זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

עמק הטל (רחובות)

סדנת הכנת מוצרי קוסמטיקה ורוקחות מצמחי גינה, תיערך החל מ-27.6.2005 בימי ב', בשעות 18:00-20:30.

בחודש יולי תערוך אורנית חומש סדנאות לבישול טבעוני. כל הסדנאות בתשלום. לפרטים

בפני עמק הטל עומד איום הריסה. לחתימה על עצומה לשימור המקום

תל-אביב

כנס "חיות וחברה" בנושא "בעלי-חיים בחברה: מעמד, עמדה ותודעה" ייערך ביום ג', 12.7.2005, בשעות 17:00-08:00 באוניברסיטת תל-אביב. בכנס ייערכו למעלה מ-50 הרצאות (רובן במושבים מקבילים). הכניסה בתשלום. לתשומת לבכם: כמה מן המרצים עשויים להציג עמדה המעודדת ניצול חיות. לתכנית הכנס

עצומה: להסיר ביצים ממוצרי טבעול

חברת "טבעול" מייצרת מוצרים רבים, הנראים טבעוניים אך למעשה מכילים ביצים. מתארגנת פנייה משותפת לחברה, בבקשה להפסיק את השימוש בביצים במוצריה. קישור לעצומה נמצא בפורום זכויות בעלי-חיים. כדי להצטרף לפנייה, ניתן לשלוח שם מלא, אזור מגורים ומספר טלפון/כתובת דואל למארגנות: איילת ayelet_erlich@walla.co.il או מירי maria_krivosh@hotmail.com

מדוע כדאי להפסיק לצרוך ביצים: למידע על תעשיית הביצים

בעיתונות הישראלית

הארץ פרסומת חינם למפטם. בכתבה "דואגים לרווחת האווזים, אבל מה עם רווחת החקלאים?" (21.6.2005, עמ'30) כותב חי בנימיני, מזכיר ארגון מגדלי האווזים, שורה של נתונים חסרי שחר לגבי פיטום אווזים. כדאי להתלונן בפני עורכי העיתון, שהם מעניקים במה לפרסומת מטעם התארגנות מסחרית במסווה של כתבת תוכן, ומביאים לדפוס טענות מוטעות ומטעות ללא כל בדיקה עיתונאית של תקפותן. לפרטים מדויקים על תעשיית הפיטום

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

מוות פרות מריסוס. יותר 220 פרות מתו כתוצאה מריסוס נגד חרקים בקיבוץ אייל שבשרון. החשד: טעות בחומר ההדברה. חומר הריסוס התפזר לכל חלקי הרפת, וכל הפרות הכלואות נחשפו אליו. בכתבתו של עמירם כהן (הארץ) מוצגת גם סקירה של הרעלות בקר בישראל. בכתבות שהתפרסמו לנושא, מרבים להזכיר את הנזק הכלכלי לקיבוץ ואת הסכנה לצרכנים בחלב מורעל, תוך התעלמות מסבלן של הפרות. למידע נוסף על פרות בתעשיית החלב. כתבות לתגובה:

דורון נחום ודליה מזורי, "ריסוס קטלני", nrg מעריב, 19.6.2005. בגיליון המודפס: "מאות פרות הורעלו למוות", 20.6.2005, עמ' 23.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

רענן בן צור, "קיבוץ אייל: 220 פרות הורעלו למוות בריסוס", ynet (ידיעות אחרונות), 19.6.2005. בגיליון המודפס: ראובן וייס, נורית פלתר, ואיתן גליקמן, "ריסוס נגד זבובים הרג 200 פרות", 20.6.2005, עמ' 22. 
יובל אזולאי, "200 פרות מתו בקיבוץ אייל בשל ריסוס בחומר הדברה", הארץ, 20.6.2005, עמ' א12.
עמירם כהן, "הכל בגלל עכבר קטן: נזקים של 5 מ' שקל בעקבות מותן של 200 פרות בקיבוץ אייל", הארץ,

21.6.2005, עמ' 8.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב הגורים נשארים. בידיעה "פותחים את הלב" (21.6.2005) מדווחת דליה מזורי, שבית-המשפט נתן ארכה נוספת להשארת הגורים מאוזבקיסטן בישראל, לאחר שגויסו 100 אלף שקל למימון החזקתם בהסגר.

בגיליון המודפס: "גויסו 100 אלף שקלים להשארת הגורים בארץ", 22.6.2005, עמ' 27.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

עסקים למען חיות. מכלאת תנו לחיות לחיות במושב תלמי מנשה נמצאת בסכנת פינוי. משרד פרסום הפיק בהתנדבות קמפיין להצלת החיות, ובעקבות זאתת התגייסה קבוצת אנשי עסקים לסייע במציאת מקלט חלופי לכלבים ולחתולים. כתבות:

"גלר נסיס יזם קמפיין להצלת כלבייה של תנו לחיות לחיות", הארץ, 23.6.2005, עמ' 13.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
"אנשי עסקים למען בע"ח", nrg מעריב, 23.6.2005. 

nrg מעריב יד רוחצת יד. בכתבה "מכופפי הבננות" (20.6.2005) סוקרת ענת רפואה את הסיבות העיקריות לביצוע ניסויי רעילות בחיות: מהוראת הרשויות המחייבות זאת ללא קשר לתקפות הניסויים ועד לדומיננטיות של אינטרסים עסקיים בתוך הרשויות.

nrg מעריב משפטנים. בכתבה "בעלי זכויות" (21.6.2005, עמ' 8) כותבת עדי כץ על הוועדה לזכויות בעלי-חיים בלשכת עורכי-הדין.

nfc קופים בסיכון. בכתבה "מחרימים את דולצ'ה וגבנה" (20.6.2005) מדווחת הדר פרבר על קמפיין Animal Defenders International להפסקת ניצולם של שימפנזים בפרסום. הקמפיין כולל חרם נגד חברת Dolce & Gabbana, שמפרסמת לאחרונה מוצרים באמצעות שימפנזים.

nrg מעריב נגד התשה באור. בידיעה "מנוחת הכרבולת" (19.6.2005) מדווח אליהו זהבי, ששרת המשפטים של דנמרק פרסמה הוראה, המחייבת לולנים להתיר לתרנגולות בתעשיית הביצים שמונה שעות שינה ביממה. תאורה ממושכת היא אחת משיטות המניפולציה האכזריות, הנהוגות בתעשייה זו. למידע נוסף על תאורה בלולים

 
שנת חנינה ללוויתנים. ב-21.6.2005, בכינוס של הגוף הבינלאומי להסדרת ציד לוויתנים (IWC), נכשלה יפן בניסיונה להשיג אישור לחידוש ציד לוויתנים למטרות מסחריות מוצהרות. היפנים, אשר עוסקים בציד למטרות מסחר תחת מסווה של "מחקר מדעי", ביקשו לבטל איסור התקף מאז 1986. אלה הן ההחלטות שהתקבלו בכינוס:

• הצעת יפן לבטל את האיסור על ציד לוויתנים מסחרי נכשלה ברוב 23:29.
• התקבלה הכרזת גינוי (נטולת כוח אכיפה) של פרויקט הציד של יפן למטרות "מחקר", ברוב 27:30.
•  הצעת "פשרה" מטעם דנמרק, שנועדה בפועל להקל על הציד, הובסה ברוב 2:26.

למרות כישלונה של יפן בהצבעה, הגוש התומך בה מתקרב בהיקפו למחצית מ-66 המדינות החברות ב-IWC. יפן עשויה כעת לפרוש מ-IWC ולצוד לוויתנים תוך התחמקות מהאמנה (בדומה לנורבגיה); לחילופין, בעתיד הקרוב עלולה להתקבל החלטה לחידוש הציד המסחרי הגלוי "תחת חוקים מחמירים" כדי לרצות את יפן. יפן, נורבגיה ואיסלנד הורגות כ-1,500 לוויתנים בשנה.

מקורות

"נכשל נסיון יפאני לבטל האיסור על ציד לוויתנים", הארץ, 22.6.2005, עמ' א13.

הדר פרבר, "סחר חופשי בלוויתנים אינו חוקי לפחות בשנה הקרובה" Nfc, 22.6.2005. 

Jon Herskovitz, "Japan Hit for Trying to Widen Scientific Whale Hunt", Reuters, 22.6.2005.
Jon Herskovitz, "Group Hits Japan's Whaling Aims amid Reform Calls", Reuters, 24.6.2005.

