|
פעילות
שני צמחוני באוניברסיטת תל-אביב
 ביום ב', 22.3.2010, בין השעות 16:00-9:30 יתקיים באוניברסיטת
תל-אביב, במדשאה מול בניין גילמן, אירוע "יום שני צמחוני", בארגון אגודת
הסטודנטים. באירוע יחולק מזון צמחוני ויתקיימו הרצאות על הקשר שבין מזון
לסביבה מפי ערן בן-ימיני, יו"ר התנועה הירוקה, ופרופ' דני רבינוביץ', לשעבר
יו"ר "חיים וסביבה", ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בארץ.
לפרטים: רונן 052-4826043.
לפעול באנונימוס
ביום א', 28.3.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד:
03-6204878.
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
-
שיקויים תוססים: ביום ב', 22.3.2010, בשעה 20:00,
תתקיים בזנגביל סדנה להכנת משקאות המבוססים על התססה (קמבוצ'ה, קפיר על
בסיס מים, root-beer ועוד). המנחה, אליעזר ציון, גם יציע למכירה משקאות
ומזונות מוכנים ותרביות לתחילת עבודה. השתתפות: 50-20 ₪.
-
ארוחה קהילתית: ביום ג', 23.3.2010, בשעה 20:00,
תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של
אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
-
ריצ'רד שוורץ: ביום ה', 25.3.2010, בשעה 19:30,
יתארח פרופ' ריצ'רד שוורץ, נשיא אגודת היהודים הצמחונים של צפון אמריקה,
לארוחה במהטמה, הבר הטבעוני הפועל בזנגביל. הקהל מוזמן לשוחח עם שוורץ
על אסטרטגיה לקידום צמחונות ונושאים נוספים.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
כדאי לכתוב: חוק הפרוות
בכתבה " יו"ר יהדות התורה: 'חרדים לא
אשמים בהכל'" (וואלה!, 15.3.2010) מדווח על עיכובו של החוק להגבלת
הסחר בפרווה, לאחר שגרסתו האחרונה לא אושרה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של
הכנסת, עקב התנגדותו של ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה). ח"כ זבולון אורלב,
יו"ר הוועדה, אומר כי למרות תמיכתו בחוק, לא יאשר אותו כל עוד לא תושג הסכמה
עם ח"כ מוזס. כתוצאה מחוסר ההסכמה על נוסח החוק, תשוב הוועדה לדון בהצעת החוק
בגרסתה הקודמת, האוסרת ייבוא וייצוא של פרוות כלבים וחתולים בלבד, לעומת
הגרסה המאוחרת יותר, האוסרת ייבוא וייצוא של רוב סוגי הפרווה.
כדאי לכתוב לחברי הוועדה, ובפרט לח"כים מוזס ו אורלב,
ולבקשם להגיע להסכמה בקשר לנוסח הצעת חוק שתכלול לא רק כלבים וחתולים אלא גם
חיות ממינים אחרים. אפשר לתאר עובדות מתוך תעשיית
הפרווה, ולהבהיר מה עומד על הפרק בדיון: צער בעלי-חיים מול מנהגי
לבוש. מנהגי לבוש אינם יכולים להצדיק את האכזריות של תעשיית
הפרווה.
טבעונות בחיפה
ביום ה', 25.3.2010 בשעה 20:00, יתקיים מפגש טבעוני
לבני/ות 18+ בדירתו של אופיר שברח' העלייה השנייה 19, שכונת בת-גלים.
האורחים מתבקשים להביא אוכל ולאשר מראש את הגעתם: 0578178899.
מקלייבל בהרצליה
ביום ה', 8.4.2010 בשעה 19:50 תתקיים הקרנה של
הסרט
McLabel בסינמטק הרצליה (פסז' סוקולוב 29). לפני ההקרנה תתקיים
הרצאה קצרה ויוגש כיבוד טבעוני קל החל מ-19:30. הסרט סוקר את מאבקם של שני
פעילים אנגליים בתאגיד מקדונלד'ס, שניסה למנוע מהם להפיץ עלון הסברה
על פגיעת מקדונלד'ס בסביבה, בבריאות הצרכנים ובחיות. (85
דקות. אנגלית, תרגום לעברית).
משטרה בגוש דן
בכתבה " חדש:
מתנדבים יגנו על בעלי-החיים בגוש דן" (17.3.2010, ynet) מדווח ארז
ארליכמן על הקמת יחידה משטרתית שתורכב ממתנדבי המשמר האזרחי, מחלצי בעלי-חיים
ורופאים וטרינריים, ותטפל במקרים של התעללות בבעלי-חיים. ליחידה דרושים
מתנדבים מעל גיל 18, לאחר שירות צבאי וללא עבר פלילי, המתגוררים במועצה
האזורית דרום השרון, בני ברק וגבעתיים, אור יהודה, קריית אונו, סביון, גבעת
שמואל, גני תקווה ואזור. המעוניינים להתנדב מוזמנים לשלוח קורות חיים לדואל
animals@vet-dan.com, לפקס
03-6315207, או לת.ד. 966 רמת-גן.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
חיות בסרטים תיעודיים סרטים על תעשיות המזון מן החי,
לצפייה באינטרנט
חשיפות נצלניות
לסרטים בנושא תעשיות המזון מן החי שעלו לאחרונה לרשת, יש כמה תכונות
משותפות: כולם מגלים ביקורתיות כלפי פרקטיקות חקלאיות קיימות וכולם כוללים
תחקיר, צילומים וראיונות שהגיעו למקומות שבדרך-כלל אינם נחשפים לציבור הרחב.
לכן הם יחדשו רבות גם למי שבקיא בעובדות על תעשיות המזון מן החי. אולם כל
הסרטים מוגשים על-ידי אנשים הנוהגים לאכול חיות או מוצרים שיוצרו מהן,
והמגישים אינם עוברים שינוי במהלך הסרט, למרות הגילויים החדשים. בכמה מהסרטים
אפילו נעשה שימוש גלוי בחיות מתות כדי לקדם את הסרט או את מטרותיו, ותמיד
המסר הסמוי – או הגלוי – הוא שניצול החיות לגיטימי, גם אם יש להגביל את מידת
האכזריות. מדובר אפוא בסרטים שאינם מתאימים כ מבוא לזכויות בעלי-חיים,
אולם הם מומלצים למי ששואב/ת תובנות ועובדות גם ממקורות אחרים, מאוזנים
יותר.
תרנגולות – לחופש נולדו
המשך ל סדרת תוכניות בנושא תעשיית
הבשר, בהגשת הטבח-הידוען יו פארנלי-וויטינגסטול. התוכנית עוקבת אחר
ניסיונותיו של פארנלי-וויטינגסטול לשכנע את חברת המרכולים הגדולה בבריטניה,
טסקו (Tesco), לקבוע מדיניות של "רווחת בעלי-חיים" ביחס לתרנגולים. בתוכנית
יש חזרה על תוכן התוכניות הקודמות, אולם "תרנגולות – לחופש נולדו" עומד בפני
עצמו כסרט – ודאי אחד מסרטי הדוקו-אקטיביזם המעניינים ביותר שהופקו אי-פעם
בנושא רווחת בעלי-חיים. בסרט צילומים קצרים ומידע על הלולים הסטנדרטיים, ויש
בו בדיקה ביקורתית של הלולים המגדלים תרנגולים תחת התווית "Freedom Foods",
באישור הארגון RSPCA. אין בסרט ביקורת על לולי "מרעה חופשי".
פארנלי-וויטינגסטול, מגובה בערוץ 4, מתפקד כמו ארגון חזק במיוחד
לרווחת בעלי-חיים, ומצליח לשכנע צרכנים להפסיק לקנות בשר עופות מהלולים
התעשייתיים ביותר ולעודד לולנים לעבור לשיטות פחות אינטנסיביות. במרכז הסרט
עומדים מאמציו להזיז דברים בטסקו – לאחר שרשתות מרכולים קטנות יותר כבר נענו
ללחצי ערוץ 4 והן מחליפות את "העוף הסטנדרטי" בעופות שגדלו בתנאים קצת פחות
קשים. פארנלי-וויטינגסטול מנסה להגיע להנהלה, נואם בפני בעלי מניות,
מגייס כסף מהציבור, משתתף באסיפת בעלי מניות – וכדאי לצפות בסרט כדי
לראות מה קרה בסוף.

מתוך: תרנגולות – לחופש נולדו ( וואלה! / yes)
תרנגולות –
לחופש נולדו (Chickens, Hugh & Tesco Too), כתב: יו
פארנלי-וויטינגסטול, הפיק וביים: ג'יימי ד'קרוז, keofilms – ערוץ 4 בבריטניה,
שודר לראשונה ב-26.1.2009. בעברית: וואלה!/יס, 47:52 דקות.
פרות משוגעות או קדושות? סרט תעודה אישי,
המציג את תעשיית הבקר העולמית כאסון חברתי וסביבתי, לעומת ניצול בקר בשיטות
מסורתיות, המוצג תוך אידיאליזציה, ללא ביקורת. בסרט מופיעים רק צילומים מעטים
מתוך התעשייה.
אננד רמאייה, קנדי ממוצא הודי, מוטרד ממחלת ספגת המוח ("הפרה
המשוגעת"). הוא יוצא למסע הנפתח בקנדה, בחווה של הורי אשתו, המחזיקים עדר בקר
קטן במרעה חופשי עבור תעשיית הבשר. הם וחקלאים קטנים אחרים בקנדה מתארים כיצד
תאגידים בינלאומיים (קרגיל וטייסון) משתלטים על הענף, מחסלים את החוות
המשפחתיות הקטנות ומכריחים את החוואים ששרדו בעסק להשתלב בתיעוש. המסע ממשיך
בהודו, שם מנסה רמאייה להבין את המורשת הצמחונית של אבותיו. את ההסבר מספקות
ד"ר ונדאנה שיווה והשרה לשעבר, מאנקה גנדי,
הקושרות בין מעמד הקדושה של פרות לבין הערך הכלכלי שלהן כמקור לעבודה חקלאית,
לחלב, לגללים (דשן ודלק) ולשתן (הדברת מזיקים). הפרות חיוניות להישרדות כ-65%
מאוכלוסיית הודו. התעשיות החקלאיות, בסיוע הבנק העולמי ואנשי ממשל הודיים
ששוחדו, פועלות לחיסול "כלכלת הפרות" – באמצעות משחטת "אל כביר" שבאזור
היידרבאד, השוחטת המוני פרות מקומיות לייצוא, בגיבוי אלים מצד המשטר. רמאייה
מתעד את האסון האקולוגי הענק שיצרה המשחטה, ואת האסון החברתי שגרם חיסול
"כלכלת הפרות": קיומם של האיכרים תלוי מעתה בטרקטורים, בדשנים, בחומרי הדברה
ובזרעים קנויים; לאחר שאינם יכולים לעמוד בתשלומים – הם מתאבדים בהמוניהם,
150,000 איש תוך עשור. הסרט מסתיים בעידוד לאכילת מזון מקומי מאיכרים קטנים,
ללא התייחסות לצמחונות.

מתוך: פרות משוגעות או קדושות? ( וואלה! /
yes)
פרות משוגעות או
קדושות? (Mad Cow Sacred Cow), כתב וביים: אננד רמאייה, Karma Film
,2009. בעברית: וואלה!/יס, 53:26 דקות.
עסקי חזיריםסרט תעודה בהגשת הבמאית, המציג
את תעשיית החזירים,
ובמיוחד את חברת החזירים הגדולה בעולם, סמית'פילד (Smithfield Foods), בתור
אסון סביבתי וחברתי. זאת לעומת ניצול חזירים בשיטות מסורתיות, המוצג תוך
אידיאליזציה, ללא ביקורת. וורצ'סטר, פעילה אנגלייה נגד הפגיעה בכלכלה הכפרית
ולשיפור רווחת בעלי-חיים, מתייחסת בסרט גם לפגיעה בחזירים במשקים תעשייתיים
ומציגה כמה תמונות קשות של כלובי הריון ומפטמות, אך נושא זה מטופל בשטחיות
וללא התייחסות לצמחונות.
הסרט נע בין קרוליינה הצפונית, שם חיסלה תעשיית החזירים כמעט את כל
המשקים המשפחתיים, לבין פולין, הנמצאת תחת פלישת
סמית'פילד מאז 1999; מודגש גם מקומה של בריטניה כאחד מהשווקים
החדשים המועדפים על סמית'פילד. אחד ממוקדי הסרט הוא הנזק הסביבתי והבריאותי
שגורמת תעשיית החזירים לשכניה. כפריים אמריקאים ופולנים מתארים את חייהם
באוויר האפוף בגזים רעילים משפכים שמפזרת סמית'פילד בשדות, ומתלוננים על
חיסול חיות המים. לחצים אזרחיים בארצות-הברית הביאו להגבלות על התאגיד,
שבתגובה לכך הרחיב את עסקיו במזרח אירופה. וורצ'סטר מראיינת דובר של
סמית'פילד, המציג את השפעת התאגיד על הפוליטיקה האמריקאית בתור "השיטה
האמריקאית"; אולם גם באירופה מקבל סמית'פילד סיוע כלכלי ניכר על חשבון משלמי
המסים האירופים, מתוך מדיניות מוצהרת של עידוד החקלאות התעשייתית על חשבון
המשקים המשפחתיים. וורצ'סטר מראיינת פוליטיקאים פולנים שניסו להתנגד לפלישת
סמית'פילד ונכשלו, ומדגישה את אובדן החופש שנגרם לאיכרים עקב ה"ייעול"
שמקדמות הממשלות הנשלטות בידי אנשי עסקים.

מתוך: עסקי חזירים ( וואלה! / yes)
עסקי חזירים (Pig Business), הפיקה וביימה: טרייסי
וורצ'סטר, Price of Progress וערוץ 4 בבריטניה, הוקרן לראשונה ב-19.1.2009.
בעברית: וואלה!/יס, 72:22 דקות.
איפה האוכל? עם אייל שני, פרק 5: עוףהטבח
אייל שני מגיש סדרת תוכניות המבוססת על ביקוריו במקומות שבהם מיוצרים מוצרי
מזון שונים. כך הוא מגיע גם ל מדגרה, ל לול ול משחטה של תרנגולים
בתעשיית הבשר. כמחצית מהפרק עוסקת בעופות עצמם, והשאר בעיבוד ובשיווק גופות
של עופות למאכל.
המצלמה מתעדת את ההמון התעשייתי והצפיפות של ארגזי הדגירה ומסועי המיון
במדגרת "סולכנף" בקיבוץ הסוללים, ואת הנפילות והמכות שעוברים האפרוחים
המבוהלים על פני המסוע. כמו במדגרות אחרות, כך
גם ב"סולכנף" הטיפול האגרסיבי ביותר נערך בידי פועלות מיון, שמעיפות אפרוחים
בתנועות מסוכנות למרחק גדול. בלול במושב מגדים, מתועד פינוי לול בידי
הלולנים: התרנגולים, בני 6 שבועות, צווחים באימה כשהם לפותים ברגליהם – שמונה
ביד אחת – עד שהלולן זורק אותם לארגז הובלה. שני נכנס ללול ענק של "טבע עוף"
ולומד כמה עובדות על ברירה מלאכותית. בהמשך הוא מגיע למשחטת "עוף העמק", אולם
כאן בולטת ההימנעות מהצגת שחיטה ועופות שחוטים לפני פירוק גופם. בסוף
הפרק פוגש שני את אביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות, שמציג תרנגולים עירומים
מנוצות בתור פרי טיפוח, שנועד לכאורה להקל עליהם מהחום.
שני משמיע כמה דברי ביקורת על הטיפול התעשייתי באפרוחים, אולם כצפוי,
הוא מסכם את מה שלמד על תעשיית העופות בהגיגים שטחיים, שנועדו להגן על מקצועו
ועל הרגליו (לעומת זאת, אשתו, מירי חנוך, הכריזה
פומבית שהפכה לצמחונית בסמיכות למועד שידור התוכנית בערוץ 8).
ציטוטים נבחרים:
שני (במדגרה, על רקע מסועי
האפרוחים): מאותו רגע [של הבקיעה] הוא יוצא למסלול
הגינהינום שלו בעצם. אילן קרמון
(מנכ"ל "סולכנף"): לא חושב שגיהינום. הוא
חופשי. שני: אין לו רגע
שמח. קרמון: אני לא מסכים. כל הנושא של האנשה, בא', של
בעלי-חיים, זה נושא בפני עצמו. אפשר לדבר עליו, אבל אני חושב שאנחנו הרבה
פעמים מייחסים תכונות שאנחנו, כמו שאנחנו כבני-אדם מסתכלים על... על
האפרוח, ואני לא בטוח שזו בדיוק האמת. אני יכול להגיד לך למשל שילד שאתה
לוקח אותו ללונה פארק ועושה גלגל ענק או איזשהי רכבת הרים, גם טבעי שהוא
תופס ככה את עצמו אבל הוא נהנה מעל ומעבר, מבקש עוד פעם ועוד פעם.
שני (בלול תעשייתי ללא אנטיביוטיקה, במושב
מגדים): לא כואב להיפרד מכל מחזור? יניב
אלקריף (לולן): כשאתה רואה עוף פה, אתה רואה
נשמה. כשאני רואה עוף, אני רואה מטבע של חמישה שקלים. ככה אני מסתכל על זה.
אסור לי להיקשר, אסור לי להיקשר, כי אני מחליף כל חודשיים, אני כל חודשיים
מקבל אפרוחים חדשים ומעיף אותם, אפרוחים חדשים, מעיף אותם. שש פעמים בשנה,
חמש פעמים בשנה. אני לא יכול להיקשר. ואפילו אם אני רוצה להיקשר, יש לי פה
עשרים אלף. אני לא יכול... כולם נראים אותו דבר. איך אני איקשר?

מתוך: איפה האוכל? עם אייל שני, פרק 5 ( Hot
/ ynet)
איפה
האוכל? עם אייל שני, פרק 5: "עוף", תסריט ובימוי: אבידע לבני,
טרבלסקי הפקות ועלמה הפקות, (ynet/Hot)ערוץ 8 – נגה תקשורת, 2010.
48:10 דקות.
איפה האוכל? עם אייל שני, פרק 2: חלב
פרק זה כולל תחקיר, צילומים וראיונות בנושא תעשיית החלב, אך מקום
החיות צנוע ורמת הביקורתיות נמוכה. שני מגיע למספר רפתות: רפת משפחתית, רפת
שיתופית גדולה (2,300 פרות, עגלות ועגלים), רפת רובוטית, וחברת "שיאון", שם
תופס שני באבר המין של פר ומלביש עליו נרתיק מלאכותי. שני גם מבקר בסוף בדיר
עזים שבו נהוגה חליבה ידנית. ציטוטים נבחרים:
ערן ארז (מנהל רפת ר"ן): מעבר לחלב
ולשומן ולחלבון, אנחנו רוצים רגליים חזקות, עטין
יפה... שני: רגליים חזקות למה? שיישא את כל העיוות הזה
שנוצר בהן? ארז: זה נכון! זה נכון! אבולוציונית יש לנו
פה מוטציה. שואלים אותי, תגיד לי, כשרואים הרבה פעמים כשאנחנו הולכים לעזור
בהמלטה. מה, אה... מה היה קורה בטבע? מה היה קורה בטבע? אני אומר, זה לא
טבע. לקחנו פרה, יצרנו מוטציה... עגל צריך, כמה? אלף ליטר? אולי. אלף ליטר
עד שהוא נגמל, ופרה מייצרת לך קרוב ל-20 אלף, כלומר, היא הייתה יכולה לגדל
כמו כלום 25-20 עגלים.
דורון שלם (מנהל רפת משמר העמק):
בהולנד הפרות רועות באחו. [...] הן חיות הרבה יותר בנחת, הן עובדות הרבה
פחות קשה, הפרה ההולנדית חיה יותר שנים, מייצרת הרבה פחות חלב, עובדת הרבה
פחות קשה. אני מעריך שגם מבחינת ה-well-being היא חיה יותר טוב, כולנו
ראינו איך זה נראה, והחלב שלה יוצא הרבה יותר שמן. לעומת הפרה הישראלית
שמייצרת... פי שתיים חלב ביום, או פי שלוש או פי ארבע. [...] רפת החלב בארץ
פועלת בתנאים שהם בנויים לתעשייה האמריקאית. הם הרבה יותר קשים, הם משנה
לשנה... יותר קשה להרוויח, ולכן הרפתן כל מה שנשאר לו לרפתן הישראלי כדי
לשרוד זה להתייעל. להתייעל זה להוציא יותר תוצרת מכל יחידת ייצור.

מתוך: איפה האוכל? עם אייל שני, פרק 2 ( Hot /
ynet)
איפה האוכל?
עם אייל שני, פרק 2: חלב, תסריט ובימוי: אבידע לבני, טרבלסקי הפקות ועלמה
הפקות, (ynet/Hot)ערוץ 8 – נגה תקשורת, 2010. 49:20 דקות.
חדשות
ידיעות אחרונות נגד הרפורמה. בכתבה
"הלולנים שוברים את הביצים" (15.3.2010) מדווחת אושרת נגר לויט על עתירה
לבג"ץ של "העמותה להצלת המשק המשפחתי-חקלאי וענף ההטלה ביישובי גבול הצפון
והגליל" נגד הרפורמה
המתוכננת בתעשיית הביצים, בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים
הקטנים ולרכז את הענף בידי  מספר מצומצם של בעלי הון. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד
החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו
נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. בתגובה לעתירת אנונימוס, ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי
יש להקפיא באופן זמני את ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא
והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות.
חוק התכנון והבנייה. ב-14.3.2010 אישרה הממשלה את
הצעת חוק התכנון והבנייה, שצפויה להקל על יזמי נדל"ן בקבלת היתרי
בנייה, ולהפחית את השפעתם של גורמים סביבתיים בוועדות התכנון – ובכך לפגוע
קשות בחיות הבר בישראל. עתירה שהגישו ארגונים סביבתיים נגד אישור
הרפורמה נדחתה על-ידי בג"ץ, אם כי בית-המשפט מתח ביקורת על המהירות שבה אישרה
הממשלה את התוכנית. השר  להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מהבודדים בממשלה שיצא נגד הרפורמה, הצביע
בסופו של דבר בעד אישורה, כשהוא מתרץ את הצבעתו כביטוי למשמעת
קואליציונית.
מקורות
גלובס ניסויים. בכתבה " החתולים
שומרים על השמנת" (14.3.2010) מספר עו"ד ליויאן סגל על הליקויים בתפקודה
של המועצה לניסויים בבעלי-חיים: במשך כל שנות קיומה, המועצה מעולם לא
אישרה חלופה לניסויים בבעלי-חיים, גם כשמדובר בחלופות שכבר נכנסו לשימוש
בהצלחה בחו"ל. המועצה אף העבירה סמכויות פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים
לגופים המפוקחים עצמם, ובכלל זה חברות מסחריות. ליקויים אלו צפויים להבדק
על-ידי מבקר המדינה.
nrg כלבת. בכתבה " הכלבת מתפשטת,
הרשויות מתקוטטות" (19.3.2010) מספר אביב לביא על המחלוקת בקרב הרשויות
בעניין פקודת הכלבת: השר להגנת הסביבה, גלעד  ארדן, מבקש להגביל את את התקנות המאפשרות לפקחי הרשויות
הווטרינריות לירות בכלבים, בעקבות מקרי ירי בכלבים מבויתים ומחוסנים. מנגד,
במשרד החקלאות מתנגדים להגבלת הירי; הכתבה מעלה חשד שההתנגדות נובעת בחלקה
מדאגה לנזק שגורמים כלבים משוטטים לתעשיות המזון מהחי.
הארץ בריכות חורף. בכתבה " פינת
השלולית" (13.3.2010) סוקר צפריר רינת את מאמצי החברה להגנת הטבע
וארגונים סביבתיים נוספים לשימור בריכות החורף – מערכות אקולוגיות ייחודיות,
המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של עופות מים ודו-חיים ממינים
רבים. במקביל לכך, מקודמות תוכניות להעברת בעלי-חיים מבריכות חורף הצפויות
ליהרס בשל תוכניות בנייה – אל בריכות מלאכותיות שהוקמו במיוחד לשם כך.
הבריכות המלאכותיות אינן מהוות תחליף מלא לבריכות החורף הטבעיות, והן מאפשרות
את הישרדותם רק של חלק מבעלי-החיים הצפויים להיפגע מהבנייה.
הארץ אקטיביזם. בטור " התעללות בבעלי חיים עולה על סדר היום" (גלריה / עכבר העיר
15.3.2010) סוקרת רחל טל-שיר מאבקים משפטיים ותחיקתיים להגנת בעלי-חיים: הצעת
חוק לספק הגנה משפטית לחיות בשווייץ; הצעת חוק לפרסום ציבורי של שמות
מתעללים בחיות בקליפורניה; קנס שהוטל על מפיקי תוכנית שמשתתפיה הרגו חולדה
בבריטניה; ומאבק אנונימוס נגד פיטום עופות מים וההרשעה שהתקבלה
לאחרונה נגד בעל מפטמה שהמשיך לעסוק בפיטום למרות האיסור. לדעת
טל-שיר, "ההתעוררות הזאת, חיובית ככל שתהיה, מתרחשת מפני שבעלי-החיים
מנוצלים בשיטתיות, עד כדי כך שבהדרגה הציבור ולא רק קבוצות רדיקליות אינו
מסוגל להמשיך להיאטם לגמרי."
תזונה וצרכנות
ynet תירוצים בחסות
הדת. בכתבה " הרב ליאור: הצמחונות לא מתאימה לימינו" (17.3.2010) מדווח
קובי נחשוני על התבטאותו של הרב דב ליאור נגד בחירה בצמחונות כיום:
"רק כאשר יתעלה העולם ונרחם על בני האדם – אז
נוכל להיות צמחוניים." דברי הרב לוקים בכשל נפוץ, המתנה את הפסקתו של עוול
אחד בהפסקתו של עוול אחר, אף על-פי שהפסקת העוול הראשון אינה באה על חשבון
המאבק בעוול האחרון. הרב ליאור אף קושר את סוגיית הצמחונות ברעיון שיהודים
עשויים לאכול בשר "לצורך קדוש" – וזאת בשעה שבפועל יהודים אוכלים בשר בגלל
העדפת טעם גרידא, תחת השפעת פרסום, "ייצור" בשר זול וחיקוי מנהגי אכילה
מחו"ל. בכתבה מובאת
תגובת אנונימוס, המזכירה את תמיכת הרב קוק בצמחונות ואת ביקורתו על
האכזריות כלפי בעלי-חיים בחיבורו " חזון
הצמחונות והשלום"; מובאת גם תגובת התנועה הירוקה, המזכירה את הנזקים האקולוגיים שגורמות
תעשיות המזון מן החי.
הארץ ידידותית לטבעונים. בכתבה " מזה:
אופציה טובה לצמחונים אנינים" (14.3.2010, TheMarker / עכבר העיר) סוקר
עירא רוזן את המסעדה הצמחונית "Mezze" שברחוב אחד העם 51, תל-אביב, המציעה
מגוון גדול של מנות טבעוניות.
פינת
התזונה תבשיל שעועית
וערמונים
מרכיבים
 500 גרם שעועית לבנה, מושרית רבע כוס עדשים ירוקות,
מושרות רבע כוס עדשים אדומות, מושרות חצי כוס אפונה יבשה,
מושרית 3-2 תפוחי אדמה חתוכים כ-10 ערמונים שמן
זית קארי מלח אפשר להוסיף בטטות, קישואים, גזר ושאר ירקות, לפי
הטעם
הכנה
- לחלוט את הערמונים ולקלפם.
- להכניס את כל החומרים לסיר לחץ ולמלא במים עד כיסוי ומעט יותר.
- לבשל בסיר פתוח עד שהאפונה מעלה קצף ולהסירו.
- לסגור את הסיר ולבשל על אש קטנה כחצי שעה.
- להגיש עם אורז ולעטר בפטרוזיליה.
צילום: Hustvedt, Wikimedia Commons
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), דדי שי, כנען עוזיאל, עדי
פרידמן
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |