זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

צמחונות – הבחירה שלי  

אנונימוס מציינת השנה את אירועי ה-meatout הבינלאומיים – יום ללא בשר – ביום הבחירות לכנסת (יום ג', 28.3.2006) תחת הסיסמה "צמחונות – הבחירה שלי": הבחירה של כל אחת ואחד מאיתנו בצמחונות יכולה להשפיע אף יותר מהשתתפות בבחירות לכנסת. ביום זה נחלק מאות המבורגרים צמחיים ברחובות תל-אביב, נפיץ אלפי "פתקי בחירות" ומדבקות הקוראים לציבור לבחור בצמחונות, ונחתים על עצומה הקוראת לכנסת החדשה לפעול לקידום זכויות בעלי-החיים. הפעילות תיערך בין השעות 16:00-10:30 ותכלול גם ארוחת צהריים לפעילים ודיון מודרך.

להצטרפות לפעילות, צרו קשר עם אבימור: 054-4311054
לארגון פעילות ביום הבחירות באזור מגוריכם, יש לפנות למשרד אנונימוס

meatout נהריה: ביום ו', 31.3.2006, בין השעות 13:00-11:00 לרחבה שמתחת לבניין העירייה, על יד סנדוויץ' בר דניאלס, תתקיים חלוקת אוכל צמחוני וחומרי הסברה. פרטים נוספים – ניצן שחר: 054-6211486, נעה צדוק: 052-2613089 ועומר גינזבורג: 052-5305006. לתשומת לבכם: הפעילות בכרמיאל בוטלה ובמקומה תיערך הפעילות בנהריה.

meatout חיפה:  להשתתפות בפעילות, צרו קשר עם דנה: 050-6353733
משמרות הסברה לעידוד צמחונות יתקיימו מדי יום ב' בשעות 20:00-18:00 במרכז זיו (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). לפרטים: חבצלת – 050-8840085

תשדיר בחירות חדש: "צמחונות – הבחירה שלי" – מומלץ לשלוח לחברים!

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום א', 26.3.2006, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

מכתבים: להעביר את סמכויות חוק צער בעלי-חיים!

לפי חוק צער בעלי-חיים, ממנה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וטרינר בתור ממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. לממונה ניתנות סמכויות חקירה, חיפוש ומעצר, כמו לקצין משטרה. הממונה נתפש בעיני הרשויות כסמכות בענייני צער בעלי-חיים. כמו כן, החוק מעניק לשר החקלאות, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, סמכות להתקין תקנות לביצוע החוק, וביניהן תקנות לתנאי ההחזקה של בעלי-חיים, לשיטות המתה, הובלה ועוד.

החזקת סמכויות אלה בידי משרד החקלאות מהווה ניגוד עניינים מובהק. המשרד, מתוקף הגדרתו, אמון על קידום האינטרסים של החקלאים, ובכללם אלו העוסקים בניצול בעלי-חיים. המשרד אכן מנצל בעקביות את חוק צער בעלי-חיים לשם פגיעה בחיות. מאז החל המאבק המשפטי להפסקת פיטום האווזים, נרתם משרד החקלאות כדי להכשיר את הפיטום, ולא בחל באף אמצעי לקידום מטרה זו. כמו כן, בתקופה שבה היו תקנות הלעטת אווזים בתוקף, הממונה על חוק צער בעלי-חיים, ד"ר דגנית בן דב, נמנעה מלאכוף אותן. ניגוד העניינים בסמכויותיו של משרד החקלאות באה לידי ביטוי גם בעיכוב כל התקנות, שכוללות רפורמות מסוימות לצמצום הפגיעה בחיות בישראל. (למידע נוסף: 1, 2, 3, 4)

הפתרון הוא העברת הסמכויות בעניין חוק צער בעלי-חיים לידי המשרד לאיכות הסביבה, המפעיל ממילא אגף להגנה על בעלי-חיים, ואינו לוקה בניגוד אינטרסים מובהק.

לקראת גיבושה של הכנסת החדשה, כיתבו לממלא מקום ראש הממשלה, למועמדת להיות ממלאת מקומו ולנציגים המועדפים עליכם בכנסת, ובקשו בדחיפות לפעול להעברת תפקיד הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים והסמכות להתקנת תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה. כתובות:

אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, פקס: 03-9788020 דואל:eulmert@kadimasharon.co.il
ציפי לבני, שרת החוץ, שרת המשפטים והשרה לקליטת עלייה, פקס: 03-9788020 דואל:
zlivni@kadimasharon.co.il

בג"ץ, שוב: פיטום האווזים ייפסק כמתוכנן

ב-21.3.2006 דחתה השופטת דורית בייניש עתירה לדיון נוסף (בג"ץ 2197/06), שהגישו מגדלי האווזים בעניין פסק-הדין של בג"ץ, שקבע כי עד אמצע אפריל יופסק כליל פיטום האווזים בישראל. בכך למעשה מסתיימת המערכה המשפטית על פיטום האווזים. בהחלטתה, סוקרת השופטת בייניש את גילגולי המאבק המשפטי בבג"ץ, ומוסיפה לגופה של בקשת המפטמים האחרונה:

"דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה כל הלכה חדשה, לא כל שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. [...] העותרים טוענים אמנם, כי בפסק הדין נשוא העתירה שבפני נקבעה הלכה חדשה באשר לנטלי ההוכחה ביחס לפגיעה בזכויות חוקתיות, אולם ככל שניסיתי לא עלה בידי לדלות מפסק הדין בו עסקינן הלכה כלשהי בסוגיה האמורה. בנוסף לכך יש להבהיר, כי על אף שתוצאת פסק הדין הינה ללא ספק תוצאה קשה מבחינת העותרים, הגורמת לפגיעה בחופש העיסוק שלהם ובקניינם, אין די בכך על מנת שייערך דיון נוסף בעניין. [...] השאלה האם קיימת שיטת פיטום הגורמת פחות סבל לאווזים ועומדת באמות המידה שנקבעו בפרשת נח היא שאלה עובדתית-מקצועית, שנראה כי נבחנה על ידי משרד החקלאות ונענתה בשלילה. מכל מקום, בוודאי שלא מדובר בשאלה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. אף לטענה, כי לא בוצע בפסק הדין האיזון הנדרש בין זכויות האדם לזכויות בעלי-החיים, לא מצאתי כל יסוד. איזון זה, בכל הנוגע לשאלת פיטום האווזים, נעשה כבר בפרשת נח. משלא נמצאה שיטת פיטום חדשה העומדת בדרישות שנקבעו על ידי בית משפט זה בפרשת נח לא היה מנוס מהטלת איסור על שיטות הפיטום הקיימות."

בעיתונות:       

שמואל דקלו, "סופית: בג"ץ אישר את הפסקת הליך פיטום האווזים בארץ", גלובס, 22.3.2006.

לתגובות: גלובס, האצל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il

טבח כלבי הים

ממשלת קנדה התירה השנה הרג 325,000 כלבי ים. מטרת ההרג היא ייצור פרוות מגורי כלבי הים. הטבח החל ב-25.3.2006. כיתבו (באנגלית או בצרפתית) לשגרירות קנדה בישראל במחאה:

The Canadian Embassy, P.O. Box 9442, Tel-Aviv, 67060

Fax: 03-6363380, Email: taviv@dfait-maeci.gc.ca

למשלוח מכתב לראש הממשלה הקנדי; ולחתימה על עצומה נגד הטבח.

עוד בעיתונות הישראלית

nrg מעריב חג החירות. בטור "פסח טבעוני" (19.3.2006) מתגייסת מערכת העיתון לעזרת ההמונים הצפויים לוותר על מוצרים מן החי בליל הסדר הקרוב. הטור כולל הצעת תפריט לארוחה שלמה.

local כפר סבא מעבדת ניסויים. בכתבה "פעילים למען בעלי חיים הפגינו מול ביתו של נשיא מכללת ת''א המתגורר בעיר" (21.3.2006) מדווחת שלומית צור על הפגנת סוגרות מול ביתו של פרופ' נחמיה פרידלנד, נשיא מכללת תל-אביב-יפו, שם מתוכננת לקום מעבדת ניסויים. פרידלנד: ''יהיו שם רק עכברים ואין מדובר במעבדת כאב''.

הארץ קרבות כלבים. במאמר המערכת "למען הכלבים ובעליהם" (23.3.2006, עמ' ב1) נמסר על קרבות כלבים, "שרובם הועברו על ידי בעליהם לכלביות של 'צער בעלי-חיים' - בעקבות החוק החדש האוסר על גידול כלבים מגזעים מסוכנים. בהעדר פיקוח, 'אימצו' את הכלבים הללו עבריינים, העושים בהם עתה שימוש מחריד." בכתבה נוספת בנושא, "וטרינר: המשטרה לא מטפלת בתלונות על קרבות כלבים" (23.3.2006, עמ' א7) מתאר אסף כרמל את המעבר של קרבות הכלבים לפריפריה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ מונולוג כלבי. בטור "פני הדור לא כפני הכלב" (24.3.2006, עמ' א49) כותב יוסי שריד בשם כלבה על דחיקת ההתעללות בחיות מסדר-היום הציבורי.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet קנס לשו"ט. בכתבה "הלוכדים הרגו את אלוף ישראל, וישלמו" (22.3.2006) מדווח רענן בן צור על קנס גבוה, יחסית – 45 אלף שקלים, שהטיל בית-משפט השלום בהרצליה על עיריית כרמיאל, הווטרינר העירוני שלה ולוכדי הכלבים דני ותומר כהן. הלוכדים תפסו את הכלב מחוץ לחצר וגרמו למותו כשכרכו סביב צווארו לולאת חנק. ככל הנראה, גובה הקנס משקף את ערך הכלב כ"רכוש".

צמחונות בעמק הטל

בעמק הטל (טל' 08-9492380) שליד רחובות תיערך ביום ו' 31.3.2006, בשעה 10:00, סדנה לגידול ירקות בשיטת הפירמידה, המאפשרת לספק תצרוכת ירקות אורגניים למשפחה בשטח מטר רבוע. בהנחיית ד"ר מרדכי הוכברג. מחיר השתתפות: 50 ש"ח.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. שפעת העופות בישראל
סקירת עיתונות בתום 11 הימים הראשונים למגיפה

התפשטות
מאז איתור נגיף השפעת הקטלני H5N1 ב-14.3.2006, הוא זוהה בנקודות שונות בנגב המערבי, בחבל לכיש, בפרוזדור ירושלים ולאחרונה (23.3) גם בבקעת הירדן. בדיקה שבוצעה ב-22.3.2006 בעופות מתים מלולים ברצועת עזה, זיהתה את הנגיף גם שם; ב-24.3 הכריז שר הבריאות הירדני על איתור הנגיף יום קודם לכן בעופות במחוז עג'לון בירדן.

היקף השמדה
סך כל העופות שהושמדו בישראל עומד על 1.2 מיליון בקירוב. עד 23.3 הסתיימה ההשמדה ביישובים עין השלושה, נירים, כיסופים, חולית, סופה, נחשון והראל, ולמחרת נועדה להסתיים גם ביישובים שדה משה, ניר עוז, עמיעוז וגת.

שיטות ההשמדה
בלולים הנגועים מתו אלפי עופות מהנגיף עצמו. מדווח יובל אזולאי (הארץ, 20.3):

"את תרנגולי ההודו של הלולן נועם תמיר [בשדה משה] לא היה צורך להרעיל. 48 שעות אחרי שהתפרצה המחלה, מתו רוב התרנגולים בלול שמאחורי ביתו, מהנגיף שתקף אותם. כ-7,000 תרנגולי הודו מתו, וקרסו זה ליד זה בלול הגדול שלו. אלה שלא מתו, ימותו בתוך שעות. הרעלתם התגלתה כלא יעילה: התרנגולים שעוד נותרו בחיים כל כך חלשים מהמחלה, עד שכלל אינם מצליחים להתקדם אל עמדות השתייה. זה התחיל ביום רביעי [15.3]. 'זו הייתה תמותה חריגה', סיפר תמיר, 'בכל היום הזה מתו כ-40 עופות. בימים שעברו מתו מדי יום יותר ויותר עופות'.
"אתמול בצהריים מת אחרון תרנגולי ההודו שלו."

מוסיפים מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):

"גם תהליך המתת העופות אינו קל כפי שציפו הרשויות. 'בעין השלושה נשארו כ-4,000 עופות חיים אחרי שהזרימו את המים המורעלים ללולים – וצוות של ארבעה אנשים נאלץ לשחוט אותם ידנית במשך כל היום', מספר ד"ר חנוך יובל."

צילומי הטלוויזיה והעיתונות מגלים מדי פעם איסוף תרנגולי הודו מתים בין תרנגולים חיים, תפיסת מספר תרנגולות חיות בכל יד, הכנסת עוף חי לשק, ובדיווח מהרשות הפלסטינית נראתה השלכת אפרוחים חיים לקבר אחים. מעבר לכך, נחשף הרעל שבו השתמשו השירותים הווטרינריים. ענת ברשקובסקי ציטטה את שלום בוארון ממושב עמיעוז (ynet 22.3):

"'היום לדוגמה רק בשעה 14:00 הביאו לי את חומר ההרעלה – זרחן אורגני. ורק ב-16:00 התחלנו להרעיל את העופות. 40 אלף עופות מתו.'"

זרחן אורגני גורם מוות בייסורים קשים, וממילא הרעלה דרך מי השתייה אינה מאפשרת שליטה במינון הגורם מוות מהיר גם באמצעות רעלים אחרים. בוואלה! מצטטים מדברי תמרה מור מעמותת אהב"ה (23.3):

"'זרחן אורגני אינו רעל למטרת המתה של בעלי-חיים [...] הוא חומר הדברה, המשמש להדברת מזיקי אדמה. בכל משק חקלאי קיים חומר ההדברה הזה, אז אמרו לחקלאים פשוט לשפוך אותו למים.' [...]
"לדברי מור, הזרחן האורגני גורם לייסורים קשים במיוחד, עוויתות וכאבים, במשך כמה שעות עד המוות. היא סיפרה כי בעמותה טופלו לא מעט בעלי-חיים, ביניהם עופות, שנפגעו מאכילת חומר ההדברה, והם סבלו מהתכווצויות של כל השרירים, עוויתות, פרכוסים וכאבים חזקים. [...]
"היא הוסיפה כי מכיוון שלזרחן האורגני טעם וריח חריפים, בניגוד לרעלים הומניים יותר, יש להצמיא את העופות במשך זמן ארוך מאוד כדי שהם ישתו את הרעל. 'חלקם לא מוכנים לשתות מהרעל, ופשוט מתים מצמא', אמרה."

לול רבייה של תרנגולים בתעשיית הבשר, נגוע בשפעת עופות מזן קטלני, בשלבים הראשונים שבהם ניכרים סימנים קליניים: חוסר תנועה, מחסור בחמצן, הצטברות נוזלים בכרבולת ובדלדלים (FAO).

הסיבות להתפשטות הנגיף
למרות הבהלה שזרעו אמצעי התקשורת בעניין ציפורים חופשיות ובפרט ציפורים נודדות, נראה שאיש אינו מאמין שזהו המקור להתפשטות הנגיף בישראל. ב-18.3 נמסר (מיטל יסעור בית-אור, ynet) שבמשרד החקלאות הורו על חיטויה של משחטה בקריית מלאכי, ששימשה כמה לולים בשלושה מארבעת מוקדי המחלה. אמנון רגולר ועמירם כהן (הארץ, 23.3) מדווחים:

"במשרד החקלאות מתחזקת ההערכה שההדבקה נגרמה על ידי אחד מנותני השירותים לענף תרנגולי ההודו שעבר בין הלולים והפיץ את המחלה, וזאת לאור העובדה שבאף אחד מהלולים שנפגעו לא היו עופות אחרים. בנוסף, מבחינה גיאוגרפית נדבקו לולים שלא יכול להיות להם קשר אחר, שכן הם נמצאים בנגב המערבי, חבל לכיש, פרוזדור ירושלים והבקעה."

מיכל גרינברג (הארץ, 21.3) מדגישה שפיזור המקרים אינו מתאים לצירי נדידת הציפורים, ומצטטת את אנדרז אטינגר ממרכז השל:

"בתחילה היו [בישראל] 4,000 מגדלי פטם בישראל וכיום נותרו כ-800. אותם מגדלים תלויים במספר קטן של ספקי תערובות. מה שקורה מבחינת ההפצה הוא כי משאית תערובת של 'תדמיר', למשל, עוברת ממשק אחד למשנהו וכך גדלה אופציית ההדבקה באמצעותה. כולם עובדים גם עם אותן המדגרות. יש תהליך ריכוזיות הולך וגדל הנוגע לכל השלבים – האבסה, מדגרות וטיפול וטרינרי."

לפי nrg מעריב (23.3), לשר החקלאות, זאב בוים, יש השערה כיצד הגיע הנגיף לישראל:

"אנחנו חושדים כי הפלשתינים הסתירו הרבה זמן את המחלה שפרצה אצלם [...] נתנו להם הדרכה כיצד להשמיד את הלהקות הנגועות, אבל אנחנו לא מאמינים שזה יבוצע כי המגדלים אצלם לא מקבלים פיצויים."

שרת החוץ, ציפי לבני, פנתה לבנק העולמי בבקשה להעניק תמריצים כלכליים לחקלאים הפלסטינים, כדי שאלה ישמידו את העופות הנגועים בנגיף.

ליקויים במנגנון ההשמדה
בימים הראשונים התבצעה ההשמדה באיטיות. לפי מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):

"השמדת העופות בארבעת מוקדי ההתפרצות מתנהלת באטיות בשל אזלת יד של משרד החקלאות [...] עד כה הושמדו רק מחצית מהעופות בחולית וכשליש מבעלי הכנף בעין השלושה. המתת העופות בנחשון החלה רק אמש – יותר מ-48 שעות אחרי גילוי הנגיף.
"אומר ינאי רגב, מנהל הלולים בחולית, 'לא היו מספיק עובדים, התאילנדים ברחו בשל אמונות טפלות ונאלצנו לחכות עד שיביאו את יריעות הפלסטיק המתאימות.'"

נמסר על עיכוב של ההרג המתוכנן; בשירותים הווטרינריים הסבירו זאת בכך, שלא היו ערוכים לטפל בהתפרצות המחלה במספר מוקדים. הם פנו לסיוע משרד הביטחון, ופרסמו מכרז לשכירת פועלים תמורת 2,000 ₪ ליום עבודה. בנוסף על עיכובים אלה, תועדו עיכובים בקבורה, שמשכו חיות שונות לאכול מן הגופות שהופקרו. אנפיות בקר ועורבים הנוברים בערימות הגופות, הונצחו בעיתונות. ב-21.3 כבר הודה שר החקלאות בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, ש"הייתה טעות בטיפול בפגרים".

כולנו משלמים
ב-23.3 נמסר, שהממשלה תפצה את הלולנים ב-15 מיליוני שקלים. חצי מערך הפיצויים ישולם מיד ללולנים שהעופות בלוליהם הושמדו, והשאר בהתאם לנזקים כספיים עקיפים, לכל הגורמים בתעשייה. הלולנים, בתמיכת עמיר פרץ, שלום שמחון וישראל כץ, דרשו מממלא מקום ראש-הממשלה להכריז על שפעת העופות כעל אסון טבע. בתגובה, שלחה אנונימוס מכתב לממלא מקום ראש הממשלה ולשרי האוצר, החקלאות ואיכות הסביבה. קטעים מהמכתב צוטטו בכלי התקשורת. מתוך המכתב:

"מגיפת שפעת העופות איננה אסון טבע. היא לא יותר מסיכון מחושב, שנוטלים הלולנים כשהם מצופפים יחד רבבות עופות בשטח זעיר, שבו גוף נוגע בגוף וכל ציפור באה במגע כפוי עם הפרשות שכנותיה. הלולנים מודעים היטב גם לסיכון, שבניצול עופות בעלי מערכת חיסונית עלובה ביותר, תוצאה של ברירה מלאכותיות לתכונות רווחיות. בתנאים אלה, שפעת העופות, כמו מגיפות אחרות ומוות המוני כתוצאה מחולשת השלד, הלב והריאות, היא חלק משגרת הלול המתועש ואסון ידוע מראש. ולראיה, עופות בר כמעט שאינם נפגעים מהנגיף. אין כל סיבה שהלולנים, שמרוויחים הון תועפות לכיסם הפרטי מכליאת תרנגולים בתת-תנאים המסייעים להפצת המחלה, ישלחו את ידם לכיס הציבורי כדי לסבסד את חידוש ההתעללות, שממנה ימשיכו לגרוף מיליונים. וללא ספק אין כל הצדקה, שמאות אלפי צמחונים יתרמו בעל כורחם למימון עסקים פסולים אלה.
"תעשיית העופות אינה ראויה לסבסוד. מחירם הזול של מוצרי הלול אינו משקף את המחיר האמיתי שהם גובים לא רק מהעופות, אלא גם מהסביבה שהם מזהמים באופן קשה ומבריאותו של ציבור הצרכנים עצמו. כצמחונים, אנו יודעים זאת היטב – אנו בריאים ורזים יותר משאר האוכלוסייה, ורבים מן המצטרפים אלינו בגיל מבוגר, עשו זאת בהוראת רופא, לאחר שהצטברו בגופם הנזקים מצריכת עודף מוצרים מן החי. צריכה עודפת של מוצרי תעשיית העופות, בדומה לעישון טבק, היא אחד מגורמי המחלות המרכזיים בעולם המערבי. לכן, לא זו בלבד שאין לסבסד תעשייה זו, אלא יש להטיל מס על מוצריה, למימון הטיפול בפגיעה שהם גורמים לבריאות הציבור."

תגובות בתקשורת
כלי התקשורת פרסמו מספר כתבות, המבררות מהם מקורות שפעת העופות, תוך ערנות מוסרית, סביבתית וחברתית. הנה הכתבות המומלצות:

"שפעת העופות - מעשה ידי האדם?",  nrg מעריב, 19.3.2006.

עמית יולזרי, "מי יאכל את מי?", nrg מעריב, 19.3.2006.

נמרוד הלפרן, "המחיר הגבוה של העוף הזול", הארץ (דה מרקר), 20.3.2006, עמ' 4.

מיכל גרינברג, "מומחים: קשר בין תיעוש ענף העופות להפצת המחלות", הארץ, 21.3.2006.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

שי משולם, "פתאום אכפת לכם מהלול המזוהם", ynet (ידיעות אחרונות), 21.3.2006.

הדר פרבר, "אנונימוס: לא לסבסד את הלולים שנפגעו משפעת העופות", Nfc, 22.3.2006.

בועז וכטל, "שפעת העופות – אסון טבע?",  nrg מעריב, 23.3.2006.

מקורות נוספים

מיטל יסעור בית-אור, "משחטה בקריית מלאכי נחשדה כמוקד ההדבקה,",  ynet (ידיעות אחרונות), 18.3.2006.

עמירם כהן , "עשרות אלפי עופות הושמדו באמצעות רעל", הארץ, 19.3.2006.

יובל אזולאי, "לפני ההמתה, הלולן אוכל חביתה ומתקשה להיפרד", הארץ, 20.3.2006.

מיכל גרינברג, אסף אוני, עמירם כהן, "טענות: מש' החקלאות לא פעל כראוי", הארץ, 20.3.2006.

משה פריאל ונורית רובין, "השמדת העופות מתרחבת למרכז",  nrg מעריב, 19.3.2006.

דניאל חג'בי ומירב סריג, "הממשלה לא תכריז על השפעת כאסון טבע", חדשות 10, 20.3.2006.

"השר בוים: טעינו באופן הטיפול בפגרי העופות", וואלה!, 21.3.2006.

ענת ברשקובסקי, "שפעת העופות: 'זה יום הכיפורים של הרשויות'," ynet (ידיעות אחרונות), 22.3.2006.

מירב סריג /ארנון רגולר ועמירם כהן, "שפעת העופות התפשטה גם לבקעת הירדן," חדשות 10 / הארץ, 23.3.2006.

חיים ביאור, "דרושים עובדים להשמדת עופות ב-2,000 שקל ליום", הארץ,  23.3.2006.

"העופות הנגועים מומתים ביסורים קשים", וואלה!, 23.3.2006.

עמירם כהן, "המגדלים יקבלו בתוך שבוע פיצוי בשיעור 50%", הארץ, 23.3.2006.

ענת ברשקובסקי, "בוים: מחצית הפיצוי ללולנים - בשבוע הבא", ynet (ידיעות אחרונות), 23.3.2006.

אורי בינדר, "שר החקלאות זאב בוים: מקור שפעת העופות - ברשות הפלשתינית",  nrg מעריב, 23.3.2006. 

עמירם כהן, יובל אזולאי וג'קי חורי, "ישראל תסייע לרשות בטיפול בשפעת העופות", הארץ, 23.3.2006.

יואב שטרן, מיכל גרינברג, יובל אזולאי ונדב שרגאי, "שפעת העופות הגיעה גם לירדן", הארץ, 24.3.2006.

רועי נחמיאס, "ירדן: כוננות עליונה בעקבות שפעת העופות", ynet (ידיעות אחרונות), 24.3.2006.

אבי פוגל, "חשש: שפעת העופות גם בצפון", nrg מעריב, 24.3.2006.

"כמעט הסתיימה המתת העופות", וואלה!, 24.3.2006.

3. וואלאס, גרומיט וחיי ארנבונים
"הדברה הומאנית" בסרטם של ניק פארק וסטיב בוקס

בעקבות זכיית וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני בפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב לשנת 2005 ובמקביל להפצתו ב-DVD, סוקר אריאל צבל את היצירה האחרונה של ניק פארק (מרד התרנגולים) וסטיב בוקס מאולפני Aardman, תוך התמקדות בסוגיות הצמחונות והדברת הארנבונים, שהסרט מתייחס אליהן בהרחבה.

העלילה
למי שעדיין לא פגש את וואלאס וגרומיט, המדובר בדמויות פלסטלינה, שכיכבו בעבר בסרטים קצרים. וואלאס הוא ממציא גמלוני, ואילו גרומיט הוא כלבו-משרתו הנאמן, שעושה בכישרון כל דבר שבני-אדם יודעים לעשות – וקצת יותר – מלבד לדבר. בסרט הראשון שלהם באורך מלא, וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני, השניים מנהלים חברה לסילוק "מזיקים", ומתמקדים בלכידת ארנבונים כהגנה על גינות הירק של שכניהם בכפר, אשר מגדלים בהתלהבות ירקות ענקיים. את הארנבונים שלכדו, מחזיקים וואלאס וגרומיט בכלובים במרתף, שהופך צפוף יותר ויותר. וואלאס הוגה רעיון מבריק, לשטוף  את מוחם של הארנבונים בסלידה שחש הוא עצמו כלפי ירקות, ובכך לפתור את "בעיית הארנבונים". אולם במהלך שטיפת המוח חלה תקלה טכנית: וואלאס וארנבון אחד שוטפים זה את מוחו של זה ללא רסן. עד מהרה מופיע בכפר ארנבון בגודל בית, שמכלה את הירקות היקרים ורומס את המלכודות המתוחכמות שהמציא וואלאס. השאלה היא, מי הפך למפלצת בניסוי הכושל: הארנבון או וואלאס עצמו? הסיפור המשונה הזה מוגש במטח צפוף להפליא של הברקות חזותיות ולשוניות, תוך פרודיה על ז'אנרים קולנועיים שונים – והכל מפיל מצחוק.

הארנבון הזאב
אחת ההברקות המרכזיות בסרט היא איש-הארנבון. איש-הארנבון הוא מקבילו של איש-הזאב – הדמות האגדתית של אדם ההופך לזאב טורף-אדם, בעיקר בלילות ירח מלא (התרגום המדויק לשם הסרט הוא: "וואלאס וגרומיט וקללת איש-הארנבון"). "איש-ארנבון" הוא פרדוקס של דימויי חיות: במקום הזאב, אשר נותר בדמיון האירופי בתור אוכל אדם לילי מטיל אימה, וואלאס מאבד את זהותו דווקא לארנבון הצמחוני והקטן. מכיוון שהסרט הוא בריטי לעילא, מן הראוי לציין, שהזאבים נכחדו מהאיים הבריטיים כבר במאה ה-17, והצימאון לדם אנושי, שמיוחס להם, הוא מורשת של ארצות אחרות וזמנים אחרים. אגדות "איש-הזאב" מעידות על צימאון לדם בקרב בני-אדם הרבה יותר משיש להן קשר לזאבים, אשר במציאות נאבקים על חייהם מול ציד והרעלות, באותם שטחי בר מצטמקים והולכים שעדיין מאכלסים אותם. הארנבונים, לעומת זאת, נפוצים בבריטניה ואכן נתפסים שם כ"מזיק"; חוק משנת 1954 מחייב את בעלי הקרקעות להשמיד ארנבוני בר או למנוע מהם לגרום נזק. עם קצת דמיון קולנועי, הארנבון הענק, המכלה גינות-ירק שלמות, מגלם במציאות הבריטית איום הרבה יותר ממשי מהזאב.

היזהרו מהצמחוני שבתוך כל אחד מאתנו!
הדברה, אם כן, מהווה איום ממשי הן על חיי ארנבונים והן על חיי זאבים. אולם ברמת הדימוי, איש-הזאב הוא התגלמות הרצחנות, ואילו איש-הארנבון, שמופיע בסרט עם כל סממני המפלצת בסרטי אימה, עדיין צריך להוכיח מדוע יש להיזהר ממנו. אותן חיות שמגיחות בלילות ירח מתוך גופם של אנשים מקוללים, מייצגות את "החיה שבאדם", כפי שמטיף הכומר בקול רוטט, לאחר שנודע לו על הופעת איש-הארנבון בכפר: "היזהרו מהחיה שבפנים!" האימה הבלתי סבירה מהארנבון שבתוכנו, מגיעה לשיאה המבריק בקטעי המטמורפוזה, כשכפותיו העגולות של וואלאס-הארנבון פורצות מבגדיו האנושיים, גופו מתכסה בשערות ארנביות רכות ועל ראשו בוקעות זוג אוזניים ארוכות ומתנופפות – כל זאת במסורת של אנשים ההופכים לזאבים בסרטי אימה. בכל אחד מאתנו, כך מסתבר, מסתתר ארנבון שעלול לצאת פתאום, והארנבון הזה מסוכן – לירקות. בקיצור, המפלצת האמיתית שמסתתרת בתוכנו, עלולה להפוך אותנו לשוחרי מזון בריאות מן הצומח. כך, כשוואלאס הוגה את הרעיון המבריק, לשטוף את מוחם של הארנבונים, הוא לא מתכוון אלא לסלק את התיאבון שלהם לירקות, מבלי לדאוג לתחליפים. תחליפים הם בעיה כשעושים שינוי בדיאטה – כפי שכבר נוכחו כמה כרישים בסרטי אנימציה (תפוס ת'כריש ומוצאים את נמו). נותר רק לתהות, האם ארנבון שנגמל מירקות יתחיל לטרוף, כמו זאב טוב, או כמו אדם. למעשה, התחליף היחיד שנרמז בסרט לבליסת ירקות הוא ניצול פרות – וואלאס משוגע לגבינה, וזוהי התכונה הבולטת שהוא מעביר לארנבון שמוחו נשטף. אילו היה לארנבונים כומר, הוא היה צריך לחשוש אף הרבה יותר מהכומר האנושי שבסרט, ולהזהיר את קהילתו הצמחונית: "היזהרו מהאדם שבפנים!"

הדברה
אם פרדוקס איש-הארנבון הוא גרוטסקי ומצחיק מתחילתו ועד סופו, הרי שבכל הנוגע להדברת ארנבונים בגודל טבעי, וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני היא כמעט דרמה ריאליסטית. מובן, שדמותו של איש-הארנבון אינה מציאותית. אולם הקונפליקט בין בני-אדם לבין מכרסמים וארנבאים הוא אותנטי. ההתמקדות בגידול ירקות ענקיים מקשה להבחין בעוצמת הקונפליקט; במציאות, המאבק בין הארנבון לאדם עלול להיות לא רק עניין של הגנה על תחביבים אזוטריים, אלא גם מאבק על מזון בסיסי, בעקבות הפרת האיזון הסביבתי על-ידי האדם, באופן שהקל על התפשטות הארנבונים. בסרט, ויקטור, נבל מושלם וצייד טיפוסי, רוצה לחסל את כל הארנבונים ביריות, והוא אינו מחמיץ הזדמנות להציג את תאוות ההרג שלו כישועה לקהילה. במציאות, ירי הוא רק שיטת הרג אחת מבין אלה המשמשות להדברת ארנבונים, וביניהן  הרעלה, סתימת המחילות וחנק במים או בגז, הפצת מחלות קטלניות ומכות.

הנחיות סכמטיות לסתימת מחילות ארנבונים ולהרעלתם בגז (המשרד לתעשיות ראשוניות, מים וסביבה, טסמניה).

לכידה
וואלאס וגרומיט משתמשים בשיטת לכידה "הומאנית": הם שואבים את הארנבונים מתוך המחילות למכל גדול. שואב-הארנבונים איננו המצאה של ניק פארק והצוות שלו. בארצות-הברית, שאיבה מתוך מחילות לתוך מכל מרופד היא שיטה מוכרת להיפטר ממכרסמים קטנים בשם נובחניות. אף על-פי שזו שיטה "הומאנית", כ-5% מהנובחניות נהרגות כתוצאה מהלכידה. רק ארנבוני הפלסטלינה שלוכדים וואלאס וגרומיט נשאבים ללא פגע. השניים לוכדים ארנבונים גם באמצעות מלקחיים הננעלים על הצוואר, רשת ושק; במציאות נפוץ גם השימוש במלכודות, שנחשבות פחות קטלניות משאיבה (1% תמותה בנובחניות).

שיכון מחדש?

בעיה חמורה עוד יותר מפציעות הלכידה – כפי שיודע היטב לציין ויקטור, הצייד – היא השאלה: מה לעשות עם הארנבונים אחרי שנתפסו? בארצות-הברית, לוכדי הנובחניות מנסים להעביר קהילות לשטחים המעטים שבהם עדיין לא מנסים להשמיד אותן, וכשזה לא מצליח – מוכרים אותן כ"חיות מחמד" או כמזון לחיות בשבי. וואלאס וגרומיט מטפלים בארנבונים שלכדו. התוצאה היא עומס-יתר בעבודת הטיפול וכליאה בכלובים קטנים. וואלאס מזדעזע מכך, שהארנבונים מתרבים כמו ארנבונים. במחשבה לטווח ארוך (וואלאס לא מצטיין בזה, אבל אולי זה היה עולה על דעתו של גרומיט, שעליו נפל עול הטיפול בשבויים הקטנים) עדיף היה לעשות להם שטיפת מוח למניעת התרבות – ולאו דווקא להימנעות מירקות. מקלט לארנבוני בר נראה כפתרון דחוק לאלפי ואף לרבבות ארנבונים, שעשויים להופיע בשטחו של מישהו.

להיות ארנבון, להיות אדם
וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני עושה שימוש מזהיר בחילופי תפקידים, המספקים רגעים קומיים עם ערך מוסף. הארנבון הופך לוואלאס, וואלאס הופך לארנבון, גרומיט מתחפש לארנבון, ויקטור הצייד מתחפש בעל-כורחו לארנבון. כל זה מצחיק, אבל גם רציני. כי פעם אחר פעם, מי שנראה כמו ארנבון – גם נרדף כמו ארנבון. גרומיט המחופש נורה על-ידי ויקטור – והיה נהרג אלמלא פגע הכדור בחלק ריק של התחפושת; זהות הארנבון משמשת תירוץ לוויקטור להתנקש בחיי וואלאס – כי ארנבונים הם בני מוות; ולבסוף ויקטור מוצא את עצמו בתחפושת הארנבון, נרדף על-ידי המון הכפריים הזועם והאלים. אין חוויה חינוכית יותר מחילופי תפקידים, כפי שמסכמת ליידי טוטינגטון, אהובתו של הצייד שמאסה בו: "בואו נראה עד כמה זה מוצא חן בעיניו!"

מקורות

Wallace & Gromit in The Curse of the Were-Rabbit, Directed by Steve Box and Nick Park, Aardman Animations Ltd., UK, 2005.

Rabbits (Oryctolagus cuniculus), Department for Environment, Food and Rural Affairs, 21.10.2004.

Gary W. Witmer and Kathleen A. Fagerstone (USDA, APHIS), “The Use of Toxicants in Black-Tailed Prairie Dog Management: An Overview”, in K.A. Fagerstone and G.W. Witmer, eds., Proceedings of the 10th Wildlife Damage Management Conference, 2003, pp.359-69.

Jack Hamman, “What's That Giant Sucking Sound on Prairie?”, CNN, 16.12.1996.

4. פינת התזונה: ממרח פלפלים

החומרים
6 פלפלים אדומים
4 שיני שום
4 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה

1. חוצים את הפלפלים, קוטמים את הראש ומוציאים את הגרעינים.
2. מניחים בתבנית אפייה על הצד הפנימי, וקולים בתנור כ-40 דקות בחום בינוני.
3. לאחר שהפלפלים הצטננו מקלפים ומעבירים למעבד מזון. מוסיפים את השום וטוחנים לעד לקבלת תערובת אחידה.
4. מעבירים לקערה, מוסיפים שמן זית, חומץ, מלח ופלפל ומערבבים היטב.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון