זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

הפגנה: מידע מטעה על אריזות ביצים

ביום ה', 26.10.2006, בשעה 12:30 תקיים אנונימוס הפגנה מול ארגון מגדלי העופות בישראל (שד' שאול המלך 8, תל-אביב). זוהי ההפגנה הראשונה במסגרת "הביצה שהתחפשה", קמפיין אנונימוס נגד הטעיית צרכנים באמצעות מידע המודפס על אריזות הביצים.

99% מהביצים בישראל מקורן בתרנגולות החיות בכלובים צפופים, ללא אפשרות לעמוד בנוחות, לרבוץ או למתוח כנפיים. באירופה, שם נמצאת שיטה אכזרית זו בהליכי ביטול, מחויבים משווקי הביצים לסמן "ביצי כלוב" על כל אריזת ביצים מכלובים ו"כלוב" על כל ביצה מכלוב. בישראל, לעומת זאת, חברות רבות, ובראשן "גליקסמן", "ביצי הגליל" ו"תנובה", מקשטות את אריזות הביצים בתמונות, בצילומים ובתיאורים פסטורליים – ושקריים, במטרה לשכנע את צרכני הביצים כי התרנגולות שהטילו אותן זוכות לתנאים טבעיים. כך נגררים צרכנים לממן התעללות בבעלי-חיים, ללא ידיעתם וללא רצונם.

שלוש החברות סירבו לדרישת אנונימוס להסיר את התיאורים המטעים, וכעת נדרש הממונה על הגנת הצרכן להפעיל את סמכויותיו באכיפת החוק, האוסר על הטעיה בפרסום.

פרטים על ההפגנה – במשרד אנונימוס: 03-6204878 או אצל ארז: 052-4246777

משמרות מחאה בחיפה

משמרות מחאה נגד ההטעיה על אריזות הביצים יתקיימו מדי שבוע ביום ב', בשעה 17:00-19:00, במרכז זיו בחיפה (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). המשמרות יבוטלו אם מזג-האוויר לא יאפשר לקיימן. לפרטים נוספים – דנה: 050-6353733

עצרת: ישראל נגד חוות מזור

ביום ו', 27.10.2006, בשעה 13:00 תתקיים בגן מאיר, תל-אביב, עצרת מחאה נגד חוות מזור, במטרה לקדם חקיקה שאוסרת ייצוא בעלי-חיים לניסויים מישראל לחו"ל. בעצרת ישתתפו אישי ציבור ואמנים. מארגנים: תנו לחיות לחיות ומפלגת הירוקים.

כ-1000 קופים כלואים בחווה במושב מזור, שמגדלת ומוכרת אותם למעבדות ניסויים באירופה ובישראל. חלק מהקופים נחטפו בטבע באי מאוריציוס וחלקם נולדו בחווה. בכל שנה מוטסים למעבדות באירופה מאות גורי קופים, ועשרות גורים נוספים נמכרים למעבדות בישראל. תינוקות הקופים מופרדים בכוח מאימותיהם בטרם הגיעם לגיל שנה, מוכנסים לארגזים ונשלחים למעבדות. חוות מזור מציבה את מדינת ישראל במקום השלישי בעולם בייצוא קופים למטרות ניסויים לאירופה, וישראל היא היחידה שמייצאת קופים לניסויים מבלי שיש בה קופים בטבע. חוות מזור היא עסק פרטי מסחרי, המספסר בחיות בר בעבור בצע כסף, תוך העלמת עין מצד המדינה. אין סיבה שישראל תשמש כפח אשפה מוסרי למדינות אירופה, שאף לא אחת מהן מפעילה בשטחה חווה דומה.

לסרטון "ישראל נגד חוות מזור"
לפרטים נוספים – ענת רפואה: 054-5259871  anatr@letlive.org.il

פורום זכויות בעלי-חיים בוואלה!

שלוש שנים לאחר סגירת פורום זכויות בעלי-חיים בפורטל וואלה!, נפתח השבוע הפורום מחדש. בפורום ניתן לקבל מידע בנושאים כגון: פגיעה בבעלי-חיים, פעילות ומאבקים למענם, הגופים הפעילים בנושא והצטרפות אליהם; וכמובן – ליצור קשר עם אנשים נוספים שהנושא מעסיק אותם.

תרנגול מחפש חצר

תרנגול גדול וצבעוני, הפוחד מבני-אדם, זקוק למקום מגורים בחצר סגורה ומוגנת מטורפים. לפרטים  – ענבל: 052-8628363

מירוצי סוסים בישראל

העיתונות ממשיכה לסקר את פתיחת ההיפודרום בגלבוע והמאבק בו:

איל בן: "היו צופים שעזבו באמצע בגלל מכות השוט החזקות מדי לסוסים, היו כאלה שפשוט בחרו לעשות אחורה פנה עוד לפני הכניסה, בעקבות ההפגנה של חברי 'הכל חי' במקום. אלפים אחרים צפו במרוץ ללא כל נקיפות מצפון."

גילי סופר סוקר כמה מן הזוועות השגרתיות במירוצים, ומזכיר שההיפודרום מהווה גם מפגע חברתי וסביבתי קשה.

הדר פרבר מדווחת על דיון בהתנגדויות לתוכנית הקמת ההיפודרום בגלבוע, שהתקיים ב-17.10.2006 בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז צפון. בין ההתנגדויות להקמה נשמעו גם נציגי העמותות "אדם, טבע ודין" ו"הכל חי"; האחרונים הראו לוועדה שאין בתוכנית ההיפודרום כל התייחסות לרווחת הסוסים וחסר פירוט של הנהלים שעליהם מתבססת התוכנית, כביכול. טרם ניתנה החלטה בדבר ההתנגדויות.

לעומת הכתבות שלעיל, איריס נאור ליפשיץ מגישה כתבה המתפקדת כחומר יחסי ציבור למירוצי סוסים, תוך הצגת הסוסים כתחביב וכסחורה ולא כבעלי-חיים.

מקורות

איל בן, "רוץ בן סוסי? לא בטוח", ynet (ידיעות אחרונות), 14.10.2006.
גילי סופר"הימור מסוכן", מסע אחר, 15.10.2006.

איריס נאור ליפשיץ, "עלו על הסוס", ynet (ידיעות אחרונות),15.10.2006ׂ.

הדר פרבר, "מתנגדים להקמת היפודרום בגלבוע", Nfc,  18.10.2006.

עוד בעיתונות הישראלית

nrg מעריב. מחאה נגד מקדונלד'ס. בכתבה "מוחים נגד הקשתות" (16.10.2006) נסקרים כמה מהאסונות שגורמת רשת המזון המהיר: שיווק לא הוגן לילדים, קידום תזונה לא בריאה, אחריות להרס יערות גשם ולזיהום, וכמובן  – התאכזרות לחיות. שלומית צור (18.10.2006, local) מסקרת "הפגנה נגד מקדונלדס בקניון רננים". כל זאת בעקבות יום המחאה הבינלאומי ה-22 נגד מקדונלד'ס.

Nfc הורסים בסין. בכתבה "פטנט ישראלי יגלה לסינים מתי הפרות מתייחמות" (17.10.2006) מוסר ברוך לוי, שחברת צח"ם אפיקים השלימה הקמת מערכת ניהול ובקרה ברפת עם 3,000 פרות בשנחאי, כולל אספקה של מדי ייחום לפרות, שבעזרתם יוכלו הרפתנים הסינים לקבל עדכון ישירות למחשב מתי הפרה מתייחמת, להזריע אותה ביעילות ולגרוף כך יותר רווחים. הכתבה הקצרה, שמבוססת על חומר תדמית של תעשיית החלב, חושפת את הנזקים הקשים שגורם ענף החלב הישראלי בסין: האצת התיעוש, ועידוד צריכת חלב בשיתוף ממשלת סין בגלל "ערכו הבריאותי" לכאורה. למידע נוסף על התדרדרות החקלאות והרגלי הצריכה בסין, ועל יתרונות התפריט הסיני המסורתי.

nrg מעריב בונים בסין?! בכתבה "עיר מקלט" (15.10.2006) מדווח העיתון China Daily על אפשרות שעיריית בייג'ינג תפתח "מקלט לחיות רחוב". קשה לדעת אם "מקלט" כזה אמנם יגן דווקא על החיות; בכתבה מופיעים תיאורים עוינים ומוזרים כגון "מספר פארקים בעיר הוסבו למקום מפגש של חתולי הרחוב והם סובלים מנזקים שנגרמו בידי הפרשות החתולים".

ידיעות אחרונות חיות מהונדסות. בכתבה "שיפוד משיבוט" (19.10.2006, עמ' 15-14) מדווחות אורלי אזולאי ורבקה פרייליך שבסוף השנה יודיע מינהל המזון ותרופות האמריקאי כי הוא מאשר למאכל אדם חיות ששובטו במעבדה ואת צאצאיהן. הניצול המסחרי של חיות אלה יהיה הדרגתי בגלל ההתנגדות הציבורית לכך. למידע נוסף על הנדסה גנטית בחיות

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

הארץ שחרור חורפנים. בידיעה "פעילי זכויות בעלי חיים פרצו לחוות בספרד ושיחררו אלפי חורפנים" (16.10.2006) מוסרות סוכנויות הידיעות על מבצע שנערך בשלושה משקי פרווה בגאליסיה שבצפון-מערב ספרד, והסתיים בשחרור כ-11,000 חורפנים מכלוביהם, שכמחציתם הצליחו לעבור את החומות ולברוח מתחום המשק.

למידע נוסף על משקים בתעשיית הפרווה ועל שחרור חורפנים בגאליסיה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il 

הארץ גורים בשבי. בכתבה "השימפנזה בדיכאון, והגורה גדלה כתינוקת אנושית" (16.10.2006, עמ' א1) מתאר יהונתן ליס את מצבן הקשה של חיות רבות בשבי, שאינן מסוגלות לגדל את גוריהן והדרך היחידה להצילם היא לקחת אותם מהאם.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
 

פינת מוות. למעלה מ-30 חיות נשרפו למוות עקב דליקה שפרצה לפנות בוקר ב-18.10.2006 ליד פינת החי בכפר אז"ר. ארנבונים, שרקנים, איגואנות ונחשים נספו בכלוביהם מחנק או שנשרפו בחיים – עוד סכנה האורבת לחיות בשבי, כשכל אפשרות לברוח מאסון נשללת מהן.

כתבות:

גיל סלומון, "שריפה בפינת החיות", nrg מעריב, 18.10.2006.

אבי אשכנזי וליאת שלזינגר, "הלהבות שרפו את החיות של גן גורים", מעריב, 9.10.2006, עמ' 21.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

יעל לוי וראובן ויס, "פינת החי עלתה בלהבות", ידיעות אחרונות, 19.10.2006, עמ' 20.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
 

ערוץ 7 גרביל מול דחפור. בידיעה "מבצע להצלת מכרסמים לפני הגעת טרקטורים" (18.10.2006) נמסר, שמכרסמים וזוחלים משטח טבעי בדרום הערבה הועתקו ממקום מחייתם לפני עליית טרקטורים ליישור שטח המיועד לגידול תמרים. החיות נאספו במלכודות ובידיים, איבדו את ביתן אך נותרו בחיים.

צה"ל (במחנה) גדר ההפרדה. בכתבה "גדר הביטחון: צינורות בטון יאפשרו לתנים ולחזירי הבר לחצות בבטחה" (19.10.2006) מדווחת מאיה קרני, שבכל 200 מטר של תוואי הגדר שנמצאת בתהליך בנייה יוצבו חריצים שיאפשרו מעבר חזירי בר, שועלים ותנים. לחיות גדולות יותר לא יהיה מעבר.

nrg מעריב חילוץ משפטי. בכתבה "חוות החיות" (20.10.2006) מדווח על צו היתר להוצאת כלבים מדירה בהרצליה שנתן בית-משפט השלום המקומי בעקבות פניית השירות הווטרינרי של העירייה ולאחר תלונות משכנים על התעללות. המדובר בדירת שני חדרים שבה מתגוררים שישה אנשים עם "עשרות כלבים, חתולים, אוגרים וכל מה שבא ליד".

local עיקור באילת. בידיעה "גם חתולי העיר זכו לתקציב" (18.10.2006) מוסרת שלומית צור שעיריית אילת הקצתה תקציב חודשי לעיקור ולסירוס חתוליים חופשיים.

ynet כוסמין. בכתבה "כוסמין: כל מה שרציתם לדעת על הדגן עם השם המוזר" (15.10.2006) מציעה יעל גרטי להרחיב את המטבח הצמחי בדגן הכוסמין ומציעה מגוון של דרכי הכנה לגרגרים אלה (וכדאי לוותר על המתכון עם הגבינה!).

Nfc אנטיביוטיקה. בכתבה "מה שהעוף עלול לעשות לכם" (17.10.2006) מסקרת יפעת גדות מחקר, שנערך במרכז למחקר אפידמיולוגי בוויסקונסין ופורסם ב-Infectious Diseases. המחקר עקב אחר עמידות לתרופה האנטיביוטית Synercid בעופות שהולעטו בה ובאנשים שאכלו את העופות. העופות פיתחו עמידות לתרופה, אוכלי העופות פיתחו נטייה לעמידות, ואילו בקבוצת הביקורת, שמנתה צמחונים בלבד, נשמר פוטנציאל ליעילות מלאה של התרופה.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – סלבה: 03-6204878 sviridovsky@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; וואלה!

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. לאכול כדי לחיות
טבעונות בריאותית לפי ד"ר ג'ואל פורמן

ספרו של הרופא ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, מציג באופן מנומק היטב ובליווי שלל עצות מעשיות את התפריט הטוב ביותר לחיים בריאים: טבעונות ללא מוצרים מן החי וללא מוצרים מעובדים מן הצומח. הספר מהווה אתגר ראוי לאוכלוסיות שונות – מאוכלי כל ועד לטבעונים מטעמי מוסר. אריאל צבל מגיש סקירה קצרה של הספר וממליץ עליו בהתלהבות.

למי נועד הספר?
לאכול כדי לחיות הוא ספר שמבקש להציל את חייהם של אנשים האוכלים תפריט מערבי ממוצע, על בסיס טיעונים רציונאליים, חשיבה כוללת לטווח ארוך ומיטב הידע המדעי והניסיון הקליני. הרוב הגדול של האוכלוסייה המערבית חולה בשלב כלשהו ומת ממחלות לב וכלי דם, סוכרת או סרטן. ג'ואל פורמן מציע טבעונות בריאותית כדרך למניעת מחלות אלה ובמידה רבה גם לריפוין. קהל היעד העיקרי של הספר הוא, מן הסתם, אנשים האוכלים מזון מן החי וסובלים כיום מבעיות בריאות ניכרות. אלה עשויים לבקש לעצמם שינוי תובעני למדי בהרגלי התזונה כמחיר סביר לזכות מחדש בחיים נורמאליים. התפריט שמציע פורמן יועיל כמובן גם לאכלני מוצרים מן החי שעדיין לא סובלים ממחלות, במידה שהם מוכנים לשנות את התפריט על סמך נימוקים רציונאליים. יתרון גדול נוסף של לאכול כדי לחיות הוא העיסוק המפורט שלו בבעיות בריאות ותזונה של צמחונים וטבעונים. לכן זהו ספר חשוב גם עבור טבעונים מטעמי מוסר – אם כי חלק מהפשרות שהוא "מתיר" לבצע בתחום הבריאות, ואפילו כמה מתכונים, כוללים מוצרים מן החי ולכן אינם מקובלים כלל מטעמי מוסר.

על המחבר
לאכול כדי לחיות יצא לאור בשנת 2003 בארצות-הברית, ולאחרונה תורגם לעברית בהוצאת "פוקוס". ד"ר ג'ואל פורמן (בתמונה, עם בנו וברוקולי) הוא רופא משפחה מניו ג'רזי ומרואיין פופולארי במיוחד בענייני תזונה ובריאות בטלוויזיה, ברדיו ובאירועים שונים. שלא כמו קולין קמפבל (מחקר סין), פורמן אינו חוקר אך הוא בקיא במצב המחקר, ולדבריו ביסס את  הספר על כ-2,000 מקורות מחקריים, מהם מוזכרים בו 360. הוא גם מדווח על ניסיון קליני בטיפול בלמעלה מ-10,000 איש. פורמן כתב עוד שלושה ספרי בריאות-תזונה מעשיים תחת הכותרות: הפוך את ילדך חסין ממחלות; הגנה לכל החיים מפני כולסטרול; לאכול ולצום בשביל הבריאות. באתר האינטרנט שלו ניתן לקנות במחיר 20 דולר מינוי, המאפשר, בין השאר, להתייעץ איתו ישירות. דרך האתר ניתן לקנות מוצרים אחדים, דבר היוצר אווירה מסחרית מטרידה, שכמעט נעדרת מן הספר. לפורמן אין, ככל הנראה, אפילו עניין קלוש בזכויות בעלי-חיים; הנושא כלל לא מוזכר בספר.

נגד השמנה
רוב האנשים במערב לוקים במשקל-יתר, ופורמן רואה בהשמנה את האויב הגדול ביותר של החברה המערבית. הטבעונות הבריאותית שהוא מציע (תחת השם "דיאטת לאכול כדי לחיות") נועדה בראש ובראשונה לייצב את הגוף על המשקל האופטימאלי שלו. המדובר בהרגלי תזונה לכל החיים, ולכן עליהם להיות מספקים ונוחים. היתרון הגדול של הטבעונות הבריאותית שמציע פורמן על פני דיאטות ההרזיה המקובלות הוא היעדר הגבלה על כמות המזון ועל הקלוריות שצורכים. בטבעונות הבריאותית פשוט אוכלים את המאכלים הנכונים תוך שמירה על יחס כמותי ראוי ביניהם, פחות או יותר – ואפשר לאכול כמה שמתחשק. התוצאה היא הרזיה מהירה באנשים שמנים עד להתייצבות במשקל טוב לבריאות. פורמן סוקר באריכות דיאטות הרזיה פופולאריות באמריקה – דיאטת אטקינס עתירת המוצרים מן החי, דיאטת zone של סירס, שגם היא עתירת שומן וחלבון, והדיאטה של ד'אדמו, המציעה תפריטים שונים לפי סוגי דם שונים. על סמך נתונים מחקריים ונתונים שמספקים משווקי הדיאטות הללו, מסיק פורמן שהן יעילות נגד השמנה לטווח קצר, לכל היותר, ובמקביל לכך מגדילות באורח דרמטי את הסיכוי ללקות במחלות קשות. פורמן בוחן גם תכשירים להרזיה ומוצא שכולם מסוכנים או בלתי יעילים.

מזון מן החי: רעל
לפי אינספור מחקרים, צריכת מזון מן החי גורמת מחלות קטלניות. פורמן אינו מקדיש מקום רב לתיאור נזקי השומן מן החי, אלא מתמקד בתחומים המוכרים פחות. ראשית כל, צריכת חלבון מן החי מגבירה באורח דרסטי את הסיכוי לחלות במחלות לב ובסרטן (כאן נסמך פורמן רבות על קולין קמפבל), ולכן מזונות מן החי מסוכנים לבריאות גם אם הם דלי שומן. שנית, צריכת מוצרי חלב אינה הגנה טובה מפני אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן) כי חלבון מן החי מעודד הפרשת סידן מוגברת, שתכולת הסידן הגבוהה בחלב אינה מפצה עליו (בנוסף למחלות אחרות שגורם החלב). ושלישית, דגים ותוספי שמן דגים אינם המקור המועדף לחומצות שומן חיוניות (אומגה 3) כי הם נוטים להיות מזוהמים ביותר. לכל המרכיבים התזונתיים הללו – חלבון, סידן ואומגה 3 – יש מקורות הרבה יותר טובים במוצרים מן הצומח.

מזון מלא מן הצומח: מזין ומגן
מושג המפתח בלאכול כדי לחיות הוא "צפיפות תזונתית": סך כל הערכים התזונתיים לקלוריה. צריכת קלוריה אחת של שמן מספקת לנו מינימום של מרכיבים תזונתיים, ואילו קלוריה אחת של ירקות עלים ירוקים מספקת מקסימום של מרכיבים כאלה: חלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, ויטמינים, סיבים וכו'. למעשה, כל פריט מזון מלא מן הצומח מכיל אלפי מרכיבים תזונתיים שונים – הרבה יותר ממוצרים מן החי וממזונות מעובדים. הבריאות שלנו תלויה, לפי פורמן, באכילת מקסימום מזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה ובהפחתה מרבית של המזונות בעלי הצפיפות התזונתית הנמוכה. אנו רגילים לחשב ערך תזונתי של מרכיבים לפי משקל המרכיב, אולם מאחר שההשמנה תלויה בעיקר בצריכת קלוריות, פורמן מעדיף לחשב ערכים תזונתיים ביחס לקלוריה. כך מסתבר, שבירקות ירוקים יש כמות חלבון איכותי לקלוריה שאינה נופלת – ולעתים אף עולה – על כמות החלבון לקלוריה שיש בבשר. בירקות יש אפילו כמות שומן משמעותית לקלוריה. המזונות המלאים מן הצומח מכילים סיבים תזונתיים, שיוצרים תחושת שובע, מאטים את ספיגת הסוכר, משפיעים לטובה על מערכת העיכול ועשויים להפחית את רמות הכולסטרול. בנוסף לכך, הם מכילים פיטוכימיקלים: כימיקלים טבעיים המצויים בצמחים באלפיהם ומכילים תכונות נוגדות-סרטן. סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים אינם מצויים במזון מן החי. פורמן משווה בין מספר מוצרים בודדים ובין סך כל הערכים התזונתיים הבולטים בדיאטות שונות – להמחשת עליונות המזון הצמחי המלא. על בסיס נתונים אלה, הוא יצר "פירמידת מזון": בראש עומדים הירקות (ובעיקר עלים ירוקים), אחריהם פירות וקטניות (שרצוי להנביטן), אחר-כך דגנים מלאים ולבסוף אגוזים וזרעים. כל השאר מיותר, מבחינה תזונתית.

מזון מעובד מן הצומח: קלוריות ריקות
למזון צמחי יש אפוא יתרונות ברורים על פני מזון מן החי, אך לא לכל מזון צמחי. שמן וסוכר, וכן חיטה לבנה, אורז לבן וכיוצא באלה – הם מזונות עם צפיפות תזונתית נמוכה מאוד. לדברי פורמן, המסביר את המנגנון האחראי להשמנה, אכילתם היא אחד מן הגורמים הנפוצים להשמנה. מזונות אלה גם מכילים רק חלק קטן מהמרכיבים התזונתיים שיש בצמחים שמהם הופקו. כאשר ניזונים בעיקר ממוצרים כאלה וממוצרים מן החי – כמו רוב הצרכנים במערב – סובלים מהשמנה ובמקביל לכך מתת-תזונה ומהיעדר הגנה טבעית ממחלות. מזונות "מועשרים" בוויטמינים ובמינרלים אינם פותרים את הבעיה. למעשה הם דווקא מדוללים באופן דרסטי בערכים תזונתיים, ונוספו להם מחדש רק אחדים בתוך מאות המרכיבים החסרים. באופן כללי, המזון טוב יותר לבריאות ככל שהצמח טבעי יותר: מנופה פחות, מבושל פחות או סחוט פחות.

תהליך הגמילה
הטבעונות הבריאותית של פורמן ראויה לכינוי "דיאטה" כי היא מתחילה בשישה שבועות של משטר קפדני: ללא שום מוצרים מן החי ומוצרים מעובדים מן הצומח; עם כמות מוגבלת של ירקות עמילניים (תפוח אדמה, גזר וכו'), מוצרים מדגנים מלאים, אגוזים, זרעים ואבוקדו; וללא הגבלה על אכילת ירקות, פירות וקטניות. זוהי תקופת מאמץ קצרה, בדומה לתקופות הנהוגות בדיאטות הרזיה. מי שעובר מתזונה מערבית רגילה ישירות ל"תוכנית ששת השבועות" עלול לסבול בתחילה מרעב, גזים, חולשה, כאבי ראש וסחרחורת. פורמן מסביר את הפיסיולוגיה של תחושות אלה במונחים של "תסמונת גמילה" או תופעת לוואי של ניקוי רעלים, שהותיר בגוף המזון הגרוע. תחושות אלה נעלמות תוך ימים אחדים עד מספר שבועות. לאחר מכן אמורים להרגיש מצוין ולחוש טוב יותר את טעמם הטבעי של הפירות והירקות. שינוי זה מותנה בהקפדה על תקופת התנזרות מוחלטת ממזונות מזיקים.

תפריט לכל החיים
בחלוף שישה שבועות, מתיר פורמן חריגות מסוימות מן התפריט הבריאותי האופטימאלי, באירועים מיוחדים. העיקרון שיש לשמור עליו הוא צריכת 90% מהקלוריות ממזונות צמחיים בלתי מעובדים. פורמן משוכנע, שהתוצאות הבריאותיות המזהירות של ששת השבועות הראשונים, יספקו די מוטיבציה להמשיך באורח-החיים המומלץ. רבים ממטופליו – וטבעונים בריאותיים אחרים – מהווים דוגמה חיה להצלחת השיטה, כמי שפיתחו רתיעה מג'אנק פוד, ונהנים ממזון צמחי מצוין ומבריאות טובה. אולם תוכנית פורמן תדבר פחות לאנשים צעירים, שאינם סובלים ממחלה. למסויגים, כדאי לזכור לפחות שתי עצות חשובות:

• לאכול שתי מנות ענקיות של סלט ירקות ביום
• לפתוח את הארוחה בסלט – ולא להשאירו לסוף

המניע המוסרי לטבעונות עשוי לסייע מאוד לעבור חלק מן הדרך לטבעונות הבריאותית. הבעיה היא, שדרושים הרבה יותר משישה שבועות כדי לבסס לעצמך תפריט בריאותי טעים ומספק, וקשה לעשות זאת ללא תמיכה קהילתית. הדבר קשה שבעתיים עבור אנשים שאינם אוכלים כמעט בבית. פורמן מודע לבעיות, ומסכם (עמ' 341):

"רוב האנשים ימשיכו לאהוב את 'החיים הטובים', ובמילים אחרות, לאכול את המזונות שיקרבו אותם למותם בטרם עת. אינני מצפה שכולם יאמצו את ההנחיות התזונתיות שלי. אולם, הייתי רוצה שאנשים יעשו את הבחירות התזונתיות שלהם מתוך ידיעת העובדות לאשורן ולא ילכו שולל אחרי מידע שגוי ופרסומים מטעים המגיעים לציבור באמצעות יצרנים בעלי עניין."

כדי לדעת את "העובדות לאשורן", מומלץ ביותר לקרוא את לאכול כדי לחיות – ולתת את הספר כחומר קריאה גם למשפחה ולחברים.

מקורות
ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, רמת-גן: פוקוס, 2006.

האתר של ד"ר ג'ואל פורמן https://www.drfuhrman.com/
הוצאת פוקוס מציעה באינטרנט פרק מהספר לדוגמה.

3. ביצים והונאת צרכנים באוסטרליה

הונאת צרכני ביצים נפוצה מאוד באוסטרליה: לא רק דימויים ותיאורים כוזבים כמו בישראל, אלא גם מילוי מכוון של אריזות "ביצי אסם" ו"ביצי מרעה חופשי" בביצים מלולי סוללה. על רקע קמפיין אנונימוס למניעת הונאה האופיינית למדינה שאין בה כמעט תרנגולות במרעה חופשי, אנו מפנים מבט לקשיים שעולים בתעשייה, שחלק משמעותי ממנה נטול כלובים.

השוק קורץ לרמאים
תעשיית הביצים האוסטרלית גדולה כפליים בערך מהתעשייה הישראלית: קרוב ל-13 מיליון תרנגולות בשנים 2002-3, לפי דו"ח התעשייה (EggCorp). התעשייה האוסטרלית רצופה הונאות צרכנים, אך תשומת-הלב שם מופנית כלפי הונאות שונות מאלה המוכרות בישראל ובארצות-הברית. ההבדלים נובעים מהשיעור הגבוה יחסית של לולים ללא כלובים באוסטרליה. לפי דו"ח התעשייה, 75.2% מהביצים באוסטרליה מקורן בכלובי סוללה, 6.1% הוטלו באסם (מבנה סגור ללא כלובים), 14.5% הוטלו בלולים שיש בהם גישה למרעה חופשי, והשאר (4.2%) מקורן בלולים אורגניים ולולים ייחודיים אחרים (בישראל, לעומת זאת, מעריכים שכל  הביצים ה"חלופיות" תופסות רק 1% מהשוק). באוסטרליה קיים אפוא שוק גדול לביצים שאינן מכלובים. מחירן לצרכן גבוה פי 1.5 עד כמעט כפליים ממחיר הביצים שהוטלו בכלובים, ולכן השוק האוסטרלי קורץ לרמאים – להעביר ביצים מכלובים לאריזות מובהקות של ביצים "ללא כלובים". אין דבר קל יותר מלרמות ולשים תווית "ביצים ממרעה חופשי" על אריזת ביצים מכלוב, כי במוצר עצמו לא ניכר הבדל. אמנם, בשנת 2005 השלים צוות בראשות חוקר בריטי, נוויל גרגורי, פיתוח שיטה מעשית לזיהוי מקור הביצים, בעזרת אור על-סגול; השיטה מאפשרת לקבוע בדיוק של 99.9% את סוג הרצפה שעליה הוטלו הביצים לפי תכונות האבק שנדבק אליהן. אולם התעשייה האוסטרלית הודיעה שלא תבצע בדיקות כאלה.

ממדי הרמאות
איש אינו יודע כמה מבין הביצים שנמכרות באוסטרליה בתור "ביצי מרעה חופשי" ו"ביצי אסם", הוטלו למעשה בכלובים. הקושי לעמוד על התופעה נובע מכך, שחברות ביצים גדולות באוסטרליה מחזיקות לולים משלושת הסוגים, מצב המאפשר להעביר בקלות רבה חלק מביצי הכלובים לאריזות היקרות יותר. בנוסף לכך, לדברי מפקח ביצים בשם פיל ווסטווד ברדיו הלאומי ABC, יש חברות המחזיקות בחזית השטח שלהן תרנגולות במרעה חופשי, בשביל הרושם, כשמאחור נמצאות רוב התרנגולות במבנה סגור; יש אף לולנים שכמעט לא מחזיקים תרנגולות אלא קונים ביצים מכלובים ואורזים אותן כ"ביצי מרעה חופשי". המתלוננים העיקריים על התופעה הם לולנים מובהקים של מרעה חופשי, המאוגדים בארגון משלהם תחת פיקוח פנימי משמעותי, ורווחיהם נפגעים בגלל התחרות. בסוף יולי 2006 חשף העיתון Sydney Morning Herald נתונים רשמיים מטעם התעשייה והממשלה, ולפיהם מסתבר שסך כל התרנגולות האוסטרליות הנמצאות בפועל במרעה חופשי, אינן יכולות להטיל יותר מ-80% מכלל הביצים הנמכרות תחת התווית "ביצי מרעה חופשי". בעקבות החשיפה, הכריז שר החקלאות הפדרלי, פיטר מקגורן, שידבר בדחיפות עם שרי החקלאות של מדינות הפדרציה האוסטרלית, שהם האחראים לאכיפת חוקי הגנת הצרכן בהקשר זה. בינתיים אמורה להתנהל חקירה פדרלית, שאולי תחשוף הונאה בממדים גדולים עוד יותר. להערכת ווסטווד, למשל, מחצית מכלל הביצים שנמכרות כביצי מרעה חופשי הן "מזויפות".

בעיית RSPCA
RSPCA (החברה המלכותית למניעת התאכזרות לחיות) האוסטרלי הוא גוף בעל כוח כלכלי משמעותי וסמכות לחקור ולתבוע חשודים במקרים של הפרת חוקי ההגנה על בעלי-חיים. RSPCA גם מקיים תוכנית פיקוח על לולי אסם ומרעה חופשי, הכוללת דרישות מינימום מסוימות וביקורי מפקח אחת ל-8 עד 12 שבועות. לולים שעמדו בדרישות הארגון רשאים לשים על אריזות הביצים לוגו מיוחד, המבטיח לכאורה שהתרנגולות חיו בתנאים טובים. את האישור מקבלים עשרות לולי אסם ולול מרעה חופשי אחד. RSPCA מקבל 2 סנט על כל ביצה מאושרת שנמכרה, ובשנת 2001, כאשר ניגודי האינטרסים הגלומים בהסדר זה עלו לכותרות, הוא הרוויח 110,000 דולר אוסטרליים ממכירות הביצים המאושרות. שנה קודם לכן אף קיבל RSPCA מענק בסך 35,000 דולר מחברת הביצים הגדולה באוסטרליה, Pace Farms, שפרנסתה העיקרית היא, כמובן, על תרנגולות בכלובי סוללה. בספטמבר 2002 נערך בתוך הארגון ניסיון להביא לניתוק הקשרים הכלכליים עם Pace Farms. יוזמי הניתוק נחלו תבוסה מוחצת.

RSPCA תחת ביקורת
RSPCA סופג ביקורת קשה גם מחוץ, ובעיקר מהארגון Animal Liberation Victoria. ביוני-יולי 2001 נכנס צוות סמוי של ALV לשלושה לולים המקבלים אישור RSPCA, ותיעד שם תרנגולות במצב קשה. מקורי התרנגולות בלול אסם אחד נקטמו באופן אגרסיבי ביותר, כמעט עד הנחיריים, בעוד שכללי RSPCA מתירים קיטום של קצה המקור בלבד. בנוסף לכך, באחד מלולי האסם נמצאה ערימת תרנגולות מתות, שעליהן הונחו כמה תרנגולות גוססות. סביב רגליהן של תרנגולות אלה התקשו הפרשות ולכלוך לגושים ענקיים, שמנעו מהן ללכת. RSPCA לא עשה דבר, וכפי שמסכמים זאת מבקריו – הוא מסרב בעקביות לתבוע לולנים על התאכזרות לחיות, למרות ההוכחות שמובאות בפניו. למעשה, גם אילו היה RSPCA מפקח כראוי על הלולים בהתאם לקריטריונים שלו, עדיין הוא מוליך שולל את הצרכנים. למשל, באתר הארגון מופיעה ההצהרה: "במערכות ללא כלובים, כמו אסם או מרעה חופשי, לתרנגולות יש אפשרות לבטא את טווח ההתנהגויות המלא שלהן." זהו כמובן שקר בוטה: דגירה וגידול צאצאים הם מיסודות ההתנהגות הטבעית של תרנגולות, ואלה נשללים בהכרח בכל לול מסחרי – בנוסף על התנהגויות רבות אחרות. אין ספק, שלולים ללא כלובים נוטים להיות אכזריים פחות מלולי כלובים; אולם התיאור הפסטורלי שמוסר RSPCA לצרכנים מטעה מאוד.

החוק המנומנם
רבים תולים את שכיחות ההונאות בתעשיית הביצים האוסטרלית במצב החוק. שוק הביצים ללא כלובים באוסטרליה הוא נכבד דיו כדי להוות בסיס לאיסור בחוק על השימוש בכלובים. בעקבות לחצי הצרכנים, החלה ב-1999 ממשלת אוסטרליה לבדוק את שיטות הכליאה הנהוגות בתעשיית הביצים, אך לאחר שנה פסקה שהשימוש בכלובים יימשך תוך שינוי קוסמטי בלבד: הגדלת השטח המוקצב לתרנגולת בכלוב מ-450 סמ"ר ל-550 סמ"ר. הוראה זו עדיין לא קוימה כמתוכנן (היא נכנסת לתוקף בהדרגה בין ראשית שנת 2001 לסוף 2007); מסמך ממשלתי מגלה, שחלק מהלולנים לא פועלים כנדרש כי הם משוכנעים שהממשלה ממילא לא תאכוף את החוק. החלטה נוספת שנכנסה לתוקף היא חובת סימון על אריזות הביצים, ובכלל זה סימון "ביצי כלוב", "ביצי אסם" ו"ביצי מרעה חופשי". המדובר בתוספת טקסט בגודל קבוע. תוספת זו אינה מבטלת בהכרח כיתובים אחרים ואיורים מטעים, אולם לכאורה מדובר בבסיס חוקי מספק לתביעה במקרה של הונאה. למרות זאת, הן הלולנים המובהקים של מרעה חופשי והן משרד החקלאות מתלוננים, שהחוק אינו מגדיר מהו "מרעה חופשי" ומהו "אסם" – ולכן קשה מאוד לתבוע את הרמאים. משרד החקלאות עובד כעת עם התעשייה על סטנדרט לאומי, שאמור לצמצם את היקף ההונאות. אולם קשה להאמין, שהסיבה לכך שהנושא לא נדון בבתי-המשפט היא רק מצב החוקים. נקווה, שבקרוב ייטול על עצמו ברצינות אחד הארגונים האוסטרליים את המשימה למצות את החוק הקיים עם כמה מעברייני תעשיית הביצים.

ביצים המשווקות על-ידי חברה אוסטרלית: סוג הכליאה צריך להיות מצוין על החלק העליון של האריזה. שימו לב, שאין על האריזה זו, כמו על רבות אחרות, מידע מטעה מן הסוג המקובל על האריזות בישראל.

מקורות

“Free Range Eggs”, Eco Shout, accessed 20.10.2006.

“Battery Hens”, Animals Australia, accessed 20.10.2006.

“RSPCA (Vic) Caught in Barnlaid Egg Fraud”, Animal Liberation Victoria, accessed 20.10.2006.

“Make a Choice: Battery Cages”, RSPCA Australia, accessed 20.10.2006.

“RSPCA Australia Frequently Asked Questions”, RSPCA Australia, accessed 20.10.2006.

Tiffany Laurie and Eloise Dortch, “The Real Price of Our Cheap Eggs”, The West, 3.10.2006.

"The Importance of Being Honest: The Satya Interview with Patty Mark", Satya, Sept. 2006.

“A National Standard for Safe Eggs and Egg Products”, Food Standards Australia New Zealand (FSANZ), last updated: 14.8.2006.

Andrea Nicolas, “Free-range Eggs”, ABC Net, 8.8.2006.

“Australian Egg Scandal”, Farmed Animal Watch vol. 6 no. 28, 4.8.2006

Kelly Burke, “Action on Egg Scam”, The Sydney Morning Herald, 31.7.2006.

“Behind Egg Labelling”, TVNZ, 13.6.2006.

Neville Gregory, Mark Gepp, Peter J. Babidge, “Method for Checking Label Accuracy in Barn and Free Range Eggs”, Journal of the Science of Food and Agriculture 85(9), July 2005, pp. 1421-1426.

Helen Thomas (producer), “The Free Range Fiddle” (radio program transcript), ABC Net, 25.6.2005.

“The Eggs Files”, The Age, 17.5.2005.

Australian Egg Corporation Limited annual report 2005.

 “Australian Egg & Chicken Production”, Farmed Animal Watch vol. 2, no. 47, 17.4.2004.

Price Determination in the Australian Food Industry: A Report (chap 3. Eggs: Analysis of the determinants of prices and costs in product value chains), Australian Government, Depeartment of Agriculture, Fisheries and Forestry, 2004, pp. 87-93.

Larissa Dubecki, “Battery Egg Fight Splits RSPCA”, The Age, 28.9.2002.

“Senator Bartlett Speaks on the Tabling of Documents: Agriculture and Resource Management Council of Australia and New Zealand”, Australian Democrats, 7.8.2001.

Romeo Gadz, “RSPCA Consumer Fraud Exposed”, Animal Liberation Victoria, Reprinted from Action Magazine 64, June 2001.

Review of Layer Hen Housing and Labelling of Eggs in Australia 2000: Truth in Labelling of Production Methods, The Australian Department of Agriculture, Fisheries and Forestry’s, 2000?

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון