה משרד החקלאות, ושהמלצותיה ניתנו לפני כשנתיים וחצי ללא כל יישום. הכתבה מזכירה את תאי הבידוד לחזירות בהריון, תאי ההנקה (או תאי המלטה), המומים שמוטלים בגורים כדי למנוע תוקפנות ביניהם לכאורה, ושיטות ההרג האכזריות. למידע נוסף בנושא 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

עיריית ראשל"צ נגד חתולים

עיריית ראשון-לציון מכינה תיקון לחוק עזר עירוני, שלפיו אדם שיבקש להאכיל חתולים חופשיים, ייאלץ מעתה לקבל לשם כך היתר מיוחד מהעירייה, וגם זאת, רק לאחר שיביא את החתול בעצמו למרפאה הווטרינרית של העירייה כדי לעקרו. בנוסף לכך, ייאסר להאכיל ולהשקות חתולים מחוץ ל"תחנת האכלה" שאושרה על-ידי העירייה, ומתן אישור להאכלה יותנה בהליכים בירוקרטיים ובדרישות לגבי השטח העומד לרשות האדם. אי ציות לחוק יגרור התראה, ולאחר מכן קנס בסך 660 שקלים. ראש העירייה, מאיר ניצן, הסביר את החוק הדרקוני: "אם מאכילים אותם בלי בקרה זה גורם לזבובים, לתולעים וזה גם מסריח."

אתר העמותה למען החתול מרכז הודעות בנושא. לפי דיווח באתר על הפגנה שנערכה במקביל לישיבת המועצה ב-16.11.2005, המועצה החליטה שלא לפתוח את עניין חוק העזק לדיון מחודש. המשרד לאיכות הסביבה החליט להתערב בנושא, ונקבעה פגישה ל- 6.12.2005.

גם אתר ראשון אוהבת חיות מעדכן בנושא. לפי הודעה באתר, הפגנה תיערך ביום ב',21.11.2005 בשעה 15:00, מול משרדי העירייה ברח' הכרמל 20 ראשל"צ, ליד היקב/גן העיר. לתיאום השתתפות, מומלץ לוודא את הפרטים בארגון ולא להסתפק בהודעה זו.

לפניות במחאה על חוק העזר:

כל פרטי ההתקשרות של הגורמים הרשמיים בעירייה, כולל חברי מועצת העיר, נמצאים באתר עיריית ראשון לציון.

בעלי תפקידים חשובים:

ראש עיריית ראשון לציון, מאיר ניצן, פקס: 03-9547133 דואל: meirn@rishonlezion.muni.il

הווטרינר העירוני של ראשל"צ, ד"ר יהונתן אבן צור, השירות הוטרינרי, לח"י 3 פינת אלטלנה, אזתע"ש חדש, ראשל"צ. פקס: 03-9423417, טל. 03-9423400

שר הפנים, אופיר פינס, pinespaz@knesset.gov.il (ממונה על ראש העיר מתוקף תפקידו וכן תושב ראשל"צ)

כתבות עיתונות שהתפרסמו בנושא:

יובל אזולאי, "עיריית ראשל"צ תגביל אפשרות התושבים להאכיל חתולי רחוב", הארץ, 12.11.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

מאיר תורג'מן, "האכלתם חתול רחוב? תחטפו קנס גבוה", ידיעות אחרונות, 14.11.2005, עמ' 23.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
 איציק עזרא, "מה היו אומרים על זה החתולים?", ראשון לציון, 16.11.2005, עמ' 9.

לאנונימוס דרושים/ות

רוצים לפעול לזכויות בעלי-חיים? לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות במגוון תחומים:

• עריכת הרצאות בכל רחבי הארץ, בעיקר בבתי-ספר
• עיצוב אתרים, רצוי ידע בפלאש
• ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים המעוניינים להרכיב תפריט מאוזן
• תיעוד במשקים חקלאיים - לבעלי/ות רכב או רשיון נהיגה
• חקירות (עבור חוקרים פרטיים מקצועיים)
• שיווק בטלפון (טלמרקטינג) להרצאות ו/או לגיוס כספים
• שירות לאומי באנונימוס לבעלי/ות פטור מצה"ל
• פעילות אינטנסיבית באנונימוס תמורת מגורים בדירה במרכז תל-אביב

אם הנך מעוניין/ת לסייע באחד התחומים הנ"ל, או בתחומים אחרים, פנה/י אלינו באמצעות טופס הפניה.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

לפרטים ולתיאום, פנו לאבימור: avimor18@gmail.com טלפון: 03-6204878

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ  סוף  הפיטום.  בכתבה  "פיטום  האווזים  יופסק  סופית  באפריל" (18.11.2005, דה מרקר עמ' 50) מדווח עמירם כהן על הכרזת משרד החקלאות, שלפיה החל מ-15 במרץ 2006 תיאסר הכנסת אווזים למפטמות, ועד 15 באפריל יישחטו כל האווזים שבמפטמות והפיטום ייפסק. הידיעה חוזרת ללא ביקורת על טענות משרד החקלאות: "במושבים בישראל פועלים כ-600 מגדלי אווזים לפיטום" (בפועל יש רק כמה עשרות) ושיש חשש שאווזים "יינטשו על-ידי המגדלים ויפיצו מחלות" ולכן הדחייה המופרזת של סגירת הענף.

למידע על השלב האחרון במאבק נגד הפיטום

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 
ynet השמדה באש. בידיעה "קרית גת: אלפי עופות חיים הושלכו לבור – ונשרפו" (15.11.2005) מדווחת טובה דדון על אלפי עופות שנשרפו חיים בתוך בור ענק ליד קריית-גת. בעירייה אין יודעים מי שרף את העופות ומדוע.

nrg מעריב סכנה: ביצים. הכתבה "ביצים שחורות" (ערוץ 10, 15.11.2005) מגלה: "כל חודש מפיצים זייפנים 6 מיליון ביצים ללא השגחה, שעלולות לגרום למוות".

תביעה: נגד נתיחות בכיתה. סטודנטית במכללת אורנים, הכפופה אקדמית לאוניברסיטת חיפה, תובעת בבית-המשפט המחוזי בחיפה את האוניברסיטה בדרישה שתתיר לה להשתמש בחלופות לניסויים בחיות. זאת לאחר שמנעו ממנה להשתמש בחלופות קיימות לניסויים, וחייבו אותה להשתתף בניתוחים בבעלי-חיים.

למידע על אינטרניש, המוביל את המעבר לחלופות לבעלי-חיים בהוראה.

בעיתונות:

קרן לוי צדק, "הסטודנטית: אל תאלצו אותי לבצע ניסויים בבע"ח" nrg מעריב, 16.11.2005.

ליאור אל חי, "סטודנטית עותרת: לא מוכנה לעשות ניסויים בבעלי חיים", ידיעות אחרונות, 17.11.2005, עמ' 23.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

nrg  מעריב  קופים  בבר-אילן.  בכתבה "ממשיכים  במאבק  למען  6  הקופים" (13.11.2005) מדווחת עדי הגין על ההפגנה שהתקיימה באותו יום נגד הניסויים בקופים הצפויים להיערך באוניברסיטת-בר אילן. בהפגנה השתתפו, בין השאר, סטודנטים מהאוניברסיטה.

ynet שפעת העופות. בכתבה "בסין מתכוונים לחסן 14 מיליארד עופות" (15.11.2005) מדווחות סוכנויות הידיעות על החלטת ממשלת סין לחסן את כל העופות במדינה, לאחר שדווח על התפרצות תשיעית של המחלה תוך פחות מחודש. בעקבות ההתפרצות הקודמת, הורו הרשויות להשמיד שישה מיליון עופות.

הפגנה נגד קסטרו

הפגנה נגד מכירת פרוות תתקיים ביום ה', 24.11.2005 בשעה 17:00 מול סניף קסטרו המרכזי ברח' דיזנגוף, פינת המלך ג'ורג', תל-אביב. כזכור, החברה הכריזה שתמשיך למכור פרווה עד סוף נובמבר, ואף המשיכה בפרסום מוצרי פרווה. למידע על הקמפיין

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006)

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. "עגלי החלב" ישוחררו מהצינוק
על התקנות החדשות שהתקבלו בעניין החזקת עגלים

תקנות חדשות שאישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (15.11.2005) קובעות לוח-זמנים לרפורמה בתנאי הכליאה, ההזנה, אספקת המים והאוורור ל"עגלי חלב". התקנות החדשות ייכנסו לתוקף תוך חצי שנה, פרט להוראות לגבי שינוי מתקני הכליאה והאוורור של העגלים, שייכנסו לתוקף תוך שלוש וחצי שנים. 

אנונימוס נגד הסחבת
ביוני 2002 מסרה ועדה של משרד החקלאות המלצות לשורה של הקלות בתנאי ההחזקה של "עגלי חלב", הידועים כאכזריים במיוחד. לאחר עיכובים רבים, הכין משרד החקלאות טיוטת תקנות, שהוגשו ביוני 2005 לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הטיוטה כללה "תקופת מעבר" בת עשר וחצי שנים עד לכניסת חלק מהתקנות לתוקף; הוועדה סירבה לאשר את העיכוב המיותר וקראה למשרד החקלאות לקצר את תקופה זו באופן ניכר. המשרד התחייב לעשות זאת תוך חודש, אולם למעלה מחמישה חודשים חלפו מבלי שהגיש לוועדה גרסה מתוקנת של התקנות. לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, קיימה אנונימוס לחץ ציבורי נגד הסחבת: נערך מסע מחאה ארצי, שבמסגרתו עברו פעילים מעיר לעיר והפגינו נגד עינוי העגלים; הושקה עצומה אלקטרונית בנושא, שעליה חתמו כ-8,000 אנשים; נערכה חקירה במשקי "עגלי חלב", ובה תועדו התנאים הקשים שם והוצגו באמצעי התקשורת (כולל חדשות ערוץ 2); ונערכו פגישות עם מספר חברי כנסת. המאבק הממוקד נשא פרי וב-15.11.2005 נערך דיון נוסף בנושא "עגלי חלב" בוועדת החינוך, שבו הוגשה הגרסה המתוקנת. גרסה זו התקבלה עם מספר שיפורים.

נציגי החקלאים מלעיטים בשקרים
הרכב חברי ועדת החינוך בדיון היה זהה להרכב הקודם, בדיון שנערך ביוני 2005: משולם נהרי (ש"ס), יוסי שריד (יחד) ויו"ר הוועדה, אברהם פורז (שינוי). בניגוד לדיון הקודם בנושא, הפעם הייתה נוכחות ניכרת של חקלאים: הם חילקו תמונות להמחשת התנאים הטובים כביכול, וסיפרו שרווחת העגלים מאוד חשובה להם. הם אף הפגינו חדשנות לשונית כשקבעו ש"עגל חלב" נקרא כך כי נותנים לו לשתות חלב כמה שהוא רוצה, בניגוד לעגלים רגילים (ולא משום שמונעים ממנו מזון מוצק, כפי שחשבנו!). מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', דיבר בשבח בידוד עגלים ברפת החלב בכלל, כשטען כי תמותת העגלים בחודשיים הראשונים לחייהם ירדה באופן דרמטי לאחר שהעבירו אותם לבידוד. נציגי החקלאים ומשרד החקלאות "שכחו" להסביר, שמטרת הבידוד ומניעת המזון המוצק היא ייצור בשר רך ואנמי. לבסוף התקבלה טיוטת התקנות, הקובעת תקופת מעבר בת שלוש וחצי שנים עד להכנסת השיפורים הכרוכים בהחלפת מתקני הכליאה והאוורור. נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים דרשו לצמצם תקופה זו, ואילו החקלאים דרשו להאריכה לשש שנים. זאת למרות טענתם, שהמתקנים שברשותם כבר משופרים יותר מדרישת התקנות! חברי הוועדה, נהרי, שריד ופורז, הגיעו לדיון שהם מצוידים במידע אמין ולא שעו אחר המניפולציות. שלושתם הפגינו ביקורתיות רבה נגד התעשייה, וח"כ נהרי (בתמונה), שהתנגד לתקנות משום שגם במסגרתן נגרם צער בעלי-חיים, אף הצהיר שהרב עובדיה יוסף יוציא בקרוב פסק הלכה נגד "עגלי חלב".

שיפור בתנאי הכליאה
השיפור החשוב ביותר ב"תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ה – 2005" הוא בתנאי הכליאה. התקנות החדשות אוסרות לכלוא בבידוד עגלים מעל גיל חודשיים. כלומר, רוב חייהם של העגלים, הנשחטים בגיל חמישה חודשים, לא יהיו בתנאי בידוד, אלא הם ייכלאו בקבוצות של ארבעה עגלים לפחות, כשהתקנות מגדירות שטח מינימלי שיש להקציב לכל עגל. עו"ד יוסי וולפסון, שהשתתף בדיון, הזכיר שחלק ניכר מהעגלים בתעשיית "עגלי חלב" מובלים מחו"ל בקבוצות; בעקבות זאת התקבל תיקון, שעגלים מיובאים לא יבודדו גם בחודשיים הראשונים. מעבר לכך, מותר לכלוא בבידוד עגלים עד גיל חודשיים (הדבר נעשה בכל תעשיית הבקר) אולם חובה לאפשר קשר ראייה בין העגלים; כמו כן, גודל תאי הבידוד חייב לאפשר לכל עגל לשכב, להיעמד וללקק את עצמו ללא קושי – אורך התא יהיה כפול לפחות מאורך העגל, ורוחבו לא יפחת מגובה שכמות העגל. מהתבוננות בתמונה, שצילמו פעילי אנונימוס במשק ליכט במושב בצרה, קל להיווכח בשינוי המשמעותי שקובעות התקנות בהשוואה לתנאי הכליאה הנוכחיים: אורך התא הוא כאורך העגל, הוא אינו יכול לראות עגלים אחרים או לבוא איתם במגע ואין לו די מקום ללקק את עצמו.

התזונה: רף מינימלי לאנמיה
גורם משמעותי בסבלם של "עגלי החלב" הוא התזונה הלקויה. כדי לפתח יכולת עיכול נורמלית, הם זקוקים למזון סיבי מוצק, אך מקבלים רק תחליף חלב, ללא סיבים. כמו בעלי-חיים אחרים, הם זקוקים לברזל, המסייע להובלת חמצן בדם. אולם כדי להשאיר את בשרם בהיר ורך, החקלאים מונעים מהם ברזל. העגלים מנסים ללקק ברגים ואת הפרשותיהם בניסיון נואש להשיג ברזל, והם מתקשים לנשום. התקנות קובעות שיעורי מינימום של תערובת מזון מוצקה, שיש לספק לעגלים, וכן רמות מינימום של המוגלובין בדם. משרד החקלאות קבע רמת המוגלובין, שמתחת לה אין ספק שהעגל יסבול ממחלות, בתור הממוצע הרצוי, במקום לאסור שההמוגלובין בדמו של כל עגל ועגל יגיע לרמה זו. זאת בניגוד להמלצת ועדת הרווחה הישראלית, אך בדומה לתקן שנקבע באיחוד האירופי. ח"כ נהרי הראה בחישוב פשוט, שקביעת שיעור המוגלובין מינימלי ממוצע לכל הקבוצה, מתירה שעגלים רבים יסבלו מאנמיה קשה (כשעגלים בריאים יותר "מאזנים" אותם לכלל ממוצע "סביר"). למרות דבריו, ההצעה לאסור באופן מוחלט להגיע לרמת ההמוגלובין המסוכנת, לא התקבלה. יש לציין, שבניגוד לשינוי במתקני הכליאה, אשר ניתן בקלות יחסית להתחקות אחריו, הוראות הנוגעות למזון ולרמות המוגלובין מחייבות אינספור ביקורים במשק ומדידות, ולכן ממילא קשה ביותר לאכוף אותן.

עגל שותה את המזון-המשקה היחיד שניתן לו – תחליף חלב. משק ליכט במושב בצרה, פברואר 2001

שתייה ללא הגבלה
בנוסף להגבלות התזונה, החקלאים מונעים מהעגלים גם מים. כדברי מפגינה שנתנה לעגלים מים בהפגנת אנונימוס במשק "עגלי חלב": "הם היו כל-כך צמאים, שהם לא חיכו שנמזוג להם את המים מהבקבוקים לדליים שלהם, הם פשוט התנפלו על הבקבוק והתחילו לינוק ממנו בשאיבות אדירות. בסוף עברנו למלא ישירות את הדליים." לאור זאת, אחד מסעיפי התקנות החשובים ביותר הוא ההנחיה לספק לעגלים מים ללא הגבלה (למעט שעה לפני ארוחה ושעתיים אחריה). יש לציין, שבעקבות פניית אנונימוס נכנסה לתוקפה עוד באוגוסט 2005 הוראה לספק לעגלים מים ללא הגבלה, אולם בסיור שערך צוות העמותה במשק "עגלי חלב" בספטמבר, נמצא שההוראה לא נאכפת ואנונימוס הגישה תלונה לרשויות.

מתוך הפגנת אנונימוס במשק ליכט, מושב בצרה, ספטמבר 2003

התקנות: התקן האירופי פלוס
בנוסף להוראות שנסקרו לעיל, קובעות התקנות גם תנאי אוורור ותאורה במשקים, ותקנים למצע שעליו דורכים העגלים – למניעת החלקה וחדירת גפיים בין טפחות ותוספת ריפוד סופג למניעת הצטברות נוזלים בתאים מבודדים. העונש על הפרת התקנות הוא קנס או שישה חודשי מאסר. לאור כל האמור לעיל, קל להיווכח שהתקנות כוללות שיפורים ממשיים. הן מבוססות על התקן האירופי בתחום ואף כוללות מספר שיפורים יחסית לתקן זה – שטח התא המינימלי גדול יותר לפי התקנות הישראליות, וההנחיה לספק מים ללא הגבלה אינה מופיעה בתקן האירופי. המאמץ הממוקד של אנונימוס לאיסור על שורה של פרקטיקות חריגות באכזריותן נשא אפוא פרי. אולם גם לאחר השיפורים, אין ספק שעדיין מדובר בתעשייה הגורמת סבל רב לעגלים ושוללת מהם זכויות בסיסיות, כמו כל תעשייה אחרת המבוססת על בעלי-חיים.

 
כתובות למכתבי תודה:
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אברהם פורז, ועדת החינוך, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6753158 דואל: v2@knesset.gov.il
ח"כ יוסי שריד, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 6496157-02 דואל: yossis@knesset.gov.il ח"כ משולם נהרי, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6496447 דואל:mnahari@knesset.gov.il

הכתבה מבוססת על דיווחים מתוך הוועדה ומסמכים אלה:

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ה – 2005, טיוטה מיוני 2005.

"אושרו תקנות עגלי חלב", הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט, 15.11.2005.

"ועדת החינוך של הכנסת אישרה את תקנות אחזקת עגלי חלב שהביא משרד החקלאות ופיתוח הכפר", משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכת הדובר, 15.11.2005.

מספר עיתונים פרסמו כתבות על ישיבת ועדת החינוך אישור התקנות. כדאי להגיב לכתבות:

עדי הגין, "הסוף לבידוד, להצמאה ולרעב", nrg מעריב, 15.11.2005.
אסף זלינגר "בעקבות האווזים: הגנה גם לעגלי חלב", מעריב, 16.11.2005, עמ' 20.
עמירם כהן, "העגלים ישוחררו", וואלה! (הארץ), 15.11.2005.
תמרה טראובמן ועמירם כהן, "אושרו תקנות לגידול עגלים", הארץ, 16.11.2005, עמ' א9.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הדר פרבר, "אושרו תקנות אחזקת עגלי חלב", nfc, 15.11.2005.

3. יומו האחרון של ארנבון
תעשיות הארנבונים: בשר, פרווה וצמר, כתבה רביעית ואחרונה

בכתבות קודמות עמדנו על היקפה של תעשיית הארנבונים העולמית וסקרנו את תנאי הכליאה הקשים אשר נהוגים בה ואת שיטות הטיפול בארנבונים. השבוע אנו סוקרים את מנת חלקם של הארנבונים ביומם האחרון.

צום כפוי
ההכנות להרג ארנבונים מתחילות במשק. ראשית כל, מונעים מהם מים ומזון. לפי החוקרים קבאני ופטראצ'י בקונגרס הארנבונים העולמי לשנת 2004, מטרת הצום היא למנוע את זיהום הבשר מהפרשות לאחר שמערכת העיכול התרוקנה, והצום גם "מפחית את העקה במהלך ההובלה". לדברי החוקרים, הזמן המומלץ לצום הוא 12-8 שעות, אולם המעיים מתרוקנים כבר במשך 6-4 השעות הראשונות ולאחר מכן מאבדים הארנבונים חומרים חיוניים. מוזכרים ניסויים בצום המגיע עד 48 שעות; לא מצאנו נתונים על משך הצום הנכפה על הארנבונים בפועל, ולא נותר אלא לשער, על בסיס דברי החוקרים, שהארנבונים סובלים מצמא ומרעב בשעות האחרונות לחייהם.

טיפול אלים
חטיפת הארנבונים מתוך כלוביהם היא שלב הייסורים הבא. לדברי קבאני ופטראצ'י:

"קודם להובלה למשחטה, ארנבונים נלקחים מכלובי הפיטום ומועמסים לתוך כלובים באופן ידני. שיטת טיפול זו קושרה עם בעיות רווחת בעלי-חיים, אבל היא גורמת גם פציעות, שבאופן טיפוסי הן חבורות הנובעות מקרעים בתאים ובנימים שמתחת לעור. האזורים שבהם ארנבונים נחבלים לעתים הקרובות ביותר הם הרגליים, שרירי בית-החזה והחלק הפנימי של אזור החלציים. חבורות אלה לרוב אינן ניתנות לזיהוי בארנבון החי והן ניכרות לעין רק במהלך השחיטה לאחר הסרת העור."

(Cavani and Petracci, pp. 1322-3)

החוקרים מוסיפים ש"אין נתונים מניסויים על תמותה במהלך ההובלה, אבל היא בדרך-כלל נמוכה מאוד כפי שניתן ללמוד מתצפיות לא-מדעיות של צוותי משחטות."

הכנסת ארנבונים לכלובי הובלה. מתוך אתר Cuniculture (התאחדות מגדלי הארנבונים בצרפת)

במשאית ההובלה
המסע למשחטה עלול להיות ממושך אף יותר ממסעם של עופות, בגלל מיעוטן היחסי של משחטות ארנבונים. לפי קבאני ופטראצ'י, האוורור בכלי-הרכב אינו מספק. מקובל "אוורור פסיבי", כלומר משבי רוח שמקורם בתנועת המשאית בלבד, אף על-פי שאוורור כזה אינו מפזר היטב את הרוח: "ארנבונים בחלק הפנימי של המטען עלולים לסבול מהיפרתרמיה [מכת חום], בעוד שאלה בחלק החיצוני עלולים לחוות היפותרמיה [ירידת חום הגוף]."

פריקת כלובי ארנבונים בכניסה למשחטה. מתוך אתר Cuniculture

המתנה למוות
ההמתנה במשחטה עלולה להיות מושכת. קבאני ופטראצ'י מזכירים ניסויים, שהוכיחו כי המתנה בת 18 שעות לאחר ההובלה הועילה מבחינת "איכות הבשר". לא נמסר, עד כמה המתנה כזו מקובלת. ג'ודי קייזה, פעילה של ארגון קטן מניו ג'רזי בשם Kind Heart Rabbit Rescue, מסרה דיווחים נדירים על מה שראתה במכלאות ההמתנה במשחטה אמריקאית קטנה:

"תרנגולים, עזים, ארנבונים, כבשים, חמורים וחיות אחרות, הוחזקו בטינופת. האוכל שהאכילו אותם רקוב לעתים קרובות, והמים שניתנו להם מזוהמים. החיות הוחזקו בכלובים גדושים מדי, וברוב המקרים אינן מסוגלות לזוז יותר מצעד או שניים מבלי להיתקל בחיה אחרת. [...] ציפורים בגג הסככה שלמעלה, הפילו לשלשת על החיות ועל המזון והמים שלהן. חיות פצועות, חיות חולות, חלקן כמעט מתות.
"חיות שנאלצו לחיות במכלאות עם עורות של חיות שנפשטו לאחרונה. בכל מקום נמצא הריח והמראה של דם החיות שנשחטו.
[...] "בביקור הראשון, ארנבון עם עין המשתלשלת כמעט מחוץ לארובת-העין. חיות חולות בכל מקום, נשענות על החיות ה'בריאות יותר', משום שלא יכלו לעמוד בכוחות עצמן. בביקור הבא, גוויות של חיות מתות היו מוטלות על קרקע האסם. [...] כאשר מישהו בוחר חיה לקנייה, ה'צוות' תופס את התרנגול או הארנבון או הכבש בכל חלק של הגוף שהם יכולים, וגורר אותו או זורק אותו. ברגל, באוזן, בכנף... אז הוא נזרק לתוך מכלאת המתנה, מחכה שיזרקו אותו למאזניים כדי שיימכר 'על המשקל'. ראיתי חיות שדיממו בעקבות הטיפול הזה. ראיתי גם את הפחד בעיניים שלהן – הן ידעו מה עומד לקרות כשגררו אותן ל'אסם השחיטה'.
[...] "בביקור הבא, ארנבון שחסרה לו רגל, ואחר אחד שחסרה לו אוזן. עוד פגרים על הרצפה, גורי ארנבונים מתים שוכבים בכלוב, שבו ישנים חתולים.
"בביקור נוסף, לקחתי משם ארנבון אחר שחסרה לו אוזן, אחד עם פרווה כל-כך פרועה שאני לא מסוגלת להבין איך זה היה יכול להיות כל-כך גרוע כשהארנבון בסך-הכל בן 12 שבועות."

הרג
מותם של הארנבונים אמור להיות מהיר. ככל הנראה, ההבדל העיקרי בין הרג ארנבונים לבשר לבין הרג עבור פרווה הוא בכך, שבתעשיית הפרווה לא כורתים לארנבונים את הראש. לפי כמה מקורות, ברוב המשחטות המסחריות הגדולות מהממים את הארנבונים בחשמל. לא כך במשחטות קטנות. לפי חומר הדרכה מאוניברסיטת וושינגטון:

“יש לגרום לארנבון אובדן הכרה לפני השחיטה על-ידי שבירת המפרקת או על-ידי מכה חדה במוט מתכת קטן על בסיס הגולגולת בין האוזניים. כדי לשבור את המפרקת, אחוז בחיה ברגליה האחוריות ביד אחת. מקם את האגודל של היד השנייה על הצוואר מאחורי האוזניים עם האצבעות על הסנטר. מתח את החיה על-ידי דחיפת הצוואר, בעוד שאתה לוחץ עם האגודל. הרם את ראש החיה בתנועה מהירה למעלה כדי לשבור את המפרקת. שיטה זו גורמת מוות מיידי ונטול כאב כשהיא מבוצעת היטב. תלה מיד את החיה על-ידי החדרת וו בין הגיד והעצם של הרגל האחורית הימנית, מעל למפרק הקרסול. כרות במהירות את הראש כדי לאפשר דימום מלא."

(College of Agricultural, Human, and Natural Resource Sciences, pp. 7-8)

המפתח לשיטות אלה הוא שהן "מבוצעות היטב". אולם לשם כך נדרשות מיומנות, תשומת-לב וזמן.

הרג מתועש של ארנבונים: שלושה פועלים תולים את הארנבונים ורביעי שוחט אותם (אין בתצלום סימן להימום לפני השחיטה).

מתוך אתר Cuniculture

ללא הגנה בחוק
הארגון האמריקאי Humane Farming Association מתמחה בהשגת מידע מפי עובדי משחטות. הארגון השיג עדויות מפי עובדי משחטות ארנבונים בארצות-הברית, ומביא קטעים מתוכן בהודעה שפרסם לאחרונה בעיתונות:

"כאשר מדובר בחיות קטנות, USDA [משרד החקלאות האמריקאי] אפילו אינו מעמיד פנים שהוא מגן עליהן מפני התאכזרות. המינים ש-USDA מחשיב בתור 'עופות', ובכלל זה 9 מיליארד תרנגולי בית ותרנגולי הודו, אינם נכללים בחוק השחיטה ההומאנית. למרבה התדהמה, USDA החליט באופן שרירותי לסווג ארנבונים בתור 'עופות'.
עבור חלק מהארנבונים, משמעות הדבר היא שגרונותיהם ישוספו כאשר הם בהכרה מלאה ונאבקים. עבור אחרים, המשמעות היא שישברו את מפרקתם או יכו אותם על הראש בצינור מתכת או חתיכת עץ.
לפי פקחי בשר מ-USDA, חלק מהארנבונים בהכרה מלאה כאשר נועצים אנקולי בשר בתוך רגליהם. הפועלים תולים אותם על-ידי 'נעיצת אנקולי הבשר דרך שריר הרגל' וכן 'ייתכן שדרך העצם'.
בשלב הבא, הם כורתים את ראש הארנבון. כשהם תלויים במהופך, ראשיהם של הארנבונים מנוסרים באיטיות בעוד שהם נאבקים וזועקים מכאב. לפי עדות פקחים, פועלים 'משתמשים בסכין קהה וצריכים להשתמש בה שוב ושוב כדי לכרות את ראש הארנבון. הפועלים נאלצו לנסות שלוש או ארבע פעמים להסיר את ראש הארנבון. היו מקרים שבהם הסכין החליקה ואוזני הארנבון נכרתו.'
'פועל אחד היה מכוסה בשריטות ובסימני נשיכות רבות מארנבונים שנאבקו לשרוד כשהוא הרג אותם,' ממשיכים הפקחים. 'הארנבונים בוכים כמעט כמו תינוק עם קולות צווחה חזקים.'
זועמים בגלל מה שראו, יצרו כמה פקחים קשר עם הממונים עליהם. נאמר להם ששום פעולה לא תינקט לעצור את הזוועות 'מכיוון שארנבונים מסווגים בתור עופות על-ידי USDA ולכן אכיפת חוק השחיטה ההומאנית אינה חלה עליהם.'"

הנחיות לפשיטת עור ארנבון. מתוך ספר ההדרכה מאת Lebas ואחרים (בהוצאת FAO), פרק 8

הרג מאולתר בסין
אתר האינטרנט all-creatures.org מביא צילומים נדירים מהמדינה שבה הורגים ארנבונים יותר מכל מדינה אחרת בעולם: סין. התמונות צולמו בשוק זיגונג שבמחוז סיצ'ואן. נראה שמדובר במשחטה מאולתרת בשוק: הארנבון ממתין בקרבת שרידי חבריו עד שלקוח בוחר בו בתור הקורבן הבא. האתר מצביע על כך, שיש באוזני הארנבונים פציעות ניכרות, עדות לטיפול אלים – ככל הנראה תפסו את הארנבונים באוזניים וסובבו אותן. מוכרות הארנבונים מכות בראשם בצינור מתכת ואז תולות אותם ברגל אחת. הארנבונים חסרי-אונים לחלוטין ואינם נמלטים אף על-פי שאינם בכלוב.

ארנבונים ממתינים לשחיטתם בשוק סיני. תצלום: all-creatures.org

כך מגיעים לקצם חייהם של רוב הארנבונים בעולם. שרידי גופם נמכרים אחר-כך בחנויות. לישראל הם מגיעים בעיקר בתור קישוטי פרווה, אבזרי פרווה וצמר אנגורה.

מקורות

“The Rabbit” (Animal Exploitation, Photo Gallery), all-creatures.org, accessed 11.11.2005.

"Please Help These Chickens”, The Humane Farming Association (HFA), accessed 1.11.2005.

Cavani C., Petracci M., “Rabbit Meat Processing and Traceability”, Proceedings of the 8th World Rabbit Congress, Puebla (Mexico) Sept. 2004, WRSA ed., 1318-1336.

Jody Caizza, “Slaughterhouse Bunnies: A Call for Help”, April 2003, The Rabbit Hutch, updated 23.9.2003.

F. Lebas, P. Coudert, H. de Rochambeau and R.G. Thébault, The Rabbit - Husbandry, Health and Production (revised version), Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), Rome, 1997.

4. פינת התזונה
קוראים שואלים: טבעונות – מוסר או בריאות?

שואל אלעד ניר מחולון:
התווכחתי עם חבר: אני טבעוני מטעמי מוסר ובגלל זה אני לא אוכל מוצרים מהחי, אבל אני כן אוכל לפעמים (לא הרבה) דברים לא ממש בריאים, כמו צ'יפס, בורקס או קולה. חבר שלי אומר שטבעונים לא אוכלים דברים ג'אנקים כאלה ולכן אני לא באמת טבעוני. מי צודק?

תשובה
המושג "טבעונות" משמש קהילות שונות במשמעויות שונות, ללא שימוש אחד "נכון". לכן זהו מושג מבלבל.

יש קהילה גדולה, המשתמשת במושג "טבעונות" לציין תזונה שאינה כרוכה בפגיעה בבעלי-חיים, מטעמי מוסר (לעומת "צמחונות", מושג המשמש לציון חרם על תעשיית הבשר בלבד, תוך מימון תעשיות הביצים והחלב). בפרסומי אנונימוס, למשל, זוהי משמעות המושג.

לעומת זאת, יש קהילה גדולה וגם ותיקה יותר, המשתמשת במושג "טבעונות" לציין תזונה בהתאם לתפריטו הטבעי של האדם. המוטיבציה לאימוץ תזונה כזו היא בריאותית. לפי משמעות זו, "טבעוני" לא יצרוך מוצרים מעובדים, ובכלל זה מוצרים מעובדים מן הצומח או מוצרים סינתטיים. לא כל ה"טבעונים" במשמעות זו נמנעים כליל מצריכת מוצרים מן החי.

על כל פנים, צריכת מוצרים מן החי כרוכה הן בפגיעה בבעלי-חיים והן בנזק לבריאות, ולכן יש חפיפה מסוימת בין שתי ההגדרות. רוב האנשים המגדירים עצמם כטבעונים, הן מטעמי בריאות והן מטעמי מוסר, אינם צורכים מוצרים מהחי. רצוי, כמובן, שגם טבעונים מטעמי מוסר יקפידו לטובתם על תזונה בריאה ככל האפשר ויצמצמו צריכה של מזון המזיק לבריאות.

יש להעיר, שהשימוש במושגים לועזיים אינו פותר את בעיית המשמעות. "vegan" הוא טבעוני לעומת "vegetarian" שמשמעותי צמחוני. יש האומרים "וגאני" במקום "טבעוני", אולם כפל המשמעות קיים גם במושג זה, בהתאם לעניין המוסרי או הבריאותי של המשתמשים במושג. 

לסיכום, שניכם, אתה והחבר, צודקים – אתה טבעוני על-פי ההגדרה של הטבעונות המוסרית כתזונה נטולת מוצרים  מהחי, ואינך טבעוני על-פי ההגדרה של הטבעונות הבריאותית כתזונה המבוססת על רכיבים טבעיים בלבד.

לשאלות ותשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון