פעילות

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 5.7.2009, בשעה 19:30, ירצה זהר צמח וילסון בנושא: "תזונה לטבעונים: בעיות בריאות שצריכות לעניין טבעונים – ומניעתן." זאת במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי אנונימוס בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. למפגש מוזמנים גם טבעונים/ות בלבד (מי שאינם אוכלים כלל מוצרים מן החי) שאינם פעילי אנונימוס, בתיאום מראש.

תרומת מחשב

אנונימוס זקוקה לתרומות מחשבים במצב טוב. אנא פנו אל erezkat@gmail.com

כדאי לכתוב: תקנות צער בעלי-חיים

הכתבה "פה לא קשור הכלב" (וואלה!, 16.6.2009) מדווחת על השלמתן הקרובה התקנות להחזקת בעלי-חיים, שמפרטות תנאי קיום מזעריים שחובה לספק לבעלי-חיים, למשל בפינות חי, פינות ליטוף ובחנויות בעלי-חיים. התקנות אמורות לאפשר לרשויות הטלת קנס מיידי במקרה של תנאים לא הולמים. התקנות מותקנות כ-15 שנים לאחר שחוק צער בעלי-חיים הסמיך את שר החקלאות להתקינן. רובם המכריע של בעלי-החיים במדינה לא יזכו אפילו להגנת תקנות אלה כי הן פוסחות על חיות המנוצלות למטרות חקלאיות. כדאי לכתוב לשר החקלאות ולדרוש ממנו לסיים את התקנת התקנות להגנת בעלי-חיים בחקלאות, כנדרש לפי חוק צער בעלי-חיים.

מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250.דואל  shalomsi@moag.gov.il

כתבה נוספת בנושא: אביב לביא, "תנו לחיות לחיות טוב: התקנות החדשות שיגנו על זכויות בע"ח", nrg מעריב, 16.6.2009.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה

חדשות

ynet דיג. בכתבה "מחצית מהדייגים יפרשו כדי לתת לדגים להתאושש" (15.6.2009) מדווח ארז ארליכמן: "אוכלוסיית הדגים בחופי הים התיכון ובכנרת הידלדלה מאוד, ובמשרד החקלאות רוצים לאפשר לה להתאושש. לפיכך ישביתו כמחצית מכלי השיט המשמשים לדיג, ויעודדו דייגים לפרוש תמורת פיצוי. הדיג ייאסר בשטחים גדולים ליד החוף והדייגים יופנו למצוא את שללם בעומק הים."

nrg מעריב חוק פרווה. בכתבה "למען השטריימל: יהדות התורה נגד חוק הפרוות" (16.6.2009) מדווח אריק בינדר שסיעת יהדות התורה, בסיוע ש"ס, הודיעה שתפעל לסיכול הצעת החוק לאיסור על יבוא פרוות, שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-14.7.2009.

על קבלת ההצעה בוועדה: ארז ארליכמן, "בדרך לחקיקה: איסור יבוא פרוות מחיות מחמד", ynet ,14.6.2009.

mynet כרמיאל רפת. בכתבה "חדש: הרפת הקבוצתית הגדולה ביותר בארץ" (16.6.2009) מדווח אדי גל על הקמת רפת חלב במושב אחיהוד לאלף פרות ואלף עגלות. משרד החקלאות – כלומר אנו, משלמי המסים – השקיע 9 מיליון ש"ח בבניית הרפת, שהם 65% מעלות ההקמה.

mynet עכו ונהריה ירי ביונים. בכתבה "עדויות: צייד יורה ביונים בשטח בית החולים" (18.6.2009) מדווח אדי גל על הרג יונים בבית החולים בנהריה, על-ידי צייד שהוזמן למקום בתואנה שהיונים גורמות "מטרד תברואתי". בכתבה נכתב "יצוין כי ירי ביונים אינו עבירה על החוק." טענה זו לא מדויקת: היונים אמנם אינן מוגנות מהרג, אבל לרוב הירי לא מדויק והמוות אטי, ולכן מדובר בהתעללות, המהווה עבירה על חוק צער בעלי-חיים. מעבר לכך, השיטה היעילה היחידה להקטין אוכלוסיות יונים היא צמצום מקורות המזון שלהן.

ynet סימון סוסים. בכתבה "בקרוב: שבב זיהוי לכל סוס בארץ" (14.6.2009)  מדווח ארז ארליכמן: "משרד החקלאות יקים בקרוב מאגר רישום ארצי לסוסים – בדומה למאגר הכלבים הארצי. במסגרת החידוש יחויבו בעלי הסוסים להחדיר לגופם של הסוסים שבב המכיל את כל המידע הרלוונטי אודות הסוס. לצורך הקמת מאגר המידע יידרשו בעלי הסוסים להעביר למשרד החקלאות את כל הפרטים אודות הסוס – גילו, מינו, הגזע שהוא משתייך אליו, צבעו וסימנים מזהים אחרים. כמו כן הם יתבקשו לספק פרטים אודות מצבו הבריאותי, מקום החזקתו ופרטים מזהים אודות בעליו." אחת מההשלכות המקוות של המהלך היא הרתעה מפני הזנחת סוסים והתעללות בהם.

 

mynet תל-אביב-יפו בעירייה. בכתבה "החתול נלכד, בעירייה אמרו 'אין מה לעשות'" (18.6.2009) מדווחת אווה משען על סירוב המוקד העירוני 106 של תל-אביב לטפל בפנייה בעניין חתול שנלכד ברכב. התערבותו של חבר המועצה, ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), הוכיחה שלמוקד יש כלים לטיפול יעיל בבעיה, אך לא נעשה בהם שימוש עד שחבר המועצה התערב.

תזונה וצרכנות

ידיעות אחרונות יום צמחוני. בכתבה "עיר בלי בשר" (מסלול, 15.6.2009, עמ' 14) מדווח יונתן לוי על הצלחת "יום חמישי הצמחוני" בעיר גנט, בלגיה. יותר מ-94 מסעדות התחייבו שלא להגיש בשר ביום זה. סאו פאולו שבברזיל הכריזה שתהיה העיר השנייה בעולם שמקיימת יום צמחוני, ויש עניין גם מצד המבורג שבגרמניה וגנואה שבאיטליה.

מוסר הלכה למעשה
ספרו של פיטר סינגר

קלאסיקה בעברית
תרגומו לעברית של הספר Practical Ethics, תחת הכותרת "מוסר הלכה למעשה", הוא חגיגה עבור כל המתעניינים בהיבטים תיאורטיים של הקשר שבין בני-אדם לחיות אחרות. אף על-פי שהספר מעלה כמה רעיונות בעייתיים מאוד בכל הנוגע לבעלי-חיים, מדובר בתוספת חשובה ומומלצת למדף ספרי הפילוסופיה שעוסקים בתחום זה בשפה העברית. הספר יצא לאור לראשונה ב-1979, ואילו התרגום מסתמך על המהדורה השנייה והמורחבת מ-1993. "מוסר הלכה למעשה" הוא ספרו השני של פיטר סינגר במהדורה עברית, לאחר יצירת המופת שלו, "שחרור בעלי-החיים", (אור-עם, 1998). "מוסר הלכה למעשה" פותח סדרת תרגומים חדשה בהוצאת מאגנס, "בדיוק", המתמקדת ביצירות בולטות במסורת הפילוסופיה האנליטית, שצמחה במאה ה-20 בעולם דובר האנגלית ומצטיינת בטיעון הגיוני ושיטתי ובסגנון בהיר. פיטר סינגר הוא אחד מהכותבים הבהירים והקלים ביותר להבנה, ו"מוסר הלכה למעשה" נגיש לכל אדם נטול הכשרה פילוסופית המוכן להתמודד עם 400 עמודי התפלספות.

"מדריך מוסרי"
"מוסר הלכה למעשה" הוא אחד-מרבי-המכר הגדולים (והמעטים) בפילוסופיה של המוסר. 12 הפרקים שבספר עוסקים בקשת נרחבת של בעיות מעשיות, וביניהן עינוי בעלי-חיים והמתתם, הפלות והמתת תינוקות, המתת-חסד של אנשים פגועים, חובות המדינות העשירות כלפי המדינות העניות וכלפי פליטים, היחס לסביבה הטבעית, ופעילות מוסרית לעומת ציות לחוק. הספר כולל גם פרקים על משמעותם של מוסר ושל שוויון, נימוקים לטובת פעולה מוסרית, ונספח על הניסיונות להשתיק את סינגר בגרמניה. המדובר אפוא בחיבור המקיף תחומי רבים של עניין מוסרי – אם כי טענת המו"ל שמדובר ב"מדריך מוסרי לאדם במאה ה-21" מוגזמת, עקב היעדרם של כמה נושאים בוערים. לא רק סוגיות פנים-אנושיות חשובות (המאבק בטרור, פורנוגרפיה וכו') אינן נדונות בספר, אלא גם נושאים החיוניים לדיון המוסרי בבעלי-חיים, וביניהם: הגבלת/עידוד הילודה, מניפולציות גנטיות, וחובותינו כלפי בעלי-חיים מעבר להימנעות ממזון מן החי. כמו כן, הטיפול בספר בנושא המתת בעלי-חיים הוא בעייתי, והטיפול בסוגיית הצרכנות שטחי. כמובן, יהיה זה מוגזם לצפות מספר אחד לכסות כל בעיה מוסרית חשובה, והצלחתו של סינגר לטפל בחדות רבה במגוון של נושאים שונים מהווה הישג גדול.

לפי סינגר, לסבל של האפרוחים יש משקל מוסרי דומה לסבל של כל יצור אחר, ובכלל זה בני-אדם, ומכיוון ש"ייצור"

תעשייתי של חיות כרוך תמיד בגרימת סבל רב, עלינו להימנע מצריכת מוצרים שמקורם בחקלאות תעשייתית.

(צולם במדגרה בפתח-תקווה, 2001)

ריסון עגל לקראת שחיטה: בחקלאות התעשייתית משתמשים במתקנים שנועדו לכאורה למזער סבל,

אך הם רחוקים מאוד מלמנוע אותו. (צילום: אתר טמפל גרנדין)

תודעה עצמית היא תכונה הקשורה ביכולת להעדיף העדפות המכוונות לעתיד. בתמונה: הצלם, madnzany, טוען

ש"נראה שהיא ידעה שזו היא שמביטה בחזרה, שזה לא רגיל לחתולים". אם הצלם צודק, ניתן יהיה לטעון שלחתולה יש

תודעה עצמית וכך לפי סינגר יהיה ניתן לייחס לחייה ערך מיוחד; האם זה לא אבסורד לתלות את ערך החיים דווקא בזה?

"על כל פנים, ברמה של עקרונות המוסר המעשיים מוטב לדחות מכול וכול המתת בעלי חיים לצרכי מזון, אלא אם מדובר בהכרח קיומי. המתת בעלי חיים לצרכי מזון גורמת לנו לראות בהם חפצים שאנו יכולים להשתמש בהם כרצוננו. כתוצאה מכך איננו מחשיבים במיוחד את חייהם כשאנו שוקלים אותם מול סתם דברים שאנו רוצים בהם. כל עוד אנו ממשיכים להשתמש בבעלי חיים בצורה כזו, לא נוכל בשום אופן לשנות את יחסנו כלפיהם בדרך שבה עליו להשתנות. כיצד נוכל לעודד אנשים לכבד בעלי חיים ולהתחשב במידה שווה באינטרסים שלהם כל זמן שהם ממשיכים לאכלם לשם הנאה גרידא? כדי לטפח את היחס הנכון של התחשבות בבעלי חיים, בכלל זה בעלי חיים שאינם מודעים לעצמם, אפשר שמוטב לקבוע עיקרון פשוט שלפיו יש להימנע מהמתת בעלי חיים לשם מאכל."

מקור
פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, מהדורה שנייה, תרגום: דבי אילון, עריכה והקדמה: מרב רוזנטל-מרמורשטיין, (ירושלים: י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2009). 431 עמודים, כולל הקדמה (19 עמ'), הערות (30 עמ') ומונחון עברי-לועזי (5 עמ'). אין מפתח עניינים.

פינת התזונה
תבשיל תרד וחומוס בסגנון הודי

4 שיני שום קצוצות

1. משרים את החומוס במים במשך יממה.
2. מסננים, ומבשלים בסיר לחץ כ-10 דקות (או 20-15 דקות בסיר רגיל) עד שהגרגרים מתרככים למחצה.
3. מוסיפים פפריקה מתוקה וכורכום וממשיכים לבשל 10 דקות נוספות (או 20-15 דקות בסיר רגיל), עד שהגרגירים רכים.
4. מחממים מעט שמן זית במחבת גדולה ורחבה, ומטגנים את שני הבצלים עד להזהבה.
5. מוסיפים את זרעי הכוסברה והשום, ותבלינים לפי הטעם: כמון, מלח, פלפל שחור וגראם מסאלה (אוהבי החריף יכולים להוסיף פפריקה חריפה). מטגנים את התערובת תוך כדי ערבוב למשך מספר דקות.
6. מוסיפים את התרד ומאדים תוך כדי ערבוב כ-5 דקות, עד שמתרכך.
7. מוסיפים את גרגרי החומוס ומבשלים את כל התערובת למשך 10 דקות נוספות.
8. מומלץ להגיש חם, מעל אורז.

מתכון: עינת סטולר. צילום: epredator