זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום א', 11.6.2006, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

וואלה! רפתות מזהמות. בכתבה "איך עושה פרה ירוקה?" (2.6.2006) מתארת שירה וילקוף את התפתחות הבקרה על זיהום רפתות בישראל. לכאורה "מהפכה ירוקה", שבפועל עדיין רחוקה ממימוש, וחצי מהעלות שלה ניתנת לרפתנים מכיסנו, כמשלמי מסים.

הארץ הרעלה המונית. בכתבה "אלפי דגים מתים התגלו בנחל הקישון בגלל זיהום שהתרחש בסוף השבוע" (29.5.2006) מדווחים תומר לוי וצפריר רינת על קורבנותיו של זיהום בנחל.

ynet חיות נכחדות. בכתבה "ישראל: עלייה חדה בהכחדת בע"ח, ירידה בפליטת גז החממה" (29.5.2006) מביא טל איתן נתונים מתוך דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וביניהם פרטים על הכחדת בעלי-חוליות בישראל: 30 מינים מראשית המאה ה-20 עד 2002. 146 מינים בסכנת הכחדה.

nrg מעריב מרוצי מוות. בכתבה "על סוסים ומירוצים" (31.5.2006) מביאה טלי לביא נתונים על ההתאכזרות לסוסים במירוצים – בניגוד לתמונה שצוירה בעיתונות במחצית השנייה של חודש מאי, עם פציעתו של הסוס ברברו.

דה מרקר מכללת ת"א 1 בכתבה "היי-טק נגד ניסויים בבעלי-חיים: מרקורי מתנערת מטענות לקשרים עם מעבדה המוקמת במכללת תל אביב-יפו" (30.5.20069) מביא נמרוד הלפרן את הצהרת חברת הטכנולוגיה מרקורי, שהתנערה מהטענה שהעבירה תרומות למטרת בניית מעבדה לניסויים בבעלי-חיים במכללת תל-אביב-יפו.

nrg מעריב מדריך חירום. בכתבה "חטפו חום" (1.6.2006) מייעץ הווטרינר יובל סמואל כיצד לזהות מכת חום בכלבים ומה לעשות במקרה כזה.

ynet שועלים. בכתבה "רוקד עם שועלים" (26.5.2006) מספר ארז ארליכמן על תיעוד חייהם של שועלים באזור געש על-ידי יאיר גולן. הכתבה מלווה בצילומים מרהיבים של משפחת שועלים. מצער, שגולן נכנס לשטח בר עם רכב כדי לצלם. אולם צילומיו עשויים לסייע בהסברה מול הדמוניזציה שעושים לשועלים השירותים הווטרינריים.

nrg מעריב חיות ליד הבית. הכתבה "לא עוזבות את העיר" (30.5.2006) סוקרת כמה מן החיות הגדולות יותר שנמצאות בסביבה העירונית במרכז הארץ, תוך התייחסות מטעה למספר מיני ציפורים שהצליחו לברוח מכלאן ולהתרבות בתור "פולשים". הכתבה אינה מציינת שפע של ציפורי בר המצויות בערים (פשוש, בולבול, ירקון, שחרור ועוד) אשר מקננות כעת, וכדי למנוע פגיעה בהן יש להימנע מגיזום עד סוף יולי.

מעריב סופשבוע שחיטה ואוטיזם. בכתבה "מעיני עגל" (1.6.2006, עמ' 58) מביא בעז גאון את סיפורה של טמפל גרנדין, העובדת בתכנון משחטות יונקים. בקרוב נביא סקירה ביקורתית של ספרה "השפה הסודית של בעלי-החיים", שיצא לאור בעברית.

הארץ (גארדיאן) מזון מהיר. בכתבה "לבלוע את המסר" (31.5.2006) סוקר סאן ברוקס את סרטו של ריצ'רד לינקלייטר, Fast Food Nation, החושף חלק מהעובדות המחרידות בתעשיית הבשר האמריקאית.

תזונה בעיתונות הישראלית

Nfc  צמחונות – לבריאות. בכתבה "תזונה לקוייה - מזיקה כמו עישון" (30.5.2006) מביאה יפעת גדות את עיקריו של מחקר חדש מהמוסד הלאומי ההולנדי לבריאות הציבור והסביבה (RIVM). בין הממצאים: בכל שנה, גורמת תזונה גרועה ל-13,000 מקרי מוות כתוצאה מסוכרת, מחלות לב וכלי הדם וסרטן (כולן מחלות המקושרות עם צריכת מוצרים מן החי). הכתבה מתייחסת לצריכת-יתר של מוצרים מן החי ולצריכה לא מספקת של מוצרים צמחיים, בתור גורמי מחלות.

וואלה! גורמה מהצומח. בכתבה "טבעול בחתונה?" (30.5.2006) מתלוננת סמדר מילוא על כך שבאירועים אין מנות ראויות לצמחונים, ונותנת שורה של הצעות למנות חגיגיות מן הצומח. 

וואלה! גברים צמחונים. בטור "מטרוסקס-שועל" (2.6.2006) נותן דור צח טיפים לגבר הצמחוני, בכל הקשור למזון, למוצרי טיפוח ולהנעלה, שאינם כרוכים בפגיעה בבעלי-חיים.

TimeOut תל אביב בודהא בורגר. בטור "המבורגר מוסרי" במדור המזון (1.6.2006, עמ' 59, ניתן לדפדף לסקירה) מסקרת שירה פרבר באהדה את המזנון הטבעוני החדש והמומלץ, בודהא בורגר.

nrg מעריב לגור בהודו. בכתבה "אין כניסה לקרניבורים" (29.5.2006) מדווחת סוכנות אי. פי. על צמחונות כקריטריון העדפה למכירת דירות בבומביי.

תיקון טעות

בשבוע שעבר הבאנו את סיפור המאבק של חטיבת-הביניים "רנה קסין" במופעי בידור המנצלים חיות בירושלים. הכתובת המתוקנת לפניות בנושא היא Schools_for_animals@walla.com

יומן חייתי 9

תוכנית חדשה ליומן חייתי, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: הניסויים בחיות ב-HLS והמאבק נגד החברה; אנימציה נגד ניסויים בבעלי-חיים, בדיבוב לעברית; "הבחירה-צמחונות" ברוח הבחירות האחרונות; קבוצת צעירים בריטיים הדנים בשאלות על בשר וצמחונות; ועוד. ניתן לצפות בתוכנית בכבלים, בלוויין ובאינטרנט. לזמני שידור ולצפייה בתוכניות קודמות

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

2. שבועות: רק לא גבינה!

בניגוד למה שעשוי לחשוב כיום כל ישראלי, חג השבועות איננו תעלול שיווקי של רפתנים. הוא רק הפך להיות כזה בשנים האחרונות. האירועים שמוצעים לציבור בחופשת החג התשס"ו, כוללים עשרות ביקורים במחלבות וקניית מוצרי חלב. רק ארבעה אירועים – בפארק אפק (הירקון), בחוות נעמ"א, בכיסופים, ובגן הלאומי אשקלון – מציעים לציבור היכרות עם חיטה, מהגידול בשדה ועד להכנת מזון (וגם חלק מאירועים אלה מפרסמים מוצרי חלב).

להתנפלות על מוצרי חלב בשבועות אין הצדקה דתית. נושא החלב במקורות היהודיים הוא שולי. אחד משמות החג הוא "חג הקציר", לציון אירוע במחזור גידול החיטה, שנחגג בטקס אכילת חלה על-ידי הכוהנים. שם אחר לחג הוא "חג הביכורים" והוא מתייחס להבאת ביכורים לבית המקדש, משבעה מיני צמחים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. החג התנ"כי גם קשור בסיוע לנזקקים.

ההתמקדות בגבינה היא תוספת מאוחרת, וכמובן שאינה מסייעת לאף "נזקק". בשנים האחרונות נותר הדגש המקורי על חיטה ופירות מקומיים כמעט רק בסטיילינג של ארוחות גבינה ויין ובאיורים ארכאיים. כלי התקשורת מעניקים פרסומת חינם לתעשיית החלב, בצורת מתכוני גבינה וכתבות תדמית לתעשייה. אפילו במערכת החינוך אפשר למצוא פרסומות בוטות לחברות מסחריות, כגון קישורים לאתר תנובה מאתרי חינוך המתייחסים לחג.

נפילת חג השבועות בשבי תעשיית החלב אינה מפלה בין דתיים לחילוניים. אלה וגם אלה משרתים את האינטרסים של חברות מסחריות, שמשחקות ברעיון ה"מנהג" כדי לעשות כסף מעינוי פרות. חג השבועות הפך לאירוע המציין יותר מכל עיוות תורשתי של אימהות להגדלת עטיניהן לממדים מפלצתיים, הפרדת גורים מאמהות, התמוטטות הגוף כתוצאה מהייצור בכמויות הרסניות ושחיטה בגיל צעיר.

איך עושים עוגת גבינה? תמונות לחג השבועות (מהרפת של קיבוץ נורדיה)

כתבה מומלצת שהתפרסמה בנושא השבוע: "מכונות ייצור חלב", nrg מעריב, 1.6.2006.

למידע נוסף על תעשיית החלב

3. סין והמסחר הבינלאומי בחיות

בכתבות הקודמות סקרנו את התקפת המודרניזציה על בעלי-החיים בסין, מול היעדר חקיקה משמעותית להגנה על בעלי-חיים שם. אנו מסיימים את הסדרה בסקירה על השפעת המסחר הבינלאומי על בעלי-החיים בסין.

החצר האחורית של המערב
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה סין למסחר בינלאומי, כשנקודת הציון הבולטת היא הצטרפותה לארגון הסחר העולמי (WTO) בדצמבר 2001. עבור החיות, שנחשבות כסחורות, המסחר הבינלאומי מביא עמו אסונות. חולשתם של התנועה הציבורית להגנה על בעלי-חיים ושל החקיקה להגנה עליהם בסין, הופכים את המדינה הענקית לחצר האחורית של המערב, שם מבצעים עבור לקוחות מערביים זוועות, המקובלות פחות ופחות במדינות המערב עצמן.

חלקי תרנגולים בשוק בסין, מאי 2005 (CBC News). הסינים מרבים לייבא מארצות-הברית חלקי גוף של עופות, שאינם נמכרים בקלות בארצות-הברית. בכך תורמת סין לרווחיות התעשייה האמריקאית.

תעשיית הפרווה
אחד הנושאים הבולטים ביותר בתקשורת העולמית הוא הסחר בפרווה, נושא שסקרנו בהרחבה בכתבה נפרדת. חקלאים סיניים הורגים לפחות 10 מיליון חורפנים, שועלים, שועלי רקון, כלבים וחתולים מדי שנה, בנוסף על מספר לא ידוע של ארנבונים. שיטות הגידול וההרג מחרידות, ו-95% מהשמדה זו, בנוסף על עיבוד פרוות של חיות מתות שיובאו מחו"ל, מיועדת לייצוא למדינות עשירות יותר. העיתון People's Daily Online מוסר, שתעשיית הפרווה הסינית מתפשטת במהירות מסחררת: בשנת 2005 גדל היקף המכירות ב-40% לעומת אשתקד. עם זאת, עדיין מדובר בחלק קטן מתוך כלל הייצוא של תעשיית העורות הסינית (פחות מ-2 מיליארד דולר לעומת קרוב ל-33 מיליארד דולר מכירות בתעשייה כולה). יותר ממחצית הייצוא של עורות הוא בצורת נעליים.

המסחר בפרוות חתולים וכלבים
המסחר הבינלאומי עורר מחאה בינלאומית, המתמקדת בעיקר בפרוות חתולים וכלבים ומתעלמת כליל מעור פרות, למשל. ארצות-הברית חוקקה בשנת 2000 חוק פדרלי נגד מסחר בפרוות חתולים וכלבים, אולם הנושא ממשיך לתפוס שם כותרות (למשל: סקירה נרחבת בתוכנית CNN של לארי קינג, בדצמבר 2005). זאת מאחר שהחוק אינו יעיל כל עוד נפוצות תוויות מזויפות, ואין הגבלה על המסחר בפרוות של חיות ממינים אחרים, אשר לא ניתן להבדיל בינן לבין פרוות חתולים וכלבים אלא בבדיקות מעבדה. גם אוסטרליה, שוויץ, איטליה, דנמרק, צרפת, בלגיה, יוון ואסטוניה אסרו ייבוא פרוות חתולים וכלבים. לפי סקירה בנושא ב-Ireland On-Line (מאי 2006) זוהו פרוות חתולים וכלבים המוצעות למכירה במדינות אירופיות רבות, וביניהן צרפת, איטליה, גרמניה, ספרד, אוסטריה, הולנד, בלגיה ודנמרק. העיתון מוסר, שאבזרים רבים, שבתווית שעליהם כתוב שהם עשויים מחיקוי פרווה, עשויים למעשה מפרוות חתולים וכלבים. בינואר 2006 סימן הנציב האירופי החדש, מרקוס קיפריאנו, תפנית בגישת האיחוד האירופי, כשהצהיר שרשויות האיחוד שוקלות איסור על ייבוא פרוות חתולים וכלבים. סטרואן סטיבנסון, איש המפלגה השמרנית בסקוטלנד וחבר הפרלמנט האירופי, מזרז את החקיקה תוך דילוגים בין אירופה לסין (בתמונה, מחזיק פרוות חתול שהוצעה למכירה וכרזה נגד המסחר בפרוות). סטיבנסון ביקר לאחרונה בבייג'ינג והראה לבכירים במשרד היערנות (האחראי על תעשיית הפרווה) סרט המתעד פרקטיקות בתעשייה הסינית, ובכלל זה פשיטת עורן של חיות בעודן בהכרה. לדברי סטיבנסון, חברי הצוות הזדעזעו, וסגן השר, זאו קסואמין, אמר לסטיבנסון שפשיטת העור של חיות בעודן בחיים אינה חוקית בסין, וש"המקרים האלה שהזכרת הותירו בנו רושם עז ואנו נבצע מאמצים מחודשים למגר את הפרקטיקות הברבריות האלה." קשה לדעת עד כמה הצהרות אלה ריאליות, אך סטיבנסון שב לאירופה אופטימי: "כעת אדווח לנציבות האירופית שלא תהיה בסין התנגדות להצעת דירקטיבה באיחוד האירופי לאסור את הייבוא, הייצוא והמסחר בעורות חתולים וכלבים ברחבי אירופה." לעמדה זו של סין חשיבות רבה על רקע חששם של האירופי מהפרת הסכמי סחר בינלאומיים.

פיטום אווזים
חקלאים סיניים למדו מחקלאים צרפתיים לפטם אווזים בכפייה. לפי נתוני האו"ם, סין החלה לייצא כבד שומני ב-1994. בעוד שבמערב מתקדם המאבק להוציא את הפרקטיקה אל מחוץ לחוק, סין הפכה במהירות לאחת המפטמות הגדולות בעולם ועלתה לכותרות בשנת 2000, כשב-Herald Tribune פורסמה כתבה על הקמת משחטת ענק לאווזים על גבול וייטנאם, שאמורה "לייצר" כבד שומני בכמות הכפולה מזו של צרפת כולה. שנת השיא לייצוא כבד שומני מסין הייתה 2001, אולם במקביל לירידה קלה במסחר הבינלאומי בשנים האחרונות, יש עלייה בצריכה בסין עצמה. באפריל 2006 פורסמו בעולם סקירות רבות על חוזה שותפות, שחתמה חברת ז'יפא הסינית עם חברת Delpeyrat הצרפתית, מפטמת הברווזים השנייה בגודלה בצרפת. נציג ז'יפא מסר, שבמתקן הגדול ביותר בסין פיטמו 200,000 אווזים בשנה, וכוונת היזמים היא להכפיל את מספרם פי עשרה. הסינים מתכוונים לייצא את הכבדים השומניים למדינות אסיה.

עובדי ממשלה בסין אוספים אווזים בכוונה להשמידם, בעקבות בהלת שפעת העופות

ביוטכנולוגיה וניסויים בחיות
ממשלת סין מעודדת פיתוח תעשיית ביוטכנולוגיה גדולה. אחד מגורמי המשיכה למשקיעים הסינים הוא הקלות היחסית בעריכת ניסויים בחיות במדינה. עיתון העסקים והטכנולוגיה, Red Herring, מבהיר זאת בתיאור ההתרחבות של אחת מחברות הביוטכנולוגיה הסיניות (אוגוסט 2005):

"השנה WuXi PharmaTech מתרחבת מעבר לניטור תרופות וכימיה בסיסית והיא כעת מכינה חוזים למיקור חוץ (outsourcing) עבור מבדקים בחיות, כאשר לא רק הבדלי העלות באים לידי ביטוי, אלא אין ספק שקיים גם אקלים אתי מתירני יותר. שנחאי היא, עד כה, מעבר להישג ידם של PETA ושל החזית לשחרור החיות."

אחת האפשרויות הפתוחות בפני חסידי הביוטכנולוגיה בסין היא שימוש בלתי מוגבל בקופים. ביולי 2003 דיווח כתב-העת Nature על הקמת מרכז עולמי למחקר בקופים באוניברסיטת יאט-סן בגואנגזאו שבדרום סין. ליד האוניברסיטה יש משק רבייה לשני מיני מקוק. המשק יספק למרכז המחקר קופים בעשירית מהעלות המקובלת בארצות-הברית. התוכנית היא לבצע מחקרים במאות קופים, שהתבצעו עד כה בעכברים, למשל: בניית מאגר לתאי גזע ויצירת קופים טרנסגניים למחקר במחלות עצבים. המרכז מוקם בשיתוף-פעולה הדוק עם חוקרים אמריקאיים, הנלהבים מהאפשרויות לבצע בקופים מחקרים, שקשה יותר לבצע בארצות-הברית בגלל העלות והביקורת הציבורית. אחד מהאמריקאים, ברוס לאהן, "מאמין שהמרכז יהיה מסוגל להגדיר מחדש את המחקר בפרימאטים". בעיתונות בעולם מופיעים בשנים האחרונות יותר ויותר "הישגים" של הביוטכנולוגיה הסינית, כגון, לידת תאומים לעז המשובטת הראשונה בסין, גידול רקמת שלפוחית שתן על גב של עכבר, ויצירת חזיר גמדי כתוצאה מזיווגי אחים, אחיות או הורים במשך מחזור שיא של 23 דורות. למותר הוא לציין, שבכל המקרים מדובר בטכנולוגיות, שמביאות לעולם בעיקר בעלי-חיים חולים ונכים.

גור חזירים מהדור ה-23 לזיווגי קרובים, באוניברסיטה החקלאית של יונאן (צילום: Zeng Yangzhi)

סארס, חיות בר וחקלאות
סארס (תסמונת נשימה חריפה חמורה) והנגיף הקטלני H5N1 של שפעת העופות הם ודאי "מוצרי" הייצוא הידועים ביותר של תעשיות בעלי-החיים הסיניות, שניהם ממחוז גוואנדונג שבדרום המדינה. מקור הסארס מעורפל: ככל הנראה, המחלה הופיעה בנובמבר 2002, לאחר שעברה מעטלפים לחיות בר, שגופותיהן נמכרו בשווקים. בהלת הסארס הביאה לחיסול רבבות חיות בר ו"חיות מחמד" בידי השלטונות, אך ההשפעה הזמנית על המסחר בחיות בר הייתה חיובית. סין היא מרכז עולמי לסחר בחיות בר, הניצודות בעיקר עבור בשרן או להפקת מוצרים, שהסינים מייחסים להן סגולות רפואיות. עיקר המסחר הוא מאסיה, אך הלקוחות הסיניים אחראים, למשל, גם להשמדה המונית של צבים בארצות-הברית, ולהשמדת פילים באפריקה. בעקבות בהלת הסארס, התעוררו השלטונות לפעולה משמעותית יותר נגד המסחר; לפי Conservation International, עד ינואר 2004 החרימו השלטונות 800,000 חיות בר שנסחרו באופן לא חוקי (רובן בתוך סין) וייתכן שהמגיפה תביא להקטנת היקף המסחר גם בטווח הארוך. זאת, כאמור, בניגוד לשפעת העופות H5N1, שהמקור שלה הוא חקלאי. היקף ייצוא העופות מסין בשנת 2004 ירד בלמעלה ממחצית – 19 מיליון "בלבד", כמו ב-1980. אולם המסחר הבינלאומי בתרנגולים חוזר לממדיו הקודמים. ארצות-הברית, שהיא יצואנית התרנגולים העיקרית לסין, שבה לייבא ממנה ב-24.5.2006: התרנגולים גדלים ונשחטים באמריקה, גופותיהם נשלחות לעיבוד בסין, ולאחר מכן הן מוחזרות לארצות-הברית כדי להיאכל שם. בחשבון הסופי, אפילו מגיפה גלובלית אינה מסוגלת להגן על העופות מפני הגלובליזציה.

צבים מוצעים למכירה בשוק בבייג'ינג (צילום: WWF-Canon / Michel Gunther)

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה: קנלוני תרד מוקרם

חומרים הבסיס
8 גלילי קנלוני (ניתן להשיג בכל מכולת)
1 בצל

ראש שום
2 כפות שמן זית
מגשית תרד טחון מופשר (250 גרם)
חצי כפית מלח
קורט פלפל שחור
כוס וחצי עגבניות מרוסקות

החומרים להקרמה
רבע כוס שמרי בירה
רבע כוס קמח
כפית אבקת שום
חצי כפית מלח
כוס מים

אופן ההכנה

1. קוצצים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה.
2. מוסיפים את התרד (עם הנוזלים), המלח והפלפל, מערבבים ומטגנים כ-3 דקות.
3. ממלאים את גלילי הקנלוני בתערבות התרד.
4. שופכים 3/4 כוס עגבניות מרוסקות על גבי תבנית אפייה, מעל מניחים את הקנלוני ומעליהם – את יתר העגבניות.
5. מכסים בנייר כסף ואופים כ-20 דקות.
6. בינתיים מערבבים את חומרי ההקרמה עד לקבלת תערובת אחידה.
7. יוצקים את תערובת שמרי הבירה על הקנלוני, ואופים – ללא כיסוי – כ-5 דקות נוספות.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון