אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699

מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב
אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 156 (25.6.2004)

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. מדוע הן מנקרות?
  3. הונגריה: כלוא כמו ציפור
  4. פינת התזונה: גלידוניות טבעוניות
בברכה,
צוות אנונימוס

1. חדשות ופעילויות

ירושלים
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים תתקיים ביום א', 27.6.2004 בשעה 15:15 בפתח אוהל קרקס מונטה קרלו (בחניית אצטדיון טדי). בשעה 18:00 תתקיים במקום משמרת מחאה לקראת הופעה נוספת. לפרטים - אלה: 02-5353416 או 055-967416

 

חוקים ותקנות בנושא כלבים

הרג הילדה אביבית גנון ז"ל על-ידי כלב מזן אמסטף (שהיה מקרה המוות היחיד שנגרם לאדם על-ידי כלב מאז קום המדינה) עורר סערה ציבורית, שאחת מתוצאותיה הייתה נטישת כלבים רבים, בעיקר מזן אמסטף. תוצאה נוספת היא הצעת החוק של ח"כ גדעון סער והתקנות לחוק הכלבים שגובשו במשרד החקלאות. התקנות, שעל פיהן יגובש ככל הנראה נוסח החוק, מכוונות להביא להיעלמותם מהארץ של 8 זני כלבים המוגדרים כמסוכנים, באמצעות איסור על ייבוא כלבים וחובת עיקור וסירוס הכלבים הקיימים.
תעשיית הכלבים ה"גזעיים" בכללה (ולא רק מגזעים מסוימים) היא נצלנית ופוגעת בכלבים. ההרבעה לתכונות "גזעיות" מעודדת מחלות תורשתיות רבות. ה"ייבוא" עצמו גורם סבל ונערך בשעה שכלבים רבים חיים ומומתים במכלאות. כצפוי, סוחרי כלבים וחובבי כלבים "גזעיים" מתנגדים לתקנות. מומלץ להגיב לעיתונים הגדולים ולתוכניות מאזינים ברדיו ולהביע מסר נגד הרבעתם המכוונת של כלבים "גזעיים" בכלל (בשבוע הבא נביא כתבה מפורטת בנושא).

לתגובות:
ידיעות אחרונות, ת.ד. 109 תל אביב. פקס: 6082546-03 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
מעריב, רח' קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 5638714-03 דואל: cotvim@maariv.co.il
הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001.  פקס: 6810012-03 דואל: letters@haaretz.co.il

 

עוד בעיתונות הישראלית

ynet מסיבות התעללות. בטור "משפחתי וחיות אחרות" (24.6.2004) מדווחת טלי תקומי על השימוש בבעלי-חיים כאטרקציות במסיבות ימי-הולדת של ילדים. תחת הכותרת "מרתף העינויים של לירוני" מתארת תקומי את הימלטותן המבועתת של כל החיות מפני הילדים. לפני שלוש שנים אושרו בכנסת תקנות האוסרות לקיים מופע בידור הגורם סבל לבעלי-החיים במהלכו או בהכנות לקראתו, אך איש אינו טורח לאכוף אותן. כיתבו לממונה על חוק צער בעלי-חיים, ד"ר דגנית בן-דב, ובקשו ממנה לפעול להפסקת ניצול בעלי-חיים כצעצועים במסיבות!

כתובתה: הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, ד"ר דגנית בן-דב, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס: 03-9681661

 

nfc מאסר תקדימי למתעלל. בסופה של הכתבה "השופט עיכב ביצוע - אבל כלב האמסטף שהרג את אביבית גנון כבר הומת" (23.6.2004) מדווח נועם שרביט על עונש מאסר של 45 חודשי מאסר בפועל, שנגזר על תושב בת-ים שהורשע בהתעללות בכלבתו (שכללה את חיתוך אוזניה והכאתה במוט ברזל). למרות שהעונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה של התעללות בבעלי-חיים הוא שלוש שנות מאסר, נדירים המקרים שבהם נשלחים לכלא אנשים באשמת עבירה זו, וגם במקרים אלה עונשי המאסר מגוחכים. העונש החמור הוא תוצאה של מאסרים על-תנאי קודמים ועבירות נוספות נגד שוטרים ואנשי אבטחה, אולם ניתן לקוות שהוא ישמש כתקדים נוסף להחמרת הענישה נגד מתעללים.
 
הארץ פרסומת לחנויות חיות. בכתבה "מי רוצה חרדון אבסטרקטי?" (24.6.2004) מעודדת מיכל פלטי רכישת חיות ממינים שונים ואקזוטיים בחנויות חיות. מומלץ לכתוב לעיתון, להזכיר עובדות על חייהן העגומים של החיות בחנויות ולמחות על הצגתם של בעלי-חיים כפריטי אופנה ("הלהיטים האחרונים").

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

ynet הטבעונים מיהם? בכתבה "געגועים למילקי" (בסדרה "נגד הזרם", 25.6.2004) מנסה ריקי כהן לברר מה גורם לאנשים להימנע מצריכת מוצרים מהחי.

 

דרוש/ה לאתר אנונימוס

מתנדב/ת לבניית לוח ההיכרויות לצמחונים/ות ולטבעונים/ות כלוח להזנת מודעות עצמאית בשיטת PHP או ASP. אם לא יימצאו בקרוב מתנדבים למשימה - הלוח ייסגר, ועם הרשומים בו הסליחה. ללוח ההיכרויות
 

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (reut@anonymous.org.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

2. מדוע הן מנקרות?
ממצאים חדשים במחקר על ניקור הדדי בין תרנגולות

בתוך לולים, תרנגולות נוהגות לנקר זו את זו, מטפיחות קטנות ועד לתלישת נוצות ופציעת הבשר. מי הן התרנגולות שעושות זאת? ומדוע תרנגולות מסוימות מנקרות, בעוד שאחרות נמנעות מכך? על כך לפי מחקר חדש.

נקירות צפופות 
תרנגולות בתעשיית הביצים ובתעשיית הבשר כלואות בצפיפות רבה. אחת מן התופעות המוכרות בלולים צפופים, בעיקר בתעשיית הביצים, היא נטיית התרנגולות לנקר זו את זו. הניקור אינו סתם מציק. התרנגולות תולשות את נוצות שכנותיהן, חושפות את הבשר ופוצעות זו את זו, לעתים עד מוות. הניקור מתרחש בין תרנגולות בכלובים, אולם הוא עלול להיות חמור עוד יותר בלולים צפופים ללא כלובים. בהיעדר כלובים, יש לתרנגולות מרחב התקפה גדול יותר - ואמנם גם מרחב בריחה. אולם במקרה שיש תרנגולת תוקפנית, היא יכולה לתקוף תרנגולות רבות, וחמור מכך: ניקור הנוצות הוא התנהגות נלמדת, שעלולה להפוך למגיפה בלול.

 

המחקר
חוקרי בעלי-חיים מנסים זה שנים לבודד ולפענח את הסיבות לניקור הנוצות. מחקרים אלה נחשבים כמחקרי רווחת בעלי-חיים, כי הניקור מהווה בעיית רווחה חמורה, אולם באופן טיפוסי למחקרים כאלה, החוקרים מבקשים למצוא פתרון לבעיה כי היא גורמת ללולנים נזק כלכלי. אמנם, הפתרון המתבקש - הקטנה דרסטית של הצפיפות בלולים - אינו כלכלי ולכן אינו עומד למחקר. לאחרונה פרסמה קבוצה של שמונה חוקרים הולנדיים מתחומים מדעיים שונים מחקר המנסה להתחקות אחר הסיבות לניקור הנוצות. המחקר כולל ניסויים הגורמים למצוקה ובדיקות פולשניות - היבט בעייתי נוסף ונפוץ בתחום מחקר זה. מתוך עמדה ביקורתית כלפי הפרויקט כולו, נסקור כמה מתוצאות המחקר.

 

התרנגולת האינדיבידואלית
המחקרים המוקדמים על ניקור נוצות, נטו להתרכז בקבוצות שלמות של תרנגולות כלואות. הניקור נתפס כתופעה להקתית. בשנים האחרונות החלו לעקוב אחר תרנגולות בודדות לאחר שהסתבר, שרק מעטות מבין התרנגולות שבלהקה יוזמות ניקור משמעותי. אם כן, הנטייה לנקר אינה תכונה של תרנגולות בכלל, אלא היא, אולי, תכונה של תרנגולות מסוימות, עם היסטוריה אישית מסוימת, מטען תורשתי מסוים ובתגובה לתנאים מסוימים.

 

ניקורים שונים
בהדרגה גם הסתבר, שניקור אינו תופעה אחת, אלא מדובר במספר תופעות שונות. ראשית כל, יש תרנגולות התוקפות זו את זו ישירות. כאן לא מדובר כלל בניקור נוצות. שנית, תרנגולות תוקפות לעתים את אזור הביב (פתח ההפרשות, המין וההטלה) של שכנותיהן, וגם כאן מדובר בעיקר בהתקפה. ויש גם ניקור רקמות חשופות - לעתים לאחר שנתלשו מהן נוצות - וגם זו תופעה נבדלת. אולם הבעיות המרכזיות שמפתחות התרנגולות הן שני סוגי נקירות:

  • "ניקור קשה" - תפיסת הנוצה במקור ותלישתה ממקומה. זוהי הסיבה לפציעות.
  • "ניקור עדין" - ניקור בנוצות מבלי לתלוש אותן. יש תרנגולות המנקרות רק פה ושם, ויש החוזרות על כך שוב ושוב, בעיקר בקצה הזנב של תרנגולת שכנה ובאופן טיפוסי ליד אמבט חול. בחזרה על פעולה זו, שאין לה תכלית ברורה, יש ממד של "התנהגות סטריאוטיפית" - התנהגות שמפתחים בעלי-חיים בתנאי מצוקה, שעמום וחוסר אונים.

האם ניקור עדין נוטה להתפתח לניקור קשה? זוהי השאלה שמטרידה את החוקרים, כי אם כך הדבר, ניתן לצפות להופעתו של ניקור קשה - ולנקוט צעדים (הרחקת התרנגולות התוקפניות או ברירה מלאכותית נגד התופעה). אמנם, ניקור קשה, לפחות באפרוחות צעירות, מופיע לרוב עם ניקור עדין. אך הניסיון למצוא "פרופיל של מנקרת" הסתבך לאחר שמספר מחקרים הראו, שנטייה לבצע ניקור עדין בגיל צעיר אינה מעידה על כך, שהנטייה תמשיך או תהפוך לניקור קשה בגיל מאוחר יותר.

 

עניין חברתי
ניקור נוצות מזכיר במקצת פעילות של חיפוש מזון, כשבמקום לנקר בקרקע, למטה, מנקרים גבוה יותר, ומדגישים פעולת המשיכה ולא דקירה. הניקור גם מזכיר פעולות שמבצעת התרנגולת כשהיא עורכת אמבט אבק - מנהג שתרנגולות כרוכות אחריו. הדמיון בין הפעולות הביא להנחה הרווחת, שניקור הנוצות התפתח מתוך נקירה מסוג אחר, שהיעד שלה השתבש - אולי כתוצאה מהיעדר מצע עשיר לחפש בו מזון או להתפלש בו. אולם במחקר החדש נראו אפרוחות המנקרות נוצות כבר ביום שלאחר הבקיעה - כאשר ניקור הקרקע לא מפותח ואמבט האבק לא קיים עדיין. מצד אחר, נמצא שהאפרוחות נטו לנקר יותר כאשר כפו עליהן חברה של אפרוחות לא מוכרות. מכאן הגיעו החוקרים למסקנה, שניקור עדין איננו ניקור שיעדו השתבש, אלא צורה ייחודית של בדיקה חברתית. הנחה זו גם מסבירה את העובדה, שבקבוצות גדולות, כשהעופות לא מוכרים, ניקור הנוצות נפוץ יותר.

 

טיפוסי תרנגולות
אחד ממצאי המחקר החדש, שהושג בעקבות לא מעט מדידות מפחידות ומכאיבות, משרטט את המנקרות כטיפוס עם מקבץ של מאפיינים הקשורים זה בזה. התרנגולות הנוטות לנקר, נהגו להיאבק יותר כשהחוקרים הצמידו אותן לקרקע (מבחן אלים, שנועד לבדוק איך הן מגיבות למצוקה); באופן כללי, קצב פעימות הלב שלהן היה נמוך יותר ותפקודים מסוימים במערכת העצבים שלהן היו פחות פעילים. החוקרים אפיינו תרנגולות אלה כאינדיבידואלים עם נטייה חזקה לפעילות אינסטינקטיבית, תוך אדישות יחסית לסביבה ועם נטייה לפתח הרגלים ולדבוק בהם. תרנגולות אלה נוטות להתנקות יותר מאחרות וככל הנראה גם לפתח התנהגות סטריאוטיפית, שהיא מעין שגרה של פעולות. כל זאת לעומת התרנגולות שאינן נוטות לניקור נוצות, אשר מגיבות לסביבתן ביתר גמישות ונוטות יותר לחפש מזון - עדות לפתיחות שלהן לסביבה.

 

ניקור בגנים
לנטייה לנקר נוצות יש רקע תורשתי: הברירה המלאכותית יצרה זנים שונים, הנבדלים ביניהם בתכונה זו ובתגובות חברתיות אחרות. החוקרים ההולנדיים ביקשו לשכלל את המחקר ולזהות את הגן האחראי לניקור הנוצות. לאחר מיפוי רצפים גנטיים של תרנגולות שונות, נמצאה התאמה בין גנים מסוימים לבין נטייה לניקור עדין. אולם ההתאמה שהתגלתה מורכבת: גן אחד קשור בניקור בגיל צעיר (6 שבועות) ואילו גן אחר קשור בניקור בגיל מבוגר יותר (30 שבועות). אלה הם, כמובן, הגילאים שנבדקו, וייתכן שהתופעה מורכבת עוד יותר. גם לא נאמר דבר על הקשר בין ניקור עדין לניקור קשה.

 

מסקנות
עבור המדענים, גילוי הקשר בין הגנום לבין ניקור הנוצות מתווה את הדרך לפתרון בעיית ניקור הנוצות, בתקווה שיתאפשר לבודד את הגנים ה"אשמים" ולהביא לעולם תרנגולות שאינן מנקרות נוצות. אם משימה זו תצליח, תטען תעשיית הביצים ששיפרה את רווחת התרנגולות. אולם שימוש צפוי ל"פתרון" זה הוא דווקא ציפוף נוסף של התרנגולות. התעשייה החקלאית וחוקריה אינם מתעניינים בשינוי התנאים, אשר מעוררים את מימוש פוטנציאל הנקירות שטמון באותם גנים. הקטנה משמעותית של הצפיפות ופתיחת הלול לחצר מהווים ודאי "פתרון" יסודי יותר, אך הוא פחות משתלם כלכלית, ולכן מתעלמים ממנו.

 

מקור
T. B. Rodenburg, Y. M. van Hierden, A. J. Buitenhuis, B. Riedstra, P. Koene, S. M. Korte, J. J. van der Poel, T. G. G. Groothuis and H. J. Blokhuis, "Feather Pecking in Laying Hens: New Insights and Directions for Research?" Applied Animal Behaviour Science 86, No. 3-4, June 2004, pp. 291-298.

3. הונגריה: כלוא כמו ציפור
תיעוש המשקים החקלאיים בהונגריה עם כניסתה לאיחוד האירופי

לאחר שסקרנו את ההשלכות של כניסת המדינות חדשות לאיחוד האירופי על בעלי-החיים, נביט במתרחש בהונגריה, שמתבלטת לרעה בפגיעתה הקשה באווזים. שלא כמו בפולין, בהונגריה סוגרת החקלאות המתועשת על החיות בהדרגה וללא התנגדות.

 

רווחת בעלי-חיים?
הונגריה וצ'כיה הן המדינות ה"אירופיות" ביותר שהצטרפו לאיחוד האירופי במאי 2004. הונגריה קידמה שינויים בתעשיות המזון מן החי כדי לעמוד בתקנים של האיחוד. החוק החדש לרווחת בעלי-חיים פורסם בהונגרית בלבד; בעיתונות העולמית סוכם הנושא באופן סמלי: בעניין הדרישות האירופיות להיגיינה ולבטיחות המזון, ביקשה הונגריה דחייה לשנת 2005, ואילו בעניין רווחת בעלי-החיים היא ביקשה דחייה לארבע שנים נוספות. בפרסומים חקלאיים הונגריים הפונים למערב אירופה, נשמט נושא רווחת בעלי-החיים, אף על-פי שבתעשיות החקלאיות במערב אירופה כבר הפך מזמן לחלק מן הרטוריקה החקלאית. גם בשטח, ספק אם השתנה משהו; התחום שנחשף יותר מכל לעיניים זרות הוא ההובלה של יונקים על פני מזרח אירופה, והונגריה נחשבת עדיין כמדינה שאין בה כל פיקוח על מצב החיות. בשנת 2000 נערך באוניברסיטת מרכז אירופה מחקר על הובלת בעלי-חיים בתוך הונגריה, והחוקרת התקשתה ביותר להשיג מידע מול הסירוב לשתף פעולה מצד הנוגעים בדבר. אולם המחקר אישר את הידוע זה מכבר, שהחיות סובלות מצמא, רעב, תשישות, הזנחה, פגיעות שונות, פצעים ושברים - ואין בהונגריה גורם שיעצור זאת. אמנם קיימת פעילות לרווחת בעלי-חיים בתוך הונגריה (לפחות 9 ארגונים העוסקים בחיות בחקלאות) אך השפעתה לא ניכרת.

 

מורשת הקומוניזם
תחת שלטון הקומוניזם בהונגריה, שהחל לאחר מלחמת העולם השנייה, עברו בעלי-החיים לחיות בתנאי תיעוש גוברים, במשקים גדולים יותר ויותר. עוד בטרם נפילת הקומוניזם, נערכה רוב העבודה החקלאית לא בניהול הממשלה אלא בניהול קואופרטיבים גדולים. על פני הדברים, קץ השלטון הקומוניסטי הביא לחיות תועלת רבה: הסקטור החקלאי שהופרט, הצטמק במהירות בשליש; המחירים עלו, וההונגרים ויתרו על חלק ניכר מבשר החזיר והבקר שנהגו לאכול (צריכת עופות לא השתנתה במידה ניכרת). כתוצאה מכך, פחות חיות נולדו לסבול במשקים: בין 1988 ל-1998, ירד מספר הפרות והפרים במדינה ב-44% ומספר החזירים ירד בשליש.

 

הפרטה ותיעוש גובר
החלפת המשטר הביאה להחלפת הבעלות בתעשיות החקלאיות, עם השלכות הרסניות על גורל החיות לטווח ארוך. אמנם לא נערכה בהונגריה פלישה כוחנית כפי שקרה בתעשיית בשר החזיר בפולין, אך מחצית מעסקי עיבוד הבשר בהונגריה כבר נתונים בשליטת משקיעים זרים. תעשיית תרנגולי ההודו ההונגרית, שהורגת 8-9 מיליון עופות בשנה, נתונה כמעט כולה  (90%) בידי משקיעים זרים. ההונגרים מעודדים השקעות זרות, בבקשם לתעש את המשקים החקלאיים - ולייצא. גם עיניהן של חברות מקומיות גדולות נשואות לתיעוש ולייצוא. דוגמה למפעל חקלאי מקומי ענק היא חוות בבולנה  (Babolna TETRA KFT). זוהי חווה שנוסדה ב-1789 ועסקה בהרבעת סוסים, בתנאים שנחשבו לטובים. לאחר מלחמת העולם השנייה, עברה החווה לגידול המוני של תרנגולות וחזירים בצפיפות: אפרוחים שנשלחו ממוסקבה ונועדו לשחיטה בגיל 49 יום, וחזירים ש"יולדו" בניתוח קיסרי והועברו לתנאים סטריליים בעוד שגופות אמותיהם נשלחו לייצור נקניק. ב-1990 הפכה בבולנה לחברת מניות והתמחתה בעופות לבשר: 60 מיליון תרנגולים נשחטים בשנה בחווה, מזנים "יעילים", שמקורם בחברות ה"טיפוח" הגדולות בעולם. החווה, אשר שולטת בעקיפין על 13% מכלל השטח החקלאי במדינה, שולחת אפרוחים לגידול ובשר קפוא לרוסיה, דרום אמריקה וסעודיה, והיא מספקת בשר עופות למקדונלד'ס במזרח אירופה.

 

המשקים הביתיים
התיעוש הוא רק חלק מן הסיפור ההונגרי. במדינה עדיין נפוצים מאוד משקים חקלאיים ביתיים קטנים. בסוף שנות השמונים, סיפקו משקים אלה כמעט שליש מן התוצרת החקלאית של המדינה. חשיבותם פחתה מאז, אך יש להם עדיין תפקיד חשוב בחיי התרנגולות: מתוך 3.4 מיליארד הביצים שצורכים ההונגרים בשנה, הוטלו כמיליארד במשקים ביתיים, על-ידי תרנגולות המתקיימות בתנאים כפריים מסורתיים (הנתונים מ-1998). סופן של תרנגולות אלה הוא שחיטה לבשר. מסיבה זו מנצלים ההונגרים לגידול הביתי זנים שיש בהם "פשרה" בין הטלה מוגברת לבין גדילה מוגברת, כלומר - עופות בריאים יותר מן המקובל בתעשיות המתמחות בבשר או בביצים בלבד.

 

אינטגרציה במשק העופות
לא כל 14 מיליון ה"מטילות" בהונגריה חיות בתנאים אלה. מחציתן כלואות בצפיפות רבה בכלובי סוללה הערוכים בקומות, לעתים רבבות תרנגולות במשק - וכולן, כמובן, מזנים שעברו עיוות תורשתי להטלה מוגברת (ויש גם תרנגולות רבות החיות במכלאות ללא כלובים). אולם שיא התיעוש קיים בתעשיית בשר התרנגולים: מגמת הייצוא בתעשייה זו החלה כבר בשנות השישים, בשליטת חברות ענקיות, אשר מנהיגות בהדרגה "אינטגרציה אנכית": חברה אחת שולטת בכל שלבי ה"ייצור" - מגידול המזון לעופות, עבור בגידול האפרוחים וכלה בשיווק גופותיהם המעובדים. כצפוי, תחת משטר כלכלי זה, הלולים מתועשים, סגורים וצפופים, והתרנגולים נמנים עם הזנים הממהרים ביותר לגדול - ולסבול ממבנה גופם, שעוות במתכוון.

 

אווזים
גאוות משק החי ההונגרי היא האווזים, אשר "כמעט נחשבים כחיה 'קדושה'" בהונגריה, לדברי אתר הסברה חקלאי הונגרי. ה"קדוּשה" מתבטאת בכך שההונגרים אוכלים אווזים, מייצאים שרידי אווזים - ומענים כ-7 מיליון מהם בשנה (ועוד 10-12 מיליון ברווזים. הנתונים מ-1998). האווזים נמנים עם זנים שנבררו בהונגריה, שבה קיים מחקר גנטי מפותח באווזים. קיימים עשרה זני אווזים שמיועדים לבשר, ועוד 6 זנים שניצולם העיקרי הוא להגדלת הכבד. הונגריה היא יצואנית כבד האווז הגדולה בעולם - בעיקר לצרפת. כבר ב-1902 הוקם בה מפעל לייצור כבד אווז, וב-1938 הכניס הייצוא 20% מערך הייצוא ההונגרי בכלל. ערכו היחסי ירד מאז במידה ניכרת, אולם מכיוון שפרנסתן של 30,000 משפחות תלויה כיום בייצור כבד אווז, קשה לסגור תעשייה זו. האיחוד האירופי קבע תקופת מעבר ממושכת ביותר - 15 שנה - כדי לתת להונגריה ולצרפת אפשרות לסגור את תעשיות הפיטום או לשנותן באופן מהותי. אמנם, לא מדובר בחוק מפורש, ולכן נראה עתיד האווזים בהונגריה עגום.

נוצות
האווזים בהונגריה עוברים לא רק פיטום קטלני, אלא גם תלישת נוצות מחרידה, עבור תעשיית הפוך - שאף היא מיועדת לייצוא ולייצור שמיכות, כריות ומעילים. הארגון הבריטי Beauty Without Cruelty חשף בפני העולם בסוף שנות השמונים צילומי וידיאו של תעשיית המריטה ההונגרית. הפועלים מרימים את האווזים בנוצות גבם, ונהוג לקשור את רגליהם אל גבם כדי למנוע מאבק. הפועל תולש בחוזקה את נוצות גופו של האווז, אשר נאבק בשארית כוחותיו. אווזים רבים מותחים שרירים או שוברים עצמות במהלך המאבק. לפי הצפיפות של תאי העצב סביב בסיס הנוצה והעומק שבו היא נטועה בגוף, ניתן להשוות בין תלישת הנוצות לבין תלישת שערותיו של אדם בבת-אחת, אלא שבאווז מדובר בנוצות העוטות את כל גופו. התלישה נמשכת כמה דקות, הכאבים נמשכים ימים רבים, והתהליך שב מספר פעמים בחיי האווזים, עד ששוחטים אותם. ההצטרפות לאיחוד האירופי נראית כמקור של תקווה לאווזים, אולם בינתיים לא הציב האיחוד כל דרישה משמעותית בפני הונגריה.

 

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס 

4. פינת התזונה: גלידוניות טבעוניות

גלידוניות הן חטיפי גלידה מצופים שוקולד, וכיום יש שתי יצרניות המשווקות גלידוניות טבעוניות:

  • חברת שטראוס משווקת את "נשנושים" - 60 גלידוניות (630 גרם) בטעם שוקו-וניל מצופות בשוקולד מריר. הטעם מצוין, אם כי הג'אנק ברשימת הרכיבים חוגג - מדובר בגלידת פרווה סינתטית. המחיר: 40.70 שקלים. כל יחידה מכילה 32 קלוריות 16% שומן). ניתן להשיג בסופרמרקטים ובמכולות.
  • חברת ריו משווקת את "מיניס" -  32 גלידוניות (700 גרם) בטעם וניל עם אגוזי לוז או קפה עם שקדים. מדובר בגלידת טופו משובחת (11.5% שומן) בטעם מדהים. המחיר: 41.20 שקלים. ניתן להשיג בחנויות הטבע. 

לסקירת מוצרים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות:תפוז; נענע

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il