 |
|
זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט
לזכויות בעלי-חיים
עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל,
חגי כהן
דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד.
לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878
פקס: 03-6204717
אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il
|
|
שלום,
לפניך גיליון מס' 230
(25.11.2005)
בגיליון זה:
- חדשות ופעילויות
- עיתון הארץ קורא לרפורמות בחקלאות
- נעליים צמחוניות
- פינת התזונה: ממרח שעועית
בברכה,
צוות
אנונימוס
|
1. חדשות ופעילויות
אנונימוס ברחובות – מפגש פתיחה
ביום א', 4.12.2005 בשעה 18:45, ייערך ברח' צנחנים
14/5 מפגש מטעם אנונימוס, עבור המתעניינים/ות בסבלם של
בעלי-החיים ובזכויותיהם ובמיוחד למעוניינים/ות לפעול לשינוי המצב!
לפרטים – סלבה: 054-5397959
רשויות נגד חתולים
ב-22.11.2005 התפרסמה פנייה מטעם
איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות למשרד הפנים, משרד החקלאות
ומנהל השירותים הווטרינרים, בבקשה "לקבוע מדיניות חוקית אחידה לגבי
האכלת חתולי רחוב". המכתב מצייר תמונה מגמתית ודמיונית של החתולים
כמטרד מסוכן והמוני, "בגדר מכת מדינה".
למעלה ממאה איש השתתפו בהפגנה שנערכה ב-21.11.2005 נגד
עיריית ראשון-לציון, שיזמה חוק דרקוני נגד האכלת חתולים. לאחר כשעתיים
הואילו היועצת המשפטית של העירייה והווטרינר העירוני להיפגש עם כמה
מהמפגינים, והציגו שתי הצעות לחוקי עזר עירוניים: מיסוד תחנות האכלה
וחוק שמירת הסדר והניקיון. הוחלט כי נציגי העמותות יציעו תוכנית חלופית
לחוק תוך שבוע.
לפי הדר פרבר, זמן קצר לפני שפתחה העירייה ביוזמה נגד
האכלת חתולים, נתקבל בבית-המשפט בראשון-לציון כתב-תביעה על סך 100 אלף
שקל נגד שני מאכילי חתולים והעירייה. התובעים הם ישראל וויקטוריה
עזיאל, משכונת וילות בעיר, הטוענים כי האכלת החתולים גרמה להם
מטרד.
לפניות במחאה על יוזמת החקיקה
בראשל"צ:
כל פרטי ההתקשרות של הגורמים הרשמיים בעירייה, כולל
חברי מועצת העיר, נמצאים באתר עיריית ראשון
לציון.
בעלי תפקידים חשובים:
ראש עיריית ראשון-לציון, מאיר
ניצן, פקס: 03-9547133 דואל: meirn@rishonlezion.muni.il
הווטרינר העירוני של ראשל"צ, ד"ר יהונתן אבן צור,
השירות הוטרינרי, לח"י 3 פינת אלטלנה, אזתע"ש חדש, ראשל"צ. פקס:
03-9423417, טל. 03-9423400
שר הפנים, אופיר פינס, pinespaz@knesset.gov.il (ממונה
על ראש העיר מתוקף תפקידו וכן תושב ראשל"צ)
אופיר שפיגל, דובר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות
המקומיות, 052-8805596
מקורות לדיווח:
קליפורניה: חולצו שלווים ממשחטה
ארגון לא ממשלתי בעל סמכויות אכיפה, Bureau of Humane
Law Enforcement, פשט ב-12.11.2005 על משחטה בלוס-אנג'לס, שבמכלאותיה
מוחזקות אלפי חיות גוססות ומתות, בצפיפות רבה וללא מים
ומזון. הארגון החרים עשרות כבשים, עזים, תרנגולות ואמו, וכן
למעלה מ-7,000 שלווים. החיות נשלחו למקלט עם מרעה חופשי. זהו מקרה נדיר
שבו מבוצעת פעולה כלשהי למען עופות בניצול מסחרי בארצות-הברית, שם
חוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי לא חל על עופות.
מקור:
עוד בעיתונות הישראלית
וואלה!
סיבים תזונתיים. במאמר "בלי בלגן
בבטן" (21.11.2005) מסבירה הדיאטנית הקלינית, יעל דרור, מהם
סיבים תזונתיים, הנמצאים רק במזונות מהצומח, מדוע הם כה חשובים לבריאות
ואיך ניתן לצרוך אותם.
nrg מעריב דייגים
הורגים ציפורים. בכתבה "מוות אכזרי
בהחולה" (24.11.2005) מדווחת עדי הגין על השיטה המקובלת על בעלי
בריכות דגים למנוע מעופות להגיע לדגים - פרישת רשתות, המחסלות באיטיות
כ-3,500 ציפורי בר בשנה. סיבה נוספת להימנע מאכילת
דגים.
גלובס
ניסויים וקוסמטיקה. בכתבה "חפש
את הארנב" (21.11.2005, עמ' 12) סוקרת מיכל רז חיימוביץ את
משמעות סמל הארנבון על מוצרי קוסמטיקה וניקיון בעולם
ובישראל, בנוסף על דיון בכוח הצרכני והשפעתו על צמצום היקף
הניסויים.
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור
הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
לתגובות: גלובס, האצל 53, ת.ד. 5126 ראשל"צ
75106. פקס: 03-9525971 או 03-0517419 דואל: mailbox@globes.co.il
Nfc כאב
במכללה. בכתבה "מפגינים
למען סגירת מעבדת כאב" (23.11.2005) מדווחת הדר פרבר על הפגנה נגד
הקמה מתוכננת של מעבדה לעריכת ניסויי כאב בחיות במכללה האקדמית של
תל-אביב-יפו. ניתן לפנות למכללה במחאה על התוכנית לפי הפרטים
המצויים כאן.
תביעה: נגד נתיחות בכיתה.
העיתונות ממשיכה לסקר את המקרה של אלינה ז'רביזר, סטודנטית במכללת
אורנים, הכפופה אקדמית לאוניברסיטת חיפה, אשר תובעת בבית-המשפט המחוזי
בחיפה את האוניברסיטה בדרישה שתתיר לה להשתמש בחלופות לניסויים בחיות.
זאת לאחר שמנעו ממנה להשתמש בחלופות קיימות לניסויים, וחייבו אותה
להשתתף בניתוחים בבעלי-חיים.
למידע על
אינטרניש, הארגון המוביל את המעבר לחלופות לבעלי-חיים
בהוראה.
בעיתונות:
ליאור אל-חי, "תביעה:
ללמוד ביולוגיה בלי להרוג בעלי-חיים", Ynet (ידיעות
אחרונות), 24.11.2005, (במהדורה המודפסת: 24 שעות, "משפט
הקופים", 23.11.2005, עמ' 8).
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס:
03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
nrg מעריב
ניסויים בדמגוגיה. בטור "הילד שלך או
עכבר?" (21.11.2005) בוחנת ענת רפואה את המניפולציה הרגשית שמקובלת
על מבצעי הניסויים בחיות, ומסכמת: הם זקוקים למניפולציה כדי להסתיר
עובדות.
לאנונימוס דרושים/ות
רוצים לפעול לזכויות בעלי-חיים? לאנונימוס
דרושים/ות פעילים ופעילות במגוון תחומים:
-
עריכת הרצאות בכל רחבי הארץ, בעיקר בבתי-ספר
-
ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים המעוניינים
להרכיב תפריט מאוזן
-
תיעוד במשקים חקלאיים - לבעלי/ות רכב או רשיון
נהיגה
-
חקירות (עבור חוקרים פרטיים מקצועיים)
-
שיווק בטלפון (טלמרקטינג) להרצאות ו/או לגיוס
כספים
-
שירות לאומי באנונימוס לבעלי/ות פטור
מצה"ל
-
פעילות אינטנסיבית באנונימוס תמורת
מגורים בדירה במרכז תל-אביב
אם הנך מעוניין/ת לסייע באחד התחומים הנ"ל, או
בתחומים אחרים, פנה/י אלינו באמצעות טופס הפניה.
הרצאות בבתי-ספר
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא
לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים
ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים,
אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים,
ובמסגרות נוספות.
לפרטים ולתיאום, פנו לאבימור: avimor18@gmail.com טלפון:
03-6204878
הודעות קבועות
דוכני הסברה בנהריה (עומר
גינזבורג: 0525-305006)
לוח היכרויות לטבעונים/ות
ולצמחונים/ות
פורומים לזכויות בעלי-חיים:
תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet
יומן חייתי 7
בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי
זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין
(יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00
מידע נוסף על פעילויות
קבועות
2. הארץ קורא לרפורמות בחקלאות
"חוות החיות", סיכום-ביניים
השבוע פורסמה בעיתון הארץ הכתבה האחרונה בסדרת
התחקירים שערכו תמרה טראובמן ואמי אטינגר על סבלן של חיות
במשקים חקלאיים: "11
שנים אחרי החוק – עדיין אין תקנות לגידול בע"ח" (24.11.05, עמ'
א1). ברשימה נוספת בגיליון, "ארגוני
חיות: השחיטה הכשרה גורמת ליותר סבל" (24.11.2005, עמ' א6) הם
מזכירים בקצרה את זוועות השחיטה הכשרה
ואת מחדלי הפיקוח
על המשחטות בישראל. עורכי העיתון חותמים את הסדרה בדברי מחאה
נוספים נגד ההתעללות בבעלי-החיים בתעשיות המזון: במאמר
המערכת "חמלה
בחווה" (24.11.05, עמ' ב1) מוזכרות כמה מהפגיעות הנפוצות והקשות
בחיות במשקים, ובכלל זה הפגיעה המרכזית שכמעט לא זכתה עד כה להתייחסות
בכלי תקשורת המוניים: "השבחה גנטית" למבנה
גוף מעוות. למרות פריצת-הדרך העיתונאית החשובה, כדאי לזכור: שש
כתבות אינן מכסות אלא טיפה בים הזוועות החקלאיות. אנו מקווים, שעורכי
הארץ גילו ב"חוות החיות" תחום חדש לעניין עיתונאי שוטף
ומכירים בכך שהנושא כלל לא מוצה.
סחבת במשרד החקלאות
המאמר
האחרון בסדרה, סוקר את התחמקותו השיטתית של משרד החקלאות מהתקנת תקנות,
שאמורות לצמצם את הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון. חוק צער בעלי-חיים
הפקיד בידי משרד החקלאות את הסמכות להתקין תקנות אלה. אולם אף על-פי
שחלפו כ-11 שנים מאז שנחקק החוק, ומעל ארבע שנים מאז שהתחייב משרד
החקלאות בפני בג"ץ להשלים את ניסוח התקנות, השלמתן אינה נראית באופק.
טראובמן מציינת,  שהתקנות היחידות שהתקבלו (תקנות "עגלי
חלב") הן רק "קצה הקרחון" בהתייחסן לחלק זעיר, מבחינה מספרית,
מהחיות המנוצלות בחקלאות. ח"כ אברהם פורז, יוזם חוק צער
בעלי-חיים, מבהיר בדבריו בכתבה שמשרד החקלאות מעכב במתכוון את התקנות
למען הלובי החקלאי, תוך התעלמות מחובתו למנוע התעללות בחיות. פורז
ממחיש כיצד החברה שמתחשבת אפילו באנשים שפגעו בה, מענישה ללא כל
התחשבות חיות שלא הזיקו לאיש:
"למה אנחנו לא דוחסים עשרות אסירים בתא? הרי גם זה יותר
יעיל וחסכוני. לרווחת בעלי-החיים יש מחיר, אך בדיוק לשם כך משלמים
מסים – כדי שבחברה מתוקנת יובטח סטנדרט הומאני מינימלי
לחלשים."
טראובמן מציינת, שהתפתחויות חיוביות בנושא הגיעו לא
בזכות – אלא למרות – משרד החקלאות, כמו האיסור על פיטום אווזים.
עם זאת, היא שבה ומונה בין ההתפתחויות החיוביות גם את הטענה המפוקפקת
על "השיפור ברווחת הפרות", שכבר ביקרנו בדיון על תעשיית החלב; בגיליון
מובאים כלשונם גם דברי תעמולה של משרד החקלאות ("משרד
החקלאות: שופרו תנאי הובלת בעלי חיים", 24.11.2005, עמ' א6).
שר החקלאות, ישראל כץ, סירב לאכוף את
החלטת בג"ץ נגד פיטום אווזים ועשה ככל יכולתו לעקוף אותה.
מתוך הפגנת אנונימוס מול בית
הליכוד, 20.4.2005
דרושה: העברת סמכויות
מאמר
המערכת תוקף את משרד החקלאות על שאינו מפקח ו"אף מעכב או מתנגד ליוזמות
שנועדו לשפר בחקיקה את רווחת בעלי-החיים". המאמר מסתיים בהפניית אצבע
מאשימה:
"אין להסתפק ברצונם הטוב של חלק מהמגדלים. יש לדרוש
מהכנסת וממשרד החקלאות להתערב באופן פעיל לטובת בעלי-החיים. הכנסת
כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לכך כשמנעה את המשך פיטום האווזים. החודש היא
אישרה תקנות המצמצמות באופן ניכר את סבלם של עגלי חלב. החוליה החלשה
נשארה משרד החקלאות – המעכב תקנות וחוקים לשיפור רווחת בעלי-החיים
וגם אינו פועל ליישום חוקים שכבר אושרו."
זוהי טענה חריפה, אך נעדרת ממנה המסקנה המתבקשת. משרד
החקלאות מייצג את מנצלי החיות הישירים – החקלאים – והוא ימשיך
לעשות זאת נגד עמדת הציבור, הכנסת ובית-המשפט. "לדרוש" ממנו לא יועיל
הרבה. במקום זאת יש לשלול ממנו את סמכויות אכיפת חוק צער
בעלי-חיים והתקנת התקנות בנושא ולהעבירן למשרד ממשלתי ניטרלי
יותר.
אחריות הצרכנים
במאמר המערכת
נכתב, שיש לצמצם ככל האפשר את סבל בעלי-החיים "בלי להפוך את בני-האדם
לצמחונים". בכך חולשתו של המאמר – ושל כל סדרת "חוות החיות". אין ספק
שניתן (וצריך) להגביל בחקיקה פגיעות קשות במיוחד, בדומה לרפורמות
באירופה. אולם אירופה שלאחר הרפורמות עדיין מענה מיליארדי בעלי-חיים
באופן מחריד. כל חקלאות בעלי-חיים, "מתוקנת" ככל שתהיה, תמשיך לשלול
מהם את מימוש צרכיהם הבסיסיים ולשלוט בהם דרך אלימות ישירה ועיוותים
גנטיים. רפורמות בחקלאות מטפלות רק בשכבה דקה של פגיעות בולטות, אשר העיסוק
בהן מרגיע את המצפון הציבורי ומסיח את הדעת מהרוע המהותי שקיים בתיעוש
בעלי-חיים באשר הוא. הדגש על האחריות הממשלתית מקל על האדם הפרטי
להתנער מאחריותו האישית לזוועות שבמשק: מי שמשלם על מוצרים מן החי, הוא
האחראי על עינוי החיות. לצד חובת הממשלה לבצע רפורמות, הפיתרון לזוועות
שהוצגו ב"חוות החיות" נמצא בהרגלי הצריכה והתזונה
של כל אחת ואחד מאתנו.
כיתבו מכתבים להארץ והודו לעורכים ולטראובמן
ואטינגר על פתיחת הדיון הציבורי בנושא והעלאת המודעות לפגיעה בחיות
במשקים. הבהירו, שכדי שרפורמות אכן ייצאו אל הפועל וייאכפו, יש להעביר
את סמכויות חוק צער בעלי-חיים למשרד ממשלתי שאינו נשלט על-ידי בעלי
עניין באי-אכיפת החוק (משרד המתאים למשימה הוא, למשל, המשרד לאיכות
הסביבה).
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס:
03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
3. נעליים צמחוניות
מוצרי הנעלה ללא
עור
מוצרי
עור, כמו כל המוצרים מהחי, הם מוצרים שייצורם
כרוך בהתעללות בבעלי-חיים, וקנייתם פירושה מימון ההתעללות ותמיכה בה.
מכל מוצרי הלבוש הכוללים רכיבים מהחי, נעלי העור הן הנפוצות ביותר. לא
פעם מתלוננים צמחונים שהם מתקשים למצוא נעליים שאינן עשויות מעור,
בעיקר בחורף. נעמה הראל סוקרת את שוק הנעליים הצמחוניות לחורף
2005-6.
מגפיים: אטימות למים, לא
למוסר
נעלי עור נתפסות כנעליים המתאימות לחורף, אף
על-פי שעור אינו אטום לגשם. אם חשוב לכם להישאר יבשים – לכו על
מגפיים מחומרים אטומים, כמו גומי. לאחרונה חזרו מגפי הגומי לאופנה – לא
רק לילדים ולחקלאים. דגמים מרהיבים מיובאים משווייץ בכמויות קטנות
ונמכרים במחיר כ-500 ₪ לזוג במספר חנויות בארץ (כתומנטה, הני ועדי
יעקובסון, יעל אורגד, ת"א; אמילקה, פינק, רמת השרון; גיטה,
זיכרון יעקב; יעל אורגד, הרצליה; קריון, חיפה; כסותא, ראש פינה; הלל ,6
ירושלים). גם Camper משווקים מגפי גומי במגוון צבעים, כולל ורוד מזעזע
(במחיר לא פחות מזעזע – 650 ₪). חברת "טבע נאות" משווקת אף היא מגפי
גומי צבעוניים, במחיר 300 ₪ לזוג. מגפי גומי חלקים, כולל כאלה המעוצבים
כמגף נשי, ניתן להשיג במחירים נמוכים מאוד (70-50 ₪) בחנויות נעליים
זולות (בתל-אביב: ברחובות נווה-שאנן, אלנבי והמלך ג'ורג', בשוק הכרמל,
בתחנה המרכזית ועוד). גם בחנויות לציוד ולבגדי עבודה ניתן למצוא מגפי
גומי.
מגפי גומי ב-50 ₪ (מימין) ומגפי גומי ב-500
₪
בשנים האחרונות החלו לייצר מגפיים לנשים מחומר סינתטי שממנו
מייצרים חליפות צלילה. זה נראה כמו בד, אבל מדובר בחומר אטום למים,
הנצמד כמו כפפה לרגל. המגפיים נפוצים בצבעי חום כהה ושחור, באורכים
שונים (הארוך ביניהם מגיע עד הברך, בתמונה) ועם עקבים בגבהים שונים. קל
למצוא מגפיים כאלה בחנויות נעליים בקניונים במחיר 350-200 ₪. רשת נעלי
גזית, שמפעילה סניפים בכל הארץ, משווקת מגפיים סינתטיים בסטייל מגפי
סקי – מחמם מאוד, מוגן היטב מגשם וצבעוני להפליא. המחיר – 250 ₪.
חיקוי עור: ללכת בלי ולהיראות
עם
הרושם שהעור שולט ללא עוררין בתחום ההנעלה הוא רושם
מטעה, משום שבמקרים רבים מדובר בחומר סינתטי דמוי עור, ולא פעם קשה
להבחין בהבדל במרקם או בריח. מומלץ גם לא להסתמך על דברי המוכרים
בחנות – אם תשאלו "זה מעור?" יש מוכרים שיענו בחיוב גם אם מדובר בחומר
סינתטי, ולהיפך. אך הבעיה אינה רק נוכלות – לא תמיד המוכרים יודעים ממה
עשויות הנעליים. לכן יש להתעקש על בדיקת התווית. החוק (שלא תמיד
מצייתים לו) מחייב שכל מוצר יכיל תווית המפרטת את רכיביו. התווית תפורה
לרוב ללשון הנעל או מודבקת בתוך הנעל, על הסוליה או על קופסת הנעליים.
לעתים יופרדו בתווית רכיבי הסוליה והגפה, לפי סיווגים כללים: סינתטי,
בד, עור, גומי וכו'. במקרים מסוימים, במקום "סינתטי" כתוב "man made
materials".
באופן כללי, ככל שהחנות זולה יותר, שיעור הנעליים הסינתטיות
בה גבוה יותר. בחנויות הנעליים הזולות, המוכרות נעליים במחיר של 150-70
₪ לזוג, רוב הדגמים עשויים מחומרים סינתטיים. גם בחנויות המוכרות
נעליים במחירי ביניים (350-200 ₪) ההיצע הסינתטי מרשים. כך, למשל, ברשת
המשביר לצרכן כ-50% מנעלי הנשים, שעליהן הופיעה תווית המפרטת ממה
עשויות הנעליים, הן מחומרים סינתטיים. המצב בחנויות הנעליים בקניונים
דומה. למעשה, רק בחנויות יוקרה (בתל-אביב: צפון דיזנגוף וכיכר המדינה)
העור שולט. נעלי גברים סינתטיות עם שרוכים הן מוצר לא נפוץ, באופן
יחסי, אך מגפי גברים סינתטיים (כולל מגף נמוך, עד הקרסול) שכיחים יותר.
למשל, מגפי גברים של חברת GIO (מגפיים נמוכים, אלגנטיים וכהים) נמכרים
ברשת "גלי" ובמבחר חנויות בקניונים (150 ₪). נעלים דמויות עור
(ואחרות) במגוון עיצובים, לגברים ולנשים, ניתן להזמין באינטרנט מחברת
Vegetarian Shoes.
זה רק נראה כמו עור – Vegetarian Shoes
מבריטניה (מימין) ונעלי GIO
כפכפי נוחות
חברות המתמחות
בייצור נעלי נוחות, מציעות סדרה של כפכפים צמחוניים. חברת "קרוקס"
הקנדית משווקת כפכפי נוחות בעלי מבנה אורתופדי ורצועה אחורית תומכת, עם
חורי אוורור או ללא חורים ובמגוון צבעים. כפכפים אלה נמכרים בחנויות
טבע ובחנויות טיולים (200 ₪). "טבע נאות" הישראלית משווקת
כפכפים אורתופדיים במגוון צבעים, בעיקר בחנויות הרשת (177
₪); ו"בירקנשטוק" הגרמנית מוכרת כפכפים דומים בעיקר בחנויות
המתמחות בנעליים אורתופדיות (כ-300 ₪). לבירקנשטוק יש גם כפכף-סנדל
בשלל צבעים וכפכף מלבד. כפכפים אלה נוצרו כנעלי עבודה לעובדי מטבח
ובתי-חולים, בהיותם קלים, אטומים למים, לא קולטים פטריות וחיידקים ולכן
לא סופגים ריחות, וכמובן – נוחים מאוד. עד מהרה הם נקלטו כפריט אופנתי,
וכיום נפוצות גם גרסאות זולות (60-40 ₪ לזוג), כמו אלה המשווקת על-ידי
חברת "דפנה". כדאי עוד להזכיר כאן, שכפכפים פשוטים ונעלי בית חורפיות
הם מוצרים צמחוניים מובהקים – עד כדי כך שאין טעם
לציין יצרנים מסוימים.
כפכפי טבע נאות (מימין)
וקרוקס
נעלי טיולים
חברת "גרמונט"
האיטלקית, המתמחה בייצור נעלי טיפוס הרים מקצועיות, משווקת דגם בשם
vegan (בתמונה), שכשמו כן הוא – אינו מכיל רכיבים מהחי. זוהי נעל הליכה
מקצועית, סינתטית לחלוטין – כל הגפה עשויה מקורדורה, הביטנה עשויה מבד
קמברל להרחקת לחות מהירה, הסוליה היא סוליית ויברם לעמידות מרבית
ואחיזת קרקע, ויש לה גם בולם זעזועים מפוליאוריטן. הנעל היא בעלת רמת
קשיחות בינונית: מספיק כדי להגן על הקרסול ולתמוך בכף הרגל אך גם גמישה
דיה כדי לא לעייף את כף הרגל. את הנעל המקצועית ניתן לקנות ברשת
"למטייל" במחיר "מקצועי" – כ-800 ₪. מי שאינו  הולך לכבוש פסגות הרים, יכול להסתפק בנעליים המחקות נעלי
טיפוס הרים. אלה נפוצות בחנויות נעליים זולות ובשווקים, ורבים מהדגמים
אינם כוללים רכיבים מהחי והם מתאימים להליכה בעיר. גם נעלי פלדיום
ונעלי בד אחרות וכן נעלי ספורט (ראו להלן) מתאימות להליכה בתנאים יבשים
ונוחים – במיוחד אם מתאימים להם רפידה אורתופדית.
נעלי בד
נעלי פלדיום מתאימות
להליכה בתנאי שטח סבירים, באזורים יבשים. מדובר בנעלי בד גבוהות,
הפופולאריות במיוחד בשווקים ובחנויות זולות, שם הן נמכרות בצבע שחור או
בז' (70 ₪). חברת Caterpillar, המתמחה בייצור נעלי עבודה, משווקת גם
נעלי בד איכותיות, גבוהות או נמוכות, במספר צבעים. ניתן להשיגן, בין
היתר, בסניפי המשביר לצרכן ונעלי גלי (200 ₪). נעלי אוסלטאר הוותיקות,
העשויות משילוב של בד וגומי, משווקות בגזרה נמוכה או גבוהה, במבחר
צבעים ובחנויות נעליים רבות. המחיר – 180-130 ₪. סניקרס הן נעלי
בד, שמתאימות גם ללבוש אלגנטי יותר, הן לגברים והן לנשים. החברה
המובילה בשיווק סניקרס לגברים, לנשים ולילדים היא Keds, אולם גם
בחנויות הנעליים הזולות ניתן למצוא מבחר של סניקרס מבד.
נעלי בד: אולסטאר (מימין)
וקטרפילר
נעלי בד: פלדיום (מימין) וסניקרס של
keds
נעלי ספורט
כל החברות המייצרות
נעלי ספורט – כולל החברות שמייצרות נעליים איכותיות, כגון: ניו באלנס
(בתמונה), אדידס, נייקי, דיאדורה וריבוק – משווקות מבחר דגמים ללא עור.
למעשה, רוב נעלי הספורט כיום אינן מכילות עור, אלא בד וחומר סינתטי. כך
בכל סוגי נעלי הספורט: הליכה, ריצה, אירובי, כדורסל, ספינניג וגו'.
דגמים בצבע שחור יכולים להתאים לדרישות הצבא כנעלי נשים.
סנדלים
בחנויות למטיילים
נמכרים סנדלי טיולים, כשהמותגים המובילים הם חברת "שורש" הישראלית
(בתמונה), "טבע" האמריקאית, וחברות נוספות המתמחות בייצור ביגוד והנעלה
למטיילים. טווח המחירים נע בין 170 ₪ ל-450 ₪ – תלוי בטיב הסנדל.
מדו בר בסנדלים נוחים מאוד, קלים, עמידים ומתאימים לטיולים
ולפעילויות בכל תוואי קרקע. הם מתאימים גם לכניסה למים ומתייבשים
במהירות. הסנדלים מותאמים לרגל באמצעות רצועות סקוטש מתכוונות, והם
בעלי שכבה אמצעית מחומר סופג זעזועים וכן כרית אוויר בעקב. בחנויות
נעליים זולות ובשווקים נפוצים חיקויים זולים של סנדלי טיולים, המתאימים
לחוף הים ולהליכה עירונית קצרה.
4. פינת התזונה: ממרח שעועית
ממרח הדומה בטעמו לממרח חומוס
החומרים
כוס שעועית אדומה
מבושלת
2 כפות מיץ לימון
2 שיני שום
3 כפות טחינה
שליש כוס
מים
כפית כמון
חצי כפית פפריקה
חצי כפית מלח
קורט פלפל
שחור
אופן ההכנה
מערבבים את כל
החומרים במעבד מזון עד לקבלת ממרח אחיד.
למתכונים נוספים
גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון
עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך
טופס
מאובטח
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן
בכל עניין יש לפנות לכתובת
אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת
השבועון |
