אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 243 (24.2.2006)  לחצו לקריאת הגיליון באינטרנט

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. בג"ץ נגד פיטום האווזים, פברואר 2006
  3. פרה פצועה אחת, סיפור בתמונות
  4. פינת התזונה: פרוסות קולרבי אפויות ומוקרמות

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

 1. חדשות ופעילויות

צמחונות – הבחירה שלי  

מדי שנה נוטלת אנונימוס חלק באירועי ה-meatout הבינלאומיים – יום ללא בשר, המתקיים לקראת סוף חודש מרץ, עם בוא האביב. השנה החלטנו לציין את האירוע ביום הבחירות לכנסת (יום ג', 28.3.2006) תחת הסיסמה "צמחונות – הבחירה שלי", המציינת כי הבחירה של כל אחת ואחד מאיתנו בצמחונות יכולה להשפיע אף יותר מהשתתפות בבחירות לכנסת. ביום זה תערוך אנונימוס פעילות נרחבת לעידוד הצמחונות: נחלק מאות המבורגרים צמחיים ברחובות תל-אביב, נחלק אלפי "פתקי בחירות" ומדבקות הקוראים לציבור לבחור בצמחונות, ונחתים על עצומה הקוראת לכנסת החדשה לפעול לקידום זכויות בעלי-החיים. הפעילות תיערך בין השעות 16:00-10:30 ותכלול גם ארוחת צהריים לפעילים ודיון מודרך.
להצטרפות לפעילות, צרו קשר עם אבימור: 054-4311054
לארגון פעילות ביום הבחירות באזור מגוריכם, יש לפנות למשרד אנונימוס.

 

גיזום ברגע האחרון

עונת הקינון מתחילה. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בקרוב בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, אפילו בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה –עכשיו הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

 

מחלת הפה והטלפיים בישראל

ב-19.2.2006 פורסם, שעשרות עגלים מתו בייסורים קשים מסיבוכים של מחלת הפה והטלפיים, וקיים חשש הידבקות בכ-11,000 עגלים. המחלה נגרמת מווירוס, היא מידבקת ביותר ולעתים קטלנית, בעיקר בחיות צעירות. היא מתבטאת בשלפוחיות מוגלתיות בפה ובטלפיים, ההופכות פעולות פשוטות כהליכה, אכילה ואפילו בליעת רוק למכאיבות ביותר. העגלים החולים הם קורבנות המשלוחים החיים מאוסטרליה, ומעריכים שהם נדבקו במחלה בישראל או בירדן. כעת כלואים העגלים בתחנות הסגר בערבה, בצפיפות גבוהה, מצב המגדיל את סיכוייהם לחלות.

כתבות בנושא
עמירם כהן,"עגלים שיובאו מאוסטרליה נמצאו נגועים במחלת הפה והטלפיים", הארץ, 20.2.2006, עמ' א10.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
"חשש: 10 אלפי עגלים נדבקו במחלת הפה והטלפיים", nrg מעריב, 19.2.2006.
שיה אגוזי, "30 עגלים שחלו במחלת הפה והטלפיים מתו בהסגר", ynet  (ידיעות אחרונות), 19.2.2006.
הדר פרבר, "תנו לחיות לחיות: הפה והטלפיים כאן", Nfc,  19.2.2006.

 

שפעת העופות מתקרבת

לפי דיווח סוכנות AP, באמצע פברואר התגלו בהודו עופות הנגועים בשפעת העופות, ובעקבות זאת מתכוונת הממשלה להשמיד 700,000 עופות. באירופה התגלה הנגיף עד כה בשש מדינות, והלולנים הודיעו כי צריכת העופות ברחבי היבשת התמוטטה. גם במצרים התגלו עופות שמתו מהנגיף, ואילו ברצועת עזה נרשמה תמותת תרנגולים חריגה כתוצאה ממחלה מדבקת אחרת – ניוקאסל, לדברי השירותים הווטרינריים.

כתבות בנושא
רויטרס, "גן החיות של קהיר נסגר מחשש לשפעת העופות", וואלה!, 19.2.2006.
עמירם כהן, "ישראל מכחישה הדיווחים על שפעת העופות בעזה", וואלה! (הארץ), 21.2.2006.
אי. פי., "700 אלף עופות יושמדו בהודו כדי לבלום השפעת", הארץ, 21.1.2006, עמ' א9.
יפעת גדות, "מחלות בעלי החיים הן איום עולמי", Nfc, 22.2.2006.


"מחסלת החתולים" 

ב-20.2.2006 פסק השופט ניסים ישעיה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד נעמה אדלר-בלו, איל בלו ועמית בלו, מפעילי עמותה בשם "מגן לחתול", בתביעת לשון הרע שהגישו נגד רשת "שוקן", עיתונאי הרשת ואנשים העוסקים בהגנה על חיות. העילה לתביעה היא כתבות שפורסמו במקומוני "שוקן" ב-1997, ובהן נחשף הרג חתולים שיטתי בידי התובעים. מתוך פסק-הדין (סעיף 5):

"העדויות והראיות שהוצגו במהלך ההתדיינות ואשר לא נסתרו על ידי התובעים, מצביעות בבירור כי התובעים אכן עסקו באיסוף חתולי רחוב, על פי פניות שהגיעו אליהם מדיירי בתים, או מתושבים אחרים והמיתו אותם בניגוד להבטחות שנתנו למזמיניהם, לפיהן הם ידאגו ל'בית חם' לחתולים שאספו ולטיפול בהם. [...] 
"בשלב מאוחר יותר הודתה [נעמה אדלר-בלו], כי היא ושאר התובעים ממיתים חתולים בריאים אותם אספו משוטטים ברחובות ובחצרות הבתים, ללא שביקשה או קיבלה אישור של וטרינר."

עוד קובע השופט (סעיף 7):

"הגנת האמת בפרסום [...] הוכחה אף לגבי הכותרת הראשית 'מחסלת החתולים', אשר עיטרה את הכתבות שפורסמו במקומונים 'כל-בו' ו'צומת השרון' ופורסמה לצד תצלומה של התובעת."

השופט גם אישר את אמיתותן של כותרות-המשנה שהופיעו בכתבות, כגון: "הבדיקה הפתולוגית הוכיחה כי החתולים היו בריאים"; "לבעליהם היא מבטיחה בית חם"; "בלו גובה 200 שקל לשעת איסוף אבל אפשר גם לגמור פר חתול". לטובת חלק מהנתבעים נפסקו הוצאות משפט בסך 30,000 שקל. הרג חתולים על-ידי "מגן לחתול" כבר ספג ביקורת חריפה מבג"ץ, אולם נעמה ואיל בלו לא נענשו ועסקיהם לא נסגרו.

 

מקור
(ת"א) א 2458/98, נעמה (אדלר) בלו נ' רשת שוקן בע"מ ואח', 20.2.2006.
בעיתונות
יצחק דנון, "ביה"מ קבע: הכתבה על 'מחסלת החתולים' – נכונה", גלובס (חדשות משפט), 21.2.2006, עמ' 18.
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
לתגובות: גלובס, האצ"ל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il 

 

טבח היונים בדגון

  • כתבו למנכ"ל דגון, מיקי שרן, ומחו בפניו על הטבח (היעזרו במידע נוסף על צמצום אוכלוסיות יונים גדולות) ת.ד. 407, חיפה 31033. פקס: 04-8664211
  • משמרות מחאה נגד טבח היונים בממגורות דגון יתקיימו בימי ד', 18:30-17:00 במרכז זיו בחיפה (בכפוף למגבלות מזג-האוויר). לפרטים – שני: 054-5889672, איילת: 050-6416937
  • חיתמו על העצומה נגד הטבח והפיצו אותה

 

עוד בעיתונות הישראלית

כל העיר מוות בכיתה. בכתבה "האוניברסיטה מבצעת ניסויים בחיות למרות התנגדות הסטודנטים" (24.2.2006, עמ' 35) מדווחת מורן דייגי על מאבקם של הסטודנטים באוניברסיטה העברית להפסיק את הניסויים בחיות במסגרת הלימודים לתואר ראשון בביולוגיה, כנהוג באוניברסיטאות מתקדמות. המאבק השיג עד כה זכות להימנע מנוכחות בנתיחות.

למידע על חלופות לניסויים בהוראה

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
לתגובות:  "כל העיר" ירושלים, בית השנהב, רח´ בית הדפוס 12 גבעת שאול, ירושלים. פקס: 02-6541686, דואל: colhair@haaretz.co.il

 
nrg מעריב מאבק כלכלי. בכתבה "תנו למניות לחיות" (21.2.2006) סוקר רז גולדניק את ההצלחות האחרונות של המאבק בחברת LSR, המבצעת מבדקים בחיות עבור יצרני מוצרים מסחריים. בעקבות הלחץ הציבורי, הפסיק בינואר 2006 הסוחר הפיננסי של החברה לעבוד עבורה, ובפברואר הוחלט בבורסה שמניות LSR ייסחרו בזירה משנית – מכה כלכלית לחברה. למידע על המאבק בחברת-בת של LSR

 

מזון מסוכן לכלבים. המשך פרשת "נוטרה נאגטס": בכתבה "מזון הכלבים המקולקל כבר ארבעה חודשים בחנויות" (וואלה!/חדשות 10, 22.2.2006) מדווח רן ליאור, שלמרות טענת "כצט" שהמזון המקולקל  הגיע למדפים רק בדצמבר, בדיקת מעבדה מצאה שקיות מסוכנות לשימוש עוד באוקטובר. ובכתבה "13 כלבים מתו מחטיף המזון גריניס" (nrg מעריב, 23.2.2006) נמסר על מות כלבים בארצות-הברית לאחר שאכלו את חטיף המזון "גריניס" (Greenies), המיועד להסרת אבן שן.

 

משק ארנבונים. ב-17.2.2006 דיווחו העיתונים על גילוי כ-120 ארנבונים הכלואים בכלובים בתוך דירה ועשרות גופות ארנבונים. אחד מהדיירים נעצר בחשד להתעללות בבעלי-חיים. העיתונאים מביעים זעזוע – ובצדק – מהתעללות שאינה אלא טיפול חקלאי סטנדרטי, כשרק הנסיבות החריגות הן שעוררו את ההכרה בזוועה. גם מוצרי פרווה ממשקי ארנבונים נפוצים בישראל בחנויות הבגדים.

כתבות בנושא
אלי לוי, "חשד: המיתו ארנבות בשביל הפרווה", nrg מעריב, 17.2.2006.
"המשטרה מצאה בדירה בחיפה גופת גבר וכ-120 ארנבונים כלואים בכלובים", וואלה! (הארץ), 17.2.2006.
אחיה ראב"ד"חשד: פתחו 'מפעל ארנבות' בדירה בחיפה", ynet (ידיעות אחרונות), 17.2.2006.
שלומי דיאז, "'מפעל' לטיפול בארנבות נחשף בדירה בחיפה", Nfc, 17.2.2006.
ליאור אל חי, "שתיקת הארנבים", ידיעות אחרונות, 19.2.2006, עמ' 13-12. 
נועה פרנס, "המשטרה גילתה בדירה נטושה גופת הומלס ומאה ארנבות", ידיעות חיפה, 23.2.2006.

 

יומן חייתי 8

התוכנית השמינית בסדרת התוכניות על זכויות בעלי-חיים, יומן חייתי, משודרת בכבלים ובלוויין: חי-דשות עם סיקור פעילות לזכויות בעלי-החיים; מתכון לארוחה שלמה בהגשת התזונאית זהורית שייחי; סרט על ההובלות הארוכות של בעלי-החיים באירופה ובישראל.

מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט.

 

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

 

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

 

2. בג"ץ נגד פיטום האווזים, פברואר 2006

ב-22.2.2006 הגיש בג"ץ את פסק-דינו בשתי עתירות בעניין פיטום אווזים: האחת מצד אנונימוס וארגונים אחרים והשנייה מצד המפטמים. עתירת המפטמים נדחתה באופן גורף, ואילו עמדת הארגונים התקבלה אך העתירה נדחתה בגלל הסמיכות למועד סגירת הענף לפי לוח-הזמנים שקבע משרד החקלאות. בית-המשפט הדגיש, שעד 15.4.2006 חייב להיפסק בישראל פיטום עופות מים.

 

העתירות
ב-22.2.2006 פסק בג"ץ בעניין שתי עתירות שהוגשו לו בנושא פיטום האווזים והברווזים:

  • העתירה הראשונה, בג"ץ 7713/05, הוגשה על-ידי אנונימוס בשיתוף עם נוח ותנו לחיות לחיות נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה, סמכויות במשרד החקלאות והמפטמים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע אין אוכפים את האיסור החל על העיסוק בפיטום אווזים מאז 31.3.2005, באמצעות חקירות פליליות והגשת אישומים פליליים נגד העוסקים בפיטום אווזים, החרמת ציוד הפיטום, ומניעת היתרים להעברת אווזים למפטמות.
  • העתירה השנייה, בג"ץ 10864/05, הוגשה על-ידי המפטמים ובעלי אינטרסים כלכליים אחרים בפיטום נגד סמכויות במשרד החקלאות והארגונים להגנה על בעלי-חיים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע לא תאושר פרקטיקת פיטום אווזים חדשה לכאורה, המשפרת לטענתם את מצב האווזים. לחילופין, ביקשו העותרים לדחות את הפסקת הפיטום וכן להתנות את הסגירה בתשלומי פיצויים.

אווזים במשק סטבי, מושב אחיסמך, מאי 2001. 

התמונה צולמה כאשר המפטמת התיישבה בכלוב על ארגז הפלסטיק שמעבירים המפטמים מכלוב לכלוב. האווזים נמלטו בהיסטריה לאחת הדפנות של הכלוב והמפטמת משכה אותם אחד אחד לצינור הפיטום. האווזים שבתמונה טרם פוטמו בסבב זה.

 

חזרה ל"בג"ץ האווזים"
בפסק-הדין, שנכתב על-ידי השופטת איילה פרוקצ'יה (בתמונה), דחה בג"ץ את עתירת המפטמים מטעמים עקרוניים, ואילו עתירת הארגונים נדחתה על בסיס נימוקים טכניים. פסק-הדין סוקר בקצרה את השתלשלות המהלכים בבג"ץ, בכנסת ובממשלה בעניין הפיטום. לדברי השופטת פרוקצ'יה (סעיפים 16-15) מדובר ב"דילמה קשה הנוצרת סביב התנגשות עמוקה בין ערכים נוגדים, המחייבת פתרון על דרך האיזון"; עם זאת, "כיום אנו מצויים שלב אחד לאחר ההכרעה בדילמה האמורה. בית המשפט העליון בפסק-דין האווזים התחבט במסכת הערכים הנוגדים הכרוכים בסוגיה שלפנינו, הכריע בה וקבע את נקודת האיזון הראויה. [...] הדיון בסוגיות אלה תם ונשלם." אי-לכך, פסק-הדין בשתי העתירות החדשות מבקש ליישר קו עם פסק-הדין ב"בג"ץ האווזים" (בג"ץ 9232/01, מתאריך 11.8.2003), שעיקרו דחיית התקנות המתירות פיטום אווזים ואיסור לפי חוק צער בעלי-חיים על הפיטום בשיטות המקובלות, תוך דחיית כניסתו של האיסור לתוקף עד 31.3.2005. לדברי השופטת (סעיף 17),

"במהלך תקופת המעבר, נעשתה על ידה [על-ידי משרד החקלאות] בחינה מקצועית מעמיקה של שיטות חלופיות אפשריות לפיטום אווזים במטרה שיענו לדרישות פסק הדין. [...] אולם לדאבון לב, שיטה חלופית כזו לא נמצאה. המהלכים שננקטו במישור הרשות המבצעת והמחוקקת להארכת תוקפן של התקנות, ולחקיקת חוק שיאריך את תקופת המעבר עד לביטול התקנות ושיטת הפיטום הנוהגת נכשלו. על רקע מציאות זו, נותרה פסיקת בית משפט זה על כנה, בלא ששונתה באמצעות חקיקה ראשית או משנית. קמה, אפוא, חובה בלתי מסויגת על כל הגורמים הנוגעים בדבר לכבדה ולמלא אחריה, ככתבה וכלשונה."

 

נזיפה למדינה
בג"ץ מסכים אפוא עם טענת הארגונים, שהמדינה לא קיימה את המוטל עליה (סעיף 17):

"צר לומר, כי המדינה לא עמדה בחובתה זו, ובמקום שתיערך עובר ל-31.3.05 לקיום פסק הדין, הרי רק ביום 2.11.05, כ-7 חודשים לאחר חלוף המועד הקובע, הוצאה הנחיית המנהל, המיישמת את קביעות פסק הדין. [...]
"מציאות זו של אי קיום פסק הדין במהלך תקופה של 7 חודשים, היא מציאות קשה במדינת חוק, כאשר המדינה, המופקדת על שמירה על שלטון החוק, היא עצמה שותפה לאי כיבוד הדין וההלכה הפסוקה. תוצאה זו קשה היא מבחינת המשכו של הסבל הנגרם לעופות, שעל הפסקתו במועד מוגדר ציווה בית המשפט. אלמלא ערנותם ומחויבותם הציבורית והמוסרית של ארגוני צער בעלי-חיים, ייתכן שהתמריץ לתיקון המעוות לא היה נוצר. אולם מעבר להיבט הסבל המתמשך של העופות, תופעת אי כיבוד פסק הדין על-ידי הרשות הציבורית היא, כשלעצמה, ראויה לביקורת קשה, לנוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל תקינים, ומנורמות חוקתיות בסיסיות הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי. החריגה במקרה זה איננה מסתכמת אך בעקיפה של פסק הדין בעניין פיטום אווזים גופו, אלא גם בסטייה משתי החלטות מאוחרות יותר של בית משפט זה, שניתנו בעקבותיו, ואשר דחו בקשות נוספות של בעלי דין להארכת תקופת המעבר. רשויות אכיפת החוק לא פעלו בדרך ראויה ליישם במועד הקובע את קביעותיו האופרטיביות של פסק הדין."

 

דחיית בקשות המפטמים
עתירת המפטמים נדחתה באופן חד-משמעי: לא אושרה פרקטיקת הפיטום החדשה לכאורה, לא אושרה דחייה למועד חיסול הענף ולא אושרה התניית סגירת הענף במתן פיצויים. בית-המשפט מציין את ה"קשיים הגדולים הניצבים בפני העוסקים בענף פיטום האווזים", אולם קובע חד-משמעית (סעיף 21):

"החובה לחדול משיטת ההלעטה הננקטת עתה, ובהעדר שיטה חלופית, היא מוחלטת ואינה מותנית בשאלת עצם הזכות לפיצוי, היקפו, או מועדי תשלומו, אם יימצא כי יש לשלמו."

 

נטייה לעמדת הארגונים
בית-המשפט דחה גם את עתירת הארגונים, אולם מטעמים טכניים ולמרות הסכמה עקרונית עם עיקרי העתירה (סעיף 22):

"העתירה הניחה תשתית עובדתית מוצקה אשר שיקפה סטייה מצד הרשויות המוסמכות מחובתן לאכוף את פסק הדין במועדו, עם תום תקופת המעבר שנקבעה בו. אי לכך, ייפסקו לזכות הארגונים הוצאות משפט."

המדובר ב-60,000 ש"ח, וחובת התשלום חולקה בין המדינה למפטמים. מוסיף בית-המשפט (סעיף 18):

"אלמלא נמצאנו עתה בעיצומו של הליך יישומו של פסק הדין, היה מקום למתן צו מוחלט בעתירתם של ארגוני צער בעלי-חיים. אלא, שעל אף אי קיומם של קביעות פסק הדין במועדם, הרי מכוח הנחיית המנהל [של השירותים הווטרינריים] מיום 2.11.05 כבר הוחל בהדרגה בחיסולה של שיטת הפיטום הנוכחית, שנפסלה על-פי פסק הדין. על-פי סדר הזמנים שנקבע בהנחיה, הרי כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות; החל מיום 15.3.06 שוב לא יוצאו היתרים להעברת אווזים למפטמות; ומיום 15.4.06 תיאסר כל צורה של הלעטת אווזים. יוצא, אפוא, כי יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו."

בדברים אלה מתחמק בית-המשפט ממעורבות בנושא המהותי לעתירה: "יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו" על הנייר ולאו דווקא בפועל. השופטת פרוקצ'יה כתבה, ש"כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות", אולם בפועל הועברו ביצים למדגרות אף-על-פי ש"לא ניתן" לעשות זאת. מתוך בקשות שהגישו המפטמים עצמם לבית-המשפט עולה, שבתחילת פברואר עדיין ציפו לבקיעת ביצים במדגרות; משמעות הדבר היא, שביצי רבייה הועברו למדגרות שבועיים-שלושה לפחות לאחר שהדבר "לא ניתן". בית-המשפט בחר להתעלם מכך ונתלה בטענה, שהליך סגירת הענף יסתיים ממילא כעבור פחות מחודשיים. עם זאת, פסיקת הוצאות המשפט מאותתת למפטמים ולמשרד החקלאות על נחרצות בית-המשפט בעניין סגירת הענף.

 

מקור
בג"ץ  7713/05, נוח, אנונימוס ותנו לחיות לחיות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'; בג"ץ 10864/05, חי בנימיני ו-74 אח' ועמיר דגן נ' מנהל השירותים הווטרינריים ואח', 22.2.2006.

סקירת פסק-הדין בעיתונות
יובל יועז, "בג"ץ: האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", הארץ, 22.2.2006.
יובל יועז, "בג"ץ הורה להפסיק פיטום האווזים; ביקר המדינה על שלא אכפה פסק הדין הקודם", הארץ, 23.2.2006, עמ' א11.
עמירם כהן, "המגדלים זועמים: המשק יפסיד 60 מיליון שקל בשנה בגלל הפסקת יצוא כבד האווז", הארץ (דה מרקר), 23.2.2006, עמ' 12.
שמואל מיטלמן ודליה מזורי, "ביקורת בבג"צ: פיטום האווזים: סוף לדחיות", מעריב, 23.2.2006, עמ' 19.
לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
אפרת פורשר, "לא עוד עיכובים", nrg מעריב, 22.2.2006.
מיכל גולדברג וצבי זינגר, "בג"צ: סוף לפיטום האווזים", ידיעות אחרונות, 23.2.2006, עמ' 16.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אפרת וייס, "בג"ץ: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים", ynet (ידיעות אחרונות), 22.2.2006.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
שמואל דקלו וגדי גולן‏‏, "בג"ץ: עד אמצע אפריל יופסק כליל הליך פיטום האווזים וכל 57 אלף האווזים המפוטמים ישלחו למשחטות", גלובס, 22.2.2006, עמ' 14.
מתי גולן, "דליקטס של התעללות", גלובס (דוקומדיה), 23.2.2006, עמ' 4.
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
לתגובות: גלובס, האצ"ל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il"מאפריל ייאכף איסור פיטום האווזים", וואלה!, 22.2.2006.
"האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", נענע, 22.2.2006. 
Yuval Yoaz, "High Court orders state to enforce animal rights laws", HaAretz, 22.2.2006.
Shmuel Dekalo and Gadi Golan, HCJ: Forced feeding of geese must end by mid-April, Globes, 22.2.2006.

 

3. פרה פצועה אחת, סיפור בתמונות

צלם חובב שהזדמן באמצע חודש פברואר 2006 לרפת בקיבוץ בצפון הארץ, צילם מספר תמונות של פרה פגועה ושלח לאנונימוס את התמונות. התמונות חושפות את אחת האסונות הפחות מוכרים שעוברות פרות בתעשיית החלב, ואת שיטת ה"טיפול" המוכרת בפרות שקרסו ואינן מסוגלות עוד לעמוד: הזנחה והרג.

ערה לחלוטין אך משותקת ברוב גופה

 

הזנחה
כשהצלם הגיע לאזור הרפת, נתגלתה לעיניו פרה, שעל גופה צרוב המספר 493. היא הייתה שרועה על הקרקע מחוץ לרפת, חשופה ברחבה ריקה, ללא מזון ואפילו ללא מים לשתייה. היא נותרה במצב זה מספר שעות. מדי פעם היא ניסתה להתרומם ומתחה את צווארה בכל כוחה, אך לא הצליחה לקום. במהלך ניסיונות אלה היא געתה בקולי קולות, ודאי בגלל כאב וחרדה. היא סבלה מפגיעה קשה בגב, שמנעה ממנה לקום על רגליה ואף לשלוט ברוב חלקי גופה. ליד אחוריה הצטבר שלשול, שלא היה ביכולתה להתרחק ממנו.

מנסה לקום - ללא הצלחה

טלטול באוויר
פרה 493 הובלה לרחבה שמחוץ לרפת כשהיא תלויה ברתמה: מתקן ברזל הנכרך סביב בטנה ובעזרת טרקטור כף (שופל) מרים אותה באוויר, ראשה ורגליה נוטים כלפי מטה, כשמאות הקילוגרמים שלה נלחצים על הרתמה. זהו ודאי טלטול מכאיב ומפחיד, אם כי זו שיטה משופרת ביחס לגרירת הפרה על הקרקע במלגזה או בשרשרת הקשורה לאחת הרגליים – שיטות אחרות לשינוע פרות שקרסו. הרתמה נותרה לצד פרה 493 עד שהגיע רכב לאסוף אותה: היא נתלתה שוב ברתמה והוכנסה לרכב בדרכה האחרונה, למשחטה. איננו יודעים כמה זמן היא המתינה למותה במשחטה ואם טולטלה שוב באוויר או נגררה על הקרקע כדי להביאה לנקודת השחיטה.

ממתינה עם הרתמה שתעלה אותה למשאית בדרך למשחטה

 

טיפול בהרג
השחיטה היא ה"טיפול" היחיד שהוצע לפרה. במקרים נדירים, פרות פגועות קשה זוכות בטיפול רפואי. אולם הטיפול בפרה שקרסה אינו משתלם מבחינה כלכלית בגלל מחיר כספי גבוה, השקעת עבודה רבה ותקופת החלמה בלתי "יצרנית". הרפתנים לא מסרו לצלם איזה טיפול רפואי היה מתאפשר במקרה כזה, אולם הבהירו שמטעמים כלכליים, טיפול לא בא בחשבון מלכתחילה.

 

כיצד נפגעה הפרה?
עוד באותו בוקר הייתה 493 "פרה חולבת", שחיה ברפת בין פרות הנחלבות פעמיים-שלוש ביום. היא התייחמה, ופרות אחרות החלו לקפוץ עליה – תגובה שגרתית לייחום במשק החלב (התנהגות כזו היא אחד הסימנים המקובלים לזיהוי פרה מיוחמת). אולם משום מה, פרה 493 לא הצליחה לשאת את משקל הפרות האחרות והיא קרסה. מדוע זה קרה – לא ברור לנו. גבה של פרה אמור להיות מסוגל לשאת את משקלו של זכר, הכבד מהנקבות במאות קילוגרמים. אולי האסון נובע מהתנאים ברפת החלב: ראשית כל, לפרה חלשה אין לאן לברוח מחברותיה לעדר. היא כלואה איתן בין גדרות ברזל, ועלולה לספוג "חיזור" כפוי ומתמשך הרבה יותר מפרה חופשית. ושנית, השלד של פרות במשק החלב חלש במיוחד, בגלל ייצור החלב. תופעה זו גורמת באופן שכיח לבעיות רגליים, עד כדי קריסה. אלה הן השערות בלבד לגבי המקרה שלפנינו; העובדה הוודאית היחידה היא הקריסה.

העטינים עדיין מלאים חלב

מקרה חריג?
אין בידנו סטטיסטיקה, עד כמה נפוצות ברפתות החלב פגיעות מהסוג שהביא לחיסול פרה 493; באותה רפת עצמה התמוטטה פרה בנסיבות דומות יום קודם לכן. בכל מקרה, קריסה מסיבות אחרות הקשורות בייצור חלב אינה נדירה, ומשלוח הפרות הפגועות לשחיטה במקום טיפול רפואי הוא המנהג הרווח בתעשיית החלב.

 

 

4. פינת התזונה
פרוסות קולרבי אפויות ומוקרמות

החומרים
4 קולרבי
כוס שמרי בירה
שליש כוס מים
רבע כוס שמן
2 כפות רוטב סויה
2 שיני שום כתושות

 

אופן ההכנה

  1. מקלפים את הקולרבי ופורסים לפרוסות.
  2. משמנים תבנית אפייה, מניחים בה את פרוסות הקולרבי, מכסים בנייר אלומיניום ואופים בחום בינוני כשעה.
  3. בינתיים מכינים את הרוטב: מערבבים בקערה את שמרי הבירה, המים, השמן, רוטב הסויה והשום.
  4. אחרי 45 דקות אפייה יוצקים את הרוטב על הקולרבי, ואופים עוד 15 דקות, ללא כיסוי.

 

למתכונים נוספים

 

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

 

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון