זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, כרם אביטל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

20,000 מנויים לזכויות בעלי-חיים השבוע

זכויות בעלי-חיים השבוע נוסד ביולי 2001, בתור כתב-העת האלקטרוני היחיד בישראל בנושא זכויות בעלי-חיים. חמש שנים מאוחר יותר, למרות עלייה דרמטית ומבורכת במספר הכתבות המתפרסמות בנושא בעיתונות הכללית, לזכויות בעלי-חיים השבוע עדיין אין כל מתחרים באמינות, בשיטתיות ובמחויבות לזכויות בעלי-חיים. כתב-העת האלקטרוני הוא חומר-הגלם העיקרי שעליו מבוסס אתר אנונימוס, שלתוכו מוזנות כתבות השבועון ועוברות עדכונים ועריכה מחדש במידת הצורך. באמצעות האתר, חולל זכויות בעלי-חיים השבוע מהפכת מידע בנושא זכויות בעלי-חיים בשפה העברית. הוא כבר מזמן מהווה את המקור החשוב ביותר בישראל למידע בנושא, המצוטט בהרחבה על-ידי עיתונאים, ארגונים, תלמידי בית-ספר וסטודנטים. במשך השנים, ביסס את עצמו זכויות בעלי-חיים השבוע בתור כלי תקשורת רב-תפוצה בפני עצמו. לאחר 268 גיליונות עבר מספר המנויים לשבועון את סף ה-20,000. מערכת השבועון מברכת את המצטרפות ואת המצטרפים החדשים לרשימת המנויים, ומאחלת קריאה שבועית מעניינת ומועילה. 

הותר דמם של עורבים; הגנה לחוגלות ולארנבות 

העורב האפור והעורב ההודי יוגדרו מעתה כ"מינים מזיקים". כך נקבע בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, שאישרה תקנות להגנת חיית הבר, לפי הצעת השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא.

הגנת החוק להגנת חיית הבר אינה חלה על חיות ממינים שהוגדרו כ"מזיקים", והמשמעות המעשית של מעמד זה היא התרת דמם והשמדתם – לעתים קרובות תוך התעלמות מוחלטת הן משיקולים מוסריים והן מהוראות חוק צער בעלי-חיים (אשר חל כמובן גם על "מזיקים"). הגדרת שני מיני העורבים כ"מזיקים" נקבעה בעקבות טענות על נזקים שהם גורמים לחקלאות ועל דחיקת מינים אחרים של ציפורים מקומיות. בין אם יש ממש בטענות אלה ובין אם הן מופרזות, השיטות הננקטות לצמצום אוכלוסייתם הן אלימות רק מכיוון שלאויבי העורבים קל וזול יותר לחסל אותם במקום למנוע מהם לקנן.

בישיבת הוועדה נקבע עוד, שארנבות וחוגלות יוגדרו מעתה בתור "חיית בר מוגנת": אסור יהיה לפגוע בהן או לצוד אותן בישראל, אלא בהיתר מיוחד. הסיבה להידוק ההגנה על שני מינים אלה היא התמעטות החוגלות והארנבות בגלל ציד, הרס בתי-גידול ועוד. על-פי הערכת רשות הטבע והגנים, מספר החוגלות בישראל ירד ב-90% בתוך שלושה עשורים. מספר הארנבות כיום הוא כה נמוך, עד שאין מעקב יעיל אחר גודל האוכלוסייה.

מקור: צפריר רינת, "ארנבות וחוגלות הן מין מוגן", הארץ, 22.8.2006.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

חיות לאחר המלחמה

למידע שימושי בעניין בעלי-חיים בעקבות המלחמה

לפי דיווחי מועצת החלב לעיתונות, 90 פרות נהרגו במלחמה מפגיעת רקטות. שאר הפרות סבלו מלחץ וממתח, ועל ירידת המתח לאחר הפסקת האש מעידה עלייה של 10% בכמות החלב, שהן הפרישו בשבוע האחרון.

כתם הנפט בחופי בלבנון, שמשמיד בעלי-החיים בכל מקום שאליו הוא מתפשט, משתרע כבר על פני מעל 150 קילומטרים. עד כה כללו מאמצי הניקיון יוזמות קטנות של ארגוני סביבה לבנוניים ותושבי עיירות החוף. האו"ם, האיחוד האירופי ומדינות הסמוכות לזיהום, אישרו מימון משמעותי לניקיון יסודי, שאמור להיפתח בספיגה ובשאיבה של הנפט. ישראל הסכימה להסיר את ההסגר האווירי ולאפשר טיסות חירום של סוכנות האו"ם לסביבה במטרה לצמצם את נזקי הנפט.
ביחס לנזקים שגרמו הרקטות לסביבה בצפון ישראל (ובכלל זה השמדת בתי-גידול חיוניים לחיות), עמותת אדם טבע ודין טוענת, שבהחלטת הממשלה לפעול לשיקום בצפון, כמעט שאין התייחסות להגנת הסביבה ולשיקומה, ושמו של השר להגנת הסביבה בולט בהיעדרו מרשימת שרי הממשלה, השותפים בקבינט המיוחד שאמור לטפל בבעיות הצפון.

עם תום המלחמה, הושב לחולה זוג עיטמים לבני-זנב, שנשלחו למרכז הארץ במלחמה. זהו מין בסכנת הכחדה, שמנסים לאקלם מחדש לטבע בעזרת גרעיני רבייה.

מקורות

צפריר רינת, "האיחוד האירופי יסייע לנקות את חופי לבנון מזיהום נפט", הארץ, 20.8.2006.
"אסון חוצה גבולות", nrg מעריב, 22.8.2006.
צפריר רינת, "אדם טבע ודין: הממשלה מתעלמת מהנזקים הסביבתיים שנגרמו בצפון בעקבות המלחמה", הארץ, 22.8.2006, עמ' א8.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

"פרות הצפון נושמות לרווחה ומניבות חלב", וואלה!, 23.8.2006.
עמירם כהן, "90 פרות נהרגו מטילים במלחמה", 23.8.2006, הארץ (דה מרקר), עמ' 10.

עוד בעיתונות הישראלית

mcity תעשיית החלב. בטור "מכתבו של עגל" (25.8.2003) מספרת שיר פרידמן על חייו של עגל, שנולד לתעשיית הבשר בישראל – מנקודת-מבטו של העגל. הטור מומלץ כמבוא לתעשיית החלב.

הארץ (דה מרקר) לולים מתועשים. בכתבה "חברת עיבוד בשר העוף ה-2 בגודלה בארה"ב הגישה הצעת רכש עוינת בסך 1.2 מיליארד דולר ל-3 בגודלה" (20.8.2006) מדווח נמרוד הלפרן על יוזמה למיזוג פילגרימס פרייד (PPC) עם גולד קיטס (GKIS) שהן חברות השחיטה ועיבוד בשר העופות הגדולות בארצות-הברית, אחרי טייסון פודס. המיזוג עלול לעודד את האצת תיעוש ההרג של עופות. ביולי 2004 חשף ארגון PETA צילומי וידיאו, המתעדים עובדי משחטה של פילגרימס כשהם דורכים על עופות, בועטים בהם, מטיחים אותם בפראות בקירות, תולשים מקורים של עופות ומרססים צבע בעיניהם.

לאתר PETA המדווח על החשיפה במשחטת פילגרימס (באנגלית)

לוידוי של עובד משחטת עופות בארצות-הברית (בעברית)

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב B&J גלידה מכלובים. בכתבה "גביע של שקרים" (22.8.2006) מדווח על קמפיין הארגון HSUS נגד חברת "בן אנד ג'ריס", הרוכשת כ-20 עד 30 מיליון ביצים בשנה מלולי סוללה – זאת קרוב לשנה לאחר שהחברה התחייבה לעבור לרכישת ביצים מלולים, שבהם התנאים פחות קשים. למידע בנושא באתר HSUS (באנגלית)

אירוסים ועוד. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, שבעלי הקרקעות הפרטיות בתחום גבעות הכורכר בנס ציונה, לא יקבלו זכויות בנייה במקום. בכך הוסר איום הבנייה על הגבעות, לאחר שנים של מאבק. העילה לפסק-הדין החשוב היא שמירה על אירוס הארגמן הנדיר, אולם יש לו כמובן השלכות מכריעות גם על עתידן של חיות הבר במקום.

כתבות בנושא

טל איתן, "נס-ציונה: האירוסים ניצחו את פרוייקט הבנייה", ynet (ידיעות אחרונות),22.8.2006.

