ביום ד', 27.10.2010, בשעה 20:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

 

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.

לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il

 

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או vegnymous@gmail.org.il

 

אנונימוס השיקה אפליקצייה לספר מתכונים טבעוני ל-iPhone, הזמינה כעת להורדה ללא תשלום. מומלץ גם להפיץ בין חברים!

 

לעמותת משמר בעלי-החיים דרושים מתנדבים באזורי פתח-תקווה ונתניה, לפעילות ביחידה משטרתית לאכיפת חוק צער בעלי-חיים. המעוניינים מוזמנים ליצור קשר דרך אתר העמותה, או בטלפון 077-2060500.

  

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• ארוחה קהילתית: ביום ג', 26.10.2010, בשעה 20:00, תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
• מסיבת האלווין: ביום ה',  28.10.2010, בשעה 19:00, תתקיים בזנגביל מסיבת האלווין. תרומה מומלצת: 25 ₪.

 

בימים שישי-שבת, 19-20.11.2010, יתקיים בכפר מנדא שבגליל קורס בישול ערבי מסורתי, בהנחיית רזאלה חלאיילי וליאת טאוב. בקורס לא ייעשה שימוש במוצרים מהחי. מחיר: 570 ש"ח, כולל אירוח ולינה במקום וארבע ארוחות. מספר המקומות מוגבל. לפרטים ולהרשמה: liat@tafrit.org

   

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

 

 

על הדו"ח
"אינדקס כוכב הלכת החי" הוא מדד להערכת איכות הסביבה העולמית. המדד מתבסס על מחקר משותף שמנהלות הקרן העולמית לחיות בר (WWF) – אחד מארגוני הגנת הסביבה הוותיקים והגדולים בעולם – וענף המחקר של החברה הזואולוגית של לונדון (ZSL). המסקנות העיקריות של המחקר המשותף מוצגות בדו"ח "כוכב הלכת החי", המתפרסם אחת לשנתיים מאז 1998.

 

הדו"ח לשנת 2010, שהתפרסם לאחרונה, מעניק מקום בולט לנזקים הסביבתיים שגורמות תעשיות המזון מהחי וממליץ על שינוי בהרגלי התזונה כאמצעי למניעת נזקים אלה. קריאה זו לשינוי התפריט מרשימה בעיקר על רקע הזנחת התחום בעבר בפרסומי WWF. אמנם, כבר בספטמבר 2009 פרסם WWF דו"ח הסוקר את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הבקר (ובפרט, תרומתו לפליטת גזי חממה) אך דו"ח זה נעדר כל קריאה לשינוי בהרגלי התזונה כאמצעי להתמודדות עם הבעיה. הדו"ח החדש, לעומת זאת, יוצא לראשונה בקריאה לצרכנים לקחת אחריות ולפעול לצמצום נזקי תעשיית הבשר על-ידי הפחתה בצריכת מוצרים מהחי והעדפה מוגברת למזון מהצומח. למעשה, מחברי הדו"ח רואים ברפורמה של הרגלי התזונה את אחד הצעדים העיקריים שניתן לנקוט לתיקון מצבו של כדור-הארץ. לדעתם, צעד זה משני בחשיבתו רק בהשוואה לשיפור בשיטות להפקת אנרגיה.

 

טביעת הרגל האקולוגית
הדו"ח מתרכז בהערכת טביעת הרגל האקולוגית, כלומר ניצול משאבי הטבע שנגרם עקב אורח-חיינו. שישה מדדים עיקריים משמשים בהערכה זו: פליטת פחמן, שטחי מרעה, ניצול יערות, דיג, שטחי יבולים ושטחים בנויים. שניים מתוך שישה מדדים אלו – דיג ומרעה – נוגעים בלעדית לצריכת מזון מהחי; שניים נוספים – שטחי יבולים ופליטת פחמן – קשורים גם הם קשר הדוק לתעשיות המזון מהחי, שצורכות חלק גדול מהקרקע החקלאית בעולם לשם גידול מספוא, ומהוות את אחד הגורמים העיקריים לפליטת פחמן. על-פי ההערכות שפורסמו בנושא על-ידי האו"ם, תעשיות המזון מהחי אחראיות לפליטת 18% לפחות מכלל גזי החממה הנפלטים בעקבות פעילות אנושית. מומחי ארגון הסביבה Worldwatch חישבו ומצאו ששיעור הפליטות האמיתי שמקורו בתעשיות אלה גבוה הרבה יותר, 51%. טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי הוכפלה מאז שנת 1966, וכיום עוברת בכ-50% את כושר הנשיאה של כדור-הארץ. כלומר, אנחנו מנצלים משאבים בכמות שעל מנת לספקה באופן בר-קיימא לאורך זמן, יש צורך במשאבים בכמות הגדולה פי 1.5 מהמשאבים שקיימים בפועל על-פני כדור-הארץ. לחלק ניכר מבזבוז זה אחראיות תעשיות המזון מהחי, כפי שמבהיר הדו"ח:

כדי להמחיש את המחיר הסביבתי של צריכת מזון מהחי, הדו"ח משווה בין התזונה הנהוגה באיטליה לזו הנהוגה במלזיה: איטלקי צורך בממוצע 3,685 קלוריות יומיות לעומת צריכה ממוצעת של 2,865 קלוריות של המלזי. אך ההבדל העיקרי בין התזונה המלזית לבין התזונה האיטלקית אינו בכמות המזון אלא במקורו. בקרב האיטלקים, 21% מהקלוריות מגיעות מבשר או ממוצרי חלב, בניגוד ל-12% בקרב תושבי מלזיה – שיעור הקטן כמעט במחצית.

על-פי הדו"ח, אם עד שנת 2050 יאמצו כל תושבי כדור-הארץ את הרגלי התזונה של האיטלקים, כמות המשאבים שתידרש כדי לתמוך באופן יציב באורח-חיים זה תגיע ל-200% מכושר הנשיאה של כדור-הארץ. כלומר, כדי לספק הרגלי תזונה אלה באורח בר-קיימא, יהיה צורך בכדור-ארץ נוסף (וזאת מתוך הנחה שבמקביל לשינוי התזונה נעבור לשימוש בשיטות יעילות יותר להפקת אנרגיה; אלמלא כן, המצב צפוי להיות חמור עוד יותר!). לעומת זאת, מעבר להרגלי תזונה הדומים יותר לאלו הנהוגים במלזיה, יאפשר לצמצם את המחיר הסביבתי של ייצור מזון עד ל-30% מעבר לכושר הנשיאה של כדור-הארץ (לעומת 50% כיום, כאמור). מובן שעדיין מדובר בטביעת רגל אקולוגית גבוהה, אך השיפור משמעותי.

ראוי לציין, שלמרות הבחירה של מחברי הדו"ח דווקא באיטליה כנציגת התפריט המערבי עתיר המזון מהחי, האיטלקים אינם הצרכנים הכבדים ביותר של מזון מהחי. מדינות אחרות, כגון ארצות-הברית, עוקפות את איטליה בצריכת הבשר והחלב הממוצעת לנפש. הדו"ח אכן מציין, שטביעת הרגל האקולוגית הממוצעת של האמריקאי גדולה בערך בשליש מטביעת הרגל האקולוגית הממוצעת של האיטלקי.

 

התרוקנות האוקיינוסים
תשומת-לב ניכרת מקדישים מחברי הדו"ח לנזק הסביבתי שגורמת תעשיית הדיג המסחרית, נושא שמוקדש לו סעיף מיוחד (עמ' 57-55). העלייה בביקוש לדגים מביאה להתדלדלות גוברת של אוכלוסיות דגי הבר, ומסכנת לא רק את הדגים המנוצלים למאכל, אלא גם מינים רבים נוספים הנפגעים מהדיג כ"שלל-לוואי". הפגיעה באוכלוסיות הדגים מתגברת גם עם התפשטות משקי-החי התעשייתיים, כי דגים משמשים יותר ויותר להאכלת בעלי-חיים במשקים.

 

כתוצאה מהדיג האינטנסיבי, כ-19% מהדגים בעולם מנוצלים כיום מעבר למידה המרבית מבחינה אקולוגית. כלומר, הקצב שבו נידוגים הדגים עולה על הקצב שבו הם מתרבים, ולפיכך האוכלוסיות קורסות. האוכלוסיות ב-8% מהאזורים שהיה נהוג בהם דיג מסחרי כבר הספיקו לקרוס, כך שאזורים אלה אינם ניתנים עוד לניצול מסחרי. 52% נוספים מאזורי הדיג המסחרי מנוצלים במידה המרבית; כלומר, הקצב שבו הורגים את הדגים באותם אזורים זהה בקירוב לקצב ההתרבות של הדגים, וכל עלייה נוספת בקצב הדיג תדרדר לעבר קריסה גם את האוכלוסיות ששרדו שם. למרות זאת, כמעט שלא ננקטים צעדים כדי לעצור את הרס המערכות האקולוגיות הימיות, אלא דווקא להפך: ממשלות רבות ממשיכות לסבסד פעילות דיג הרסנית.

 

המלצות צנועות
למרות הביקורת הקשה שמותחים מחברי הדו"ח על תעשיית הבשר, הם מסתפקים בפנייה מאופקת לציבור בעניין שינוי הרגלי התזונה. האפשרות של מעבר לצמחונות או לטבעונות אינה מוזכרת במפורש בדו"ח. תחת זאת מוגשת בו המלצה כללית לצמצום בצריכת מוצרים מהחי, מבלי להציב יעדים ברורים שאליהם יש לשאוף.

 

במקביל לפרסום הדו"ח, נפתח באתר WWF דף שכותרתו "איך ניתן לעשות שינוי ללא הקרבה." בדף זה מפורטות המלצות לצעדים שניתן לנקוט למען איכות הסביבה ללא שינויים מרחיקי-לכת באורח החיים, וביניהם גם מספר עצות לצמצום בצריכת המזון מהחי. למשל, מומלץ בדף זה לשלב יותר ירקות במנות המתבססות בעיקר על בשר, ולהכיר מגוון גדול יותר של מנות עיקריות צמחוניות מרחבי העולם, כמו מהמטבח ההודי, התאילנדי, ובאופן אירוני – גם מהמטבח האיטלקי, שהוצג בדו"ח דווקא כדוגמה לצריכת בשר מופרזת מבחינה סביבתית.

 

המלצות צנועות אלו, אם ייושמו בקנה-מידה נרחב, יכולות להביא לשינוי משמעותי בשיעורי צריכת הבשר, והן מהוות סיוע חשוב במאבק מול תעשיות המזון מהחי.

 

 

nrg מעריב התעללות ללא תקנה. הכתבה "לא הושלמה ההצבעה על תקנות החזקת התרנגולות" (20.10.2010) מדווחת על דיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא תקנות החזקת התרנגולות בתעשיית הביצים. על-פי טיוטת התקנות שניסח משרד החקלאות, תתאפשר הקמת כלובי סוללה חדשים מסוג שנאסר לשימוש ב-31 מדינות בעולם, במימון ציבורי בסך מאות מיליוני שקלים. ח"כ איתן כבל מחה על כך שמשרד החקלאות לא הגיש לוועדה נתונים מדויקים בנוגע לעלויות הכלובים, שיאפשרו לבחון אותם ביחס לחלופות הקיימות (לולי מעוף ולולי "חופש"). הדיון הבא יתקיים ב-31 באוקטובר.

 

nrg מעריב שידור חי מהכלוב. הפינה "הישרדות בכלוב: חיי התרנגולות בכלובי סוללה" (עלתה לרשת ב-17.10.2010) מציגה מעקב רציף אחר שלוש תרנגולות הכלואות בכלוב סוללה בתעשיית הביצים, באמצעות מצלמה המותקנת מול כלוב בלול סטנדרטי.

 

נענע10 נגד כלובים. בכתבה "חדשות הרשת: מיקי חיימוביץ' למען התרנגולות" (20.10.2010) מספר גיא לרר על קמפיין הרשת נגד כלובי הסוללה ומראיין את מיקי חיימוביץ', המסבירה על הרקע לקמפיין ומזכירה שגם צריכה של ביצים שלא מכלובים מעוררת בעיות מוסריות, בין השאר בשל הרג האפרוחים הזכרים.

 

לאשה לאכול בעל-חיים. בכתבה "זה טבעי לגמרי לא לאכול בשר" (18.10.2010, עמ' 131-130) מראיינות טלי רוזין ואיילת הירשמן את ג'ונתן ספרן-פויר, מחבר הספר "לאכול בעלי חיים", שמסביר על בחירתו בצמחונות: "נכון שאנשים עשו את זה בכל מקום לאורך ההיסטוריה, אבל יש הרבה דברים שאנשים עשו כמעט תמיד וכמעט בכל מקום: להתייחס לנשים בדרך מסוימת, להתייחס למיעוטים בדרך מסוימת. האם טבעי לאכול בשר? כן. אנחנו בפירוש יכולים לעשות את זה [...] אבל באותה מידה זה לגמרי טבעי לא לאכול בשר."

 

mako מבצע חילוץ. הכתבה "בעל חווה חשוד בהתעללות באיילים" (21.10.2010) מספרת על מבצע של רשות הטבע והגנים לחילוץ שני איילים, שני ברבורים ועשרה צבים שהוחזקו באופן לא חוקי ובתנאי הזנחה בחווה במושב רישפון. החווה נחשפה בעקבות מציאת אייל מת בקרבתה, שעל-פי החשד נהרג כתוצאה מניסיון של בעל החווה לחתוך את קרניו. כתב אישום יוגש נגד בעל החווה.

 

ynet סירחון. בכתבה "נחנקים? משחטת עוף העמק תפעל נגד הסירחון" (20.10.2010) מדווחת יעל דראל על מטרד הריח שממנו סובלים תושבי רמת ישי כתוצאה מפעילותה של משחטת עופות באזור. בעקבות תלונות התושבים, הבטיח המשרד להגנת הסביבה לגבש נהלים שמטרתם לצמצם את הבעיה.

 

nrg מעריב מים עוינים. בכתבה "סכנה לקרפדות: חומרים רעילים במי הגשמים" (18.10.10) סוקר אביב לביא מחקר שנערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה, המראה כי קרפדות סובלות מעיוותים גנטיים ומבעיות גדילה כתוצאה מהחשיפה לתשטיפי כבישים (כלומר, מי גשמים שהזדהמו מחומרים רעילים הנפלטים מכלי רכב ומצטברים על הכביש). עורכי המחקר מציינים, ש במדינות אחרות מיושמות שיטות לטיהור תשטיפי כבישים.

 

ynet הרס הטבע. בטור "עוד כביש בנגב – גזר דין מוות" (21.10.2010) יוצא דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע, נגד תוכניות לסלילת כביש חדש בנגב המערבי במרחק 750 מטרים בלבד מכביש 10, במקום לשדרג את הכביש הקיים. התוכניות הנוכחיות צפויות לפגוע בבתי-הגידול של חיות בר רבות.

 

הארץ בוטן העכבר. בכתבה "יש עכבר בבית" (20.10.2010) סוקרת רותה קופפר את ספר הילדים של יובל אלבשן, "בוטן העכבר והדבק האכזר", המציג סיפור דמיוני על עכבר אשר ניצל לאחר שנלכד במלכודת דבק, ומעורר ביקורת על האכזריות הכרוכה במלכודת אלו. בניגוד לסוף האופטימי המוצג בספר, במציאות, סיכוייו של עכבר לשרוד אחרי שנלכד במלכודת דבק קטנים.

 

תזונה ומתכונים

ynet מסעדות צמחוניות. בטור "וזה גם טעים: 10 מסעדות בריאות" (17.10.2010) ממליצה שרית סרדס-טרוטינו על מסעדות בריאות, שבהן בולטות מסעדות טבעוניות, צמחוניות או ידידותיות לצמחונים: בודהה בורגרס, אבא גיל, משק ברזילי, Mezze וקפה לואיז. ניתן למצוא באתר אנונימוס סקירת מסעדות צמחוניות נוספות.

 

ynet פאסט פוד. הטור "פאסט-פוד בריא, יש דבר כזה" (18.10.10) מציע טיפים להכנת אוכל טבעוני מהיר ומזין, כולל מתכונים לשניצל סייטן, לתבשיל טופו ופלפלים ולקציצות גזר.

 

nrg מעריב במקום ביצים. בטור "הביצה שהתחפשה: מי צריך ביצים בפריטטה?" (18.10.2010) מציעה שחר שילוח מתכון לפריטטה (חביתת ירק איטלקית) ללא ביצים, על בסיס קמח תפוחי אדמה.

 

וואלה! קציצות. בטור "מביא אותה בסילסול" (17.10.10, "בא טבעי") מגיש אורן גולדפינגר מתכון לקציצות סולת וירקות מבושלות ברוטב עגבניות.

 

nrg מעריב סלט כרוב. בטור "אדום-ירוק: סלט כרוב לניקוי רעלים" (17.10.2010) מסבירה ליאורה אקוקה גולדברג על יתרונותיו התזונתיים של הכרוב ומציעה מתכון לסלט כרוב אדום עם אגוזי קשיו, זיתים ועלים ירוקים.

 

ynet לחם תפוחים. בטור "טעם גן עדן: לחם תפוחים" (22.10.2010) מגיש אלי אברהם מתכון ללחם תפוחים צרפתי.

 

הארץ חטיפים. בטור "חטיפים יכולים להיות בריאים" (גלריה / עכבר העיר 21.10.2010) מגישה רחל טל-שיר הצעות למגוון חטיפים טבעוניים ובריאים.   

 

1. מחממים את השמן על אש גבוהה, במחבת בגודל מתאים.
2. כשהשמן חם, מוסיפים את זרעי הכמון וממשיכים לטגן מספר שניות.
3. מנמיכים את האש ומוסיפים את הבורגול. מטגנים תוך ערבוב כ-2 דקות עד שהתערובת משחימה קלות.
4. מוסיפים את הזנגביל, הפלפל החריף, האפונה, הגזר, המלח והפלפל. מערבבים חצי דקה.
5. מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה ומכסים. מנמיכים את האש למינימום ומבשלים במשך 25-20 דקות.
6. פותחים את המכסה, פורשים במקומו מגבת נקייה וסוגרים.
7. נותנים לאדים להיספג במגבת במשך 20 דקות. מגישים חם. 

מתכון:  מתכוני אבא – בישול צמחוני (על השולחן בלוגים); צילום: sassyradish  

---

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן, מיכל ברקוביץ' לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן