פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
ביום א', 5.7.2009, בשעה 19:30, ירצה זהר צמח וילסון
בנושא: "תזונה לטבעונים: בעיות בריאות שצריכות לעניין טבעונים –
ומניעתן." זאת במסגרת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי אנונימוס בתל-אביב. למגיעים
מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. למפגש מוזמנים גם
טבעונים/ות בלבד (מי שאינם אוכלים כלל מוצרים מן החי) שאינם פעילי
אנונימוס, בתיאום מראש.
תרומת מחשב
אנונימוס זקוקה לתרומות מחשבים במצב טוב. אנא פנו אל erezkat@gmail.com
כדאי לכתוב: תקנות צער בעלי-חיים
 הכתבה " פה
לא קשור הכלב" (וואלה!, 16.6.2009) מדווחת על השלמתן הקרובה התקנות
להחזקת בעלי-חיים, שמפרטות תנאי קיום מזעריים שחובה לספק לבעלי-חיים, למשל
בפינות חי, פינות ליטוף ובחנויות בעלי-חיים. התקנות אמורות לאפשר לרשויות
הטלת קנס מיידי במקרה של תנאים לא הולמים. התקנות מותקנות כ-15 שנים
לאחר שחוק צער בעלי-חיים הסמיך את שר החקלאות להתקינן. רובם המכריע של
בעלי-החיים במדינה לא יזכו אפילו להגנת תקנות אלה כי הן פוסחות על חיות
המנוצלות למטרות חקלאיות. כדאי לכתוב לשר החקלאות ולדרוש ממנו לסיים את התקנת
התקנות להגנת בעלי-חיים בחקלאות, כנדרש לפי חוק צער בעלי-חיים.
מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250.דואל
shalomsi@moag.gov.il
ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף
46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
ynet דיג. בכתבה " מחצית
מהדייגים יפרשו כדי לתת לדגים להתאושש" (  15.6.2009) מדווח ארז ארליכמן: "אוכלוסיית הדגים בחופי הים התיכון
ובכנרת הידלדלה מאוד, ובמשרד החקלאות רוצים לאפשר לה להתאושש. לפיכך ישביתו
כמחצית מכלי השיט המשמשים לדיג, ויעודדו דייגים לפרוש תמורת פיצוי. הדיג
ייאסר בשטחים גדולים ליד החוף והדייגים יופנו למצוא את שללם בעומק
הים."
nrg מעריב חוק פרווה. בכתבה " למען השטריימל:
יהדות התורה נגד חוק הפרוות" (16.6.2009) מדווח אריק בינדר שסיעת יהדות
התורה, בסיוע ש"ס, הודיעה שתפעל לסיכול הצעת החוק לאיסור על יבוא פרוות,
שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-14.7.2009.
mynet כרמיאל
רפת. בכתבה " חדש: הרפת
הקבוצתית הגדולה ביותר בארץ" (16.6.2009) מדווח אדי גל על הקמת רפת חלב
במושב אחיהוד לאלף פרות ואלף עגלות. משרד החקלאות – כלומר אנו, משלמי המסים –
השקיע 9 מיליון ש"ח בבניית הרפת, שהם 65% מעלות ההקמה.
mynet עכו ונהריה ירי
ביונים. בכתבה " עדויות: צייד
יורה ביונים בשטח בית החולים" (18.6.2009) מדווח אדי גל על הרג יונים
בבית החולים בנהריה, על-ידי צייד שהוזמן למקום בתואנה שהיונים גורמות "מטרד
תברואתי". בכתבה נכתב "יצוין כי ירי ביונים אינו עבירה על החוק." טענה זו לא
מדויקת: היונים אמנם אינן מוגנות מהרג, אבל לרוב הירי לא מדויק והמוות אטי,
ולכן מדובר בהתעללות, המהווה עבירה על חוק צער בעלי-חיים. מעבר לכך, השיטה היעילה היחידה להקטין
אוכלוסיות יונים היא צמצום מקורות המזון שלהן.
ynet סימון סוסים.
בכתבה " בקרוב: שבב
זיהוי לכל סוס בארץ" (14.6.2009) מדווח ארז ארליכמן: "משרד החקלאות
יקים בקרוב מאגר רישום ארצי לסוסים – בדומה למאגר הכלבים הארצי. במסגרת
החידוש יחויבו בעלי הסוסים להחדיר לגופם של הסוסים שבב המכיל את כל המידע
הרלוונטי אודות הסוס. לצורך הקמת  מאגר המידע יידרשו בעלי הסוסים להעביר למשרד החקלאות את כל הפרטים
אודות הסוס – גילו, מינו, הגזע שהוא משתייך אליו, צבעו וסימנים מזהים אחרים.
כמו כן הם יתבקשו לספק פרטים אודות מצבו הבריאותי, מקום החזקתו ופרטים מזהים
אודות בעליו." אחת מההשלכות המקוות של המהלך היא הרתעה מפני הזנחת
סוסים והתעללות בהם.
mynet תל-אביב-יפו
בעירייה. בכתבה " החתול
נלכד, בעירייה אמרו 'אין מה לעשות'" (18.6.2009) מדווחת אווה משען על
סירוב המוקד העירוני 106 של תל-אביב לטפל בפנייה בעניין חתול שנלכד ברכב.
התערבותו של חבר המועצה, ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), הוכיחה שלמוקד יש כלים
לטיפול יעיל בבעיה, אך לא נעשה בהם שימוש עד שחבר המועצה התערב.
תזונה וצרכנות
ידיעות אחרונות יום צמחוני.
בכתבה "עיר בלי בשר" (מסלול, 15.6.2009, עמ' 14) מדווח יונתן לוי על הצלחת
" יום חמישי הצמחוני"
בעיר גנט, בלגיה. יותר מ-94 מסעדות התחייבו שלא להגיש בשר ביום זה. סאו פאולו
שבברזיל הכריזה שתהיה העיר השנייה בעולם שמקיימת יום צמחוני, ויש עניין גם
מצד המבורג שבגרמניה וגנואה שבאיטליה.
הארץ נא. בטור " לאכול
או לא לאכול: הפסקת אש" (גלריה/עכבר העיר, 12.6.2009) כותבת רחל טל-שיר
בשבחי המזון הנא: "מזון שאינו כרוך בבישול או אידוי, מתעלם מתנור ומכיריים,
ומציע רק מאכלים טריים, מלאים, חיים." בטור נוסף, " לאכול
או לא לאכול: אצה רצה" (19.6.2009) מסכמת טל-שיר את הפרסום שזוכה לו אצת
הספירולינה בתור "מזון עילי".
nrg מעריב סושי תולעים.
בכתבה " יפן:
תולעת הסושי המסתורית גורמת למגפה" (16.6.2009) מדווח אסף שפריר על
התפשטותה של תולעת המתפתחת במעי האדם ואורכה עשוי להגיע ל-12 מטרים. מקור
התולעת הוא ככל הנראה בשר דגי הסלמון, הנאכל נא במסעדות סושי.
nrg מעריב קציצות.
בטור " אין
בזה בשר: קציצות שעשויות מקטניות" (18.6.2009) מתארת רותי רוסו את הקשיים
להתגבר על שמרנותם של אוכלי בשר, ומציעה שלושה מתכונים לקציצות עם קטניות
(בטור מוצע להחליף את הביצים שבמתכונים בזרעי פשתן שהושרו במים).
מוסר הלכה למעשה ספרו של פיטר סינגר
הספר "מוסר הלכה למעשה" של פיטר סינגר עוסק במגוון גדול
של שאלות מוסריות הרלוונטיות לחיינו, כשבמרכזן שאלת היחס לבעלי-חיים ממינים
ביולוגיים אחרים, מנקודת המבט של הפילוסופיה התועלתנית. רגע לפני הפצת הספר
בחנויות, אריאל צבל קרא את המהדורה העברית ומצא "קריאת חובה" עבור כל מי
שמתעניין ביחסנו לבעלי-חיים.
קלאסיקה בעברית
 תרגומו לעברית של הספר Practical Ethics, תחת הכותרת "מוסר
הלכה למעשה", הוא חגיגה עבור כל המתעניינים בהיבטים תיאורטיים של הקשר שבין
בני-אדם לחיות אחרות. אף על-פי שהספר מעלה כמה רעיונות בעייתיים מאוד בכל
הנוגע לבעלי-חיים, מדובר בתוספת חשובה ומומלצת למדף ספרי הפילוסופיה
שעוסקים בתחום זה בשפה העברית. הספר יצא לאור לראשונה ב-1979, ואילו התרגום
מסתמך על המהדורה השנייה והמורחבת מ-1993. "מוסר הלכה למעשה" הוא ספרו השני
של פיטר סינגר במהדורה עברית, לאחר יצירת המופת שלו, " שחרור בעלי-החיים",
(אור-עם, 1998). "מוסר הלכה למעשה" פותח סדרת תרגומים חדשה בהוצאת מאגנס,
"בדיוק", המתמקדת ביצירות בולטות במסורת הפילוסופיה האנליטית, שצמחה במאה
ה-20 בעולם דובר האנגלית ומצטיינת בטיעון הגיוני ושיטתי ובסגנון בהיר. פיטר
סינגר הוא אחד מהכותבים הבהירים והקלים ביותר להבנה, ו"מוסר הלכה למעשה" נגיש
לכל אדם נטול הכשרה פילוסופית המוכן להתמודד עם 400 עמודי התפלספות.
"מדריך מוסרי""מוסר הלכה למעשה" הוא
אחד-מרבי-המכר הגדולים (והמעטים) בפילוסופיה של המוסר. 12 הפרקים שבספר
עוסקים בקשת נרחבת של בעיות מעשיות, וביניהן עינוי בעלי-חיים והמתתם, הפלות
והמתת תינוקות, המתת-חסד של אנשים פגועים, חובות המדינות העשירות כלפי
המדינות העניות וכלפי פליטים, היחס לסביבה הטבעית, ופעילות מוסרית לעומת ציות
לחוק. הספר כולל גם פרקים על משמעותם של מוסר ושל שוויון, נימוקים לטובת
פעולה מוסרית, ונספח על הניסיונות להשתיק את סינגר בגרמניה. המדובר אפוא
בחיבור המקיף תחומי רבים של עניין מוסרי – אם כי טענת המו"ל שמדובר
ב"מדריך מוסרי לאדם במאה ה-21" מוגזמת, עקב היעדרם של כמה  נושאים בוערים. לא רק סוגיות פנים-אנושיות חשובות (המאבק
בטרור, פורנוגרפיה וכו') אינן נדונות בספר, אלא גם נושאים החיוניים לדיון
המוסרי בבעלי-חיים, וביניהם: הגבלת/עידוד הילודה, מניפולציות גנטיות,
וחובותינו כלפי בעלי-חיים מעבר להימנעות ממזון מן החי. כמו כן, הטיפול בספר
בנושא המתת בעלי-חיים הוא בעייתי, והטיפול בסוגיית הצרכנות שטחי. כמובן, יהיה
זה מוגזם לצפות מספר אחד לכסות כל בעיה מוסרית חשובה, והצלחתו של סינגר לטפל
בחדות רבה במגוון של נושאים שונים מהווה הישג גדול.
מבוא לשוויון קוראיו של "שחרור בעלי-החיים"
(ואם עדיין אינך נמנה/ית עמם – רוץ/י לקרוא!) יזהו ב"מוסר הלכה למעשה"
לא מעט נושאים, טיעונים וניסוחים מוכרים. הדיון במושג השוויון דומה בשני
הספרים. סינגר מסביר בחדות שאף על-פי שאינדיבידואלים שונים אינם שווים ביניהם
בתכונותיהם ואף אינם זקוקים ליחס זהה, עיקרון השוויון מחייב להתחשב באינטרסים
שלהם במידה דומה. המשקל שאנו מעניקים לאינטרסים של מישהו צריך להיות נקי
מאפליה; למשל, הסבל של פלוני שווה במשקלו המוסרי לסבל של אלמוני, ללא קשר
לגזע או למגדר של שניהם. טיעון זה תקף בה-במידה כששוקלים את הערך המוסרי של
האינטרסים של אדם לעומת האינטרסים של חיה ממין אחר. קוראי "שחרור בעלי-החיים"
יזהו את מהלך הטיעון של סינגר, המוביל למסקנות נגד אכילת מזון מן החי ועריכת
ניסויים בחיות; עם זאת, ב"מוסר הלכה למעשה" הדיון במסקנות המעשיות מצומצם
יותר, והיעדר מידע עובדתי על פגיעה בחיות הופך את הטיעונים לפחות משכנעים
ברמה הרטורית.
התועלתן
תחומי החפיפה בין שני הספרים לא
גורעים מן העניין שב"מוסר הלכה למעשה". נהפוך הוא: יש עניין רב בהצגת
הטיעונים הזהים בהקשרים שונים. "שחרור בעלי-החיים" מוקדש ברובו לתיאור הניצול
של חיות בחקלאות התעשייתית ובמעבדות ניסוי, לניתוח האידיאולוגיה
הספישיסיסטית ולדיון במעבר לצמחונות. "מוסר הלכה למעשה", לעומת זאת, הוא
ספר פילוסופיה גרידא, הממקם את הנושא בתוך משנה פילוסופית סדורה. הקו המנחה
ב"מוסר הלכה למעשה" איננו נושא מסוים, אלא השיטה התועלתנית ("תועלתנות"
בפילוסופיה איננה "תועלתנות" בשפה היומיומית: המדובר בתורת מוסר, המבקשת
לגזור את הטיפול בכל השאלות המוסריות מתוך עיקרון פשוט אחד. ב"תועלתנות
הקלאסית", העיקרון המוסרי הוא הגדלת האושר והפחתת הסבל בעולם; וב"תועלתנות
ההעדפות", העיקרון הוא סיפוק מרבי של ההעדפות שיש בעולם. סינגר ידוע כ"תועלתן
העדפות", אך הוא מתייחס גם לתועלתנות הקלאסית).

סינגר מסביר שלשמירה על החוק יש ערך רב במדינות
דמוקרטיות,
אך העקרונות התועלתניים מחייבים לעתים לעבור על החוק כדי
להשיג תוצאות המתבקשות מבחינה מוסרית.
(בתמונה: פעילי הארגון האוסטרי VGT מנסים לעכב בגופם שוטרים
המבקשין לעצור פעילה ברכב)
החלוץ "מוסר הלכה למעשה" הוא עדיין ספר מרגש
בחלוציות שלו: הדיון במעמד המוסרי של בעלי-חיים משתלב בו היטב עם סוגיות מוסר
אחרות. כיום, לא מעט מחברי ספרים כלליים באתיקה מעשית ("יישומי מוסר", לפי
התרגום) כבר יודעים להקדיש פרק לנושא זכויות בעלי-החיים, אך לרוב מדובר בפרק
מבודד, שנכתב לעתים על-ידי מומחה נפרד. "מוסר הלכה למעשה" שונה מספרים אלה
בכך, שבדרך-כלל הוא אינו יוצר הפרדה מלאכותית כזו, אלא מכיר בכך שעקרונותיה
של תורת המוסר חלים באופן דומה על מינים ביולוגיים שונים, ולכן לעתים קרובות
הטיפול בסוגיה מסוימת חייב לשלב דיון בבני-אדם עם דיון בבעלי-חיים אחרים.
המעבר הטבעי של סינגר בין בני-אדם לחיות אחרות מבטא לכידות פילוסופית
– כמו גם יושר ובגרות – שעדיין חסרים ברוב הדיונים באתיקה.

לפי סינגר, לסבל של האפרוחים יש משקל מוסרי דומה לסבל של כל
יצור אחר, ובכלל זה בני-אדם, ומכיוון ש"ייצור"
תעשייתי של חיות כרוך תמיד בגרימת סבל רב, עלינו להימנע
מצריכת מוצרים שמקורם בחקלאות תעשייתית.
(צולם במדגרה בפתח-תקווה, 2001)
המפלה עם זאת, אפילו סינגר נכשל באפליית
ענייני חיות מול ענייני בני-אדם. בפרקים העוסקים ב"עשירים ועניים" וב"אזרחים
וזרים" הוא מגיע למסקנה, שהתעלמות המדינות העשירות מהמחסור הקטלני במדינות
מוכות רעב, דומה במובנים רבים ומהותיים למעורבות אקטיבית בהרג הרעבים. למרות
כמה הבדלים בין הימנעות מעזרה לבין רצח, השיקול המוסרי מחייב
אותנו, כיחידים וכמדינות, לתרום נתח משמעותי מהכנסתנו להפחתת העוני
המוחלט. בדומה לכך, סינגר מצדד בהרחבה ניכרת בהיקף הקליטה של פליטים.
לעומת תובענות מוסרית זו, הדיון של סינגר בצמחונות נותר רפה (עמ'
73-72). לאחר התמקדות זריזה בזוועות החקלאות התעשייתית, הוא מסיק: "מכאן
שאסור לנו לאכול תרנגולות, חזיר או בקר אלא אם ידוע לנו כי את הבשר שאנו
אוכלים לא ייצרו בשיטות של החקלאות התעשייתית. הוא הדין בבשר מבהמות שהוחזקו
במכלאות פיטום צפופות." בעניין ביצים, סינגר מסתפק בהערה נטולת המלצה:
"הביצים מגיעות מתרנגולות שהוחזקו בכלובי תיל קטנים [...] אלא אם הן מסומנות
במפורש כ'ביצי חופש'." הוא גם מכיר בכך שצאן ובקר במרעה חופשי עוברים
מסכת עינויים למטרות חקלאיות. לבסוף, ללא מילה על תעשיית החלב ועל הבעיות
בניצול תרנגולות ב לולי
"חופש", סינגר ממליץ בקול חלוש למדי על צמחונות, ללא דין-וחשבון נוקב
– המתבקש בבירור מתוך שיטתו הפילוסופית – עם שאלת הטבעונות. מעבר
לכך, אם חובתנו כלפי עניים היא לעזור באופן אקטיבי למנוע מהם סבל, מדוע איננו
חייבים לתרום כסף ולהשקיע זמן במאבק במשקים התעשייתיים? השקעה כזו –
ולא צמחונות גרידא – היא המסקנה ההגיונית המתבקשת מהנחותיו של סינגר,
אך נראה שהוא לא הבחין בה.
החיים ככלי קיבול להנאות המתה היא הנושא
המושקע ביותר ב"מוסר הלכה למעשה". סינגר ספקן כלפי האמונה שלחיים יש ערך בפני
עצמם, והוא מחפש תכונות המקנות לחייו של היצור החי את ערכם. בטיעוניו יש
כרגיל הגיון רב, אך הנחות היסוד שעליהן מבוססים הטיעונים מנומקות בקושי,
ובעיני הן שרירותיות ולא משכנעות. לדבריו (עמ' 109), "הנימוק הברור והגלוי
ביותר לייחס ערך לחייו של יצור המסוגל לחוות הנאה או כאב הוא ההנאה שיצור זה
מסוגל לחוות." זוהי הנחה תועלתנית, ורבים יחלקו עליה ויציעו ערכים אחרים
לחיים; למשל, שמימוש הפוטנציאל הגלום ביצור חי מקנה לחייו ערך ללא קשר להנאה
או לסבל שהוא חווה. למעשה, רוב התשבחות שאנו מעניקים לאנשים שחיו לדעתנו חיים
ראויים, אינן מתייחסות למידת הנאתם מהחיים או הצלחתם בהגשמת העדפותיהם, אלא
לערכים אחרים. סינגר מתעלם מן הקושי שבביסוס ערך החיים על הנאה/סבל, ותוהה
באריכות האם ניתן להתייחס לחייו של יצור בתור כלי קיבול להנאה ולסבל, שניתן
להחליפו ללא בעיה מוסרית בכלי אחר (כלומר: להרוג אחד וללדת במקומו אחר, כדי
שסך כל ההנאה בעולם לא יפחת!). קו הטיעון הביזארי לא עוצר כאן, אלא מגיע
להכרעה שלחייהן של רוב החיות אין ערך כשלעצמם, ואין פסול בהמתתן אם לא נגרם
להן בכך כל סבל. גישה זו משתקפת גם ביחסו המתירני של סינגר להמתות-חסד
בבני-אדם, ואין פלא שדבריו עוררו זעם רב והקנו לו פרסום שלילי.

ריסון עגל לקראת שחיטה: בחקלאות התעשייתית משתמשים במתקנים
שנועדו לכאורה למזער סבל,
אך הם רחוקים מאוד מלמנוע אותו. (צילום: אתר טמפל גרנדין)
החיים כתוכנית לעתיד סינגר מוסיף טענה
יסודית אחרת בעניין ערך החיים, והפעם במונחים של העדפות: מותו של יצור שיש לו
העדפות המכוונות לעתידו, ימנע את מימוש ההעדפות האלה (כלומר, יקטע את
תוכניותיו) ולכן למוות כזה יש משקל מוסרי כבד יותר ממותו של מי שאין לו
העדפות המכוונות לעתיד. במילים אחרות: חייו של יצור בעל תוכניות לעתיד שווים
יותר. על בסיס קביעה זו, שאנו עשויים למצוא בה חשיבות שולית בלבד אם איננו
מקבלים את הרעיון שמימוש העדפות הוא הבסיס הבלעדי לערך מוסרי, סינגר קובע
שהרג אדם בדרך-כלל גרוע יותר מהרג חיות ממינים אחרים (מלבד כמה מינים עם
תכונות מנטליות דומות כגון תוכניות לעתיד).

תודעה עצמית היא תכונה הקשורה ביכולת להעדיף העדפות
המכוונות לעתיד. בתמונה: הצלם, madnzany, טוען
ש"נראה שהיא ידעה שזו היא שמביטה בחזרה, שזה לא רגיל
לחתולים". אם הצלם צודק, ניתן יהיה לטעון שלחתולה יש
תודעה עצמית וכך לפי סינגר יהיה ניתן לייחס לחייה ערך
מיוחד; האם זה לא אבסורד לתלות את ערך החיים דווקא בזה?
התועלתנות כבעיה טענותיו של סינגר בדבר ערך
החיים של יצורים ממינים שונים, ובכלל זה בני-אדם במצבים שונים, הן הפגנה
מרשימה של מבנה הגיוני עקבי. אולם נראה שההתעקשות לבסס את ערך החיים באופן
בלעדי על הנאה/סבל, או על מימוש/אי-מימוש העדפות, הופכת את התועלתנות למשחק
הגיון ריק; והפלפולים בעניין הולדה כשיטת פיצוי מוסרי להרג, או ההתעקשות לבסס
תחום שלם של הבחנות בעניין חיים ומוות רק על השערות בדבר תוכניות לעתיד
– אלה כבר עלולים לעורר חשדנות כלפי השיטה האנליטית בכלל.
מעבר לכך, יש משהו עקר בניסיון לגזור תשובה לשאלה "מתי מוצדק
להמית?" מתוך עקרונות מופשטים, כאשר בעולם הממשי ההיתר לנהוג באלימות מסוג
אחד נוטה לעורר שלל תוצאות הרסניות אחרות. סינגר, כפילוסוף אנליטי, מתעלם מכך
לאורך הדיון בהמתת בעלי-חיים, עד שהוא מגיע לפסקה האחרונה (עמ' 141) שם
הוא דוחס ניתוח חברתי-פסיכולוגי הראוי לספר שלם. היכולת שלו לבחון את הבעיה
מזווית כה שונה ולהכניס תוכן כה עשיר בטקסט קצרצר היא חלק מגדולתו, ואחת
מהסיבות לקרוא את "מוסר הלכה למעשה". נסיים אפוא בפסקה זו:
"על כל פנים, ברמה של עקרונות המוסר המעשיים מוטב לדחות מכול וכול
המתת בעלי חיים לצרכי מזון, אלא אם מדובר בהכרח קיומי. המתת בעלי חיים
לצרכי מזון גורמת לנו לראות בהם חפצים שאנו יכולים להשתמש בהם כרצוננו.
כתוצאה מכך איננו מחשיבים במיוחד את חייהם כשאנו שוקלים אותם מול סתם דברים
שאנו רוצים בהם. כל עוד אנו ממשיכים להשתמש בבעלי חיים בצורה כזו, לא נוכל
בשום אופן לשנות את יחסנו כלפיהם בדרך שבה עליו להשתנות. כיצד נוכל לעודד
אנשים לכבד בעלי חיים ולהתחשב במידה שווה באינטרסים שלהם כל זמן שהם
ממשיכים לאכלם לשם הנאה גרידא? כדי לטפח את היחס הנכון של התחשבות בבעלי
חיים, בכלל זה בעלי חיים שאינם מודעים לעצמם, אפשר שמוטב לקבוע עיקרון פשוט
שלפיו יש להימנע מהמתת בעלי חיים לשם מאכל."
מקור פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, מהדורה שנייה, תרגום: דבי
אילון, עריכה והקדמה: מרב רוזנטל-מרמורשטיין, (ירושלים: י"ל מאגנס,
האוניברסיטה העברית, 2009). 431 עמודים, כולל הקדמה (19 עמ'), הערות (30 עמ')
ומונחון עברי-לועזי (5 עמ'). אין מפתח עניינים.
פינת התזונה תבשיל תרד וחומוס בסגנון הודי
חומרים (עבור 4 מנות)
כוס חומוס
חצי ק"ג (חבילה גדולה) עלי תרד או מנגולד טריים, שטופים
וקצוצים
2 בצלים גדולים קצוצים
 4 שיני שום קצוצות
מעט שמן זית לטיגון
כפית שטוחה של זרעי כמון
פפריקה מתוקה
כורכום
כמון
פפריקה חריפה – לאוהבי החריף
מלח
פלפל שחור
ההכנה
- משרים את החומוס במים במשך יממה.
- מסננים, ומבשלים בסיר לחץ כ-10 דקות (או 20-15 דקות בסיר רגיל) עד
שהגרגרים מתרככים למחצה.
- מוסיפים פפריקה מתוקה וכורכום וממשיכים לבשל 10 דקות נוספות
(או 20-15 דקות בסיר רגיל), עד שהגרגירים רכים.
- מחממים מעט שמן זית במחבת גדולה ורחבה, ומטגנים את שני הבצלים עד
להזהבה.
- מוסיפים את זרעי הכוסברה והשום, ותבלינים לפי הטעם: כמון, מלח, פלפל
שחור וגראם מסאלה (אוהבי החריף יכולים להוסיף פפריקה חריפה). מטגנים את
התערובת תוך כדי ערבוב למשך מספר דקות.
- מוסיפים את התרד ומאדים תוך כדי ערבוב כ-5 דקות, עד שמתרכך.
- מוסיפים את גרגרי החומוס ומבשלים את כל התערובת למשך 10 דקות
נוספות.
- מומלץ להגיש חם, מעל אורז.
מתכון: עינת סטולר. צילום: epredator
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם
אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |