זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

"עגלי חלב": פעילות

ביום א', 23.10.2005 תקיים אנונימוס מחאה נגד תעשיית "עגלי החלב". אוטובוס ייצא מתל-אביב ויעבור ברחבי הארץ, והפגנות ייערכו בערים שונות בדרך.

• 08:00 יציאה מתל-אביב, גן מאיר, רח' המלך ג'ורג' 57 (קרוב לדיזנגוף סנטר)
• 11:00-09:30 אשדוד, רחבת הכניסה לקניון הסיטי
• 12:45-11:45 רחובות, רח' הרצל, ליד סופר פארם
• 15:45-12:45 פעילות חברתית והפסקת צהריים
• 17:30-16:30 תל-אביב, הצומת ליד קניון עזריאלי
• 19:15-18:15 צומת רעננה, כביש גהה (מס' 4)
• 20:00 פיזור בתל-אביב.

ניתן להצטרף להפגנות בכל עיר.

לנסיעה באוטובוס יש להירשם מראש בטלפון – סלבה: 054-539795
משמרת מחאה תתקיים בנהריה ביום ב', 24.10.2005 בשעה 12:30, בשד' הגעתון (ליד רחבת העירייה). לתיאום – עומר: 052-5305006
הפגנה בחיפה תתקיים ביום ב', 31.10.2005 בשעה 17:00, במרכז זיו (רח' טרומפלדור פינת ברל כצנלסון). לפרטים נוספים – שני: 054-5889672
 לחתימה על עצומה לשחרור "עגלי החלב"

שפעת העופות

לאחר זיהוי שפעת העופות בטורקיה, ברומניה וביוון (והתפשטות נוספת באסיה), באופן רשמי החל מ-13.10.2005, הושמדו רבבות עופות. בישראל החלו "לסלק" עופות מפינות-חי. העיתונות הישראלית מלאה במסרים על המגפה הצפויה לבני-אדם ועל הסכנה שנשקפת לכולנו מציפורים נודדות. רק דיווח אחד (וואלה!, 16.10.2005) מתייחס לעובדה שהמגפה נוצרת ומתפשטת כתוצאה מניצול עופות בתנאי צפיפות גבוהים והגיינה נמוכה במשקים. מלבד כתבה זו, העיתונאים והמדענים שהם מצטטים נמנעים לחלוטין ממחשבה על התנאים הבסיסיים להתפרצות המחלה. אחדים מבקשים לשכנע את הציבור להמשיך לאכול עופות, והכתב דויד רטנר (הארץ, 19.10.2005), שטרח ויצא ללול, אף מציג את רמת הטכנולוגיה בלולי תעשיית הבשר בתור יתרון גדול. עם זאת, רטנר נתקל בעובדה ה"מפתיעה" ששיעור התמותה "הטבעית" בלולים מגיע ל-10%, והלולן מכריז: "פעם היינו מגדלים את התרנגולות על כורכר, לא כמו היום – בלול שנראה כמו מלון הילטון. אבל בצורה מוזרה, למרות כל השכלולים, אין כיום פחות מחלות". כדאי לנצל את העניין הציבורי בנושא ולהגיב במכתבים לעיתונות. נקודות אפשריות:

• לולים צפופים הם המקור לנגיף המסוכן, שמשוכפל בהם בקלות במספרים עצומים.
• הקורבנות העיקריים של המגפה הם העופות, שמושמדים בשיטות אכזריות במיוחד.
• גם ללא המגפה, העופות סובלים מצפיפות קטלנית ומרגישות קיצונית למחלות.
• צמחונות היא הדרך היסודית ביותר להילחם במגפה. 

 על המגפה בהולנד, אביב 2003; על המגפה בדרום מזרח אסיה, ראשית 2004.

כתבות נבחרות בנושא:

"ארגוני בע"ח: תנאי החזקת העופות גורמים לשפעת", וואלה!, 16.10.2005. 

אסף אוני, "חשש: ציפורים נודדות יפיצו שפעת העופות בישראל", הארץ, 16.10.2005.

רן רזניק, חיים ביאור וסוכנויות הידיעות, "בדיקות: שפעת העופות הגיעה לאירופה", הארץ, 16.10.2005.

דוד רטנר, "בלול של בן-הרוש במגדים לא חוששים מהשפעת", הארץ, 19.10.2005, עמ' א4.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

דורון נחום, "בגלל השפעת: העופות יסולקו מבתי הספר", nrg מעריב, 19.10.2005.

ארז ארליכמן, "שפעת העופות וציפורי המחמד שלכם. מדריך", ynet (ידיעות אחרונות), 20.10.2005.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ תמונת מצב. מאמר המערכת של העיתון, "זכויות לחסרי הישע" (17.10.2005, עמ' ב1) מתמקד כולו באופן חסר תקדים בזכויות בעלי-חיים. העניין בנושא (שבא לידי ביטוי גם בשתי כתבות חשובות מאת תמרה טראובמן – ראו להלן) התעורר במערכת בעקבות החלטת הממשלה לסגור את ענף פיטום האווזים, אולם המאמר חורג מנושא זה בקובעו: "בתמונה הכוללת של מצב בעלי-החיים במדינה נותרו צללים רבים, והתעללות היא עדיין תופעה שכיחה. הדבר ניכר במיוחד ביחס לחיות משק כמו תרנגולות ופרות, שבני-האדם התרגלו לראות בהן מוצר מזון ושכחו שגם הן זכאיות להגנה." כדאי לכתוב למערכת הארץ בתמיכה על ההתייחסות העיתונאית הרצינית לנושא. 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ תעשיית הביצים. במאמר "בלולים החקלאיים הביצה באה הרבה לפני התרנגולת" (21.10.2005, עמ' א1) סוקרת תמרה טראובמן רבות מן הזוועות בתעשיית הביצים בישראל: הרג האפרוחים, קיטום המקור, הכליאה בכלובים זעירים, ההטלה המוגברת וההרסנית לגוף, החשיפה לזיהומים, ה"פינוי" האלים והרג התרנגולות התשושות ואדישות העובדים. טראובמן מביאה גם את תגובת משרד החקלאות, שמנותקת הן ממציאות הלולים בארץ והן מהמצב באירופה.

בכתבה נוספת, "ביצים אורגניות וביצי "חופש" - חלופה הומנית יותר" (21.10.2005, עמ' א4) סוקרת טראובמן יתרונות יחסיים בלולי ביצים ללא כלובים, ואינה פוסחת גם על חסרונות שקיימים גם בתעשייה זו.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב עוד "פיטום הומאני". בכתבה "האווזים סובלים, השיירה עוברת" (20.10.2005) סוקרת עדי הגין את התירוץ החדש שמנסים מפטמים לשלוף כדי להפר את החוק, את החלטת בג"ץ ואת החלטת הממשלה: מכונת פיטום מהונגריה, שהוצגה על-ידיהם בעבר כאכזרית במיוחד וכעת הפכה לכאורה ל"הומאנית".

מוות בגן החיות. בעקבות מותה של ג'ירפה שנייה השנה בספארי ברמת-גן כתוצאה מאכילת מזון שהשליכו אליה מבקרים, הודיעה דוברת הספארי לעיתונות שההנהלה פעלה למנוע זאת בהסברה ושכנוע. רק כעת, כשהעסק בסכנה, שוקלים להגן על הג'ירפות בגדר ולא רק במילים. צחי בירן מתאר חוויות מהספארי: "המבקר הטיפוסי לא בעניין של חוקים – מי שבא לו עוצר בצד או מרביץ איזה חארקה למראה בת יענה אומללה. וכמובן איך אפשר בלי התחביב הלאומי: צ'פר את הצבי בוופלה." המסקנה המתבקשת אינה להוסיף עוד כמה סנטימטרים לגדר, אלא להפסיק לקיים תצוגות של בעלי-חיים. כדאי לספר על אסונן של הגי'רפות ג'וליה וגאולה בניסיון לשכנע מבקרים אפשריים שלא לבקר בגני חיות.

כתבות בנושא:

אבי אשכנזי, "קורבן החגים", nrg מעריב, 19.10.2005.

ארז ארליכמן, "הנתיחה גילתה: הג'ירפה ג'וליה מתה מאוכל המבקרים", ynet (ידיעות אחרונות), 19.10.2005.

ראובן וייס,"זהירות מבקרים" ידיעות אחרונות (24 שעות) 20.10.2005, עמ' 9. 

צחי בירן, "מי שומר על חיות הגן?", וואלה!, 19.10.2005.

nrg מעריב כימרות. בטור "מי מסתתר מאחורי המסיכה?" (16.10.2005) בוחנת ענת רפואה את הניסויים להשתלת תאי מוח במוחות של חיות, וחושפת את האבסורד שבדברי ועדות הפיקוח, אשר מבקשות להפסיק את הניסויים ברגע שקורבנות הניסוי יפגינו תכונות אנושיות.

מקדונלד'ס. ביום 16.10.2005 נערך בעולם יום מחאה נגד תאגיד הבשר. בישראל נערכו הפגנות בשבע ערים לפחות. המחאה מופנית כנגד שורה של נזקים חברתיים וסביבתיים שגורם התאגיד, וביניהן הרג המוני של חיות וחינוך לצריכת בשר מוגברת מהגיל הרך, באמצעות מניפולציות שיווקיות.

כתבות בנושא:

נורית קדוש, "הירוקים נגד הצהובים", nrg מעריב, 16.10.2005.

אורנה יפת, "היום - פעילויות נגד מקדונלד'ס בארץ ובעולם", ynet (ידיעות אחרונות), 16.10.2005.

אלה הר-נוי (חדשות HOT), "יום שנאת מקדונלדס", וואלה!, 20.10.2005.

הרצאות בבתי-ספר

לקראת סוף החגים ותחילת הפעילות הסדירה בבתי-הספר, אנו מזכירים לקהל שאנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

לפרטים ולתיאום, פנו למשרד: info@anonymous.org.il טלפון: 03-6204878

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006)

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (info@anonymous.org.il)

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il)

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

עצומה לראש העיר מודיעין, משה ספקטור, בבקשה לאסור מופעי קרקס עם בעלי-חיים

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. תעשייה רצחנית: מבט מבפנים
משקי פרווה בסין, כתבה שנייה

בשבוע שעבר תיארנו את עלייתה של תעשיית הפרווה הסינית בשנים האחרונות, והזכרנו את החקירות הנדירות, שחשפו את הנעשה בתוך התעשייה. בכתבה זו אנו מביאים את עיקרי העובדות המחרידות שנאספו בחקירות.

שועל רקון בכלוב (מקור: The Beijing News)

התמונות בכתבה אינן מייצגות היטב את החקירות – הן התמונות הקלות ביותר לצפייה שמצאנו.

תנאי הכליאה

דו"ח הארגונים הבינלאומיים (יולי 2005) סוקר בהרחבה את תנאי החיים של השועלים בסין. משק פרווה סיני מחזיק בין עשרות חיות עד כ-20,000, לעתים ממינים שונים. החיות מוחזקות בכלובי רשת חשופים לגמרי: ללא רצפה, ריהוט, צעצוע, עצם ללעיסה, תיבה למחסה ולעתים אפילו ללא גג. רק לנקבות המנוצלות לרבייה יש גישה למחסה מלבנים, בניסיון לצמצם את תמותת הגורים, האופיינית לתנאי מצוקה קיצוניים. אורכו של כלוב טיפוסי לשועלים הוא 90 ס"מ, רוחבו 70 ס"מ וגובהו 60 ס"מ. שטחו של כלוב כזה הוא 0.64 מ"ר, לעומת 0.8 מ"ר לשועל בהמלצות האיחוד האירופי (1999); כלובים אלה אף נמוכים מן הגובה שנקבע בהמלצות, אשר גם קובעות שיש לספק לשועלים מחסה סגור. בכלובים זעירים וחשופים אלה מוחזקים בסין שועל אחד או שניים, שגודל גופם דומה לגודל חתול (אורכם 70-54 ס"מ). חקירת HSUS על תנאי הכליאה של חתולים וכלבים בסין (1998)העלתה, שחיות רבות מוחזקות במתכוון בצפון המדינה הקר, כדי שיגדלו פרווה סמיכה. הם מוחזקים בתנאים סניטריים ירודים, ללא מזון ומים בכמות מספקת. חלקם כלואים בכלובים, לרוב במשקים קטנים המחזיקים 5 עד 300 כלבים ועד 70 חתולים. את החתולים נוהגים להחזיק בחוץ, לרוב קשורים בחוט תיל. קיים מסחר משמעותי גם בחתולים ובכלבים חופשיים שניצודו ברחובות, וכן ב"חיות מחמד" חטופות (חיות עם קולר נראו נשחטות על-ידי חוקרי HSUS ו-PETA). 

מחזור החיים והמוות בכלוב
שועלים המנוצלים לרבייה מוחזקים בכלובים במשך 5-7 שנים. הנקבה ממליטה פעם בשנה, בראשית הקיץ, 15-10 גורים. השימוש בהזרעה מלאכותית נפוץ מאוד, בין השאר משום שהחקלאים הסינים נוהגים להכליא בין מופעים מסוימים של שועל מצוי ושועל שלג, אשר עונות הרבייה שלהם אינן חופפות. הגורים מתים בהמוניהם, חלקם מהזנחה וחלקם נטרפים על-ידי האימהות, שיכולתן לתפקד כאימהות אבדה בתנאים הקשים. לדברי בעלי המשקים, רק כמחצית מן הגורים שורדים. זהו שיעור תמותה עצום ביחס למשקים במערב, עדות לתנאים הקשים במשקים הסיניים: במדינות סקנדינביה נאמד שיעור תמותת גורי השועלים ב-15 עד 30 אחוזים. הגורים ששרדו, נגמלים בגיל שלושה חודשים ונשלחים לשחיטה לאחר 8-6 חודשים נוספים. לעתים קרובות נערכת השחיטה בשווקים המרוחקים מן המשק, והחיות נשלחות לשם בתנאים מחרידים. חוקרי PETA, שעקבו אחר הובלת כלבים וחתולים בדרום סין, מדווחים על דחיסת 20 חתולים בכלוב הובלה, ועל המוני כלובים המצטברים ל-8,000 חיות במשאית אחת. החיות נשארות כלואות כך במשך כמה יממות. רבים מהכלבים והחתולים נראו פצועים, גוססים או מתים בכלובים. בשווקים, נוהגים לזרוק את כלובי ההובלה העמוסים חיות על הקרקע בעוצמה רבה, לעתים מגובה למעלה מ-3 מטרים. כתוצאה מכך, החיות שבכלובים נמחצות ומתרסקות.
 
סימני מצוקה
במשקי הפרווה בסין, סובלים השועלים מתנאי הכליאה הקיצוניים – צפיפות, שעמום, מצע מכאיב וחוסר יכולת להתחפר. בנוסף לכך, מטבעם הם סובלים מפחד עמוק מבני-אדם, אשר מתחזק בעקבות הטיפול התכוף והאלים (הוצאה מהכלובים נערכת באמצעות תפיסת הצוואר במלקחיים והחזקת השועל תלוי בזנבו או ברגליו האחוריות), היעדר האפשרות להתרחק ולהסתתר והקירבה הכפויה לשועלים אחרים. הרג הגורים או הזנחתם על-ידי האמהות הם סימנים למצוקה עמוקה. בנוסף לכך, תצפיות החוקרים איתרו סימנים מובהקים למצוקה, במיני החיות השונים בתעשייה: החיות נראו צועדות בכפייתיות ומניעות את ראשן בתנועות חוזרות ללא מטרה ("התנהגות סטריאוטיפית"). חיות אחרות גילו אפאתיות לגירויים חיצוניים (תוצאה של "חוסר-אונים נרכש") ונראו גם סימנים של חיות שפצעו את עצמן מתוך מצוקה.
 
פשיטת הפרווה
בתעשיית הפרווה הסינית נוהגים להמם את החיות באכזריות וברישול ולפשוט את עורן מעליהן כשהן עדיין בהכרה. לפי חקירת HSUS, שחיטת כלב מתחילה בקשירת צווארו בחוט ברזל ודקירה במפשעה. את הפרווה פושטים מעליו לעתים כשהוא עדיין חי. כדי להרוג חתול, תולים אותו בצווארו ולעתים שופכים מים לפיו הפעור כדי להטביע אותו. החקירה החדשה של PETA חשפה הרג כלבים וחתולים באמצעות מכות אלה, תלייה, פציעה וחנק באמצעות חוט ברזל.

בחקירת הארגונים הבינלאומיים, החוקרים ראו פועלים מכים בראשי שועלים שוב ושוב באמצעות מוט עץ או מתכת, כשהשועל תפוס ברגליו האחוריות, תלוי באוויר במהופך. פועלים אחרים אחזו ברגליים האחוריות של השועלים והטיחו אותם בקרקע. לאחר ה"הימום", החיות נאבקות, מתעוותות ושוכבות על הקרקע רועדות או כמעט ללא תנועה. רבות מהחיות שעברו זאת עדיין בחיים. פשיטת העור מתחילה עם נעיצת סכין בחלק האחורי של הבטן, כאשר החיה תלויה ברגליה האחוריות על וו. הפועל מקלף את העור והפרווה שעליו מהרגליים האחוריות, עד שהעור כולו מתקלף ויוצא מעל הראש. החוקרים ראו ותיעדו שחלק ניכר מהחיות נמצאות בהכרה מלאה במהלך פשיטת העור, מנסות להיאבק עד הסוף. במקרים רבים, החיות הוממו בתחילה וחזרו להכרה במהלך פשיטת העור, אז החלו להסתובב ולנוע. פועלים השתמשו בידית של הסכין כדי להכות בראש החיה עד שהפסיקה לנוע. פועלים אחרים דרכו על ראשה או על צווארה כדי לחנוק אותה או לרתק אותה לקרקע. אפילו 5 עד 10 דקות לאחר שעורן נפשט, ניכרו בחיות נשימה, פעימות לב ותנועות מכוונות של הגוף והעיניים. חודשים לאחר שנצפו שיטות הרג אלה, הגיעה חשיפה דומה מטעם עיתונאים סיניים. בכתבה שהתפרסמה באנגלית בעיתון Beijing News, תיארו העיתונאים תחקיר מ-21.3.2005 בשוק הפרווה בעיר שאנגקון:

"ברגע שמשכו אותו מהכלוב, שועל הרקון מתכדר כשהוא תלוי באוויר.
כמה נשים בגיל העמידה מתקבצות כשהן נושאות אלות עץ. אישה אחת במטפחת היא הראשונה לתפוס את שועל הרקון ברגליו והאחרות מתרחקות בעצבנות.
האישה במטפחת מטלטלת את החיה כלפי מעלה. החיה יוצרת קשת באוויר ואז מוטחת בעוצמה אל הקרקע, מעיפה ענן של אבק.
שועל הרקון מנסה לעמוד, כפותיו נאבקות בחול. אלת העץ שבידי האישה מוטחת במצחו.
האישה מרימה את החיה והולכת לצד השני של הכביש, זורקת אותה לערימה של שועלי רקון אחרים. זרם של דם מטפטף מחרטומו של שועל הרקון, אולם עיניו פקוחות והוא ממשיך בהתמדה למצמץ, להזיז את כפותיו, להרים את ראשו ולהתמוטט על הקרקע. לצדו שוכב שועל רקון אחר. ארבעת גפיו נקצצו אבל הוא ממשיך לייבב.
לאחר עשר דקות או יותר ניגש קין לאו לשועל הרקון עם סכין. העבודה שלו היא לפשוט את העור מהחיות.
שועל הרקון נתלה במהופך מוו על המוט הגבוה של תלת-אופן ממונע והאזור שסביב הרגליים האחוריות ופי-הטבעת נחתך באמצעות סכין. נשמע צליל קריעה כאשר העור נקרע לגמרי מהרגליים האחוריות והחיה נאבקת לזוז הצדה, מייבבת. העור נקרע מהגוף עד לבטן.
גופו של קין לאו נכפף במאמץ כמו קשת במתיחה מלאה, אבל הפרווה נשארת צמודה בעקשנות לבשר. אישה בגיל העמידה ממהרת לעזור, והגב שלהם מתקשת במאמץ. לבסוף נקרעת כל הפרווה מגופו של שועל הרקון.
החיה נזרקת לירכתי המשאית, כשאדים עולים מגופה האדום מדם. ללא מצמוץ היא מנסה פעם נוספת להפנות את ראשה ואז נופלת ללא תנועה.
'לא משנה אם פושטים את עורה של החיה כשהיא חיה או מתה, אבל זה יותר נוח ומסודר ככה. כולם תמיד עשו את זה ככה', מסביר קין לאו."

פרוות השועלים, הכלבים, החתולים ושאר קורבנות תעשיית הפרווה הסינית, מעובדות בסין ובמדינות אחרות ומגיעות לשווקים בכל מדינות המערב. שרידי הקורבנות של התעשייה הסינית נמכרים כמוצרי פרווה גם בישראל.

מקורות

(הכתבה מסתמכת על דוח"ות SAP/East International אלא אם צוין אחרת בגוף הכתבה)

"China's Shocking Dog and Cat Fur Trade", jcruel.com (PETA), 7.10.2005 (accessed 14.10.2005).

Hsieh-Yi, Yi-Chiao, Yu Fu, B. Maas and Mark Rissi, Dying for Fur: A Report on the Fur Industry in China, EAST International and Swiss Animal Protection, updated 13.7.2005.
Hsieh-Yi, Yi-Chiao, Yu Fu, Mark Rissi and Barbara Maas, Fun Fur? A Report on the Fur Industry in China, EAST International, Care for the Wild International and Swiss Animal Protection, January 2005.
“The Slaughter behind 200-million-yuan Revenue from Fur”, translated by Paul Littlefair (RSPCA, UK), Beijing News, 5.4.2005.
"Announcement by China Fur Commission, China Leather Industry Association", China Fur Commission, China Leather Industry Association, 28.2.2005.

"Betrayal of Trust: The Global Trade in Dog and Cat Fur", "An HSUS Investigation: What Is That They're Wearing?", "EU Considers Comprehensive Ban on the Cat and Dog Fur Trade" (13.11.2003), The Humane Society of the United States, accessed 20.10.2005.

“Dog and Cat Fur from Pet Animals”, Bont voor Dieren, accessed 20.10.2005.
"Skinned Alive - Cats and Dogs Killed for the Fur Trade", The Coalition to Abolish the Fur Trade, accessed 20.10.2005.

"Cats & Dogs Fur", In Defense of Animals, accessed 20.10.2005.

תמונות הכלב והחתול: PETA

תמונות של כליאה, הרג ופשיטת עור באתר East International ותמונות נוספות בכתבת Beijing News

3. על אתיקה ואסטרטגיה
הבהרות מושגיות בעניין רווחת בעלי-חיים וזכויות בעלי-חיים

אחד מן הנושאים הלוהטים בתנועה לשחרור בעלי-חיים הוא "רווחה מול זכויות". הנושא עלול לבלבל – ובצדק. השימוש במושגים "רווחת בעלי-חיים" ו"זכויות בעלי-חיים" נוטה לאי-בהירות ולחוסר עקביות, דבר המסיט את תשומת-הלב משאלות מהותיות יותר. אריאל צֹבל מציע כמה הבהרות מושגיות.

ערפל מושגי
בשימוש הרווח בוויכוחים, המושג "זכויות בעלי-חיים" מקושר לעמדה נחרצת נגד ניצול חיות באשר הן, ואילו המושג "רווחת בעלי-חיים" מקושר להתנגדות לניצול חיות רק במקרים של סבל בוטה או סבל שאינו הכרחי למטרות הניצול. במבט מקרוב זוהי הבחנה מטעה, האחראית לערבוביה בין משמעויות שונות של מושגים אלה.

זכויות טובות?
ראשית כל, יש להבחין בין זכויות משפטיות לזכויות מוסריות. בשיח המשפטי, המושג "זכויות" מצביע על היחס הראוי אל מישהו במערכת ממשית (כגון מדינה) לפי סמכות שלטונית; ואילו בשיח המוסרי, אותו מושג עצמו מצביע על היחס הראוי אל מישהו בעולם מושלם, לפי סמכות מוסרית. גם כשאומרים "אני בעד זכויות בעלי-חיים" כהצהרה מתחום המוסר בלבד, לא ברור באילו זכויות מדובר ומה מעמדן במקרה של קונפליקט עם זכויות אחרות. לכאורה, יש שמתכוונים לעקרונותיו של הפילוסוף טום ריגאן, אולם אנונימוס, למשל, אינה מקבלת עקרונות אלה וטוענת שחיות רבות ראויות ליותר מכפי שמחייב ריגאן.

רווחה רעה?
השימוש במושג "רווחת בעלי-חיים" מבלבל עוד יותר. הקושי נובע בחלקו מכך, שגופים הפוגעים בחיות מרבים להשתמש במושג באופן מטעה במתכוון. כל תירוץ קלוש לפגיעה בחיות – מהחזקת תרנגולות בכלובים (הן עלולות להידבק מטפילים המצויים בקרקע!) ועד להרג חתולים חופשיים (הם עלולים להידרס או לחלות!) – עלול לשמש עילה להצגת הפגיעה עצמה כביטוי של "רווחה". אולם מדובר במושג בעייתי גם ללא השימוש המניפולטיבי שנעשה בו. ריגאן הוא בין הראשונים לזהות את המורכבות של המושג, אשר נבחן באופן רציני גם במדע העוסק ברווחת בעלי-חיים. במובנו הרחב ביותר, המושג "רווחת בעלי-חיים" מתייחס להרגשתו של היצור (נהנה או סובל?) להגשמת שאיפותיו ולהגשמת הפוטנציאל הטבעי שטמון בו. אם כן, כשמדברים על "זכויות בעלי-חיים", מתכוונים, למעשה, בעיקר לזכות לחיות ברווחה. במובן הפילוסופי, "זכויות בעלי-חיים" ו"רווחת בעלי-חיים" אינם מושגים סותרים ואף אינם מבטאים רמות שונות על פני רצף אחד. אלה הם מושגים שונים מהותית ומשלימים זה את זה: "זכויות" הן יחס ראוי למישהו (או תכונה שלו כמושא מוסרי), ואילו "רווחה" היא מצב של מישהו, בהתייחס לנפשו, לגופו, לרצונותיו, לטבעו ולעתידו. אין אפוא משמעות מתקבלת על הדעת לאמירה כגון "אני תומך בזכויות בעלי-חיים ומתנגד לרווחת בעלי-חיים". 

ההקשר הפילוסופי וההקשר האסטרטגי
המושגים "רווחת בעלי-חיים" ו"זכויות בעלי-חיים" – כמו מושגים רבים אחרים – מקבלים משמעויות שונות ביותר בהקשרי שימוש שונים. נחוצה במיוחד הבחנה בין ההקשר הפילוסופי לבין ההקשר האסטרטגי. ההקשר הפילוסופי (האתי והאידיאולוגי) הוא הניסיון להגדיר מהו הגורל הראוי לבעלי-חיים באשר הם, באופן אידיאלי ובלתי תלוי במציאות חברתית מסוימת. ואילו ההקשר האסטרטגי הוא הניסיון לקבוע מהי הדרך האפקטיבית ביותר לשפר את מצבם של בעלי-חיים מסוימים במציאות היסטורית-חברתית נתונה. אמנם, השאלה מה נחשב כ"שיפור" נקבעת במידת-מה לאורן של הגדרות פילוסופיות של ה"ראוי". אולם ה"ראוי" הוא לרוב אידיאל רחוק, שכמעט אינו מסייע בהבנת התנאים כאן ועכשיו. הפער התהומי בין האידיאל למציאות המוכרת לנו גם הופך ויכוחים רבים על מהותו המדויקת של "הראוי" למנותקים מן המציאות.

אתיקה
בכל הנוגע לחיות ממינים שונים, בני-אדם שונים מחזיקים בכל קשת הדעות האתיות האפשרית: מאדישות מוסרית מוחלטת ועד להכרה מוסרית עמוקה. למרות זאת, מבין כל השאלות שלפנינו, דווקא השאלה "לאיזה יחס ראויים בעלי-חיים?" היא קלה למענה, באופן יחסי. די בכך שנקבל שתי הנחות אלמנטריות: שבעלי-חיים רבים ניחנו ביכולת להרגיש; ושליכולת זו יש ערך מוסרי. משקיבלנו הנחות אלה קשה ביותר להגן, מבחינה אתית, על כל אותם מוסדות חברתיים, אשר אחראים לפגיעה בחיות (כגון תעשיות המזון והלבוש מן החי). העיקרון הבסיסי הוא פשוט: יצורים מרגישים, ראויים להרגיש טוב ולממש את שאיפותיהם ונטיותיהם; מוסדות המנצלים חיות, מושתתים במהותם על הפרה בוטה של עיקרון זה ולכן הם פסולים. מובן שיש לסוגיה זו היבטים סבוכים לעייפה, אך די בעיקרון זה כדי לאפשר לנו לפנות מכאן ואילך לשאלות של אסטרטגיה.

אסטרטגיה
תכנון פעילות מעשית לטובת חיות דורש בעליל הכרת עובדות בשטח: אילו חיות נפגעות? כיצד? מי פוגע בהן? באילו אמצעים ניתן להשפיע עליו? איך ניתן לגייס ולהפעיל אמצעים אלה במסגרת המשאבים העומדים לרשותי? ומהו השינוי שניתן להשיג, בהינתן המשאבים שלרשותי והאמצעים שבהם בחרתי? התשובות נותרות לרוב כה רחוקות מהאידיאל האתי, עד שהוא בקושי נותר רלוונטי. זוהי ההבחנה האלמנטרית, שנעדרת מדיונים רבים בשאלות של "זכויות" ו"רווחה": אין קשר הכרחי בין אידיאלים אתיים לבין פעילות מעשית. הם אפילו עלולים לעתים להתנגש זה בזה. לדוגמה: קבוצה שמאמינה כי חיות ראויות למלוא ההתחשבות המוסרית ולשחרור מלא מעריצות אנושית, עלולה לגרום להן נזק בגלל אסטרטגיה לקויה (למשל, לחץ אגרסיבי על אוכלי בשר להפסיק לאלתר צריכת כל מוצר מן החי נובע מעיקרון אתי מוצדק, אך צפוי לייאש ולהרתיע את עיקר האוכלוסייה, שמוכנה לבצע "פשרות" ולא יותר). ומנגד, קבוצה שמאמינה כי בני-אדם זכאים לנצל חיות בתנאי שהן לא יסבלו באופן גלוי מאוד לעין, עשויה להציל המוני חיות בזכות קמפיין עשוי היטב (למשל, מאבק לביטול משלוחים חיים מחו"ל לטובת צריכת בשר מקומי מתבסס על עמדה אתית פסולה, ואף על-פי כן עשוי למנוע סבל רב בהובלה, לחשוף אוכלי בשר לזוועות החקלאות ולעורר כמה מהם לבחור בצמחונות).

תחומים נפרדים
טוהר אתי הוא רק תכונה אחת מני רבות, שמשפיעה על האפקטיביות של הפעילות. כמובן, "טהרנים מוסריים" אינם מועדים יותר לאסטרטגיה גרועה, כשם שה"פשרנים מוסריים" אינם מועדים לאסטרטגיה טובה. אמנם סביר להניח, שטהרנות מוסרית אף מאירה טוב יותר את הדרך לטווח הארוך. אולם האם היא אכן פועלת כך? על שאלה זו לא ניתן להשיב באמצעות דיון אתי כי היא איננה שאלה פילוסופית. זוהי שאלה היסטורית-חברתית, הטעונה בדיקה אמפירית של המתרחש בתקופות מסוימות, בתוך ארגונים מסוימים ובחברות מסוימות.

אז אולי ביטול לעומת שיפור?
לעתים מחליפים את מושגי ה"רווחה" וה"זכויות" בתיאור הדרישה לבטל את ניצול בעלי-החיים מול הדרישה לשפר את תנאי חייהם במסגרת מערכות הניצול הקיימות, דהיינו "ביטול" מול "שיפור". בכל הנוגע לשיח הפילוסופי ולהגדרות אידיאולוגיות, אלה הם אכן מושגים מדויקים יותר מ"זכויות" ו"רווחה". אולם הבעיה המושגית הבולטת יותר נותרת בעינה: המושגים "ביטול" ו"שיפור" אינם מוצלחים לבחינת אסטרטגיות פעילות למען חיות. לעתים קרובות, ניתן לראות בהישג לטובת החיות ביטול מנקודת מבט אחת ושיפור מנקודת מבט אחרת (למשל: איסור על השימוש בכלובי סוללה הוא ביטול של פרקטיקה מוגדרת, אולם תעשיית הביצים תמשיך להתקיים בשיטות אחרות ולכן זהו גם שיפור גרידא). בנוסף לכך, קבוצות השואפות לעולם שבו יבוטל כל ניצול בעלי-החיים, עלולות לבצע פעילות שמזיקה להם, כשם שקבוצות השואפות לסלק רק כמה פגיעות בולטות, עשויות להועיל לחיות בכל מובן שהוא. לא היעד האוטופי הוא שיקבע את ההצלחה, אלא הגדרת מטרות ריאליות, זיהוי אמצעים נאותים וניצול נכון של משאבים.

מושגים חלופיים?
רשימה זו נועדה פחות להחליף מושגים מסוימים באחרים ויותר להזהיר מפני מעבר בלתי זהיר בין הקשרים שונים, אשר מוליד בלבול מושגי רב. המושגים "זכויות בעלי-חיים" ו"רווחת בעלי-חיים" מקבלים משמעויות שונות במספר הקשרים שונים, כשהבלבול העיקרי נגרם במעבר בין השיח הפילוסופי (האתי, האידיאולוגי) לשיח האסטרטגי (תכנון הפעילות). בשיח הפילוסופי מוכרים מושגים רבים הקשורים במעמד מוסרי; אחד מהם הוא "זכויות" ואין סיבה שלא להשתמש בו בדיונים המבקשים לברר מהו עולם צודק. אולם בשיח האסטרטגי, מוטב לדבר על "פעילות אפקטיבית" או על רמות שונות של תועלת לבעלי-חיים כתוצאה מדרך פעילות מסוימת. אילו שינויים מעשיים מחוללת פעילות? התשובה לכך אינה תלויה בשאלה, עד כמה הפעילות "טהורה" מבחינה ערכית. מה שדרוש הוא מעקב עובדתי אחר השינויים במספר החיות שנפגעות, במאזן הכספי של תעשיות פוגעניות, בשיעור הצריכה של מוצר מסוים מן החי וכדומה, כמו גם מעקב אחר מגמות מורכבות יותר באמצעות שיטות מחקר סוציולוגיות, פסיכולוגיות והיסטוריות.

4. פינת התזונה: סדנת בישול טבעונית

הסדנה אפשר גם בלי בשר היא סדנת בישול טבעונית (ללא כל מוצרים מהחי) בהנחיית ליאורה פסקר. הסדנה כוללת חמישה מפגשים, וכל מפגש אורך שלוש וחצי שעות ובסופו מתקיימת ארוחה. נושאי הסדנה הולכים מהקל אל הכבד: מתחילים במתכונים פשוטים ממוצרים מוכרים יותר (כגון טופו), ובהדרגה מתקדמים. בכל פגישה מקבלים המשתתפים בסדנה חוברת מידע ומתכונים, ולכל מתכון ניתנות מספר וריאציות. הדגש הוא על מתכוני בריאות פשוטים להכנה.

המחיר לסדנה: 800 ₪ (720 ₪ לנרשמים עד 28.10.2005). מעבר לסדנאות הקבועות בהדר-יוסף בתל-אביב (ימי ד' משעה 19:30) וברחובות (ימי ב' משעה 19:30) ייערכו סדנאות ברחבי הארץ בהתאם לדרישה.

לפרטים נוספים: ליאורה – דואל:  eligma@inter.net.il , טלפון: 0546-899769.

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון