פעילות
יום ללא בשר
כמו בכל אביב, גם השנה תקיים אנונימוס אירועי הסברה לצמחונות וחלוקת מזון מן הצומח כחלק מאירועי meatout
העולמיים:
- יום ב', 23.3, בשעה 16:00בגינת שינקין, תל-אביב;
- יום ג', 24.3, בשעה 13:00, במדרחוב סוקולוב, הרצליה;
- יום ד', 25.3, בשעה 18:00, בכיכר ציון, ירושלים.
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
אנונימוס מקיימת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ
לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך
ביום א', 5.4.2009, 19:30: "טיעונים למען בעלי-חיים לאורך הדורות: סקירה
היסטורית של התפתחות הטיעונים המוכרים והמוכרים פחות בתנועה להגנת
בעלי-חיים." מרצה: דדי שי.
דרוש מידע
מכיר/ה משק המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק
ודרכי הגעה אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com
טבעונות בחיפה
מפגש של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה יתקיים ביום ד', 25.3.2008 בשעה
19:00, בנושא: "כיצד הטלוויזיה והתקשורת מציגות את הצמחונות והטבעונות בתרבות
הפופולארית." ייערך דיון על הדימוי שנוצר לנושא וכיצד הוא משפיע על
בעלי-החיים ועל המאבק לקידום זכויותיהם. הקבוצה מיועדת לגילאי 21 ומעלה.
לפרטים – veg.haifa@gmail.com או מיכל:
052-4323357
לוח ההיכרויות לצמחונים
לוח ההיכרויות של
אנונימוס סייע לצמחונים/ות רבים לפגוש בני/בנות זוג החולקים עמם העדפות
אידיאולוגיות וקולינריות. דרושה עזרה בהפצת מודעות ועלוני פרסומת ללוח
– בחנויות, במסעדות, במוסדות אקדמיים וכו'. לפרטים: אורי uri.anon@gmail.com
דרושים גייסי כספים
לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע,
בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות
ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
הרצאות
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות
לוח היכרויות לטבעונים/ות
ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות
בעלי-חיים: תפוז; נענע
חדשות
nrg מעריב פרווה וחוק. בכתבה
"הצעת חוק: ייאסר
מסחר בפרוות בעלי חיים" (19.3.2009) מדווח אריק בינדר על הצעת החוק של
ח"כ הורוביץ (מרצ) לאסור ייבוא פרוות לישראל, וכן ייצור מוצרי
פרווה, סחר בהם וגידול בעלי-חיים בישראל למטרת ייצור מוצרי פרווה. העונש
לעבריינים: החרמת הסחורה, סגירת העסק ושנת מאסר.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
גלובס השירותים הווטרינריים.
בכתבה "התפרצות"
(12.3.2009) סוקר משה ליכטמן באריכות את התנהלות ועדת החקירה הממלכתית בעניין
השירותים הווטרינריים. לדבריו, היא קמה בגלל יריבות בין שר החקלאות
למנהל השו"ט וסגנו, ורוב הוועדה נגוע בניגוד עניינים ופועל באופן לא תקין.
בכתבה לא מוזכרות כלל העבריינות הנפוצה בשו"ט על חוק צער בעלי-חיים. הכתבה
כוללת חשיפה ראשונה לשחיתות בעניין ייבוא עגלים מאוסטרליה: בשנים 2004-2001
נמנעו השו"ט מביצוע בדיקות וחיסונים חיוניים לעגלים, וחסכו בכך ליבואנים 15
מיליון שקלים.
nrg מעריב (זמן הדרום)
שמורת ניצנים. בכתבה "ניצחון הירוקים:
חולות ניצנים הוכרזו כשמורת טבע" (20.3.2009) מדווח משה ג'רפי
שב-16.3.2009 נערך טקס הכרזת שמורת חולות ניצנים. המשמעות: נסתם הגולל על כל
יוזמת נדל"ן במקום. גודל השמורה כ-20,000 דונם.
ynet במקום נחל
שורק. בכתבה "דילמה:
לשמור על המים או על הטבע?" (19.3.2009) מציגים יעל עברי דראל ארז
ארליכמן את התוכנית להטות את נחל שורק ולבנות שלושה מאגרי מים גדולים. ביצוע
התוכנית יחסל את רוב חיי הבר בנחל, שהוא מהמקומות העשירים ביותר בחיות בר
בארץ.
ידיעות ממון לגליזציה
למירוצים. בכתבה "מסתמן: הימורים על מירוצי סוסים ומכוניות"
(15.3.2009, עמ' 2) מדווח גד ליאור שראלב מג'אדלה ניצל את השבועות האחרונים
לכהונתו כשר המדע והספורט לאישור הפעלת הימורי סוסים, "לתחרויות בחו"ל בשלב
הראשון." השלמת המהלך תלויה באישורו של שר האוצר, רוני בר-און, שצפוי
לאשרו.
mynet (ידיעות אשקלון)
מירוצים עברייניים. בכתבה "הספורט החם
של אשקלון: מרוצי סוסים פיראטיים" (19.3.2009) מדווח אלי לוי על מירוצי
סוסים פיראטיים באשקלון. המשטרה מעלימה עין.
ynet כלבי ים ברוסיה. בכתבה "מחאה בעולם
ובישראל נגד ציד כלבי הים בקנדה" (19.3.2009) מדווח ארז ארליכמן
שב-18.3.2009 הוציאה מחלקת המדגה והמשאבים הטבעיים של ממשלת רוסיה צו האוסר
לחלוטין על ציד כלבי ים הצלצל (harp seal) עד גיל שנה.
וואלה! כלבי ים בקנדה.
בכתבה "אביב הגיע
טבח בא" (17.3.2009) מדווח עידן סייר על הרג מאות אלפי גורים של כלבי ים
בקנדה, בחסות הממשלה.
ynet (חיות וחברה) אסלאם.
במאמר "פסקי ההלכה
מוכיחים: אללה אוהב חיות" (14.3.2009) סוקר ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה את
גישת הפוסקים המוסלמים בענייני צער בעלי-חיים. לדברי אחד הפוסקים, "האסלאם
הקדים ב-1,300 שנה את הארגונים הפועלים כיום למען החיות. דת האסלאם הפכה,
למעשה, את הצדקה ואת המעשים הטובים כלפי החיות לחלק בלתי נפרד מהאמונה. יתרה
מזאת, כל גרימת נזק במזיד וכל התאכזרות לחיות נחשבות כמעשים עליהם נענשים באש
הגהינום." למרות זאת, "הכלב זוכה ליחס גרוע, והוא מוגדר כחיה טמאה, כלומר
בעל-חיים שאינו יכול להיחשב כחיית מחמד."
תזונה
nrg מעריב סרטן. בכתבה
"מחקר: צמחונים
סובלים פחות מסרטן" (16.3.2009) מדווח אוריה ברקו על מחקר גדול שנערך
באוכלוסייה גדולה של צמחונים ולא צמחונים בריטניה. התוצאות: הצמחונים
סבלו פחות מכלל סוגי הסרטן, מלבד סרטן המעי הגס. למאמר
המקורי
ynet קינואה. בפינה
"רק
בריאות - סלט קינואה ופלפלים קלויים" (16.3.2009) מוצע מתכון לסלט שמיועד
לאוהבי הקינואה, שמשדך בינה לבין פלפלים קלויים בשני צבעים.
בשר זול מדוע בשר עופות נמכר בזול ומי משלם את המחיר?
(כתבה ראשונה)
בשר עופות נמכר כיום לצרכנים במחיר נמוך, שהתאפשר עקב עשרות שנות
תיעוש קיצוני של ענף העופות לבשר. להוזלה יש מחיר סביבתי ובריאותי גבוה, אולם
את המחיר העיקרי משלמים התרנגולים, שגופם וחייהם נהרסו כליל.
אוכלי בשר משלמים מעט
המחיר של בשר תרנגולי בית – "עוף" – מופיע בתודעה הציבורית במקרים
מיוחדים, כגון תחרות הורדת מחירים בין רשתות המזון, התייקרות צפויה בגלל
עליית מחירי המזון לעופות, או תלונות של פועלי תעשיית הבשר על פיטוריהם.
המחירים נמוכים במידה מתמיהה, והכוונה איננה להורדת מחירים מלאכותית
שנועדה לפרסם רשתות שיווק, כפי שאירע בפברואר 2008, כשמחיר הבשר ירד
ל-89 אגורות לק"ג. מחיר בשר העופות נותר נמוך גם כשלא הורידו אותו כדי למשוך
לקוחות או להיפטר מעודפים.
ברשת שופרסל, לדוגמה, מחיר ק"ג זרעי חיטה עומד כיום על 9 ₪ ומחיר ק"ג
עדשים ירוקות הוא 13 ₪. ניתן לצפות אפוא שמחיר ק"ג בשר עוף יבטא שורה של
עלויות מצטברות: זרעים שהעופות אכלו, האנרגיה שהוציאו בחייהם, מות רבים מהם
במהלך הגידול, שכר העבודה של פועלי הלול, ההשקעה במבנים, בציוד ובחשמל,
ההובלה, ההרג, עיבוד הגופות ועוד. אולם בשופרסל המחיר לק"ג בשר עוף הוא 20 ₪
בלבד. מובן מאליו שהבשר עולה יותר מזרעים יבשים, אך הפער קטן.
בראשית המאה ה-20, מעטים מצרכני הבשר יכלו להרשות לעצמם לאכול בשר עופות,
ואילו כיום, ב-20 ₪ לקילו, רבים אוכלים עופות מדי יום, והתעשייה גדלה במהירות
גם במדינות עניות. את מחיר ההוזלה משלמים העופות עצמם, עם ריבית קצוצה.

צרכני הבשר משלמים מעט. (צילום: pequeña
esquimal)
הגוף המסחרי הברירה המלאכותית אחראית להוזלת
מחיר העופות יותר מכל גורם אחר. המדובר בפרקטיקה עתיקה שהניבה, בין השאר,
גזעים "כבדים" שנבררו במטרה להפיק מגופם בשר. בעשור הראשון של המאה ה-20 הפכה
הברירה המלאכותית בארצות-הברית לתחום מדעי-טכנולוגי, שנועד להביא לעולם דורות
של עופות שניתן לגדלם בעלות נמוכה יותר ולהפיק מהם יותר כסף. גידול עופות
לבשר בלבד היה יקר באותה תקופה, ולכן הלולים המסחריים התמקדו בביצים ושיווקו
בשר כמוצר נלווה. ב-1923 הקימה גב' סטיל מחצי האי דלמרווה (במזרח
ארצות-הברית) את הלול הראשון שבו מגדלים את כל העופות במטרה בלעדית לשחוט
אותם. מאז ועד 1947, הברירה המלאכותית התנהלה באיטיות יחסית. בשנה זו
נערכה תחרות גדולה לברירת "התרנגול של המחר", ובעקבותיה עבר התחום לידי חברות
מעטות המתמחות בכך – חברות טיפוח. התכונות
העיקריות שעברו מניפולציה באמצעות הברירה המלאכותית הן משקל הגוף של העופות
ובמיוחד משקל החזה, קצב העלייה במשקל, וכמות המזון הנדרשת לעלייה משקל
(נצילות מזון).
התרנגול הזול ההיסטוריון רוג'ר הורוביץ מביא
נתונים על תכונותיהם של התרנגולים שגידלה גב' סטיל ב-1923. ניתן להשוות
נתונים אלה לנתונים שמביא ישראל מסטבאום ממשרד החקלאות, לפי מחקר שערך בשנת
2008 ב-800 מבני לול שאכלסו 17.2 מיליון אפרוחים. לעומת 1923 בארצות-הברית,
בישראל 2008 עלה משקל התרנגול שנשלח לשחיטה מק"ג אחד ל-2.2 ק"ג; הזמן הנדרש
כדי להגיע למשקל המטרה ירד מ-112 ימים ל-45 ימים; וכמות המזון
שנצרכה ירדה מ-4.7 ק"ג מזון לכל ק"ג בגוף העוף עד ל-2 ק"ג מזון בלבד.
במילים אחרות, משקל התרנגולים עלה יותר מכפליים, זמן הגדילה ירד ביותר
ממחצית, וכמות המזון שמשמשת לייצור ק"ג בשר ירדה בלמעלה ממחצית.
הצלבת נתוני הירידה בכמות המזון עם נתוני העלייה במשקל הגוף, מגלה שהמחיר
הריאלי של בשר תרנגול בישראל כיום הוא 17% בלבד ממחירו בימי ראשית הסחר בבשר
עופות (חישוב מדויק יותר, שאין באפשרותנו לערוך כאן, צריך לקחת בחשבון גם את
התקצרות משך הגידול, הפחתת העבודה המושקעת בגידול, התייקרות הציוד והאחזקה,
ועוד). יש לציין, שבישראל ובעולם מופיעים כיום גם נתונים על תרנגולים שאוכלים
אף פחות מכך ומגיעים למשקל גדול יותר תוך פרק זמן קצר יותר.
הברירה המלאכותית מכריעה חשוב להדגיש: הירידה
העיקרית בעלות היא תוצאה של שינוי התכונות המולדות של העופות – ולא של
שיפורים בתזונה, בתנאי הכליאה או במצב הרפואי. עובדה זו מומחשת היטב בניסויים
שערכו הבנשטיין, פרקט וקוורשי, חוקרים חקלאיים מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית.
הבנשטיין ושותפיו גידלו בתנאים זהים קבוצות תרנגולים שונות מבחינה גנטית:
תרנגולים מהקו הגנטי שנוצל בלולים מסחריים ב-1957, ותרנגולי "רוס 308" (אחד
מהקווים הנפוצים ביותר בתעשיית העופות העולמית) משנת 2001. בין התוצאות
שהתקבלו: בגיל 42 ימים, לאחר שהוזנו במזון אחיד כמקובל בלולים בשנת 2001,
הגיעו אפרוחי הקו של 1957 למשקל 578 גרם, ואילו אפרוחי הקו של 2001 שקלו כמעט
פי חמישה: 2,672 גרם.
מתים בזול עבור תעשיית הבשר וצרכני הבשר, "רוס
308" מהווה אפוא "נס כלכלי": יצור שגדל כמעט ללא מזון ולכן ניתן לקנות את
בשרו בזול בסופרמרקט. אבל לברירה מלאכותית אינטנסיבית יש מחיר. מחיר זה הטריד
מרביעי כבשים כבר לפני 200 שנה, ואילו את תעשיית העופות הוא החל להטריד רק
בדור האחרון. הבעיות מתגלות, למשל, בניסוי שתואר לעיל: עד גיל 42 יום, מתו
1.78% מהאפרוחים מקו 1957, לעומת 3.57% מקו 2001. כלומר, הברירה המלאכותית
קשורה בהכפלת התמותה (ולפי שלושה מחקרים עדכניים, התמותה בלולים בישראל גבוהה
בהרבה: בין 5.5% ל-8.4%).
מעבר לכך, בניסוי של הבנשטיין ושותפיו, האפרוחים מקו 2001 המשיכו למות
בקצב מהיר בשבועות שלאחר גיל השחיטה המקובל בלולים מסחריים, וככל שעלה הגיל,
גדר פער התמותה בין שני הקווים. כמובן, רוב התרנגולים בתעשייה לא "זוכים"
להגיע לגיל כזה, אך עופות
שמנוצלים לרבייה אמורים לשרוד תקופה ארוכה, והם נאבקים כל העת
במחלות.

עופות שגידולם מהיר ובזול מתמוטטים בקלות. (צילום:
COK)
לב זול הבנשטיין ושותפיו ערכו ניסוי גם בעופות
מקו 1957 לעומת עופות מקו גנטי שהיה נפוץ ב-1991, והפעם סיפקו גם פרטים על
מחלות. גם כאן, אפרוחי קו 1991 מתו יותר מאפרוחי קו 1957, והפער גדל עם הגיל.
רוב מקרי המוות של תרנגולי 1991 בגיל "מאוחר" נבעו ממוות פתאומי או ממיימת – ליקויים
מטבוליים הנובעים ממחסור בחמצן, וקשורים ישירות בגדילה המהירה. "הוועדה
המדעית לבריאות בעלי-חיים ורווחתם" של האיחוד האירופי מציינת סקר שנערך
ב-1996 ולפיו 4.7% מהעופות בתעשייה העולמית מתים ממיימת. הגסיסה ממחלה
זו אטית.
רגליים זולות אם מוות פתאומי ומיימת פוגעים רק
בחלק קטן מאוכלוסיית התרנגולים, הרי שליקוי אחר, שנובע מגדילה מהירה וממשקל
עודף, נפוץ הרבה יותר. הבנשטיין ושותפיו בדקו בניסוי שלהם מקרים של חולשה
ברגליים (כשילת
רגליים – התעקמות עצמות, הרס מפרקים וכו') ומצאו כי רק 1.2% מאפרוחי קו
1957 סבלו מחולשה כזו. לעומת זאת, בערך רבע מאפרוחי קו 1991 סבלו מבעיות
ברגליים כשהוזנו בתפריט האופייני ל-1957, וכמחצית מהאפרוחים סבלו מבעיות כאלה
כשהוזנו בתפריט 1991.
מחקרים רבים מאשרים, שכשילת רגליים נפוצה מאוד בעופות שעברו ברירה
מלאכותית לגדילה מהירה. אין הסכמה עד כמה התופעה נפוצה ובאיזה שלב מתחיל
הכאב; המחקרים שמצטטת הוועדה המדעית של האיחוד האירופי קובעים, שעיוותים
ברגליים מופיעים ברוב העופות בלולים המסחריים, אך התנהגות המעידה בבירור על
כאב זוהתה רק בחלקם – בין אחוזים בודדים לעשרות אחוזים מכלל האוכלוסייה
בלול.

לעתים קרובות, עצמות הרגליים אינן מסוגלות לשאת את משקל
הגוף אפילו באפרוחים. (צילום: COK)
חזה זול היבט נוסף בהוזלת מחיר בשר עופות הוא
הגדלת נפח השרירים על חשבון שאר הגוף. הצרכנים מעדיפים לקנות שרירים, ובעיקר
שרירי חזה ("שניצל"). בשופרסל מוכרים חזה עוף קפוא ב-28 ₪ לק"ג, בעוד
שהירכיים והכרעיים נמכרים ב-19.5 ₪ לק"ג, והכנפיים ב-12 ₪ בלבד – פחות ממחיר
עדשים. נכונות הצרכנים לשלם יותר על "שניצל", מפעילה לחץ מתמיד על תעשיית
העופות להגדיל את שרירי החזה על חשבון שאר הגוף.
חוקרים ממלזיה השוו לאחרונה בין תרנגולים בוגרים המנוצלים כיום בתעשיית
הבשר במדינתם לבין תרנגולים המוחזקים במרעה חופשי בכפרים, מחוץ לעולם הברירה
המלאכותית. בתרנגול התעשייתי, תפס החזה 12.9% ממשקל הגוף, לעומת 8.6% בלבד
בתרנגול הכפרי. החוקרים לא ציינו אילו תרנגולים תעשייתיים הם הרגו ושקלו;
אולם בחוברת ההדרכה עבור "רוס 308", מצפים שמשקל החזה יגיע לכ-17 עד 20
אחוזים ממשקל הגוף. כלומר, עד פי 3 מהתרנגול הכפרי.
המדובר אפוא בשינוי דרמטי של פרופורציות הגוף, והתוצאה היא פגיעה נוספת
ביציבות וביכולת ללכת. העופות בעלי עצמות הרגליים הרכות והחזה המנופח נאלצים
לרבוץ – וכתוצאה ממגע העור בקרקע הם סובלים מגירויים ומפצעים. הוועדה המדעית
של האיחוד האירופי מצטטת מחקר הממחיש את ההתדרדרות: ב-1969 סבלו רק 1.4%
מהעופות ממחלות עור; 19 שנים בלבד לאחר מכן, מחלות כאלה נרשמו ב-34.5%
מהעופות. זהו, אם כן, המחיר של הוזלת השניצל.

כשילת רגליים וחזה מנופח: מחיר הבשר הזול הוא ציפור השוכבת
בהפרשות כי אינה מסוגלת לעמוד על רגליה. (צילום: HUHA)
רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס
פינת התזונה לחם שאור שיפון
חומרים לראש עיסה משאור
1 כוס שאור (אפשר להחליף בכף שמרים יבשים או בחצי קובייה (25 גר'
שמרים טריים) 40 גר' קמח לחם 185 גר' קמח שיפון כהה 2 כפות זרעוני
קימל 250 מ"ל מים רותחים
חומרים לבצק כל ראש העיסה 2 כפיות
סוכר 2 וחצי כפיות מלח 650 גר' קמח (למשל: 350 גר' קמח שטיבל 2
ו-300 גר' קמח מלא; או: 50 גר' סולת, 150 גר' קמח מלא ו-400 גר' קמח שטיבל
2) 200 מ"ל מי ברז רגילים קמח לקימוח וללישה
הכנת ראש העיסה
- חולטים את זרעי הקימל במים הרותחים, ומקררים.
- כשמי הקימל פושרים, מערבבים יחד את כל החומרים עד לקבלת תערובת במרקם
פודינג סמיך.
- לכסות בניילון ולהניח במקום שקט ללילה (12-10 שעות).
הכנת הבצק
- לערבב את ראש העיסה ולהוסיף את יתר החומרים – המלח בתחתית הקערה
ומעליה הקמח ושאר החומרים.
- ללוש לבצק רך ונעים כ-12-10 דקות ברציפות. ליצור כדור ולשמן אותו.
- להכניס לקערה משומנת מכוסה בניילון, לא אטום. להשאיר להתפחה עד הכפלת
נפח – לילה במקרר או כמה שעות במשך היום.
- להוציא אוויר ולשטח בעדינות. לעצב כיכרות. אפשר לצפות בשומשום, בפרג
וכדומה.
- להרטיב מעט את הכיכר ולגלגל אותה בתערובת, ואז לסמן חתכים.
- להשאיר להתפחה אטית עם כיסוי ניילון למשך שעה לפחות.
- לחתוך מספר חתכים בסכין חדה ולהיזהר שלא להפיל את התפיחה השנייה
העדינה! אם לא בטוחים, עדיף לחתוך לפני התפחה זו.
- לאפות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. עדיף לאפות בתנור טורבו עם אדים
(בתחתית התנור תבנית קטנה עם מים או עם קוביות קרח – לייצור אדים במהלך
האפייה). משך האפייה: שעה או פחות אם הלחם מוכן (הכיכר נשמעת חלולה
כשתופחים עליה).
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, עדי פרידמן, דדי שי, כרם
אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |