|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ב', 24.5.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד:
03-6204878.
הפגנה נגד כליאת
תרנגולות
 ביום ב', 24.5.2010, בשעה 08:00, תתקיים בגן הוורדים
בירושלים הפגנה הקוראת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלא
לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים. תקנות כאלה צפוי לקדם משרד
החקלאות. תחת זאת נדרוש מהוועדה לקדם את גיבושן של תקנות האוסרות לכלוא
תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לתקנות שהתקבלו במדינות רבות.
פעילות תמורת
מגורים
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
ארוחה קהילתית
בירושלים
ביום ג', 25.5.2010, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל –
מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו
מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב
ושאר מוצרים מהחי.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
לאכול בעלי-חיים
ספרו החדש של ג'ונתן ספרן
פויר
השבוע הופיע על מדפי החנויות בישראל הספר "לאכול בעלי-חיים" מאת
הסופר היהודי-אמריקאי הצעיר והמצליח, ג'ונתן ספרן-פויר. דדי שי סוקר את הספר
וממליץ עליו בחום כאחד מהספרים החשובים ביותר שנכתבו בנושא אכילת בשר
וצמחונות.
כוכב עולה בשמי הספרות
הסופר היהודי האמריקאי, ג'ונתן ספרן-פויר, הוא אחד היוצרים הבולטים של
העשור האחרון. לאחרונה התארח בפסטיבל הסופרים בירושלים עם זוגתו, הסופרת
ניקול קראוס, ולאחר  מכן נשארו בני-הזוג בישראל. ספריו הראשונים, "הכל מואר" (2002)
ו"קרוב להפליא ורועש להחריד" (2005), היו שניהם לרבי-מכר, והראשון שבהם אף
עובד לסרט הוליוודי בכיכובו של אלייז'ה ווד. העיסוק בצמחונות בולט כבר בספרים
אלו – בשניהם, עומדות במרכז העלילה דמויות של צמחונים מטעמי מוסר. ב"הכל
מואר" הגיבור, בן דמותו של ספרן-פויר, מתקשה להסביר למדריכיו האוקראינים
צמחונות מהי; וב"קרוב להפליא ורועש להחריד" הגיבור הוא ילד שאביו נהרג במתקפת
הטרור על מגדלי התאומים, והוא הופך לטבעוני המזועזע
מאדישות המבוגרים, ואימו בפרט – לקבצן שברחוב ולבשר שבמקרר
כאחד.
ספרו השלישי של ספרן-פויר, "לאכול בעלי-חיים" (במקור: Eating Animals),
שיצא לאור באוקטובר 2009 בארצות-הברית ותורגם לאחרונה לעברית, הוא
ספר העיון הראשון מפרי עטו. "לאכול בעלי-חיים" הפך במהרה לאחד הספרים
המשפיעים בתנועה לזכויות בעלי-חיים. השחקנית נטלי פורטמן, למשל, הודיעה
שבעקבות קריאתו הפכה מצמחונית פאסיבית לטבעונית ופעילה.
הצמחוני
ספרן-פויר הפך לצמחוני לראשונה בגיל תשע, בעקבות שמרטפית שסירבה להצטרף
אליו ואל אחיו לארוחה שכללה עוף, בטענה שאיננה מעוניינת לפגוע באף אחד. עם
זאת, הוא לא נשאר צמחוני באופן עקבי, ונע לאורך מרבית חייו בין צמחונות לבין
אכילת-כל. את החלטתו המחייבת להפוך לצמחוני קיבל לבסוף בעקבות התחקיר בן שלוש
השנים שערך לקראת כתיבת "לאכול בעלי-חיים". את התחקיר החל לערוך לאחר
הולדת בנו, כחלק מגילוי האחריות המוסרית שנטל על עצמו בתור אב.
 "לאכול בעלי-חיים" כתוב בסגנון אישי וחופשי, הכולל תיאור וניתוח
של חוויות ורשמים אישיים שונים – זיכרונות ילדות, תיאורי ארוחות משפחתיות
וסיפורים על הכלבה, ג'ורג', שאותה אימץ ספרן-פויר חרף הפחד הראשוני שלו
מכלבים.
על-פי גישתו של ספרן-פויר, הדיון הציבורי על אכילת בעלי-חיים מתאפיין
בקיטוב בלתי הכרחי בין עמדות צמחונים המתנגדים לחלוטין לאכילת בעלי-חיים –
לבין אוכלי-כל התומכים בכך באופן בלתי מסויג. קיטוב זה מעכב לדעתו את התפתחות
הדיון הציבורי בנושא, מאחר שהוא מקל על ההתעלמות מעמדות ביקורתיות לגבי אכילת
בשר, שאינן שוללות לחלוטין מנהג זה. הספר נועד אפוא לסייע בפיתוח חשיבה
ביקורתית על אכילת בשר גם בקרב אנשים שאינם מתנגדים לכך מכל וכל.
ספרן-פויר אינו פילוסוף, והספר אינו עוסק בפילוסופיה של זכויות
בעלי-חיים. הוא אינו מתייחס כלל לתיאורטיקנים שכתבו על זכויות בעלי-חיים
ואינו מתיימר לנתח דילמות מורכבות. המחבר מבהיר, שמטרת הספר אינה לחדש
חידושים בתחום גישתנו המוסרית לבעלי-חיים, אלא להראות כי הבחירה בצמחונות
מהווה יישום מתבקש של הגישה המוסרית המוצהרת ביחס לבעלי-חיים. כך, למשל,
בסרטון אודות הספר המוצג באתר Amazon, מסביר ספרן-פויר: "זהו אינו נושא
שוליים, וזוהי אינה נקודת מבט שולית. אלו דברים שכולם מסכימים לגביהם, ועם
זאת מעט מאוד אנשים פועלים לפיהם."
התחקיר
מסע החקירה של ספרן-פויר בתעשיית הבשר החל בפנייה – תמימה משהו – למספר
תאגידי מזון גדולים. במכתביו הוא מסביר שבתור אב טרי, הוא מבקש ללמוד יותר על
תעשיית הבשר, במאמץ לקבל החלטות מודעות בנוגע למזון שבו יאכיל את בנו. לשם
כך הוא מעוניין לבקר במשקי בעלי-החיים ולשוחח עם חקלאים ועם נציגי
החברות. שלא במפתיע, אף חברה לא טרחה לחזור אליו – ולו רק בתגובה
שלילית. ההתעלמות לא ריפתה את ידיו והוא הצליח לבסוף לבקר בלול תעשייתי
לגידול תרנגולי הודו – בהתגנבות חשאית, בעזרתה של פעילת זכויות בעלי-חיים
בעלת ניסיון בחקירות סמויות.
מרבית המידע שבספר אינו מבוסס על התנסות אישית ישירה, אלא על תחקיר
עיוני שערך המחבר מתוך מקורות אקדמיים וממשלתיים, ומתוך ספרות מקצועית של
התעשיות החקלאיות. על בסיס מקורות אלו מתקבל סיפור הפיכתה של החקלאות
האמריקאית מתחום של המוני חוות משפחתיות קטנות לתעשיית ענק
מרוכזת, סגורה ומרוחקת מעיני הציבור, ומנותקת לחלוטין מהדימוי הרווח של
"משק-החי". התחקיר כולל התייחסות לא רק לפגיעה הגוברת ברווחת בעלי-החיים
כתוצאה מתיעוש המשק, אלא גם לנזקים הסביבתיים שגורמות תעשיות המזון מהחי,
בעיקר בהסתמך על דו"ח האו"ם בנושא, " צלו הארוך של משק-החי".
הספר עוסק גם בחלקם של המשקים התעשייתיים בפיתוח מחלות וב העברתן לבני-אדם –
כתוצאה מציפוף המוני בעלי-חיים יחד בתנאים לקויים, מברירה מלאכותית שהחלישה
את המערכת החיסונית של החיות, ומהלעטת החיות באנטיביוטיקה שמסייעת להתפתחות
חיידקים עמידים יותר.
חוואים מעידן קודם
הביקורת שמציג הספר על משקים תעשייתיים רלוונטית לגבי הרוב המוחלט
של הבשר המיוצר בארצות-הברית. באירופה נפוצות גם שיטות חקלאיות פחות
אגרסיביות, אם כי רוב הבשר גם שם מגיע ממשקים תעשייתיים לעילא. בישראל היקף
התעשיות קטן יותר, אך השיטות דומות בעיקרן לשיטות האמריקאיות.
ספרן-פויר בוחן גם את השימוש הנדיר בשיטות פחות תעשייתיות. הוא מגלה
גישה ביקורתית ראויה כלפי תוויות כגון "אורגני" או " מרעה חופשי" ("חופש"),
ומציין שלמרות הרושם החיובי שהן יוצרות, לעתים קרובות הן מעידות על שיפורים
צנועים בלבד – אם בכלל – ברווחת בעלי-החיים. עם זאת, בספר מוזכרים גם
משקים שבהם מצב בעלי-החיים טוב בהרבה מאשר במשק תעשייתי. זאת בזכות קומץ
חוואים, המשמרים שיטות גידול ששימשו לפני תיעוש המשק החקלאי. בניגוד לחברות
הבשר הגדולות שהתעלמו מפניותיו, החוואים קטנים שמחו לפתוח את שעריהם בפניו,
וארבעה מהם זוכים להתייחסות נרחבת בספר: ביל נימן, מייסד חברת הבשר
"נימן ראנץ'"; ניקולט נימן, שותפתו לעבודה ואשתו; פול וויליס, ראש חטיבת בשר
החזיר של "נימן ראנץ'"; ופרנק ריס, מגדל תרנגולי הודו יחיד במינו
בארצות-הברית, המשתמש בעופות מקווים שלא עברו ברירה מלאכותית אינטנסיבית
לגדילה מהירה (תרנגולי ההודו המשמשים כיום בתעשיית הבשר, כולל התעשייה
האורגנית, עברו עיוות כל-כך חמור של מבנה הגוף עד שהם אינם מסוגלים עוד לקיים
יחסי-מין כדרך הטבע, ורבייתם תלויה לחלוטין ב הזרעה מלאכותית).
גם שיטות טרום-תעשייתיות אלו אינן חפות כמובן מאכזריות – המחבר מציין
שגם ב"נימן ראנץ'" נהוג לסרס עגלים ולצרוב בהם סימנים על העור בברזל מלובן,
ומציין שבגלל בעיות מסוג זה לא יאכל גם בשר שמקורו במשקים הללו. אבל בניגוד
להצהרות הריקות מתוכן והנפוצות בתעשייה, על אהבת החקלאים לחיות ועל הטיפול
הטוב שהם מעניקים להן לכאורה, ב"נימן ראנץ'" ובחוותו של פרנק ריס אכן נעשו
ניסיונות כנים ורציניים לדאוג לחיים ראויים לבעלי-החיים, אף במחיר של פגיעה
ברווחים.
ערך החיים
חלק מהקוראים עשויים להתאכזב מהתיאור האוהד של פועלם של ריס, וויליס,
ובני-הזוג נימן – אנשים שככלות הכל, פרנסתם על ניצול והרג בעלי-חיים. כך,
למשל, כשפרנק ריס מתאר כיצד הוא מבקש סליחה מכל תרנגול שהוא שולח לשחיטה,
ספרן-פויר אינו מוסיף התייחסות ביקורתית לגבי חוסר הערך של מחווה זו.
הסוגיה המוסרית שמעוררת הריגת בעלי-חיים כשלעצמה, במנותק מהסבל שהיא
גורמת – סוגיה שניתן היה לצפות שתזכה למקום משמעותי בספר העוסק בביקורת
על אכילת בעלי-חיים – כמעט שלא זוכה להתייחסות בספר. אחת ההתייחסויות הבודדות
לערך החיים של החיות מצויה במונולוג של ברוס פרידריך, העומד בראש קמפיין
הטבעונות של PETA. דבריו מהווים ייצוג בודד בספר לעמדה ברורה של "זכויות
בעלי-חיים":
"בדרך-כלל, קבלת החלטות אתיות פירושה בחירה בין ניגודי אינטרסים בלתי
נמנעים לבין ניגודי אינטרסים קשים. במקרה זה, ניגודי האינטרסים הם אלה:
תשוקתו של אדם לסעודה מהנה, ואינטרס של חיה שגרונה לא ישוסף. ניקולט תאמר
לכם שהם נותנים לחיה 'חיים טובים ומוות קל' אבל החיים שהם נותנים אינם
מתקרבים אפילו לחיים שרובנו נותנים לכלבים ולחתולים שלנו [...] ובכל
מקרה, אילו חיים מסתיימים בגיל שתים-עשרה, הגיל האנושי המקביל לגילן של
החיות המבוגרות ביותר שאינן מוחזקות למטרות רבייה, בחוות כמו זו של ביל
וניקולט?" (עמ' 219)
צמחונות כתגובה לתיעוש
אף על-פי שספרן-פויר רואה משקים משפחתיים קטנים באור חיובי, הוא אינו
תולה תקוות גדולות ביכולתם להחליף את המשקים התעשייתיים. כל עוד יימשך הביקוש
למוצרים זולים מהחי, ימשיכו שיטות גידול ההופכות חיות למכונות ייצור לחסל את
אחרוני המשקים הקטנים. דוגמה מאלפת לכוח הכלכלי הדוחף לעבר התיעוש,
מהווה הדחתו של ביל נימן מהחברה שייסד, זמן קצר לפני פרסום הספר. נימן
הודח בעקבות רצונה של מועצת המנהלים לפעול בשיטות רווחיות
יותר ומוסריות פחות ממה שהוא היה מאפשר. כיום, ביל נימן עצמו אומר שלא יאכל
עוד בשר בקר מתוצרת החברה הנושאת את שמו.
ספרן-פויר אמנם ממליץ לפעילים לזכויות בעלי-חיים לפעול ליצירת שותפות
אסטרטגית עם חוואים קטנים במאבקם המשותף נגד המשקים התעשייתיים, אך מכיר היטב
גם במגבלות של התמקדות ב"רווחת בעלי-חיים" בלבד מבלי לעודד
צמחונות:
"הטוענים לזכויות בעלי-החיים משווים את העמדה של חסידי רווחת
בעלי-החיים להצעה שנבטל את הזכויות המשפטיות הבסיסיות של הילדים, נציע
תמריצים כספיים ענקיים להעבדת ילדים עד מוות, לא נציב שום טאבו חברתי על
שימוש בסחורות שנעשו מעבודת ילדים, ונצפה איכשהו שחוקים נטולי-שיניים
שיקראו להגן על 'רווחת הילדים' יבטיחו להם טיפול נאות. עיקרה של האנלוגיה
אינו שילדים וחיות נמצאים באותו מפלס מוסרי, אלא שאלה ואלה פגיעים וחשופים
לניצול כמעט אינסופי בהיעדר התערבות מבחוץ." (עמ'
226)
בסופו של דבר, "לאכול בעלי-חיים" מבסס טיעון חזק בעד צמחונות.
גישתו הישירה והפשוטה וסגנונו הקריא, עושים אותו לאחד מספרי המבוא
הטובים ביותר לתחום הצמחונות, גם עבור אנשים הנרתעים מהנושא.
מקור
ג'ונתן ספרן פויר, לאכול בעלי חיים,
תרגום: נעמי כרמל, ייעוץ מקצועי: אריאל צֹבל, (אור יהודה: כנרת זמורה ביתן,
2010), 350 עמודים, כולל הערות ומפתח עניינים.
חדשות
 nrg מעריב מזון בע"מ. בכתבה "מזון
בע"מ: מה מסתירים משווקי הבשר והחלב?" (16.5.2010) סוקרת טל ליברגל את
הסרט מזון בע"מ,
החושף את תנאי הגידול הקשים של בעלי-החיים בתעשיות המזון. מספר חברות מזון
שהגיבו לכתבה, טענו כי המצב ברפתות ישראל פחות גרוע מהמוצג בסרט, אך
תחקיר הכתבת חושף כי המצב ברפתות בארץ אינו שונה מהותית מזה שבחו"ל,
ובנקודות מסוימות דווקא גרוע יותר.
 nrg מעריב השירותים הווטרינריים. בכתבה
" קשה
לעכל: כך מתנהלים השירותים הווטרינריים" (20.5.2010) סוקרת דליה מזורי
כמה מממצאי דו"ח זיילר, החושף את התנהלותם הלקויה של השירותים
הווטרינריים. על-פי הדו"ח, אפשרו השירותים הווטרינריים אחסון בשר בתנאי
הגייינה ירודים, במקררים שהכילו שתן וצואה, אפשרו ליצרני בשר להזריק מים
למוצרי בשר בנפח של 40% מהמוצר – כשהחוק מתיר הוספת 7% מים בלבד – והעניקו
אישורים להובלת בעלי-חיים או תוצרת מהחי מבלי שעברו בדיקה וטרינרית
כנדרש.
 הארץ חוות מזור. בכתבה " אין מזור לקופים
– הניסויים בבעלי-חיים ממשיכים" (16.5.2010) סוקר צפריר רינת את המאבק
נגד חוות מזור, המשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס, בדרכם
לניסויים באירופה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, צפוי לבחון בקרוב את המשך
פעילות החווה.
 nrg מעריב הכחדת דגים. הכתבה " גרינפיס
נגד ציד הטונה כחולת הסנפיר" (16.5.2010) מספרת על פעילות ארגון גרינפיס
להגנת הטונה כחולת הסנפיר, שנמצאת בסכנת הכחדה כתוצאה מדיג מסחרי. בארגון
מזהירים שללא התערבות להגבלת הדיג, ימצאו בסיכון לא רק דגי הטונה, אלא גם
מערכות אקולוגיות ימיות שלמות התלויות בהם.
ידיעות אחרונות הבחירה בטבעונות. בטור
"הרגע שבו הפכתי לטבעונית" (זמנים מודרניים, 18.5.2010, עמ' 22) מתאר צחי כהן
את תהליך המעבר לטבעונות של חן מורד, שבמהלך לימודיה כסטודנטית למדעי
בעלי-החיים נחשפה לסבלם של בעלי-חיים במשקים. מורד מסבירה: "אין הבדל בין סבל
של בעל-חיים אחד לסבל של בעל-חיים אחר. הרי לא הייתי מעלה בדעתי לאכול את
החתולה שלי. פרות ותרנגולות אולי פחות חמודות בעינינו מאשר כלבים וחתולים,
אבל זה לא הופך את הכאב של פרה שצורבים בה מספר או של תרנגולת שקוטמים לה
מקור לפחות ממשי."
 ynet מעשים לחוד. בטור " הבהמה
תחילה" (20.5.2010) מדבר שר החקלאות, שלום שמחון, על חשיבות מניעת צער
בעלי-חיים ביהדות, ועל פעילותו לכאורה כשר חקלאות לשיפור מצב בעלי-החיים
בארץ. בניגוד לגישה המתקדמת שמפגין שמחון בכתיבתו, תחת כהונתו כשר החקלאות
פעל משרדו לקידום הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתוכננת הקצאת 300 מיליון
ש"ח לבניית לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו ב-30 מדינות
בעולם.
תזונה וצרכנות
nrg מעריב חלב ואינטרסים. בכתבה " מועצת
החלב: מי מממן את האתר של הדיאטנים?" (15.5.2010) חושף אביב לביא את
ניגוד האינטרסים הקיים בהתערבות של מועצת החלב, גוף מסחרי שמטרתו לקדם צריכה
של מוצרי חלב, בפעילותה של עמותת עתיד, עמותת התזונאים והדיאטנים
בישראל.
 ynet שבעת המינים. בטור " בקמח לבן
80% פחות סיבים. בריאות ו-7 המינים" (13.5.2010) מציעה שרית חבר חן
מתכונים לשבועות על בסיס שבעת המינים: סלט גריסי פנינה מחיטה מלאה, אורז עם
עלי גפן טריים, סלט תרד קיצי עם תאנים (ניתן להחליף את הדבש במתכון זה
בסילאן), רולדת תמרים וסלט קינואה עם רימונים.
וואלה! פסטה. בטור " המנות נחמה"
(20.5.2010) מציע אורן גולדפינגר מתכונים לספגטי "בולונז" טבעוני עם אגוזי
ברזיל ולסלט פסטה ים תיכוני.
פינת התזונה
סלט חיטה עם נבטי
חמנייה, סלק, אבוקדו ואגוזי מלך
 מרכיביםרבע כוס גרעיני חיטה
סלק קטן
חופן נבטי חמנייה
חופן אגוזי מלך שבורים
אבוקדו
חצי לימון
כף שמן זית כתית מעולה
צרור פטרוזיליה
טרייה
2 שיני שום
פלפל שחור
מלח
הכנה
- משרים את החיטה ללילה ומבשלים אותה כשעה על אש נמוכה.
- לאחר הבישול, מערבבים את החיטה עם שמן זית, מלח, פלפל ושום.
- מגררים את הסלק בפומפייה או במעבד מזון, ומוסיפים אותו לחיטה עם נבטי
החמנייה והאגוזים הקצוצים.
- חותכים את האבוקדו לרצועות דקות ומוסיפים אותו לסלט.
- קוצצים את הפטרוזיליה ומוסיפים אותה לסלט. מזליפים מעל מיץ סחוט מחצי
לימון ומגישים.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
