Anonymous NewsLetter

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס אפשר לקבל כרוזים בגודל A3. לפרטים: info@anonymous.org.il 03-6204878 (נא לציין שם מלא, כתובת דואל ומספר טלפון).

מלגות

סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב או מאוניברסיטת בן-גוריון, המעוניינים להתנדב באנונימוס 60-30 שעות במהלך כל השנה בתמורה למלגה, מוזמנים ליצור קשר עם נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום א', 4.10.2009, בשעה 19:30, בנושא: "המאבק נגד פיטום אווזים: מה רצינו ומה הישגנו?" מנחים: רעות הורן וחגי כהן.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה

משמרות מחאה נגד הרפורמה של משרד החקלאות בתעשיית הביצים, המבקשת להנציח את ההתעללות בשבעה מיליון תרנגולות בשנה, מתקיימות בכל שבוע בערים הגדולות:

ת"א: ימי ג', 17:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);

ירושלים: ימי א', 19:30-17:30, כיכר פריז, (רחלי 050-8321844 racheli.yovel@gmail.com);

חיפה: ימי ה', 18:15-16:15, מרכז הכרמל, (רונן 052-4826043 animalactivist.il@gmail.com).

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אירועים בירושלים

דרושים לאנונימוס

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה

חדשות

פחות ניסויים בחיות באירופה. הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) מסרה ב-16.9.2009 לארגונים להגנה על בעלי-חיים הבהרה בעניין הניסויים הנדרשים לפי RAECH – חקיקה שנכנסה לתוקף באיחוד האירופי ביוני 2007, ומחייבת ניסויי בטיחות בכימיקלים רבים. מלשון התקנה עלה חשש שיבוצעו ניסויים חוזרים במיליוני חיות; בעניין זה השיבה ECHA שלא יידרשו ניסויים בחיות במקרה שהוצעו ניסויים מקיפים יותר באותו עניין; חברות הרושמות כימיקלים לייצור בכמות העולה על 100 טון לא יחויבו לבצע מבדקים ראשוניים בחיות אם הן מציעות ניסויים יסודיים יותר בהמשך. להערכת הארגונים, מדובר בכ-6,000 חומרים, וההבהרה עשויה למנוע עינוי והרג של 4.5 מיליון בעלי-חיים במעבדות.

מקור

"British Union for the Abolition of Vivisection: 4.5 Million Animals to be Spared in the EU!", politics.co.uk., 16.9.2009.

וואלה! עיקור. בכתבה "בממשלה מתחילים לדאוג לחתולי הרחוב" (13.9.2009) נמסר על מימון עיקורי חתולים בשיטה חדשה: "הרשויות יתחייבו לעקר 200, 400, 600 או 800 חתולים יותר מהכמות שעיקרו בשנת 2008 ולפי התחייבותם יקבלו ניקוד שיאפשר להם לזכות במימון [מתוך תקציב 2 מיליון ש"ח]. המשרד ישתתף במימון עיקור

כל חתול בסכום של 200 ש'. הרשויות יזכו בניקוד גם בהתאם למצבן הסוציו אקונומי בהתאם לדירוג הלמ"ס והמשרד יתחשב גם בכך בבואו לבחור את הרשויות שישתתפו במבצע." ארז ארליכמן ("ארגוני בע"ח: 2 מיליון שקל לעיקור חתולים – בדיחה", ynet ,14.9.2009) מדגיש שמדובר בתקציב נמוך מדי ושבמשרד החקלאות מעדיפים להרוג את החתולים.

ynet אגמון ראשון. בכתבה "אוצר טבע תחת איום - רבע שעה מתל אביב" (14.9.2009) מדווח ארז ארליכמן על האיום הצפוי לציפורים באגמון שבחולות ראשון לציון בעקבות התוכנית לבנות לידו מרכז קניות ובילוי. סקר החברה להגנת הטבע מצא במקום כמאה מיני

ציפורים, והחברה מציעה להצילן: "בין היתר צריך להגביל את האפשרות לדיג או שיט באגמון, לסגור חלק מהאזור לכניסת מבקרים, לסמן שבילים, ליצור תצפיות נסתרות ולהקים מערך הדרכה אנושי. כמו כן ממליצים בחברה להגביל את הרעש והתאורה במקום, ולהגביל את השימוש במיני צמחים פולטים ודשנים בגינון ובנוי."

mynet חולון האכלה. בכתבה "בוטל כתב אישום נגד מאכילת חתולי רחוב" (13.9.2009) מדווחת שירלי מורה על מאכילת חתולים שנקנסה ב-660 ש"ח על האכלת חתולים ואפילו הוטרדה בביקור משטרתי בעת ההאכלה. העירייה חזרה בה וביטלה את ההליכים.

nrg מעריב קרליין. בכתבה "לך אל הנמלה מנכ"ל: אחריות תאגידית כלפי בעלי-החיים" (17.9.2009) מסבירה שירה הרצנו, דוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, מהי אחריות תאגידית כלפי בעלי-חיים, ומה צריכה חברת קרליין לעשות בעניין זה.

הארץ (גרדיאן) אריות. בכתבה "דרום אפריקה: מה עושים עם 5,000 אריות מיותרים?" (13.9.2009) מתארת פליסיטי קראוס את מצב האריות הניצודים בתוך מכלאות בדרום אפריקה. המדינה אסרה על ציד במכלאות ב-2006, אבל סדרה של ערעורים דחתה את יישום החוק ואיפשרה את המשך הציד של כאלף אריות בשנה. הכתבת מדווחת על פסיקה בעניין ערעור מצד מארגני ההרג, אולם הכרעת בית-המשפט בעניין לא התפרסמה. בכתבה מובע איום בהרג כל האריות אם יוכרע שאסור להתיר ל"ציידי מזכרות" להרוג אותם.

תזונה וצרכנות

ynet הרעלת דגים. בכתבה "2 אושפזו במצב קשה ובינוני כתוצאה מניקוי דגים" (13.9.2009) מדווח אחיה ראב"ד: "גבר בן 63 מהקריות, שניקה דג מסוג דניס ונדקר מאחת העצמות, מאושפז ברמב"ם במצב קשה מאוד לאחר שהזיהום התפשט בכל גופו. גבר נוסף מהקריות, בן 49, מאושפז אף הוא במצב בינוני לאחר שנחתך מסכין בה ניקה דג מושט."

התקנות האורגניות: ישראל מול אירופה

לקראת התכנסותה של ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון בתקנות שיקבעו את תנאי החיים של בעלי-חיים במשקים אורגניים, אנו מביאים השוואה בין טיוטת התקנות לבין התקנות הקיימות באירופה. המסקנות: בישראל התקנות פחות מפורטות, ורוב ההבדלים הם לרעת החיות בישראל.

התקנות בישראל ובאירופה
ב-20.10.2009 תקיים ועדת הכלכלה של הכנסת ישיבה בנושא טיוטה מתקדמת של "התקנות להסדרת התוצרת האורגנית". את הטיוטה מגיש לוועדה שר החקלאות, מתוקף "החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005." זוהי תגובה מהירה של משרד החקלאות – יחסית לתקנות צער בעלי-חיים, שמתעכבות מזה 15 שנים. הטיוטה החדשה כוללת הנחיות רבות בעניין תנאי הגידול של בעלי-החיים המנוצלים במשקים האורגניים. באופן כללי, אלה הם תנאים פחות גרועים מאלה הנהוגים במשקים הרגילים, אם כי עדיין מדובר במשקים תעשייתיים לכל דבר, שמנוהלים בהתאם לאינטרסים כלכליים תוך עניין מוגבל בלבד ברווחת בעלי-החיים. ההשוואה בין הטיוטה הישראלית לבין התקנות האירופיות מתבקשת, בגלל העבודה היסודית שנעשתה באירופה בתחום זה. בתחילת השנה נכנסו לתוקף באירופה תקנות חדשות: Council Regulation (EC) 834/2007, ו-Commission Regulation (EC) 889/2008. ברקע תקנות אלה עומדת החקיקה האירופית בעניין רווחת בעלי-חיים, שהיא הרבה יותר מתקדמת מהחקיקה בישראל ומשמשת כמודל גם לתקנות המקומיות. בתחומים רבים יש דמיון בין הטיוטה הישראלית לתקנות האירופיות, ובהשוואה שלפניכם נתמקד בהבדלים הבולטים.

בעיית העיוות התורשתי
סעיף 14 בטיוטה קובע: "בחירת גזעים תהא לפי עקרונות אלה: (1) התאמתם והסתגלותם לתנאים המקומיים; (2) חיוניותם ועמידותם למחלות. הנושא חוזר בקיצור נמרץ גם בסעיף 40 בנושא "אמצעים לשמירת בריאות בעלי-חיים" שם נכתב שיש לשמור על בריאותם על-ידי "שימוש בגזעים ובקווי-טיפוח מתאימים". אלה הן הנחיות שטחיות להפליא בנושא שמהווה את מוקד הסבל, הנכויות והמחלות בתעשיות העופות לבשר, והוא חשוב גם בכל שאר תעשיות החי. אין ספק שתקנות להסדרת התוצרת האורגנית חייבות לכלול הגבלות ברורות יותר, כפי שנעשה באירופה.

תרנגולת הודו המתקשה לעמוד בלול אורגני בישראל, ללא טיפול. הבעיה קשורה ודאי בגדילה מהירה,

אולם התקנות אינן ברורות דיין בעניין זה. (ראו כתבה מפורטת על לול זה)

העיוות התורשתי באירופה
תקנות 889/2008 (סעיף 1.8.) מציגות דרישות זהות לאלה שהוצגו לעיל מתוך הטיוטה הישראלית, בצירוף דרישות נוספות: "תתבצע ברירה של גזעים וקווים [קו הוא קבוצה גנטית ספציפית יותר מגזע] של חיות במטרה למנוע מחלות מסוימות או בעיות בריאות הקשורות בגזעים ובקווים המשמשים בייצור אינטנסיבי."הסעיף כולל דוגמאות לבעיות בריאות כאלה: תסמונות עקה (שעלולות להיות קטלניות) בחזירים, מוות פתאומי, הפלות ספונטיות והמלטות קשות המחייבות ניתוחים קיסריים. כמו כן, התקנה דורשת לתת עדיפות לזנים ולקווים מקומיים, כלומר חיות שנבררו מתוך התאמה לטבע המקומי ולא דרך לחצים מלאכותיים קיצוניים, המקובלים בתעשייה הרגילה.

תקנות 889/2008 מפרטות עוד על בעיות תורשתיות. סעיף 12 מתמקד בעופות, והוא כולל הוראה: "כדי למנוע שיטות גידול אינטנסיביות, עופות יגודלו עד שיגיעו לגיל מינימום או שהם יבואו מקווים איטיי-גדילה." אם הלולנים בחרו שלא להשתמש בקו שגדל לאט, הם חייבים לשלוח תרנגולי בית לשחיטה בגיל 81 יום – כמעט כפול מהמקובל בתעשייה. זוהי הוראה בעייתית, כי תרנגול מקו מהיר-גדילה שנשאר בחיים בגיל זה, עלול לסבול מבעיות בריאות קשות. לכן ההוראה להשתמש רק בעופות הגדלים לאט צריכה להיות חד-משמעית (יתכן, שההוראה נועדה לעודד בעקיפין ניצול קווים הגדלים לאט, במידה שלא משתלם לגדל תרנגול מקו רגיל במשך 81 יום). התקנה כוללת גם גיל שחיטה מזערי לעופות אחרים; גיל תרנגולי ההודו אינו שונה באופן מובהק מהמקובל בתעשייה.

תרנגול בית בתעשיית הבשר אינו מסוגל לעמוד בגלל ברירה מלאכותית לגדילה מהירה ושרירי חזה מוגדלים.

התקנות בישראל אינן מתייחסות במפורש לבעיות אלהו. (צילום: HUHA; לכתבה מפורטת בנושא)

מהי גדילה אטית?
בפרשנות של משרד החקלאות הבריטי (DEFRA) להוראת האיחוד האירופי להשתמש בעופות הגדלים לאט, נקבע שתרנגול בגידול אורגני לא יעלה במשקלו יותר מ-45 גרם ליום. זאת לעומת עלייה של כ-100 גרם ליום בימי השיא של קווים נפוצים בתעשייה. אם כן, קצב הגדילה של תרנגולים במשק האורגני צריך להיות פחות ממחצית קצב הגדילה בתעשייה הרגילה (יש לזכור שגם זהו קצב מזורז ביותר; קצב הגדילה של תרנגולי בית הוכפל למעלה מפי ארבעה מאז תחילת המאה שעברה). בתרנגולי הודו, גדילה איטית נחשבת עד 55 גרם ליום – פי 2.5 בערך משיא קצב הגדילה של תרנגולי הודו בלולים רגילים. מאחר שגדילה מהירה כרוכה בבעיות בריאות רבות וקשות, הפרשנות של DEFRA לגדילה איטית היא משמעותית מאוד. זהו מודל אפשרי לתקנה מקבילה בישראל.

זירוז גדילה
האצה הרסנית של הגדילה נערכת גם על-ידי הלעטה במזון ובתרופות שנועדו לזרז את הגדילה. בטיוטה מגיבים על כך בסעיף 26 (ב): "לא ישתמש אדם בזרזי גידול, הורמונים ורכיבים המשמשים לשליטה בקצב גידול בעלי-חיים והפקת תוצרתם." זהו איסור חשוב, אולם האיסור המקביל בתקנות 889/2008 מפורט יותר, שם (סעיף 2.23.) נאסר במפורש השימוש באנטיביוטיקה ובקוקצידיוסטטים, וכן נאסר לגרום מניפולציות במועד הייחום של החיות.

רבייה
סעיף 15 לטיוטה קובע, ששיטות הרבייה המותרות הן רבייה טבעית והזרעה מלאכותית (בחקלאות התעשייתית, ההזרעה מלאכותית שולטת בתעשיות החלב ותרנגולי ההודו, והיא קיימת גם בתעשיות אחרות). הזרעה מלאכותית מותרת במשקים אורגניים באירופה, אולם בתקנות 834/2007 נכתב שאסור לגרום רבייה בעזרת טיפול בהורמונים ובחומרים דומים. נאסרו גם צורות אחרות של רבייה, כגון שיבוט והעברת עוברים. הוראה זו שבה לעסוק בבעיית סבל שגורמת ברירה מלאכותית: יש לבחור רק "זנים מתאימים", והבחירה בהם "תתרום למניעת כל סבל ולהימנעות מצורך להטיל מום בחיות."

הטלת מומים
הטלת מומים בחיות נפוצה במשקים חקלאיים, וגם באירופה היא לא נאסרה. סעיף 29 לתקנות הישראליות קובע: "לא יבצע אדם בבעל-חיים טיפול כירורגי, למעט טיפול בידי רופא וטרינר שנדרש לבריאותו של בעל-החיים." עם זאת, ניתן היתר כללי לסמן חיות בתוויות אוזן, לקצץ זנב טלאים, להסיר קרניים, להתקין נזם באף פרים ולסרס חיות.

הוראה מקבילה קיימת בתקנות 889/2008 (סעיף 1.18.) אולם שם נאסר לקצוץ באופן שגרתי זנבות של כבשים, לקצוץ שיניים (פרקטיקה נפוצה בחזירים) ולקטום מקור (פרקטיקה נפוצה בתרנגולות). מותר לבצע ניתוחים כאלה תוך חובה להפחית את סבל החיה למינימום על-ידי שימוש בהרדמה ו/או אלחוש, בגיל המתאים ביותר ועל-ידי צוות מוסמך," וההחלטה בעניין זה תתבצע על-ידי הרשות האחראית "על בסיס בדיקת כל מקרה לגופו." באירופה עומדים אפוא על כך שהטלת מומים לא תהיה פעילות שגרתית במשק האורגני, ודגש זה חסר בטיוטה הישראלית.

גדיעת קרניים של עגלה בתעשיית החלב: קיטום אלים ועצירת הדם בעזרת ברזל מלובן.

התקנות האורגניות יגבילו גדיעה בשיטה זו רק במידה מעטה. (צולם בקיבוץ גת, 2001)

שטח מחיה
הטיוטה כוללת "תוספת שנייה" לתקנה 11, ובה פירוט של השטח המזערי שמוקצב לחיות בענפים החקלאיים השונים. ההוראות דומות למדי להוראות שבנספח III בתקנות 889/2008 האירופיות, מלבד הבדלים גדולים לרעת העופות. השטח המוקצב לעופות בתוך מבנה הלול דומה בטיוטה הישראלית ובאירופה, אולם החצר נותרת זעירה בטיוטה הישראלית. אם באירופה יש לספק לתרנגולת אחת בתעשיית הביצים 4 מ"ר חצר, בישראל מתכוונים לדחוס 3 תרנגולות למ"ר אחד, כלומר צפיפות גבוהה פי 12. בתרנגולי תעשיית הבשר (פטמים) ובתרנגולי הודו אף מותרת צפיפות גבוהה פי 20 מהתקנה האירופית. הנחיות אלה תמוהות וללא ספק טעונות תיקון.

חוסר תשומת-הלב של המחוקקים הישראלים לחצר הלול ניכרת גם בסעיף 12 לטיוטה, שם נכתב: "רוחב פתחי כניסה ויציאה מלול לשטחי מרעה או אימון [כלומר שטח פתוח שאין בו מרעה] (pop holes) לא יפחת משני מטרים במצטבר, לכל 100 מטרים רבועים של שטח הלול." באירופה נדרשים הלולנים לקבוע פתחים באורך כפול מכך (תקנה 889/2008, סעיף 12.d.). חשיבות הוראה זו היא בכך, שפתחים מעטים מדי עלולים לגרום לכך שהעופות לא ינצלו את החצר ויישארו כלואים בתוך המבנה.

בנוסף לכך, קיימת באירופה חובה (המופיעה בנספח III) לספק לתרנגולות בתעשיית הביצים מקלות לעמידה, ונושא זה הושמט בטיוטה הישראלית. התרנגולות זקוקות לאפשרות לטפס ולנוח במקום מוגבה, ולכן מקלות כאלה חיוניים עבורן.

תרנגולות, בעיקר מהזנים המנוצלים בתעשיית הביצים, מרבות לעופף ולטפס, עדות לעברן כעופות יער.

התקנות האורגניות באירופה מתייחסות לכך בהוראה להתקין להן מקלות לעמידה

ואילו התקנות בישראל מתעלמות מכך. (צולם ברמת צבי, 10.9.2008)

דגים ודבורים
כמה נושאים הנידונים בהרחבה בתקנות האירופיות, לא מוזכרים כלל בטיוטה הישראלית. למשל, הטיוטה מתייחסת ליונקים ולעופות בלבד, אף על-פי שיש גידול אורגני של דגים בישראל, וחוק צער בעלי-חיים חל על כל בעלי-החוליות. באירופה, לעומת זאת, תקנות 834/2007 (סעיף 15) מתייחסות בשיטתיות לדגים, ודורשות להתחשב ברווחתם ולמזער את סבלם, הן בשיטות הגידול והן באמצעות השימוש בזנים מתאימים. אין ספק שההתעלמות מהנושא אינה מוצדקת בתקנות בישראל.

דגים בגידול אינטנסיבי: צפיפות איומה, עיוותים תורשתיים ועוד.

שלא כמו באיחוד האירופי, התקן האורגני בישראל מתעלם כליל מבעיות אלה. (צילום: PETA)

לסיכום, המשקים האורגניים בישראל ובאירופה מנצלים חיות בתנאים קשים מאוד, אולם במספר תחומים המשקים האורגניים גרועים פחות ובמידה ניכרת. התקנת תקנות בעניין "תוצרת אורגנית מן החי" היא הזדמנות היסטורית להכניס שיפורים כאלה לפלח שוק המתרחב במהירות. אולם טיוטת התקנות מאכזבת וטעונה מספר לא קטן של שיפורים, ולו כדי לעמוד בסטנדרט האירופי.

מקורות

"Nicholas 85 x 700: Commercial Performance Objectives," Aviagen, accessed 18.9.2009.

נוסח התקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי – ייצורה ומכירתה), התשס”ט-2009.

"Commission Regulation (EC) No 889/2008, of 5 September 2008, laying down detailed rules for the implementation of Council Regulation (EC) No 834/2007 on organic production and labelling of organic products with regard to organic production, labelling and control," Official Journal of the European Union, 18.9.2008.

"ROSS 308 BROILER: Performance Objectives", June 2007, especially pp. 8-9.

"Compendium of UK Organic Standards", Department for Environment, Food and Rural Affairs (DEFRA), September 2006, sections 17-31.

eat right, רשת מסעדות ידידותיות לטבעונים

eat right היא רשת של שלושה סניפים המתיימרת להגיש אוכל מהיר ובריא. המקום מעוצב בצורה נעימה לעין, ועל הקיר מול שולחנות הסועדים נמצא שלט עצום בגודלו עליו מופיעים מגוון המרכיבים שבתפריט בתוספת יתרונותיהם הבריאותיים. על אף שהרשת המציעה מנות מהחי, היא ידידותית לצמחונים וטבעונים באופן חריג. ייחודה בולט ברחובות ובחיפה, שם מצויות פחות מסעדות ידידותיות לטבעונים מבתל-אביב.

המנה המומלצת ביותר היא סלט בהרכבה אישית מהבר העשיר, שרובו המכריע טבעוני (34 ₪). בסלט הבסיסי ניתן לבחור בין יותר מ-50 פריטים, כולם טבעוניים. לסלט ניתן להוסיף גרעינים ואגוזים, ויש גם תוספת בתשלום 5-3 ש"ח, שרובן אינן טבעוניות. 7 רטבים טבעוניים מוצעים לבחירה לא תשלום.

ב-eat right מוגש חומוס אורגני עם סלט, טחינה ופיתה מחיטה מלאה ותוספות לבחירה, שרובן טבעוניות. "ניגוב אנרגטי" כולל פאלפל וגרגרים חמים (30 ₪) וניגוב עדשים (30 ₪); ו"ניגוב מקסיקני" כולל תבשיל שעועית ברוטב עגבניות (30 ₪) וניגוב טופו צלוי (35 ₪). המחיר לחומוס ללא תוספת למעט הסלט והטחינה: 28 ₪.

eat right היא מסעדה הרוכבת היטב על הטרנד הבריאותי-אקולוגי. באתר הרשת הידידותי למשתמש מוצגים הערכים התזונתיים העיקריים של כל אחת מהמנות ואחוז הערכים שמספקת המנה מתוך הקצובה היומית המומלצת. באתר ועל אריזות המוצרים מרבים להציג את משנתה הבריאותית והאקולוגית של הרשת. כך, למשל, על שקית הנייר שבה ארזו עבורי סלט, התנוססו שני טיפים, האחד לייבש את הכביסה שלי על חבל ולא במייבש כביסה כדי לחסוך בצריכת חשמל, והשני להיות צמחוני יום בשבוע לטובת הבריאות שלי ולטובת כדור הארץ. לסיכום, תפריט eat right מותיר תחושה של החמצה, כי על אף היותו כה ידידותי לצמחונים, הוא מתעקש להשאיר מוצרים מזהמים מהחי.

פעילות

ראש השנה