זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

אשקלון
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו תתקיים ביום א' 24.7.2005 בשעה 18:00, ברחבת האיצטדיון העירוני (מול מופע הקרקס). לפרטים – יסמין: 054-5711261

סקר צמחונות באינטרנט

אתר הצמחונות הישראלי עורך סקר מקיף על צמחונים וטבעונים. נתוני הסקר ישמשו בתכנון שיטות הסברה לקידום הצמחונות ויסייעו לצמחונים ולמעוניינים לעבור לצמחונות. בין ממלאי השאלון יוגרלו ארוחה זוגית בוירג'ין קפה (בית קפה צמחוני, פרישמן 22, תל-אביב) ושלוש חולצות עם הדפסים בנושא צמחונות. למילוי השאלון – היכנסו לסקר!

שאילתה בנושא פיטום אווזים

ח"כ ד"ר אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הגיש השבוע (17.5.2005) שאילתה לשר החקלאות, ובה שאל מדוע ממאן משרד החקלאות לאכוף את פסיקת בג"ץ האוסרת פיטום אווזים בישראל החל מ-1.4.2005. כמו-כן, שאל ח"כ טיבי האם מתכוון משרד החקלאות להתקין תקנות בעניין פיטום אווזים.

בעיתונות הישראלית

nrg מעריב נגד עקירת ציפורניים. בכתבה "חוק עם ציפורניים" (19.7.2005) מסקרת עדי הגין הצעת חוק חדשה של ח"כ אחמד טיבי: לאסור ניתוחים לעקירת ציפורני חתולים. הניתוחים הם פעולה אלימה ואכזרית בגוף החתול: מדובר בכריתת אברים חיוניים, הגורמת סיבוכים רפואיים, אובדן יכולת ההישרדות של החתול ופגיעה נפשית קשה. למידע נוסף על ניתוחי עקירת ציפורניים (באנגלית)

הודו לח"כ טיבי בדואל: atibi@knesset.gov.il

נטפלים לסויה. ב-19.7.2005 החלו להופיע בעיתונות כתבות בעקבות דו"ח של ועדה מטעם משרד הבריאות, שסקרה מחקרים בעניין צריכת סויה ובריאות. מסקנות הוועדה הן, שיש להגביל את היקף צריכת הסויה בילדים, ושדרוש מחקר נוסף בנושא. מסקנות מתונות אלה לא הפריעו לעיתונאים כגון דן אבן (מעריב) להכריז: "הסויה מזיקה לבריאות" – בניגוד לדו"ח ולהצהרות האחראית עליו במשרד הבריאות (ראו כתבתה של תמרה טראובמן, הארץ).

מבלי להתייחס לבעיות אפשריות במחקרים שנסקרו על-ידי הוועדה ולהטיות אפשריות בעבודתה, יש לציין את הסכנה – לחיות במשקים וגם לצרכנים – שבפרסום הדו"ח כפי שהוא. הדרישה לגוון תפריט שמכיל שיעור גבוה של סויה, היא מבורכת; אלא שבעיני רוב הציבור, התחליף לסויה הוא חלב פרה ובשר. לפי מה שהתפרסם בעיתונות, המחקר אינו עורך השוואה בין נזקים/יתרונות בריאותיים של צריכת סויה מול צריכת מוצרים שהופקו מבעלי-חיים, ולכן הוא אינו יכול להוות כל בסיס לעידוד צריכת המוצרים האחרונים. סקר שיתמקד בחלב פרה, למשל, עשוי למצוא נזקים רבים יותר לצרכנים מ"נזקי הסויה". מתמיה שמשרד הבריאות בחר להתמקד דווקא בסויה, כאשר רוב הציבור צורך מוצרים מהחי, אשר מחקרים רבים יותר מצביעים על הנזקים שהם גורמים לצרכנים.

לדיון בנושא, מומלץ להיכנס לפורום צמחונות וטבעונות בנענע.

כתבות נבחרות בנושא

דורון שפר, "מש' הבריאות ממליץ: תנו פחות סויה לילדים", Ynet (ידיעות אחרונות) 19.7.2005
רן רזניק, "ועדה מקצועית של משרד הבריאות ממליצה להגביל את צריכת הסויה של ילדים", הארץ, 20.7.2005.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

נטשה מונגוביה, "איכלו סויה אבל רק 3 פעמים בשבוע"; "חלב פרה עדיף תמיד על סויה", ידיעות אחרונות,

20.7.2005, עמ' 12.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

דן אבן,  "משרד הבריאות קובע: הסויה מזיקה לבריאות", מעריב, 20.7.2005, עמ' 13.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

תמרה טראובמן, "אחרי דו"ח משרד הבריאות על סויה - הדעות על השפעותיה עדיין חלוקות", הארץ, 21.7.2005, עמ' א6.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

"אהבת סוסים" קטלנית.  ביום שבת, 16.7.2005, נערך "יריד הסוס ועולמו" בתל-מונד, שעיקרו תצוגות סוסים ומסחר בהם. האירוע הוא חלק מן ההסלמה בניצול סוסים בישראל, ששיאה בהקמת היפודרום למירוצים. כ-30 פעילי זכויות בעלי-חיים חסמו במשך למעלה משעה את כניסת המכוניות לאירוע והניפו שלטים. מפגינות נוספות פרצו לזירה עם כרזות מחאה. בתגובה, יידו כמה "בעלי" סוסים ועובדי היריד אבנים על הפעילים, ניסו להכותם והשחיתו ציוד שלהם. המשטרה פינתה את המפגינים ועצרה שלושה מהם.

סיקור בעיתונות:

"פעילי זכויות בע"ח הפגינו ביריד 'הסוס ועולמו'", וואלה!, 16.7.2005.
"פעילים למען חיות התעמתו עם עובדי יריד הסוסים", נענע, 16.7.2005.

הדר פרבר, "פעילי זכויות בע"ח חסמו כניסה ליריד הסוסים", Nfc .17.7.2005

עיתון תל-אביב סוסים וחמורים. בכתבה "הבא בתור הוא סוס" (15.7.2005) מוסר מעיין אנגל שבשבע השנים האחרונות לא הנפיקה העירייה אפילו היתר אחד להחזקת סוס או חמור, אף על-פי שחוק עזר עירוני קובע, כי דרוש היתר מיוחד כזה להחזיק בהם.

לתגובות: עיתון תל-אביב, מיקוניס 5 תל-אביב; פקס: 03-6876836   דואל:   telaviv@yedtik.co.il

ירוק כוננות כלבת בשרון. בכתבה "נשיכות כלבים וכלבת" (21.7.2005) מדווח אביהו רצאבי מידע כפי שנמסר לו על-ידי הווטרינר העירוני של הוד השרון, ד"ר משה בושמיץ, ולפיו "לאחרונה גדלה אוכלוסיית השועלים החיים בגבול השטח העירוני של הוד השרון, עובדה המהווה סכנה של ממש להתפרצות מחלת הכלבת"; כמו כן מדווח, שנרשמה עלייה במספר הכלבים המשוטטים ובמספר נשיכות הכלבים. לאור בהלת הכלבת שנוצרה עוד בטרם התגלתה חיה חולה – חשוב לחסן מיידית כלבים וחתולים בכל האזור!

nrg מעריב הרג איננו "חסד". "על החיים ועל המוות" (20.7.2005) הוא עימות בין ענת רפואה לנעמה בלו בעניין הרג חתולים חופשיים. כדאי לזכור, כי פסק-דין של בג"ץ אסר הרג חתולים בידי גופים פרטיים. מדברי השופטת שטרסברג-כהן על חברת "מגן לחתול", שבה שותפה בלו: "הדעת נותנת – כל עוד לא הוכח אחרת – כי לחברה אינטרס כלכלי להפגין פעילות, כלומר, לצוד חתולי-רחוב ולהשמידם."

 
nrg מעריב חוק בלי שיניים. בטור "לאט מדי, מעט מדי" (18.7.2005) כותבת ענת רפואה, שאף על-פי שחוק צער בעלי-חיים נחקק ב-1994, הוא משולל משמעות מעשית כל עוד לא התקבלו תקנות מפורטות לפי החוק.

הורגי עורבים. בכתבה "עורבים נתלו חיים ליד קיבוץ סעד למנוע נזק לאבטיחים" (הארץ,20.7.2005, עמ' א9) מדווח צפריר רינת על עינוי והרג שיטתיים של עורבים, כאמצעי הרתעה נגד העורבים הנותרים. רשות הטבע והגנים מעניקה היתרים להרג אך לא לעינוי מתמשך.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

בכתבה נוספת, "מלכודת לעורב" (nrg מעריב, 17.7.2005) מדווחת עדי הגין על לכידת עורבים והזנחתם עד מוות בחוות הפקולטה לחקלאות ברחובות.

האחראים: מנהל החווה, יוסי גוטליב: 08-9460507; המשנה לדיקאן, יוסי שמאלי: 08-9489210; מזכירות הפקולטה: 08-9489505.

חיות בהתנתקות. מספר כתבות שהתפרסמו השבוע, מתארות את הקשיים שסובלים בעלי-חיים שבויים או התלויים בבני-אדם למחייתם כתוצאה מפינוי יישובים. חלק מהחיות יסבלו מההעברה, חלקן מהנטישה, ואחרות מיחידות של משמידים "הומאניים".

כתבות נבחרות בנושא

נורית פלתר, "חיות את ההתנתקות", ידיעות אחרונות, 17.7.2005.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת.

עדי הגין, "האפיפיור למען חתולי ההתנחלויות?", nrg מעריב, 17.7.2005.
אלי אשכנזי, "חובבי החיות חוששים: ההתנתקות תפקיר חתולים למוות", הארץ, 20.7.2005.

הארץ סחר בכלבים. בידיעה "6 גורים פקינזים גורשו לאוקראינה" (22.7.2005, עמ' א7) מדווח יובל אזולאי שמשרד החקלאות גירש לאוקראינה גורים שהוברחו לישראל, מבלי לתפוס את הסוחר. התעללות זו בגורים היא תוצאה מובהקת של סחר בכלבים גזעיים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב פרסומת לדייגים. בכתבה "מהריף לאקווריום" עושה עדי כץ פרסומת ליזם, שפתח משק להרבעת דגי מים מלוחים, אשר מתבססת על לכידת דגים "רק" ברשתות. כץ מספקת ליזם במה ללא ביקורת ("בין כה וכה אין בים מקום לכולם"). הכתבה כוללת גם תיאורים של שיטות דיג אכזריות אך מסיקה ש"הפתרון הוא ריבוי בשבי" – במקום להסיק שיש להימנע לחלוטין מהחזקת דגים שבויים.

הודעות קבועות

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

עצומה לטבעול בבקשה להפסיק השימוש בביצים במוצרי החברה. להצטרפות לפנייה, ניתן גם לשלוח שם מלא, אזור מגורים ומס' טל' / כתובת דואל לאיילת ayelet_erlich@walla.co.il או למירי maria_krivosh@hotmail.com

יומן חייתי 6 משודר בלויין Yes, ערוץ 98, בכל יום ו', 20:00; ובערוץ 25 הוט (כבלים): מתב: בכל יום א', 21:00; תבל: בכל יום א' 22:00 ובימי ב' בחצות; ערוצי זהב: בכל יום ב', 22:30 ובימי ו' בחצות. ניתן לצפות בתכנית גם באינטרנט.

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. תמונות השבוע
ראש עיריית הרצליה נגד קרקס מדראנו

ביום א', 17.7.05, ארגנה אנונימוס בהרצליה הפגנה נגד קרקס מדראנו, שהופיע בעיר. יעל גרמן בתמונה למעלה, מימין), ראש עיריית הרצליה, השתתפה בהפגנה, לאחר שכבר ביצעה מהלכים נגד ניצול חיות לבידור בעיר. במהלך ההפגנה, עצרו תושבים רבים לברך את גרמן על החלטתה שלא לאפשר לקרקסי חיות להגיע להרצליה. ראש העיר הסבירה לקהל הקרקס על ההתעללות בבעלי-חיים, חילקה עלוני הסברה של אנונימוס בנושא קרקסים וביקשה מהמגיעים שלא להיכנס למופע. כאשר עמדה מול הכניסה לקופות, יצא מנהל הקרקס  וצעק לעברה שאסור לה לעמוד היכן שעמדה וש"בקדנציה הבאה יהיה ראש עיר אחר וכל קרקס עם בעלי-חיים יוכל להיכנס".

 
אנשי הקרקס הצליחו לגרש מפגינים לזמן-מה בטענה, ששכרו את השטח מהעירייה, אולם גרמן הבהירה שמדובר בשטח ציבורי, שאין כל מניעה חוקית להפגין בו. כדי להסתיר את המפגינים מעיני הקהל, הביאו אנשי הקרקס שני כלי רכב, אשר ככל הנראה מיועדים לפרסם את הקרקס בנסיעה, ואלה חנו בכניסה לקופות (בתמונה משמאל). חלק מן המפגינים התפזרו באזור הקרקס כדי לתפוס את עיני העוברים והשבים (בתמונה למטה).
 

אנא כתבו מכתבים לראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, וברכו אותה על החלטתה למנוע כניסת קרקסים עם בעלי-חיים לעיר. מומלץ לשלוח העתקים ומכתבים נוספים לראש עיריית חיפה, לראש עיריית באר-שבע ולראשי ערים הקרובים למקום מגוריכם.

יעל גרמן, לשכת ראש העירייה, אוסישקין 41 הרצליה. דואל: y_german@herzliya.muni.il פקס: 09-9546896

חיפה: ראש העירייה, יונה יהב; הלישכה לפניות הציבור, דואל: pniotz@haifa.muni.il פקס: 04-8356440

באר-שבע: ראש העיר, יעקב טרנר, דואל: terner@br7.org.il פקס: 08-6274874
 

לכתבות עיתונות בנושא:
שי בלוטמן, "אחת העם", זמן השרון, 22.7.2005, עמ' 36.

לתגובות: ת.ד. 2618 רעננה, מיקוד 43000. דואל: hasharon@maariv.co.il פקס: 09-7422118

יערה קדוש, "תמונת מצב - הפגנה נגד הקרקס", צומת השרון, 22.7.2005, עמ' 32. 

לתגובות: היצירה 12 א.ת. רעננה. דואל:  meytal@haaretz.co.il פקס: 09-7463323

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

תודה לנטע כספין על החומר לכתבה

3. "בליש" ונפילת המשק המסורתי בשוויץ

הנובלה "בליש" מאת הסופר השוויצרי, באט שטרכי, היא מסמך יוצא דופן בהיקפו ובעומקו על תיעוש משק החלב בשוויץ ועל שגרת החיים והמוות במשחטה תעשייתית. אריאל צֹבל סוקר את הספר בשתי כתבות.

                                     הקצב שהפך לסופר
באט שטרכי  (Beat Sterchi) נולד בשוויץ ב-1949. הוא השתלם במקצוע הקצבות של אביו, ובגיל 21 עזב את שוויץ ופנה לעסוק בכתיבה. "בליש" (Bloesch), ספרו הראשון, פורסם בגרמנית (1983), זכה בביקורות נלהבות ותורגם לאנגלית תחת הכותרת "פרה" (1988). הספר נקרא על שמה של פרה אדומה, שהיא אחת הדמויות המרכזיות. "בליש" עוסק בפרטנות במשק חלב כפרי ובמשחטה עירונית, והוא מהווה ייצוג ספרותי נדיר של ניצול בעלי-חיים בחקלאות. מעבר להיבט הספרותי, זהו מסמך תיעודי מרתק על הקשרים שבין בני-אדם לבעלי-חיים, הן במשק החלב על סף התיעוש והן במשחטות מתועשות, וכן על הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של העוסקים בניצול חיות.

מבנה הספר
"בליש" נפתח בשתי עלילות מקבילות. קו עלילה ראשון, בסגנון פשוט ומסורתי בזמן עבר, מתרחש במשק זימנטל (זן של פרות גדולות המנוצלות לחלב ולבשר). בליש היא הפרה הדומיננטית במשק, השייך להנס קנוכל (Knuchel). קנוכל מזמין את אמברוסיו מספרד לעבוד כחולב. קו עלילה שני מתרחש במשחטה עירונית גדולה ומוגש במספר סגנונות מקוטעים ואסוציאטיביים, בזמן הווה. גם כאן מופיע אמברוסיו, הפעם כעובד במשחטה. שתי העלילות נפרשות במקביל עד שהן נפגשות במשחטה: מתוך שנאת זרים, הכפריים השוויצריים הביאו לסילוק אמברוסיו מן המשק הכפרי ולשליחתו לעבודה במשחטה. שם, אחרי שנים, מזהה אמברוסיו את בליש הסחוטה והבלויה, שהובאה לשחיטה. משהו נשבר בחולב לשעבר בעקבות המפגש. לאחר שהרגו את בליש וביתרו את גופתה, אמברוסיו מוביל מהומה מהפכנית במשחטה.

בליש והפרות
שטרכי חודר לנבכי נפשן של הדמויות האנושיות, אך לגבי הפרות הוא מסתפק בתיאור פעולותיהן ומחשבות האנשים עליהן. הפרות סגורות רוב חייהן בתאים צרים ברפת וקשורות בשרשרת, ולכן תיאורי ההתנהגות לא מגלים עליהן הרבה, אלא כאשר מאפשרים להן לצאת לשתות, ובימים החמים – לרעות באחו. לפי שטרכי, פרות זימנטל הן כנועות אך רעבתניות, והן מנהלות מאבקים על עליונות חברתית ועל רעייה במרכז העדר. הרגע ההרואי ביותר שלהן הוא עקירת עמוד גדר-תיל כדי לעבור לאזור מרעה עשיר יותר. אולם בדרך-כלל, למרות כותרת הספר, הפרות ב"בליש" הן נפעלות ולא פועלות.

ניצול על סף התיעוש
באמצעות דמותו של קנוכל, מצייר שטרכי דיוקן של המשק המשפחתי בראשית תיעושו. קנוכל, למרות פתיחותו כלפי פועלים זרים, הוא התגלמות האיכר השמרן, סרבן המודרניזציה. הוא נגד חליבה מכאנית, הזרעה מלאכותית, סילוק ברזל ממזון לעגלים, הרעלת מכרסמים ואפילו שימוש ברכב להובלת החלב לגבן. מלבד שימוש בתוספי מזון מלאכותיים, נראה שמשק קנוכל מתנהל כמו משקים בדור הוריו. למשק זה המוני יתרונות ביחס למשק מתועש יותר; אולם שטרכי נמנע מרומנטיזציה וממחיש שגם המשק המסורתי מושתת על ניצול אלים. קנוכל מחזיק "עדר" בן 12 פרות בלבד וכל אחת מהן מוכרת לו היטב, אישית. אלא שהבסיס להיכרות הוא אגוצנטרי לעילא, כאשר בעולמו הדמיוני של הרפתן, קנוכל אינו תופס את עצמו כשליט נצלן וכוחני, אלא כמי שמתאמץ "למען" הפרות, אשר "חייבות" לו תמורה.

פרות זימנטל

"חוזה" מסורתי
שיא האגוצנטריות הילדותית ניכר באכזבת הרפתן מלידת זכר שני ברציפות לבליש (את הזכרים מפטמים ומוכרים לשחיטה, בעוד שאת הנקבות מנצלים לחלב ברווחים גדולים בהרבה):

"מפונקת באופן מגוחך, הפרה הזו. האם הוא לא ניסה לנחש כל משאלה פרתית שלה מתוך העיניים הריריות האלה? [...] הוא אפילו הלך והביא לה פעמון חדש בזמן לעונת המרעה האחרונה שלה: מדוד ויצוק ומקושט במיוחד עבורה אישית, עם השם "בליש" חקוק. [...] למה הפרה הארורה הזאת לא נותנת לו עגלה ראויה? האם היא הייתה גאוותנית מכדי לקבל שוות-ערך לה ברפת? האם היא פחדה מתחרות מבנותיה שלה? פרה אריסטוקרטית ארורה, בהמה יהירה ומרושעת, זה מה שהיא! [...] מעכשיו והלאה, כל העדר, מהראשונה עד האחרונה, מהמתנהגת למופת ועד לעקשנית ביותר, כולן יקבלו  מנה הגונה של הצלפות שוט, והוא יחשב מחדש את כל סידורי ההאכלה. הוד מעלתה בליש תרד בכוח מהעץ הגבוה שלה, ועקרונות צדק דמוקרטיים-פרתיים ישלטו שוב ברפת של קנוכל." (עמ' 16)

אמנם הקשר עם הפרה אישי לחלוטין; אולם קנוכל אינו מבחין, שהפעמונים הכבדים הם למעשה נטל מעיק על צוואר הפרות; הוא תולה בבליש אשמה על מה שלחלוטין מעבר לשליטתה; והוא מעניש אותה בהזנחה הפגנתית, כאשר בליש חולה בימים הראשונים לחיי העגל ומתקשה לאכול ולהיניק.

שחיטה מסורתית
ברוח דומה, מתאר שטרכי שחיטת חזירה במשק, לצריכה עצמית של המשפחה. התיאור מובא כניגוד עז לשחיטה המתועשת במשחטה העירונית; אולם אפילו בשחיטת חזירה אחת, שטופלה באופן אישי, אין זכר לרגישות, לחמלה או לכבוד. קנוכל מחליט על השחיטה באמצע הקיץ (מבלי לחכות לבוא הקור, כנהוג) לאחר שנכנס לדיר עצבני והתרגז עוד יותר כשהחזירים המורעבים צווחו. בתגובה, הוא נטפל לחזירה אחת:

"הא, אתה שם! כבר אכלת מספיק מתפוחי האדמה הכי טובים שלי! אתה שמן מספיק גם ככה! אני אדאג לזה שישחטו אותך כבר השבוע!" (עמ' 216)

 

ביום השחיטה, מסרב קנוכל לתת לחזירה ארוחה אחרונה. החזירה מבינה שמשהו נורא עומד להתרחש ונאבקת על חייה מול קללות, גרירות וקשירות הדוקות ומכאיבות בחבלים. אין צל של היסוס או חרטה בלב איש, גם לא בלב הילדים הקטנים, המתקרבים לראות. הגב' קנוכל מסכמת את האירוע במילים: "החזירה הזאת עשתה לכלוך רציני מהסינר שלי" (עמ' 253).

פרי זימנטל

הרבעה "טבעית"
הרבעת פרות בכפר נערכת על בסיס ברירה מלאכותית מכוונת באמצעות זכרים בודדים בעלי תכונות רווחיות, ותוך התייחסות פה ושם לתכונות לא כלכליות שלהם, כגון הבעה ותלתלים. עדיין ללא הניכור שבהזרעה מלאכותית, מסתבר שגם ההרבעה ה"טבעית" היא הליך כלכלי אלים. כאשר בליש מתייחמת, מביאים אותה קנוכל ואמברוסיו למשק של ראש הכפר, המחזיק בזכרים. הפר הענק, פסטלוצי, שנבחר להרבעה, מובל אליה בנזם נחושת שבאפו:

"בליש הייתה עצבנית. היא נענעה את אחוריה לכאן ולשם ברגליים מקפצות, והזיזה את הזנב שלה. פסטלוצי גרגר בחולשה והנמיך את ראשו ורחרח גבעול עשב. 'נו, בשם ישו!' אמר קנוכל, שהחזיק את בליש באפסר. כאילו רגליו המאובנות הכו שורשים, עמד פסטלוצי ללא תנועה מאחורי הפרה. 'אז בשביל מה אתה חושב ששילמנו עבורך כופר של מלכים? תעשה את זה כבר, יא מנוול! או שאני אראה לך מה זה! היא מיוחמת, לא?' אמר ראש הכפר, תוך שהוא מעיף מבט לעבר הריר שהיה תלוי בחוטים גדולים מהחריץ של בליש, והוא סחב את ראשו של הפר חזק יותר במוט ברזל." (עמ' 139)

אחר כך הכניסו את בליש לתיבת ריסון וגררו אליה את פסטלוצי בכוח, תוך משיכות עזות, מכאיבות במתכוון, בנזם שבאפו. מאוכזב מכך שגם טיפול זה לא עורר את התלהבותו של הפר להזדווגות בזק, קבע ראש הכפר שעדיפה הזרעה מלאכותית; הרי באמריקה כבר יודעים אפילו להשתיל עוברים.

חליבה
דרמת התיעוש הגדולה ב"בליש" מתרחשת סביב שיטת החליבה. שטרכי מתאר בדקדקנות את הקשר האינטימי שבין החולב לפרה: השענת הראש על צד גופה, תחושת העטינים, התאמה רגישה של לחץ הידיים והתנועות למבנה המיוחד של כל עטין, ורגיעת הפרה כאשר היא חשה בחולב מיומן. החליבה המלאכותית, לעומת זאת, מובילה להגדלת עדר הפרות ולפגיעה בבריאותן. קנוכל מתנגד לכך עד עמקי נשמתו:

"עצם המחשבה על מכונת השאיבה המכאנית, המטרטרת הזו, הכאיבה לו. הוא לא בטח בברק של מכלי הכרום, בגמישות של צינורות הפלסטיק השקופים; הוא פשוט לא היה יכול להעלות על דעתו את הפרות שלו מוזנות לתוך רשת של צינורות ושסתומים ומשאבות. הוא רצה לראות את החלב שלו, לחוש אותו ולשמוע אותו, לא להפקיר אותו בידי מערכת שהוא לא היה יכול עוד לשלוט בה, ושאין לדעת לאן תוביל." (עמ' 8)
"'אין לי יחידות בקר גדולות ברפת שלי! יש לי פרות, וכל אחת מהן היא פרת זימנטל שזכתה בפרסים! בליש, בחוץ ליד הבאר, היא הטובה שבהן, בייבי היא הטיפשה ביותר, ספוט הצעירה ביותר, והן כולן יותר ממספיקות בשבילי. כל עוד יש לי ידיים לחלוב באמצעותן, לא יהיה שום מוצץ חלב במשק שלי!" (עמ' 149)

את הדברים האחרונים נושא קנוכל במסבאת הכפר, כשהוא כבר חש שהובס – מעין הספד לחיים בין חיות שהוא תופס כחלק מן הקהילה שלו, קהילה שעומדת בפני חורבן. קנוניה בין הכפריים הביאה לסילוק אמברוסיו החולב. קנוכל נותר לחלוב לבדו, ולבסוף נשבר וקנה מכונת חליבה. בכך מסמן שטרכי את קריסתו של המשק המסורתי תחת לחצי הצרכנות האדישה, התחרות הקפיטליסטית והמדע החקלאי.

כתבות רלוונטיות באתר אנונימוס
"דיוקנו של המבורגר כעגל צעיר" –  פיטר לבנהיים על תעשיית הבקר האמריקאית
"Man-shy" – פרנק דייויסון על הפרות החופשיות האחרונות באוסטרליה
על הדימוי העצמי של רפתנים ישראלים ביחס לפרות

מקורות

Beat Sterchi, Cow, translated from German by Michael Hofmann (New York: Pantheon Books, 1988). Originally published 1983.

“Sterchi Beat”, in Autorinnen und Autorinnen der deutschsprachigen Schweiz, accessed 22.7.2005.
http://www.beatsterchi.ch/ accessed 22.7.2005.

4. פינת התזונה
עלי כרוב ממולאים בשעועית

החומרים
20 עלי כרוב לבן
בצל גדול
שמן לטיגון
קופסת שימורי שעועית ברוטב עגבניות (440 גרם)

אופן ההכנה

1. חולטים את עלי הכרוב: מניחים את העלים בסיר ושופכים עליהם מים רותחים.
2. בינתיים קוצצים את הבצל ומטגנים במחבת עד להזהבה.
3. מוסיפים למחבת את השעועית, כולל הנוזלים, מערבבים ומבשלים במשך כחמש דקות.
4. מסננים את עלי הכרוב ומסירים בסכין את הבסיס הקשה של כל עלה.
5. מניחים עלה על משטח עבודה כשבסיס העלה מימין. כסנטימטר מהקצה הימני, מניחים שלוש כפות מתערובת השעועית. מקפלים מלמטה ומלמעלה, ואז מגלגלים מימין לשמאל, עד לקבלת גליל הדוק. חוזרים על הפעולה עם כל העלים.
6. מעבירים את עלי הכרוב הממולאים למחבת, יוצקים כשתי כוסות מים רותחים ומבשלים כחצי שעה.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il