"האירוסים בנס ציונה ימשיכו לפרוח", nrg מעריב, 22.8.2006.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה לפעילים/ות, אשר מעוניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. ההכשרה כוללת פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכנים שיופעלו לאחר מכן במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מדוע עוברים לצמחונות?
סקר צמחונות בישראל, קיץ 2005 (כתבה שנייה)

בשבוע שעבר פתחנו בהצגת תוצאותיו של הסקר המקיף, שנערך על-ידי אנונימוס בקיץ 2005 בקרב כ-1,500 צמחוניות וצמחונים. סקרנו את מאפייני אוכלוסיית משיבי הסקר ואת שלב המעבר לצמחונות. השבוע נדווח על הסיבות שציינו הנשאלים להחלטתם להפסיק לצרוך בשר.

נקודת ההתחלה
מכלול הגורמים המניעים אנשים להפסיק לצרוך בשר, מורכב מפרטים רבים, המצטברים לאורך שנים. לא תמיד אנו מודעים לכל הפרטים, אולם לעתים קרובות אנשים זוכרים נקודת מפנה חשובה. 45% מהמשיבים בסקר אנונימוס הסכימו עם המשפט: "אירוע / מפגש / ספר / סרט / אתר אינטרנט מסוים השפיע עליי לעבור לצמחונות" (46% לא הסכימו עם המשפט). 60% מבין המסכימים, סימנו ש"השפעת האירוע הייתה מיידית", לעומת 40% שסימנו, ש"השפעת האירוע הייתה כעבור זמן-מה". נתונים אלה מעידים על חשיבותה הגדולה של הסברה טובה לקידום הצמחונות. 

היכרות עם צמחונים 
החשיבות של מידע מבחוץ צפויה לעלות ככל שהאדם מבודד יותר בצמחונות שלו. רבים ודאי מכירים את סיפוריהם של צמחונים ותיקים מאוד על הבידוד המתמשך שנאלצו לחוות בהחלטתם בכלל ובארוחות בפרט. תופעה זו אינה נפוצה עוד בגילאים של משיבי הסקר. רק מיעוט מכלל המשיבים – 25% – לא הכירו אפילו צמחוני אחד בטרם הפכו לצמחונים. מחצית מכלל המשיבים הכירו שני צמחונים ומעלה. עם זאת, בין כל אלה שהכירו צמחוני/ם, הרוב שוללים קשר בין היכרות זו למעבר שלהם לצמחונות.

אכילת בשר לפני הצמחונות

גורם השפעה אפשרי נוסף על המעבר לצמחונות הוא תדירות אכילת הבשר קודם להפסקה. ניתן לצפות, שהמעבר לצמחונות יהיה קל יותר למי שלא צרכו בשר רב מלכתחילה. אלא שרק 10% מכלל המשיבים, סימנו שאכלו בשר "לעתים רחוקות". זאת לעומת 76% שאכלו בשר לפחות מספר פעמים בשבוע. עבורם מדובר אפוא בשינוי ממשי באורח-החיים. בתחום זה קיים הבדל מובהק בין נשים לגברים. שיעור הנשים שסימנו כי הן היו אוכלות בשר לעתים רחוקות או אחת לשבוע, גדול כמעט פי 2.5 משיעור הגברים שהשיבו כך. לעומת זאת, שיעור הגברים שאכלו בשר יום-יום לפני שהפכו לצמחונים, גדול באופן מובהק משיעור הנשים: מחצית מן הגברים אכלו בשר פעם ביום או מספר פעמים ביום, לעומת 27% בלבד מן הנשים. במובן זה, אם כן, המעבר לצמחונות קשה יותר לגברים.

הרג לעומת תנאי גידול
הנסקרים התבקשו לדרג את מידת חשיבותן של סיבות שונות, שהניעו אותם לעבור לצמחונות. השאלות התייחסו רק לסיבות להחלטה להפסיק לאכול בשר, אולם מכיוון שמדובר בשחזור מעבר רחוק, יתכן שחלק מן המשיבים התייחסו למעשה גם לסיבות שגורמות להם להתמיד בצמחונות. לכן אין זה ודאי, שניתן לייחס את הסיבות שציינו המשיבים באופן גורף לנעורים המוקדמים – תקופת המעבר העיקרית לצמחונות.

שתי הסיבות הבולטות, שסומנו בדרגת החשיבות הגבוהה ביותר, הנן "הרג בעלי-החיים" – 82%; ו"בתנאי הגידול של בעלי-החיים" – 72%. בהתאמה לכך, אחוזים בודדים בלבד מן המשיבים סימנו, שלשתי סיבות אלה חשיבות מעטה או שהן לא חשובות כלל. החשיבות הגבוהה שייחסו המשיבים לתנאי הגידול של החיות, מעידה על רמת בקיאות משמעותית במציאות החקלאית. אין בידינו נתונים על רמת הבקיאות בנושא באוכלוסייה הכללית, אולם אין ספק, שכל אדם בגיל של אוכלוסיית המשיבים יודע, שבשר מיוצר על-ידי הרג מכוון של חיות. לעומת זאת, רק חלק מהאוכלוסייה הכללית יודע על תנאי החיים הקשים במשקים החקלאיים.

הדומיננטיות של ההרג ותנאי הגידול בין הסיבות גם מראה חד-משמעית, שבקרב קהל המשיבים, המניעים המוסריים הם המובילים לצמחונות. אמנם, הסקר אינו מאפשר לקבוע, מה עורר במיוחד את רגישותם המוסרית של המשיבים. האם, למשל, מדובר בנטילת החיים? או בגרימת הסבל? ואולי בשלילת החיים הטבעיים?

גועל וטעם
גועל מבשר זכה לדירוג גבוה בתור סיבה למעבר לצמחונות: 32% מהמשיבים סימנו "גועל מבשר" בתור סיבה חשובה מאוד, ורק ל-22% העידו שסיבה זו לא חשובה כלל. המדובר אפוא במניע חשוב, אולם קשה במיוחד לאפיין אותו. גועל מבשר הוא רגש מורכב, שככל הנראה משלב בתוכו תחומים שונים: תגובה גופנית לגירוי גופני, תגובה לגירויים שנתפסים כגורמי זיהום, קישור בין המזון המגעיל לחוויות אישיות קשות, ועוד. בהקשר של בשר, עשויה להיות חשיבות רבה למרכיב מיוחד: רתיעה ממקור מוסרי, שלא התגבשה לכלל הכרה ברורה וטענות מסודרות, ונותרה לפיכך עמומה ומקושרת לתגובה גופנית. יש לציין, שבהשוואה למבוגרים, יותר משיבים צעירים סימנו "גועל מבשר" כסיבה חשובה מאוד למעבר לצמחונות, והתגלה גם פער דרמטי בין נשים לגברים: 37% מכלל הנשים סימנו גועל מבשר כסיבה חשובה מאוד, לעומת 17% בלבד מן הגברים. אין בידינו הסבר מספק לפער גדול זה.

14% מכלל המשיבים סימנו "בשר לא טעים לי" כסיבה חשובה מאוד לכך שהפסיקו לאכול בשר. הפער בין החשיבות שיוחסה לטעם לבין החשיבות שיוחסה לגועל, מרמז כי התגובה הגופנית לבשר אינה מרכיב משמעותי ביותר בתחושת הדחייה שמעורר הבשר. שיקולי הטעם חשובים במיוחד לילדים – 23.5% מבין בני 14 ומטה סימנו "בשר לא טעים לי" תחת חשיבות מרבית.

בריאות כסיבה לצמחונות
החיפוש אחר תפריט בריא היווה גורם שולי או חסר משקל לגמרי בין המניעים לצמחונות בקרב רוב משתתפי הסקר. רק 11% סימנו "שמעתי שצמחונות בריאה יותר" בתור סיבה חשובה מאוד למעבר שלהם לצמחונות, ומספר זעום בלבד מן המשיבים (3%) סימן "בעיית בריאות מסוימת" כסיבה חשובה מאוד. בשאלה אחרת, סימנו 56% מכלל המשיבים, ש"חלקם של שיקולים בריאותיים במעבר שלי לצמחונות היה – לא קיים".

תוצאות כלליות אלה קשורות בגיל הצעיר של המשיבים, ובגיל הצעיר עוד יותר שבו עברו לצמחונות. הגיל שבו מקבלים אנשים הוראה מרופא להפסיק לאכול בשר בגלל מחלה, נמצא מבחינה סטטיסטית מחוץ לטווח הגילאים של משיבי הסקר. אולם אפילו במגבלות הגיל של ציבור המשיבים, הבריאות היוותה גורם חשוב הרבה יותר בקרב המבוגרים יותר. 23% מהמשיבים מגיל 34 ומעלה, סימנו "שמעתי שצמחונות בריאה יותר" בתור סיבה חשובה מאוד – פי 3-2 בערך מהצעירים יותר; הפער בין הגילאים אפילו מעט גדול יותר בקרב המסמנים "בעיית בריאות מסוימת" כסיבה חשובה מאוד למעבר לצמחונות.

פערים דומים בין הגילאים, ניכרים באופן מובהק גם כשהנסקרים התבקשו להגיב למשפט "כששקלתי להיות צמחוני/ת, צמחונות נתפסה בעיני כתזונה...". ככל שהמשיבים צעירים יותר, הם הרבו לסמן שהנושא "לא העסיק אותי", וככל שהם מבוגרים יותר, רבים יותר מביניהם סימנו "צמחונות נתפסה בעיני כתזונה בריאה יותר". שאלה זו העלתה תוצאה מעניינת נוספת: רק מיעוט קטן מכלל המשיבים, בכל הגילאים, חשב שצמחונות "בריאה פחות" או "בריאה באותה מידה" כששקל להיות צמחוני.

אהבה וצמחונות
הנסקרים התבקשו להגיב לקביעה "הצמחונות שלי קשורה לאחת מתפיסות העולם הבאות", ולדרג את מידת חשיבותן של מספר תפיסות עולם: ציווי דתי; בודהיזם, רוחניות, ניו אייג'; אנטי-גלובליזציה / אנטי-צרכנות; זכויות אדם; פמיניזם; אהבת טבע; ואהבת בעלי-חיים.

התוצאות חד-משמעיות: "אהבת בעלי-חיים" קשורה לצמחונות. 77% מהמשיבים סימנו "יש קשר הדוק" בין שני התחומים בחייהם, לעומת 3% בלבד שסימנו "לא קשור בכלל". הסקר לא מספק השוואה עם אפשרות בחירה בתפיסת עולם מוסרית "רציונלית" ביחס לבעלי-חיים. עם זאת, עצם ההסכמה הגורפת של המשיבים עם הקישור בין צמחונות לאהבה לחיות, מעידה על חשיבותו של הרגש כמניע לצמחונות, ועל כך שהמשיבים אינם נרתעים מלהעיד על חשיבות הרגש עבורם. טענה זו מחוזקת על-ידי ההסכמה הנרחבת של המשיבים עם הקישור בין הצמחונות שלהם ל"אהבת טבע": 48% סימנו "יש קשר הדוק", לעומת 9% שסימנו "לא קשור בכלל". חשיבותה הגבוהה של אהבת טבע עשויה להפתיע, כי זהו רגש שלאו דווקא קשור בחיות. ככלל, התוצאות מרמזות על האפשרות, שקהל היעד המבטיח ביותר להחרמת בשר הוא אנשים המטפלים בחתול או בכלב, וקהל היעד הבא ברשימה הוא חובבי טיולים. פרשנות זו טעונה חקירה נוספת.

ללא רוחניות
אם אחד מן הדימויים הציבוריים הרווחים של צמחונים הוא קישור לרוחניות לסוגיה, הסקר קובע חד-משמעית, שבכל הנוגע לצמחונים שנסקרו, הדימוי הזה שגוי: רק 4% מכלל המשיבים, סימנו שיש קשר הדוק בין הצמחונות שלהם ל"בודהיזם, רוחניות, ניו אייג'", ואילו 76% סימנו "לא קשור כלל". הצמחונות של המשיבים היא אפוא ברובה הגדול חילונית מובהקת, דבר הבא לידי ביטוי גם בקישור בין הצמחונות ל"ציווי דתי": 91% סימנו "לא קשור כלל" בעניין קשר כזה.

זכויות אדם
עבור המשיבים, הקשר בין "זכויות אדם" לצמחונות שלהם אינו מרכזי אך גם לא זניח. 15% מהמשיבים לשאלה זו סימנו "יש קשר הדוק", לעומת 51% שסימנו "לא קשור כלל". הסקר אינו מאפשר לקבוע, האם הקישור בין זכויות אדם לצמחונות מבוסס, עבור המשיבים, על תפיסה אינטואיטיבית של צדק אוניברסלי, או על קישור שיטתי בין התחומים, שנהוג במספר ארגוני זכויות אדם, ארגוני זכויות בעלי-חיים ותנועות נוער. נתון אחד בסקר מרמז, שהתשובה הראשונה היא הנכונה: 81% מהנשאלים סימנו "לא קשור כלל" בכל הנוגע לקשר בין צמחונות לפמיניזם.

בשבוע הבא נסקור את דיווחי המשיבים על ההסתגלות שלהם ושל סביבתם לצמחונות

3. ניסויים בבעלי-חיים – דוֹגמה מיושנת
מדוע הביו-רפואה המודרנית ממשיכה להשתמש בשיטות מחקר מהמאה ה-19?

מאת: תמיר לוסקי

גיליון 96 (אוגוסט 2006) של כתב-העת למדע ולמחשבה, גליליאו, מתמקד בניסויים בבעלי-חיים. במאמר הבולט בגיליון, תחת הכותרת שלעליל, מגיש נציג אינטרניש בישראל ומחבר חלופדשות ביקורת מסודרת על מידת התקפות המדעית של ניסויים בחיות. המאמר כולל סקירה של מחקרים שיטתיים חדשים על הרלוונטיות הביולוגית של ניסויים בחיות ביחס לבני-אדם, דוגמאות למקרים בעייתיים וסקירה קצרה של שיטות חלופיות, שלעתים קרובות הן אמינות יותר. המאמר אינו עוסק בפגיעה בחיות במעבדות ובמשמעות המוסרית שלה. תחת זאת הוא קובע, שאפילו הטענות בדבר תועלת לבני-אדם הצומחת, כביכול, מניסויים בחיות, הן לעתים קרובות מופרזות או אף מטעות בעליל, וכי בימינו אין כל צורך מדעי או רפואי להסתמך על אמצעים מטעים אלו, כאשר זמינים ונגישים אמצעים הטובים לפחות באותה המידה (ולעתים קרובות טובים יותר).

את המאמר המלא ניתן לקרוא באתר אנונימוס, באדיבות גליליאו

לפניכם ההקדמה למאמר:

ניסויים בבעלי-חיים משמשים כאמצעי במחקר ובהוראה הביו-רפואיים זה 140 שנה לפחות. החוקר הצרפתי קלוד ברנר (Bernard) נחשב כמי שקרא לראשונה להעברה שיטתית של מוקד המחקר מצפייה וחקירה קלינית בבני-אדם לביצוע ניסויים מבוקרים בבעלי-חיים במעבדה. בין היתר, בספרו "מבוא לרפואה ניסויית" (1865), כתב כי "[רק] באמצעות ניסויים בבעלי-חיים ניתן להבין את מה שרואים בקליניקה" וכי מניסויים אלה "ניתן לחלוטין להסיק לגבי רעילות והיגיינה של בני-אדם".

באותם ימים נמצא המחקר הביו-רפואי בחיתוליו, ולכן קל להבין מנין הגיעו קביעות שכאלה. במובנים רבים, בעלי-חיים ממינים-ביולוגיים שונים דומים זה לזה. אם מתמקדים במחלקת היונקים, הדמיון אפילו יותר ברור לעין: יהא זה בבון, שרקן, אדם או מרמיטה, לכולנו לב בעל מבנה אנטומי דומה, מערכות איברים דומות, דם בהרכב דומה וכן הלאה. רעלים חזקים כגון ציאניד, המסוגל לחסום את יכולת הנשימה התאית של כל יונק (וגם של אורגניזמים רחוקים כפטריות וצמחים), ימיתו בריכוז גבוה בעלי-חיים ממינים-ביולוגיים שונים ללא הבחנה. הבנתנו את הביולוגיה של אורגניזמים שונים השתפרה מאוד מאז המאה ה-19. במהלך התפתחות זו התבהר מעבר לכל צל של ספק כי בהצהרות שצוינו לעיל, לכל הפחות, שגה קלוד ברנר.

לצד הדמיון והאחידות בעולם החי, קיים בו גם שוני, שנוסף על היותו מרתק, הוא גורם לבעיות קשות ולעתים קריטיות בניסיון להשליך ממין ביולוגי אחד לאחר. כפי שנדגים בהמשך, הבדלים אלו הופכים את השימוש במודלים של מחלות אדם המבוססים על בעלי-חיים לבעייתיים ולעתים אף למטעים ומסוכנים. ואם אין די בכך, השימוש האינטנסיבי בבעלי-חיים במחקר ביו-רפואי מסיט את המוקד והתקציבים מהמקום העיקרי, המקום הרלוונטי ביותר לרפואת בני-האדם - מחקר המבוסס על עבודה קלינית עם בני-אדם ועם רקמות ממקור הוּמני.

למרבה ההפתעה, השימוש בבעלי-חיים הפך לדוֹגמטי עוד בזמנו של ברנר, ומאז שמר על מעמדו כאמצעי הפופולרי ביותר במחקר הביו-רפואי. כל-כך מובן-מאליו הפך כלי זה, עד שכל "חלופה" או אמצעי מחקר מקביל המפותח כיום ומיועד להחליף שימוש כזה או אחר בבעלי-חיים צריך לתת תוצאות הנמצאות בהתאמה לתוצאות הניסוי המקביל בבעלי-חיים. אכן, לא לתוצאות הרלוונטיות מבני-אדם, גם אם אלו זמינות ונגישות, אלא לתוצאות מבעלי-החיים. רבים אוחזים עד היום בתפישתו של קלוד ברנר, ללא שינויים מהותיים, גם בתוך הקהילה המדעית.

למעשה, השימוש בבעלי-חיים במחקר ובתעשייה הביו-רפואית נעשה כה דוגמטי, עד שבכל פעם שמישהו, מתוך האקדמיה או מחוצה לה, מטיל ספק בתקפות השימוש בבעלי-חיים הוא מותקף בחריפות, לרוב באמצעות הטיעונים האלה: "ומה אתה מציע, שיעשו ניסויים בבני-אדם?!", 'מנין לדעתך הגיעו כל התגליות הרפואיות, אם לא באמצעות ניסויים בבעלי-חיים?", "אם זה אביך או הכלב, במי היית בוחר?" וכן הלאה. שאלות חשובות, אך בשום צורה אינן תשובות מנומקות וראויות להטלת ספק בריאה.

כאמור, ניתן למצוא דמיון אנטומי, פיזיולוגי וגנטי בין יונקים ממינים שונים. אך יש ביניהם גם הבדלים, שהחשובים שבהם מתבטאים ברמת התא. התא הוא החזית המשמעותית ביותר שבה מחלות מתבטאות ובה תרופות אמורות להתמודד עמן. כהצדקה להסקה מדעית מבעלי-חיים לבני-אדם, נהוג להצביע על הדמיון הגדול בין רצפי ה-DNA של מיננו לאלו של בעלי-חיים נפוצים במעבדות הניסויים. ואולם, לבד מהיות השוואות אלו חלקיות, הרי שמעבר לדמיון ברצפי ה-DNA, חשובה לא פחות הבקרה על פעילותם. זוהי הנקודה שבה בעלי-חיים ממינים שונים רחוקים מאיתנו הרבה יותר מכפי שמגלה השוואה בין רצפי הגנים (וכמובן, זוהי גם הסיבה לכך שאנו משתייכים למינים שונים). אפילו בתוך המין שלנו (שבין פרטיו השונים דמיון גבוה מאוד ברצפי ה-DNA), בין גברים ונשים ובין קבוצות אתניות שונות תועדו הבדלים בולטים, למשל ברגישות למחלות. בקרה שונה מובילה להבדלים (עמוקים ומשמעותיים לעתים) אפילו בין תאומים זהים, המכילים מטען גנטי זהה בבסיסו. בעלי-החיים הנפוצים במעבדות המחקר (ממכרסמים ועד קופי-אדם) נבדלים מאיתנו בצורה עמוקה ומשמעותית בהרבה, גם ברצפי הגנים עצמם, אך גם, וחשוב מכך, בכל הרמות של הבקרה על ביטוים.

תמונות מהקונגרס החמישי לחלופות, שהתקיים בברלין בספטמבר 2005

4. פינת התזונה: מוצרים חדשים

אדמאמי
סנפרוסט משווקת פולי סויה בתרמיל, קפואים. המחיר: 15 ₪ לאריזה של 400 גרם. הפולים עשירים בחלבון (13%) ובסיבים תזונתיים (10%) ודלים בקלוריות (110 ל-100 גרם). להשיג בכל רשתות השיוווק.

בצק ירקות
בנוסף למאפים הממולאים מבצק הירקות, משווקת טבעול גם את בצק הירקות הקפוא בנפרד. מדובר בבצק עלים בטעם תרד או בטטה, המכיל 50% ירקות, מופחת שומן (ואינו מכיל כלל שומן טראנס) ועשיר בסיבים תזונתיים. הבצק נמכר באריזת 600 גרם שמחירה 20 ₪. להשיג בכל רשתות השיווק. מומלץ!

לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון