זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

יומן חייתי 9

תוכנית חדשה ליומן חייתי, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: הניסויים בחיות ב-HLS והמאבק נגד החברה; אנימציה נגד ניסויים בבעלי-חיים, בדיבוב לעברית; "הבחירה-צמחונות" ברוח הבחירות האחרונות; קבוצת צעירים בריטיים הדנים בשאלות על בשר וצמחונות; ועוד. ניתן לצפות בתוכנית בכבלים, בלוויין ובאינטרנט. לזמני שידור ולצפייה בתוכניות קודמות

שפעת העופות: סוף ההסגר

משרד החקלאות מסיר בהדרגה את ההסגר מהיישובים שבהם התגלתה שפעת העופות, 30 יום לאחר שחוטאו המשקים. ב-22.5.2006 תותר הכנסת עופות ליישוב בקעות, ושאר היישובים הנגועים יקבלו היתרים עד 8 ביוני. בלולים ייכלאו מחדש עופות. בעיתונות לא נמסר על הפקת לקחים מהתפרצות המגיפה, שיתרמו למניעת התפרצויות בעתיד.

לסקירת תולדות המחלה בישראל

כתבות בנושא

"שובן של הקוריצות", nrg מעריב, 22.5.2006.

ענת ברשקובסקי, "לולני הדרום מחכים לפיצויים: "אין קול ואין עונה כבר חודשיים", ynet (ידיעות אחרונות), 22.5.2006.

"מחר תחל הסרת הסגר מהלולים שנפגעו משפעת העופות", וואלה!, 21.5.2006.

פורום חדש

ב"הייד פארק" (מרכז פורומים ישראלי) נפתח פורום בנושא "שחרור בעלי-חיים". 

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ מחאה דוקומנטרית. בכתבה "הסיוט של כל פרה" (גלריה, 24.5.2006, עמ' ד11) מסקר צפריר רינת את פסטיבל "אקוסינמה" באתונה, בדגש על הסרט הזוכה בפרס הראשון. מתוך הסקירה: "שקט מעיק השתרר באולם הקולנוע 'אפולון' במרכזה של העיר אתונה. זה עתה הסתיימה הקרנת הסרט 'לחם יומנו', שביים האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר, והצופים התקשו לעכל את המראות המבעיתים של בעלי-חיים המובלים אל שחיטה, סירוס או מכות חשמל קטלניות בפס ייצור תעשייתי, הפושט לא רק את עורם אלא גם את מהותם כיצורים חיים המרגישים פחד וכאב."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet אדישות דוקומנטרית. בכתבה "האדם קיבל מתנה: יכולת להדחיק" (23.5.2006) מסכמת מירב קריסטל את סדרת התעודה "ישראלים וחיות אחרות" בצירוף קטעי ראיון עם המנחה, אורלי זילברשץ-בנאי, המנסה לתרץ את הימנעותה מצמחונות: "הצביעות הזאת, שאתה נורא מזועזע מהכל ואז זה עובר לך – זה טבעו של האדם... בן אדם רואה הרבה דברים איומים וטראומטיים בקנה מידה בלתי נסבל וממשיך הלאה. אתה לא רוצה לראות, או שאתה מעדיף לא לראות."
 

הארץ כל יום טרבלינקה. בכתבה "על הקשר בין רצח-עם לתעשיית ההרג של בעלי החיים" (מוסף ספרים, 24.5.2006, עמ' 22) דן חוקר רצח-העם, יאיר אורון, בספר "כל יום הוא טרבלינקה". אורון מייחס לאדם מעמד ייחודי, ללא נימוק; אולם הוא גם מתייחס להדחקה ולהכחשה של הפגיעה בחיות בתעשיות המזון, ומסכים ש"עולם שבו מתאכזרים לבעלי-חיים הוא עולם שבו קל יותר להתאכזר לבני-אדם".

לתגובות: הארץ ספרים, פקס: 03-5121385, דואל: sfarim@haaretz.co.il

nrg מעריב מה לעשות? בטור "כל אחד יכול" (23.5.2006) מונה ענת רפואה 18 דרכי פעולה פשוטות למאבק בניסויים בבעלי-חיים.

הארץ ניסויים במכללה. בכתבה "למרות חמישה חודשי הפגנות, במכללת ת"א מקימים מעבדה לניסויים בבעלי-חיים" (21.5.2006, עמ' א8) מדווח אסף כרמל על המאבק בין קבוצת סוגרות למכללת תל-אביב-יפו על הקמת מעבדה לניסויים בחיות. בהודעה לעיתונות מטעם סוגרות, נמסר: "מכללת ת"א-יפו מתכוונת להקים בתחומה מעבדה לניסויים בבעלי-חיים. במעבדה תפעל, כנראה, בין היתר, פרופ' רונית אביצור, שבמסגרת מחקריה שפורסמו, שולחו עכברים זה בזה כדי לגרום להם פגיעות נפשיות, הופרדו גורי עכברים מאמותיהם, הודבקו עכברים בווירוסים ובוצעו חיתוכים בגבם."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

כתבה נוספת בנושא: ליאורה לופיאן, "שאק אטאק", העיר, 26.5.2006, עמ' 56.

לתגובות: העיר, ת.ד. 20565, תל-אביב 61204. פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@haaretz.co.il  

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

סוסים במרוצי מוות. העיתונות ב-23.5.2006 סיקרה ניתוח שנערך בארצות-הברית להצלת סוס פצוע, שנוצל למירוצים. הטון המשועשע של הכתבות מסתיר בורות בנושא המירוצים, והסיקור עלול לתפקד כפרסומת למירוצי סוסים. בתגובות לכתבות כדאי להזכיר, שלמעלה מ-90,000 סוסים נשחטו בארצות-הברית בשנת 2005, מתוכם כ-9,000 "סוסי מירוץ" שהחזקתם לא נחשבה כמשתלמת.

כתבות בנושא:

יצחק בן-חורין, "אמריקה עוצרת את נשימתה בגלל סוס", ynet (ידיעות אחרונות),23.5.2006.

זאב אברהמי, "הוא כבר מתלוצץ עם רופאיו", הארץ (ספורט), 23.5.2006, עמ' 2. 

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
למידע מאוזן יותר על נושא הכתבות:

Bill Finley, "From Derby winner to a slaughterhouse?", ESPN, 4.5.2006.

ynet חינוך תזונתי. בכתבה "איך נגרום לבני 5 ומעלה לאכול ירקות ופירות" (24.5.2006) מספרת ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית, על פרויקט לקידום הבריאות בנתיבות, לגילאי 19-5. בכל הגנים ובתי-הספר מקדישים מדי שבוע חלק משעת המחנך לתזונה נבונה – למה חשוב לצרוך דגנים מלאים, מה בריא בפירות ובירקות, ועוד. בכתבה מידע על היתרונות התזונתיים של ירקות, והמלצות לגבי הכמויות הרצויות למאכל ואופני ההגשה.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

2. רנה קסין נגד קרקסים

בחטיבת-הביניים "רנה קסין" פתחו בפעילות כללית לזכויות בעלי-חיים והגיעו למאבק לאיסור על קיום קרקסים עם בעלי-חיים בירושלים, בתמיכת מועצת התלמידים והנוער העירונית.

תמונה קבוצתית ב"רנה קסין":

משמאל – טובה שגב, מנהלת בית-הספר, ליאת אשכנזי, רכזת גיאוגרפיה ותלמידות מגרעין הפעילות, על רקע עיתון הקיר השכבתי בנושא זכויות בעלי-חיים; לתמונה השנייה הצטרף אלעד משה, חבר מועצת התלמידים והנוער העירונית של ירושלים

זכויות בעלי-חיים בבית-הספר
בחטיבת-הביניים "רנה קסין", מעלות דפנה, ירושלים, החלה לפעול בשנת הלימודים תשס"ו "תכנית העשרה בנושא זכויות בעלי-חיים, פגיעה ממוסדת בבעלי-חיים ודרכי המאבק נגדה". את התכנית יזמה אסנת שוויצר, ולאחר ניסיון מוצלח בשנת הלימודים הקודמת, היא התקבלה באהדה רבה במערכת בית-הספר, בסיועה של הרכזת ללימודי גיאוגרפיה, ליאת אשכנזי. התכנית התמקדה בלימוד עובדות על הניצול הממוסד של בעלי-חיים, תוך הבנת המנגנונים המקיימים ניצול זה, לצד דיון מוסרי בנושא והבנת דרכי הפעילות האפשרית להגנה על החיות. בין הנושאים שנלמדו: פגיעות בבעלי-חיים בתעשיות המזון והלבוש, במחקר וכן בעסקי הבידור. התוכנית כללה עדכונים שוטפים על הכחדת בעלי-חיים ועל נזקים אקולוגיים של תעשיות המזון מן החי, אשר הועברו בשיעורי הגיאוגרפיה על-ידי ליאת, במסגרת הנושא "השפעות התיעוש בעידן המודרני על איכות-הסביבה ועל בעלי-חיים". פעילויות נוספות בתוכנית: ניהול פורום "דיבורים על זכויות בעלי-חיים" בבית-הספר, הרצאות על משקים מתועשים ועל ניסויים בבעלי-חיים, ועוד.

העלון שהופנה ל-50 חטיבות/תיכונים בירושלים

נגד קרקסים עם חיות
שיא התוכנית הוא קמפיין שנועד להביא לאיסור מופעים עם בעלי-חיים בירושלים, בדומה לאיסורים בתל-אביב, בהרצליה ובבאר-שבע. בבית-הספר הוקם גרעין פעילות התנדבותי גדול, ובו למדו התלמידים באופן ממוקד על ניצול חיות במופעי בידור (קרקסים), התקנות בישראל והמאבק העירוני. דוכני הסברה הוקמו בימי הורים, ובהם נערכה החתמה על עצומות נגד קרקסי חיות בירושלים ובנושאים נוספים; על העצומה נגד הקרקסים הצטברו כ-2,000 חתימות. בהדרכת אסנת, נשלחו מכתבים לח"כים ולחברי מועצות עירוניות, והתקבלו הודעות תמיכה מח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), שרת החוץ ציפי לבני, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אברהם פורז, אורנה בנאי (הירוקים), ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, וגבריאלה גוטיס (קדימה באר-שבע). התקבלו הודעות תמיכה גם משני חברי מועצת העיר ירושלים: דליה זומר (שינוי) ושמואל יצחקי (ש"ס). גרעין הפעילות למד כיצד לנסח הודעה לעיתונות בנושא איסור הכנסת קרקסים עם בעלי-חיים לירושלים, ונערכה תחרות עלונים וסיסמאות לקמפיין. הסיסמה שנבחרה היא "שמים סוף לבידור אלים!" התלמידים גייסו את מועצת התלמידים והנוער העירונית של ירושלים לתמיכה בקמפיין, והפיקו עלון להפצה בכל חטיבות-הביניים ובתי-הספר התיכוניים בעיר, בניסיון ליצור "שרשרת בתי-ספר בירושלים נגד בידור אלים". ב-21.5.2006 נפגשה קבוצה של תלמידים מ"רנה קסין" וממועצת התלמידים והנוער העירונית עם שני חברי המועצה דליה זומר ושמואל יצחקי, וימים אחדים קודם לכן שלחה הקבוצה הודעה לעיתונות. מתוך ההודעה:

שיראל אחיטוב, כיתה ט' "רנה קסין", ממובילות הקמפיין: "המסר הוא פשוט: לבעלי-חיים יש זכויות ועלינו לכבדן. קיימים הרבה מאוד מופעי בידור בעולם שלנו, שהם מהנים ומוצלחים, וזאת מבלי לפגוע בזכויות יסודיות של בעלי-חיים. "
שרון שבח, יו"ר מועצת התלמידים והנוער העירונית של ירושלים: "מופעי בידור עם בעלי-חיים, זה חינוך לאלימות."
ציפי לבני: "אני רואה חשיבות רבה בכל פעילות הנעשית בנושא מניעת התעללות בבעלי-חיים ואכן במהלך כהונתי כח"כ וכשרה פעלתי בנושא."
יעל גרמן: "אני קוראת לערים נוספות להצטרף למאבק נגד ניצול חיות בקרקסים, ולאסור בתחומן העירוני מופעי בידור כאלו. אני מחזקת את ידי תלמידי/ות 'רנה קסין' על היוזמה הברוכה."
דליה זומר: "אחד הדברים המיוחדים במאבק למען בעלי-חיים, הנו היותו חוצה דעות פוליטיות ואורחות-חיים. בימין, בשמאל, בקרב חילונים ובקרב דתיים ניתן למצוא אנשים נפלאים המביעים הזדהות עם סבלם של בעלי-החיים."
שמואל יצחקי: "צער בעלי-חיים זהו ערך הלכתי ומוסרי בסיסי. אין שום הצדקה לניצול בעלי-חיים במופעי בידור."

חברת מועצת העיר ירושלים, דליה זומר, במפגש עם תלמידות ותלמידים מגרעין הפעילות

מסכמת אסנת את שנת הפעילות:

"התלמידים זכו לתגובות מ ד ה י מ ו ת מצד כל הגורמים: הנהלה, מורים, הורים ותלמידים, דבר שהעלה פלאים את רמת המוטיבציה של התלמידים ושל ההנהלה."

לאחרונה הודיעה ההנהלה, שבשנה הבאה צפויה התכנית להמשיך עם תכנים חדשים, ובית-ספר נוסף פנה בבקשה לבצע תוכנית דומה.

לפרטים נוספים: schools_for_animals@walla.com

בתקשורת
"קרקסים בירושלים", כל העיר, 26.5.2006, עמ' 40.

"תלמידים דורשים מהעירייה: לאסור כניסה של קרקסים עם בעלי חיים לעיר", 02net (ירושלים ברשת), 18.5.2006.

גלעד גרוסמן, "מנסים לעשות קרקס למתעללים בחיות", nrg מעריב, 17.5.2006.

3. קורבנות המודרניזציה בסין
בעלי-חיים בסין, כתבה שנייה

בשבוע שעבר הבאנו סקירה על החקיקה ופעולת הרשויות בסין בכל הנוגע להגנה על בעלי-חיים. השבוע אנו סוקרים כמה מן ההשפעות השליליות של המודרניזציה וההתמערבות על בעלי-החיים בסין.

הכנסה ומוצרים מן החי
רמת ההכנסה בסין עולה, ובעקבותיה עולה גם צריכת המוצרים מן החי. הצרכנים בוחרים להשקיע את הכסף הנוסף במוצרים מן החי, תעשיות-החי זוכות לעידוד ממשלתי, ומדינות מערביות מציפות את סין במוצרים מן החי ובטכנולוגיות תיעוש. דו"ח משרד החקלאות האמריקאי על משק החי בסין (1998) קובע, שבין 1986 ל-1996 עלתה כמות המוצרים מן החי הנצרכת בסין כמעט פי שלושה. הצריכה בערים גדולה פי שניים-שלושה מהצריכה בכפרים. בשר חזיר, הנפוץ בסין באופן מסורתי, מהווה עדיין כ-75% מכלל הבשר שצורכים הסינים, אך דגמי הצריכה משתנים. הסיני הממוצע, בעיקר בכפרים, צורך יותר בשר חזיר מבעבר, אך העלייה בצריכת חיות אחרות, ובעיקר עופות, מהירה יותר. בין 1980 ל-1996, גדלה פי שלושה צריכת בשר העופות לנפש. צריכת הביצים והדגים לנפש גדלה פי 2.5. הסינים ממעטים לאכול בשר בקר וצאן, אך גם כאן גדלה הכמות פי 3-2. הסינים צורכים מעט מאוד מוצרי חלב, אך המצב משתנה במהירות בעקבות השימוש במקררים בחנויות – תופעה חדשה בסין, שהפכה את כל מוצרי החלב לנגישים, לעומת השימוש הבלעדי כמעט באבקת חלב, בעבר. השינויים הללו נותנים את אותותיהם בסינים עצמם: לפי העיתון China Today (יוני 2005) כמעט 200 מיליון סינים סובלים ממשקל-יתר, ו"מחלות עודף", כגון מחלות לב וסוכרת, מתפשטות במהירות.

KFC בסין: עלון פרסומת בסינית ותור בסניף (Phil Douglis, קיץ 2004). למטה: שער עיתון סיני באנגלית.

התמערבות המטבח הסיני
אוכל מערבי ומנהגי אכילה מערביים מתפשטים בסין, בעיקר בערים בגדולות. רשת המזון המערבית המצליחה ביותר היא KFC (קנטאקי פרייד צ'יקן), שחדרה לסין בראשית שנות ה-80. בינואר 2005 כבר פעלו בסין 1,200 סניפי KFC, והם מתרבים בקצב של 200 לשנה. מקדונלד'ס פתחה סניף ראשון בבייג'ינג ב-1991, ובראשית שנת 2005 כבר ניהלה בסין 640 סניפים, עם 120 סניפים חדשים בשנה. התאגידים האמריקאיים התקבלו בערים הסיניות בהססנות; אולם משהכניסו לתפריט מנות סיניות מסורתיות ועיצבו את הסניפים בסגנון סיני יותר, החלו KFC ומקדונלד'ס להתפשט במהירות. כיום הם גורפים 8% מרווחי המזון המהיר במדינה והם מתגברים במהירות על כל משבר – למשל, חשיפת צבע מאכל מסרטן במוצרי KFC  במרץ 2005. אמנם, המעבר למזון מהיר ועתיר בשר בסין רק החל. נראה שהרוב המכריע של המוצרים מן החי עדיין אינו ממותג, ולפי משרד החקלאות האמריקאי (1997), משפחות בסין מעדיפות לבשל בבית עופות מגזעים מסורתיים.

עולם הולך ונעלם: תרנגולות חופשיות שבחרו לרבוץ יחד בסל, מתוך יומנו של מטייל, ג'וליאן טוד, באזור יאנגשו, מאי 2005. גם במשק כזה עלול גורלן להיות מר. לדברי המטייל, "מר וואנג [המארח] התעצבן על הרעש שלהן בוקר אחד ואסף את השש שלו בקבוצה, קשר את רגליהן יחד וזרק אותן תחת סל בבוץ." אחת מהן נהרגה. במשק היו גם חזירים ופרות המנוצלות לחריש.

יותר חיות מנוצלות
השינויים בהרגלי הצריכה נותנים את אותותיהם הדרמטיים במספר החיות הנשחטות בסין. העלייה ההמונית ביותר היא במספר התרנגולים. לפי נתוני האו"ם, בשנת 2005 נשחטו בסין מעל 9.6 מיליארד תרנגולים – לעומת כ-5.7 מיליארד בשנת 1995 וכ-1.6 מיליארד בלבד עשור קודם לכן. בשנת 2005 שחטו הסינים 651,653,532 חזירים –  עלייה של יותר מפי 2.5 לעומת 1985. עליות תלולות קיימות גם במינים אחרים. ההתמקדות בניצול חיות במקום טיפוח חקלאות צמחית בת-קיימא, קשורה ישירות לליברליזציה של הכלכלה החקלאית בסין. לפי משרד החקלאות האמריקאי, יזמים פרטיים, בתמיכתה המלאה של ממשלת סין, שיפרו את השיטות לגידול מזון צמחי, שנתח גדל והולך ממנו מוקדש להזנת בעלי-חיים. הממשלה התמקדה בהקלות כלכליות לתעשיות העופות, שלמרות ה"בזבזנות" שלהן במשאבים לעומת הזנת בני-אדם בגידולים צמחיים, הן "חסכוניות" יחסית לתעשיות אחרות מן החי. במקביל לכך, לפי דו"ח האו"ם (1998), התפשט ניצול הבקר למאכל; לפני שנות ה-80 נחשבו פרים ככוח עבודה חקלאי, ועם העלייה בשימוש במכונות לעיבוד הקרקע, החלו לשחוט אותם במהירות.

משק חזירים מתועש בסין (מתוך: Livestock Environment and Development Virtual Centre)

משקים מתועשים
העלייה במספר החיות המנוצלות בחקלאות הסינית, קשורה בתיעוש המשקים. לפי דו"ח האו"ם מפברואר 2006, 80% מהגידול בענפי משק-החי באסיה מאז 1990 מתמקד במשקים מתועשים. ריכוז משקים אלה בסין כבר דומה למצב בצפון אמריקה ובאירופה. כל זאת כאשר ב-1980, לפי דו"ח האו"ם (1998) כמעט כל התרנגולות בסין גודלו עדיין בחצרות, בשיטות מסורתיות; ולפי משרד החקלאות האמריקאי, ירד שיעור החזירים שגודלו בשיטות מסורתיות מ-95% באמצע שנות ה-80 ל-80% תוך עשור אחד. סין ממעטת מאוד לייבא מוצרים מוגמרים מן החי, אך היא מרבה לייבא טכנולוגיות של תיעוש בעלי-חיים, וכן בעלי-חיים מגזעים שעברו עיוות תורשתי ל"תפוקה" מוגברת. במילים אחרות: המדינה מחליפה בהדרגה את החיות הבריאות שיש בה בחיות מעוותות וחולות. לפי משרד החקלאות האמריקאי (פברואר 2006) פועלים בסין 127 לולי רבייה (עופות שנכדיהם יישחטו למאכל) כשעופות אלה מיובאים מארצות-הברית, המשווקת, כידוע, תרנגולים שעברו עיוות תורשתי לגדילה מהירה ולפרופורציות גוף מעוותות. גם ישראל תורמת לאסונם של בעלי-החיים בסין. בסתיו 2001 ביקרה בסין משלחת מטעם משרד החקלאות הישראלי בראשות השר, שלום שמחון. השר חנך "רפת מודרנית בבייג'ינג" ובה 650 פרות, אחד משלושה משקים שהוקמו בסין בטכנולוגיות ישראליות. הסינים התעניינו ברכישת זרע מפרים בישראל, כדי להוריש לפרות בארצם עיוותי גוף, המאפשרים ייצור חלב מוגבר (הרפתנים בישראל סוחטים מכל פרה חלב בכמות הגדולה פי שלושה מהכמות משמצליחים לחלוב עמיתיהם ברפתות העירוניות בסין). העיתונות הישראלית ציטטה את הצהרתו של נשיא סין, ז'אנג זאמין: "שיתוף הפעולה החקלאי בין ישראל לסין הינו אחד הגורמים העיקריים לפיתוח החקלאות בסין" (Nfc). דוגמאות אחדות למשקים מתועשים בסין:

• דו"ח האו"ם מ-1998 מתאר משק אחד בבעלות המדינה בפרברי בייג'ינג, ובו 7,900 פרות לחלב ו-900 חזירות לרבייה. במשק נשחטים גם 840,000 ברווזים בשנה.
• Beijing Review מדווח (2004) על המשקים סביב העיר ווייפאנג במחוז שאנדונג, אשר בו פועלים 53 לולים מתועשים. בכל לול יותר מ-100,000 עופות, ובאחד מהם מתוארים 10 מבנים המחזיקים עד 6,000 עופות ללול, עם מתקני הזנה והשקיה אוטומטיים. כל לולי תעשיית בשר התרנגולים ו-90% מכלל לולי הביצים באזור עברו "סטנדרטיזציה", כלומר תיעוש.
• דו"ח מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן (1998) מתאר תיעוש משק חזירים במחוז גויזאו בסוף שנות ה-90, על בסיס חזירים שיובאו מנברסקה: "כל פרט קטן, החל בכמה מטרים רבועים מוקצבים לחזירים ועד לתאריך שבו יתבצע כל חידוש, הוסבר בפירוט רב. עדר המקור [מנברסקה] של המשק ישמש לא רק לאספקת עדר רבייה, אלא ישמש גם כפרסומת שתעודד משקים מחוזיים אחרים להעתיק את השיטות..."

איכרים במחוז סיצ'ואן תופסים חזיר באוזניים ובזנב ומעמיסים אותו בדרכו לשחיטה,

"בחיפזון למכור את חזיריהם במחיר נמוך בשל חשש מסטרפטוקוקוזיס החזירים II". (רויטרס)

שפעת העופות
מגיפות הסארס, שפעת העופות, מחלת הפה והטלפיים והסטרפטוקוקוזיס (בחזירים) עצרו באופן זמני את ייצוא המוצרים מן החי. אולם ממילא הייצוא תופס רק נתח זעיר מהתעשייה הסינית. למעשה, המגיפות הזיקו לחיות יותר משהועילו. בספטמבר 2005 דיווח People's Daily על חוק חדש, שנועד לכאורה למנוע מחלות. חלק משמעותי מהחוק מעניק עדיפות להקמת משקים גדולים ומתועשים, בטענה שבמשקים קטנים "חסרה המודעות למניעת מחלות" והם אשמים בהפצת מחלות. הממשלה השתמשה במגיפות כמנוף לקידום התיעוש, תוך התעלמות מהעדויות לאחריות המשקים המתועשים למגיפות (לצד אחריות השווקים הפתוחים, שאכן צומצמו בעקבות המגיפות). בראשית שנת 2004 התגייסו בכירי הממשל ליחסי-ציבור "בסגנון מערבי" לטובת תעשיות הבשר. אפילו סגן שר הבריאות, גאו קיאנג, הפסיק 30 שנות צמחונות כדי לאכול תרנגול לעיני התקשורת.

עובדי בריאות סיניים בודקים תרנגולים בלול באורומקי, באזור קסינג'יאנג הצפון-מערבי של סין, 17.11.2005 (AFP).

תעשיית הכלבים
לא קל לקלוט דרך הכללות כלכליות-טכנולוגיות את משמעות השינוי שעובר על בעלי-החיים בסין. הנושא עשוי להיות מובן יותר אם נשוב לדון באחת מתעשיות הבשר הקטנות ביותר – "ייצור" כלבים לבשר. מסביר ד"ר גו'ן וודרברן בכנס "אסיה למען בעלי-חיים" (ספטמבר 2003):

"תעשיית בשר הכלבים מתפתחת במהירות מתעשייה ביתית כפרית לחקלאות מתועשת. אף על-פי שרבים מאתנו מסתייגים עמוקות מהרעיון של אכילת כלבים בכל דרך שבה מגדלים את הכלב, עלינו להודות שהשיטות המסורתיות לגידול כלבים מעוררות התנגדות פחותה במידה ניכרת בהשוואה לשיטות המודרניות."

וודברן מתאר גידול כלבי שמירה מעטים במשקים ביתיים, כשגורים "עודפים" נמכרים למסעדות, שם הם מוחזקים בכלובים עד שהורגים אותם לבקשת לקוחות. כיום המצב משתנה:

"עם GAAT ו-WTO, אין מה שיעצור את האמריקאים והאירופים ממכירת רעיונות וציוד של משקים מתועשים. כל מכשול לפעילותם נתפס כהפרת הסכמי סחר בינלאומיים.
"כעת חקלאות כלבים הופכת לעסק גדול. שיטות מדעיות משמשות לשיפור העדר כדי לייצר את כלב המזון האידיאלי. הכלב האידיאלי צריך להיות קל להרבעה עם המלטות גדולות, הוא צריך לגדול במהירות ובשרו צריך להיות טעים. מזג רגוע מאפשר טיפול הרבה יותר קל. חקלאים סיניים רבים זיהו בסן ברנרד את המאפיינים הטובים ביותר ומומחים למשק-חי עורכים ניסויים בהרבעת גזעים שונים כדי להפיק את החיה האידיאלית."

וודברן מתאר ביקור נדיר במשק כלבים:

"החיות מוחזקות בכלובי בטון קטנים למשך כל חייהן ולא מקבלות דבר מלבד יחס ברוטאלי כל הזמן. יש להן חיים קצרים אם הולכים לאכול אותן, ושנתיים או שלוש אם ישתמשו בהן לרבייה. השחיטה ופשיטת העור נערכות חשופות מול הכלובים."

גורל דומה צפוי ליותר ויותר בעלי-חיים בסין בשנים הבאות.

המקורות לכתבה יובאו עם הזנתה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה
לכבוד שבועות: עוגת "גבינה" עם פירורים

החומרים
500 גרם ביסקוויטים
2 כפות סוכר
200 גרם מרגרינה בטעם חמאה
2 כפיות גירדת לימון
500 גרם גבינת טופו
2 מכלי שמנת צמחית 
1 חבילה פודינג וניל  (אינסטנט)
 
אופן ההכנה

1. טוחנים את הביסקוויטים לפירורים, וממיסים את המרגרינה.
2. מערבבים את הפירורים עם המרגרינה הממוסת, הסוכר וקליפת הלימון.
3. משטחים בתבנית עגולה 3/4 מעיסת הפירורים ומהדקים היטב.
4. מקציפים במיקסר את השמנת הצמחית, גבינת הטופו ואבקת הפודינג עד שנוצר קרם אחיד.
5. יוצקים את הקרם על התחתית בתבנית ומעל מפזרים את שאר הפירורים.
6. מכסים את התבנית בנייר כסף ומקררים לפחות 5 שעות עד ההגשה. 

הערה
אם משתמשים בשמנת שאינה מכילה סוכר, יש להוסיף לתערובת כ-100 גרם אבקת סוכר.

למתכוני שבועות נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון