פעילות 

מדברים זכויות בעלי-חיים

ביום ב', 22.9.2008, בשעה 19:30, תקיים אנונימוס שיחה מונחית בהנחיית אריאל צבל, במסגרת מפגשים חודשיים בנושאי הפילוסופיה והתיאוריה של זכויות בעלי-חיים. אין צורך בידע מוקדם כדי להשתתף. לפני השיחה נתכנס לכיבוד קל ולהפתעות, והשיחה תחל ב-20:00 בדיוק. רצוי להודיע על השתתפותך בטלפון 03-6204878 או בדואל.

נושא המפגש: הדילמות המוסריות הגדולות: כשלא יתכן פתרון פשוט לקונפליקט בינינו לבין חיות ממין אחר.

מקום: המרכז העירוני לקהילה הגאה, רח' טשרניחובסקי 22א' תל-אביב (לשעבר בי"ס דב הוז), כניסה דרך גן מאיר, המרכז צמוד לגן בצד שפונה לכיוון רח' אלנבי.

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום א', 28.9.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס אפשר לקבל כרוזים בגודל A3. לפרטים: דניס 052-8012583 או Denison.XD@Gmail.com (נא לציין שם מלא, כתובת דואל ומספר טלפון).

שונות בתל-אביב

• ביום ג', 23.9.2008, בשעה 19:00, תתקיים בתנועת הצמחונים והטבעונים (רח' אלנבי 138, קומה 5) הרצאתו של ד"ר עדיאל תל-אורן: "מה אכלו אבותינו? האם הם צדו או היו ניצודים? פליאונטולוגיה, אבולוציה, ותזונת האדם". לאחר ההרצאה תיערך ארוחה טבעונאית (raw food).
• ביום ו' 26.9.2008, בשעה 09:00, תיערך "סדנת געפילטע בלי להטריד אף פיש" בהנחיית תמי צרי, ובה יוכנו גפילטע פיש בלי דגים, פאי סתווי ועוד. מחיר: 230 ש"ח. פרטים והרשמה באתר "עץ בעיר".

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה.

אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-החיים, בתמורה למגורים במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

מעריב סופשבוע אסון סביבתי מהחי. "שתיקת הפרים: האו"ם ממליץ לאכול פחות בשר" (12.9.2008) מגיב אביב לביא על המלצתו של ד"ר רג'נדרה פצ'אורי, יו"ר הפאנל של האו"ם לנושא שינוי האקלים – לאכול פחות בשר: "הוא בסך הכל חזר על מה שהאו"ם טוען כבר שנים אחדות – שתעשיית בשר הבקר היא אסון סביבתי גדול אפילו יותר מהתחבורה והתעשיות המזהמות; [...] את עיקרי עמדתו הנחרצת ביחס לתעשיית הבשר שטח האו"ם כבר בנובמבר 2006, בדוח מקיף תחת השם "צלו הארוך של משק החי" [...] לאוכלי בשר קצת קשה להודות, אבל עם הזמן מתברר שרוב הטענות של הטבעונים – גם בלי שנכנסים לסוגיה המוסרית – מתגלות כמבוססות הן מבחינה בריאותית (יותר ויותר מחקרים מוכיחים את הקשר בין צריכת יתר של בשר אדום לסרטן ולמחלות אחרות) ובוודאי מההיבט הסביבתי. ד"ר פצ'אורי דיבר על יום בשבוע בלי בשר. כנראה גם הוא לא רצה לעלות לשומעיו על העצבים. לאור התחזיות, של פיהן עד אמצע המאה צפויה צריכת הבשר בעולם להכפיל את עצמה, נראה שאין מנוס מדיאטת המבורגרים קצת יותר חריפה."

כלובי דגים. לאחר שהוצאו כלובי הדגים ממפרץ אילת בשל הנזק הסביבתי שגרמו, אישרה השבוע הממשלה פה-אחד הקמת כלובים חדשים בנמל אשדוד, במשך 10-7 שנים. לאחר מכן יתכן ש"חוות הדגים" תועבר לערבה. העיתונות סוקרת את התנגדות עמותת "אדם טבע ודין" לתוכנית, עקב ההשלכות הבריאותיות של אכילת דגים ששהו כל חייהם בכלובים במי הנמל המזוהמים, בין השאר בשפכים רעילים ממפעל "אגן כימיקלים".

מקורות

אסף שמואלי ויעל עברי-דראל, "אושר בממשלה: כלובי הדגים יוצבו בנמל אשדוד", ynet ,14.9.2008.

צפריר רינת, "אדם טבע ודין: חוות הדגים באשדוד יהיו חשופות לחומרים מסרטנים", הארץ,  14.9.2008.

מרשם להרס. ב-16.9.2008 דחתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הערר של ארגוני סביבה, מדענים והח"כים חנין ופלסנר, ואישרה הקמת יישוב בחבל לכיש, בשם "מרשם", תוך גרימת הרס סביבתי. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, החליט לתמוך בהקמת היישוב אף על-פי שמשרדו ורשות הטבע והגנים שכפופה לו, היו שותפים לערר.

מקורות

צפריר רינת, "נדחה ערר נגד הקמת היישוב מרשם בלכיש", הארץ, 18.9.2008.

אסף שמואלי, "הפסד לארגוני הסביבה: אושרה הקמת מרשם", ynet ,16.9.2008.

ירון ששון, "אושרה הקמת היישוב מרשם בחבל לכיש", nrg מעריב, 16.9.2008.

צפריר רינת, "יישוב חדש למפוני עזה – או שמירה על ערכי הטבע?",  "גבעה לכל תושב", הארץ, 15.9.2008. 

אסף שמואלי, "שינוי בעמדת השר עזרא: תומך ביישוב מרשם", ynet ,15.9.2008.

Nfc נגד האכלה. בכתבה "'רווחת' האדם ניצחה בעליון את חתולי הרחוב" (17.9.2008) מדווחת רותי אברהם שבית-המשפט העליון דחה את בקשת טניה קגן להתיר האכלת כ-20 חתולים בחצר בניין מגוריה שבחיפה (רע"א 537/08). השופטת עדנה ארבל כתבה בהחלטה כי יש להעדיף את "רווחתו של האדם ויכולתו ליהנות מקניינו", קרי "סביבת בית נקיה ושקטה". כמו כן, לקגן "יש אפשרות להאכיל את החתולים בנקודה חלופית אשר אינה מסוכנת ואינה נמצאת בשטחו של אדם אחר", ארבל הצטרפה לקריאתו של בית-המשפט המחוזי לרשויות המקומיות "לפעול להקמתן של נקודות האכלה מסודרות ברחבי העיר."

mynet חיסולים. בכתבה "עשרות חתולים ניצלו מחיסול במרינה באשקלון" (18.9.2008) מדווח שמוליק חדד על תוכניתו של קבלן בניין בפרויקט מגורים במרינה לשכור "שירותי חיסול חתולים". עמותת S.O.S עצרה את החיסול על-ידי אזהרת הקבלן שמדובר בפעולה פלילית, בשיתוף-פעולה עם פקחי העירייה, שהוזעקו למקום כדי לוודא שלא תתקיים השמדה.

מעריב כבשים בלוד. בכתבה "לוד: חשש מהתפשטות מחלה שמקורה בכבשים" (17.9.2008, עמ' 27) מדווח תומר ולמר שמשרד הבריאות ומשרד החקלאות דורשים מעיריית לוד לפנות לאלתר את כל עדרי הכבשים שבעיר, עקב חשש מהתפשטות מחלת הברוצלוזיס, העלולה לפגוע בלב, במוח ובעצמות. לאחרונה נדבקו במחלה 11 מתושבי העיר. וטרינרים ממשרד החקלאות ביצעו בדיקות דם לעדרי הכבשים באזור, איתרו 40 כבשים שלקו בחיידק והרגו אותם. בלוד מוחזקים אלפי כבשים באופן לא חוקי.

יומן חייתי 17 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בערוץ המקומי ובאתר יומן חייתי: קליפים באנימציה לשיריו של עדי מדנס; וסרטון בריטי: מורה נבוכים על צמחונות: 'מזון לחיים'. בערוץ 98: יום ג' ב-23:30, יום ו' ב-2:30 ומוצ"ש בחצות.

תזונה

Nfc נגד סרטן. בכתבה  "ברוקולי – להגנה על הריאות" (14.9.2008) מציגה יפעת גדות תוצאות של מחקר חדש שנערך בבית-הספר לרפואה ג'ונס הופקינס: חומר טבעי הנמצא בברוקולי, מגביר פעילות של גן הנמצא בתאי ריאה של בני-אדם ומגן עליהם מפני נזק הנגרם מרעלים ומעישון.

מעריב מזון בבתי"ס. בכתבה "סיירת הדיאטה" (17.9.2008, עמ' 27) מדווחת אפרת זמר על "קשיים רבים באכיפה" של הוראת משרד החינוך להפסיק למכור בבתי-הספר מזון לא בריא, ובכלל זה מוצרים שונים מן החי. לשם כך החליטו במשרד החינוך להקים צוות של דיאטניות ודיאטנים, שיגיעו לבתי-הספר וידריכו את ההנהלה וצוות המורים בהכנת תוכניות לתזונה בריאה יותר בבית-הספר. 

"אני פול מקרטני ואני צמחוני"

ביקורו של הכוכב בישראל הוא הזדמנות להזכיר שפול מקרטני הוא צמחוני ופעיל ותיק לזכויות בעלי-חיים, שמרבה להשתמש בפרסומו כדי להגן על בעלי-חיים.

חיפושית וידידים

פעילות משפחתית

פול מקרטני הוא אחד הידוענים הצמחונים הבולטים בעולם, והוא מרבה לככב בקמפיינים לטובת צמחונות והגנה על בעלי-חיים, במיוחד עבור הארגון PETA. מקרטני גדל בסביבה "רגילה" של אוכלי בשר, כפי שהוא מרבה להזכיר בראיונות עמו, אולם לדבריו הוא התפקח – וגם הצמחונות הפכה להיות קלה יותר בדור האחרון. החיפושית הכיר את הצמחונות ב-1975 דרך אשתו המנוחה, לינדה (בתמונה הם מדגמנים חולצות לקידום הצמחונות). עם זאת, רגישותו לנושא התעוררה כבר בעקבות הסרט "במבי". לינדה הייתה פעילה גדולה לזכויות בעלי-חיים, בפעילות עם ארגונים וביוזמות משלה. היא פרסמה שני ספרי בישול צמחוניים, וב-1991 השיקה סדרת ארוחות צמחוניות קפואות, שזכתה להצלחה מסחרית רבה. גם אשתו השנייה של פול, הת'ר מילס, היא פעילה בולטת בתחום זה, כפי שניתן להתרשם מתוך אתר האינטרנט שלה – והיא הגיעה לעיסוק בזכויות בעלי-חיים דרך פול.

מהחיפושיות לדובים

בראיונות של PETA עם מקרטני, הוא מפגין ידע רב על ניצול בעלי-חיים ומתגלה כבעל תודעה של חבר בתנועה העולמית להגנה על בעלי-חיים, הבוחן במבט לאחור עשרות שנות פעילות. מדי פעם הוא מזכיר בהקשר זה את ימי ראשית הצלחתו. כך בראיון שערך עמו נציג PETA ב-2006:

"תראה את התמונה שלי ב-Help, ויש עלי מעיל פרווה שחור, שלינדה אהבה כי זה היה מעיל קול כזה, או ככה זה היה נדמה אז. ואני זוכר ששאלתי את המוכר, 'מה זה?' והוא אמר, 'זה נוטריה'. לא היה לי מושג למה הוא מתכוון. הנקודה שלי היא שאני מבין מצוין כמה זה מושך להשוויץ כשאתה מתחיל להרוויח כסף. אתה רוצה את הפרוות הכי מגוחכות, אתה רוצה צ'ינצ'ילה שתישפך מעליך, אתה רוצה תכשיטים. הבעיה היא, שההבדל בין פרווה לתכשיטים הוא שפרווה פוגעת במישהו. מה ש-PETA ואני רוצים לומר להם הוא: 'תראו את סרטי הווידיאו האלה, מכיוון שאתם הולכים לראות חישמול אנאלי, אתם הולכים לראות חיות שהגרון שלהן נחתך, ואתם לוקחים מעיל פרווה יפה.' פגשתי לאחרונה מישהו שלבש מעיל מפרוות דוב הקוטב, ואמרתי, 'היי בנאדם, למה אתה עושה את זה?' והוא ממש הקשיב לי. הוא היה בהלם. הוא התעניין. אני חושב שכשהוא שמע ממני על זה, התעורר אצלו עניין, ואמרתי, 'אתה יודע, דובי קוטב היו חייבים למות בשביל זה. חייבים להרוג את החיות, והחיים שלהן מסתיימים בדרכים הדוחות ביותר כדי שיהיה לך מעיל, ולכן אתה לא צריך לעשות את זה.'"

בשר והתחממות גלובלית

בשנה האחרונה התגייס מקרטני לקמפיין PETA לקידום הצמחונות מטעמים סביבתיים, ומעמדו הפך את ראיון PETA עמו לחדשות חמות בסוכנויות הידיעות. מתוך הראיון, שהתמקד בשאלה מה אפשר לעשות כדי לשמור על הסביבה:

"אני חושב שהשינוי הגדול ביותר שמישהו יכול לעשות באורח-החיים שלו הוא להיות צמחוני. אף על-פי שהתשובה עשויה להיראות לא מקובלת, תעשיית הבשר העולמית והאדמה והמים שנדרשים כדי לקיים אותה הם בין הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית. העובדה המפתיעה הזו התגלתה במחקרים בשנים האחרונות. לכן אני מפציר בכולם לחשוב על נקיטת צעד פשוט לעזור לסביבה היקרה שלנו ולהציל אותה עבור ילדי העתיד.
"אני חושב שזה מפתיע, שרוב הארגונים הסביבתיים העיקריים משאירים את האפשרות להפוך לצמחונים מחוץ לרשימת הדרכים העיקריות לעצור את ההתחממות הגלובלית. מובן שיש עסקים חזקים רבים שיתנגדו לרעיון הזה אבל כיום ברור יותר ששינוי פשוט באורח-החיים של אנשים יכול לעשות שינוי סביבתי גדול. מה שמעניין זה שכיום כל-כך קל להפוך לצמחוני וכל-כך הרבה אנשים מפחיתים מהבשר בתפריט שלהם. זה צעד פשוט אבל אפקטיבי ביותר שאנשים רבים יוכלו לנקוט כדי לעזור לסביבה ולשפר בו-זמנית את הבריאות שלהם. [...]
"למרבה הצער, נראה שאנשים רבים חושבים שצמחונים אוכלים דגים, אבל הדבר לא נכון, וכאשר חושבים על דיג-היתר, על הזיהום הימי ועל הנזק העצום לאוקיינוסים היקרים שלנו, שנגרם על-ידי דיג מסחרי, מובן מאליו שאורח-חיים צמחוני יתרום במיוחד לסביבה שלנו ויעזור להציל את האוקיינוסים שלנו. הדבר המפתיע הוא שאף על-פי שרבים מאתנו, כולל אותי, חונכו באופן מסורתי בתור אוכלי בשר ודגים, כיום זה עניין פשוט וגם מרגש לשקול שינוי בתפריט שלך לתזונה בריאה יותר, שתביא תועלת לא רק לאדם שעושה את השינוי אלא גם לכדור הארץ בכללו."

מקרטני בכרזה לקמפיין הצמחונות החדש של PETA

מקורות

"An Interview With Sir Paul McCartney", PETA, 21.4.2008.
"Sir Paul McCartney's Exclusive Interview: 'We Will Win!", PETA, 2006.

"Bambi Turned McCartney Vegetarian", UKTV, December 2005.

מה מריחות וטועמות חולדות?
התפיסה החושית של חולדות והשלכותיה על רווחתן במעבדות (3)

בשני הגיליונות הקודמים הצגנו את כישורי הראייה, השמיעה והמישוש המיוחדים לחולדות, את הרגישויות המיוחדות להן ואת הסבל שהן עוברות במעבדות בגלל חוסר הבנה ועניין מצד עובדי המעבדות. השבוע אנו מסיימים בהגשת הסקירה הנרחבת של שרלוט ברן ובוחנים את חושי הריח והטעם של החולדות.

חוש הריח
לבני-אדם יש חוש ריח מנוון במידה חריגה בקרב היונקים, ואין זה מפליא שרק מעט ידוע על חוש זה בחולדות. לא זו בלבד שחוש הריח שלהן הרבה יותר רגיש משלנו, אלא הוא גם כולל איבר נפרד, שאצלנו קיימים רק שרידים מנוונים שלו: איבר יעקובסון (vomeronasal organ). אם חוש הריח ה"רגיל" מתמקד בריחות משתנים ובמשמעותם, הרי שאיבר יעקובסון מתמקד בריחות המופרשים מגוף החולדות ומשמשים לתקשורת ביניהן (פרומונים). מולקולות הריח מוגשות לאיבר על-ידי פעולת ליקוק.

במעבדה, אפילו חולדות המוחזקות בבידוד שואבות מידע על שכנותיהן באמצעות הריח. יש להן בלוטות ריח רבות במקומות שונים על גופן, המעבירות לחולדות אחרות מידע על זוויג החולדה, הזמינות שלה לרבייה, הקירבה הגנטית לחולדה המריחה, רמת הדומיננטיות, המצב הבריאותי והזהות האישית.

ריח ומין
ההתנהגות המינית של חולדות מתווכת במידה רבה על-ידי ריח. ריח זכרים מאיץ את הבגרות המינית בנקבות, ומחזור הביוץ שלהן מושפע מהריח של זכר בסביבה; בהיעדרו, המחזור מאבד מסדירותו. בעכברים, ריח זכר לא מוכר עלול לגרום הפלה בנקבות הרות. במקביל לכך, ריח נקבות – בעיקר מבייצות – מעורר את הזכרים להשאיר סימני שתן בסביבתם וליזום התנהגות מינית.

חולדות "מחמד" במפגש: הריח משחק תפקיד מרכזי בקשר

האם והגורים
ריחות חשובים אחרים מתווכים בין האם לגורים. הגורים מפרישים פרומון שמעורר את האם ללקק את הגור, ואילו האם מפרישה ריח המנחה את הגורים אל הפטמות, וריח הגורם לגורים להישאר בקן ולהפחית פעילות. נקבות הרות מפרישות פרומון שמונע מזכרים קרובים להרוג את הגורים. במעבדות, ניקוי הכלוב גורם לעתים להרג גורים על-ידי זכרים, כנראה בגלל סילוק הריח המיוחד.

זכרים ותוקפנות
בין זכרים מוכרים וקרובים של חולדות, מתעוררת תוקפנות מעטה ביותר. אולם זכרים נוטים להגיב בתוקפנות כשהם פוגשים ריח של זכר לא מוכר. זכרים בעלי מעמד חברתי נמוך מגיבים בהתגוננות לריח זכר דומיננטי. בזנים מסוימים של עכברים, ואולי גם של חולדות, התנוונה היכולת לזהות עכברים אחרים דרך הרחה; התוצאה היא תוקפנות מופחתת. ניקוי כלובים שעכברים כלואים בהם, מסיר ריחות מוכרים ומעורר תוקפנות בין זכרים; אולם בחולדות הוא מעורר עימות לא אלים. במעבדה ניתן גם לנצל את תקשורת הריחות כדי למנוע עימותים אלימים כשכולאים יחד חולדות זרות: אפשר לתת לחולדות להתרגל זו לריחה של זו לפני המגע הגופני, או לפזר ריח נייטרלי זר.

תקשורת מצוקה
חולדות נמשכות למקום שיש בו ריח של בנות מינן, אבל אם הריח השתחרר במהלך חוויה לא נעימה, הוא מרתיע. במצבים אלימים במיוחד, הרווחים במעבדות – כגון הלם חשמלי, העברה בין חדרים או חנק בפחמן דו-חמצני – החולדות מדיפות ריח אזעקה, שעוצמתו גוברת ככל שהחולדה סובלת יותר. ריח זה גורם לחולדות אחרות לקפוא במקום, להפחית פעילות, להעלות את טמפרטורת הגוף, להשתין והפגין חששנות. חוויה קודמת מגבירה תגובה זו: חולדות שעברו הלם חשמלי, מגיבות ברתיעה מוגברת לריח של חולדות אחרות שעברו הלם. הרגישות של חולדות לריחות המצוקה גורמת לכך שתחושת המצוקה פוקדת כל חולדה הנמצאת בטווח הרחה מחולדה סובלת. במעבדה, אפילו חולדות שלא נפגעו, נחשפות לריחות אלה באופן ישיר או דרך ציוד שנגע בחולדות פצועות, חולות או בהליכי ניסוי. לא נערך כל מחקר על ניקיון יעיל של ריח האזעקה מציוד מעבדה. 

חולדות מדיפות גם ריח מיוחד בעקבות תסכול או ציפייה והיעדר תגמול. זה גורם רתיעה, אך לא פחד. חולדות גם מדיפות ריח מיוחד בעקבות סיפוק על "תגמולים", אבל המשיכה לריחות אלה הרבה יותר חלשה מהרתיעה מריחות האזעקה.

ניסוי הרחה: הגישה לפריטים הריחניים חסומה בפני חושים אחרים. הצילום מטעם חברה המספקת ציוד לניסויים בחקר המוח.

תקשורת על מזון
חולדות לומדות על מזון מריח חברותיהן. ריח הנשימה של חברותיהן לכלוב גורם להן להעדיף מזונות חדשים שנאכלו על-ידי החברות, ואילו הרעלה של אחת החולדות מעוררת בחברותיה דחייה חזקה מפני המזון שאכלה החולדה המורעלת. גורים יונקים מדיפים ריח ספציפי, המשפיע על אמם בלבד: האם תימנע ממזון חדש ומזיק שאכלה, זמן קצר לפני שהגורים חולים.

ריחות במעבדה
כלובי החולדות מוצפים בריחות – מהחולדות עצמן, מחומרי מצע, ממזון, מהפרשות ומדטרגנטים. ניקוי הכלוב משנה בפתאומיות את סביבת הריח וגורם שינויי התנהגות. מקור אחר לריח במעבדה הוא האנשים. חולדות מסוגלות לזהות ריח של אנשים שונים עקב הבדלי ריח גנטיים וסביבתיים, כגון תזונה ועישון, והן מגיבות לאנשים השונים באופן שונה. יתכן שהן חוששות באופן אינסטינקטיבי מריח אדם. בנוסף לכך, אנשים נושאים עליהם ריחות אזעקה או "תגמול" של חולדות אחרות, וריח חיות שדבק בהם בחוץ עלול להפחיד את החולדות – הן פוחדות באופן מולד מריחות טורפים, כגון חתולים.

גם ריחות ממקור סינתטי עלולים להשפיע. השפעת הריח של דטרגנטים שונים לא נחקרה, אולם נמצא שכמה חומרי ניקיון מעוררים תגובה הדומה לתגובת החולדות לריח טורפים. חומרים אלה נמצאים גם בסוגי דיו, דבקים וצבעים. סימון צבע של מכרסמים עלול אפוא לגרום להם חרדה ולפגוע במעמדם החברתי בכלוב. כמו כן, ריחות רבים שנעימים לאנשים, עלולים לעורר תגובות אחרות בחולדות. למשל, שמן ורדים מקטין חרדה, שמן הדרים עשוי לשכך כאבים ואילו מנטה עלולה לגרום מוות בגורים.

ניסוי נפוץ בפסיכולוגיה, elevated plus maze. חיות שעברו את הניסוי קודם לכן, ודאי השאירו על המתקן

ריחות המעידים על מצוקה ומעוררים מצוקה ניסוי הנוכחי. עובדה זו נזנחת בדרך-כלל בניסויים.

חוש הטעם
בכל הנוגע לחוש הטעם, הבעיה במעבדות היא לאו דווקא חוסר ידע, אלא התעלמות מצרכי הטעם של חולדות, שהם ככל הנראה דומים למדי לצרכים שלנו. כמונו, חולדות נוטות לטעום מזונות רבים ולזכור את התוצאות. הן חוששות ממזון חדש, מרבות לצרוך ממנו לאחר שהתגברו על החשש, ולומדות במהירות להימנע ממזון מזיק. כמונו, הן מבחינות בטעמים של מתיקות, מליחות, חמיצות ומרירות, והטעם הנפוץ במזונות חלבוניים (umami). מתיקות ו-umami מושכות אותן, וכך גם חמיצות ומליחות בריכוז נמוך, לעומת רתיעה ממרירות. הן נרתעות מחריפות אלא אם התרגלו למאכל חריף. תחושת הטעם שונה מעט בין זוויגים וזנים שונים.

טעם במעבדה
חולדות במעבדה טועמות חלב אם, הפרשות גוף, פני השטח של הכלוב, ולעתים גם ידי אדם או כפפות ומצע. אולם לרוב מאכילים אותם בפתיתים או באבקה מסוג אחד ומונעים מהן לטעום טעמים חדשים. יתכן שהחדגוניות מגדילה את החשש שלהן מפני חידושים ופוגעת בחוש בכללו, אך ידוע על כך מעט מדי.

חולדות בטבע נוטות לבחור מזון המתאים לצרכיהן, אולם כמו בני-אדם, הן נוטות להשמנת-יתר כשמספקים להן מזון מתוק ושומני. המזון התעשייתי האחיד מונע מהן לווסת את תזונתן בהתאם לצרכים האישיים, וכך האחידות הכפויה בתפריט מחזקת את ההבדלים הפנימיים בין הפרטים. המזון התעשייתי אמור להיום "שלם", אולם ידועים תוספים בעלי השפעות ספציפיות על בריאות החולדות, עובדה המעלה תהיות לגבי שלמות התפריט הקבוע.

מזון תעשייתי לחולדות: ההיצע הטיפוסי במעבדות הוא חדגוני לחלוטין,

אף על-פי שלחולדות יש צורך בגיוון רב ובפעילות רבה לחיפוש המזון

העשרה תזונתית
כאוכלות-כל לא מתמחות, חולדות זקוקות לגיוון רב בתפריט והן מעדיפות לחפש את המזון ולטפל בו – וכל זה נמנע מהן במעבדה. למרות זאת, הנושא של גיוון במזון בתור "העשרה סביבתית" כמעט שלא נבדק. לדברי ברן, פיזור זרעים ואגוזים בתוך המצע תופס רק חלק זעיר מהתפריט ולכן אינו פוגם באחידות שהנסיינים מעוניינים בה; הפיזור מעניק לחולדות שעות של חיפוש ועניין. הן ערניות מאוד כבר כשהן שומעות את פיזור הזרעים בכלובים אחרים. בעיה אחרת בגיוון היא השמנה, אולם קיימים תוספי טעם נטולי ערך תזונתי, שמכרסמים אוהבים; בעכברים למשל, תוספת טעם פינה-קולדה הגדילה את מספר הגורים שנגמלו.

חולדת "מחמד" נהנית לאסוף אפונים ולהחזיקן בידיים בעת האכילה

מזון וניסויים
לעתים קרובות מלעיטים חולדות בכוח בתרופות ובחיסונים, באמצעות צינור המוחדר לקיבה דרך הפה. זוהי פעולה אלימה מאוד וקשה לביצוע מדויק, העלולה לגרום מצוקה קשה, בעיות נשימה ולעתים מוות. ברן מדגישה שניתן להחליף את ההלעטה בהכנסת החומר לתוך מנות טעימות, שהחולדות יאכלו מרצונן. פירות, ג'לטין בטעם בשר בקר ושוקולד הם אפשרויות מוכרות.

נוהג אלים נוסף במעבדות הוא ענישה או שלילה (כגון הרעבה) כדי להכריח את החולדות לבצע משימות. ברן מזכירה שחולדות יעבדו ברצון עבור מזונות מועדפים, למשל, והן יעשו זאת בעיקר בשעות הערות הטבעית שלהן. התגמול החיובי יכול אפוא להחליף את הפעולה הפוגעת. בנוסף לכך, נהוג להרעיב חולדות יום לפני ניתוח או זריקה, וגם נוהג זה ניתן להחליף – במתן קוביית סוכר – מבלי לפגוע בתוצאות הניסויים.

לסיכום, הסקירה של ברן רצופה חורים: חסר מידע בסיסי על העולם החושי של חולדות. עם זאת, ידוע עליהן לא מעט. בדרך-כלל מסתבר שהן תופסות את העולם באופן שונה למדי מאתנו, ולכן האנשים במעבדות לא שמים לב כשהם פוגעים בחולדות שבשליטתם. אולם ביסודה של הפגיעה לא עומדת אי-ידיעה, אלא חוסר אכפתיות והזנחה. הידע הקיים מספיק לביצוע שינויים מהותיים. הנדירות של שינויים אלה נובעת מהיחס לחולדות בתור מכשירי מחקר ולא כאל יצורים חיים ומרגישים.

מקור

Charlotte C. Burn, "What is it Like to Be a Rat? Rat Sensory Perception and its Implications for Experimental Design and Rat Welfare", Applied Animal Behaviour Science 112 (1-2), July 2008, pp. 1-32.

פינת התזונה
דלורית ממולאת בלוביה ובגריסי פנינה

חומרים
3 דלוריות יפות
2/3 כוס לוביה יבשה (שעועית שחורת עין) או פולי מאש
1/3 כוס גריסי פנינה (שעורה)
1 בצל בינוני קצוץ
שמן זית לטיגון
1/2 כפית כמון
1 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/2 כפית מיורן
2 שיני שום קצוצות דק
1 כף רוטב סויה

הכנה

1. משרים במים בכלים נפרדים את הלוביה והגריסים למשך הלילה. שופכים את מי ההשריה.
2. מטגנים את הבצל בשמן זית בסיר גדול עד להזהבה. מוסיפים את הלוביה, מכסים במים ומבשלים עד להתרככותה.
3. מוסיפים כמון, מלח, פלפל, פפריקה ומיורן, מוסיפים מים לפי הצורך, ומבשלים עד שרוב המים יתאדו.
4. בינתיים מטגנים קלות את השום בשמן זית, מוסיפים את הגריסים, מכסים במים ומבשלים את להתרככות הגריסים.
5. מוסיפים רוטב סויה ומבשלים גם את הגריסים עד להתרככותם והתאדות המים.
6. במקביל לכך מניחים את הדלוריות במיקרוגל לכשבע דקות, או כל דלורית בנפרד לכארבע דקות, כך שיתרככו מעט (אם אין מיקרוגל, ניתן לוותר על שלב זה ולהשאיר בסוף יותר זמן בתנור).
7. חותכים את החלק הצר של הדלורית עד לתחילת החלק החלול (אפשר לפתוח מעט מהחלק הלא חלול עם סכין). דוחסים פנימה לוביה, כך שתמלא כ-3/4 מהנפח, כשהיא דחוסה היטב. יוצרים חור במרכז עם האצבע. לאחר יצירת החור, הלוביה צריכה למלות את כל החלל שמסביב לחור. ממלאים את המרכז בגריסי פנינה ודוחסים היטב מבלי לפוצץ את הדלורית, עד למילויה. חוזרים על התהליך עם שלוש הדלוריות.
8. מניחים על מגש לאפייה עם מעט מים ואופים כחצי שעה.
9. פורסים בזהירות לטבעות ומגישים.

מתכון וצילום: אמנון יונש, פורום צמחונות וטבעונות בנענע