פעילות

חיפה: פעילות בחופשת הקיץ

לקראת הקיץ, אנונימוס קוראת לסטודנטים ולתלמידים שיצאו לחופשה מלימודיהם, להצטרף לפעילות ההסברה ברחובות חיפה. הפעילות כוללת משמרות, דוכנים והפצת פוסטרים בכל רחבי העיר. לפרטים – נטע: 054-3053113

יודעים על מקום שמוכרים בו כבד אווז?

ידוע לך על מסעדה, שירות קייטרינג או קצב המוכרים כבד אווז? דווח/י לנו בטופס הבא כדי לסייע בעצירת הפיטום הבלתי חוקי.

כדאי לכתוב!

פיטום האווזים ממשיך להתבצע על-ידי עבריינים (ראו פירוט). כתבו לשר החקלאות, שלום שמחון, מחו בפניו על שמשרד החקלאות מסייע לעברייני הפיטום להמשיך ולהתעלל למוות באלפי בעלי-חיים, והדגישו ששלושת המשקים (משק ואחנון בפתחיה, משק אשתר בשתולים ומשק לגזיאל בבן זכאי) המשתתפים ב"ניסוי האכלה חופשית" נתגלו שוב ושוב כמפטמות לכל דבר ונגד שלושתם הוגשו כתבי אישום. בקשו ממנו בנימוס:

• להפסיק מיידית מתן היתרי העברת האווזים למשקי הפיטום העברייניים;
• לבטל מיידית את מכסות העובדים הזרים הנדיבות שניתנו למשקים העברייניים;
• להעניש בעלי משקים שהפרו הסכם עם משרד החקלאות והוציאו מאות אלפי שקלים במרמה מכספי משלם המסים (כ"פיצוי" על "אובדן פרנסתם").

כתובתו: שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, רח' דרך המכבים, בית דגן 50200.

פקס: 03-9485835 או 03-9485813  דואל: sar@moag.gov.il

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס. השירות יתקיים בת"א בהיקף 40 שעות שבועיות למשך שנה. יתרון לגרים באזור ת"א והמרכז. לפרטים נוספים: info@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

טיפול בחיות בימים חמים

בכתבה "בחום הכבד – יש לשמור גם על חיות מחמד" (Nfc, 21.6.2007) מביאה גלית יצחק עצות מהסתדרות הרופאים הווטרינרים לקראת גל החום שפוקד את הארץ: לוודא שלכלבים וחתולים יש מים טריים ונגישים; להחליפם פעמיים-שלוש ביום; לוודא כי במהלך היום המים לא נגמרו או נשפכו; להכניס חיות הביתה במידת האפשר או לספק להן צל קריר; לזרוק מזון שהחיה לא סיימה לאכול; ולטפל בחיה אפתית המסרבת לשתות.

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם עקב הטעיית הצרכנים לגבי תכולת ביצים במוצרים "מיונס", "ממרח אלף האיים 5%" ו"ממרח שום 5%", דרושים מצהירים שנפגעו מההטעיה. לפרטים: מנשה. לפירוט בנושא: 1, 2.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

לקראת איסור סחר בפרוות חתולים וכלבים

ב-19.6.2007 החליט הפרלמנט האירופי ברוב גורף לאסור סחר במוצרים המכילים פרוות חתולים או כלבים. האיסור צריך עדיין לעבור אישור של ממשלות האיחוד האירופי. אם יאושר, ייכנס האיסור לתוקף ברשאית שנת 2009, והאחריות על אכיפתו תחול על שירותי המכס בכל מדינות האיחוד. כיום יש חוקים המגבילים את הסחר בפרוות חתולים וכלבים – לרוב באופן חלקי – ב-15 ממדינות האיחוד. מיליוני חתולים וכלבים מומתים בעולם לייצור פרווה, רובם בסין אך בשנת 2005 נחשפה תעשייה גם באירופה עצמה – בצ'כיה. פרוות אלה נסחרות בכל העולם (גם בישראל) תחת תוויות מטעות וללא אפשרות זיהוי מלבד בדיקת DNA.

מקורות

Andy Dabilis, "Eyes on China, but no more dog and cat fur", New Europe, 23.6.2007.

Jan Sliva, (Associated Press), "Cat and dog fur trade to be banned in EU", Yahoo! News, 19.6.2007.

"Cat and Dog Fur Imports to be Banned", Advocates for Animals, 19.6.2007.
"HSI Investigation Reveals a New Source for Cat and Dog Fur in Europe: Europe Itself", The Humane Society of the United States (HSUS), 8.12.2005.

הארץ TheMarker ייבוא וקוסמטיקה. בכתבות "תיקון קוסמטי" ו"המתנגדים: 'זה יעלה לנו עשרות מיליוני שקלים'" (19.6.2007, עמ' 32-33) בוחנת רוני לינדר-גנץ את "הצעת חוק צער בעלי-חיים – איסור ייבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי-חיים", שאושרה לקריאה ראשונה על-ידי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (11.6.2007). הכתבות כוללות הצהרה מעורפלת מחברת Procter & Gamble: "החברה אינה בודקת רכיבים של מוצרי יופי בבעלי-חיים, למעט במקרים נדירים ביותר"; דיון בסימון מוצרים שלא נוסו על חיות, אשר בישראל הוא וולונטרי בלבד;  ודברי התנגדות של תעשיינים. ח"כ גדעון סער, מגיש הצעת החוק, מבהיר כי הנוסח הסופי טרם נקבע: "האפשרות המקילה יותר היא להחיל את החוק ביחס לניסויים עתידיים בלבד [...] והאפשרות השנייה היא להחילו גם על מוצרים שבהם נערכו ניסויים בעבר על אף שבאותו זמן היו חלופות בעלות תוקף מדעי."

Nfc בשר מאוסטרליה. בכתבה "בג"צ ביטל דרישה הלכתית להכשרת בשר כבש" (21.6.2007) סוקרת רותי אברהם את בג"ץ 7471/05: ב-20.6.2007 ביטלו שופטות בג"ץ את התנאי שהציבה הרבנות הראשית למתן תעודת הכשר לבשר כבש מאוסטרליה: יש להכשיר את הבשר עוד בטרם הבאתו לארץ. החלטת השופטות באה בתגובה לעתירתה של חברת ייבוא בשר כשר ושיווקו נגד הדרישה שהציבה הרבנות הראשית. על רקע המשלוחים החיים מאוסטרליה, משמעות ההחלטה עבור הכבשים אינה ודאית, אולם נראה שכל הקלה בייבוא בשרן של חיות שנשחטו באוסטרליה, עשויה להתחרות במשלוחים החיים ולתרום בכך לצמצום מסוים בסבלם של הכבשים.

הארץ קורבנות תעשיית הבשר. בידיעה "סכסוכים בין מגדלי בקר: כ-4,000 דונם שטחי מרעה עלו באש" (17.6.2007, עמ' א7) מדווח אלי אשכנזי על הצתה קטלנית בסמוך לקיבוץ חוקוק שבצפון. השריפה מצטרפת להרעלות שביצעו בוקרים, ושעליהן דיווחה העיתונות בהרחבה בשבוע שעבר. בילי פרנקל ("גוזל נשרים חולץ משמורת גמלא", nrg מעריב, 19.6.2007) מדווחת על הצלת גוזל נשרים שביעי מגמלא לאחר מות ההורים, שנפלו קורבן להרעלה. שלושה גוזלים ושישה נשרים בוגרים נמצאו מתים בעקבות ההרעלה.

nrg מעריב הרשות יורה. בכתבה "סיכול ממוקד" (21.6.2007) מדווח דורון נחום שפקחי רשות הטבע והגנים באזור השרון יורים בתנים ובשועלים "על מנת לדלל את אוכלוסייתם" – שממילא היא דלילה, ו"על מנת לשמור על האיזון הטבעי באזור" –אף על-פי שבני-אדם הם שמפרים אותו ולא התנים והשועלים.

ידיעות חיפה חזירים. בכתבה "חברה פרטית מציעה חומר שיפתור את בעיית החזירים בואדיות הכרמל" (21.6.2007) מספר ליאור פרי על החומר "אדיר", המפוזר בשטח וכאשר חיות מרחרחות אותו, נגרמת להן צריבה ברירית הפה והעיניים והן מסתלקות מהמקום מבלי להיפגע. זוהי אחת מהאפשרויות להרחקת החזירים משכונות מגורים.

תושבי האזור מוזמנים להדפיס ולהדביק בסביבת מגוריהם כרזת הסברה בנושא.

זמן חיפה העברת גן החיות? בכתבה "מי חשוב יותר – הציבור או החיות?" (22.6.2007, עמ' 17-16) סוקר אבי כפירי את השיקולים לטובת ולרעת יוזמתו של סגן ראש העירייה, רמי לוי, להעברת גן החיות לפארק הכרמל. השיקול החשוב ביותר לטובת המעבר הוא שיפור בתנאי הכליאה, אולם שיפור התנאים עלול גם להביא להגדלת מספר החיות הכלואות ומגוון המינים. לוי: "מדובר באזור ענק, ללא הגבלה של מקום. זה מקום אידיאלי, שניתן להביא אליו גם חיות שלא נמצאות בגן-החיות שלנו, למשל פילים. שם, בסמוך לטבע, יוכלו ליצור מרחבים גדולים לחיות, ולא לשים אותם בכלובים קטנים." כדאי לזכור את הדברים שכתבו לראש העירייה לפני שנתיים חברי ועדת הביקורת של ארגון גני החיות, שביקרו בגן אחרי שיפוצו: "נחרדנו ממה שראינו – גן ירוד, ללא מרפאה ראויה, ועם תנאי אחזקת בעלי-חיים שאינם עומדים בשום סטנדרט מקובל" (מתוך: חנה טל, "חי, צומח, דומם", כלבו, 6.5.2005).

כאן נעים חלב סויה. בכתבה "רק 16% מבתי הקפה בישראל מציעים ללקוחותיהם חלב סויה" (20.6.2006) מדווח משה נעים כי 243 מתוך 1400 בתי-הקפה בארץ, מציעים ללקוחותיהם אפשרות של תוספת חלב סויה לקפה, לפי פרויקט משותף של אנונימוס ואתר מפה. לרשימת בתי-הקפה.

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 הגבלת הסחר הבינלאומי בחיות בר
הוועידה ה-14 של CITES, יוני 2007

ב-15.6.2007 הסתיימה בהאג, הולנד, ההתכנסות ה-14 של הוועידה על סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES). בוועידה השתתפו נציגי 171 מדינות והיא נמשכה 13 ימים. אנו מביאים את ההחלטות הבולטות מתוך למעלה ממאה החלטות שהתקבלו בוועידה.

האמנה
CITES (ועידה על סחר בינלאומי במיני חי וצומח בסכנת הכחדה) היא אמנה בינלאומית שנחתמה ב-1973 במטרה להגביל את הסחר בחיות בר ובצמחי בר. המדינות המשתתפות בהסכם, שמספרן עולה בהדרגה, מתכנסות אחת לשנתיים-שלוש. כיום נמצאים תחת הגנה כלשהי על-ידי CITES כ-5,000 מיני חיות וכ-28,000 מיני צמחים. ההסכם חל על ציד, לכידה והחזקה של חיות או שרידיהן לכל מטרה מסחרית שהיא – מניצול כ"חיית מחמד", עבור בהרג למטרת אכילה, וכלה בלכידה שנועדה ליצירת "גרעיני רבייה". המדינות המשתתפות חייבות למצות את הדין עם מפירי האמנה בשטחן (ציידים וסוחרים) במסגרת מערכות החוק שלהן. להחלטות CITES עצמן אין תוקף של חוק, אם כי יש ל-CITES יכולת להפעיל סנקציות נגד מדינות המפרות את החלטותיה. יש להדגיש, שאמנת CITES לא מבקשת לכבד את זכויותיהם של בעלי-חיים. היא אינה מנסה למנוע הרג של חיות בר, למנוע עינוי של חיות או לערער על מעמדן של חיות בר כסחורה. מטרת האמנה המוצהרת היא למנוע הרג, העלול להביא ל"ניצול יתר" ולהכחדה של מינים; זהו הסכם בין ממשלות, שנועד להבטיח כי "המסחר הבינלאומי בדגימות של חיות וצמחים לא יסכן את הישרדותם". עם זאת, ל-CITES יש חשיבות עצומה במניעת ציד ועינוי של מיליוני חיות.

לווייתנים
ההחלטות שהתקבלו בהתכנסות ה-14 בהאג מאשררות את עמדת CITES נגד ציד מסחרי של לווייתנים. את הניסיון להסיר את ההגבלות על סחר בינלאומי בלווייתנים מובילות יפן ואיסלנד. לאחר ויכוח לוהט בנושא, החליטו נציגי המדינות החברות לאמץ את הצעת אוסטרליה, שלפיה CITES לא יבחן מחדש מעמדם של מיני לווייתנים כל עוד "הוועידה הבינלאומית לציד לווייתנים" (שמורכבת מ-60 מדינות בקירוב) מתמידה באיסור שלה על ציד מסחרי של לווייתנים.

דגים
מין חדש נכנס לרשימת המינים המוגנים לפי CITES: הצלופח*. מין זה נודד בין האוקיינוס האטלנטי לנחלי אירופה ונדוג למאכל במספרים גדולים; מעריכים שהאוכלוסייה המגיעה לאירופה הצטמצמה ב-90% עד 98% מאז שנות ה-70.

הוועידה בהאג הכניסה לרשימת המינים המוגנים שישה מתוך שבעת מיני המסורנים – קבוצת דגים הקרובים לכרישים וחיים במים רדודים באזורים טרופיים וסובטרופיים. המסורנים ניצודים בשל סנפיריהם, בשרם, הכבד שלהם שממנו מפיקים שמן דגים, החרטום דמוי-המסור שלהם, וכן עבור תצוגה באקווריומים. המינים נוספו לנספח I של CITES – רשימה שהמינים הנכללים בה אסורים בסחר בינלאומי.

בתמונה: מסורן שנלכד בחכה

הוועידה החליטה להדק את הפיקוח על הסחר בקוויאר, בניסיון להגן על דגי החדקן (קוויאר הוא ביצי דגים, בדרך-כלל חדקנים). לפי דרישה שנקבעה כבר בשנת 2002, מדינות התופסות ומייצאות את ביצי הדגים יצטרכו לשלוח ל-CITES הצעות למכסות לאישור; כעת נוספה לכך הדרישה, שלהצעת המכסה יצורפו הערכות מדעיות התומכות במכסה המוצעת (כלומר: נתונים המראים שהמכסה לא תכחיד את הדגים) והמידע יהיה פתוח לכל מדינה המבקשת זאת. יש לציין, שוועדת בעלי-החיים ב-CITES סירבה בשנה שעברה לאשר מכסות ייצוא לביצי דגים מהים הכספי, אולם ניסיון זה להגן על דגי החדקן אינו מצליח, כי היקף הסחר השחור גדול יותר מהיקף הסחר החוקי. נראה שניתן להציל את החדקנים בטבע בעיקר באמצעות חרם צרכנים.

בתמונה: שוטרים חמושים ואנשי רשות המדגה של קזחסטן עם חדקן בלוגה, המין שביציו נמכרות במחירים הגבוהים ביותר. הדייגים נוהגים לבתק את גוף הדג החי להוצאת הביצים. (צילום: P. Doukakis)

הוועידה דחתה ברוב קטן את הצעת גרמניה, בגיבוי האיחוד האירופי וארצות-הברית, להגן על שני מיני כרישים. אלה נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מדיג לייצור מרק סנפיר ושימושים בבשרם, בעורם ובשומן שלהם, ומתפיסתם כ"תוצר-לוואי" של דיג המכוון למינים אחרים, כגון טונה. המינים הם קוצן מצוי – במקורו בעל אזורי תפוצה נרחבים, אולם בעשור האחרון הצטמצמה אוכלוסייתו בצפון האוקיינוס האטלנטי ל-5% ממה שהייתה; ולאמנה חוטמנית מצפון האוקיינוס האטלנטי והים התיכון, שאוכלוסייתה בצפון האוקיינוס ירדה ל-11% בארבעת העשורים האחרונים. בסוף שנת 2006 התקבלה באיחוד האירופי החלטה להגן על שני מינים אלה, אך אירופה היא עדיין צרכנית מרכזית שלהם. ההצעה נדחתה בגלל התנגדות יפן, נורבגיה, קוריאה, סין ומדינות דרום-אמריקאיות.

נכחדים ללא הגנה על-ידי CITES: קוצן מצוי (מימין) ולאמנה חוטמנית

פילים
הוועידה ה-14 החליטה לאפשר מכירה בינלאומית חד-פעמית בשנהב. הסחר הבינלאומי בשנהב נאסר על-ידי CITES ב-1989, אולם בוצוואנה, נמיביה, דרום אפריקה וזימבבווה ביקשו פטור מהאיסור כדי למכור שנהב "שהושג באופן חוקי מעדרים בריאים ומנוהלים כהלכה", כלומר, לדבריהן – מפילים שמתו באופן טבעי מאז 1989. לטענת מדינות אלה, המכירות נועדו לקידום שימור הפילים – אולם רוב המומחים לשימור חיות בר מעריכים, שהסחר החוקי בחיות בר ובמוצרים שהופקו מהן מעודד את הציד ואת הסחר הבלתי חוקיים. הפשרה שהושגה בהאג מאפשרת לכל אחת ממדינות אלה לבצע מכירת שנהב חד-פעמית, בנוסף על 60 טון שנהב שיימכרו על-ידי הארבע יחד. לאחר מכירות אלה, לא ידונו ב-CITES באף הצעה נוספת לבצע מכירות במשך תשע השנים הבאות. פשרה זו מוצגת על-ידי סוכנויות הידיעות כהישג היסטורי – לאחר דיונים מפרכים במשך שנים – מול הצעתן של 21 מדינות אפריקאיות, בראשות קניה, לקבוע איסור מוחלט על סחר בשנהב למשך 20 שנה. בכל מקרה, אסונם המרכזי של הפילים הוא הסחר הבלתי חוקי בשנהב, בעיקר בין קונגו, ניגריה וקמרון לתאילנד ולסין. להערכת הארגון IFAW, לפחות 20,000 פילים נהרגים בשנה עבור הסחר בשנהב, ומאה מפקחי ציד נהרגים בניסיון להגן על הפילים.

בתמונה: אחד מהאמצעים המקובלים להבהיר לציידים ולסוחרים הלא-חוקיים שהסחר בשנהב אינו משתלם הוא שריפת השנהב שהוחרם, כדי שלא יהפוך לסחורה בשום דרך.

במקביל לפגישת CITES הודיעה הנהלת אתר המכירות הפומביות eBay על הפסקת כל סחר בינלאומי בשנהב דרך האתר, החל מסוף יוני 2007. לפי IFAW, הכרזת eBay היא צעד תקדימי נגד סחר בשנהב באמצעות האינטרנט. סקר שביצע הארגון בפברואר מצא כי 94% מהשנהב הנסחר דרך eBay עלול להיות בלתי חוקי; עוד נמצא, שמדיניות eBay במדינות השונות בעניין סחר בשנהב לא נאכפה.

טיגריסים
הוועידה ה-14 החליטה על התנגדות לגידול טיגריסים בשבי. בסין מוחזקים במשקים מיוחדים קרוב ל-5,000 טיגריסים. ב-1993 נכנס לתוקף בתחומי סין איסור על הסחר באברי טיגריסים, אולם החקלאים הסינים מוכרים אברי טיגריסים לשימושים "רפואיים", למסעדות ולקישוט. במהלך הוועידה ה-14 גילו מומחי CITES שבשר טיגריס זוהה בבדיקות גנטיות במסעדה בסין; רשת טלוויזיה בריטית אף חשפה שבשר טיגריסים מוצע בתפריט. הוועידה האיצה בסין לאסור את קיומם של משקי טיגריסים מסחריים. החלטת CITES באה בתגובה ללחץ שמפעילים משקיעים על ממשלת סין להסיר את האיסור על הסחר באברי טיגריסים. במתקני הגידול אוגרים גופות של טיגריסים בתקווה שהחרם יוסר וניתן יהיה לסחור בקלות במוצרים שהופקו מהגופות. בנוסף לכך, סחר חוקי יעודד ציד בלתי חוקי כמקור זול יותר לאברי טיגריסים (בתמונה, מתוך כתבת CNN) וצפוי להביא להכחדה מהירה של אוכלוסיית הבר בעולם. את ההצעה להאיץ בסין לבטל משקי טיגריסים הגישה ארצות-הברית, והצטרפו אליה שלוש מדינות שיש בהן אוכלוסיות בר של טיגריסים: הודו, נפאל ובוטאן. ההצעה התקבלה בהסכמה נרחבת. בתגובה, סין הודיעה שלא תסיר את האיסור על סחר בטיגריסים מבלי להאזין לחוות-דעת מדעיות מרחבי העולם. סין גם הצטרפה לטיוטת הצעת מאת הודו, נפאל ורוסיה, הקובעת שמשקים לטיגריסים צריכים להיות מוגבלים לכמות הנחוצה לתמיכה באוכלוסיית הבר.

לוריס
CITES אישרה את הצעתה של קמבודיה לאסור את הסחר בלוריס אטי (לוריס עצל) – כחמישה מינים זעירים של קיפוף (פרימאט), שנמצאים בין הודו לאינדונזיה, בסכנת הכחדה. הלוריסים ניצודים לסחר בינלאומי כ"חיות מחמד", ומעריכים ש-30% עד 90% מתים בהובלה, ותינוקות גוועים בשבי בהיעדר טיפול אימהי. ככל הנראה, הרס בתי-גידול וכן ציד כדי לייצר מגופם "תרופות" לשוק המקומי פוגעים בחיות ממין זה עוד יותר.

בתמונה: תינוק של אחד ממיני הלוריס האטי בשבי נצמד לאצבע אנושית. לא רק הממדים הזעירים מביאים לשיעור תמותה גבוה מאוד בשבי, אלא גם היעדר ניקוי אימהי, שהוא חיוני לשמירה על פרוות התינוק. (צילום: ZSL)

צבאים
הצעת אלגי'ריה לספק הגנה  (לפי נספח I ל-CITES, האוסר סחר בינלאומי) לצבי רים התקבלה בקונצנזוס. אויביו העיקריים של צבי זה הם ציידים. אולם הצעתה אלג'יריה לספק הגנה לשני מינים אחרים נדחתה: תת-המין הצפון-אפריקאי של האיל האדמוני, הנפגע ככל הנראה בעיקר בגלל אובדן בתי-גידול לטובת חקלאות (כולל מרעה); וצבי קווייר, אף הוא מצפון אפריקה, קורבן של אובדן בתי-גידול וציד. האיחוד האירופי, התאחדות הנסיכויות ויפן טענו שאין מידע על סחר בינלאומי במינים אלה, בעוד שהמדינות שבהן חיים הצבאים הבהירו שקשה במיוחד לאסוף מידע על סחר בלתי חוקי בהם.

מימין: איל אדמוני ירוי בבולגריה. משמאל: צבי קווייר בשבי

זוחלים
הוועידה ה-14 אסרה כל סחר בינלאומי בלטאת החרוזים המקסיקנית. פחות מ-250 לטאות כאלה שרדו בבית-גידולן הטבעי, עקב ציד עבור אספנים, אובדן בתי-גידול וחיסול על-ידי מקומיים.

ולסיום, הוועידה החליטה להתיר מחדש סחר מוגבל בקיימן שחור, מין של אליגטור ברזילאי. הגנת CITES עד כה הובילה להתאוששות האוכלוסייה של מין זה, המוערכת כיום ב-16 מיליון פרטים.

מימין: קיימן שחור; משמאל: לטאת החרוזים המקסיקנית

התכנסות CITES ה-15 תתקיים בקטאר בשנת 2010.

*לאור העובדה ששמות רוב המינים שהוזכרו בכתבה אינם נפוצים בעברית ולעתים מקורות שונים בעברית נוקבים בשמות שונים למין אחד, לפניכם השמות הלטיניים: צלופח – Anguilla anguilla; משפחת המסורנים –  Pristidae; קוצן מצוי –  Squalus acanthias; לאמנה חוטמנית – Lamna nasus; משפחת החדקניים –  Acipenseridae; הסוג לוריס אטי –  Nycticebus; האיל האדמוני מתת-המין הצפון-אפריקאי –  Cervus elaphus barbarus;  צבי קווייר –  Gazella cuvieri; צבי הנגב –  Gazella dorcas; צבי רים – Gazella leptoceros; לטאת החרוזים המקסיקנית –Heloderma horridum; קיימן שחור –  Melanosuchus niger.

מקורות

"Squalus acanthias", "Lamna nasus", "Gazella cuvieri", "Cervus elaphus ssp. barbarus", "Gazella leptoceros", "Heloderma horridum", "Melanosuchus niger", 2006 IUCN Red List of Threatened Species, accessed, 22.6.2007.

"What is CITES?", "How CITES Works", Fourteenth Meeting of the Conference of the Parties, The Hague (Netherlands), 3-15 June 2007, Summary Records, CITES (the Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora), accessed 22.6.2007.

"CITES Decisions Map the Future of Wildlife Trade", Environment News Service (ENS), 15.6.2007.

Mike Corder (Associated Press), "Wildlife Watchdog Focuses on Sturgeon", Forbes, 14.6.2007.

"African Elephant Ivory Sales Allowed Before Renewed Ban", ENS, 14.6.2007.

Alister Doyle, "China Restaurant Served Banned Tiger Meat: CITES", Reuters, 12.6.2007.

Associated Press, "Endangered Species Conference Deadlocked on Elephants and Ivory Trade", International Herald Tribune, 12.6.2007.

Anna Mudeva, "Shark Protection Defeated at UN Wildlife Trade Talks", alertnet, 8.6.2007.

Richard Black, "Too Cute for Comfort", BBC, 8.6.2007.

AFP, "Chad Fights Back to Protect Elephants from Poachers", The Raw Story, 4.6.2007.

James Rono (BBC), "Nations Meet to Protect Wildlife", Kenya Broadcasting Corporation, 3.6.2007.

פינת התזונה
מה זה אלבומין?

אנו רואים את הכיתוב "אלבומין" ברשימת המרכיבים שעל עטיפות מוצרים רבים. אבל מה זה? האם "אלבומין" שונה מ"אלבומין ביצה"?

אלבומין הוא סוג של חלבון מסיס במים. זהו אחד החלבונים הנפוצים ביותר בדם, וישנו סוג של אלבומין המצוי בחלב (לקטאלבומין) וסוג של אלבומין המצוי בביצים (אובלבומין), המהווה כ-50% מכלל חלבוני חלבון הביצה. גם צמחים מכילים ריכוזים נמוכים של אלבומין, אך לא סביר להניח שמישהו יתעסק עם הפקה של אלבומין ממקור צמחי.

כאשר ברשימת המרכיבים של מוצר מזון או קוסמטיקה מצוין "אלבומין", מדובר כמעט בוודאות מלאה בחלבון (החלק הלבן) של הביצה, או בחלבון שמהווה מרכיב עיקרי של החלק הלבן. גם אם כתוב רק "אלבומן" הכוונה זהה. אמנם חלבון בשם אלבומן קיים גם ממקורות אחרים, אך במזון הכוונה היא לחלבון ביצה. אלבומין יכול להית מופק (ואף מקובל להפיק אותו למטרות מדעיות) מדם של בקר, אולם מטעמי כשרות לא סביר שישווקו אותו בארץ.

ישנם מוצרים שבהם מבדילים בין אלבומן לאלבומין: הראשון הוא החלבון והשני הוא הלבן של הביצה, אבל שימוש זה אינו עקבי ובוודאי שלא ברמת הדיוק של סימון המוצרים הנהוגה בארץ.

בשורה התחתונה: אלבומין אינו מתאים לטבעונים.
 

כתבו: נמסיס ואמנון יונש, רפובליקת בנענע