זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

(לקראת התכנסות ועדת החינוך!):

מי שגר/ה ברחוב ראשי ומעוניין/ת לתלות שלט נגד פיטום אווזים בחזית הדירה, מוזמן/ת ליצור קשר עם נעמי: 050-5784663. ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה.
אנא פנו לנעמי גם להשתתפות בפעילות נוספת נגד פיטום אווזים.
משמרות מחאה קבועות:

חיפה: ביום ב' ב-17:30 מול מסעדת "הבנק" בשד' הנשיא. לפרטים - נטע Neta_123@intermail.co.il

ירושלים: לפרטים - קימי: 052-3721279

רחובות: לפרטים - יצחק: 052-5602576

הרצליה: לפרטים - אורי: 050-7923232

אפשר לעזור גם מהבית: כתוב/י לחברי ועדת החינוך בבקשה שיפעלו להפסקת הפיטום!

מוציאים כבד אווז מהתפריט

לאחרונה ערכו פעילי אנונימוס מהרצליה משמרות מחאה מול מסעדות בעיר שמגישות כבד אווז. הפעילים נפגשו עם מנהלי מסעדות, במטרה לשכנעם להסיר את מוצר זה מתפריטם. הצלחה ראשונה לפרויקט: מסעדת אגאדיר הודיעה השבוע כי בעקבות המידע שהעבירו לה הפעילים, החליטו מנהליה להסיר כבד אווז מהתפריט, לאחר שהשתכנעו כי מדובר במאכל שלא מוסרי להגיש ולאכול. אגאדיר הצטרפה לרשימה של מסעדות, אשר בחרו שלא להגיש כבד אווז, מטעמים מוסריים.

התחייבות מחודשת להימנע מסחר בקופים

ביום ה', 21.10.2004, קיים בג"ץ (השופטים: ברק, פרוקצ'ה ולוי) דיון אחרון בעתירות העמותה למען מדע מוסרי ותנו לחיות לחיות נגד חוות מזור. בדיון הציגה רשות הטבע והגנים נוסח מחודש להתחייבות לאמנת CITES (הוועידה למסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה). בנוסח החדש נכתב "לא יותר לייבא חיות בר למטרת סחר". לפי נוסח זה, רשות הטבע והגנים החליטה להחמיר בהגבלת ההיתרים לחוות מזור, שייעודה הוא סחר בקופים. בדיון שהתפתח בעניין, טענו נציגי המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים וחוות מזור, שההתחייבות אינה חלה על חוות מזור כי החווה אינה מוכרת את הקופים שהיא מייבאת אלא את צאצאיהם. נציגי הארגונים הבהירו, שלפי אמנת CITES אין הבדל משפטי בין חיית-בר לבין צאצאיה, בכל הנוגע למסחר בהן. פסק-הדין צפוי להינתן בקרוב.

מקור: "בג"ץ חוות מזור – עדכון 21.10.04", האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, 22.20.2004.

דיון בג"ץ בעתירת תנו לחיות לחיות בעניין תקנות הובלת בעלי-חיים והמשלוחים החיים מאוסטרליה מתוכנן ל-29.12.2004 בשעה 09:00 (שופטים: בייניש, לוי וגרוניס).

קבוצה למעבר לתזונה צמחית

מפגש פתוח להצטרפות לקבוצת "לאכול מהלב" יתקיים ביום ג' 2.11.2004 בשעה 18:30 בתנועת הצמחונים והטבעונים, רחוב אלנבי 138 קומה 5, תל-אביב. למי שרוצה להפחית צריכת מוצרים מהחי, לעבור לצמחונות או לטבעונות ולפגוש עוד א/נשים בדרך - הקבוצה היא מקום להחלפת מידע, עצות וטיפים, למפגש חברתי ולכיבוד טעים וצמחי. המפגשים ללא תשלום. לפרטים ולהרשמה: יוספה 052-3506837 jooxz@yahoo.co.uk

בעיתונות הישראלית

עיתון תל-אביב קופים. בכתבה "איך מכניסים 3 קופים ל-24 כלובים?" (22.10.2004, עמ' 28) חושפת יעל צובארי צילומים של מתחם הכלובים במרכז החדש לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, המעידים לכאורה כי האוניברסיטה מוסרת מידע שקרי על מספר הקופים שיעברו ניסויים ועל תנאי כליאתם במקום. מומלץ להגיב ולהביע תקווה שהאוניברסיטה תחליף את מעבדות בעלי-החיים שבמרכז החדש במעבדות העושות שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ולא פולשניות על מתנדבים (למידע נוסף בנושא).

לתגובות: עיתון תל-אביב, מיקוניס 5 תל-אביב. פקס: 03-6876836 דואל: telaviv@yedtik.co.il

ידיעות אחרונות סוסים. בכתבה "מזנקים למסלול" (22.10.2004, מגזין ממון, עמ' 9-8) מבטיח עופר פטרסבורג לענות על "כל מה שרציתם לדעת" בעניין היפודרום מרוצי הסוסים, שצפוי לקום בישראל בעוד כשנתיים. מומלץ לכתוב לעיתון ולמחות על ההתעלמות מהיבט מרכזי של ההיפודרום: עינוי הסוסים הנהוג במרוצי הימורים.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109 תל אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

הארץ כבשים ועגלים. בידיעה "החל ייבוא בקר לעזה דרך אילת" (20.10.2004, עמ' ג8) מדווח עמירם כהן על "משלוח" עגלים ראשון מסוגו, מאוסטרליה לנמל אילת, זאת לאחר שמשרד החקלאות אסר לקיים הובלה דרך נמל עקבה, בין היתר בשל סבלם של הכבשים והעגלים המובלים בדרך זו. כדאי לכתוב לעיתון ולהזכיר שהפריקה בנמל אילת, כמו בנמל עקבה, היא רק נקודה אחת במסלול הייסורים הממושך  של עגלים וכבשים המיובאים מאוסטרליה.

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 6810012-03 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ ציפור בשבי.  בכתבה "מתעללים בחוחיות רק כדי לייצר ציפור שתדע לסלסל 'טילילילי" (18.10.2004, עמ' א12) מדווח דוד רטנר על המאבק בציד חוחיות בישראל במטרה להחזיקן בכלובים ולהרביען עם קנריות. בציד משמשת כ"פיתיון" חוחית שהציידים מרטו את נוצותיה ושברו עצמות בגופה. קולות המצוקה של החוחית הלכודה מושכים את בנות-מינה לתוך מלכודת.

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 6810012-03 דואל: letters@haaretz.co.il

ידיעות אחרונות חיות מחמד אקזוטיות. בכתבה "משפחתי וחיות אחרות" (17.10.2004, 24 שעות, עמ' 13-12) מתאר משה רונן, בעקבות מציאת תשעה תנינים בבתים פרטיים בישראל בשבוע האחרון, תופעה אופנתית של גידול חיות מחמד "אקזוטיות". התופעה מתוארת כאכזרית כלפי בעלי-החיים וכמסוכנת עבור בני-אדם.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109 תל אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

Nrg מעריב אמץ כלבתול. מספר כתבות על מבצע האימוץ המצליח של העמותות למען בעלי-החיים, המשרד לאיכות הסביבה ו-NRG מעריב התפרסמו בפורטל זה: 1, 2, 3, 4.

המרכז לזכויות בעלי-חיים בחיפה זקוק לתרומת ארון עם דלתות ומדפים או עם מגירות. לפרטים - נטע Neta_123@intermail.co.il

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים - אורי: tzone@walla.com 050-7923232

יומן חייתי 4 - התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. פיטום על בטון
כתבה שלישית על תעשיית החזירים

בכתבות הקודמות סקרנו את חייהם של החזירות וגוריהן בשני סוגים של כלובים, בשלב ההריון ובשלב הינקות. רוב חייהם של רוב החזירים בתעשייה חולפים במכלאות מסוג אחר – מכלאות הפיטום.

חיים לפי משקל
גורי חזירים בטבע, נכנסים לעדר בגיל שבועיים ואף פחות מכך, ובמלאת להם חודשיים הם כבר מעורים בתוכו היטב. גם לאחר מכן, הם נותרים קרובים יותר לאחיותיהם ולאחיהם מאותה לידה. במשקים מתועשים, מפרידים את הגורים מאמהותיהם בהיותם בני שבועות אחדים ומעבירים אותם מתא ההנקה למכלאה. לרוב אין מאפשרים לאחים לגדול יחד; נהוג להעבירם למכלאות עם גורים נוספים, כשהמיון לקבוצות נערך, בין השאר, לפי משקל הגורים. כשמשקל האחים והאחיות אינו אחיד, מפרידים ביניהם. ברוב המשקים, מעבירים את הגורים לקבוצה חדשה – "עדר פיטום" – בגיל 8-12 שבועות (בצפון אמריקה הם מועברים בגיל צעיר בהשוואה לאירופה) בהגיעם למשקל 20-30 קילוגרמים. מטרת החקלאים היא מעתה צבירת משקל: בשווקים מסוימים באירופה נמכרים החזירים למשחטות במשקל כ-60 ק"ג, אם כי נפוצה יותר מכירה במשקל כ-100 ק"ג. בצפון אמריקה עשויים החזירים להגיע עד למשקל 130 ק"ג, בגיל עד 26 שבועות. למעשה, גם אלה הם עדיין גורים: חזירים מבויתים עשויים להגיע לבגרות מינית רק בגיל 7-9 חודשים.

בין זרים
חזירים הם חיות חברתיות, אם כי חזירי בר זכרים חיים בקבוצות לא יציבות או לבד. במסגרת קבוצתית, הם מפתחים הירארכיה ברורה (כבר בימים הראשונים לחייהם) אשר קובעת אילו חזירים יזכו בעדיפות בגישה למשאבים. ההירארכיה המבוססת מונעת מאבקים. אולם המנהג לערב בין חזירים זרים, הורס את ההירארכיה הקודמת ומחייב את החזירים להיאבק ביניהם על מקומם עם כל העברה למכלאה חדשה. ההתקפות, אשר כוללות נגיחות ראש וכתף ולעתים נשיכות, אורכות בדרך-כלל מספר שניות והעימותים בכללם נפסקים לאחר יממה עד שלוש יממות, ללא תוצאות קטלניות. אולם השינוי החברתי הגורף והמאבקים גורמים לחזירים מצוקה. חזירים הכלואים עם אחיהם ואחיותיהם בלבד, הם בריאים וממהרים יותר לגדול מחזירים שעורבו בין זרים. בכל מקרה, בקבוצות המונות כ-25 פרטים ומעלה, החזירים אינם מסוגלים ליצור מבנה חברתי יציב גם לאחר זמן רב, וגילויי התוקפנות נותרים ללא שינוי.

המכלאה
רוב החזירים במשקים המתועשים חיים על רצפת בטון – רצפה חלקה, או רצפה המחורצת בטפחות (שיטה נוחה לניקיון אך מסוכנת לרגלי החזירים) או שילוב של משטח חלק וטפחות. מצע קש, החיוני לחזירים לבריאות רגליהם, לנבירה ולמשחק, לבידוד מקור ולאכילה, מחייב השקעה כספית בקניית הקש ובטיפול בו, ולכן לא נעשה בו שימוש רב. הדרך היחידה שנותרת לחזירים לחמם את עצמם באקלים קר היא להצטופף – כשהחלשים מביניהם נדחקים לשוליים הקרים. לחזירים יש נטייה לחלק את החלל הקטן שמוקצב להם לאזורי שינה, פעילות והטלת הפרשות – ניסיון נואש לשמור על ההפרדה המוחלטת שהם מקיימים בטבע בין אזורי פעילות שונים. הפרעה לחלוקה זו גורמת לחזירים מצוקה: למשל, אם הם נאלצים לבוסס בהפרשות (למשל, בגלל שיפוע גרוע ברצפה) או שאין להם מקום מנוחה סביר (למשל, עקב הפרדה בין מתקני האכילה למתקני השתייה, דבר הגורם לתנועה רבה במכלאה). הטפחות אמורות להגן על החזירים מהתבוססות בשתן ובצואה, אך מתוך הביוב שמתחת לטפחות עולים אדים רעילים.  אם האוויר יבש, הוא אפוף באבק, הכולל גם פטריות, חיידקים, טפילים ושרידי הפרשות – כל אלה פוגעים בדרכי הנשימה ובעיניים. הרעש בדיר – קולות החזירים ורעם המערכות החשמליות – גורם מצוקה מתמדת. מערכת האוורור היא חיונית, בניסיון לסלק אדים רעילים (כולל, בדירים מסוימים, משבים בתוך הביוב שמתחת לטפחות) ולשמור על טמפרטורה נמוכה במקרה הצורך. אולם חזירים רגישים למשבי רוח וקשה לבנות מערכת אוורור שאינה כוללת אזורים "מתים" ופרצי רוח באזורים אחרים.

גוף אל גוף
כל חזיר זקוק למרחב ריק סביב גופו כדי שיוכל לבצע פעולות בסיסיות ללא הפרעת שכניו. "מרחב אישי" זה מהווה מיקרו-טריטוריה, שהחיה מגינה עליה, ובלעדיה החזירים חשופים במיוחד להתקפות אלימות, תחרות על מזון, העברת מחלות ואונס. אין בנמצא מידע מפורט על הצפיפות המקובלת בדירים באירופה ובצפון אמריקה, אך המקורות רומזים, שלכל חזיר מוקצב שטח בן כמה עשרות סנטימטרים רבועים ו"המרחב האישי" שנותר פנוי הוא סביב הראש בלבד. בתנאים אלה, החזירים אינם מסוגלים לפתח מבנה חברתי יציב; אפילו בתוך קבוצות קטנות מאוד, נוצרים עימותים מתמשכים. הצפיפות עלולה לגרום לעלייה בטמפרטורות, להפרעות במנוחה שהגורים זקוקים לה ולמניעת האפשרות לשכב על הצד, כפי שנוהגים חזירים לעשות כדי לצנן את עצמם. צפיפות ברמה כזו מעכבת את קצב גדילת החזירים ומעודדת התפתחות כיבים בקיבה ובוושט. קיים אפוא תמריץ כלכלי להימנע מדחיסת החזירים גוף אל גוף, אך מכיוון ששטח המכלאה יקר, אפילו בהמלצות של מומחי "רווחת בעלי-חיים" לא נדרש יותר ממטר רבוע אחד לחזירים הגדולים ביותר. יש להזכיר, שגודל שטח המחיה של חזיר בר הוא בין קרוב לקילומטר רבוע ל-25 קמ"ר.

תעסוקה בצפיפות ובשעמום
חזירים שגדלו בצפיפות רבה, אינם מתבגרים באופן נורמלי. בהשוואה לחזירים שגדלו במקום מרווח, הם פוחדים יותר מגילויי תוקפנות, אינם יודעים לאיים ולהילחם כחזירים בוגרים ואולי אף אינם מסוגלים לפתח מבנה חברתי מסודר. חזירים מצופפים ומשועממים נושכים יותר. לעתים נטפלים מספר חזירים לחזיר אחד ופוצעים או אף הורגים אותו. מקרים אלה יוצאי-דופן; תופעה נפוצה היא נשיכת זנבות של השכנים למכלאה בתור סוג של תעסוקה וגירוי לפה, עקב מניעת פעולות טבעיות, כמו נבירה וחיפוש, שהחזיר זקוק להם (הנשיכה עשויה להעיד גם על מצוקות אחרות, כגון סבל מקור). קיצוץ זנבות הגורים אמור להפחית את הנזק, אך הוא לא מונע אותו – והנשיכות עלולות לגרום פציעות קשות. חזירים מצופפים גם מרבים לנשוך את אוזני שכניהם, וגורים צעירים גם עוסקים במציצת הטבור ובשתיית שתן – מנהגים העשויים לנבוע משפע של מצוקות בנוסף על הצפיפות. מרחב נוסף וחפצים שונים בדיר (מקש ועד לצמיגי גומי) הם הפתרון המתבקש לבעיות אלה. אולם חקלאים רבים משתמשים בפתרונות נוחים יותר, עבורם: החשכת הדיר ומתן סמי הרגעה לחזירים.

גדילת-יתר
בדומה לתרנגולים בתעשיית הבשר, כך גם בחזירים נערכה החל ממחצית המאה העשרים ברירה מלאכותית אינטנסיבית, במטרה להגדיל את שיעור השרירים בגוף ואת נצילות המזון (כלומר, יכולת לצבור משקל רב תוך אכילת מזון מועט). וכמו בתרנגולים, כך גם בחזירים נפח השרירים גדול מדי ביחס לגודל הרגליים, העצמות חלשות מדי – והתוצאה היא כשילת רגליים – צליעה המגיעה עד חוסר יכולת לקום. לתופעה זו תורם גם השימוש במזרזי גדילה. המדובר בחומרים המעודדים הפרשה של הורמון הגדילה בגוף או בהורמון הגדילה עצמו – חומרים שהשימוש בחלקם שנוי במחלוקת (באירופה, בעיקר) בגלל חשש לבריאות הצרכנים. הם מורידים את שיעור השומן בגוף תוך הגדלת השרירים, מגדילים את נצילות המזון – ואגב כך מחלישים את העצמות, מעודדים הופעת כיבי קיבה ונוטים לפגוע בתיאבון. מזרזי גדילה נפוצים אחרים הם חומרים אנטיביוטיים. אם כן, החזירים נתונים במלכודת גנטית וכימית. המגמה בתעשייה איננה נסיגה מכך, אלא הגברת המניפולציה – בין אם מדובר בשימוש בחומרים מעוררי תיאבון (לנטרול השפעת מזרזי הגדילה) ובין אם מדובר בהנדסה גנטית.

הסימון על הגב הוא לחזירים המיועדים ל"דילול" - הרג בגלל מצב גופני קשה

מקורות

The Welfare of Intensively Kept Pigs, A Report of the Scientific Veterinary Committee (EU), Adopted 30 September 1997, pp. 16-26, 35-60, 75-84, 115-116.
Timothy E. Blackwell, “Production Practices and Well-Being: Swine, in The Well-Being of Farm Animals: Challenges and Solutions, edited by G. John Benson and Bernard E. Rollin, (Ames, Iowa: Blackwell, 2004), pp. 252-261.

תמונות

למעלה מתוך Ruislip Online. שלוש התמונות האחרות לקוחות מתוך פעולות חשיפות שביצעו פעילי זכויות בעלי-חיים במשקים גדולים בניו סאות' וויילס, אוסטרליה. הן פורסמו ב-The Thylazine Foundation.

3. תעשיית הביצים משמידה אפרוחים

השבוע (יום ג', 19.10.2004) שידרה התוכנית "כלבוטק" מקבץ קטעים נבחרים מתוכניות ששודרו בעבר. בין היתר שודרו בתוכנית שלוש החשיפות החשובות בתחום ההתעללות הממוסדת בבעלי-חיים: השמדת תרנגולות בוגרות בתעשיית הביצים; גדיעת קרני פרות בתעשיית החלב; והשמדת אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים. ככל הידוע לנו, בעקבות חשיפת "כלבוטק", הופסקה השמדת תרנגולות בשיטה של דחיסה במכלי ענק תוך ריסוק עצמות (כיום הורגים אותן באמצעות מכונת חישמול ניידת). בעקבות החשיפה של שיטות גדיעת קרניים ב"כלבוטק", נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה (האיסור עודד שימוש בפרקטיקה פחות אלימה, אך למעשה מכאיבה אף היא: צריבת ניצני הקרניים באמצעות סודה קאוסטית). כארבע שנים חלפו מאז חשיפת השיטות המחרידות להשמדת האפרוחים הזכרים, ולמרות זאת לא חל מאז כל שינוי בעניין.

כדאי להודות למערכת "כלבוטק" על שידור הקטעים מתוך החשיפות הישנות ולבקש ממערכת התכנית לשוב ולהביא  תחקירים על פגיעה ממוסדת בבעלי-חיים.

מערכת "כלבוטק" – טלפון: 09-9566666, פקס: 09-9511118, מספר טלמסר: 1212331141

בעקבות התזכורת הטלוויזיונית, אנו מביאים השבוע סדרת תמונות שצולמו במדגרה בפתח-תקווה על-ידי פעילי אנונימוס. רשמים מן הסיור במדגרה פורסמו בגיליון 19 של זכויות בעלי-חיים השבוע, ומומלץ לקוראם כרקע להבנת התמונות. מידע נוסף על אפרוחים במדגרות ניתן לקרוא כאן.

במגשי הבקיעה: הפרדת האפרוחים מקליפות הביצים

בארגזי המיון

 
פח אשפה עם אפרוחים זכרים שהושלכו לאחר המיון

 
פועל קושר שק ניילון שאליו נזרקו האפרוחים ומוציא אותו מהמדגרה

קרענו בשק ואפרוחים שעוד נותרו בחיים, דוחפים ראש החוצה לשאוף אוויר

 
חור בתחתית השק מגלה אפרוחים שנהרגו מחנק או מעיכה

11 אפרוחים שהצלנו ושחררנו בחצר

4. פינת התזונה
 הודית צמחונית: סב קוץ' מילגה

המשביר 22 תל-אביב

פתוח כל השבוע 02:00-11:00. טלפון: 03-6813412

המקום

בדרום תל-אביב, באזור הרחובות הרצל ויפו, ממוקמת סב קוץ' מילגה, מסעדה שפירוש שמה בהודית הוא "הכל אפשרי". ואכן – הכל אפשרי: המסעדה מתפרשת בבניין שלם, ואפשר לבחור בין ישיבה על ספות בחצר, על נדנדות עץ תלויות בקומה הראשונה, על מזרונים בקומה השנייה (שם אפשר גם לשחק פול או במכוניות עם שלט רחוק) או בספות על הדשא המלאכותי שבקומת הגג (שם יש גם מסך טלוויזיה גדול). המקום מתפקד גם כבר.

האוכל

התפריט צמחוני לגמרי וברובו טבעוני, והוא מגוון ביותר.
כמנות ראשונות ניתן להזמין פקורה (קציצות תרד עם קמח חומוס), בהג'ה (קציצות בצל, פטרוזיליה וכוסברה בקמח חומוס), בטטה וארה (קציצות תפוחי-אדמה מצופות בקמח חומוס), פנג'אבי סמוסה (בצק עלים עם תפוחי-אדמה מתובלים במסלה), צאנה סמוסה (בצק עם תפוחי-אדמה וגרגרי חומוס) ומיקס וואג' פקורה (חצילים, תפוחי-אדמה, וברוקולי/כרובית). מחיר למנה ראשונה – 14-12 ₪.
המנות העיקריות, המוגשות עם אורז, כוללות: מיקס וואג' (תערובת ירקות), אלו פלג' (תרד טחון עם קוביות תפוח-אדמה), צ'אט פלג' (תרד טחון עם חומוס ופטריות מטוגנות), אלו גובי (תפוח-אדמה וכרובית), אלו מטר (תפוח-אדמה ובצל ברוטב בצל ועגבניות), וקארי פקורה (קציצות תרד וחומוס ברוטב עדשים). מחיר למנה עיקרית – 19 ₪. בנוסף לאלה, מגישים במקום גם טאלי, שזו מנה הכוללת אורז ומבחר תבשילי ירקות וקטניות ולחם הודי (יש לבקש להחליף את היוגורט הנלווה למנה בתוספת אחרת) ב-21 ₪, ובצהרים מנת הטאלי מוגשת בסגנון "אכול כפי יכולתך".
כל המנות פיקנטיות, אך לא חריפות מדי, וגודל המנה נדיב ביותר. בקיצור, סוף-סוף נמצאה המסעדה ההודית האולטימטיבית בתל-אביב – גם צמחונית, גם זולה, וגם האוכל בה מעולה ומגוון.

לסקירת מסעדות נוספות; פורומים לצמחונות ולטבעונות: תפוז; נענע

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il