פעילות 

קורס לפעילים בירושלים

ביום ב', 23.2.2009, בשעה 18:00, תערוך אנונימוס מפגש רביעי ואחרון בבית תנועת הצמחונים והטבעונים היהודים, רח' בלפור 8, ירושלים, במסגרת קורס לפעילים/ות ולמעוניינים/ות להצטרף לפעילות בירושלים. הקורס הוא הזדמנות למפגש וללימוד, כבסיס להקמת קבוצה קבועה לזכויות בעלי-חיים בירושלים. מנחה: עומר גינזבורג. הרשמה מראש – חובה, בטל' 03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום ג', 3.3.2009, בנושא: "מה לעשות בעניין החיות? דיון פילוסופי ומעשי בשאלה כיצד לנהל את חיינו לאור מה שידוע לנו על ניצול בעלי-חיים סביבנו." מנחה: אריאל צבל.

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

דרושים דוברי ערבית

לאנונימוס דרושים מתנדבים דוברי ערבית (כשפת אם) לקריינות בערבית לסרטוני הסברה ולמשימות התנדבותיות נוספות. לפרטים: info@anonymous.org.il

כדאי לכתוב: נגד תעשיית הנוצות

בכתבה "להתכרבל באכזריות" (ידיעות אחרונות, 16.2.2009) מדווח בועז ארד על תחקיר תחנת הטלוויזיה השוודית TV4 החושף תמונות של פועלים המורטים נוצות מאווזים בעודם בחיים, לשימוש תעשיית הפוך. בתגובה לתחקיר, הודיעה חברת איקאה שתבטל חוזים שנחתמו עם מפעלים סיניים לאספקת נוצות. כדאי לכתוב לחברה, לברכה על ההחלטה שלא לקנות נוצות ממשקים בסין, ולקרוא לה להרחיב את ההחלטה באופן עקבי גם לגבי שימוש בנוצות ממקורות אחרים, ולהעדיף על פניהן שימוש בחלופות שלא פוגעות בבעלי-חיים, כגון הולופייבר. (לקריאה נוספת: נוצות מעופות חיים; וממשחטות).

מנכ"ל איקאה ישראל:

שלומי גבאי, ת.ד. 8607, רחוב גיבורי ישראל 1, אזור תעשייה פולג, נתניה דרום 42504. פקס: 09-8928880

מנכ"ל רשת חנויות איקאה העולמית:

Hans Gydell,  Inter IKEA Systems B.V. Olof Palmstraat 1, Nl-2616 LN Delft, The Netherlands.

Fax +31152153838

פרווה "מלאכותית"

בכתבה "תחקיר ערוץ 10: ברנואר ו-ml נמכרו בגדים עם 'פרווה סינטטית' שהגיעה מבעלי-חיים" (גלובס, 19.2.2009) מדווחת אילנית חיות: "תחקיר ערוץ 10 שישודר בסוף השבוע הקרוב חושף כי בגדים הנמכרים ברשתות אופנה עם פרווה סינטטית, מכילים למעשה גם פרווה של בעלי-חיים. בבדיקה שערכה רשת ml נמצא כי קרדיגן – סריג בעל צווארון פרווה הנמכר ברשת – מכיל שיירים של פרוות רקון. ברשת רנואר נמצא כי ז'קט בעל צווארון פרווה מכיל שיירים של פרוות ארנבת. בעקבות הבדיקה הסירו אמש (ד') שתי הרשתות את הפריטים המדוברים מהמדפים." מקור הפרווה מסין.

הממצאים מחדדים את העובדה שללקוחות בחנות אין אפשרות להבחין בין פרווה מלאכותית לפרווה אמיתית, ולכן כדאי להימנע מקניית כל מוצר שיש בו לכאורה פרווה מלאכותית בלבד.

גיזום ברגע האחרון

בקרוב תתחיל עונת הקינון. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, גם בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה – כעת הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

מפגשים בירושלים

• ביום ג', 24.2.2009 בשעה 19:00, יקיים המרכז הקהילתי הצמחוני (רח' בלפור 8) ארוחה קהילתית. הקהל מוזמן לבוא ולהביא מאכלים צמחיים (בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי) לערב של אכילה, דיבור וקהילה. לפרטים: ijvsjlem@013net.net או יוסי 052-2598773. לרשימת התפוצה של המרכז.
• ביום ב', 2.3.2009 בשעה 18:00, יערוך אלכסנדר אייל במרכז הקהילתי סדנת תמיכה לאקטיביסטים: כיצד לפעול בצורה בת-קיימא? אלכסנדר berggase19@yahoo.com ,04-9802555

תרומות ספרים

המרכז הקהילתי הצמחוני בירושלים מקים ספרייה ומרכז מידע שיוקדשו לרווחת/זכויות/שחרור בעלי-חיים, לצמחונות ולנושאים קרובים (סביבה וקיימות, תזונה ובריאות, שוויון וזכויות אדם). המרכז יהיה פתוח ונגיש לכל. המארגנים מבקשים תרומות של חומרי קריאה וצפייה בנושאים שלעיל. לפרטים: עמר 054-6707973 omerbveg@gmail.com

נגד שחיקה

ביום ג', 24.2.2009, בשעה 20:00, יערוך אלכסנדר אייל בבית תנועת הצמחונים והטבעונים (אלנבי 138 קומה 5, ת"א) מפגש נוסף של קבוצת פעילות בת-קיימא לזכויות בעלי-חיים, בנושא ההתמודדות עם שחיקה והישרפות בפעילות לזכויות בעלי-חיים. אלכסנדר berggase19@yahoo.com ,04-9802555

יומן חייתי 18

תכנית מס' 18 של "יומן חייתי" משודרת באינטרנט ובערוץ 98 (ערוץ "מכאן") בכל יום ג' ב-23:30, לילות שישי ב-02:30 בלילה, ובמוצ"ש בחצות.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet תפריט סביבתי. בכתבה "המבורגרים הם כמו 'האמר' של ענף המזון" (20.2.2009) מדווחת סוכנות AFP על אקולוגים המציגים את הרגלי צריכת המזון בתור אחד מהגורמים המרכזיים להרס הסביבה: "מעבר לדיאטה שנמנעת מבשר אדום ומוצרי חלב תחסוך כמות גזי חממה השקולה להימנעות מנסיעה של 13 אלף ק"מ ברכב הצורך 10 ליטר דלק לק"מ."

nrg מעריב לוביזם מהבית. בכתבה "כנסת ירוקה? זה תלוי בנו" (13.2.2009) מזכיר איתמר כהן שהנושא הסביבתי "מחייב מאבק תמידי ומתן רוח גבית למחוקקים הירוקים שכן הצליחו להיכנס לפרלמנט הישראלי [...] לרבים מהח"כים המצטיינים יש רשימות תפוצה. הם שולחים מדי שבוע-שבועיים עדכון על פעילותם – ומבקשים מהציבור עזרה: כתיבת מכתבי לחץ לח"כים אחרים, כדי שיתמכו בהצעות חוק, הגעה להפגנות ולכנסים וכן הלאה." בסוף הכתבה יש קישורים למספר רשימות תפוצה של ח"כים.

mynet דימונה. בכתבה "כלביה חמישה כוכבים" (8.2.2009) מתאר עודד בר מאיר שיפורים משמעותיים במכלאה העירונית לכלבים של עיריית דימונה.

ידיעות בת ים כוויות עיקור. בכתבה "הכוונות הטובות הובילו לגיהנום" (20.2.09, עמ' 48) מדווחת שירלי מורה שבחולון נמצאו בשבועות האחרונים חתולים הסובלים מכוויות כימיות קשות, לאחר שעברו ניתוחי עיקור וסירוס. ככל הנראה, המנתח השתמש בחומר חיטוי חריף ביותר, ששרף את עורם. המנתח לא אותר.

וואלה! תפוס עבריין! בכתבה "ככה תופסים מתעללים" (18.2.2009)  מספר עידן סייר על נערים שפרסמו באינטרנט סרטון המתעד אותם מתעללים בחתול. בעקבות תחקיר שערכו גולשים, הנערים נעצרו והחתול חולץ.

כתבה נוספת: ארז ארליכמן, "גולשי האינטרנט תפסו את המתעללים בחתולים", ynet ,18.2.2009.

ynet הכחדה. בכתבה "מירוץ נגד הזמן להצלת תניני הגביאלים" (15.2.2009) מספר ארז ארליכמן על שחרורם לנהר בנפאל של 14 גביאלים (זוחלים הקרובים לתנין). בטבע נותרו רק כמה מאות גביאלים בוגרים, באוכלוסיות מבודדות. המין נכחד עקב ציד והרס בתי-גידול.

נענע 10 הברחה. בכתבה "בשבי הסם" (15.2.2009) מספרת סוכנות רויטרס על הפגיעה הקשה של ברוני הסמים במקסיקו בחיות בר. חיות רבות מוברחות עם הסמים בתנאים מחרידים.

ynet (חיות וחברה) דייגים. במאמר "דולפינים ודייגים - מי מאמץ את מי?" (16.2.2009) מספר נדב לוי על שיתוף-פעולה בין דולפינים לדייגים בהפחדת דגים ובלכידתם, ובוחן את הנזקים שנגרמים לדולפינים כתוצאה מקרבת-יתר לבני-אדם.

תזונה וצרכנות

וואלה! (דוקטורס) ויטמין C. בכתבה "ויטמין C: החיסון הטבעי" (19.2.2009) מסבירה הכירורגית אסנת רזיאל על חשיבותו של ויטמין C ביצירת רקמות ועצמות, בשמירה על נימי הדם והשיניים, בחיזוק המערכת החיסונית ועוד. "הוויטמין החשוב הזה נמצא בשפע בפלפלים אדומים וירוקים, בברוקולי, בכל פירות ההדר, עגבניות, ירקות ירוקים עליים, תפוחי אדמה ותות שדה."

ynet כורכום. בטור "כתום-צהוב ובריא-בריא: כורכום" (17.2.2009) מסבירה יעל גרטי על גידול כורכום, על ערכו התזונתי, עיבודו, קנייתו והשימוש בו, בתוספת 4 מתכונים טבעוניים.

ynet  טימין. בטור "מסירופ ועד צ'יפס: חיזוק טבעי בשם טימין" (18.2.2009) מגישה פיליס גלזר מידע תזונתי והיסטורי על טימין (קורנית) בתוספת 2 מתכונים טבעוניים.

news1 שפעת חדשה. בכתבה "שפעת עופות מזן חדש בבני אדם" (19.2.2009) נמסר: "לפני כעשרה ימים נערך כינוס של משרד הבריאות. בכינוס התבקשו רופאים ועובדי מעבדה לתת דגימות לבדיקה של זן חדש של שפעת העופות בשם H9N2. דגימות נלקחו גם מחקלאים בכל רחבי הארץ שעובדים עם בעלי כנף. משרד הבריאות נקט בצעד זה בעקבות גילויו של הנגיף אצל ילד כבן שנתיים בהונג קונג, שטופל בזמן ומצבו טוב. [...] סוג זה של שפעת העופות נחשב לסוג קל יחסית, שפעת קלה, ונגזרים ממנו סימפטומים של דלקות עיניים."

תעשיות החי כמזהמות מים (2)
פסקי-דין בנושא זיהום מים, 2008-2004

בשבוע שעבר חשפנו כי תעשיות בעלי-החיים אחראיות ל-30% מפסקי-הדין בעניין זיהום מים שניתנו בשנים האחרונות בישראל. לפניכם פירוט על התעשיות הנדונות.

רפתות

בעשור האחרון של המאה הקודמת, זוהו רפתות החלב בתור המזהם הגדול ביותר בחקלאות, והממשלה יזמה רפורמה בענף, המשלבת ייעול עם דרישות סביבתיות. הרפורמה כפתה על הרפתנים (בסיוע מענקים בסך חצי מיליארד דולר מכספי משלמי המסים) את דגם "רפת הבועה”: מבנה חסום מפני חדירת מי גשם ונגר עילי, ללא גלישת שפכים ופרש מתוכו, ללא חלחול שפכים ותשטיפים למי התהום, ותוספת של מערכת סילוק לפסולת מוצקה ונוזלית. פסקי-הדין הרבים שנפסקו נגד רפתות, מבטאים את העניין הממשלתי המיוחד בנושא; המשרד להגנת הסביבה (מה"ס) מדווח על ביקורים מסודרים שערך בכ-1,300 רפתות. במקביל לכתבי-האישום, הוגשו דו"חות ברירת משפט רבים (קנסות שניתן לשלמם ללא משפט או לבקש לעמוד לדין).

פסק-דין שנבחר באקראי ("ת.פ. 2944/05 מ"י נ' קיבוץ רמות מנשה ורוני ברניר") מתאר עבירות סביבתיות טיפוסיות:

"רוב שטח חצר שיכון הפרות והעגלות לא היה מקורה למניעת חדירת מי נגר וגשמים לחצרות הרפת, שטח החצר לא היה אטום בפני חלחול [האיטום המקובל הוא יציקת בטון], המרזבים התנקזו לתוך שטח החצר, המזוהמת בזבל, שולי החצר לא היו מוגבהים ע"י מאצרות [מעקה מאצרה הוא גדר בטון נמוכה ורציפה], זבל אוחסן על קרקע חשופה ללא סככה או משטח אטום הכולל סידורים לאיסוף תשטיפים, ונראתה גלישת זבל מהחצרות. בחלק מהמועדים נצפתה זרימת תשטיפים מעורבים בזבל מחצרות הרפת ונראו שלוליות תשטיפים על קרקע לא אטומה, זבל מעורב בתשטיפים הועבר ממדרכי הרפת לבריכת עפר שאינה אטומה לחלחול, ותשטיפים זרמו מן הבריכה לתעלת ניקוז. הרפת ממוקמת באגן ההיקוות של נחל מנשה ונחל דליה, צפונית לשמורת נחל דליה ויובליו וסמוך לנחל שלף, באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה."

העבירות הטיפוסיות נוגעות אפוא בהזנחה. אולם לעתים נרשמו זיהומים יזומים. למשל, ב"ת.פ. 4282/96 מ"י נ' קיבוץ פלמ"ח צובה ואח' ", הואשם הקיבוץ, בין השאר:

"כי נחפרה תעלת גלישה מבריכות הרפת ומאגרי השפכים של הרפת לעבר נחל כסלון והוזרמו בה כמויות גדולות של שפכי רפת, כי פוזרו ערימות בוצה במורדות הר צובה שלמרגלותיו זורם נחל כסלון, כי סולקו שפכים מבריכות הרפת באמצעות שאיבה במשאבה המחוברת לטרקטור ופוזרו באמצעות תותח מים בחורש טבעי מעל נחל כסלון, כי הזרימו באמצעות צינור שפכים ממאגרי הרפת לכיוון נחל כיסלון [...]."

הרפורמה החלה בשנת 1999 והסתיימה בסוף 2007. ביוני 2008 עמדו רק כמחצית מהרפתות בארץ בדרישות "רפת הבועה", אם כי כמעט כל השאר נמצאו בהליכי "הסדרה". בהתאם לכך, ירדה שכיחותם של פסקי-הדין נגד רפתות: 10 ב-2005, 6 בכל אחת מהשנתיים הבאות, עד לשני פסקי-דין בלבד ב-2008. לפי סיכום שנתי שמציג מה"ס, הצטמצם גם מספר הדו"חות שניתנו לרפתות: מ-86 בשנת 2006 ל-17 ב-2007.* עם זאת, יש לזכור שהמפקחים מגיעים רק למיעוט מכלל מהרפתות בשנה, לביקור יחיד או לביקורים בודדים.

רפת בעמק חפר, ספטמבר 2007.

התמונות בכתבה צולמו במשקים שלא הורשעו בעבירות על חוקי הגנת הסביבה.

חזיריות
רוב תעשיית החזירים בישראל ממוקמת ביישובים ערביים-נוצריים בגליל המערבי, אם כי החזירייה הגדולה ביותר נמצאת בקיבוץ להב: כ-11,000 חזירים בסוף שנת 2005. בשנת 2007 נשחטו בישראל כ-170,000 חזירים. ענף החזירים לא עבר רפורמה בדומה לענף החלב, אך מה"ס מפרסם הנחיות מפורטות לגבי תנאי המשק המותרים. ביולי 2003 טען מה"ס:

"בדירים שבאזור אעבלין נוצרת כמות שפכים גדולה מאוד (כמעט מיליון מ"ק) בתוך מרחב גיאוגרפי כה צר עד שהיא מזהמת את הסביבה בפועל, ומסכנת את איכות מי התהום. כיום, לאחר שנבנו ברכות חמצון ומערכי טיפול מרכזיים גדולים, השתפר המצב מאוד, אך עדיין רב המפגע שהם יוצרים (בעיקר זיהום מים)."

עבירות טיפוסיות נרשמו ב"ת.פ. 3391/04 מ"י נ' ג'ודי סליבא":

"במהלך השנים 2003-2000 זרמו שפכי החזירייה ללא טיפול לכיוון השדות ואל נחל אבליים, הזורם בסמוך ובמקביל לקו אספקת מי השתייה של חברת מקורות ודרכו לנחל נעמן ולים התיכון. כמו כן זרמו שפכים לבריכת עפר בלתי אטומה לחלחול, ואף נצפתה גלישת שפכים מן הבריכה לעבר נחל אבליים."

עבירה אחרת נרשמה ב"ת.פ. 714/04 מ"י נ' חאתם עראף":

ב-14.3.02 נצפתה מכלאה מלאה בפגרים בכניסה לחזירייה אשר דם זורם ממנה לסביבה תוך גרימת צחנה עזה ומוקד לדגירת זבובים ויתושים. בשלושה תאריכים נוספים נצפו פגרים מחוץ למכולה."

דירי חזירים לא נכללו במבצעי האכיפה האחרונים שמתפרסמים באתר מה"ס.

חזירים באעבלין, יולי 2007

אווזיות
אין ספק שהאיסור על פיטום אווזים וברווזים – מטעמי צער בעלי-חיים – היה גם תרומה חשובה לאיכות המים בישראל. תיאור הזיהומים מופיע ב"ת.פ. 2183/06 מ"י נ' מחמוד ג'בארין (בן מוחמד)":

"במספר תאריכים בין חודש 12/03 לחודש 11/05 נצפו שפכי האווזייה ותשטיפיה כשהם זורמים ללא טיפול לבור אגירה בלתי אטום, תוך חשש לזיהום מי תהום ולכלוך רשות הרבים. סוללות עפר שתחמו את שפכי האווזייה נהרסו, והשפכים המשיכו לזרום לשטח הפתוח. כמו כן, נראה צינור המוליך את השפכים לבור בטון, ולאורך הצינור נראו שפכים אשר גלשו ממנו."

כיום פועלות עדיין בישראל מפטמות אווזים אחדות, תוך הפרה בוטה של חוק צער בעלי-חיים והוראות הממשלה, ואנונימוס מקדמת הליכים משפטיים נגדן.

מפטמת אווזים (אווזייה) במושב אחיסמך, מאי 2001

משחטות
למשחטות אסור להזרים שפכים לא מטופלים למערכת הביוב הרגילה או לזרוק שרידי חיות שחוטות ("פסדים") לאתרי פסולת. במה"ס מעריכים, שהמשחטות בישראל פולטות 150,000 טון פסדים בשנה, המטופלים בתשעה מפעלים, שרק אחד מהם עומד בתקנות. שאר המפעלים,

"אינם נסגרים לצמיתות בצו החוק משום שעצם תפקודם פותר בעיה סביבתית חמורה – השלכת הפסדים בצדי הדרכים, במקומות יישוב ובשטחים פתוחים. לעתים סוגרים באופן זמני מפעלי פסדים משום שהם גורמים מטרדי ריח לתושבי הסביבה, ונוצר לחץ ציבורי לסגור את המפעל."

המשחטות פולטות גם שפכים עם דם, נוצות, חלקי גוף אחרים והפרשות; זאת בנוסף למים הרוויים במלחים (תמלחות). במה"ס מדגישים שחלה ירידה משמעותית בפליטת התמלחות ממשחטות, אולם מודים: "יש עדיין מספר לא מבוטל של משחטות קטנות שאינן מסלקות תמלחות באופן מוסדר ועדיין לא הופעלה כנגדן מערכת האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה."

משחטות שהורשעו בעבירות על חוק המים, נתפסו בהזרמת תמלחות למערכת הביוב העירונית (הודו בני ברק), בהזרמת שפכים לנחל (הוד חפר, ליד נחל אלכסנדר), בהשלכת פסדים למכולה פתוחה, ובהזרמת שפכים לשדה סמוך למשחטה ולשוחת הביוב הרשותית (משחטת גרוס, קריית אתא). מה"ס מציין שהמשטרה הירוקה ערכה פשיטה על משחטה חשודה אחת בשנת 2007.

משחטת בקר באזור התעשייה נתניה, אוגוסט 2002

מפעלים
תעשיות-החי מייצרות קומפוסט מהפרשות בעלי-חיים עבור דשן או כחומר להזנת חיות, ומייצרות מזון לחיות ממקורות אחרים. כל מפעל כזה חייב לעמוד בהוראות סביבתיות מפורטות, וביניהן הוראות להקמת מתקנים שנועדו למנוע חלחול, הצפת זבל בגשם, גלישת תשטיפים והזרמת שפכים לא מטופלים.

כמה פסקי-הדין בתחום זה מתייחסים להפרות חוק שיטתיות. למשל, קיבוץ כפר גלעדי הפעיל שני אתרי קומפוסט מזבל בקר ללא רישיון עסק, ללא סככה וללא סידור לאיסוף התשטיפים המזוהמים; וחברת "מתמור" העוסקת בייצור מזון לחיות, הזרימה שפכים לחורשה סמוכה דרך צינור פיראטי שהתקינה. פסקי-דין אחרים ממוקדים יותר בטיפול כושל בתקלה: התפוצצות צינור במכון לתערובת "אמבר" גרמה לדליפת מזוט רב לתעלת ניקוז המובילה לנחל רושרשי (יובל של נחל חדרה) והמפעל ניסה להיפטר מהמזוט ומהאדמה המזוהמת על-ידי שפיכתם בשטח פתוח; ובמפעל לעיבוד פסולת חקלאית "שחם", מילאו את מאגר התשטיפים, המכילים זבל וקומפוסט, עד לגלישתם לנחל עדה (יובל של נחל התנינים).

בשלושה מבצעי אכיפה יומיים של המשטרה הירוקה בשנת 2007, נבדקו 9 מרכזי מזון לפרות ו-8 אתרי קומפוסט וערימות זבל ללא טיפול. מרכז מזון אחד נקנס, ולאחר ניתנה התראה.

דגים
בבריכות דגים רבות יש בעיית חלחול למי התהום. כמו כן, מכיוון שהבריכות רדודות, 50% ממימיהן מתאדים בשנה; מעבר לבזבוז, ריכוז המלחים במים מוכפל, ועל כך נוספים מלחים שמקורם בפרש ובמזון הניתנים לדגים. פסק-הדין היחיד שנפסק נגד בריכות דגים בשנים האחרונות, נגד קיבוץ נווה ים, עוסק בהזרמת שפכים מבריכות דגים וממאגר לים, דרך נחל מערות.

בריכות הדגים תופסות מקום שולי בעבודת מה"ס. בשני מבצעי אכיפה יומיים של המשטרה הירוקה בסוף 2007, נבדקו 4 ריכוזי בריכות דגים.

מסקנות: אין תעשיות חי ירוקות
תעשיות בעלי-חיים בישראל נמצאות ברמות שונות של "הסדרה" סביבתית. משקים ומפעלים שעברו "הסדרה", מציגים את עצמם כ"ירוקים" או "ידידותיים לסביבה". זוהי כמובן הטעיה בוטה. רפת שמזהמת פחות מהרפתות של שנות ה-90 איננה "רפת ירוקה", ומפעל המעבד זבל למזון לבעלי-חיים אינו "ירוק". מנקודת-מבט סביבתית, הרפתות היו ונשארו מתקנים מרוכזים לייצור ביוב, מאחר שכל פרה מייצרת הפרשות בעומס השקול, להערכת מה"ס, להפרשות של 20 איש. תעשיות הבקר לבדן מפרישות אפוא ביוב בכמות דומה לביוב שיוצרים כל בני-האדם החיים במדינה, ותעשיות העופות מפיקות יותר ממיליון טונות של זבל בשנה. החומרים שפולטות תעשיות-החי ימשיכו להוות מזהם מרכזי של מקורות המים גם לאחר שכל ענפי חקלאות-החי ישלימו רפורמה סביבתית – וכיום המצב רחוק מכך ממילא.

יש מה לעשות!

הקטנת תעשיות בעלי-החיים על-ידי חרם אישי וצמצום לאומי בצריכת מוצרים מן החי היא המהלך המתבקש לשמירה על המים בארץ. בינתיים, למה"ס אין תקציב לפקח היטב על תעשיות-החי. אולם כולנו יכולים לשפר את הפיקוח ולהגביר את הלחץ המשפטי על התעשיות המנצלות בעלי-חיים. איתור מפגעים סביבתיים יכול להיעשות ללא כל סיכון או הסגת גבול. אפשר לאתר מפגע במבט מחוץ למשק/מפעל, לצלמו ולכתוב כל פרט רלוונטי: מזהמים החשופים להצפת גשם, נוזלים העלולים לחלחל, גלישת תשטיפים, הזרמת שפכים וכדומה. ימים גשומים הם הזמן המועדף לחשיפת הזיהום. את הצילומים והדיווחים, הכוללים תאריך ומיקום מדויק, יש לשלוח אל רכזי פניות הציבור במחוז המתאים במה"ס, בנוסף על עותק לאנונימוס. במקרה של אירוע חריג, ניתן לפנות אל מוקד החירום של המשרד. ניתן גם להתלונן במוקד העירוני 106 ולהגיש תלונה במשטרה.

*מה"ס מציג נתונים אחרים בסיכומים הדו-חודשיים של פעולות המשטרה הירוקה. הנתונים אינם ברורים, כי יתכן שנערכו פעולות אכיפה חוזרות ברפתות מסוימות. אם כן, במסגרת שלושה מבצעי אכיפה יומיים של המשטרה הירוקה ברחבי הארץ בינואר ובדצמבר 2007 (השנה האחרונה שלגביה מפרסם מה"ס נתוני אכיפה), נבדקו עד 219 רפתות מתוך כ-1,010 שנותרו בארץ. עד 24 רפתות נקנסו, נפתחו 2 תיקי חקירה ונאספו ראיות לפתיחת תיקי חקירה נוספים.

רשימת המקורות תובא עם פרסום הכתבה באתר אנונימוס

סלמונלה בישראל
בעקבות הידיעה על התפשטות חיידק התוקף תינוקות

הרעלת המזון הנפוצה

לפי משרד הבריאות, חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. שכיחות המחלה בישראל גדלה בהתמדה בשנים האחרונות, ורגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. לפי משרד הבריאות,

"המקור העיקרי של מחלת הסלמונלוזיס הנו מזון מזוהם ובמיוחד מזון מן החי (מבעלי כנף, ביצים, חלב, וכו'). בבעלי כנף הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח על העור וגם בתוך הגוף של העוף. זיהום העופות (בעיקר תרנגולות) נגרם מסביבת הגידול וגם מאכילת מספוא מזוהם. הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח במערכת הרבייה של העוף וכך מועברת לביצים. סטטיסטית ביצה אחת מתוך 1000 ביצים תהיה נגועה בחיידק סלמונלה אנטריטידיס."

החיידק החדש

ב-18.2.2009, דיווח הערוץ הראשון על התפשטות חיידק סלמונלה מזן שלא היה נפוץ עד כה בישראל. הזן, infantis, תוקף בעיקר תינוקות עד גיל שנה וגורם שלשולים, חום גבוה, כאבי בטן והקאות. הטיפול המומלץ בתינוקות הנגועים מתמקד בשתייה מרובה, אך חלק מהאוכלוסייה יקבל טיפול אינטנסיבי יותר, כולל אנטיביוטיקה. הזן שכיח בסקנדינביה ובאוסטרליה, ולאחרונה בודד וזוהה בישראל "בחלקי עופות גולמיים" ובבני-אדם. במשרד הבריאות משערים, שמקור החיידק הוא מזונם של העופות, אולי דרך משלוח נגוע של מזון לעופות. בדיווח ב-ynet נאמר:

"החיידק סלמונלה עובר בעופות אך גם בביצים. אחת ההשערות היא שזנים של סלמונלה מסוגלים לחדור גם דרך קליפת הביצה. מסיבה זו ההמלצות הן להימנע מלהאכיל תינוקות עד גיל שנה בביצים, ובפעוטות הקפדה על בישול של הביצה ללא חלקים נוזליים."

ynet מצטט מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים:

"פרופ' אשכנזי מסביר כי זן הסלמונלה אינפנטיס אינו אלים יותר מזני הסלמונלה האחרים וכי הקפדה על היגיינה מונעת הדבקה. 'סלמונלה עוברת במזון, ודורשת ריכוז של מיליארדי חיידקים להדבקה, לכן היא לא נוטה לעבור בידיים אלא במזון. אין לתת לתינוקות עד גיל שנה ביצים או שתייה ממי ברז או חלב ניגר. כשאוכלים ביצים יש להקפיד על בישול מוחלט ללא הימצאות של חלק נוזלי'."

בהתחשב בכך שזני הסלמונלה השונים תוקפים גם בני-אדם מבוגרים יותר, אלה הן הנחיות אופטימיות. כמו כן, בעיתונות נפוצות ידיעות על הרעלת סלמונלה דווקא ממזון צמחי, כשהגורם המשוער לכך הוא השקיה במים מזוהמים, זיבול בחומר שמקורו במשקי בעלי-חיים, או זיהום המטבח במוצרים נגועים מן החי. התרחקות כללית ממוצרים מן החי נראית כצעד הבטוח ביותר.

מקורות

"סלמונלה/Salmonella", משרד הבריאות, שירותי המזון והתזונה, כניסה: 21.2.2009.

"Salmonella", אתר לבקטריולוגיה ומיקולוגיה וטרינרית קלינית, האוניברסיטה העברית, כניסה: 21.2.2009.

"שפעת עופות מזן חדש בבני אדם", news1 ,19.2.2009.

ד"ר איתי גל, "מש' הבריאות חוקר התפשטות זן סלמונלה חדש", ynet ,18.2.2009.
"חשיפה: התגלה זן סלמונלה הפוגע בתינוקות" (וידיאו), הערוץ הראשון, 18.2.2009.