זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

שנת שירות באנונימוס

רוצים להקדיש שנה לזכויות בעלי-חיים, לפני הצבא או השירות הלאומי? רוצים לגור בקומונה, ללמוד ולפעול  עם בני-גילכם? שנת שירות באנונימוס עשויה להתאים לכם!
שנת השירות נפתחת בחודש אוגוסט שלאחר סיום כיתה י"ב, והמשתתפים בה ("שינשינים") מקבלים באמצעות העמותה אישור לדחיית השירות ממשרד הביטחון. פעילי שנת השירות באנונימוס ישתלבו במערכי חינוך, הדרכה ו/או ריכוז פעילות, ברחבי הארץ תחת ליווי מקצועי וחברתי קבוע של צוות מיומן, ויקבלו דיור, מימון למזון ולנסיעות ועוד.
תלמידי י"א או י"ב המעוניינים לדחות את גיוסם בשנה ולבצע שנת שירות בעמותה, מוזמנים לפנות בדחיפות לעומר: 050-3305006 omer@anonymous.org.il

עובדים במקום שמגיש כבד אווז?

אנונימוס מבקשת את עזרתם של מלצרים, עובדי מטבח וכדומה, שעובדים במסעדות ובחברות קייטרינג המגישות כבד אווז. אנא צרו קשר עם מנשה: info@anonymous.org.il סודיות מובטחת.

בעקבות פשיטת המשטרה על מפטמות – קריאה לפעולה!

כתבו לשר החקלאות, שלום שמחון, ובקשו ממנו לאכוף את האיסור על הפיטום באמצעות ביקורת פתע במפטמות לשעבר, החרמת ציוד הפיטום שנותר בשטח ככלי לביצוע עבירה ושלילת פיצויים ממפטמים שהמשיכו לפטם אווזים לאחר כניסת איסור הפיטום לתוקף.

הכתובת למכתבים: שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250 sar@moag.gov.il

כתבו ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מיכאל מלכיאור, וקראו לו לפעול להפסקת הפיטום הלא חוקי – בקשו ממנו לתבוע ממשרד החקלאות את אכיפת האיסור באמצעות ביקורת פתע במפטמות לשעבר, החרמת ציוד הפיטום שנותר בשטח ככלי לביצוע עבירה ושלילת פיצויים ממפטמים שהמשיכו לפטם אווזים לאחר כניסת איסור הפיטום לתוקף.

הכתובת למכתבים: יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ מיכאל מלכיאור, הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950; פקס 02-6753986; דואל melchiorm@knesset.gov

הרצאה וסרט

ביום ו', 29.12.2006, בשעה 10:30, יתקיים בסינמטק ירושלים אירוע במסגרת הסדרה "על עכברים ואנשים". בתוכנית: הרצאתו של נדב לוי, "בעלי חיים מצילי חיים: בעקבות הצונאמי-האם מותר האדם מן החיה?" והסרט שמונה מתחת לאפס" של פרנק מישל. למנויים כניסה חופשית; ללא מנויים: 35 ש"ח.

הצעת חוק לעידוד העיקור

ב-18.12.2006 היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לעידוד עיקור וסירוס של כלבים וחתולים. מגישי ההצעה, הח"כים גלעד ארדן ורונית תירוש, מציעים להוסיף תיקון לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) התשנ"ד-1994, סעיף 13א:

"(א) המדינה תקצה מדי שנה 4.5 מליון שקלים חדשים לטובת השתתפות בשיעור של חמישים אחוזים במימון ניתוחי עיקור וסירוס של כלבים וחתולים.
"(ב) ניתוחי עיקור וסירוס שימומנו לפי סעיף קטן (א), יבוצעו במרפאות וטרינריות שיעמדו בדרישות על פי תקנות שיותקנו על ידי שר החקלאות."

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הארץ חדשות רעות לפרות. בידיעה  "מסתמן מחסור בחלב ב-2007; שמחון אישר להגדיל הייצור ב-40 מיליון ליטר" (17.12.2006) מדווח עמירם כהן ששר החקלאות, שלום שמחון, אישר בשבוע שעבר ליצרני החלב להגדיל את ייצור החלב ב-40 מיליון ליטר ב-2007. זוהי הגדלה של 3.5% בייצור, ומשמעותה הוספת כ-400 פרות לרפתות, בנוסף על כ-115,000. בשנת 2002 ירד הייצור ב-30 מיליון ליטר בגלל ירידה בביקוש.

כנף ברחבי הארץ, לא ניתן למצוא בחנויות עופות שקיבלו הכשר גבוה, גלאט כושר." לא נמסר באיזו מחלה מדובר.

nrg מעריב פרווה ולא חיקוי! בכתבה "שלא יעבדו עליכם" (19.12.2006) מדווחת סוכנות רויטרס על חשיפה של הארגון האמריקאי HSUS, ולפיה מעילים שנמכרים ברשת Macy's כוללים צווארון מפרווה של שועל רקון – מין המוחזק ונטבח באכזריות בתעשיית הפרווה הסינית. לפי תווית המעיל ועדותם העיקשת של עובדי החנות מדובר בפרווה סינתטית, אולם בדיקות מעבדה זיהו את המקור האמיתי של הפרווה. את המידע פרסם HSUS ב-11 בדצמבר. מסתבר, שמפעל המעילים "ברלינגטון" מבצע הטעיה כזו באופן שיטתי ומוכר מעילים במספר רשתות. עד 22 בדצמבר הודיעו המפעל ו-Macy's על ביטול הפרסומות המטעות, וחברת Sean John הודיעה שתפסיק למכור מעילים כאלה.

המסקנה: לא לקנות מוצרים המכילים חלקים שנראים כמו פרווה! לצרכן בחנות אין אמצעים להבחין בין פרווה אמיתית לחיקוי. השימוש בפרווה תוך הונאת הצרכנים מסתמך על עובדה זו, וכל עוד פריטים פרוותיים נמכרים היטב – ניתן לצפות גם להונאת צרכנים.

nrg מעריב נגד צמר. בידיעה "כבשה ורודה" (21.12.2006) נמסר שהזמרת פינק הצטרפה לקמפיין PETA נגד תעשיית הצמר האוסטרלית. זוהי הזדמנות להזכיר שתעשיית הצמר אכזרית במיוחד וקיימים בשוק בגדים צמחיים וסינתטיים מצוינים.

דרוש: ציוד לחורף. שני עיתונים מסקרים את "מבצע חורף חם" לאיסוף ציוד לחורף (שמיכות, שקי שינה, מזרונים אטומים למים וכד') עובר חתולים וכלבים במקלטים.

פרטים על המוקד לאיסוף ארצי באתר נוח או בטל' 08-9292285 (בתמונה: אמה ממקלט גרגורים)

כתבות:

יעל בר, "מבצע חם", ידיעות אחרונות (24 שעות),  20.12.2006, עמ' 20.

"מחממים את החורף במכלאות", nrg מעריב, 22.12.2006.

מעריב פאניקה מיותרת. בכתבה "סכנה: אלפי תנים ושועלים בתל אביב" (18.12.2006, עמ' 27) מציגה מיכל שפירא תחת כותרת סנסציונית הערכה מנופחת של מספר השועלים והתנים ש"מסתובבים בשטחים הפתוחים בתל-אביב". השירות הווטרינרי נקט באמצעי זהירות רצוי ופיזר ב-17 בדצמבר אלפי פיתיונות המכילים חיסון; זאת מבלי שנמסר כל מידע על "סכנה" בפועל. זוהי ההזדמנות להזכיר לאנשים המטפלים בכלבים ובחתולים, בעיקר בשולי העיר, לחסן אותם נגד כלבת.

nrg מעריב משחקים. בכתבה "צעצוע של כלב" (22.12.2006) מציע הווטרינר דני פרוידנטל כללים בסיסיים לבחירת משחק עבור הכלב או החתול  – מידע חשוב במיוחד לטובת חיה הסגורה במשך רוב שעות היממה בבית.

ידיעות אחרונות מתים בצבא. בכתבה "הכלבים פרצו לבית המבוקשים והצילו במותם חיי חיילים" (21.12.2006, עמ' 2) נמסר על שני כלבים שנורו למוות במהלך פעילות צבאית.

ynet  הדברה ביולוגית. בכתבה "השלום מתחיל בתנשמת" (19.12.2006) מתאר ארז ארליכמן פרויקט של המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון: הצבת תיבות קינון לעופות דורסים בירדן, כשיטה לבקרת אוכלוסיית המכרסמים בשדות ובמקום הרעלה. פרויקט דומה קיים בשבעה מוקדים בישראל, וברשות הפלסטינית, ליד יריחו.

כתבה נוספת: "בזים ישמרו על השדות בירדן", nrg מעריב, 19.12.2006.

פאסט פוד. בקולנוע דיזנגוף בת"א מציג סרטם החשוב והמומלץ של ריצ'רד לינקלייטר ואריק שלוסר, פאסט פוד. הסרט עוסק בתעשיית הבשר, והוא מהווה הזדמנות להכיר את הנושא למי שאינו מעוניין לראות או לקרוא חומר תיעודי על המציאות שמאחורי ההמבורגר. לסקירת הסרט

סקירות שהתפרסמו בעיתונות השבוע:

אורי קליין, "בית המטבחיים האמריקאי", הארץ (גלריה), 19.12.2006, עמ' ד2.

אמיר קמינר, "אימפריית הג'אנק", ידיעות אחרונות (זמנים מודרניים), 20.12.2006, עמ' 14.

מעריב (סופשבוע) הכחדה. בכתבה "צפרדעים מתות בסתר" (22.12.2006, עמ' 66) מדווח מרק מרגוליס (Newsweek): "הקורבנות הראשונים של ההתחממות הגלובלית כבר כאן, בעלי-חיים, שבהשפעת שינוי מזג-האוויר מאבדים מקורות מזון ובתי-גידול, חדלים להתרבות או מתים ממגיפות. לא מדובר בעוד מחקר על זן יחיד ונדיר שעומד בסכנה, מזהירים המדענים, אלא בקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות". לצריכת מוצרים מן החי תפקיד מרכזי ביצירת מצב זה (ראו כתבה מורחבת למטה).

תגובות: מעריב סופשבוע,  ת.ד. 20010, תל-אביב. פקס: 03-5632065 דואל: sofash@maariv.co.il

תזונה בעיתונות הישראלית

מעריב (סופשבוע) חלב הורג. בכתבה "האיש שהזיז את הגבינה שלי" (22.12.2006, "חלב עם הרוח", עמ' 50 במהדורה המודפסת) מראיינת שרה ליבוביץ-דר את ד"ר אריה אבני, מחבר הספר החדש "שוטי החלב", המזהה בצריכת מוצרי חלב גורם מרכזי לתחלואה: "הבעיה האמיתית טמונה בחלבון של החלב. חלבון החלב לא מתפרק, הוא חודר למערכת הדם וגורם לאדם להפעיל את מערכת החיסון שלו כנגד אותם חלבונים. זה חלבון זר שלא אמור להסתובב בגוף שלי, וכשהוא מסתובב הוא גורם לבעיות שונות, כל אדם והרגישות שלו. מי שיש לו רגישות בבלוטת התריס יסבול מבעיות בבלוטת התריס, מי שסובל מבעיות במערכת הנשימה, החלב יגביר את הבעיה."

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

צמחונות חכמה. עיתוני תחילת השבוע המשיכו לסקר בהרחבה את המחקר שמצא כי קיימת סבירות גבוהה, שילדים בעלי מנת משכל גבוהה יאמצו אורח חיים צמחוני בשלב מאוחר יותר בחייהם.

למחקר (באנגלית). כתבות:

יפעת גדות, "גם צמחונים גם חכמים?", Nfc, 17.12.2006.

הילה אלרואי דה-בר ואלה הר-נוי, "ילדים גאונים יהפכו לצמחונים", nrg מעריב, 17.12.2006; עמ' 11 בדפוס.

מודי קרייטמן,"מחקר בריטי: ילדים מחוננים הופכים למבוגרים צמחוניים",  ידיעות אחרונות, 18.12.2006, עמ' 12.

ynet דגים וזיהום. בכתבה "זיהום ממגע עם דגים: המושט (אמנון) המסוכן ביותר" (17.12.2006) מדווחת מיטל יסעור בית-אור על מחקר שנערך בבית-החולים בני-ציון בחיפה, ב-122 אנשים שטופלו לאחר שלקו בזיהום בעקבות דקירת דג כגון מושט וקרפיון. הנפגעים אושפזו בממוצע במשך 5 ימים: "כמחצית מהחולים סבלו מחום גבוה שנמשך יומיים בממוצע. ב-88 אחוז מהמקרים נמצאה דלקת ברקמות הרכות ואצל 27 אחוז מהנדקרים נמצאה דלקת של הכלים הלימפטיים בגפה. אצל 12 אחוז מהחולים נמצא נמק מקומי שהתפתח ברקמות הרכות ואצל שבעה מהנדקרים היתה סכנה ממשית לאיבר הפגוע בהעדר טיפול כירורגי מיידי. כשליש מהמאושפזים נזקקו לניתוח להסרת הרקמה הפגועה. חלקם אף נזקקו לניתוחים חוזרים."

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. צלו הארוך של משק-החי

ניצול חקלאי של בעלי-חיים הוא אחד הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי על פני כוכב-הלכת שלנו – כך לפי דו"ח ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתריע על הדחיפות בביצוע רפורמות יסודיות בשיטות החקלאיות, אולם נכשל בהסקת המסקנה האלמנטרית: קידום הצמחונות חיוני לטיפול במשבר הסביבתי.

על הדו"ח
ב-29.11.2006 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות".* הדו"ח, בן 390 עמודים, קובע שחקלאות המנצלת בעלי-חיים היא אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ. הנתונים לקוחים בעיקרם ממחקרים קודמים ולכן חשיבותו הגדולה של הדו"ח אינה בחשיפת חידושים, אלא בהשפעתו הפוליטית: זרוע משמעותית של האו"ם מתמקדת במשק-החי כמחולל ראשי של המשבר האקולוגי בעולם, ותובעת שינויים דחופים. אנו מביאים בשני חלקים את עיקרי התקציר של הדו"ח, תוך התייחסות לפרטים מגוף הדו"ח והערות על מסקנותיו.

כוונות רציניות
הדו"ח מתיימר להגיש סיכום וניתוח מקיף של הבעיות הסביבתיות שגורם הניצול החקלאי של חיות, כפי שנכתב בתקציר:

"דו"ח זה מבקש להעריך את מלוא ההשפעה של ענף משק-החי על בעיות סביבתיות, לצד גישות אפשריות לשיפור ברמה הטכנית וברמת המדיניות. ההערכה מבוססת על הנתונים העדכניים והשלמים ביותר שבנמצא, ולוקחת בחשבון השפעות ישירות, בנוסף להשפעות של יבולים חקלאיים הנחוצים לייצור משק-החי.
"ענף משק-החי מתגלה כאחד משניים או שלושה התורמים העיקריים לקיומן של הבעיות הסביבתיות הרציניות ביותר, בכל קנה-מידה, מהמקומי לעולמי. ממצאי דו"ח זה מרמזים שהנושא צריך להוות מוקד עיקרי למדיניות המכוונת להתמודד עם הרס הקרקע, שינוי אקלימי וזיהום אוויר, מחסור במים וזיהום מים, ואובדן המגוון הביולוגי.
"תרומת משק-החי לבעיות סביבתיות מתקיימת בקנה-מידה עצום, והתרומה האפשרית שלו לפתרון הבעיות גדולה באותה מידה. ההשפעה כה גדולה עד שיש לטפל בעניין בדחיפות. צמצום ניכר בהשפעה ניתן להשגה במחיר סביר."

פרדוקס המוסדות החקלאיים
הנחות-היסוד של מחברי הדו"ח מקשות עליהם לעמוד במטרות שהציבו לעצמם. הדו"ח הוא יוזמה של LEAD (משק-החי, סביבה ופיתוח) מיסודו של FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם). בפרויקט תמכו הבנק העולמי, האיחוד האירופי ומספר מוסדות לפיתוח בינלאומי באירופה ובארצות-הברית. FAO הוא ארגון התומך באדיקות בייצור מזון מן החי, ומממני הדו"ח הם מוסדות בעלי עניין עסקי מובהק. אינטרסים אלה מגבילים את אופקי המחקר בדו"ח, מטים את מסקנותיו ופוגמים בהמלצותיו. נקודת-המוצא של הדו"ח היא, שניצול חקלאי של חיות הוא נתון שאין לתהות על עצם קיומו ולהציע חלופות, או אפילו לתהות על המשך התרחבותו. השאלה היחידה שמותר לשאול היא: כיצד לגרום למשק-החי לפגוע פחות בסביבה? אף על-פי כן, הדו"ח יוצא בגלוי נגד כוחות כלכליים אדירים, ועל רקע זה, הביקורת שמועלית בו נגד משק-החי מקבלת משנה תוקף. אולם למרות שפע הנתונים הקיימים על יתרונותיו הסביבתיים של מזון מן הצומח בהשוואה למזון חי המיוצר בכל שיטה שהיא – הדו"ח עוסק בהשוואה בין שיטות שונות של ייצור מזון מן החי, ללא נימוק להתעלמות משיטות אחרות לייצור מזון. יש אפוא לקרוא את הדו"ח לאורה של מגבלה מהותית זו.

למרות ממצאיו החמורים של הדו"ח ויתרונה של חקלאות צמחית בקנה-מידה גלובלי,

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעודד באופן פעיל את הגדלת משק-החי במדינות מתפתחות.

בתצלום: "FAO מספק תמיכה ליוזמות משק-חי קהילתי בסודן" (A. Proto, LEAD - FAO)

התפשטות מתמדת
יותר ויותר חיות בעולם מנוצלות בחקלאות, ובתנאים קשים יותר ויותר:

"ענף משק-החי גדל כעת מהר יותר משאר החקלאות כמעט בכל המדינות. באופן טיפוסי, חלקו בתוצר המקומי הגולמי החקלאי עולה עם ההכנסה ורמת ההתפתחות והוא מגיע למעלה מ-50% ברוב מדינות OECD [המדינות המתועשות]. טבעו של ייצור משק-החי משתנה אף הוא בכלכלות עולות רבות, כמו גם במדינות מפותחות. רובו של השינוי ניתן לתמצות במושג 'תיעוש'."

(עמ' 15)

"מרעה נרחב עדיין מתקיים על פני שטחי קרקע עצומים והורס אותם; אם כי יש מגמה גוברת של אינטנסיפיקציה ותיעוש. ייצור משק-החי משנה מיקום גיאוגרפי, ראשית כל מאזורים כפריים לעירוניים ועירוניים-למחצה כדי להתקרב לצרכנים, וכן למקורות המספוא, בין אם מדובר באזורי יבול חקלאי או במוקדי הובלה ומסחר שאליהם מיובא המספוא. קיים גם שינוי במינים, כשהייצור של מינים חד-קיבתיים (חזירים ועופות, המיוצרים בעיקר ביחידות תעשייתיות) גדל במהירות, במקביל להאטה בגידול הייצור של מעלי-גירה (בקר, כבשים ועזים, שמגודלים לעתים קרובות באופן אקסטנסיבי). דרך שינויים אלה, ענף משק-החי נכנס לתחרות ישירה יותר על אדמה יקרת המציאות, על מים ועל משאבים טבעיים אחרים." (מתוך התקציר)

יש להעיר, שתעשיית הדגים אינה חלק מ"משק-החי" שבו מתמקד הדו"ח, אולם היא מוזכרת בתור "תעשיית המזון הגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם" (עמ' 206). 53% מתוצרי תעשייה זו משמשים להזנת עופות וחזירים. התחזית לעתיד פסימית:

"הייצור העולמי של בשר צפוי לעלות יותר מכפליים, מ-229 מיליון טון ב-1999/01 ועד ל-465 מיליון טון ב-2050, וייצור החלב צפוי לגדול מ-580 ל-1,043 מיליון טון. ההשפעה הסביבתית ליחידת משק-חי צריכה להצטמצם במחצית, ולו כדי למנוע גדילה ברמת הנזק מעבר לרמה הנוכחית."

(מתוך התקציר)

הבדלים בין מדינות שונות
הפער בין מדינות שונות ברחבי העולם מצטמצם במהירות:

"במדינות מתפתחות, צריכת הבשר השנתית לנפש הוכפלה מאז 1980, מ-14 ק"ג ל-28 ק"ג ב-2002.
"אספקת הבשר הכוללת שולשה מ-47 מיליון טון ל-137 מיליון טון בתקופה זו." (עמ' 15)

עיקר הגדילה היא ב"ייצור" עופות וחזירים, שהוכפל פי ארבעה במהלך תקופה זו לעומת גדילה ב-111% בלבד במעלי-גרה. לעומת זאת,

"התפתחויות דרמטיות אלה במדינות המתפתחות במהירות, מנוגדות בחדות למגמות במדינות המפותחות, שם צריכת מוצרים מהחי גדלה באיטיות בלבד או שהיא בקיפאון. [...]
"במדינות מפותחות, הייצור הכולל של משק-החי גדל ב-22% בלבד בין 1980 ל-2004. ייצור בשר מעלי-גירה ירד למעשה ב-7% בעוד שייצור בשר עופות וחזירים עלה ב-42%." (עמ' 16-17)

עופות סובלים אפוא מתיעוש יותר מכל מין אחר: "במדינות OECD, הייצור כמעט כולו תעשייתי, ואילו במדינות מתפתחות הוא כבר תעשייתי ברובו" (עמ' 275). מכאן נעבור למספר קטעים מתוך תקציר הדו"ח.

הרס הקרקע

"משק-החי אחראי לשימוש הנרחב ביותר בקרקע למטרות אנושיות, ללא מתחרים. כלל השטח המנוצל למרעה שווה-ערך ל-26% מכלל שטח האדמה שאינו מכוסה בקרחונים. בנוסף לכך, כלל השטח שמוקדש לייצור מספוא מסתכם ב-33% מן השטח הראוי לעיבוד חקלאי. לסיכום, ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ.
"התפשטות הייצור של משק-חי היא גורם מרכזי בהשמדת יערות, בעיקר באמריקה הלטינית, שם מתרחשת השמדת היערות העיקרית – 70% מכלל השטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק ניכר מן השארית. כ-20% משטחי העשב והמרעה בעולם, ובכלל זה 73% משטחי המרעה באזורים יבשים, נהרסו במידה כלשהי, בעיקר עקב רעיית-יתר, דחיסה וסחף שנגרמו מפעולת משק-החי. הקרקעות היבשות נפגעו במיוחד ממגמות אלה, מכיוון שמשק-חי הוא לעתים קרובות מקור המחיה היחיד של אנשים החיים באזורים אלה."

תצלום אוויר של משק תעשייתי בצפון קרוליינה. הבריכה מכילה שפכים מהחיות הכלואות במבנים. הזנת החיות הכלואות במבנים מסתמכת בהכרח על גידולים חקלאיים. (University of North Carolina at Wilmington)

אטמוספרה ואקלים

"בעקבות העלייה בטמפרטורות, עליית פני הים, המסת הקטבים והקרחונים, הסטת זרמי האוקיינוסים והשתנות דגמי מזג-האוויר, שינוי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שעומד בפני המין האנושי.
"משק-החי הוא גורם מרכזי, האחראי ל-18% מגזי החממה שנפלטים ונמדדים לפי שווה-ערך ל-CO2. זהו חלק גדול יותר מזה של תחבורה.
"ענף משק-החי אחראי ל-9% מפליטת CO2 הנובעת מפעילות אנושית.
"החלק הגדול ביותר של זה נובע משינויים בשימושי קרקע – במיוחד בירוא יערות – הנגרם מהתפשטות אזורי המרעה והאדמה המעובדת לגידול מספוא. משק-החי אחראי לשיעור הרבה יותר גבוה של כמה גזים עם פוטנציאל הרבה יותר גדול לחמם את האטמוספרה. הענף פולט 37% מכלל המתאן הקשור בפעילות אנושית (שיש לו פוטנציאל להתחממות גלובלית (GWP) גדול פי 23 מ-CO2) שרובו מגיע מתסיסה במערכת העיכול של מעלי-גירה. הענף פולט 65% מהחנקן הדו-חמצני (עם GWP גדול פי 296 מזה של CO2) שרובו הגדול מגיע מגללים.
"משק-החי אחראי גם לכמעט שני-שליש (64%) מכלל האמוניה שנפלטת בגלל פעילות אנושית, והתורמת באופן משמעותי לגשם חומצי ולהחמצת מערכות אקולוגיות."

שריפה יזומה באמזונס, סנטארם, ברזיל, שנועדה לבירוא יער במטרה להשתמש בשטח לגידול סויה כמספוא.

(תצלום: Greenpeace / Beltrá Daniel, מתוך:2004 LEAD - FAO) 

מים

"העולם מתקדם לעבר בעיות גוברות של מחסור במים מתוקים, נדירות ודלדול משאבים, כאשר 64% מאוכלוסיית העולם צפויה עד 2025 לחיות באגנים הסובלים ממחסור במים.
"משק-החי הוא גורם מרכזי בשימוש הגובר במים, ואחראי ליותר מ-8% מצריכת המים העולמית לשימוש אדם, בעיקר להשקיית גידולי מספוא. זהו ודאי המקור המגזרי הגדול ביותר לזיהום מים, התורם לאיטורפיקציה [דישון-יתר במים והתפשטות אצות], אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות, הופעת עמידות לאנטיביוטיקה ובעיות רבות נוספות. המקורות העיקריים לזיהום הם הפרשות בעלי-חיים, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים ממפעלים לעיבוד עור, דשנים וקוטלי מזיקים המשמשים לגידול מספוא, ומשקעים משטחי מרעה שנסחפו. נתונים עולמיים אינם בנמצא אולם בארצות-הברית, בעלת השטח הרביעי בגודלו בעולם, משק-החי אחראי לכ-55% מהסחיפה והסחופת [קרקע שנסחפה], 37% מקוטלי המזיקים שנמצאים בשימוש, 50% מהאנטיביוטיקה שנמצאת בשימוש, ושליש מעומס החנקן והזרחן במקורות מים מתוקים.
"משק-החי משפיע גם על חידוש מלאי המים המתוקים עקב דחיסת האדמה, הפחתת החלחול, הרס גדות נחלים, ייבוש מישורים המועדים להצפה, והורדת מפלס מי-התהום. תרומת משק-החי לבירוא יערות גם מגבירה את הנגר [מים שאינם מחלחלים] ומפחיתה את המים התת-קרקעיים."

תמונות פרסומת לציוד ללולים בסין, מתוצרת "האיגוד הסיני למיכון לתעשיות קלות" (CLIMA) שנוסד ב-1989

ומהווה יצואן מוביל של ציוד ללולים מסין. מימין למעלה: לול סוללות לתעשיית הביצים, זהה ללולים במערב;

משמאל למעלה: מערכת צינון הבנויה על התזת מים מתמדת; למטה: מערכת לסילוק זבל עופות.

בשבוע הבא נביא את החלק השני של סקירת הדו"ח

*מושג המפתח בדו"ח הוא Livestock, שמקובל יותר לתרגמו כ"חיות משק" ולא כ"משק-חי", אולם בחרנו ב"משק-חי" כי מחברי הדו"ח השתמשו במושג Livestock בהוראה המתאימה לענף חקלאי יותר מאשר לחיות.

מקור

Henning Steinfeld, Pierre Gerber, Tom Wassenaar, Vincent Castel, Mauricio Rosales, Cees de Haan, Livestock's Long Shadow: Environmental Issues and Options, LEAD / FAO, 2006.

3. עוף עם חיידקים
בעקבות חשיפת ידיעות אחרונות, 22.12.2006

מוצרי בשר עוף וחיידקים הנפוצים בהם, מימין לשמאל: E. coli, ליסטריה וסלמונלה

חשיפה

עמוד השער בגיליון השבת של ידיעות אחרונות, 22.12.2006, כולל הפניה לכתבת השער של המוסף 'כלכלה':

"טרי לא בריא

"מבחן מעבדה: זהירות! העופות הטריים שבדקנו ברשתות השיווק – מזוהמים"

כתבתה של שושנה חן (עמ' 8-6) מבוססת על בדיקה מעבדתית של תשע גוויות: חמש של "עוף טרי" וארבע של "עוף קפוא", שנקנו בחנויות מזון שונות. מסקנות הבדיקה רלוונטיות ביותר לצריכת בשר בישראל בכלל, לפי חן, כי 78% מן הבשר הנצרך בישראל הוא בשר תרנגולי בית, ומתוך זה הרוב המכריע הוא "עוף טרי". הכתבה כולה מתייחסת לעופות המתים כאל מוצר גרידא, אולם היא מסייעת להזכיר לנו מה עובר על העופות בחייהם.

"פטם"  – אפרוח בתעשיית הבשר, חי בתוך מצע ספוג הפרשות. האפרוח קרס לאחר שרגליו אינן מסוגלות לשאת אותו  –

תופעה טיפוסית לעופות בתעשייה, תוצאה של ברירה מלאכותית אינטנסיבית. תוצאה נוספת היא היחלשות דרסטית של

המערכת החיסונית של עופות אלה. (תצלום: tierdach.de - die Tierlobby)

תוצאות הבדיקה

לדברי חן,

"בשלושה מהעופות (של מגה, שופרסל ביג ובלדי) נמצאו חיידקי סלמונלה, באחד מהם (של מגה) נמצא ליסטריה, ובשלושה (של שופרסל ביג, בלדי וחצי חינם) נמצאו חיידקי אי.קולי בכמויות גבוהות יחסית. כמו כן נמצאו תכולות גבוהות יחסית של עובש ושמרים בחלק מהעופות הטריים."

בעופות הקפואים "לא נמצאו חיידקים מעוררי מחלות", וכן "תוצאות הספירות הכלליות של החיידקים נעו בין 270 ל-22 אלף לגרם, לעומת 1,700,000-18,000 לגרם בעופות הטריים." מנהלת המעבדה המיקרוביולוגית אמינולאב מסבירה: "כמויות גדולות של קוליפורמים מעידות שמשהו לקוי בהקפדה על ניקיון אצל העובדים המטפלים בעופות בקצבייה", וכן "שמרים מעידים על טריות המוצר. כאשר כמות השמרים עולה על אלף לגרם, קיים חשש שהמוצר איננו טרי."

סיכונים ו(היעדר) פיקוח

חן מזכירה כי

"ליסטריה מסוכן במיוחד לנשים הרות ועלול לגרום להפלות. הוא מסוכן גם לקשישים, לילדים ולחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת. [...]

"הסלמונלה הוא חיידק שגורם לחום, הקאות, מחלות מעיים, דלקות פרקים ואפילו עלול לסכן חיים."

לפי אתר 'המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן' (CDC, ארצות-הברית), זיהום E. coli

"מוביל לעתים קרובות לשלשול דמי חמור ולעוויתות בבטן. לעתים הזיהום גורם שלשול לא-דמי או שאינו גורם סימפטומים. [...]

באנשים מסוימים, בעיקר ילדים מתחת לגיל 5 וקשישים, הזיהום עלול לגרום גם סיבוך הנקרא תסמונת הימוליטית אורמית (HUS) שבו נהרסים תאי הדם האדומים והכליות קורסות."

הממסד אינו מסייע הרבה לצרכנים. כותבת חן:

"נכון להיום, לא רק שאין תקינה רשמית ואין כל סטנדרט בנושא עופות בישראל, אלא שבמשרד הבריאות ובמשרד החקלאות לא מתרגשים מקיום סלמונלה וליסטריה בעופות גולמיים. [...]

"ד"ר אליעזר לידי, מנהל המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מסביר שהחיידקים לא מהווים בעיה כי הם מושמדים בחום."

יש בכך מידה של אמת, מסבירה חן בעזרת מומחים, "אבל לפני הבישול הם עלולים לזהם מזונות נוספים – על השיש או בשקית שמגיעה מהסופרמרקט".

עופות תלויים במשחטה: הגוויות (בהנחה שכולם אכן מתו  – ולא תמיד זה קורה) יוצאות ממכונת המריטה האוטומטית ומועברות למכל השליקה, ובתוכו חודרים לנקבוביות ולפתחי הגוף כל שאריות ההפרשות שנותרו על הגוף.

(תצלום: United Poultry Concerns)

משחטה בישראל: אכזרי ומטונף. "עוף טנא" בחדרה, נובמבר 2001

זיהום ב"עוף קפוא"

חן כותבת עבור צרכני בשר שאינם מתכוונים לוותר על מנהג זה, ולכן הכתבה מכוונת לשמירה קפדנית על היגיינה ולהעדפת "עוף קפוא". אולם בכתבה עצמה מזהיר פרופ' יצחק קלינגר, לשעבר מנהל המכון הווטרינרי של משרד החקלאות, שההקפאה "מורידה את חיוניותו של חיידק הסלמונלה, אבל לא מחסלת אותו. המים הנוזלים מהעוף הקפוא, המופשר על השיש לפני הבישול, מהווים מקור זיהום אדיר." נוסיף כאן ציטוט מנתונים שאספה גייל אייזניץ על שחיטת עופות בארצות-הברית; לאור הדמיון הטכני בין השיטות הנהוגות בתעשיית בשר העופות בעולם, אין סיבה להניח שהתיאור אינו רלוונטי לישראל:

"החידושים הטכנולוגיים של שנות ה-70, שהפכו את השחיטה המהירה בהיקף גדול לאפשרית – ושכולם אושרו על-ידי משרד החקלאות – גם אחראים במידה רבה לעלייה הדרמטית בעופות מזוהמים במפעלים אלה. במכל השליקה, עופות חיים נושמים זיהום מהפרשות שנמצא על העור והנוצות, ומים חמים פוערים את נקבוביות העופות ומאפשרים לפתוגנים לחלחל פנימה. פעולת החבטה של מכונות המריטה יוצרת תרסיס של מים המזוהמים בהפרשות, שאז נחבטים לתוך העופות. זיהום מתרחש גם כאשר מוציאים את מעיהם של העופות על-ידי מתקני הוצאת מעיים אוטומטיים. המכונות המהירות פוצעות לעתים קרובות את המעיים ושופכות הפרשות לתוך נקבי גוף העופות."

בתנאים אלה הזיהום הוא בלתי נמנע ללא קשר להקפאת העופות, הרבה לפני שהגווייה הושארה בחדר ללא קירור – מקור הזיהום העיקרי שבו מתמקדת חן. למעשה, הזיהום מתחיל הרבה קודם לכן, כאשר רבבות עופות נאלצים לחיות בצפיפות עצומה בתוך ההפרשות שלהם.

לול עופות טיפוסי בתעשיית הבשר: בהמון צפוף זה, המתבוסס בהפרשות, החיידקים מתפשטים במהירות עצומה

מקורות

שושנה חן, "טרי בריא?", ידיעות אחרונות (כלכלה), 22.12.2006, עמ' 8-6.

Gail A. Eisnitz, Slaughterhouse, /9New York: Prometheus Books, 1997), p. 167.

4. פינת התזונה
מסעדה אתיופית ידידותית לצמחונים

חבש, אלנבי 2 תל-אביב, טלפון: 077-21-00-181

 שעות פתיחה: א'-ה' 01:00-12:00, ו' 12:00 עד כניסת השבת, מוצא"ש עד 1:00

בתחילת אלנבי, מטר מחוף הים, ממוקמת – קצת נסתרת – "חבש", המסעדה האתיופית הראשונה (ובינתיים – היחידה) בתל-אביב. המסעדה מעוצבת כבקתה אתיופית, והשירות אדיב וראוי לציון במיוחד. הארוחה הצמחונית היא פלטה של מבחר תבשילי ירקות ומחיות קטניות (אפונה, עדשים, תפוח-אדמה, סלק ועוד) המוגשים על אינג'רה – פיתה אתיופית חמצמצה וענקית, בעלת מרקם ספוגי, שעשויה מטף (דגן בר אפריקאי). המנה, שמחירה 57 ₪, היא מנה זוגית. היא מוגשת ללא סכו"ם – קורעים חלק מהפיתה ומנגבים בה את התבשלים והמחיות (בטכניקה דומה לניגוב חומוס) וחלק מהתבשילים חריפים. אפשר להזמין גם מנה קטנה יותר (39 ₪) של אחד מהתבשילים. עוד ניתן להזמין בירה וקפה אתיופיים, שכמו כל התבלינים, הטף ומרכיבים אחרים במטבח מיובאים מאתיופיה.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון