זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

תל-אביב
הרצאה על צמחונות, יהדות והקשר ביניהן תתקיים ביום ב', 5.7.2004, בשעה 19:00, בסניף אנונימוס (רח' דיזנגוף 93, קומת מרתף).

מרצה: ד"ר יעל שמש (אוניברסיטת בר-אילן).

פרטים במשרד: 03-5226992 או: info@anonymous.org.il

אושרו תקנות חוק הכלבים

ביום ב', 26.6.2004, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת "תקנות המסדירות פיקוח על כלבים מסוכנים". הסעיפים שמשכו את עיקר תשומת-הלב נועדו להביא להיעלמותם ההדרגתית של שמונה גזעי כלבים מישראל באמצעות איסור לייבא כלבים כאלה והוראה לעקר את הכלבים הקיימים עד סוף 2004. סעיפים אחרים, ובראשם ההוראה לחסום את פיהם של כלבים אלה כאשר נמצא באותו בית ילד מתחת לגיל 16, עתידים להגביל קשות את חייהם.

מקור: הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכלכלה, " ועדת הכלכלה אישרה התקנות המסדירות פיקוח על כלבים מסוכנים", 28.6.2004.
 

בעיתונות הישראלית

7 ימים לטובת כלבים, נגד חתולים. במדורו "כוכב החיות", יוצא גבי ניצן ("טריפ רע", 2.7.2004, עמ' 84) נגד שימור "גזעים" של כלבים שנוצרו במטרה לשמש ככלבי תקיפה או ש"מלאים בדפקטים גנטיים" (ראו כתבה מפורטת בהמשך).
בהמשך המדור, הולך ניצן שולל אחר הרטוריקה של נעמה בלו כמי ש"עושה מה שהיא עושה מתוך אמונה עמוקה שבכך היא מקלה במעט על הסבל המחריד של החיה האהובה עליה". ניצן מספק בכך הכשר לפנטזיות על "סבל מחריד" של כל חתול חופשי, להרג המוני של חתולים ולמתן כלי השמדה לאנשים שפרנסתם על ההרג. כדאי לקרוא את דברי שופטי בג"ץ, שלא לקו בעניין זה בתמימותו המסוכנת של ניצן - ולהגיב.

תגובות: 7 ימים, ת.ד. 9499 תל-אביב, פקס: 6082234-03 פקס: 7days@yedioth.co.il

Ynet ליטוף קטלני. בכתבה "ה'חי פארק' של קריית מוצקין" (1.7.2004) מתארת ענבל קליין את ביקורה עם ילדתה בגן החיות של קריית מוצקין ומתייחסת גם למצוקת החיות בפינת הליטוף: "כרגיל במקומות כאלה, הילדים היו עסוקים בלרדוף ולהכאיב לחיות. לא מדובר כאן ברוע או בהצקה מכוונת, אלא בבורות תמימה. אי אפשר לצפות שילד קטן ידע איך להרים ארנב גדול (לא מהבטן, אם כבר שאלתם). במקום לא היה איש צוות שידריך ויפקח על הנעשה והחיות המלוטפות נראו מפוחדות."

מבוקשת: משפחה טבעונית

לצילומי פיילוט של סדרת ריאליטי טי.וי. בשידורי קשת, דרוש תא משפחתי טבעוני למהדרין, הכולל הורים וילדים. ההשתתפות כרוכה בחשיפה ובצילום במשך כשבוע. לפרטים נוספים ולהצעת מועמדות -  גיל קרמר, 056-585723
 

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (reut@anonymous.org.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. כלבים גזעיים, כלבים חולים

"טיפוח כלבים גזעיים" משמעותו עידוד של תכונות תורשתיות, שנבחרו לפי משוגותיהם של בני-אדם. תכונות אלה עלולות להוות מקור לפגמים בריאותיים רבים. בנוסף לכך, עצם הגבלת האוכלוסייה של הגזע להורים מעטים, מעודדת מחלות תורשתיות חמורות, הנפוצות ברוב הגזעים ה"טהורים".

למען הכלבים ולא למען הגזעים!
תקנות הפיקוח על כלבים מסוכנים שעברו בכנסת ב-28.6.2004 עוררו מחאות - חלקן מתוך דאגה כנה ומוצדקת לגורלם של הכלבים, שהושלכו במהלך היסטרי וחסר הצדקה מבתיהם לחיי כלא ולמוות במכלאות הרשותיות. אך היו גם קולות שנשמעו לטובת עצם שימורם של גזעים, שהתקנות החדשות מבקשות להכחיד מישראל - כאילו יש ערך לשימור גזעים, כשלעצמם. קולות אלה נובעים מאינטרסים הזרים לרווחת הכלבים: במציאות, החיבה לכלבים גזעיים היא בדרך-כלל אסונם של הכלבים.

ברירה מלאכותית
גזעי כלבים "פותחו" כדי לנצלם למטרות מסוימות, על-ידי שליטה ברביית הכלבים וזיווג בין כלבים בעלי תכונות חריגות. ראשית התהליך היה, כנראה, בלתי מכוון, אולם ברירה מכוונת, המייצרת עיוותים גופניים גדולים, קיימת כבר אלפי שנים (סין, מצרים) והיא הוחרפה במאתיים השנים האחרונות, במקביל לברירה המכוונת של חיות בחקלאות. במאה ה-19 נכתבו לראשונה אילנות יוחסין של כלבים, נוסדו מועדוני גזע ל"חובבי כלבים" ונוסחו תקנים הקובעים את תכונות הגזע. לפני עידן אילנות היוחסין, נהגו לזווג בין כל כלב וכלבה שניכרו בהם תכונות מסוימות; נוהג זה נדחק לטובת זיווגי קרובים: ההגדרות של גזעים רבים נחתמו במקביל לזיהוין במספר קטן של כלבים "מייסדים", וחובבי הגזע החלו לזווג כלבים מעטים אלה בינם לבין עצמם בלבד.

התדרדרות
הכלאות הקרובים הביאו להתדרדרות הרסנית של אוכלוסיות הכלבים ה"גזעיים". התארגנות של גנטיקאים בשם "פרויקט הגיוון הכלבי" (The Canine Diversity Project) מספקת הבהרות מפורטות לכך. זיווגי קרובים נראו בדורות הראשונים מבטיחים, בהתאם לתכונות שביקשו האנשים לטפח: הצאצאים נשאו את התכונות המבוקשות באופן מובהק יותר. אולם בחלוף מספר דורות, החלו להופיע בעיות בריאותיות והתנהגותיות. למעשה, כמה עשורים לאחר ראשיתם של זיווגי קרובים בכבשים (כלומר, לקראת שנת 1800) כבר היה ידוע, שהתוצאות הרסניות לבריאות ולפוריות של החיות. אולם באמצע המאה העשרים עדיין האמינו גנטיקאים, שכל מה שנדרש הוא לטפח גנים רצויים ולסלק גנים פגומים, שניתן לבודדם בקלות.

גיוון טבעי
מחקרים גנטיים באוכלוסיות בר, משנות השבעים ואילך, הראו שהתמונה מורכבת יותר. באוכלוסיות נורמליות של זאבים (אבותיהם של כלבי הבית) אין כמעט זיווגי קרובים, והתוצאה היא תחלופה גבוהה של מטענים גנטיים מאוכלוסיות שונות ורמת בריאות גבוהה מאוד באוכלוסייה. אולם מסתבר שברמה הגנטית, הזאבים (כמו חיות בר אחרות) נושאים תמיד פוטנציאל לפגמים תורשתיים רבים. בהסבר פשטני מעט, כל גן מכיל שתי תוכניות שונות (אללים) לביטויה של תכונה אחת; תוכנית אחת להתפתחות בריאה ותוכנית אחרת להתפתחות פגומה של אותה תכונה. כל עוד שתי התוכניות קיימות יחד, נותרת התוכנית ההרסנית "במגירה" והזאב נותר בריא. אולם אם הגן מכיל שתי תוכניות הרסניות, הן ימומשו והזאב יחלה. המחקר באוכלוסיות הבר הראה, שהתוכניות ההרסניות נפוצות למדי. ומדוע הזאבים בריאים? משום שהסיכוי להיוולד עם גן הכולל שתי תוכניות הרסניות, שהתקבלו בתורשה משני ההורים, הוא נמוך מאוד.

צמצום הגיוון הגנטי והרסנותו
כאשר אוכלוסיית זאבים מבודדת ומתרחשים זיווגי קרובים, מתפתחת באוכלוסייה רגישות למחלות ולטפילים. כך קרה באוכלוסייה שהגיעה לפני מספר עשורים לאי בתוך ימת מישגן  (כשמי הימה קפאו) - ונותרה מבודדת שם. גורים שירשו "תוכניות" הרסניות זהות מהוריהם הזדווגו ביניהם - והורישו לצאצאיהם גן הרסני שלם, שגרם מחלה. תופעה זהה קיימת בגזעי הכלבים ה"טהורים", והיא מחמירה ככל שנערכו יותר זיווגים בין קרובים. בנוסף לכך, באוכלוסייה שצומצמה על-ידי זיווג קרובים נותר מגוון מוגבל של גנים מועילים, העשויים לסייע בהתגברות על קשיים חדשים. הארגון האמריקאי "רופאים למען זכויות בעלי-חיים" (AVAR)  פרסם רשימה של קרוב ל-400 פגמים תורשתיים, אשר מופיעים ב-166 גזעי כלבים "טהורים". בכמה מן הגזעים, כגון אברדין טרייר, האסקי אנטארקטי, צ'ינוק, פוקסהואנד אנגלי, פינצ'ר גרמני, פרעה האונד וסאלוגי (גרייהאונד ערבי), הפגמים מעטים מאוד. אולם ברובם הגדול של הגזעים יש שפע של פגמים תורשתיים נפוצים, למשל: קוקר ספאנייל אמריקאי - 69 פגמים תורשתיים ידועים; בוקסר - 47; דוברמן - 56; כלב רועים גרמני - 82; גולדן רטריבר - 46; פודל מיניאטורי - 54. המדובר הן במחלות תורשתיות מובהקות התלויות בגן יחיד, כמו מחסור באנזים או בחלבון חיוני, והן במחלות מורכבות יותר ובהפרעות התנהגות קשות - תכונות התלויות במספר גנים והמושפעות בחלקן גם על-ידי תנאי הסביבה. אך מספר הפגמים המבהיל לא מאפשר לסקור אותם באופן מעמיק במסגרת זו.

תכונות מזיקות במיוחד
כפי שניתן להבין מריבוי הפגמים התורשתיים בכלב הרועים הגרמני (כלב זאב) הדמיון החיצוני בין גזע הכלב לבין אבותיו הקדומים אינו מבטיח בריאות; הגנים הפגומים עושים את מלאכתם ההרסנית בתפקודים שאינם כה גלויים לעין. אולם שורה ארוכה ביותר של פגמים תורשתיים קשים איננה תאונה כתוצאה מזיווגי קרובים, אלא היא חלק מהמבנה שפותח בכלבים במתכוון, כתכונות טיפוסיות של הגזע. למשל, רשימה חלקית בהחלט:

• בגזעים הגדולים - דיספלאסיה של האגן: מפגש רעוע בין עצמות הירך לתושבת שלהן באגן, מביא להתפתחות דלקת פרקים, צליעה, ובמקרים קשים אובדן התפקוד ברגליים
• בגזעים בעלי ראש פחוס (בולדוג, פקינז) - בעיות נשימה
• בגזעים בעלי ראש גדול ביחס לגוף (בולדוג, צ'יוואווה) - קשיים בלידה, המביאים לכך שלידות רבות אינן מתאפשרות ללא ניתוח קיסרי
• בגזעים עם אוזניים שמוטות (קוקר ספאנייל, להאסה אפסו) - רגישות לדלקות באוזניים. (דרך אגב, "חובבי כלבים גזעיים" מצהירים על החשיבות הבריאותית של קיצוץ אוזני כלבים בעלי מראה "אכזרי", אך אינם דורשים "טיפול" דומה לזנים בעלי מראה "חמוד")
• בגזעים ארוכי שיער (מלטזי, פאג, שי טסו) - הפרווה הארוכה אינה נחשבת כמחלה תורשתית, אולם ללא טיפוח הפרווה בידי אדם, לעתים באופן יומיומי ולא תמיד מתוך הסכמה של הכלב, הכלב יסבול מקשרים ומזיהומים, וכמובן מאקלים חם

"מועדונים אחראיים"?
פרופ' ג'ון ארמסטרונג מ"פרויקט הגיוון הכלבי" כתב: "אם, כדי לשמר את זהות הגזע, יש להתפשר על גנים שקשורים בחוסן מבני כללי, בבריאות טובה באינטליגנציה ובמזג, ייתכן שגזע זה לא צריך להתקיים." לפי קריטריונים אלה, גזעים רבים צריכים לחדול מלהתקיים. אך "חובבי הכלבים" ממשיכים בשלהם על חשבון הכלבים, וארמסטרונג ועמיתיו מציעים, שמועדונים של "חובבי גזעים" יקימו מאגרי מידע גנטיים של מרב כלבי הגזע וישנו את סדר העדיפויות שלהם כך, שבריאות דורות העתיד תעמוד בראש, על-ידי הגדלת "המאגר הגנטי" ומניעת זיווגים מסוכנים מבחינה תורשתית. אולם גם הצעת "פשרה" זו כמעט שלא נקלטה בעולם הכלבנות. עיון באתרי האינטרנט של כעשרה מועדונים ישראליים מראה, שהכל יודעים שקיימות מחלות תורשתיות ושיש "בתי גידול" ברמות שונות, אולם המחויבות לבריאות התורשתית של הכלבים עומדת במקום נמוך ביותר בסדר העדיפויות של מועדונים אלה. 

מקורות

John B. Armstrong, "The Nature of Genetic Disease", revised 22.7.1998.
C.A. Sharp, "The Price of Popularity: Popular Sires and Population Genetics", Double Helix Network News Vol. IV, No. 3, summer 1998.
C.A. Sharp, "The Downside of Inbreeding: It's Time For a New Approach", Double Helix Network News Vol. VII, No. 1, winter 1999.
John B. Armstrong, "Population Genetics and Breeding", July 2000.
John B. Armstrong, "Diversity and the Purebred Dog (The Poodle and the Chocolate Cake)", revised 15.7.2001.
Tenna Perry, "Hereditary Health Problems of the Doberman Pinscher", PageWise, 2002.
Guide to Congenital and Heritable Disorders in Dogs, The Association of Veterinarians for Animal Rights, revised January 2004. 
 "Combating Hereditary Diseases", Victorian Canine Association, accessed 2.7.2004.
"Hereditary Disease", Victorian Canine Association, accessed 2.7.2004.
"Buying a New Dog? Read This First", Dog Friendly, accessed 2.7.2004.

אינדקס כלבים>פרופילים, פטקינג, נבדק 2.7.2004.
אינדקס כלבים>מועדונים, פטקינג, נבדק 2.7.2004.

3. המבקר: אין פיקוח על הניסויים
הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים לפי מבקר המדינה, יוני 2004

לפי החוק
דו"ח של משרד מבקר המדינה על המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שראה אור ב-30.6.2004, כולל 24 עמודים על מנגנון הפיקוח על הניסויים בחיות (בתמונה: המבקר, אליעזר גולדברג). המועצה לניסויים בבעלי-חיים היא הגוף הבכיר במנגנון הפיקוח על הניסויים. כפי שידוע זה שנים, המועצה אינה מבצעת את עבודתה והודפת כל ביקורת באמצעות מעטה סודיות האופף את עבודתה. בעקבות לחץ משפטי, הצליחה לאחרונה (19.1.2004) העמותה למען מדע מוסרי להגיע להסכם עם המועצה, שהתחייבה לרכז את המידע על הניסויים הנערכים בישראל ולחשוף אותו לציבור. דו"ח מבקר המדינה מהדק את הלחץ על הממסד המבוצר של הנסיינים, הפועלים תוך התעלמות מן החוק. הדו"ח כשלעצמו הביא שינויים קטנים בשטח והוא עשוי לעודד שינויים גדולים יותר: מנכ"ל משרד הבריאות מינה בו-ביום ועדה שתציע דרכים ליישום המלצות מבקר המדינה "במגבלות החוק והתקציב הקיים".

מחלקים אישורים בלי חשבון
למועצה סמכות לחלק אישורים לביצוע ניסויים בחיות. האישורים אמורים להינתן לאחר בדיקה ולפי קריטריונים מסוימים. לא כך קורה בפועל, לפי משרד מבקר המדינה:

• היתר למוסדות לבצע ניסויים בחיות אמור להינתן (לפי כללי המועצה) לאחר בדיקה שערך וטרינר המועצה ודיווח בפני חבריה, אולם בפועל לא ניתן לווטרינר להעלות את ממצאיו כראוי וההצבעה על ההיתרים נעשתה ללא הנתונים הדרושים להכרעה.
• בחברות רבות העורכות ניסויים, חברי הוועדות הפנימיות (אשר ממונות על אישור הניסויים במוסד) הם גם הנסיינים: חברי הוועדה הפנימית מאשרים את הניסוי שלהם או של עמיתיהם.
• לאחר שהתפטר יושב-ראש הוועדה לטיפול במתן היתרים למוסדות לערוך ניסויים, לא מונה יושב-ראש חדש והוועדה לא התכנסה במשך שנתיים - ותחת זאת העניקה היתרים למוסדות אפילו ללא מראית-עין של דיון. ולסיכום (עמ' 189):

"מהאמור לעיל עולה, כי המועצה אישרה ועדות פנימיות כמעט לכל מוסד, בלי שקבעה לשם כך קריטריונים כלשהם. היא גם לא הקימה מנגנון שיאפשר לה לוודא שהוועדות מתפקדות כנדרש."

חוקרים חופשי חופשי
חוקר שמבקש לקבל אישור לעשות ניסויים בחיות, מחויב להעביר לוועדה בקשה להיתר ובה מידע מפורט על הניסוי המתוכנן. הוועדה צריכה לדון בבקשות ולהגיש למועצה דו"ח תקופתי מפורט על האישורים שנתנה. המועצה, בתורה, אמורה לבדוק את המסמכים ולערוך בירורים במקרה הצורך. בפועל, הדיווחים אינם סדירים, הבדיקות אינן נערכות כראוי ותוצאות הבדיקות לא הובאו לידיעת המועצה ולאישורה. החוק גם מחייב ש"ניסויים בבעלי-חיים ייערכו רק על-ידי חוקר מוסמך" - לפי תכנית שהמועצה מחויבת לקבוע. המועצה אישרה קורסים כאלה לחמישה מוסדות בלבד (מבין עשרות העורכים ניסויים בחיות) ואין לה מידע איזו הכשרה מתבצעת, אם בכלל, בשאר המוסדות. ומהו "קורס"? באוניברסיטת בר-אילן מדובר ביום עיון בן 8 שעות - (ללא מבחן!). לסיכום (עמ' 196):

"לדעת משרד מבקר המדינה, על המועצה לפנות ביוזמתה לכל המוסדות האקדמיים והאחרים, לדרוש מהם שיעבירו לבדיקתה ולאישורה את תכניות הקורסים שהם מקיימים ולוודא שהקורסים מתקיימים במתכונת ובהיקף הראויים. מן הראוי שהמועצה תדרוש מהחוקרים לצרף לבקשותיהם מידע מלווה באסמכתאות על קורס ההכשרה שעברו."

הזנחת החלופות
החוק מחייב שימוש בחלופות. אולם המועצה דורשת מהחוקרים רק להצהיר כי "לניסוי המבוקש אין חלופה". לאחר קיפאון במשך קרוב לעשור, טוענת המועצה ש"התקבלה החלטה על חלופה לשיטת בדיקה". המלצת המבקר (עמ' 194):

"החיפוש אחר חלופות והטמעת חשיבותן בקרב החוקרים מייצגים נאמנה את כוונת המחוקק לצמצם את השימוש בניסויים בבעלי-חיים למקרים שאין מנוס מכך. על כן, על המועצה לאכוף את הנהלים שהיא עצמה פרסמה בנושא, לפעול לקידום המחקר ואף לבחון את הצורך בגיוס מקורות מימון לשם כך."

הווטרינר שלא היה
לפי החוק, מחויב שר הבריאות למנות וטרינר לפיקוח על ביצוע הניסויים במוסדות. לווטרינר זכות להיכנס לכל מוסד בכל עת, ובמקרה הצורך להמליץ על ביטול האישור לבצע ניסויים בחיות במוסד. אלא שהווטרינר לא קיבל מן המועצה הנחיה לבדוק את הניסויים עצמם וככל הידוע - גם לא עשה זאת ביוזמתו. בתשובתה למשרד מבקר המדינה, הפליאה המועצה לטעון שאין זה "מתפקידו או מהכשרתו של הרופא הוטרינר לבדוק את הניסויים בבעלי-חיים הנערכים במוסדות". הדו"ח משיב לכך בתקיפות (עמ' 198):

"לדעת משרד מבקר המדינה, הפרשנות של המועצה באשר לתפקידו של הווטרינר אינה עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של החוק, שלפיו מוטלת על הווטרינר החובה לבדוק בביקוריו אם מקוימות הוראות החוק, הכוללות כאמור גם הגבלות שונות על אופן ביצוע הניסוי. על מנת לקיים חובה זו יש לכלול בתכניות העבודה של הווטרינר בדיקות מדגמיות בנוגע לאופן ביצוע הניסויים."

ועדות אוטונומיות
המועצה הגדירה את הוועדות הפנימיות של המוסדות כממונות "לעקוב אחר הניסויים הנערכים במוסד". אולם (עמ' 199):

"למשרד מבקר המדינה התברר, כי המועצה לא הנחתה את הוועדות כיצד עליהן לעקוב אחר הניסויים ולא דרשה מהן לדווח לה על כך. למעשה, אין המועצה יודעת אם מעקבים כאלה אכן מתבצעים."

לפי החוק, פעם בשנה צריך כל מוסד לדווח למועצה בפירוט על הניסויים שעסק בהם במהלך השנה. אולם (עמ' 199):

"נמצא, כי רוב המוסדות מדווחים למועצה באופן מרוכז רק על המספר הכולל של בעלי החיים ששימשו לניסויים ואינם מפרטים לאילו ניסויים הם שימשו... למעשה, המועצה אינה יודעת כמה ניסויים נעשו בפועל, אין לה אפשרות להשוות בין ההיתרים ובין הביצוע בפועל, והיא אינה יכולה לבדוק, אפילו באופן מדגמי, אם חוקר חרג ממכסת בעלי החיים שאושרה לו."

ממילא לא מקשיבים לווטרינר
המועצה קבעה שווטרינר מטעם מוסד המבצע ניסויים חייב לבקר במכלאה (בית החיות) בתדירות מסוימת. אולם בפועל, המועצה לא הקפידה לדרוש, לקבל ולבדוק את הדוחו"ת על הביקורים. למשל, לפי הדו"ח (עמ' 202):

"וטרינר אוניברסיטת בר אילן עובד בחצי משרה לפי אישור המועצה. הוא יושב דרך קבע במשרד המרוחק משלושת בתי החיות ומ-22 מעבדות הניסויים המפוזרות בקמפוס."

למרות עבודתו החלקית, העיר הווטרינר לאוניברסיטה מספר פעמים על ליקויים במבנים ובתפקוד העובדים - לשווא (עמ' 203):

"במכתבים שונים מאוקטובר 2002, ממארס וממאי 2003 שכתבו מנהל בתי החיות והווטרינר לעובדים של בתי החיות נאמר, כי 'עכברים נמצאו ללא מים... טמפרטורת החדר הגיעה ל-34 מעלות, בניגוד לטווח הטמפרטורה המותרת... הארנבות נמצאות ללא מזון בכלובים... חולדות נמצאו במספר העולה על המותר... והכלובים לא היו נקיים."
"וטרינר שהוזמן על ידי האוניברסיטה בספטמבר 2003 לחקור את נסיבות המוות של מספר כבשים שהוחזקו בדיר, ציין בדוח שלו, כי קיימת אפשרות שחלק ממקרי המוות נגרמו ממזון ישן מקולקל, והדגיש, כי 'דרוש פיקוח על סדרי עבודה בדיר בצורה הדחופה ביותר' והמליץ לנהל יומן עבודה יומי שבו יירשמו כל הפעולות שעושים העובדים."

חבר הכנסת יוסי שריד, שמיהר לזמן ישיבה בוועדת החינוך של הכנסת, מבטא היטב את מה שלא נאמר בדו"ח במפורש:

"המועצה מעלה בתפקידה ואחת דרכה - להתפטר. את ענייני בעלי-החיים בישראל צריך להפקיד בידיים יותר מסורות ואחראיות."

מקורות

מבקר המדינה, "דוח על הביקורת במוסדות להשכלה גבוהה", 30.6.2004, עמ' 181-205.
עופר מאיר, "מונתה ועדה ליישום המלצות דו"ח המבקר על הניסויים בבעלי-חיים" Ynet, 30.6.2004.

4. פינת התזונה
ממרח טופו בעשבי תיבול

                    
החומרים:
300 גרם טופו (גוש)
3 שיני שום
2 כפות שמן
2 כפות מיץ לימון
רבע כוס עלי פטרוזיליה
רבע כוס עלי שמיר
כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור

אופן ההכנה:
טוחנים במעבד מזון את כל החומרים עד לקבלת תערובת אחידה.
מצננים ומגישים קר.

הערת גיוון:
כדי להפוך את הממרח למטבל יש לדלל את התערובת בחלב סויה.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות:תפוז; נענע

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il