|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ג', 2.2.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד:
03-6204878.
פעילויות קבועות
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
מרצים; ועוד...
מפגש טבעוני בחיפה
ביום ד', 27.1.2010, בשעה 19:30, יתקיים בבת גלים מפגש
חברתי טבעוני, מגיל 21 ומעלה (גם לא טבעונים מוזמנים). אנא הביאו אתכם אוכל
(טבעוני). לפרטים: אופיר 0578178899, ofir.elbaum@gmail.com ו/או הזמנה
בפייסבוק.
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
-
ארוחה קהילתית: ביום ג', 26.12.2010, בשעה 20:00
תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של
אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
-
ויגן שופ בירושלים: ביום ה', 28.1.2010, בשעות 17:00-22:00
יארח זנגביל מכירה מיוחדת של ויגן שופ: חולצות עם הדפסי זכויות בעלי-חיים,
נעליים, ארנקים, אפודות, צעיפים והפתעות! לא כל מוצרי החנות יובאו, אז
להזמנת מוצר ספציפי יש לפנות לחנות
המקוונת.
-
סדר ט"ו בשבט: ביום ב', 1.2.2010, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל
סדר ט"ו בשבט. עורך הסדר, סטיבן "שעיה" קלטר, מציע להביא
פרי נדיר לברכת "שהחיינו" ושיר, סיפור קצר הנוגע לט"ו בשבט או רעיון
אחר שאפשר לשתף עם החוגגים. לפרטים: שעיה kelter@netvision.net.il או 052-2873887.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
 תולים כרזה מהחלון
כדאי לכתוב:
נגד התעללות בכלבים
 בכתבה " שוב: כלבים
מאבטחים מתקן של חברת חשמל" (20.1.2010) מדווח יואב זיתון על ניצול כלבים
לשמירה בתנאי התעללות במתקן של חברת החשמל בצפון תל-אביב. הכלבים קשורים דרך
קבע, באופן המונע מהם כמעט כל גירוי סביבתי ואינטראקציה חברתית. ניצול כלבים
דומה נחשף בשנה
שעברה בתחנת הכוח רידינג בתל-אביב, וחברת החשמל הודיעה שתפסיק את ניצולם
לאחר תלונות שקיבלה מהציבור ובעקבות סיור שערכו באזור הווטרינר העירוני של
תל-אביב, צבי גלין, וחבר מועצת העירייה, ראובן לדיאנסקי ("לתת לחיות"). כדאי לכתוב לחברה במחאה, וכן לבקש מחברי מועצת עיריית
תל-אביב ומהווטרינר העירוני שיפעלו להפסקת ניצול כלבים במתקן למטרת שמירה,
כפי שנעשה בעבר ברידינג.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
בין בית-המטבחיים לבית-המחוקקים
חקיקה ומשפט בעניין
בעלי-חיים, ארצות-הברית 2009
 במהלך שנת 2009 נחקקו בארצות-הברית יותר חוקים להגנה על בעלי-חיים
מאשר בכל שנה אחרת, ובכלל זה מספר חוקים חקלאיים, שיביאו להקלות מסוימות
בחייהם של מיליוני בעלי-חיים.
שנה לממשל אובמה2009 הייתה שנת השיא
בהיסטוריה האמריקאית בכל הנוגע לחקיקה להגנה על בעלי-חיים. הארגון המוביל
בקידום החקיקה, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית"), מציין 121 חוקי הגנה
על בעלי-חיים שנחקקו במדינות השונות – לעומת השיא הקודם, בשנה שעברה: 93
חוקים. קשה לומר אם השיפור משקף את החלפת הממשל או את התחזקות HSUS.
בממשל, בולט מינויו של קאס ר. סנסטין לראשות המשרד למידע ולעניינים  רגולטריים. סנסטין, תיאורטיקן משפטי שהרבה לכתוב על זכויות
בעלי-חיים, תומך בחקיקה שתגביל מהותית את השימוש בחיות בחקלאות
ובמדע. מינויו של "קיצוני זכויות בעלי-חיים", כפי שכינו אותו משמיציו, לתפקיד
"הצאר הרגולטורי של ארה"ב", עורר תגובות שנאה וחרדה בקרב בעלי אינטרסים
כלכליים בניצול חיות, אולם בינתיים לא ניכרה השפעת סנסטין בתחום.
בתמונה: קאס סנסטין (צילום: Matthew W. Hutchins, Harvard Law
Record)
פרות קורסותהמהלך הבולט היחיד שביצע ממשל
אובמה לצמצום הפגיעה בחיות בחקלאות הוא תיקון בתקנות פיקוח הבשר הפדרליות.
ב-14.3.2009 הודיע שר החקלאות, טום וילסאק, על איסור שחיטת פרות ופרים (בפועל
מדובר בעיקר בפרות תעשיית החלב) שאינם יכולים לעמוד וללכת בכוחות עצמם (" פרות קורסות"). האיסור
חל על שחיטת כל פרה קורסת עבור בשר למאכל אדם, בין אם הפרה קרסה לפני שנבדקה
על-ידי מפקח משרד החקלאות ובין אם קרסה לאחר הבדיקה. התקנות הקודמות, מיולי
2007, התירו שחיטת פרות שקרסו לאחר הבדיקה – מצב שהיווה בפועל תמריץ כלכלי
לבעלי המשחטות להפעיל אלימות רבה כדי להקים את הפרות בכוח או לגרור אותן
לשחיטה לאחר הבדיקה. התקנות החדשות מבטלות תמריץ זה. כל פרה שקרסה תסומן
על-ידי המפקח כ"פסולה" (לממכר למאכל אדם) ויש להרוג אותה תוך מזעור
הסבל.
התיקון שהתקבל, הובטח כבר בימי ממשל בוש. בתחילת 2008 חשף HSUS תוצאות
של חקירה סמויה במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה. עובדי
המשחטה צולמו כשהם מענים בשיטתיות פרות שקרסו, בניסיון לגרום להן לקום ולהגיע
למתחם השחיטה. ארצות-הברית רעשה – בעיקר מפחד אכילת פרות חולות – ומשרד
החקלאות סגר את המשחטה והורה על השמדת בשר בהיקף חסר תקדים (65 מיליון ק"ג).
שני עובדי משחטה שצולמו על-ידי HSUS כשהם מענים פרות, הורשעו ונענשו. השנה
מצא הארגון דרך להגיע גם אל בעלי המשחטה: תביעת הונאה על סך 150 מיליון דולר,
לפי "חוק הטענות הכוזבות". העילה לתביעה היא ש-Hallmark/Westland סיפקו בשר
ל"תוכנית ארוחות בית-הספר הלאומית" תוך הונאה בעניין "טיפול הומאני בחיות".
המהלך המשפטי החל כתביעה אזרחית, אולם ב-1 במאי הודיע HSUS כי משרד המשפטים
החליט להצטרף לתביעה – תפנית מעודדת בעניין סיכויי התביעה להתקבל ולהרתיע
בעלי משחטות מביצוע עבירות דומות. 
פרה שקרסה נגררת לשחיטה ברגלה האחורית, הקשורה בשרשרת,
על-ידי מלגזה.
צולם במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה על-ידי HSUS.
ורמונט: עגלים קורסיםהפרצה בתקנות פיקוח
הבשר נסגרה רק בחלקה. התקנות מתעלמות משאר המינים שקורסים במשחטות (תופעה
נפוצה בחזירים) וכן מעגלים. בארצות-הברית, בניגוד לאירופה, אין הגבלה על
הובלת עגלים בימים הראשונים לחייהם. כך מובלים למשחטות בכל שנה מעל 100,000
עגלים זכרים שנולדו לפרות בתעשיית החלב, כשהם עדיין בקושי עומדים על רגליהם –
וכבר מונעים מהם אוכל ומים בנסיעה העלולה להימשך 28
שעות באופן חוקי. רבים מהעגלים מתים בדרך ואחרים קורסים במשחטה.
ב-30 באוקטובר פרסם HSUS תוצאות חקירה סמויה שנערכה באוגוסט-ספטמבר
במשחטת העגלים Bushway Packing שבוורמונט. החוקר תיעד עגלים רבים שאינם
מסוגלים לעמוד או ללכת, חלקם עם חבל הטבור משתלשל; העובדים, וביניהם סגן מנהל
המשחטה, מרבים לבעוט בעגלים ולדרבן אותם במכות חשמל כדי להביאם לשחיטה. מפקח
משרד החקלאות צולם כשהוא מביט בעובד המנסה לפשוט את עורו של עגל חי, וכן
בעובד העורם עגלים חיים עם מתים. המפקח הוקלט באומרו שמעשים אלה מהווים עילה
לסגירת המשחטה, אך לא עשה דבר לעצירת ההתעללות. HSUS הגיש במשרד החקלאות
הפדרלי תלונה בעניין עבירות על "החוק לשיטות שחיטה הומאניות", ותלונה במשרד
החקלאות המקומי בעניין עבירות על חוק ורמונט נגד התאכזרות לחיות. המשרדים
הגיבו במהירות: הם סגרו את המשחטה באופן זמני ופתחו בחקירה משלהם. HSUS
עתר למשרד החקלאות בבקשה לסגור את הפרצה בתקנות בעניין עגלים.
עובד בועט ונותן מכות חשמל לעגל צעיר מאוד שבקושי מסוגל
לעמוד כדי לדרבן אותו
ללכת לאזור השחיטה במשחטת Bushway Packing (מתוך חקירת HSUS).
קליפורניה: כריתת זנבות
החשיפה
ב-Hallmark/Westland תרמה לקבלת החוק " סטנדרטים לכליאת חיות
משק" ("הצעה 2") במשאל-עם שנערך בקליפורניה בנובמבר 2008. החוק אוסר
בהדרגה, לראשונה בארצות-הברית, על שיטות כליאה נפוצות של תרנגולות, חזירות
ועגלים.  בהשראת החוק החדש, הפכה "ועדת החקלאות" ל"ועדת המזון והחקלאות",
כשהתוספת "מזון" מעידה על משקל מוגבר לעמדת הצרכנים על
חשבון זכויות-היתר המופלגות שניתנות לתעשיות החקלאיות. רווחת בעלי-חיים
הפכה במפורש לאחד מתחומי העיסוק של הוועדה, בראשותו של מנהיג הרוב בסנאט, דין
פלורז (בתמונה). בפברואר 2009 פתח פלורז את עבודת הוועדה בנושא כשהגיש הצעת
חוק נגד כריתת זנב של פרות בתעשיית החלב.
כריתת זנב מסלקת כ-2/3 מזנב הפרה, בדרך-כלל על-ידי כריכת גומייה הדוקה
על הזנב, שנמק ונושר תוך מספר שבועות. לעתים קוצצים את הזנב במספריים, ובשום
מקרה לא משתמשים בהרדמה. מקור הפרקטיקה בניו זילנד, בראשית המאה ה-20, והיא
מבוססת על האמונה שהזנב השלם תורם לזיהום העטינים והחלב ולהעברת מחלות
לרפתנים. ההתאחדות האמריקאית לרפואה וטרינרית (AVMA) הפיקה באפריל 2006 מסמך
הסוקר את הידע המדעי בנושא וסיכמה שאין בסיס מחקרי לאמונות הרפתנים; כמו כן,
חוקרים מצאו שהכריתה גורמת כאב מיידי ניכר, עלולה לגרום כאב כרוני באזור
הקטוע, שוללת מהפרות את היכולת לסלק זבובים (שעלולים לגרום מצוקה רבה) ואף
פוגעת ביכולתן של הפרות לתקשר ביניהן. בשנה האחרונה אשרר AVMA את עמדתו נגד
כריתת זנבות, והצטרפו אליו "התאחדות הבוקרים הקליפורנית" ו"משרד המשק
הקליפורני". המתנגד הבולט להצעה היה המושל, ארנולד שוורצנגר, שניסה ללעוג
לעיסוק בזנבות של פרות על רקע המשבר התקציבי. אולם ההצעה עברה בסנאט ברוב
12-27, ובבית-הנבחרים ברוב 15-58; שוורצנגר חתם עליה ב-12 באוקטובר,
וב-1.1.2010 נכנס החוק לתוקף. החוק החדש מוסיף את המילה "ובקר" לחוק קליפורני
קיים, האוסר לכרות זנבות של סוסים. פלורז נאלץ לוותר על הנוסח המקורי
והאפקטיבי יותר, שחייב רפתנים לדווח למדינה על כריתת זנבות שבוצעה כטיפול
חירום רפואי (המותר בחוק).
תעשיית החלב בקליפורניה היא הגדולה ביותר בארצות-הברית, ובה כ-1.8
מיליון פרות (פי 15 בערך מהתעשייה הישראלית), וב-HSUS מקווים שמדינות אחרות
יילכו בעקבות קליפורניה. מספר הפרות שיושפעו מהחוק אינו ברור: סקר מדגמי שערך
צוות מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מצא שהטלת המום הזו מקובלת ב-10% עד 15%
מתעשיית החלב המקומית, לאחר שחלק מהרפתות הנסקרות הפסיקו את הנוהג לאחרונה;
ואילו סקר מהשנים 2006-2005 מאוניברסיטת קולורדו מצא כריתת זנב ב-82.3% ממשקי
החלב שנסקרו.
פרה כרותת זנב ברפת של ספק Land O'Lakes (יצרן החמאה הגדול
בארה"ב) בפנסילבניה, 2009.
כריתת זנב הייתה אחת מצורות הההתעללות הפחות חמורות שתועדו.
הארגון המתעד, PETA, לא
ניסה
לעורר את מערכת החוק והמשפט אלא פנה למשווק וביקש ממנו
להנהיג תוכנית רווחת בעלי-חיים בקרב ספקיו.
מישיגן, מיין ואוהיו: סוף לכלובים
ב-12
באוקטובר חתמה מושלת מישיגן על חוק הדומה לחוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק"
שהתקבל בקליפורניה אשתקד. החוק במישיגן אוסר לקשור או לכלוא חיות באופן המונע
מהן לשכב, לעמוד, למתוח אברים או להסתובב בחופשיות. החוק חל על חזירות,
עגלים, ותרנגולות, והוא אוסר אפוא על השימוש בתאי בידוד ל"עגלי חלב" (החל
מ-1.10.2012) וכן על כלובי הריון לחזירות וכלובי סוללה לתרנגולות בתעשיית
הביצים (תוך עשור). שלא כמו משאל-העם בקליפורניה, במישיגן התקבלו
האיסורים בחקיקה רגילה, לאחר משא-ומתן בין הארגונים להגנה על בעלי-חיים
לבין התעשיות החקלאיות. מישיגן הפכה למדינה השביעית בארצות-הברית שאסרה כלובי
הריון לחזירות, החמישית שאסרה תאי בידוד לעגלים והשנייה שאסרה כלובי סוללה
לתרנגולות.
במיין התקבל קודם לכן חוק האוסר על כליאת חזירות בתאי הריון ועל
בידוד/קשירת עגלים, החל מ-1.1.2011. החוק נחתם ב-13.5.2009 ואף הוא התקבל
בהליך רגיל אך במהירות ובשקט – הצעת החוק עברה פה-אחד בשני הבתים.
באוהיו הצליחה התעשייה החקלאית להדוף את יוזמת HSUS לחוקק חוק דומה לזה
שבמישיגן. תמרון פוליטי מטריד איפשר לתעשייה החקלאית להגיש למשאל-עם
הצעה על הקמת מועצה, שתחזיק בסמכות בלעדית להחליט כל החלטה תחיקתית בעניין
הטיפול בחיות ותהיה בשליטה גורפת של נציגי התעשיות החקלאיות. התעשיות ניהלו
קמפיין ללא תשובה משמעותית מ-HSUS. ב-3 בנובמבר עברה ההצעה ברוב משמעותי,
ובינתיים לא הוקמה המועצה. HSUS מתכוון להעלות למשאל-עם בבחירות הקרובות הצעה
משלו, ככל הנראה לפי המודל שעבר בקליפורניה.
סימון מוצרי פרווהבשלוש השנים האחרונות בדק
HSUS מוצרי פרווה מרשתות אופנה גדולות ומצא עשרות מקרים של סימון ופרסום
מוצרים באופן כוזב ומטעה. השקר הבולט הוא סימון פרווה אמיתית של כלב דביבון
(מין אסיאתי ממשפחת הכלביים) בתור "פרווה מלאכותית" (Faux Fur). רמת החיקויים
ורמת העיבוד והצביעה של פרווה אמיתית, מחייבים בדיקת מעבדה ואינם מאפשרים
ללקוח/ה בחנות לדעת את האמת. הטעיות נוספות שמצא HSUS הן סימון פרוות בתור
חיה ממין אחד (המזוהה לרוב כמין אמריקאי) בעוד שמדובר בפרוות חיה ממין אחר
( שמקורו ודאי
בסין).
כלב דביבון (המכונה גם שועל רקון) בכלוב של תעשיית הפרווה
הסינית (מקור: The Beijing News).
"חוק סימון מוצרי הפרווה" הפדרלי מ-1951 מחייב סימון מין החיה וארץ
הייצור של מוצרי פרווה שלמים, אך אין חובה לסמן מוצרים שיש בהם רק חלק
מפרווה. עם זאת, קיימים מספר חוקים כלליים להגנת הצרכן מפני הטעיות. בנובמבר
2008 הגיש HSUS תביעה בגין פרסום כוזב והטעיית צרכנים נגד מספר חברות,
וביניהן: Lord & Taylor, המותג Bloomingdale's של Macy's, וכן Neiman
Marcus ו-Saks Fifth Avenue. ב-25 בספטמבר פרסם בית-משפט מחוזי בוושינגטון
די. סי. פסיקה המאפשרת ל-HSUS להמשיך בהליכי התביעה.
ב-23 בנובמבר הפכה ניו ג'רזי למדינה החמישית בארצות-הברית (אחרי דלאוור,
מסצ'וסטטס, ניו יורק וויסקונסין) המחייבת לסמן כל מוצר המכיל חלק מפרווה במין
החיה ובארץ הייצור. הסימון צפוי להרתיע צרכניות וצרכנים מרכישת מוצרים שיש
בהם חלק מפרווה, ובמיוחד מסין.
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
בשבוע הבא נמשיך בסיכום החקיקה והמשפט בארצות-הברית בשנת 2009
חדשות
 איסור דיג בכנרת. ב-20.1.2010 הודיע שר החקלאות, שלום
שמחון, על כוונתו לאסור באופן זמני דיג בכנרת ובנחלים הנשפכים אליה, כדי
לאפשר לאוכלוסיית הדגים להשתקם לאחר שהדיג דלדל אותה לסף הכחדה. ההחלטה
התקבלה לאחר שהגבלה חלקית על הדיג בכנרת, שהונהגה ב-2008 ואסרה על דיג בימי
ג' בלבד, הוכחה כבלתי מספקת. האיסור צפוי להיכנס לתוקפו בחודש מרץ ולהימשך
כשנתיים, שבמהלכן מתכוון משרד החקלאות גם להרוג קורמורנים, הניזונים מדגים,
כדי למנוע תחרות עם הדיג. מימושו מותנה בהקצבת 15 מיליון ש"ח לדייגי הכנרת
כפיצוי. איומים על חיות בר. ב-18.1.2010 פרסמה החברה להגנת
הטבע את הדו"ח איומים
בתחום התכנון והבנייה בשמירה על השטחים הפתוחים בישראל לשנת 2010.
הדו"ח מציג התדרדרות במצב השמירה על שטחי הבר: מתוך 93 האיומים המוצגים בו,
25 הופיעו בשנה האחרונה. הדו"ח מזכיר רק ארבעה איומים מהשנה שעברה שהוסרו
בהצלחה, ו-13 נוספים שבהם חל שיפור חלקי במצב. מקור האיומים בתוכניות לפיתוח
נדל"ני תיירותי, בהקמת יישובים חדשים והתרחבות קיימים, ובהקמת תשתיות בתחומי
התחבורה, האנרגיה והמים.
בין האיומים מוזכרת הרפורמה בתעשיית הביצים,
שבמסגרתה מתכנן משרד החקלאות להרוס שטחי חורש נרחבים בגליל לצורך הקמת לולים
חדשים: "במסגרת הרפורמה, כ-80 חוות לולים גדולות מתוכננות לקום על שטחים
פתוחים. מטרת הרפורמה לצמצם את המפגעים הסביבתיים בתחומי היישוב ולאפשר פיתוח
תיירות. אולם, הקמת חוות הלולים עתידה לפגוע בצורה  קשה בחורש הים תיכוני. [...] החברה להגנת הטבע מתנגדת
למיקום של 80 חוות לולים בשטחים הפתוחים, דבר אשר יביא לפגיעה קשה בשטחים
פתוחים איכותיים ולקיטוע רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות גבוהה." הדו"ח
מזכיר את המאבק שמובילה אנונימוס נגד בניית הלולים ואת ההצעה להקים את
הלולים החדשים ללא כלובים ומבלי להרוס שטחי בר.  ועדות לקידום הרס סביבתי. ב-20.1.2010, אישרה ועדת השרים
לענייני תכנון ובנייה את תכנית הרפורמה בתכנון ובבנייה שמקדם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אשר צפויה להחליש את ההגנה החלשה ממילא על שטחי הבר. בין
השאר, צפויה הרפורמה לבטל את הוועדה לשמירה על קרקעות ושטחים פתוחים, לבטל את
מעמד המשרד להגנת הסביבה כיועץ סביבתי למוסדות התכנון, ולהחליש את סמכות
ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית לטובת ועדות מקומיות, שצפויות לאשר
בקלות בנייה. עם זאת, בעקבות התנגדותם של ארגונים סביבתיים ושל השרים גלעד
ארדן ועוזי לנדאו, לא תבוטל במסגרת הרפורמה הוועדה לשימור הסביבה החופית, כפי
שהוצע בתחילה. מקורות
הארץ נהלים וטרינריים. בכתבה " המדינה הגדירה
עבור הווטרינרים לראשונה איך לטפל בחיות מחמד" (18.1.2010) מספר יובל
אזולאי על נהלים חדשים שגיבש משרד החקלאות להסדרת הטיפול הווטרינרי בחיות
"מחמד". בין השאר, מגדירים הנהלים את תנאי ההחזקה המינימליים לבעלי-חיים
באשפוז, ומגבילים את האפשרות של וטרינרים לפתוח בטיפולים מסכני חיים או לבצע
המתת חסד על דעת עצמם. לפי משרד החקלאות, מדי שנה מתקבלות כ-40 תלונות על
רשלנות רפואית מצד וטרינרים.
 נענע 10 מצילים לוויתנים. בטור
" מלחמת
ההישרדות של היונקים הימיים" (14.1.2010) סוקר אריאל אלסנר את פעילותו של
הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנה על לוויתנים
ודולפינים על-ידי הברחתם מפני ספינות ציד והפרעה לפעילות הציידים.
הארץ כנס צמחונות.
בטור " איך
אתם רוצים את כדור הארץ שלכם" (גלריה / עכבר העיר, 18.1.2010) מנסה רחל
טל-שיר לבסס את הלגיטימציה של המאבק לקידום זכויות בעלי-  חיים על התובנה שפגיעה בסביבה מביאה לפגיעה בעצמנו. טל-שיר מדווחת
על הקונגרס הצמחוני הבינלאומי שיתקיים השנה באינדונזיה, במעמד ד"ר ראג'נדרה
פצ'אורי, יו"ר הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם בעניין שינוי האקלים, הקורא לצמצום בצריכת הבשר כאמצעי
להפחתת פליטת גזי חממה.
צרכנות ותזונה
 וואלה! אורז ושעועית. בטור " גרגרים בקצב הסלסה"
(20.1.2010) מציג אורן גולדפינגר מתכוני אורז ושעועית בסגנון לטינו-אמריקאי:
שעועית צ'ילי אדומה על אורז, וריזוטו מקסיקני.
פינת התזונה: מרק ערמונים
חומרים (5-4 מנות)
 50 ערמונים בקליפתם תפוח אדמה גדול
חצי כוס חלב סויה
שליש כוס יין לבן משובח
כף
שמן זית כתית מעולה
תבלינים: כמון, מעט אגוז מוסקט, מלח ופלפל
ליטר וחצי מים רותחים
הכנה
- לחמם תנור ל-220 מעלות ולהכניס את הערמונים לתנור בצלחת עם מעט מים,
למשך 45 דקות.
- להוציא את הערמונים ולקלפם (עבודת נמלים).
- להכניס את הערמונים הקלופים למים הרותחים ולהשאיר בערך 10 ערמונים
שלמים או חצויים בצד.
- להוסיף את שאר המרכיבים מלבד תפוח האדמה ולטחון היטב.
- להוסיף את תפוחי האדמה והערמונים שנשארו בצד ולבשל על אש נמוכה במשך 45
דקות נוספות.
הערה: ניתן להכין את המרק מערמונים קלופים מוכנים
בשקית אך הטריות עדיפה.
ערכים תזונתיים: סיבים תזונתיים, פחמימות, חלבונים,
שמן, ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ברזל, סידן, נתרן, אשלגן, טאנינים,
עמילן.
מתכון וצילום: נטלי שוינקלשטיין – בישול בריא טבעוני, מתוך: הבלוג
של nataly210
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ynet רעל בביצים.
בכתבה "