"Whaling Harpooned at IWC", WPSA, accessed 24.6.2005.

הודעות קבועות

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. חלופות לניסויים בחיות בהוראה
על פעילות אינטרניש – מאירן עד ישראל

בימים אלה עלה לרשת מאגר מידע על חלופות לניסויים בחיות – בשפה הפרסית. האירוע מסמן את התרחבותה הבינלאומית של התנועה להחלפת הניסויים בחיות בשיטות מתקדמות יותר. שיטות אלה נכנסות לשימוש גם בישראל.

תלמידי בי"ס תיכון  (Beck Academy) בדרום קרוליינה, ארה"ב, מבצעים ניתוח מדומה בתוכנה אינטראקטיבית

ללימוד האנטומיה של הצפרדע. ניתן להכיר תוכנה זו באתר frogout.com

אינטרניש

אינטרניש (InterNICHE) הרשת הבינלאומית לחינוך הומאני, היא התארגנות של מורים, תלמידים ופעילים, שמטרתה הפסקת השימוש הפוגעני בבעלי-חיים במסלולי לימוד שונים של מדעי החיים והרפואה. זהו ארגון ללא מטרות רווח, המתקיים מתרומות ומקרנות. אינטרניש נוסד ב-1988 כגוף אירופי, ובשנים האחרונות התרחב ויש לו נציגויות ב-35 מדינות ברחבי העולם, וביניהן ישראל. כיום הוא מהווה גורם משמעותי בסיוע להחלפת בעלי-חיים באמצעי לימוד מתקדמים ומוסריים.

פעילויות אינטרניש

אתר אינטרניש הוא מאגר המידע הגדול ברשת בנושא חלופות לניסויים בחיות בהוראה. האתר מספק מידע למורים ולתלמידים, וכן לוועדות פיקוח על ניסויים ולמחוקקים. הרשת הפיקה סרט בשם "חלופות בחינוך", שבו מדגימים מורים ותלמידים מתחומים שונים שימוש בתוכנות מחשב, בבובות מיוחדות ובניסוים עצמיים כחלופות לניסויים בחיות. הסרט זמין ב-13 שפות ומתורגם במהירות לשפות נוספות; ניתן לצפות בו באינטרנט. פרויקט חשוב אחר שיצרה הרשת הוא הספר "מחזיר הים לעכבר המחשב", שמהדורה מעודכנת שלו יצאה לאור בשנת 2003. הספר מתאר יותר מ-500 מוצרים לחינוך מתקדם במדעי החיים, בנוסף על דיון בשיטות ובמטרות חינוכיות, וסקירת מאגרי מידע וציוד רלוונטיים לתחום. אינטרניש גם מספקת שירותי השאלת חלופות וספרות בנושא ומקשרת את המעוניינים עם יצרני חלופות ועם גורמים המשאילים ציוד לתקופת ניסיון.

בובת כלב לתרגול איטובציה (החדרת צינור הנשמה לקנה הנשימה של כלב).

מתוצרת יצרנית חלופות לתרגול פרוצדורות וטרינריות, Rescue Critters

כנס בנושא חלופות

ב-12.5.2005 ערכה אינטרניש באוסלו, נורבגיה, כנס בינלאומי – הגדול מסוגו עד כה –בנושא השימוש בבעלי-חיים בהוראה ואמצעי לימוד חלופיים. מרצים מאוניברסיטאות וממכללות מרחבי העולם, סטודנטים ופעילי זכויות בעלי-חיים האזינו בכנס להרצאות טכניות ופילוסופיות ולדיווחים מפי נציגי הרשת ברחבי העולם, והשתתפו בסדנאות שהונחו על-ידי מרצי הכנס. ניתן להאזין להרצאות מהכנס באתר אינטרניש.

"סניפי, החולדה הווירטואלית" של אפל: תוכנה המדמה "קופסת סקינר" וכוללת תרגול בהתניית התנהגות.

החולדה המאוירת מגיבה לגירויים בטווח נרחב של התנהגויות.

חלופות באירן

אחד הסיפורים המרגשים ביותר בכנס נשמע מפי נציגה הטרי של אינטרניש באירן, ספהר שפיזאדח. ספהר, בן 22, הוא סטודנט לרוקחות באוניברסיטת טהרן. כבר בתחילת לימודיו באוניברסיטה, הוא נדרש לנתח חולדות וצפרדעים במספרים גדולים. כאשר השימוש הפוגעני בבעלי-חיים נמשך במעבדה בפיסיולוגיה, החליט ספהר לחפש מידע ותמיכה באירן, אך ללא הועיל. דרך PETA, יצר ספהר קשר עם אינטרניש, ובמהרה נשלח אליו חומר כתוב ומגוון על אמצעי לימוד חלופיים. ספהר הציג את החומר בפני מרציו, ובעקבות זאת צומצם באופן מכריע מספר בעלי-החיים אשר נותחו בשיעורים. המרצים בקורס לפיסיולוגיה הודיעו, שכאשר ירכשו מחשבים נוספים, יחליפו את בעלי-החיים בקורס זה לאלתר. לאחרונה, תרגם ספהר את אתר אינטרניש לפרסית, והאתר המתורגם נחנך ב-20.6.2005 (במקביל לחנוכת הגרסה האוקראינית של האתר, ולאחר שהוא כבר תורגם מאנגלית לפולנית, לרוסית וליוונית). הפרויקט הבא של ספהר הוא החלפת בעלי-החיים במעבדות ההוראה לפרמקולוגיה, מתוך מוטיבציה להפסיק לחלוטין את השימוש הפוגעני בבעלי-חיים באירן (בתמונה: חדר מכרסמים באוניברסיטת טארביז למדעי הרפואה – אחת מתוך למעלה מ-250 המוסדות האקדמיים באירן – ובה כלובי אכסון זעירים, כמו במדינות המערב).

אינטרניש בישראל

אינטרניש פועלת בישראל מזה כשלוש שנים ומסייעת לסטודנטים במאבקיהם מול מוסדות הלימוד, שבהם מתבצע שימוש פוגעני בחיות. עוד בטרם הוקמה נציגות רשמית של הרשת בישראל, הייתה אינטרניש מעורבת בהפסקת השימוש בבעלי-חיים בבית-הספר לרפואה בטכניון, ומאוחר יותר בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, בהחלפת בעלי-החיים במעבדה לזואולוגיה בפקולטה בחקלאות ברחובות ובהכנסת אמצעי לימוד חלופיים לאוניברסיטת בר-אילן. כעת שוקדים ברשת על מספר רב של קמפיינים, ברבים מהמוסדות האקדמיים בארץ. נציגי הרשת ישמחו לסייע לכל סטודנט\ית הרוצה ללמוד ללא הקרבת קורבנות.

ניתן ליצור קשר עם אינטרניש ישראל דרך תמיר לוסקי: טל.: 052-3871618 דואל: tlousky@gmail.com

תמונות מתוך הדמיית המחשב Frog ProDissector, של חברת Neo/Sci, המייצרת הדמיות מחשב, בובות וסרטי וידיאו. התוכנה מאפשרת לסקור את האנטומיה של הצפרדע, על-ידי סילוק שכבות. לגרסת הדגמה

תודה לתמיר לוסקי על הסיוע בהכנת הכתבה

מידע מאתר InterNICHE - the International Network for Humane Education נאסף ב-24.6.2005.

על מה מפקחים בקולנוע?
חיות מהסרטים, הסיפור האמיתי, כתבה שנייה

בכתבה קודמת תיארנו את מעמדן של חיות בקולנוע, שהחל בניצול ללא הגבלות ורוסן בעשורים האחרונים על-ידי פיקוח AHA ("ההתאחדות ההומאנית האמריקנית"). השבוע נסקור את עקרונות הפיקוח של AHA.

הנחות יסוד
AHA מפקח על שימוש בחיות בסרטים לפי עקרונות, המנוסחים במסמך "הנחיות לשימוש בטוח בחיות במדיה המצולמת". ההנחיות התקפות כיום פורסמו באוקטובר 2003, ומובעת בהן אופטימיות יתרה:

"ברמה היסודית ביותר, תפקיד AHA הוא למנוע התאכזרות כלפי חיות שחקניות כפי שהוגדרה בחוק. במציאות, התעשייה כיום מורכבת בעיקרה מאינדיבידואלים בעלי חמלה ואחריות; לכן תפקיד AHA התפתח, בעיקרו, למקדם ולמומחה לבטיחות."

AHA אינו מבקש להפחית את השימוש בחיות בסרטים והוא אף סלחן כלפי פגיעות רבות בחיות. את החיות הוא מציג בהתלהבות כ"שחקנים", ובו-בזמן הוא דן תמיד ב"שימוש" בהן. כל עוד השימוש נעשה לפי הנחיותיו, הוא רואה בכך תופעה חיובית. למשל, בדיווח על הסרט "102 דלמטים" של קווין לימה, כותבים ב-AHA:

"למזלנו, מאחר ש-102 היה ניסיון כה חיובי עבור לימה, הבמאי המוכשר הצהיר שאין ספק כי הוא יעבוד עם חיות שוב בעתיד."

מתוך הסרט The Abyss ("מצולות", 1989). כדי להמחיש שחולדה נושמת כביכול בתוך נוזל מיוחד, צילמו אותה נאבקת על חייה כשהיא סגורה בתוך מכל המלא בנוזל. החולדה שרדה. הסרט דורג כ-Unacceptable.

היקף ההגנה
הנחיות AHA חלות "על כל היצורים החשים", כלומר, על כל בעלי-החוליות. לפי הגדרת AHA, חרקים נכללים בהגדרה זו; במהלך צילומי "נשיקת הערפד" (1989) אכל ניקולס קייג' שני תיקנים חיים, ולכן קיבל הסרט את הדירוג השלילי ביותר – Unacceptable. הנחיות AHA תקפות ביחס לכל החיות המשמשות בהפקה או נוכחות באתר הצילומים, ובכלל זה חיות המצולמות ברקע, חיות שאינן מצולמות, כולל כאלה שהובאו על-ידי הצוות ללא קשר להפקה, וכן חיות בר הנמצאות באתר. החיסרון הגדול של הנחיות AHA הוא הזנחת החיות לפני תקופת ההפקה ואחריה. זוהי הזנחה שרירותית, כי שיטות האימון ותנאי ההחזקה של החיות הן באחריות תעשיית הסרטים לא פחות מהנעשה באתרי הצילומים.

ההגנות העיקריות
כללי AHA מספקים שורה של הגנות כלליות לכל החיות המשמשות בהפקה. ההנחיה הכללית ביותר היא איסור לגרום למות חיה או לפציעתה. הגנות פרטניות יותר קשורות בתנאי ההפקה:

• הובלת חיות תתבצע באופן "בטוח והומאני" (פירוט טכני בעניין זה בולט בחסרונו בהנחיות). לאחר ההובלה, יש לאפשר להן לנוח ולהתאקלם.
• חיות שהובאו ממקומות שונים יופרדו כדי למנוע התפשטות מחלות.
• חיות חולות יבודדו משאר החיות ובמידת האפשר יורחקו מהאתר.
• תנאי ההחזקה המזעריים של החיות באתר הצילומים, כוללים אספקת מים הולמת, הגנה מפני שמש או קור וגשם, בקרת אקלים במידת הצורך, אוורור, ניקיון ועוד.
• אנשי הצוות לא ילטפו חיות או ישחקו איתן אם המטפלים או נציג AHA חושבים שהדבר אינו לטובתן.
• החיות יאומנו ויוכנו מראש לביצוע פעולה נדרשת, וכך יימנע מהן הסבל הכרוך במצב לא מוכר או בדרישות-יתר בזמן הצילומים (כאמור, אין בהנחיות פירוט ביחס לשיטות האימון המותרות).

הגנות נוספות מתייחסות לכל פעולה שמבוצעת בחיות במהלך הצילומים, במידה שהיא מבוצעת למטרות ההפקה:

מותר להשתמש בחיות בצילומים רק אם הן במצב בריאותי הולם. למשל, אסור להשתמש בחיות צולעות או חולות.
אסור להעביד את החיות ברציפות ללא תרגול ומנוחה (שאינם מוגדרים בבירור בהנחיות). בכל מקרה, אם חיה מתעייפת או סובלת מצוקה, יש לאפשר לה לנוח.
אסור להשתמש בהרדמה או בסמי הרגעה לחיות.
• אסור לחשוף את החיות לחומרים מסוכנים, כגון מים עומדים, ריקבון וכתמי שמן.
• אסור לצרוב מספר בגופן של חיות.
• בסצנות של ניפוץ זכוכית, אסור להשתמש בזכוכית אמיתית.
• אסור להכשיל חיות בעזרת מתקן, כגון קשירת רגלה של החיה בחוט (קבלתו של כלל זה הוא אחד ההישגים הבולטים של AHA. הכשלה הייתה בעבר נפוצה ביותר, אולם רק סרטים מעטים, כגון "אדומים" (1981), "קונן הברברי" (1982) ו"רמבו 3" (1988) , קיבלו דירוג שלילי על-ידי AHA בדור האחרון על רקע זה).
• אסור לגרום לקרבות בין חיות.
• מותר לצלם חלקי חיות מתות, אולם המפיקים צריכים להציג מסמכים, המוכיחים שהחיות לא הומתו למטרת הצילומים.

סדרת תמונות מתוך הסרט Suburbia ("מועדון הזרוקים", 1983): כדי ליצור אשליה שהכלב נורה, קשרו חוט לרגלו הקדמית, וכשהכלב הגיע בריצתו לסוף החוט, הוא נכשל תוך סיכון של שבירת המפרקת. הסרט דורג כ-Unacceptable.

לפני 1980, הייתה שיטה זו נפוצה בצילומי סוסים. 

הנחיות לפיקוח יעיל
הנחיות AHA כוללות דרישות, המסייעות להבטיח את הפיקוח. החשוב מכל: המפיקים אחראים להבהיר לצוות את חשיבות הנושא, ולדאוג שכל אדם הבא במגע עם חיות, יידע את ההנחיות הרלוונטיות. המפיקים גם אחראים לכך, שבשטח יהיו מטפלי חיות מיומנים במספר מספיק. מדובר בצוות גדול הרבה יותר ממה שיכול AHA לשלוח לפיקוח, ומן ההנחיות משתמע לעתים, שמטפלי החיות (אשר עלולים בפועל לדאוג יותר לפרנסתם) הם שאמורים להבטיח שההנחיות יקוימו. AHA דורש לקבל לפני תחילת הצילומים פרטים של וטרינר זמין בקרבת מקום. אם אתר הצילומים מרוחק, וכן כאשר מצולמות סצנות מסוכנות או כשיש באתר חיות רבות מאוד, וטרינר חייב להיות נוכח במקום. בנוסף לכך, AHA דורש שההפקה תתעד כל שימוש בתחליפי חיות (בובות, אנימציה וכדומה, היוצרים על המסך אשליה של חיות) כהוכחה שמדובר בתחליפים.

אתר הצילומים ואבזרים
הצוות צריך להכין את הציוד והאתר באופן שפגיעה בחיות תימנע מראש. מדובר, למשל, על השימוש בקולרים, רצועות, מחסומים ושוטים. לפי ההנחיות, השימוש באבזרים אלה חייב להיות "בטוח והומאני", אם כי עצם קיומה של רשימת אבזרים כזו, מעיד על שליטה אלימה בחיות, ש-AHA אינו שולל אותה. ההנחיות מדגישות את הצורך להבטיח, שאין בסביבת החיות גורמי סיכון, כגון עצמים חדים. אם חיות אמורות לרוץ, לחצות גוף מים או ליפול, הצוות חייב לבדוק את השטח ולסלק אבנים וכדומה. חומרי איפור חייבים להיות בלתי רעילים, וקודם לשימוש בהם יש לבצע בדיקות אלרגיה לחיה (השימוש בחומרים אלה נפוץ מאוד, למשל כדי לצלם מספר חיות "שחקניות" בתור דמות של חיה אחת. בסרטים "101 דלמטים" ו-"102 דלמטים", למשל, צולמו כלבים מאופרים רבים בתור כל אחת מהדמויות הראשיות).

סוסים
סוסים עוברים את הסיכונים העיקריים בסרטים, ואף על-פי שאסור כיום להכשילם ולגרום להם לקפוץ באופן מסוכן, עדיין מותר להעבידם קשה. ההנחיות דורשות, בין השאר, צוות מיומן ולא שתוי(!), הימנעות מרכיבה על סוסים מחוץ לצילומים, נהלי בטיחות כשיורים או נלחמים בחרבות, עטיפת פרסות הסוסים בחומרים המתאימים לתנועה בתנאים קשים (כגון משטח בטון או מדרון תלול), והגבלות על פעלולים מסוכנים, למשל: אסור לגרום לנפילות מגובה העולה על שני מטרים. ה"סלחנות" החמורה ביותר של ההנחיות לגבי סוסים ובקר היא בעניין מופעי רודאו – AHA מתיר לביים אירועים אלימים כאלה תחת הגבלות מזעריות. חולשת הפיקוח של AHA על רווחת הסוסים נחשפה לאחרונה, כאשר באפריל 2005 מתו שני סוסים במהלך צילומי הסרט "פליקה" – האחד שבר את רגלו כשמעד והווטרינר המית אותו, והשני הסתבך בחבל ושבר את צווארו. ארגון PETA מדווח, שמטפלים במקום נראו מתעללים בסוסים, ושהחבל שבו הסתבך הסוס השני היה מונח באופן מסוכן. AHA התעלם מטענות אלה ופרסם הודעה, שלפיה חקירת AHA במקום העלתה, ששני מקרי המוות היו תאונות בלתי צפויות.

חיות נוספות
כלבים מופיעים בסרטים בהמוניהם, אך ממעטים לסכנם וההנחיות המיוחדות בעניינם מעטות, למשל: כל הכלבים באתר צריכים להיות מחוסנים ואין להביא כלבות מיוחמות. ההנחיות בעניין חתולים דומות, עם דרישה להגן עליהם מפני כלבים. לגבי עופות, יש הגבלות מיוחדות על שחרורם בחשכה. ההנחיות לגבי דגים מאכזבות: הן מתירות להוציאם מן המים בסצנות ה"דורשות" זאת למשך עד חצי דקה. הדג עלול לעבור זאת עד שלוש פעמים ביום. עוד אכזבה גדולה בהנחיות היא היעדר כל הגבלה עקרונית על השימוש בחיות ממינים לא מבויתים. אף על-פי שחיות אלה מתקשות ביותר להסתגל לסביבה שכופים עליהן בזמן הצילומים ומחוץ לזמן הצילומים, ועצם השימוש בהן מעודד את המסחר בחיות בר, AHA אינו מנסה לצמצם את  השימוש בהן. בהקשר זה, PETA מקיים לאחרונה קמפיין להפסקת השימוש בקופי-אדם בסרטים. AHA מסרב לשתף-פעולה.

בקרוב נביא כתבה אחרונה בנושא: הטעיות על המסך

מקורות

Guidelines For the Safe Use of Animals in Filmed Media, American Humane– Film & Television Unit, October 2003. pp. 1-2.
Caring for an Interesting Breed of Actor including Movie Rating, American Humane Association – Film & TV Unit, accessed 7.5.2005.

"American Humane Association Concludes Investigation into On-Set Horse Deaths", AHA, 3.5.2005.

“Behind the Scenes”, nomoremonkeybusiness.com (PETA), accessed 7.5.2005.

4. פינת התזונה
תבשיל בורגול, פולי סויה וברוקולי

החומרים
כוס בורגול עבה
400 גרם ברוקולי (טרי או קפוא)
בצל גדול
ראש שום
שמן לטיגון
3/4 כוס פולי סויה טריים (ללא תרמיל)
חצי כפית מלח
חצי כפית פפריקה מתוקה
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

1. משרים את הבורגול בקערה עם כוס מים רותחים.
2. מבשלים את הברוקולי במים רותחים למשך 20 דקות, עד שהוא מתרכך. מסננים את הבורוקולי, וחותכים לחתיכות קטנות. אם הברוקולי קפוא – אין צורך בבישול: יש להשרותו במים רותחים למשך מספר דקות.
3. בינתיים קוצצים את הבצל ופורסים את שיני השום לפרוסות דקות. מטגנים במחבת עמוקה, עד להזהבה.
4. מוסיפים למחבת את הבורגול (עם המים) ומערבבים. מוסיפים גם את פולי הסויה ואת הברוקולי. מוסיפים עוד כוס מים ואת התבלינים. מכסים ומבשלים כעשר דקות, עד שהבורגול מתרכך והמים נספגים. במידת הצורך מוסיפים מים ומשפרים תיבול.
5. מגישים חם.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il