|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ג', 2.3.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד:
03-6204878.
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
ארוחה קהילתית בירושלים
 ביום ג', 23.2.2010, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל – מרכז
קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי
טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים
מהחי.
 עוקבים ומדווחים: הובלת בעלי-חיים
נתקלתם ברכב המוביל בקר, צאן חזירים או גמלים? אנא רשמו את מספר
הרכב, המקום והשעה שבה נצפה, מין בעלי-החיים שהיו ברכב, ואם אפשר – העריכו
כמה חיות היו שם. כדאי גם לצלם את הרכב עם החיות. את הפרטים שלחו
אלינו: info@anoynmous.org.il
או 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
שפעת העופות וכליאת תרנגולות
הרפורמה בתעשיית הביצים מאיימת לכלוא את התרנגולות של העשורים
הבאים בכלובי סוללה. האם החשש משפעת העופות מהווה שיקול ממשי לטובת כלובים
לעומת מרעה בחצרות פתוחות?
הנגיף בשירות התעשיותהתפרצויות של שפעת
העופות מזנים קטלניים הביאו מאז שנת 2003 לשינוי מדיניות ביחס לתעשיית העופות
במדינות רבות. במקרים רבים נקבעו הגבלות חמורות במיוחד על עופות במרעה חופשי,
לעומת הגבלות סלחניות יותר על מתקנים סגורים ותעשייתיים ותוך הענקת תמריצים
ישירים לתיעוש. בעוד שבאירופה נקבעו הגבלות זמניות על מרעה חופשי של עופות,
בוייטנאם קבעה הממשלה תוכנית "בנייה מחדש של תעשיית העופות," שעיקרה בניית
מתקנים תעשייתיים לגידול עופות ולשחיטתם. עד שנת 2015, מתכננת ממשלת וייטנאם
ש-80% מ"ייצור" העופות יהיה "תעשייתי" או "תעשייתי למחצה", ואילו מרעה חופשי
של להקות קטנות ייאסר; זאת במדינה שבה בשנת 2006 הוחזקו עופות ב-65%
ממשקי הבית, לרוב במרעה חופשי בחצרות. בישראל, תעשיית בשר
העופות כבר עברה כולה תיעוש, אולם תעשיית הביצים מצויה על פרשת דרכים עם
גיבוש התוכנית הממשלתית ל רפורמה בתעשייה. הרפורמה
מהווה סיכוי היסטורי להוציא תרנגולות מכלובים ללולים פתוחים, אולם גם כאן
הדיון בשפעת העופות כרוך בהטיה מובהקת לטובת תיעוש.
אזהרת שפעת העופות בישראל, 22.3.2006. (צילום: שרון בן
אריה)
האמונה בתיעוש
ההנחה שתיעוש הלולים יפחית את
הסיכון להתפשטות שפעת העופות, מבוססת על תערובת של רעיונות מבולבלים למדי.
הרעיון המבוסס ביותר הוא שמתקנים תעשייתיים סגורים יחסית בפני חיות חופשיות
העלולות להעביר את הנגיף, ובפני מזהמים הנישאים עם הרוח. רעיון זה עולה
במקביל להתעלמות מכך שמוטציות קטלניות של הנגיף מתפתחות ביתר קלות בלולים
תעשייתיים (כי יש בהם עופות רבים יותר ובצפיפות מוגברת) ומכך שתנועת עופות
וציוד נערכת על פני מרחקים גדולים יותר בין המתקנים התעשייתיים. הנימוק הבולט
ביותר לטובת כליאת העופות הוא הרעיון שחיות חופשיות, ובמיוחד ציפורים נודדות,
מהוות גורם משמעותי בהתפשטות המחלה, ולכן כליאת העופות המבויתים במתקנים
סגורים רצויה כאמצעי להגנה עליהם. אולם במידה שאין סכנה משמעותית בציפורים
נודדות, אין גם יתרון לכליאת עופות במתקנים סגורים, מלבד, אולי, במקרים שבהם
הלולים סמוכים מאוד זה לזה והנגיף עלול לעבור ביניהם באוויר.
בהלת שפעת העופות: עובד משרד החקלאות האינדונזי מרסס לול
עופות (יונים) בג'קארטה, 26.9.2005.
(צילום: AP, Dita Alangkara)
כשל הציפורים הנודדותבאפריל 2006 הראינו
עד כמה בלתי סבירה היא ההנחה שלציפורים נודדות הייתה השפעה על התפשטות הנגיף
הקטלני H5N1 מסין לשאר אסיה, לאירופה ולאפריקה. מאז ניסו חוקרים נוספים
להצביע על עופות נודדים כמקור הזיהום – והם לא משכנעים יותר מקודמיהם. מבנה
הטיעון שלהם פשוט כשם שהוא בלתי קביל: התפרצויות הנגיף בשנים האחרונות אירעו
באזורים שבהם יש עופות בר נודדים – אז בטח עופות הבר הדביקו את המבויתים.
חוקרים אלה מתעלמים מהשאלות המתבקשות: מדוע נתיבי נדידה מרכזיים לא הוצפו
בנגיף? ומה בדבר השוואה שיטתית בין הסברים שונים להתפשטות הנגיף?
מאמר משובח, המתייחס ברצינות לשאלות אלה תוך סקירת כל הספרות הרלוונטית,
פורסם בכתב-העת האורניתולוגי Ibis באפריל 2007. החוקרים, מישל גוטיה-קלרק,
קמיל לברבנשו ופרדריק תומא מצרפת, טוענים שמבצעי האיסוף הגדולים של דגימות
מהפרשות של ציפורי בר באסיה, באירופה ובאפריקה, לא הניבו כמעט שום ממצא
חיובי, ובמקרים הבודדים שבהם נמצא הנגיף, הנתונים שפורסמו כה עמומים, עד שאין
אפשרות להסיק מתוכם על נתיבי נדידה. לעומת זאת, התפשטות הנגיף מערבה בסיביר
בקיץ 2005, תואמת היטב את תחנות הרכבת הטרנס-סיבירית – ולא אף מסלול נדידה
מוכר. גם בטורקיה, שם התגלה הנגיף בינואר 2006, הוא התפשט בעיקר לאורך נתיבי
הובלה. במדינות רבות שבהן זוהה הנגיף, קיימת השערה סבירה בדבר נתיב העברה
חוקי או בלתי חוקי של עופות חיים או של בשר נגוע, לרוב מסין. מסתבר, שאפילו
בשר עופות מוברח בכמויות גדולות מסין לאירופה.
למרות חוסר ההצלחה, בכל העולם, ובכלל זה ארצות שבהן לא
זוהתה שפעת העופות,
לוכדים ציפורי בר בניסיון לזהות בהן את המחלה. (צילום:
USDA)
המקרה הסביר היחיד של זיהוי H5N1 שמקורו בעופות בר אירע באירופה בראשית
שנת 2006 – כלומר, לא בעונת הנדידה אלא דווקא בחורף. ההשערה היא, שעופות
מים שחרפו ממזרח ללאגן הים השחור נדחקו מערבה בגלל חורף קר במיוחד.
במקרה זה, הנגיף כמעט שלא עבר לעופות מבויתים. החוקרים הצרפתים מסכמים:
"הדגמים הפנולוגיים והגיאוגרפיים של התפשטות הזן הקטלני H5N1 אינם
תואמים לדגמי נדידת הציפורים. ראשית כל, נדרשו מספר חודשים לנגיף להתפשט
מסין לבלקנים. ציפורים נודדות כגון ברווזים וחופמאים עוברות כמה מאות
קילומטרים ביום אחד. אם ציפורים נודדות היו מפיצות הנגיף העיקריות, גם
הנגיף היה צריך להתפשט בקפיצות גדולות של אלפי קילומטרים לאורך מקומות
העצירה בנדידה, באסיה ובאפריקה. תחת זאת, ההתפשטות שנצפתה הייתה דרך
התקדמות הדרגתית של התפרצויות מבודדות, שהדגמים הגיאוגרפיים שלה תואמים
היטב נתיבים מרכזיים ודגמים של מסחר אנושי. שנית, אם ציפורים נודדות היו
סוכן ההפצה העיקרי, מיולי 2005 ואילך אפשר היה לצפות לתמותה המונית של
ציפורי בר, הן באזורי הקינון ולאורך כל נתיבי הנדידה, שבהם היו אוכלוסיות
הציפורים נתקלות לראשונה בנגיף הזה. אולם נצפו רק מקרים מבודדים. [...]
בקיצור, אף על-פי שעדיין קיימת אפשרות שציפורים נודדות יכולות להפיץ את
הנגיף הקטלני H5N1 ולזהם עופות [מבויתים], העדויות תומכות באופן גורף
בהשערה שהובלה אנושית של עופות מבויתים הייתה סוכן ההפצה העולמי העיקרי של
הנגיף עד כה." (עמ' 211)
הציפורים אשמות, לא אנחנו
גוטיה-קלרק,
לברבנשו ותומא מתייחסים למשקל המכריע שקיבלה נדידת הציפורים בשיח הציבורי על
שפעת העופות:
"החל מסתיו 2005, הטענה שציפורים נודדות הן הסוכן הפוטנציאלי העיקרי
להפצה עולמית, הוצגה בדרך-כלל כעובדה, אף על-פי שהעדויות מאסיה הראו
שההתפשטות נערכה בעיקר על-ידי פעילויות אדם. דו"חות OIE ["הארגון העולמי
לבריאות בעלי-חיים"] הצביעו על כך שמקור ההתפרצויות היה מגע עם ציפורים
נודדות, אולם לא סיפקו כל עדות לתמוך בטענה זו, ובכך תרמו להדגשה חסרת
הפרופורציות של הציפורים הנודדות, וגרעו מהאפשרות שמנגנונים אחרים כגון
הובלת עופות ייבדקו במלואם במקרים בודדים. למרות הצהרתו של שר החקלאות
הניגרי בדבר הסבירות שהנגיף הוכנס [לארצו] דרך סחר בעופות, FAO ["ארגון
המזון והחקלאות" של האו"ם] המשיך להצביע על ציפורים נודדות, ובכך התכחש
לבעיות הקשורות בהובלות מסחריות. [...] במאי 2006, ועידה בינלאומית ברומא
הכירה בכך שהנגיף הופץ בעיקר דרך סחר בעופות, חוקי ובלתי חוקי כאחד, אולם
בהודעותיהם לתקשורת, OIE ו-FAO [...] המשיכו להתמקד בתרומה האפשרית של
ציפורי בר. בהתחשב בכך שתפקיד מרכזי בפעילות FAO הוא פיתוח סחר חקלאי
בינלאומי, שתיקה בכל הנוגע לקבלת הסחר הזה כסוכן העיקרי של ההפצה העולמית
של הנגיף הקטלני H5N1 אולי אינה מפתיעה." (עמ'
212-211)
המרחק בין הלולים
אם כן, ההשפעה הגדולה ביותר של שפעת העופות על תכנון לולים עוברת דרך
האמונה הבלתי תמימה, שיש צורך להגן על העופות בלול מפני עופות הבר הנודדים
על-ידי כליאה במבנה "בטוח". אולם נניח שמתכנני הלולים התגברו על האמונה הזו –
עדיין יתכן, שמרעה חופשי מהווה סכנה מוגברת לשפעת העופות בגלל תנועת ציפורים
מקומיות, טורפים, חולדות, אבק נגוע או תנועת אדם מוגברת. לא מצאנו מחקרים
המתמודדים ישירות עם שאלה זו, אם כי יש בספרות המחקרית התייחסות לכך שעופות
הגדלים בחצרות נדבקים במחלה לאט יותר מעופות בלולים תעשייתיים, ובעיקר
בתעשיית הבשר; כך, למשל, היה במגיפה בתאילנד בשנת 2004.
לול סוללות: אילו ציפורים נודדות היו הסכנה העיקרית, מניעת
המחלה הייתה מחייבת סגירה
מלאה של הלול; אולם מאחר שמקור הסכנה העיקרית הוא תנועת עופות, ציוד ואנשים
בתעשייה,
אין היגיון בדחיסת המוני תרנגולות בתנאים קשים. (צולם
בבארותיים, 15.8.2009)
בהקשר זה, יש עניין במודלים מתמטיים של התפרצות שפעת העופות, ובמיוחד
התפרצות הנגיף הקטלני מזן H7N7 בהולנד בשנת 2003 –
מגיפה גדולה שתועדה בפירוט. צוות חוקרים הולנדים בראשות חרט יאן
בנדר, תיאר בכתב-העת PLoS Computational Biology (אפריל 2007) מודל
המבוסס על מגיפת 2003. החישוב מבוסס על המרחק בין הלולים, מבלי לציין אם הם
פתוחים או סגורים. לפי המודל, ההסתברות להעברת הנגיף בין הלולים יורדת
בדרמטיות ככל שהמרחק ביניהם עולה: כשהמרחק הוא 2-0 ק"מ, ההסתברות להעברת
הנגיף היא 2-1 אחוזים; ואילו במרחק גדול יותר מ-10 ק"מ, ההסתברות יורדת
ל-0.05% בלבד. החישובים מגדירים את גבול הצפיפות הקריטי בין לולים: 2.9 לולים
לקילומטר רבוע.
מודל אחר פרסמה קבוצה בריטית, בראשות קיירן ג' שארקי, בכתב-העת
Proceedings of the Royal Society B (ינואר 2008). כאן ניסו החוקרים לשער
כיצד יתפשט הנגיף בתוך קרוב ל-12,000 מתקני תעשיית העופות הבריטית. החוקרים
בדקו ארבע דרכים ריאליות להעברת הנגיף: הובלה למשחטה, משלוחי מזון, תנועת
עובדים אחרים בין מתקנים, וקרבה בין משקים (המסוכנת בגלל תנועת אבק נגוע).
החוקרים לא ראו צורך להתייחס לתנועת ציפורים, אף על-פי שבבריטניה יש שיעור
גבוה של לולים פתוחים, החשופים לציפורי בר. החוקרים התייחסו לתגובות הנהוגות
באיחוד האירופי עם גילוי הנגיף: השמדת עופות ברדיוס 3 ק"מ מהמוקד, מעקב
ברדיוס 10 ק"מ ואיסור תנועה על כל גוף שבא במגע עם הלול הנגוע. לפי המודל,
ב-73% מהמקרים נותר הזיהום רק במשק שבו התגלה, מבלי להתפשט החוצה
(ואמנם, ההתפרצויות שאירעו בבריטניה בשנים 2006 ו-2007 נותרו מקומיות).
כשננקטים צעדי "בטיחות ביולוגית", פוחתת הסכנה מצד עובדי התעשייה, בעוד
שהקירבה בין לולים נותרת מסוכנת כמקודם. אף על-פי כן, החוקרים מסיקים בנחרצות
שמעבר של אבק נגוע בין משקים סמוכים אינו יכול לגרום להתפרצות גדולה של המחלה
– רק תנועת בני-אדם עושה זאת.
מרעה חופשי בשקודרה, אלבניה: התרנגולות חשופות לחיות בר
שלמעשה כמעט שלא נשקפת מהן סכנה,
ובו-בזמן הן עמידות יותר בפני
מחלות וחשופות פחות למחלות שמקורן בסחר בינלאומי. (צילום: net_efekt)
לולים קטנים ופתוחים
ממחקרים אלה ודומיהם עולה, שהמפתח למניעת שפעת העופות הוא שמירה על
"בטיחות ביולוגית" בהתנהגות של עובדי התעשייה. המחלה לא צריכה אפוא
להוות שיקול משמעותי בתכנון לולים, מלבד שמירה על מרחק סביר ביניהם. כאן עשוי
משרד החקלאות בישראל לטעון, ששמירה על מרחק סביר מחייבת ריכוז עופות רבים
בלולים מעטים ומרוחקים זה מזה, דהיינו – שימוש בלולי סוללה ענקיים במסגרת
הרפורמה בתעשיית הביצים. אלא שגישה זו לא תועיל בהכרח לתעשייה, כי ברגע
שנדבקה תרנגולת אחת בלול בן 50,000 תרנגולות – יושמדו כולן; לעומת
זאת, אם במקום לול גדול ייבנו לולים קטנים שאינם צמודים זה לזה, רבות מן
התרנגולות עשויות להינצל. המפתח לבטיחות טמון דווקא בפרישה נרחבת של לולים
קטנים, יחסית, שיכולים להיות פתוחים. תכנון מחושב של מיקום לולי הביצים
בישראל יכול להציל תרנגולות אלה מכליאה בתוך רשת זעירה למשך כל חייהן –
וגם משפעת העופות. אמנם גם חיי התרנגולות בלולים
פתוחים מושתתים על ניצול ומצוקות שהופכים את צריכת הביצים לבלתי
מוצדקת, אולם כל עוד התעשייה קיימת, אין ספק שהיא יכולה לפעול ללא
כלובים.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
מקור ראשון רבנים למען
תרנגולות. בכתבה "ביצים קשות מאוד" (19.2.2010, עמ' 26) סוקרת
חגית כהן את מאבק אנונימוס נגד
הרפורמה  בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתכוון משרד החקלאות להשקיע כ-300
מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים, על אף שכלובים כאלה נאסרו לשימוש ב-30 מדינות.
כהן מציגה את עמדתם של רבנים בולטים – הרב הראשי לישראל יונה
מצגר, הרב יובל שרלו, הרב שלמה אבינר והרב דוד רוזן – המבקרים את
צער בעלי-החיים הכרוך בכליאת תרנגולות בכלובים.
ynet הרס
פולג. בכתבה " מהטבע הפתוח
של פולג יישארו פרוסות דקות" (16.2.2010) מספרת יעל דראל על התכניות
לסלילת ארבעה כבישים באגן פולג, שהוא "המקום הכמעט  אחרון שבו ניכר עדיין הנוף המקורי של אזור השרון, על בתי הגידול
הלחים שבו, ערוצי הנחלים, רכסי החמרה והכורכר." מימוש התוכניות "יחסל את
הרצף והריאה הירוקה ויפגע ביכולת של בעלי-החיים להתקיים פה." הארגונים
הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה הציעו חלופות פחות מזיקות. החברה להגנת הטבע
תערוך ב-6.3.2010 הפנינג
טיולים למען שמירת מרחב פולג.
 nrg מעריב בוץ רעיל.
בכתבה " השפד"ן
ומשרד הבריאות רבים – הבוצה זורמת לים" (15.2.2010) מדווח אביב לביא
שהמוצקים (בוצה) שנותרו לאחר טיהור הביוב של גוש דן מוזרמים לים; "הבוצה
מהווה מפגע קשה לסביבה הימית, ובמהלך הזמן נוצרה מעין 'קרחת יער' אקולוגית
בסמוך לנקודת המוצא של הצינור." הפתרון הידידותי לסביבה שהתגבש הוא הפיכת
הבוצה לדשן לשימוש חקלאי, אולם משרד הבריאות עצר לאחרונה את הפרויקט בטענה
שתוכנית ייצור הדשן כוללת סיכונים בריאותיים לצרכני המזון המדושן.
 ynet סגירת
מכלאה. בכתבה " משרד החקלאות סוגר את הכלביה העירונית בחיפה" (14.2.2010)
מדווח ארז ארליכמן על החלטת השירותים הווטרינריים לסגור את המכלאה העירונית
של חיפה, בעקבות ליקויים חמורים במקום: "רוב התאים קטנים
מהנדרש בתקנות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ואינם מתאימים למטרתם,
סורגי המתכת בתאים ובדלתותיהם ישנים וחלודים וחלקם בשלבי התפוררות והתפרקות
ואין תאים ייעודיים להחזקת חתולים. החתולים מוחזקים בסמוך לכלבים, דבר הגורם
לעקה ניכרת."
 הארץ (ניו יורק
טיימס) שחיטה כשרה. בכתבה " טרנד
בניו יורק: לאכול בשר כשר" (17.2.2010) מספרת קים סברסון על ההעדפה
המתפתחת בניו-יורק לבשר כשר על פני בשר לא כשר, גם בקרב הציבור
הלא-יהודי. ההעדפה נובעת, בין השאר, מהנחה שחוקי הכשרות מצמצמים את הסבל
הנגרם לחיות בשחיטתן. עם זאת, הכתבה מציינת ששחיטה כשרה עלולה
להיות אכזרית לא פחות משיטות אחרות, ומביאה כדוגמה את החקירה הסמויה במשחטה הכשרה הגדולה
בעולם, Agriprocessors, שם נחשפו עינויי הפרות ב מתקן ריסון מתהפך,
וחיתוך הגרון שמותיר אותן גוססות ובהכרה במשך דקות.
 nrg מעריב משחטה מזהמת. הכתבה " אור יהודה: צו סגירה
למשחטה שהואשמה בזיהום" (16.2.2010) מדווחת על צו סגירה שניתן
למשחטת העופות "הל יסכה" שבאור יהודה, בעקבות תביעת המשרד להגנת
הסביבה. זאת לאחר שבמשך שנים הזרימה המשחטה שפכים בניגוד
לחוק לתעלת הניקוז של אור יהודה והביאה לזיהום נחל איילון, מערכת הביוב
העירונית, השפד"ן ומקורות המים.
nrg מעריב חליבה
מקסימלית. בכתבה
" הפרות של כרמיה
המובילות בארץ בתנובת החלב"
(17.2.2010) מדווח יובל אופק על
תפוקת החלב הגבוהה של הפרות ברפת כרמיה: 13,976 ליטר בשנה לפרה (מעל 38 ליטר
בממוצע ליום). הנתון מוצג בגאווה, ללא התייחסות ביקורתית לכך שהגדלת תפוקת
החלב של הפרות היא תוצאה של עיוות תורשתי מכוון, אשר פוגע בפרות עד כדי כך
שהן מתקשות
לבצע תנועות בסיסיות.
 הארץ קופים בסיכון.
בכתבה " דו"ח בינלאומי:
כחצי מקופי העל בסכנת הכחדה" (19.2.2010) מדווח צפריר רינת על דו"ח שפורסם על-ידי התאחדות ארגונים
סביבתיים, המזהיר כי כמעט מחצית ממיני הקופים וקופי העל (קופי אדם) כיום
נמצאים בסכנת הכחדה. האיומים המרכזיים על חייהם הם
הרס שטחי מחיה לטובת חקלאות, ציד וסחר
בלתי-חוקי.
 וואלה! חוק הפרוות. בטור " דם קר" (12.2.2010)
דן עידן סייר בהצעת החוק נגד סחר במוצרי פרווה בישראל, ומבקר
את השרירותיות שבמתן פטור לפרוות המשמשות להכנת שטריימלים ולפרוות
של חיות שנוצלו בתעשיות המזון. סייר מזכיר, שסבלם
של קורבנות תעשיות המזון אינו נורא פחות מסבלם של קורבנות תעשיית
הפרווה.
תזונה וצרכנות
 nrg מעריב נוגדי חמצון. בכתבה
" נוגדי חמצון:
למה הם חשובים לגוף שלנו?" (15.2.2010) מסבירה התזונאית מרב מור-אופיר על
חשיבותם התזונתית של ירקות ופירות עשירים בנוגדי חמצון, המסייעים למניעת
סרטן, מחלות לב ובעיות בריאות נוספות: "מחקרים בהם נבדקה תזונה עשירה במזונות
כמו ירקות ופירות, הצביעו באופן מובהק על יכולת הגנה רבת עוצמה. בנקודה זו
החל המהפך התפיסתי בעולם התזונה, לאחר שנמצא כי הירקות והפירות מכילים רכיבים
שאין בתוספים המבודדים."
וואלה! עלים. בטור " עלה ירוק"
(17.2.2010) מגיש ניר דודק מדריך לירקות עלים שונים: מנגולד, רשאד,
רוקט, ארוגולה, חומעה, תרד, חוביזה וסרפד.
פינת התזונה
מאפין גזר
מרכיבים
 רבע
כוס קמח מלא (90 גרם) גזר בינוני מגורר 3 כפות רסק תפוחים 8 תמרי
מג'הול יבשים 20 גרם קוקוס (5 כפות) כפית אבקת אפייה (4 גרם) חצי
כפית סודה לשתייה (3 גרם) חצי כפית קינמון טחון רבע כוס שמן קנולה (50
גרם) רבע כוס אגוזי מלך קצוצים (25 גרם) רבע כוס צימוקים (25
גרם) לעיטור: תערובת אגוזי מלך קצוצים וקינמון
הכנה
- לערבב את הקמח, אבקת האפייה, הסודה והקוקוס.
- להוציא את הגלעינים מהתמרים ולטחון אותם במעבד מזון (או למעוך אותם
באמצעות מזלג) עם מעט מים. להוסיף לתערובת.
- להוסיף את רסק התפוחים, השמן והגזר, ולהמשיך לערבב עד לקבלת תערובת
אחידה. במידת הצורך ניתן להוסיף מעט מים.
- להוסיף לתערובת את האגוזים והצימוקים, ולערבב עד שיתפזרו בכל העיסה.
- ליצוק לתבנית שקעים, ולפזר את תערובת האגוזים והקינמון למעלה.
- לאפות כ-15 דקות בחום של 170 מעלות. בסיום האפייה לצנן ולהגיש.
מתכון: גלעד אילון, מתוך האתר בעיקר מתוק – טבעוני. צילום: חן
מורד
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
nrg מעריב כלובי
דגים. בכתבה "