זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

בומבמלה (חוף ניצנים)

לרגל יום ההזדהות הבינלאומי עם בעלי-חיים במעבדות, תתקיים מסיבת ענק "ריקוד אחד בשבילם", ביום ד', 27.4.2005, בשעה 20:00, בבמת ה"דום". מארגנים: האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים ופסטיבל בומבמלה. הכניסה בתשלום. לפרטים נוספים

תל אביב
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו, תתקיים ביום ה', 28.4.2005, בשעה 18:00, בפארק הירקון, מול אוהל הקרקס. ההפגנה תקרא לקהל הרחב שלא לממן גרימת סבל לבעלי-החיים, ולהחרים מופעי קרקס עם בעלי-חיים. לאחר ההפגנה יתקיים בקרבת מקום מפגש פורומים ופיקניק טבעוני נטול חמץ – כולם מוזמנים. במקביל לכך תתקיים פעילות כתיבת מכתבים נגד פיטום אווזים. לפרטים נוספים, פנו למנהלי הפורומים – תפוז: זכויות בע"ח / צמחונות; נענע: זכויות בע"ח / צמחונות; nrg: צמחונות.

בעיתונות הישראלית

nrg   מעריב   כץ    ועבריינות.   בכתבה   "חקיקה   למען    העבריינות" (18.4.2005) סוקר חגי כהן את גלגולי החוק והמשפט בנושא פיטום אווזים בישראל. כהן מבהיר, שיוזמתו של השר כץ להוציא את האווזים מתחום חוק צער בעלי-חיים, משמעה ניסיון לעגן עבריינות בחוק.

Nfc  התקדמות   בחקיקה.   בכתבה   "יוחמרו   העונשים   על   התעללות   בבעלי-חיים" (18.4.2005) מדווחת רנית נחום-הלוי, שהצעת חוק להחמרת הענישה נגד העוברים על חוק צער בעלי-חיים, אושרה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, לאחר התנגדות הממשלה. ובטור שלו ב-nrg מעריב, "אקטיבי" (20.4.2005) מסביר ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל), יוזם ההצעה, מדוע הוא פועל לשינוי החוק. כדאי להודות לח"כ טיבי atibi@knesset.gov.il, לח"כ מוחמד ברכה mbarakeh@knesset.gov.il, חבר סיעתו שהצטרף אליו בהגשת ההצעה, ולח"כ מלי פולישוק-בלוך mpolishuk@knesset.gov.il(שינוי), יו"ר ועדת החינוך, שתמכה בהצעה.

msn הרג כלבים. בכתבה "רצה לאמץ כלב נכה – אך צב"ח המיתו אותו" (18.4.2005) מדווחת דנה שבת על סנואי, כלב בעל צליעה קלה, שאנשי "צער בעלי-חיים תל-אביב" הרגו לאחר שכבר נמצא לו מאמץ.

הארץ טורבינות וציפורים. בכתבה "'סנוניות מתקרבות' יזהיר הצפר, ופעולת הטורבינות תיפסק" (19.4.2005, עמ' ב6) מדווח צפריר רינת על חוות טורבינות רוח, שתוקם בתוך ציר נדידה סואן של ציפורים, צפונית לבית שאן. המתכננים שוקלים להפעיל מערכת התראה, שתאפשר הפסקת פעילות הטורבינות עם התקרבות ציפורים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב ניסויים נסתרים. בכתבה "קוףסת השרצים" (21.4.2005) מתארת ענת רפואה באופן מצמרר וכואב את הנעשה מאחורי הקירות המעוצבים במבנה החדש של המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

ynet מוות בים. בכתבה "להקת הכרישים שנתפסה באשקלון הגיעה ליפו" (20.4.2005) מדווח אבי כהן על טבח שערכו דייגים ליד אשקלון ב-70 כרישים למטרות מסחר, אף על-פי שהחוק אמור להגן עליהם מכך. למידע נוסף על דיג

במהדורה המודפסת: יובל קרני, נורית פלתר, איציק סבן וחיים ברוידא, "מלתעות ביפו", ידיעות אחרונות,

21.4.2005, עמ' 13-12.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

כתבה נוספת בנושא: מאיר סויסה, "שתיקת הכרישים", מעריב, 21.4.2004, עמ' 18.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ הכי קרוב לחופש. בכתבה "אריות ונמרים חיים טוב באינידאנה" (22.4.2005) מביאה ורד ברזילי-לוי את סיפורו של "המרכז להצלת חתולים אקזוטיים" באינדיאנה, ארה"ב. ג'ו טאפט, מנהל המרכז, מציל חתולים מידיים פרטיות ואכזריות, ונותן להם מרחב גדול ככל האפשר וטיפול חם.

לתגובות: מוסף הארץ (שישי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

nrg מעריב ללוויתן זה לא משנה. בכתבה "לטגן את ווילי" (19.4.2005) מדווח על הכפלת מכסת ציד הלוויתנים "למטרות מחקר" ביפן – כיסוי להרחבת המסחר בבשר לוויתנים למאכל.

הודעות קבועות

פעילות באוניברסיטת תל-אביב (אורי: tzone@walla.com 050-7923232).

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

הזמינו כרזה "פיטום אווזים כבד על המצפון" לתלייה בחזית דירה ליד כביש ראשי (נעמי: 050-5784663).

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. תמונת השבוע
אל תצפצפו על החוק!

ההפגנה
הפגנת הצפצפות, שנערכה ביום ד' 20.4.2005 מול בית הליכוד, אורגנה במחאה על התנהגותו של שר החקלאות, ישראל כץ. השר מסרב לאכוף את האיסור על פיטום אווזים, שנכנס לתוקפו בתחילת אפריל 2005. אף על-פי שהחלטת בג"ץ בדבר איסור הפיטום כבר נכנסה לתוקפה (לאחר שנה וחצי של השעיה, כדי לאפשר ל-24 מפטמי האווזים להיערך לכך), שר החקלאות בוחר לצפצף על החוק ועל הפסיקה ולהניח לפיטום להתנהל באין מפריע. כץ אף יוזם הצעת חוק, שמטרתה להוציא את האווזים אל מחוץ לחוק צער בעלי-חיים ולהפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם המעגנת התעללות בבעלי-חיים בחוק. המפגינים צפצפו בצפצפות ונשאו שלטים, הקוראים לשר החקלאות להפסיק לצפצף על החוק ולהתחיל לאכוף את האיסור על פיטום אווזים.

הסיקור התקשורתי
ההפגנה סוקרה במספר תכניות רדיו וכן בעיתונות:

עדי הגין, "חוק לעצמו", nrg מעריב, 20.4.2005.
הדר פרבר, "'ישראל כץ – תפסיק לצפצף על החוק!'", Nfc, 20.4.2005.
יערה קדוש, "שי אביבי בפנייה נרגשת לישראל כץ", העיר, 22.4.2005, עמ' 30.
לתגובות: העיר ת.ד. 20565 תל-אביב 61204. פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@ha-ir.net

בכתבה במקומון "העיר" מובאת תגובתו של מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, לטענות אנונימוס. ישי טוען כי "בג"ץ לא קבע שאסור לפטם אווזים, הוא קבע שהפרקטיקה הקודמת שבה פיטמו אווזים הייתה בעייתית. אנו אוכפים את התקנות החדשות על פי קביעת בית-המשפט". כתבו למערכת "העיר", מחו נגד שקריו של ישי והעבירו לקוראי העיתון את הנתונים הבאים:

• בניגוד לטענתו של ישי, בג"ץ לא קבע שפרקטיקת הפיטום היא "בעייתית", אלא שהיא כרוכה בהתעללות בבעלי-חיים ולכן היא מנוגדת לחוק צער בעלי-חיים. יש להדגיש, שבג"ץ לא אסר לפטם אווזים בגלל פרט טכני כגון אורך צינור הפיטום או החומר שממנו הוא עשוי (כפי שעלול להשתמע מדברי ישי) אלא עקב מאפייניו הכלליים, המהווים "סטייה מהותית" ממטרות החוק. בג"ץ הכיר בכך, שמחלת הכבד הניוונית שנגרמת לאווזים היא אחד מגורמי הסבל העיקריים, ומחלה זו נותרת מטרתה של התעשייה, בכל שיטת פיטום שהיא. למידע נוסף על פסיקת בג"ץ
• בניגוד לטענת ישי, בג"ץ הקציב למשרד החקלאות שנה וחצי להתקנת תקנות פיטום שיתיישבו עם חוק צער בעלי-חיים, אולם המשרד לא הצליח בכך, משום ששיטה כזו אינה אפשרית – לא ניתן לנפח את כבד האווז פי שמונה מגודלו הנורמלי מבלי להתעלל בו. הן ועדת המומחים שמינה משרד החקלאות והן ועדת החינוך של הכנסת, שהתקנות מחייבות את אישורה, הגיעו למסקנה זו.
• בניגוד לטענת ישי, משרד החקלאות אינו אוכף את התקנות החדשות משום שתקנות כאלה כלל אינן קיימות.

עדיין לא כתבת לשרים?!
בשבועות האחרונים ביקשנו לכתוב לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה וליו"ר השדולה הירוקה בכנסת, בבקשה לעצור את יוזמת החקיקה של שר החקלאות, המנסה לעגן התעללות בבעלי-חיים בחוק. אם עדיין לא כתבת – הנה הפרטים!

3. ילדה עם מצפון לוחם
הערות על "הרשת של שרלוט" מאת אי. בי. ווייט (2)

בשבוע שעבר פתחנו בסקירת ספר הילדים הפופולארי, "הרשת של שרלוט" (בתרגום העברי: "חוות הקסמים") מאת אי. בי. ווייט. ווייט תיאר משק זעיר ובלתי מסחרי, ואף על-פי כן הציג אותו כאתר של בידוד החיות, שעמום עד טירוף ורצח. בכתבה השנייה והאחרונה על הספר, בוחן אריאל צֹבל את היחס לחיות שמפגינה הילדה, פרן.

דיוקן המשחררת
סיפור הצלותיו של החזיר ווילבור משחיטה כולל מערכת יחסים מורכבת בינו לבין פרן, הילדה שהצילה אותו בינקותו. בפתיחת הספר, מגלמת פרן מעין לוחמת שחרור, שנות דור טרם הופעת התנועה לשחרור בעלי-חיים. באמצעות דמותה של פרן, שרטט ווייט את האפשרויות החברתיות הקיימות, בעיניו, לשחרור בעלי-חיים בזמנו. התוצאות אינן מעודדות – ספק מביעות את דעותיו הקדומות של ווייט בנושא, ספק משקפות את המצב העגום ביחס לזכויות בעלי-חיים בחברה המוכרת לו. ועם זאת, יש בספר גם תעוזה מעוררת השראה.

שיעור במוסר
כך נפתח הספר (עמ' 1):

"'לאן הולך אבא עם הגרזן הזה?' אמרה פרן לאמה כשהן ערכו את השולחן לארוחת הבוקר. 'החוצה לדיר החזירים,' השיבה גברת ארבל. 'כמה חזירים נולדו הלילה.'
'אני לא רואה בשביל מה הוא צריך גרזן,' המשיכה פרן, שהייתה רק בת שמונה.
'ובכן,' אמרה אימה, 'אחד מן החזירים לא מפותח [runt]. הוא קטן וחלש מאוד, ואף פעם לא ייצא ממנו משהו. אז אביך החליט להיפטר ממנו'."

כיצד תקבל פרן את גזר-הדין הרצחני? הספר ודאי היה נוח יותר לעיכול – למבוגרים אוכלי בשר – אילו הייתה פרן מסתפקת בתחנונים על חיי הגור, תוך הכרה בצדקת הוריה. אולם היא מגיבה אחרת. ראשית כל, היא מעלה טיעונים (עמ' 3-1):

"'להרוג אותו? רק מכיוון שהוא קטן יותר מהאחרים?'"
"'אבל זה לא הוגן [...] החזיר לא היה יכול לעשות משהו בנוגע לכך שנולד קטן, לא?'"
"'אם אני הייתי קטנה מאוד בלידה, אז היית הורג גם אותי?'"
"'אני לא רואה שום הבדל [בין ילדה קטנה לחזיר קטן]'"
"'זהו המקרה הנורא ביותר של אי-צדק שנתקלתי בו אי-פעם.'"

פרן אינה טוענת שהגור ראוי לחיות משום שהוא חמוד או כי הוא אהוב עליה – טיעונים נפוצים ונוחים, המבליעים הנחה, שיש לחוס על חיות מתוך התחשבות באנשים בלבד. פרן גם אינה מעלה תחושות בטן של סלידה מריטוש הגוף החי או מהרג ומוות. תחת זאת, היא מנתחת את המצב במושגים מופשטים של צדק, נאבקת למען חיה הזרה לה לחלוטין, מפגינה יכולת לדמיין את עצמה במקום החיה, וגוררת את אביה למשחק התפקידים בתרגיל לוגי ורטורי מבריק. בקיצור, פרן אינה פועלת כצפוי מאדם בגיל שמונה. נראה שקולה האנליטי הוא למעשה קולו של אי. בי. ווייט הבוגר. ברשימתו "מותו של חזיר", כתב ווייט על שחיטת חזירים (עמ' 17):

"הרצח, כמעשה שנקבע מראש, הוא מדרגה ראשונה אולם הוא מתבצע במהירות ובמיומנות, והקותל והירך ומעושנים מספקים סיום טקסי שכשירותו מוטלת בספק לעתים רחוקות."

דמותה של פרן העניקה לווייט את ההזדמנות הנדירה, להטיל ספק בגזירה החקלאית השגרתית.

פעולה ישירה
פרן אינה מסתפקת בדיבורים. כפי שמבהיר היטב האיור של גראת' וויליאמס, אם הפנייה לרגש ולהיגיון אינה פועלת, לא נותר אלא להפעיל כוח מול כוח. למרות הדמעות הזולגות על לחייה, הילדה מנסה לעקור את הגרזן מידי אביה. תמונה הרואית זו עשויה להעלות על הדעת את פעולות "החזית לשחרור החיות" בדור מאוחר יותר, שהפכו בדמיון האמריקאי הפורה לפעולות "טרור". אולם ווייט אינו מציג את הכוח עצמו כפיתרון ריאלי; פרן מרשה לעצמה להתייצב מול הגרזן כי היא יודעת בוודאות, שאביה לא יפגע בה. היא אינה מצליחה להשתלט על כלי ההרג, ומה שמכריע את הכף לטובת גור החזירים הוא התרככות האב מול המתקפה המשולבת – של דברי מוסר, כוח פיזי ובכי – מצד אדם קרוב ויקר לו. הפעולה הישירה של פרן הצליחה כי המחישה עד כמה מוכנה הילדה להקריב למען הצדק – לא משום שעצרה פיזית את האלימות.

תרגילים בזהות מגדרית
לאחר שהצליחה פרן להשיג חנינה לגור, הטיל עליה האב לטפל בו – בדומה לרשות, המטילה על ארגונים למען בעלי-חיים את עול הטיפול בחיות כ"תמורה" להסכמה שלא להרוג את החיות. פרן נכנסת לתפקיד האם המאמצת בהתלהבות אדירה. הגור, ווילבור, מקבל מקום בעגלת המשחק שלה לצד הבובה, אך הוא "בובה" מוצלחת הרבה יותר כי ניתן להניקו מבקבוק, להוציאו לטיול ולהשגיח עליו – והכול באמת. בעולם הכפרי של אמצע המאה העשרים, אין סכנה שווילבור ייזרק כצעצוע אופנתי וזמני, כמקובל בחברה הצרכנית. עבור פרן, משחקי האמהות הם תרגיל הכנה רציני ביותר לקראת הדבר האמיתי. גם אחיה בן העשר, אברי, מציית לזהות המגדרית שלו: הוא ילד "שובב", כלומר חמוש ברובה אוויר, בפגיון עץ ובמקלות; בשביל הכיף, הוא כמעט הורג את העכבישה שרלוט, מענה צפרדע שלכד וגם הורג דגים למאכל. אמנם, כפי שנראה בהמשך, התפקידים המגדריים הסטריאוטיפיים עוברים שינוי עם ההתבגרות.

הצופה השותקת
לאחר שכיכבה פרן בפתיחה הדרמטית של הספר וסיפקה לקוראים (ובעיקר לקוראות?!) מקור להזדהות אנושית, היא נסוגה בהדרגה מן הסיפור. כשווילבור גדל מעט, זומם האב שוב להרוג אותו ופרן מצילה את הגור בשנית, והפעם ללא גבורה רבה. ווילבור נמכר לדוד לפיטום במקום להישחט מיד, ופרן נוהגת לבקרו אותו לאחר מכן כשגדר מפרידה ביניהם, בפקודת הדוד. היא לא תיאבק עוד למענו ולכן לא יוכל להינצל אלא בעזרת נס. פרן הופכת לצופה-מאזינה סבלנית, שתקנית ופסיבית. היא מבינה את כל שיחותיהן של החיות מבלי להשתתף בהן. בקיצור – מאם מאמצת היא הפכה לאתולוגית. ב"הרשת של שרלוט", אתולוגיה היא תחום ילדותי: רק לילדה יש עדיין סבלנות לבלות שעות בין החיות ורק אוזניה חדות מספיק כדי להבינן.

בגרות משחיתה
ההתבגרות, לפי אי. בי. ווייט, מובילה להתנכרות אל החיות. בחלוף החודשים והשנים, "היא [פרן] גדלה, ונזהרה להימנע מדברים ילדותיים, כמו ישיבה על שרפרף חליבה ליד דיר חזירים." (עמ' 183). למעשה, התרחקותה מווילבור החלה כתוצאת לוואי של ראשית ההתעניינות במין השני. אם לשפוט לפי התנהגות הורי פרן, בהמשך התהליך יתהפכו התפקידים המגדריים: האב שומר עדיין על קשר כלשהו עם החיות (האלימות הילדותית נגד חיות התמסדה והפכה לעיסוק בחקלאות?) ואילו האם מנותקת מהן לחלוטין. לכן מר ארבל קיבל בהבנה את סיפורי ביתו על השיחות בין החיות בדיר, בעוד שהאם החליטה לפנות לרופא כדי לברר מה לא בסדר עם הילדה.

53 שנים אחרי
הצגתה של הרגישות כלפי חיות כתכונה ילדותית, שנעלמת בבגרות, מקובלת בסיפורי ילדים כאמצעי לניטרול הרדיקליות המאיימת שטמונה ברגישות זו. אילו גדלה פרן והפכה לצמחונית המחבלת במשחטות חזירים, ספק אם "הרשת של שרלוט" היה רב-מכר. תחת זאת, הספר נאמן לערכים האמריקאיים של תקופתו, שלא השתנו הרבה מאז. יש גם להודות, שעצירת הגרזן של אבא היא אנכרוניזם: כיום (ובמידה רבה גם בימי פרסום הספר) שחרור בעלי-חיים תלוי בהימנעות פשוטה מקניית מוצרים מסוימים בסופרמרקט. ולמרות הסתייגויות אלה, התנהגותה ההרואית של פרן בראשית הספר יכולה להעניק לילדים כיום השראה רבה – דווקא משום שיש ביניהם מי שנחשפו לתפיסות עדכניות יותר של זכויות בעלי-חיים והם עשויים להבין את הספר על רקע זה.

מקורות

E. B. White, Charlotte’s Web, (New York, Scholastic, 2004. Originally published 1952, renewed 1980).

(בעברית: א. ב. וייט, חוות הקסמים, תורגם ע"י זהר שביט, (תל-אביב: זמורה ביתן מודן, 1977).)

“Death of a Pig”, in Essays of E. B. White, (New York: Harper and Row, 1977. Originally published 1950), pp. 17-24.

איורים: Garth Williams

4. פינת התזונה
פשטידת תפוחי-אדמה כשרה לפסח

החומרים
5 תפוחי-אדמה בינוניים (1 ק"ג)
300 גרם טופו (גוש)
8 שיני שום
2 כפות שמן
חצי כוס שמיר (עלים בלבד)
חצי כוס פטרוזיליה (עלים בלבד)
כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

1. מקלפים את תפוחי-האדמה ומבשלים במים רותחים כ-20 דקות, עד להתרככותם.
   מסננים, מעבירים למעבד מזון עם שאר החומרים, וטוחנים עד לקבלת תערובת חלקה.
2. מעבירים לתבנית משומנת, מהדקים, ואופים בחום בינוני במשך כשעה.
3. הערה: אם משתמשים בתבנית סיליקון – אין צורך לשמן את התבנית.

למתכונים ועצות לפסח מאתר אנונימוס

למתכונים כשרים לפסח מפורום צמחונות וטבעונות בנענע

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il