פעילות 

מיטאאוט: יום נהדר ללא בשר

היום הבינלאומי ללא בשר (Meat-Out) מצוין מדי שנה בחודש במרץ בעשרות מדינות ברחבי העולם, במטרה להגביר את מודעות הציבור לנזקים ההרסניים שגורמים משקים תעשייתיים וצריכת בשר בכמויות עצומות במדינות המערב. בישראל יתקיים הפנינג מזון צמחוני ביום ג', 25.3.2008, ובמהלכו יינתנו הנחות בחנויות טבע ובמסעדות צמחוניות עם הצגת הקופון מתוך אתר אנונימוס.

חלוקת מזון וחוברות מתכונים צמחוניים בריאותיים תתקיים במספר מוקדים:

• תל-אביב: בין השעות 15:00-12:00 בגן מאיר (רח' המלך ג'ורג).
• פתח-תקווה: ב-17:30. לפרטים על המיקום: אלה 050-488-4667
• ירושלים: לפרטים על השעה והמיקום: נעמי 050-5784663
• באר-שבע:  בבוקר ליד שער האוניברסיטה.לפרטים: מתן 050-8355182

אנו מציעים לציבור להיעזר באתר הצמחונות הישראלי, הכולל: מידע תזונתי, מתכונים, מאמרים וטיפים על אורח-חיים צמחוני ועל התמודדות עם חברים ובני-משפחה אוכלי בשר, תשובות לשאלות נפוצות, לוח היכרויות לצמחונים, מסעדות צמחוניות וידידותיות לצמחונים וסקירות של מוצרים צמחוניים.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים מדי שבת בשעה 16.00 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס (דמי השתתפות  30 ₪). לאחרונה נפתחה בימי ו' ב-11:00 סדנת בישול מעשית במטבח המזנון (90 ₪). ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

דרושים מרצים

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים עם ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה.

לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

פרסומות לחלב ולבשר בבית-הספר

בבית-הספר שלך או של ילדיך מפרסמים מוצרים מן החי? חברות מזון מחלקות טעימות של מוצרי בשר או חלב? מפיצות מידע תזונתי? מחלקות מתנות? כל זה לא חוקי. אם נתקלתם בפרסום כזה, אנא פנו אלינו: טל' 03-6204878 info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

Nfc זוהמת חלב. בכתבה "24 בעלי רפתות מזהמות קיבלו התראה" (18.3.2008) מדווח איציק וולף: "המשרד להגנת הסביבה הוציא לאחרונה 24 התראות לבעלי רפתות במושב אחיהוד בגין זרימת תשטיפים לנחל חילזון ולים." הרפתות ביישוב "יוצרות מפגעים סביבתיים קשים, הכוללים: זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום נחל החילזון, ריחות קשים, זבובים ויתושים."

פסק-דין נגד מנהלת פורום. ענת רפואה, פעילה ותיקה לזכויות בעלי-חיים, ניהלה בראשית שנות ה-2000 פורום זכויות בעלי-חיים בפורטל וואלה!. בפורום פורסמו דברי ביקורת כועסים על ד"ר משה בושמיץ, וטרינר עירוני של הוד השרון ומבעלי חוות מזור לגידול קופים עבור מעבדות. בושמיץ תבע את רפואה בבית-משפט השלום בתל-אביב, בגין אחריותה לפרסומי לשון הרע שכתבו משתתפי הפורום. ב-6.5.2007 נפסק שרפואה אחראית לפרסום וחבה באחריות עקב רשלנות; ב-16.3.2008 קבעה השופטת שושנה אלמגור שרפואה תפצה את בושמיץ בסך כולל של  123,000 ש"ח.

מקורות

"ישראל: מנהלת פורום תשלם 100,000 ש"ח בגין לשון הרע", Law.co.il ,21.3.2008.
 "פסק דין בתביעת לשון הרע נגד מנהלת פורום באינטרנט", אפוק טיימס, 21.3.2008.
נועם שרביט, "לראשונה: מנהלת פורום בוואלה תפצה ב-100 אלף שקל בשל אחריות להשמצות הגולשים", גלובס, 20.3.2008.

הווטרינר של אשקלון. ב-20.3.2008 הודיעה עיריית אשקלון כי הווטרינר העירוני, ד"ר יואב צדוק, לא יורשה להתקרב לכלבים ולחתולים אך ימשיך לכהן בתור הווטרינר העירוני ולפקח על תחומים אחרים שבאחריות מחלקתו, כמו מוצרי בשר בחנויות. צדוק גם הושעה מתפקידו כמרצה בפקולטה לחקלאות. ההשעיות הן זמניות, עד לבירור בוועדה של משרד החקלאות ובוועדה של עיריית אשקלון. זאת בעקבות תחקיר כלבוטק ששודר שבוע קודם לכן ובו נראה הווטרינר הורג חיות בריאות. בתוכנית גם הובאו עדויות על הרג המוני של כלבים וחתולים והסתרת מידע מפני אנשים שחיפשו את כלביהם במכלאה העירונית.

למידע נוסף על וטרינרים רשותיים עבריינים

מקורות

יובל אזולאי, "ראש עיריית אשקלון הודיע כי יצמצם את סמכויותיו של הווטרינר העירוני", הארץ, 21.3.2008, עמ' א11.

"אשקלון: הווטרינר העירוני הושעה מתפקידו", ynet ,20.3.2008.
"ד"ר צדוק הושעה מהכלביה", נענע 10, 20.3.2008.
"אשקלון: הושעה הווטרינר העירוני שהמית כלבים וחתולים", נענע 10, 20.3.2008.
 נועה בגון, "הווטרינר האכזר הושעה", nrg מעריב, 20.3.2008.

נענע 10 עגלים. בכתבה "עגל הקצב" (16.3.2008) מספרת נויה נרדימון: "חטיפה, חולי, מוות בטרם עת: זהו מתכון חייהם של עגלי החלב, בין אם באמריקה ובין אם בישראל – חיים קצרים ומלאי סבל."

Nfc בתי-חרושת לכלבים? בכתבה "האם חיות מחמד יוכרו כגידול חקלאי?" (18.3.2008) מדווח עידן יוסף שמשרד החקלאות החליט להכיר בגידול סוסים כענף חקלאי, וכעת הוא שוקל הכרה בגידול כלבים וחתולים כענף חקלאי. בכתבה מוזכר כי שינוי הסטטוס מאפשר גידול של החיות על קרקע חקלאית, מבלי להזכיר השלכות שליליות הקשורות במסחור החיות.

הארץ התנהגות בבית. בכתבה "תקראו דחוף לסופר-נני" (גלריה, 18.3.2008, עמ' ד2) סוקרת ריבי רונן מגוון של התנהגויות חתולי בית, הנתפסות כבעייתיות בעיני האנשים שחיים על החתול, ומציגה דרכים להתמודד עם בעיות אלה לפי יועצי התנהגות ווטרינרים.

ynet הצלת צבים. בכתבה "המלאכים של צבי הים" (15.3.2008) מספר ארז ארליכמן על המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, הפועל מזה עשור להצלת צבי ים פצועים והשבתם לטבע. מצאתם צב ים חי או מת בחוף הים? צרו קשר בכל שעה עם מוקד רשות הטבע והגנים: 6911 *

ידיעות אחרונות זיהום אור. בכתבה "הצד האפל של האור" (18.3.2008, עמ' 22) מסביר עמיר בן דוד על ההשלכות ההרסניות של אורות הלילה בערים ובכבישים על יכולתם של בעלי-חיים לשרוד: התנגשות ציפורים נודדות בבניינים, טעות בניווט בצבי ים שבקעו, חשיפה לטורפים, הרס פעילות המבוססת על מחזור הירח ועוד.

נענע 10 יהדות צמחונית. בטור "אחרי המבול" (20.3.2008) כותב זוהר מילכגרוב: "לרגל יום המיט-אאוט, מחפש צימחוני אדוק את דרכו בכתובים ובדברי חכמים, ומוצא: מהעשב הבראשיתי לטוויסט הגסטרונומי, ועד חזון אחרית הימים או: למה יהודי טוב באמת, לעולם לא ייגע בבשר."

תזונה

nrg מעריב ירקות בבית. בכתבה "גינה לי במיכלים" (16.3.2008) מגיש אהרון ברגר עצות בסיסיות לגידול גינת ירק באדניות, עבור מי שאין להם גישה לחלקת אדמה.

nrg מעריב מזון לחתולים ולכלבים. בכתבה "כלב נשך קינואה" (19.3.2008) מספרת עדי כץ על הזנת כלבים וחתולים במוצרים מן הצומח, ומוסרת שמתן קריב מקיבוץ צורעה, בעל החנות המקוונת "וי איי פטס" למוצרים אקולוגיים ומזון צמחי לכלבים, החל לאחרונה לייבא מזון צמחי Ami לחתולים, במחיר 305 ש"ח ל-15 ק"ג מזון לחתולים, ו-370 ש"ח לק"ג מזון לכלבים. לצערנו הקישור לאתר החנות עדיין אינו פועל, ואנו מקווים שיפעל בקרוב.

Nfc בריאות. בכתבה "תזונה טבעונית - לטיפול בדלקת פרקים" (18.3.2008) מסקרת יפעת גדות מחקר חדש מהמוסד קרולינסקה שבשטוקהולם, שמצא כי ניתן להוריד את הסיכון לדלקת פרקים ולמחלות לב הנובעות ממנה בעזרת תזונה שאינה כוללת מוצרים מן החי וגלוטן (הנמצא בחיטה, בשיבולת שועל, בשיפון ובשעורה).

יומן חייתי 15 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES,

בימי ג', ה' ב-23:30

כשרות בהפוכה
על מתקן הריסון המתהפך בשחיטה כשרה של בקר

בעקבות אכזריות קיצונית שנחשפה בחקירה סמויה של PETA במשחטה המייצאת בשר בקר כשר לישראל, הודיע הרב הראשי כי מעתה יידרשו המשחטות להחליף את השיטה הקיימת ולעבור לשחיטה בתוך מתקן ריסון מתהפך. אריאל צֹבל מסכם נתונים על השיטה החלופית שמקדמת הרבנות, עבור ציבור קוראינו שומרי הכשרות שעדיין אוכלים בשר.

מתקן ריסון פקוימה במשחטת Agriprocessors שבאיווה, קיץ 2004

(כל התמונות בכתבה לקוחות מתוך הסרט שצולם בחקירה זו).

ניתן לראות שמדובר בתיבת מתכת אטומה הסוגרת על הפר, כשרק ראשו הפר מציץ מתוכה (במרכז הגלגל האדום).

החקירה ותגובת הרבנות
באוקטובר 2007 ערך ארגון זכויות בעלי-החיים PETA חקירה סמויה במשחטה באורוגוואי, המייצאת בשר כשר לישראל ולארצות-הברית. החוקר תיעד את שיטת "כבילה והנפה", המשמשת את רוב המשחטות המייצאות בשר בקר כשר לישראל. בשיטה זו, העובדים קושרים כבל סביב רגל הפרה, מפילים אותה ומרסנים אותה באלימות; שוחט חותך את צווארה ומיד לאחר מכן מניפים את הפרה באוויר ברגל אחת. חלק מהפרות התלויות נותרו בהכרה במשך דקות רבות לאחר השחיטה. בראשית מרץ 2008, בעקבות החקירה, בישרו העיתונים שהרב הראשי לישראל, יונה מצגר, הורה לכל יבואני הבשר הכשר ללחוץ על המשחטות שמהן הם מייבאים, לחדול מלהשתמש בשיטה זו ולעבור במהרה לשחיטה ב"ארגזים מתהפכים".

מה השאלה?
כפי שהחקירה באורוגוואי מלמדת בפעם המי-יודע-כמה, כבילה והנפה, כנהוג ברוב המשחטות לבשר כשר, היא אכזרית במיוחד. בקרוב השיטה תוחלף, ורשויות הדת ודאי יטענו שהשיטה החדשה אינה גורמת צער בעלי-חיים. כדאי ששומרי הכשרות שעדיין אוכלים בשר יבחנו את העובדות בעצמם; אולם חשוב לזכור: השאלה איננה מה עשוי בתיאוריה לקרות במתקני ריסון מתהפכים, או כיצד תועדו מתקנים כאלה בתנאי מבחן תחת פיקוח. השאלה היא מה קורה במשחטות בפועל. כאן המקורות האמינים ביותר אינם המומחים, אלא חקירות סמויות ועדויות מעובדי משחטות.

ריסון בהיפוך בבריטניה
מתקן הריסון המתהפך הוא תא מתכת אטום. לאחר שהחיה נכנסה לתוכו, ראשה בולט החוצה ואילו גופה סגור בין קירות המתכת עד שהיא בקושי יכולה לזוז. המתקן מסתובב על ציר, עד 180 מעלות, וכאשר החיה הפוכה, השוחט עומד מעל צווארה החשוף וחותך אותו. קיימים מספר דגמים שונים של מתקן הריסון המסתובב. ה"מתקדם" מביניהם שנמצא בשימוש נרחב הוא מתקן פקוימה (Facoima pen). בעבר היה נפוץ השימוש במתקן ויינברג (Weinberg pen). השימוש במתקנים כאלה הפך ב-1958 לחובה בשחיטה כשרה בבריטניה, ביוזמת ארגון רווחת בעלי-החיים RSPCA. זאת בהנחה שמתקן הריסון המתהפך פחות אכזרי משיטות ריסון אחרות שהיו נהוגות אז בשחיטה כשרה. ברבות השנים, גוף מומחים המייעץ באופן רשמי לממשלת בריטניה, FAWC, בחן את השימוש במתקנים המתהפכים, ובדו"ח שהגיש ב-1985 המליץ להפסיק את השימוש בהם ולעבור למתקני ריסון זקופים (כלומר, החיה נשארת עומדת ללא היפוך המתקן). בעקבות זאת, ביולי 1992 נאסר השימוש במתקני ריסון מתהפכים. (יש להעיר, שדו"ח FAWC מ-2003 קובע שגם שחיטה כשרה במתקני ריסון זקופים גורמת לחיות סבל רב; יש שפע של עדויות על סבל רב גם בשחיטה לא כשרה, עם הימום).

עובד משחטות ותיק בשם מייק סיפר לחוקרי ארגון זכויות בעלי-החיים Viva! את זיכרונותיו מההרג היומיומי במתקן ויינברג:

"רק דמיינו לעצמכם חיה ענקית כמו פר כשמכניסים אותה למלחציים והופכים אותה על הגב. הפחד והמצוקה אדירים. הם היו נאבקים כמו משוגעים ולפעמים הדרך היחידה שיכולת למתוח את הצוואר כדי שהם יוכלו לחתוך הייתה לעמוד על הסנטר של החיות – ולפעמים נדרשו שניים לכך. הם נהגו לומר שאין בזה משהו לא בסדר אבל זה היה שקר – זה היה אכזרי בצורה בלתי רגילה. עכשיו הם אומרים שאין שום דבר רע במלחציים זקופים אבל יש."

דלת מתקן פקוימה נפתחת לאחר השחיטה. הפר, בהכרה מלאה, נותר תפוס בראשו במתקן לרגע קצר,

עד שמשקל גופו הנופל עוקר את הראש מהמתקן.

עמדת גרנדין
ד"ר טמפל גרנדין מאוניברסיטת קולורדו היא המומחית הידועה בעולם ל"רווחת" יונקים בשחיטה. לגרנדין יש ניסיון רב במשחטות כשרות, אם כי בהיותה מוכרת מאוד, תמיד עורכים עבורה "הצגה" והיא לא רואה מה קורה במשחטות באופן יומיומי. גרנדין ניסחה עשרה עקרונות לריסון הגורם מצוקה מזערית (כמובן, גם מצוקה מזערית במשחטה עלולה להיות קשה מאוד). אחד מהעקרונות הוא, בפשטות, שהריסון חייב להיעשות בעמידה זקופה, ואילו מתקני הריסון המתהפכים – פסולים. יש להם חסרונות כה רבים, שגרנדין אינה טורחת להסבירם בפירוט.

מצוקת ההיפוך
אחד מגורמי המצוקה הוא ההיפוך עצמו: פרות ופרים מתנגדים להיפוך גופם ומנסים לשמור על ראש זקוף ככל האפשר. גרנדין אינה מתעכבת להסביר זאת, אך ודאי הסיבה להתנגדות היא שמדובר בתנוחה בלתי טבעית לחלוטין וחשופה מאוד, המתבצעת בקרבת אויבים. רחיצת הצוואר נערכת בחיה ההפוכה ומאריכה את משך הפחד. קיימת גם מצוקה גופנית: מערכת העיכול העצומה של מעלי גירה לוחצת בתנוחה זו על הסרעפת ועל אברי החזה.

אם לא די בזה, הלחץ עלול להחמיר בגלל המתקן עצמו: מתקן פקוימה כולל מערכת הידראולית הלוחצת על גוף החיה, כדי למנוע ממנה להיאבק. אולם כיצד יכול מפעיל המתקן לדעת שאינו מגזים בלחץ? משגיח כשרות ותיק מניו ג'רזי, רבי יודל שיין, רואה בכך בעיה מרכזית במתקן פקוימה, הן מבחינת צער בעלי-חיים והן מבחינת כשרות. לדבריו, הלחץ ההידראולי המופעל על החיה, עלול לשבור את עמוד השדרה שלה. וגם אם לא נשברו עצמות, הלחץ הגדול מגביל את הנשימה באורח חמור: עד שמסיימים לנקות את הצוואר, החיה כבר גוססת. ואם לא די בזה, הצוואר עובר מתיחה באמצעות הכוח ההידראולי, במידה כזו שכלי דם עלולים להיקרע. כאמור, האפשרות התיאורטית להשתמש במתקן פקוימה ללא זוועות כאלה אינה רלוונטית; מה שחשוב זה אילו טעויות בהפעלת לחץ מתרחשות בפועל בתנאים תעשייתיים, ועל כך אין בידינו נתונים.

פר נפלט מתוך מתקן פקוימה (זהו הגוש הכהה שמתחת לדלת האופקית המורמת).

הפר עדיין בהכרה מלאה לאחר שחתכו וחפרו בגרונו, וכעת הוא נופל אחורנית בחוסר אונים.

החיות פוחדות
גרנדין מציינת שהכניסה למתקן הריסון חייבת להיות מוארת היטב כי החיות חוששות מכניסה למקום חשוך. לפי תמונות ממתקן פקוימה, מדובר בתא כה סגור, שהוא חשוך בהכרח. בספר נפוץ על תעשיית הבשר, Meat Hygiene, מצוין ש"קשה לשכנע" חיות להיכנס למתקנים כאלה. גרנדין מציינת גם שהחיות פוחדות במיוחד מקולות גבוהים. קיים אפוא חשש שמתקן המבוסס על סיבוב מתכת ישמיע חריקות מפחידות.

חששו של השוחט
רבי שיין מציין חיסרון של מתקן פקוימה, ולמעשה גם של מתקני ריסון זקופים בעלי מבנה דומה: לדבריו, מסגרת המתכת הקרובה לראש מפריעה לשוחט לבצע את השחיטה בתנועה מלאה, הגורמת אובדן הכרה מהיר – הסכין עלול להיתקל במסגרת ולהיפגם. לכן השוחטים נוטים לבצע חתך רדוד מדי. כדי לפצות על כך הם חותכים שוב ושוב.

שוחט בפעולה על צווארו של פר. השחיטה ב-Agriprocessors מתחילה בפעולה דמויית ניסור, הלוך ושוב.

משחטת Agriprocessors
בקיץ 2004 תיעד הארגון PETA שחיטת פרים ופרות במשחטת Agriprocessors, שפוטסוויל, איווה. סרטי הווידיאו שצילם החוקר בהיחבא הם בין הזוועות הקשות ביותר שצולמו אי-פעם: 278 פרים צולמו בשחיטה בתוך מתקן פקוימה, כשהשוחט חותך את גרונן בתנועות ניסור. לאחר מכן, כמעט בכל המקרים, מרחיב עובד את החתך ותולש את קנה הנשימה והוושט עד שגדמיהם מתדלדלים. אז נפתחת דלת צדדית של המתקן והחיה נשמטת. למרות הפצע האדיר, רבע מכלל החיות שצולמו, היו בהכרה ללא ספק: הן מנסות לקום וחלקן אף מצליחות לקום וללכת. סימני ההכרה ניכרים במשך עד שלוש דקות מרגע החיתוך הראשון. יש לציין שסימנים מובהקים להכרה כגון מצמוץ, לא ניתן לזהות בסרט בגלל איכותו הירודה – ולכן סביר להניח שאחוז החיות שיצאו מהמתקן בהכרה גבוה יותר.

חקירת PETA היא מקור המידע המהימן ביותר שיש בעניין השימוש במתקן פקוימה בפועל. אמנם Agriprocessors באיווה היא משחטה אחת בלבד, אך היא משחטת הבשר הכשר למהדרין (גלאט) הגדולה בעולם, והיחידה בארצות-הברית שנעשה בה שימוש במתקן פקוימה. תלישת הוושט וקנה הנשימה אינן "הכרחיות" למתקן פקוימה, אבל שאר פרטי התיעוד רלוונטיים לכל מתקן כזה.

מפעיל מתקן פקוימה; ראש הפר פעור הפה נראה במתקן ליד כתף השוחט בבגדים הצהובים.

שימו לב למרחק הגדול בין מפעיל המתקן לבין הפר ולזווית המבט הבלתי נוחה.

בתוך המתקן המתהפך
החקירה ב-Agriprocessors מאמתת כמה מהחששות העקרוניים ביחס למתקן פקוימה, ועוד יותר מכך:

• קשה לראות את הכניסה למתקן, אך נראה שהוא ממוקם בעלייה, שצפויה לגרום לחיות פחד נוסף, ושימוש מוגבר בשוקרים חשמליים.
• בחקירה צוין שימוש רב בשוקרים חשמליים כדי "לשכנע" את החיות למקם את הראש בתנוחה הנכונה במתקן.
• מפעיל המתקן נמצא מספר מטרים מראש החיה, ומיקום ידיות ההפעלה מחייב אותו להביט מעט אחורנית כדי לראותה. בתנאים אלה, קשה להאמין שהוא יכול להפעיל את המתקן בלחץ הנכון וברגע הנכון.
• הסיבוב נערך במהירות משמעותית, התורמת למצוקה.
• מיד לאחר השחיטה, המתקן מסתובב למצב זקוף ונפתחת דלת צדדית. כמה מהחיות נותרות תפוסות בראש כשגופן מתחיל להישמט, והראש משתחרר בגלל לחץ משקלן. חיות רבות נחבטות מדלת המתכת. כל החיות גולשות מתוך הגבהה קלה במתקן הריסון אל רצפת הבטון המכוסה דם, ובגלל הגובה הן מחליקות במהירות לאורך כמה מטרים, כשהן נחבטות בשתי מדרגות. חלקן מחליקות כך על צדן, ואחרות מתהפכות בעוצמה כזו שנדמה כי אברים עלולים להישבר.

פר שנשמט ממתקן פקוימה, בהכרה מלאה, עף מעוצמת הנפילה מספר מטרים

ותוך כדי כך מתגלגל על צווארו באופן שנראה כאילו הצוואר כמעט נשבר.

לסיכום: אין שחיטה כשרה
גם אילו ניתן היה לגדל, להוביל, לרסן ולהרוג חיות ללא סבל, לא ניתן להצדיק את נטילת חייהן עבור העדפות מזון. אולם קביעה מוסרית זו, שאוכלי בשר כשר ודאי ירצו להתווכח עליה, נטועה בדיון תיאורטי שאינו קשור לעולמנו הממשי. במציאות, החקלאות התעשייתית על כל שלביה היא אסון בכל הנוגע לצער בעלי-חיים. ב-PETA ביקשו לעבור לריסון בקר בעמידה זקופה, שאמנם גורם פחות סבל מריסון במהופך אך עדיין כרוך בצער בעלי-חיים עצום. בעקבות החלטת הרבנות הראשית, אפילו דיון זה הפך להיות בלתי רלוונטי. השחיטה הכשרה התעשייתית כפי שהיא מתבצעת בפועל, בשיטת הכבילה וההנפה, היא זוועה שאין עליה עוררין. קל להטעות את הציבור ולומר שהשיטה שנבחרה להחליפה אינה גורמת סבל רב, כי ריסון במהופך פחות מוכר לציבור. אולם העובדות מדברות בעד עצמן.

רשימת המקורות תובא עם פרסום המאמר באתר אנונימוס

פינת התזונה: אוזני המן

החומרים למלית (30 יחידות)

100 גר' פרג טחון (ניתן להחליף את הפרג בתמרים מגולענים עם מעט קינמון, או בתערובת אגוזי מלך או שקדים כתושים עם סוכר)
3/4 כוס מים
1/3 כוס סוכר חום
כף שמן קנולה
קליפה מגוררת מחצי לימון בינוני
1/2 כפית שטוחה קינמון
50 גר' צימוקים קטנים שטופים היטב

החומרים לבצק
100 גר' קמח לבן
250 גר' קמח מלא
1 שקית אבקת אפייה
90 גר' שמן קנולה
1/3 כוס סוכר חום
1/4 כוס מיץ תפוזים
מיץ וקליפה מגוררת מחצי לימון
2 כפות שמנת טופו או 40 גר' מחית טופו (טחון דק עם כף מים)

ההכנה

1. הכנת המלית: להרתיח את המים עם הסוכר על אש קטנה, להוסיף את שאר חומרים המלית ולערבב היטב עד שמתקבלת דייסה סמיכה. להניח בצד לקירור.
2. לערבב היטב את הקמחים ואבקת האפייה.
3. לבחוש במעבד מזון את הסוכר, השמן והטופו, להוסיף לסירוגין מעט קמח ומעט מיץ, ולהוסיף את קליפת הלימון.
4. לרדד את הבצק שנוצר במערוך לשכבה דקה.
5. לחרוץ עיגולים על-ידי לחיצת כוס הפוכה על הבצק המרודד, לשים באמצע כל עיגול כפית מהמלית ולהדק את הקצוות למשולש.
6. לחמם תנור מראש ל-175 מעלות במשך מספר דקות, ולאפות במשך כ-20 דקות.
7. מומלץ להגיש חם.

מתכון: ניצה רונן