זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, חגי כהן, נעמה הראל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

דרושים: מרצים באזור הצפון

לאנונימוס דרושים מרצים/ות בעלי ניסיון רב בהוראה/הדרכה, לעבודה בהתנדבות בבקרים באזור הצפון, בתדירות לא גבוהה. ההרצאות נערכות לפי תוכנית קבועה מראש לאחר תקופת הכשרה. פרטים במשרד: 03-6204878.

הצעת חוק: חובת התייעצות ומסירת מידע

ב-19.2.2007 הניחו על שולחן הכנסת הח"כים יואל חסון ודב חנין "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007". התיקון כולל:

"גוף ציבורי יתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים (להלן – ההתאחדות), במהלך גיבוש החלטה או מדיניות, שעל פניה נראה שכרוכה בה, במישרין או בעקיפין, פגיעה בבעלי חיים."
"גוף ציבורי יעמיד לרשות ההתאחדות, על פי דרישתה, כל מידע בעניין בעלי חיים המצוי ברשותו."

מתוך דברי ההסבר:

"כיום צריכים הארגונים להגנת בעלי-חיים בישראל להיאבק לא רק על מניעת סבלם של בעלי-החיים, אלא קודם כל על זכותם לקבל מידע בדבר מדיניות הרשויות הממלכתיות והציבוריות ותכניותיהן ביחס לבעלי-החיים במדינה.
"מצב זה פוגע ביכולתם של הארגונים להביא בזמן את קולם של בעלי-החיים בפני קובעי המדיניות, ועל-ידי כך לחסוך מהם סבל רב  ומיותר באמצעות מציאת הסדרים מתחשבים יותר, עוד בשלב עיצוב המדיניות."

 

הצעת חוק: איסור המתה

ב-19.2.2007 הניח על שולחן הכנסת ח"כ גלעד ארדן "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור המתה), התשס"ז-2007". התיקון כולל את ההוראה: "לא ימית אדם בעל-חיים ללא תכלית." דברי ההסבר כוללים ציטוט מתוך בג"ץ העמותה למען החתול נ' עיריית ערד:

"לעניין השמדת בעלי-חיים, עלינו להשוות לנגד עינינו את זכותם של בעלי-החיים לחיות. זכות זו, גם אם איננה מעוגנת ישירות בחקיקה הישראלית, מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד, בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו."

גיזום ברגע האחרון

עונת הקינון עומדת להתחיל. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בקרוב בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, אפילו בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה –עכשיו הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ביום הגיזום ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

חלב, הסיפור האמיתי

זהו השבוע השלישי ברציפות, שבו פרסמו כלי תקשורת כתבות פרסומת לתעשיית החלב,תוך היענות לא ביקורתית למסע יחסי-הציבור העונתי של התעשייה. על רקע המידע המסולף שמפיצה התעשייה, כדאי לקרוא: עובדות מול מיתוסים נפוצים על התעשייה, עיוותי הגוף כתוצאה מברירה מלאכותית, מיכון החליבה מראשיתה ועד ימינו והמחיר שמשלמות על כך הפרות, גרימת נכויות שיטתית ברפת וטיפול בטלפיים, הזנחת פרות פגועות, והזיהום הסביבתי שגורמות רפתות.

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הקיבוץ תעשיות עופות. במאמר "תרנגולות מתות בסתר" (15.2.2007, עמ' 27) סוקר נחמיה מאי, חבר בית-שערים, את תעשיות בשר העוף והביצים: תנאי הכליאה, שיטות ההרג במדגרות בישראל, ההובלה, השחיטה, עיוות תורשתי ועוד.

לתגובות: hakibutz@yedtik.co.il

nrg מעריב שו"ט וצב"ח. בכתבה "וטרינרים רשותיים מעל החוק?" (20.2.2007) נמסר שבדיון שקיימה ב-20.2.2007 ועדת החינוך של הכנסת, טענו נציגי ארגון נוח כי מתגבש נוהל שיעביר לידי משרד החקלאות את הסמכות להחליט על העמדה לדין של וטרינר רשותי בעבירות של התאכזרות לבעלי-חיים. עד כה החליטה המשטרה באמצעות קצין מטה לעניין צער בעלי-חיים, על חקירה והעמדה לדין של וטרינרים רשותיים שנחשדו בהתעללות. קצין המטה מומן מתקציב במשרד להגנת הסביבה, המתנגד לנוהל החדש. בישיבה דווח שכבר כיום אכיפת חוק צער בעלי-חיים על וטרינרים רשותיים לקויה ביותר. אם יתקבל הנוהל החדש, הוא עלול להעניק להם בפועל חסינות מפני החוק.

nrg מעריב פיטום בהונגריה. בכתבה "המפטמים עברו מישראל להונגריה" (21.2.2007) מוסר אלעד הופר טענות של מפטמי אווזים, ולפיהן העבירו את עסקיהם להונגריה. מצוטטות מספר טענות שקריות שהמפטמים חזרו עליהן בתקשורת לקראת האיסור – למשל, מספר המתפרנסים מהתעשייה והתעלמות מתקופת המעבר הממושכת שניתנה להם.

הארגון הבינלאומי Vier Pfoten מחתים על עצומת אינטרנט נגד פיטום עופות המים בהונגריה. חיתמו על העצומה!

nrg מעריב הלכה נגד פרווה. בידיעה "פרווה, לא כשר" (20.2.2007) מדווחת דליה מזורי שפסק הלכה חדש של הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, קובע כי ליהודים אסור ללבוש מעילים העשויים מפרוות בעלי-חיים, ולכן אין לייבא לארץ פרוות מהחי. לדבריו, הריגת בעלי-חיים סתם, אך ורק כדי להפשיט את עורם למטרת ייצור פרווה ללבוש, יש בה מידה של אכזריות שאינה ראויה לבן ישראל. הוא מוסיף, שליהודים אסור לחזק את ידיהם של עוברי העבירה שמבצעים את מעשי ההמתה האכזריים, ואסור לסייע להם. פסק ההלכה נקבע בתגובה לפניית ח"כ זבולון אורלב, המבקש לאסור בחקיקה ייבוא פרוות.

אפוק טיימס פרווה בסין. בכתבה "תעשיית הפרוות בסין – אחת התעשיות האכזריות בעולם" (21.2.2007) מסקרת דליה הרפז את המאבק בתעשיית הפרווה הסינית ומתארת מספר עובדות על התעשייה עצמה.

ynet יהדות וצמחונות. בטור "זיכרו, הגדי מבושל בכאב אמו" (17.2.2007) בוחנת רוחמה וייס היתרים לאכילת בשר ואיסורי צער בעלי-חיים ביהדות, ומסיקה: "דומה כי מישהו ממעמקי המקרא מבקש ללמד אותנו שלא כל מה שמותר גם ראוי, ואולי יש לשאוף למעלה מוסרית גבוהה מן המותר בחוק. יש מישהו שרוצה להזכיר לנו שפרה היא לא מגרש חניה לסטייקים אלא יצור חי שאנו בחרנו, באישור החוק, לאכול ואולי אפשר גם לבחור אחרת..." עוד על יהדות וצמחונות

כלבים פגועים ופיצויים. פסיקות חדשות בעניין אחריות "בעליו" של כלב:

מיכל שפירא מדווחת ("הכלב תקף - בעליו ישלם", nrg מעריב, 19.2.2007) שבית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב החליט כי בעליו של כלב שתקף כלבות – ישלם לבעליהן פיצויים בסך 7,500 שקלים.

נוריט רוט מדווחת ("הכלב הותקף בידי כלב אחר ומת - הבעלים יפוצה ב-5,000 שקל בגין נזק נפשי", TheMarker, 21.2.2007, עמ' 26) על פסק-דין נוסף בבית-הדין לתביעות קטנות בפתח-תקווה.

דודו בזק מדווח ("כלבכם נדרס? שלמו פיצויים",  nrg מעריב, 20.2.2007) שבית-המשפט בעפולה קבע כי בעלת כלב שנהרג מפגיעת מכונית תשלם לבעל המכונית הדורסת 1,776 שקל, עלות תיקוני הפחחות, והוצאות משפטיות.

כל העיר חתולים בירושלים. בכתבה מקיפה "המקרה המוזר של החתול בפסגת זאב" (23.2.2007, עמ' 96-92) מגולל שוקי שדה את סיפורם של חתולים המטופלים על-ידי פנסיונר מפסגת זאב. לאחר שכמה מהם נעלמו, "הוא פנה לעירייה, ופקחי השירות הווטרינרי הודיעו לו כי החתולים הוגלו למקום לא נודע בצפון העיר. 'בהתחלה הם אמרו בלעג שהם תפסו את החתולים ושחררו אותם בקרבת מקום. [...] כל פעם הם הצביעו על מקום אחר.'" החיפושים באתרים השונים לא העלו דבר, והמטפל בחתולים ואנשים שניסו לסייע לו, השתכנעו שהפקחים הרגו את החתולים. הכתבה מזכירה גם את האיסור המשפטי על פעולות כאלה ומתארת את האיבה האלימה כלפי החתולים מצד חלק מהתושבים והשירותים הווטרינריים.

לתגובות: פקס: 02-5315800 דואל: colhair@haaretz.co.il

וואלה! הגנה לאריות. בכתבה "דרום אפריקה: חוק חדש אוסר על ציד אריות" (23.2.2007) מוסר סוכנות רויטרס שב-21.2.2007 התקבל בדרום אפריקה חוק האוסר ציד מאורגן של אריות – מנהג נפוץ בקרב עשירי המדינה.

nrg מעריב דם בים. בכתבה "רשיון להרוג" (19.2.2007) מדווח על דרישת עמותת צלול לבטל את ההיתר שניתן למסוף אל"א לזהם את מפרץ עכו החל בפברואר 2006. לדברי צלול, ההיתר מהווה פתח להזרמת שפכים לים על-ידי מפעלים נוספים, וביניהם בולטות משחטות "זוגלובק", "מילועוף" ו"עוף הגליל".

הארץ TheMarker נפט בים. בכתבה "ענף הספנות עומד למשפט" (15.2.2007) מספר נמרוד הלפרן על התביעות נגד שתי חברות נפט ענקיות, שמכליות בבעלותן דלפו לים. דליפת טוטאל ב-1999 הרגה כמיליון ציפורים, ודליפת אקסון ב-1989 הרגה כרבע מיליון חיות.

צרכנות בעיתונות הישראלית

מעריב עסקים ג'אנק בבתי"ס. בכתבה "יצרני המזון נלחמים בחקיקות נגדם" (18.2.2007, עמ' 3) מדווחת נורית קדוש כי שטראוס, אוסם, קוקה קולה, תנובה ויונילוור יקימו גוף מייצג, שינסה להילחם ברשויות המדינה, בעקבות החלטת משרד החינוך לאסור מכירת משקאות מוגזים וחטיפים בבתי-הספר. זוהי הזדמנות להזכיר לתלמידים ולהוריהם: לפי חוזר מנכ"ל שפורסם בנובמבר 2006, נאסרו למכירה בבתי-הספר מוצרים רבים, וביניהם שניצלים ונקניקיות. אם בבית-הספר שלכם עדיין מוכרים מוצרים אלה, התלוננו בפני ההנהלה או פנו למפקחת:

עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות, דבורה הנביאה 2, ירושלים 91911. פקס 02-5603469 דואל iritli@education.gov.il

וואלה! zone צעד ראשון. בטור הנוער "בעד ניסויים בבני אדם" מספרת מאי פלטי על ניסיונה בצמחונות ללא ידע בסיסי על תזונה, ועל הסיבות להפסיק לאכול חיות. כדאי להגיב במדור התגובות הפעיל.

ynet ביגוד. בכתבה "יש חיה כזאת: תכירו, אופנה ישראלית עם אג'נדה" (20.2.2007)  סוקרת יעל עברי חברות וחנויות המייצרות מוצרי אופנה לא פוגעניים, למשל – ללא עור ופרווה.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 11, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. תמונת השבוע
גם "ביצי גליקסמן" יחליפו את האריזות המטעות!

ב-19.2.2007 שוחחה רעות הורן, דוברת אנונימוס, עם יונה גליקסמן, מבעלי החברה ל"ייצור" ולשיווק ביצים "גליקסמן". בשיחה הושגה הסכמה כי האריזות המטעות של החברה, שעליהן נראית תרנגולת דוגרת על קן קש בשדה, יוחלפו בתוך שלושה-ארבעה חודשים באריזות שלא יכללו הטעיה. בכך מצטרפת גליקסמן לתנובה, שהודיעה כשבוע קודם לכן שעד מרץ-אפריל תסיר את התמונה המטעה (שבה נראית תרנגולת בריאה על מצע של קש) מאריזות הביצים.

האיור המטעה שעל אריזת ביצי גליקסמן  – מול המציאות

במסגרת קמפיין "הביצה שהתחפשה" נותרה  רק חברה אחת המתעקשת, בנוסף לגרימת התעללות קשה בתרנגולות, גם לנקוט הטעיה בוטה על אריזותיה: "ביצי הגליל". הכיתוב על אריזותיה מתאר, כזכור, תמונה פסטורלית מושלמת: "על פסגת הר גלילי הנושק לעננים, שוכן מקום קסום המשקיף אל הרים ושדות פורחים – זהו משק ביצי הגליל במושב צוריאל. שם, מתפנקות להן התרנגולות המאושרות שלנו הנהנות מתזונה בריאה ומאוזנת ומשקט ושלווה פסטורליים שניתן למצוא רק בגליל". זאת בשעה שהתרנגולות המטילות את הביצים שבאריזה כלואות למעשה באחד הלולים האינטנסיביים והמחרידים בישראל. אנונימוס תמשיך לחשוף בפני הציבור את הסבל הנגרם לתרנגולות בתעשיית הביצים ולהיאבק בתעשייה המבוססת על סבל זה. 

3. החיבוק האבהי של ג'פרי
על הספר חיבוק הקיסר מאת ג'פרי מאסון

חיבוק הקיסר מציג את התנהגותם ורגשותיהם המגוונים של אבות בקרב יונקים, עופות, דו-חיים ודגים – מתוך מחקרים שנעשו בטבע ובלשון הקולחת והסגנון האישי המיוחד לג'פרי מאסון. אריאל צבל ממליץ על הספר וסוקר כמה מהרעיונות שבו.

עוד מאסון בעברית!
ספר שישי בעברית לג'פרי מוסאייף מאסון: חיבוק הקיסר: על משפחות ואבהות בעולם החי. קוראי ספריו האחרים של מאסון על בעלי-חיים, וביניהם כשפילים בוכים, כלבים לא משקרים באהבה ותשע הנשמות של החתול – שתורגמו לעברית – מכירים את הווירטואוזיות של מאסון בליקוט סיפורים מרגשים וחיבורם יחד בקול אישי ונעים. חיבוק הקיסר, שיוצא לאור "ב"מחברות לספרות" כשמונה שנים לאחר המקור באנגלית (1999), ילהיב את חובבי מאסון ואת כל המתעניינים בעולמן הרגשי של חיות וכן באבהות, שעדיין לא הכירו את המחבר. בניגוד לכשפילים בוכים והחזיר ששר לירח (שעדיין לא תורגם) – חיבוק הקיסר לא נכתב במטרה לשפר את יחס הקוראים לבעלי-חיים. עם זאת, כיאה לכותב בעל מחויבות מוסרית, הכבוד שרוחש מאסון לחיות שונות ניכר בכל דף ודף, והדיון על אבהות בדגים אף נפתח בהרהורים אלה (עמ' 68):

"מרבית האנשים מתקשים להזדהות עם דגים או לחוש אהדה כלפיהם. נדמה לי שחוסר החמלה הזה מקל עלינו לצרוך את מיליארדי הדגים הנהרגים בכל שנה. לא מזמן התבוננתי בדייגים ליגורים בכפר קטן באיטליה על חוף הים התיכון, שגוררים את רשתותיהם ומוציאים מאות דגים מתאמצים לנשום, מפרפרים, גוססים וכואבים בגלוי. כששאלתי את הדייגים האלה האם לדעתם הדגים סובלים, הם נראו נדהמים ומבולבלים משאלתי. אינני חושב שזה עלה בדעתם."

חוויית האב
המניע לכתיבת חיבוק הקיסר הוא התנסותו של מאסון בתור אב. חוויית האבהות המאוחרת בנישואיו השניים (לבן אילן, בתמונה עם מאסון) הציפה אותו בהרהורים על רקע שני תחומי עניין שבהם התמחה: פסיכואנליזה, ורגשות בעלי-חיים. הספר מעורר תחושה שהכותב פשוט רוצה לשתף את העולם בהתרגשותו מהחוויה, והוא עושה זאת בדרך שהוא מכיר הכי טוב: נבירה בארכיונים, המטרת שאלות על כל מומחה עולמי שמוכן להשיב או אף להיפגש – וכתיבת רב-מכר. רוב הנפח של חיבוק הקיסר הוא סקירות קצרות ומדהימות על אבות בקרב בעלי-חוליות;

"אין זה ספר לימוד מדעי. מצד שני, לא המצאתי שום דבר. אני מביא לקורא חומר שמצאתי קבור במאמרים ובספרים עלומים, חומר שהחזיק אותי ער ואילץ אותי לתת את הדעת עליו. אני מקווה שזו תהיה השפעתו גם עליכם." (עמ' 26)

ואכן, למרות המקורות המדעיים, הספר נותר אישי מאוד. מאסון מעוניין לברר את מהות ההתנסות האבהית שלו, ולכן כל מסע בין חיות בר באזורים הנידחים מוביל בסופו של דבר בחזרה אל החוויה האישית של המחבר.

ספקנות ורגשות
נקודת מוצא אחת של מאסון היא ההמשכיות האבולוציונית של הרגשות. בני-אדם התפתחו מבעלי-חיים אחרים, ולתכונות שקיימות בנו יש מקור התפתחותי קדום, שניתן לזהותו גם בחיות ממינים שונים כיום. לרגשות רבים, ובכלל זה הרגשות ההוריים, יש תפקיד הישרדותי וביטויים אופייניים בהמוני מינים, ואין כל סיבה להניח שהם מיוחדים לבני-אדם. עבור מאסון, ההיררכיה בין אדם למינים אחרים היא דעה קדומה. גם כאשר אין בידיו די נתונים מחקריים כנימוק לכך שאב כלשהו, בעל פרווה או נוצות, אוהב את צאצאיו או מצטער על אובדנם, מאסון אומר "ומדוע שלא יחוש כך?". לדעתו, יש צורך בנימוק טוב כדי לקבוע שהחיה אינה מרגישה רגש מסוים בתנאים שבהם אנחנו מרגישים רגש כזה. כלומר, במקום הספקנות המדעית המקובלת, שדורשת הוכחות באותות ובמופתים לקיומו של רגש כלשהו בבעל-חיים ממין אחר, מאסון מפגין ספקנות דווקא לגבי אי-קיומו של רגש. למשל, כך הוא כותב לאחר שסיכם תיאורי חוקרים להתנהגותו של הדג עוקצן דל-קוצים, והודה שהשקעה בצאצאים היא תכונה הנושאת "תועלת גנטית", כמו גם הקשר שבין דג גדול לדג קטן הנכנס לפיו, אוכל מתוכו ומנקה אותו אגב כך (עמ' 80-79):

"אבל אולי לאורך הדרך, במשך אלפי דורות, הפיק הדג תועלת גם מחיבה לפונדקאי שלו או לצאצאיו. אם איננו רואים שום תגובה ברורה אצל הדג על הרחקת צאצאיו, עלינו לעצור לרגע בטרם נקבע בזחיחות דעת שהוא אדיש לגמרי. אחרי ככלות הכל הוא התפתח, בדיוק כמונו, כדי להאכיל את צאצאיו ולהגן עליהם. מדוע לא ייתכן שהוא גם מוקיר אותם?"

כמה זואולוגים, פסיכולוגים וחוקרי מוח שיקראו את הספר, אולי יתחלחלו מול הרהורים כאלה. אבל קוראים רבים יותר ודאי יזדהו עם כיוון המחשבה של מאסון – לא רק מתוך רצון נאיבי לזהות "אנשים קטנים" בחיות, אלא גם מתוך אמונה שהספקנות המדעית לקויה מיסודה בכל הנוגע להבנת רגשות – בבני-אדם כמו גם במינים אחרים.

משפחת יענים (צילום: Elizabeth Weir): "כמה מידע העבירו הוא [האב] וקאמלה [האם] לצאצאים על הסביבה,

על סכנותיה ועל מטעמיה – זו עדיין שאלה פתוחה, אבל מעצם העובדה שהם נשארו יחד במשך שנה תמימה

משתמע שכמות מסוימת של תרבות עופות מועברת לדור החדש." (עמ' 141)

בעיית האבות הגרועים
רוב האבות שמתאר מאסון מצטיינים בטיפול בצאצאים ובהקרבה למענם: פינגווינים קיסריים צמים במשך חודשים בחורף האנטארקטי כדי לדגור ולחמם את האפרוח; הכלביים – מהזאב האפור ועד לשועל המצוי – נוטלים חלק פעיל בגידול הגורים; אמנוניים דוגרי-פה מאחסנים את הביצים והדגיגים בתוך פיהם לדגירה ולהגנה; העופות חסרי הקרין (יען, אמו וכו') דוגרים ומטפלים בצאצאים תוך סיכון עצמי; ועוד רבים אחרים. מאסון חש בנוח עם האבות המופתיים האלה. אולם במינים רבים בטבע, הטיפול האבהי לקוי או חסר לחלוטין. אריות, דובים, לנגורים (קופים מאסיה), נובחניות (מכרסמים מאמריקה) ועוד, ידועים בכך שהזכרים הורגים גורים של זכרים אחרים. נדמה שמאסון, בתור אב המחפש את מהות אבהותו בעולם זואולוגי נרחב, מוטרד מכך באופן אישי. למרות זאת, הטיפול שלו בנושא מעניין מאוד. אם רוב הסיפורים על האבות הטובים הם תיאורים ישירים של פלאי הטבע, הרי שבסיפורי האבות הגרועים מגיח ההיסטוריון של המדע. מאסון בודק את המקורות על סיפורי הרג הגורים ומוצא שהם אינם מספקים: דיווחי ההרג נדירים מכדי לשרטט תמונה כללית, וחשיבותם בתרבות הפופולארית – שהשפעתה ניכרת גם במדע – נופחה מעל ומעבר למשקל הידוע של הרג הגורים בפועל. מאסון מסכם בדיון על הלנגורים (עמ' 111):

"[...] ובהכללה מכל המחקרים, שכיחות הרג התינוקות בקרב לנגורים מצויים היא כ-10 אחוזים בלבד. אני חושב ש-90 האחוזים הנותרים ראויים למחקר כלשהו."

אריה עם גור: "אל לנו לשכוח שהאריה אינו אב רע לגורי עצמו. הוא סובלני ביחסו לגורים בלהקה, גם אם אינו בטוח שהם שלו, ומרשה להם לטפס עליו אגב משחק, ולעתים קרובות מצל עליהם מפני השמש האפריקנית הלוהטת." (עמ' 107)

בחירה חופשית
מאסון רומז שוב ושוב, שחיות שמתפקדות כהורים טובים (או פועלות לטובת בן/בת הזוג, הלהקה או זרים) לא זכו לתשומת-לב מספקת. זהו סוג אחד של ביקורת על הממסד המדעי, אשר מעדיף, ככל הנראה ממניעים אידיאולוגיים, לצייר תמונה של טבע קר ואכזרי. אולם הביקורת שמעלה מאסון בסגנונו הפשוט והחביב היא למעשה רדיקלית עוד יותר. הוא מציע לראות בהתנהגות של בעלי-חיים שונים ביטוי אישי: תוצאת תולדותיה האישיים של החיה, נטיותיה האישיות ובסופו של דבר הבחירה שלה. זאת כנגד הניסיון הרווח לאפיין התנהגות טיפוסית של המין הביולוגי בכללו. מאסון מזכיר לנו עד כמה הידע על בעלי-חיים מועט, בסופו של דבר. בתור בעל-חיים בפני עצמו, הוא מתקומם מול הסברים סוציוביולוגיים להתנהגות, הפורטים גם את החלטותיו ורגשותיו שלו בתור אב לאוסף של משתנים שנקבעו מראש בכוח האבולוציה. הוא מסכם (עמ' 116):

"כן, כמה מיני בעלי-חיים, כגון אריות, נוטים לרצח תינוקות. אבל אפילו בין האריות, יש זכרים שלעולם אינם עושים זאת, מסיבות שעד כה נעלמו מהבנתנו. ככל הידוע לי, איש לא ניסה להסביר את הגיוון הזה, השוני הזה."

מאסון מעלה השערה – ההתנסות באבהות מחלישה את הנטייה להרוג גורים:

"האם יתכן שמרגע שבעל-חיים חי במשך זמן רב בקרבתם של גורים, בייחוד הגורים שלו, יקטן הדחף לקדם את ההצלחה הגנטית שלו באמצעות הריגת צאצאיהם של זכרים אחרים? היה לו ניסיון ישיר בהנאות המגע הקרוב עם ילדיו. הוא למד להיות סובלני. אולי הוא אפילו מתחיל להרגיש אמפתיה. האם ההשערה שממלכת השלום והשלווה אינה פנטזיה אנושית בלעדית, אלא שותפים לה זכרים אחרים בעולם החי, אפילו אריות, דובים ולנגורים – האם השערה זו כה לא סבירה? אולי לא, אך לעולם לא נדע אם לא נשאל את השאלה."

ליפואה עיננית (mallee foel)  – הזכר בונה תל ענק עם חומר אורגני תוסס ומדגיר בתוכו את הביצים,

תוך ויסות מתמיד של הטמפרטורה בתל. "אבל איך ייתכן שמשהו מורכב כמו זה, שמצריך בדיקה של משתנים יומיים רבים כל-כך, ייעשה בלי מודעות?" (עמ' 197)

סיפורים טובים וחומר למחשבה

בדברים הללו גלום העניין שיש בחיבוק הקיסר עבור קוראים ביקורתיים וספקנים: מאסון יודע להציג שאלות מהותיות דווקא משום שהוא אאוטסיידר, לא מדען, המכבד חיות ורואה בהן את קרובותיו במקום לבחון אותן בעין מנוכרת כאובייקטים למחקר. אמנם, מעריצי מאסון – וללא ספק כבר יש רבים כאלה – ודאי אינם זקוקים להמלצה מסוג זה. חיבוק הקיסר, כמו ספריו האחרים של המחבר הפורה, מעניק שעות מרתקות ומרוממות-רוח של מסע על פני כל הגלובוס בחברת יצורים מופלאים עם סיפורי חיים מרגשים ומפתיעים.

אחד ממיני האמנונים דוגרי-הפה: "דגים אלה חדלים לאכול בזמן שהם נושאים את צאצאיהם בתוך פיהם, ואילו הדגיגים משתמשים בפיו של ההורה כבמקור למזון, ומתענגים על החלקיקים הזעירים שנשטפים פנימה." (עמ' 72)

מקור
ג'פרי מאסון, חיבוק הקיסר: על משפחות ואבהות בעולם החי, מאנגלית: דפנה לוי, עורכת מדעית: תמר אחירון-פרומקין, (אור יהודה: מחברות לספרות (כנרת, זמורה-ביתן ודביר), 2007). 253 עמודים.

סקירה נוספת

עדי כץ, "בשם האב", nrg מעריב, 18.2.2007, עמ' 8.

4. פינת התזונה
גלידרייה ידידותית לטבעונים

טרטופו, שדרות מוריה 29, חיפה; 04-8100030

טרטופו מתמחה בגלידה איטלקית בייצור עצמי. המבחר הטבעוני כולל גלידות סורבה בטעמי פסיפלורה, מנגו, תות, לימון ואננס, וכן בטעמים משתנים על בסיס עונתי, כגון קרמבולה, קיווי ומלון, וכן גלידות סויה ללא שומן וללא סוכר. טעמי גלידת הסויה כוללים: חלבה, בוטנים, קוקוס, קינמון, אגוזים, שוקולד, פיסטוק ועוד. מעבר לטעמים המוצעים בגלידרייה, ניתן להזמין גלידה במשקל בכל טעם אפשרי, כיד הדמיון הטובה עליכם. כך, למשל, מעידים בעלי המקום כי לאחרונה הוזמנה גלידת סויה ועגבניות.

המחירים: כדור אחד בטעם אחד – 8 ₪, כדור אחד בשני טעמים – 10 ₪, 2 כדורים – 15 ₪, 3 כדורים – 20 ₪, ק"ג – 70 ₪. כמו כן, בעל החנות מבטיח להעניק 10% הנחה על גלידה במשקל או כדור שלישי חינם למי שיגיד שהגיע דרך זכויות בעלי-חיים השבוע או דרך אתר הצמחונות.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון