 |
|
זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט
לזכויות בעלי-חיים
עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל,
כרם אביטל
דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד.
לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878
פקס: 03-6204717
אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il
|
שלום,
לפניך גיליון מס' 239
(27.1.2006) לחצו
לקריאת הגיליון באינטרנט
בגיליון זה:
- חדשות ופעילויות
- פחות אנטיביוטיקה בלול
- ארצות-הברית 2005, אכיפה בשטח (חוק ומשפט בארה"ב,
כתבה אחרונה)
- פינת התזונה: בלינצ'ס פטריות
בברכה,
צוות
אנונימוס
|
1. חדשות ופעילויות
טבח היונים בדגון
בעקבות פעילות אנונימוס בנושא, הוכנסו בשבוע
האחרון עדכונים לכתבה על השיטות המקובלות להרחקת
יונים – מומלץ לקרוא!
קרקסים בבאר-שבע
בשבועות הקרובים תתקיים ישיבת מועצה, שתדון בנושא
כניסת קרקסים עם
בעלי-חיים לעיר. תל-אביב והרצליה כבר אסרו
כניסת קרקסים כאלה לתחומן. אנא כתבו מכתבים לחברי המועצה ובקשו מהם
לנקוט צעדים נגד קרקסים שמתעללים בבעלי-חיים ולפעול לאיסור כניסת
קרקסים עם בעלי-חיים לבאר-שבע.
מספרי פקס של חברי מועצת העיר באר-שבע (קידומת:
08): יעקב טרנר, ראש העיר (סיעת ב"ש 1) 6274874 ; דוד בונפלד, סגן
ומ"מ ראש העיר (ב"ש 1) 6469680 דנילוביץ רוביק, סגן ומ"מ ראש
העיר (קדימה ב"ש) 6463926 ; סימה נבון, סגנית ראש העיר (הליכוד)
6277031 יצחק מרציאנו, סגן ראש העיר (החזית הדתית המאוחדת) 6463942
; אוהב שלום זכריה (נתיב הדרום) 6277031 אנדרי אוזן
(הליכוד) 6277031 ; כדורי אורה (ב"ש שלנו) 6277031 ; אל-על
טל (קדימה ב"ש) 6472921 בביוף אלישע (ב"ש 1) 6277031 ;
בורוכוב משה (ב"ש ביתנו) 6277031 ; דוד שורק (ב"ש ביתנו)
6277031 זנבה יצחק (קדימה ב"ש) 6277031 ; כרדי עופר
(מאוחדת) 6490207 ; עו"ד יפית מאיר (קדימה ב"ש) 6277031 רו"ח
גבי מימון (החזית הדתית המאוחדת) 6281503 ; רו"ח יגאל מימון (קדימה
ב"ש) 6275718
מנור עליזה (ב"ש בראש) 6277031 ; ספקטור יהודה נחום
(החזית הדתית המאוחדת) 6271302 ; חיים יוספי (ב"ש בראש) 6277031 ;
צינברג משה (ב"ש ביתנו) 6286996 ; קוריטני מרינה (ב"ש ביתנו)
6277031 שמולביץ' עיינה (קדימה ב"ש) 6277031 ; שמש מיכאל (צעד
לעתיד) 6106786 כתובת כללית למכתבים: [שם חבר המועצה], עיריית
באר-שבע, כיכר מנחם בגין, ת.ד. 15 באר-שבע 54100.
בעיתונות הישראלית
חדשות ערוץ 2
הרג אפרוחים. בכתבה,
ששודרה בחדשות ערוץ 2, במוצאי שבת 21.1.2006, מתוארת המתת אפרוחים
ומרואיינת דוברת אנונימוס, המוחה על היחס לבעלי-חיים כאל
מוצרים.
Ynet
אחד בפה ואחד בלב? בטור
"מתכון
לבשר לוויתן" (25.1.2006) מפנה אורי יסעור את
תשומת-הלב לכך, שבזמן שהציבור עקב בדאגה אחר גורלו של הלווייתן בתמזה,
הומתו פרות ותרנגולות בדרכים אכזריות וגופותיהן הגיעו לצלחות של אותו
ציבור מודאג. בסוף הטור מבקש הכתב מהקוראים לצפות בסרטונים של
אנונימוס, המתעדים את הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות
המזון.
Ynet סטודנטית נגד
ניסויים. בטור "העיברים
העיוורים" (26.1.2006) פונה שלומית צור לאוניברסיטת בר-אילן,
שבה היא לומדת, במחאה על הניסויים האכזריים בקופים שנערכים במרכז לחקר
המוח.

וואלה!
עכברים נגד ניסויים. בכתבה "'עכברים מחופשים' הפגינו
נגד ניסויים בחיות" (24.1.2006) מסוקרת הפגנת
סוגרות במשרדי הנהלת מכללת תל-אביב-יפו, שנערכה במחאה על
התוכנית לפתוח במכללה מעבדת ניסויים בבעלי-חיים בחקר הכאב.
כתבות נוספות בנושא:

נענע פרוות
כלבתולים. "חשד:
פרוות כלבים וחתולים משמשות לביגוד" (24.1.2006) מדווח איתמר
שאלתיאל על ממצאי חקירה סמויה שערך ארגון HSUS (החברה ההומאנית של
ארה"ב). מהחקירה עולה כי במספר מדינות במזרח אירופה קיימת תעשיית פרוות
של כלבים וחתולים, בנוסף לתעשיית פרוות כלבים
וחתולים גדולה שקיימת בסין.

Ynet הרעבת
חתולי ראשל"צ. בכתבה "רעב
הוא רעב, גם אם זה רעב של חתול" (25.1.2006) מסוקר גילוי
הדעת שפרסמו ארגוני הווטרינרים הפרטיים, המביע התנגדות לאיסור
האכלת חתולים.
לכתבות נוספות בנושא המאבק ביוזמת עיריית ראשל"צ
להגביל האכלת חתולי חצר: "מכתב גלוי מאורנה בנאי:
עיזרו לחתולים", וואלה!, 26.1.2006. "מזדהים על
חתולי הרחוב", nrg מעריב, 26.1.2006. אהוד אמיר, "רשיון
לחיים", local ראשל"צ, 18.1.2006.
"כל יום הוא טרבלינקה" בעברית
ספרו של צ'רלס פטרסון Etaernal Treblinka תורגם לעברית
ויצא לאור
בהוצאת "פרדס". הספר מנסה לקשור בין השואה לבין יחס החברה האנושית
לבעלי-חיים.
לאנונימוס דרושים/ות
לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים:
הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד
במשקים חקלאיים, חקירות, שיווק בטלפון, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית
תמורת מגורים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.
הרצאות בבתי-ספר
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא
לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים
– אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878
למידע על פעילויות
קבועות; לפעילות בעניין
יונים בחיפה, ראו כתבה מורחבת.
לוח היכרויות לטבעונים/ות
ולצמחונים/ות
פורומים לזכויות בעלי-חיים:
תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet
יומן חייתי 7
בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי
זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין
(יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00
2. פחות אנטיביוטיקה בלול
ב-24.1.2006 נמסר על קץ השימוש הלא רפואי
באנטיביוטיקה בלולי עופות בכמה מן החברות הגדולות בעולם. מהן השלכות
מהלך זה על העופות?

עלייתם ונפילתם של זרזי
הגדילה בשנות ה-50 גילו חקלאים, שתוספת מנות קטנות של
אנטיביוטיקה למזון של חיות גורמת להן לגדול מהר יותר; במקביל לכך
הסתבר, שניתן לכלוא אותן בצפיפות ובזוהמה גדולות יותר, כשהאנטיביוטיקה
מצמצמת את ההפסד הכספי ממחלות ומתמותה. מאז נפוץ השימוש באנטיביוטיקה
בכל החקלאות המתועשת, ובמיוחד בארצות-הברית. בשנות ה-90, החלו גופים
כגון ארגון הבריאות העולמי והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא
להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא רפואיות במשקים חקלאיים, לאחר
שנמצאו יותר ויותר עדויות לכך, שהשימוש הרב בחומרים אלה מביא להתפתחות
חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה, וחיידקים אלה מסכנים בני-אדם.
אירופה, ובמיוחד שבדיה, הגיבה לסכנה באיסורים הדרגתיים על שימושים לא
רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו בכל רחבי האיחוד האירופי
האיסור על שימושים כאלה בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו
מותרים לשימוש עד אז.

לול תרנגולי בית בתעשיית הבשר האמריקאית
(צילום: USDA)
האפרוחים רחוקים עדיין משיא גודלם; בקרוב
יהיה הלול צפוף עד אפס מקום – מקור למחלות, שהאנטיביוטיקה אמורה
לרסן.
השינוי בארצות-הברית איסור בחוק
על השימוש באנטיביוטיקה נראה כחלום רחוק בארצות-הברית. הקונגרס איטי עד
כדי כך בעניין זה, שחברות מסחריות הקדימו אותו. ב-24.1.2006 הודיעו
ארבע חברות ענק אמריקאיות, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז
גדילה וכאמצעי למניעת מחלות. ההערכה היא, שארבע החברות הפחיתו כעת את
השימוש ב-2 מיליון קילוגרם אנטיביוטיקה בשנה, או אף יותר מכך. החברות
כוללות את Tyson
Foods, השוחטת בעלי-חיים רבים יותר מכל חברה אחרת בעולם, וכן Gold
Kist, Perdue Farms ו-Foster Farm. ארבע חברות אלה הורגות יחד 38%
מכלל העופות הנשחטים בארצות-הברית עבור תעשיית הבשר. הצהרתן מציינת את
סיומו של תהליך ממושך. בטייסון החלו לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה
ב-1997, ובשנת 2004 כבר קיבל אנטיביוטיקה רק אחד ממאה תרנגולים שנשחטו
על-ידי טייסון. בפרדו הפסיקו להשתמש באנטיביוטיקה כזרז גדילה לפני חמש
שנים, ובפוסטר השתמשו לאחרונה בחומרים אלה רק באחוז אחד מהלהקות. חברות
אלה הגיבו ליוזמות של חברות המשווקות בשר ישירות לצרכנים. חברת שירותי
המזון הרביעית בגודלה בארצות-הברית, Bon Appétit Management, קבעה בשנת
2004 מדיניות האוסרת שימוש באנטיביוטיקה הן כזרז גדילה והן כאמצעי
למניעת מחלות, והחברה האחרונה שהכריזה על שינוי כזה היא מקדונלד'ס,
בדצמבר 2005. לשתי החברות האחרונות אין לולים משלהן, אך הן שולטות
בתנאים השוררים בלולים של הספקים שלהן.
יש לציין עוד, שלחץ הצרכנים השפיע על טייסון גם בתחום הבקר:
לאחרונה הכריזה החברה על שני קווים של "בשר בקר טבעי", מפרות שגודלו
ללא הורמונים ואנטיביוטיקה. החברה גם מבטיחה שהחיות יואבסו רק בעשב
ובגרעיני תבואה – דהיינו לא בפסולת תעשייתית או במוצרים מעובדים,
המקובלים בעסקי הפיטום. הבטחה נוספת היא, שהמכלאות יהיו מתוכננות
"באופן טבעי".

תרנגול בתעשיית הבשר – הפרופורציות המעוותות
בין חלקי הגוף, הגדילה המהירה ונצילות המזון המוגברת נובעות בעיקר
מברירה מלאכותית, אולם האנטיביוטיקה מאיצה את הגדילה ומגבירה את נצילות
המזון, ותורמת בכך לקריסת הגוף.
(צילום: Auckland Animal
Action, ניו זילנד)
מה יקרה לתרנגולים? צמצום
השימוש באנטיביוטיקה נראה בדרך-כלל כמו חדשות טובות לעופות. זהו סימן
שתודעת הצרכנים לתהליך הייצור של בשר גוברת, וזהו גם סימן לכוח ההשפעה
של לחץ הצרכנים. מסמך של ארגון החקלאות והמזון העולמי קובע:
"החלופה הטובה ביותר לזרזי-גדילה אנטיביוטיים היא שיפור
כללי בתנאי החיים של החיות שמייצרות את המזון שלנו, בעקבות המודל השבדי,
למשל."
ללא ספק, הפחתת השימוש בזרזי גדילה תאט ולו במעט את קצב
הגדילה הרצחני של התרנגולים, קצב שאחראי לקריסת הרגליים, הלב
והריאות. אבל לחקלאים קשה להיפרד מהחומר המוכר והמוזיל עלויות;
והתעשייה כבר מפתחת זרזי גדילה חלופיים, לא אנטיביוטיים. מעבר
לכך, מי שלא למדו לעבוד ללא אנטיביוטיקה ומתנגדים להוראת החוק באירופה
או הקניינים בארצות-הברית, עלולים פשוט להמשיך להחזיק את העופות
בצפיפות קטלנית כמו קודם – אך ללא ההגנה האנטיביוטית. ובכל מקרה, הפחתת
השימוש בחומרים אלה תביא להגדלת מספר העופות ה"מיוצרים" בתעשייה.
ב-1998 העריך ארגון הבריאות האמריקאי, שהפסקת השימוש באנטיביוטיקה תביא
להגדלת מספר העופות ב-452 מיליון. ההיגיון של תעשיות המנצלות בעלי-חיים
פועל לרעתם גם כאשר נראה כאילו הופיעה מגמת הקלה.
מקורות
“EU's
Antibiotic Growth Promoter Ban Only Has Short-Term Effect”,
The Poultry Site, 18.1.2006.
James Meikle, “Chicken
Antibiotics 'Must be Revealed'”, The Guardian,
6.6.2003.
Peter Hughes and John Heritage, “Antibiotic
Growth-Promoters in Food Animals”, FAO, 2001.
3. ארצות-הברית 2005, אכיפה בשטח בעלי-חיים בחוק ובמשפט בארה"ב, 2005 (כתבה שלישית ו אחרונה)
בשבועות
קודמים סקרנו את פעילות הרשויות
בארצות-הברית בעניין חיות בר וחיות המנוצלות בחקלאות בשנת 2005. בכתבה
זו נסקור את יישום החוקים להגנה על בעלי-חיים: עבודת בתי-המשפט במקרים
נקודתיים. הסקירה מבוססת על מאגר הנתונים של האתר pet-abuse.com.
צבירת חיות מקרי ההתעללות הרבים
ביותר שמגיעים לבתי-המשפט, עוסקים, כצפוי, בהתעללות סדיסטית, והמתעללים
נענשים במידה רבה כי הם נחשבים מסוכנים לחברה האנושית. אולם משפטים
הנוגעים להזנחת חיות נפוצים כמעט באותה מידה, והמשפטים הבולטים בשנת
2005 נוגעים באופן ספציפי לצבירת חיות (hoarding). מדובר במאות חקירות,
מעצרים וכתבי-אישום ברחבי ארצות-הברית. כמעט תמיד הקורבנות הם כלבים או
חתולים, שהוחזקו בעשרותיהם ולעתים במאות בבית אחד. במיעוטם של המקרים,
הסיבות לצבירת החיות הן מסחריות, ומעט מקרים אחרים עוסקים בניהול
"מקלט" בצורה לא אחראית. למעשה, אין גבול חד בין "מקלט" לבין איסוף
חיות רבות הביתה מסיבות אחרות. קיים גם טשטוש גבולות בין מחסור
במשאבים, שיקול-דעת לקוי והפרעות נפשיות. לא פעם המניע לאיסוף חיות הוא
הרצון להצילן, אך גם הגבול בין הרצון להציל לבין הרצון לשלוט – אינו
ברור. באופן טיפוסי, השופטים שולחים את האנשים שהואשמו בצבירת חיות
להסתכלות פסיכיאטרית. בולט השיעור הגבוה של הנשים מבין העבריינים –
יותר ממחצית (לעומת שיעור נמוך בעבירות התעללות אחרות). ייתכן, שהסיבה
המרכזית לריבוי החקירות נגד צבירת חיות, נובע מתנאים נוחים לחקירה:
המידע על המקרה מתחיל בתלונת שכנים על סירחון איום; במקרה אחד, (ביולי,
בווירג'יניה), אף הייתה זו שכנה שגרה מתחת לדירה עם 14 כלבים מוזנחים,
והיא דיווחה על שתן כלבים שמטפטף לדירתה דרך התקרה. בנוסף לכך, מדובר
בעבירות שאינן דורשות תושייה וזריזות בחקירה כי הן מתמשכות על פני
שנים.

גורלן של חיות "נצברות" המשותף
לכל המקרים הללו הוא כליאת החיות בחלל קטן, ללא אספקת מים ומזון בכמות
מספקת וללא ניקוי השתן והצואה. החיות מתגלות כשהן כחושות ומיובשות,
נגועות בטפילים, חלקן פצועות או חולות, ולעתים קרובות נמצאות במקום גם
חיות מתות. ברוב המקרים החקירה כרוכה בהצלתן, אולם לעתים ה"הצלה"
מסתיימת בהמתה על-ידי הרשויות או ארגונים לא ממשלתיים בגלל
קשיים למצוא להן בית. העונשים שניתנים לעבריינים הם בדרך-כלל קנסות
מגוחכים. האלמנט המרתיע ביותר במשפט הוא כיסוי ההוצאות שמחויבים
העבריינים לשלם על הטיפול בחיות, בסכומים העולים פי כמה על הקנסות.
גזרי-הדין כוללים גם מאסרים על-תנאי, עבודות שירות, תנאי מבחן ואיסורים
להחזקת חיות לתקופות מוגבלות.
בתמונה: כלב מטונף במשק של חיות שהוזנחו בניו
יורק, ובו 134 סוסים ו-73 כלבים (28.12.2005;
המשפט עדיין לא הוכרע)
צבירת חיות כ"הפרעה
נפשית" הגילוי ההמוני ביותר של צבירת חיות אירע ביולי
בווירגי'ניה. הרשויות מצאו בשני בתים השייכים לרות' קנובן בת ה-82 לא
פחות מ-488 חתולים, מהם מתו 222; גופות החתולים היו מפוזרות בשקיות.
למעשה, כבר בשנת 2001 נודע לרשויות על מאה חתולים במקום – ללא פעולה
משמעותית בעניין. מבין מאות החתולים שחולצו מהמקום, נמסר שכמעט כולם
אינם מתאימים לאימוץ – ולכן ימיתו אותם. קנובן זוהתה כבעלת הפרעה
אובססיבית-קומפולסיבית, ומטעם זה החליט השופט לפטור אותה בקנס של 500
דולר בלבד. לעומת זאת, העונש החמור ביותר על צבירת חיות ניתן לאדית
גריי מווירג'יניה, שבביתה נמצאו באוגוסט ארבעה כלבים מתים, שלושה
חתולים מתים ושישה חתולים חיים במצב רפואי קשה. גריי נקנסה ב-25,000
דולר ונגזרה עליה חצי שנת מאסר בפועל.

ארגזי צרכים מלאים לחלוטין בגללים, בתוך בית
בסינסינאטי, שהוצאו ממנו 80 חתולים ו-20 כלבים
(27.12.2005, המשפט עדיין לא
הוכרע)
מקלטים שהשתבשו במשך השנה טופלו
חמישה מקרי הזנחה קשים ב"מקלטים" לחיות. ב"מקלט" ההמוני ביותר נמצאו
477 כלבים, חלקם לאחר שחולצו מניו אורלינס בעקבות ההוריקן קטרינה.
המקום הוחזק על-ידי וויליאם וטאמי הנסון (לשעבר עובדת ארגון HSUS).
הכלבים הוחזקו במגרש פתוח, רובם כלואים בכלובים קטנים וסובלים
מזיהומים, טפילים, כוויות, מחלות עור ופצעים. הכלבים חולצו מן המקום
באוקטובר, ובני-הזוג נקנסו יחד בכ-2,000 דולר. משפט בולט אחר נערך
למרלן קס מניו ג'רזי, בעלת 20 שנות מוניטין באיסוף חתולים נטושים
ומייסדת ארגון בשם Kitty-Kind, שמנהל מקלט לחתולים בניו יורק. בחודש
מאי נמצאו בביתה של קס 48 חתולים חיים וכמאתיים חתולים מתים. לדבריה,
החתולים מתו מסיבות טבעיות. לפי אחד הדיווחים, הוחרמו מידיה 110 חתולים
חיים, ו-20 מתוכם הומתו בגלל מצב רפואי קשה. קס שילמה 14,000 דולר
ונידונה לשלוש שנים וחודשיים של עבודות שירות בארגוני רווחת בעלי-חיים.


שתי תמונות מתוך "מקלט" הכלבים EDNAH של הזוג
הנסון מארקנסו (פרטים למעלה)
משקי הרבעה הרבעת כלבים גזעיים (puppy
mills) היא למעשה ענף חקלאי קטן, אך יחס הרשויות לענף זה שונה מיחסן
לענפי החקלאות העיקריים ודומה יותר ליחסן להתעללות סדיסטית. כעשרה
מקרים שהגיעו לשלבי משפט מתקדמים מראים, שאף על-פי שהעבריינים נשפטים
ונענשים שלא כמו חקלאים, העונשים עדיין אינם מרתיעים מספיק. למשל, אישה
מקרוליינה הצפונית, שהחזיקה 300 כלבים למכירה בתנאים קשים ואף התעללה
בהם ישירות, לא נענשה כלל. הכלבים נלקחו ממנה באפריל, ובזה הסתיים
ה"עונש". באפריל יצא ללא עונש גם תושב ארקנסו, שבביתו נמצא משק עם 67
כלבי ביגל בכלובים זעירים, ועוד שני כלבים מתים. הכלבים נלקחו למקלט,
אולם בתום ההליכים המשפטיים הוחזרו לאיש בגלל בעיות מנהליות הקשורות
בצו-החיפוש. מקרים אחרים הסתיימו בדרך-כלל בקנסות, ושני אנשים
נשלחו למאסר: איש כת האיימיש מפנסילבניה, שהחזיק כמאה כלבים בכלובי רשת
צפופים וחשוכים, נשלח לחודש מאסר; ובעל חנות חיות מפנסילבניה, שבחנותו
נמצאו שבע חיות מתות כתוצאה מהזנחה, נשלח לשלושה חודשי מאסר. הסיבה
לעונש המשמעותי, יחסית: האיש כבר הורשע ב-1990 בהתאכזרות לחיות ונאסר
עליו להחזיק חיות למשך עשר שנים, והוא אף ריצה שלוש שנות מאסר באשמה
אחרת.

כמה מבין 156 כלבים שנאספו במשק הרבעה
במינסוטה. (22.12.2005, המשפט עדיין לא
הוכרע)
קרבות תרנגולים אחד הנושאים
החמים ביותר בחקיקה ובמשפט נגד התעללות בחיות בשנים האחרונות היה איסור על שיסוי
תרנגולים זה בזה. בשנת 2005 לא חלה התקדמות משמעותית בנושא, וגם
האכיפה הייתה עלובה. פשיטה בקליפורניה שאירעה באפריל וכללה תפיסת 800
עופות, לא הוכרעה עדיין. בשני מקרים אחרים נראה שהרשויות ניהלו את
החקירה ברישול. המקרה הדרמטי ביותר של השנה החל במעצר 507 אנשים,
שהשתתפו כצופים בשיסוי תרנגולים באפריל, בקנטאקי. אולם כתבי-האישום
נגדם בוטלו כי השופט קבע שהחוק אינו ברור דיו בנושא זה. גם פשיטה
בקליפורניה הסתיימה בנסיגת הרשויות; 150 תרנגולים הוחרמו, מתוכם 87
זכרים שכרבולתם נקצצה ורגליהם עברו טיפול כהכנה לקרבות. אולם החשוד
בעבירות יצא בהסדר של 600 דולר בלבד, לאחר שהשופט החליט שהעדויות
המרשיעות אינן מספקות.
קרבות כלבים שיסוי כלבים זה
בזה, אף יותר משיסוי תרנגולים, נחשב בארצות-הברית כפעילות הקשורה
בהתנהגות מסוכנת לבני-אדם. עונש מאסר משמעותי – שלוש שנים – נגזר על
קוונטין טיילור מאילינוי, אשר בפברואר נתפסו ברשותו עשרה כלבים, מהם
שמונה עם סימני קרבות. באופן טיפוסי, האישום כלל לא רק התאכזרות אלא גם
החזקת חומר אסור. גם בקליפורניה נידון גבר למאסר – חצי שנה – בעקבות
הרבעת כלבים לקרבות והחזקתם בתנאים קשים. אולם במקרים אחרים, הענישה
אפילו לא מרתיעה. ביוני נתפסו ברשות שני גברים בנברסקה 35 כלבי פיטבול
מורעבים, רבים מהם פצועים מקרבות. לפי הסיקור העיתונאי, כל הכלבים סבלו
מבעיות בריאות, ו-29 מהם הומתו בגלל מצבם הקשה. ארגון רווחת בעלי-חיים
מקומי הוציא 10,000 דולר על הטיפול בכלבים, אולם רק אחד מהגברים נקנס –
ב-200 דולר.
משפט חקלאי אחד מהלכים משפטיים
נגד הזנחת חיות במשקים חקלאיים קטנים מאוד אינם נדירים. אולם בחודש
יולי החל מהלך משפטי נדיר נגד פרקטיקה חקלאית תעשייתית. הנאשמים היו
Moark Industries – חברה המחזיקה משק תרנגולות לביצים – וקבלנים ששכרה
החברה להרוג
תרנגולות שתפוקתן ירדה ("מטילות זקנות"). המשפט התבסס על סרט
וידיאו, שצולם על-ידי עובר-אורח ופורסם קודם לכן באינטרנט. הסרט חושף
הרג איטי של תרנגולות, לקראת עיבוד גופותיהן כמזון ל"חיות מחמד".
התרנגולות הושלכו מסרט נע במתקן שהיה אמור להמם או להרוג אותן בפחמן
דו-חמצני, אולם בפועל הן הושלכו בהכרה למכל גדול ושם נחנקו או נרמסו
למוות. המשפט בוטל לאחר שהתובע המחוזי הגיע להסדר עם החברה: החברה תשלם
100,000 דולר לארגון רווחת בעלי-חיים מקומי. לדברי התובע, אם היו
נמצאים אשמים, הקנס לא היה עולה על כמה אלפי דולר. כחלק מההסדר, קנתה
החברה מכונות הרג אחרות והתחייבה לנהל פיקוח על ההרג. יש לזכור,
שבניגוד לכל צורות ההתעללות האחרות, הסרט לא חשף אירוע מיוחד אלא הרג
שגרתי והמוני. בארצות-הברית כמו בשאר מדינות המערב, התעללות נחשבת
כ"התעללות" רק אם היא איננה עסק כלכלי גדול.

יוליסס צימרמן מפנסילבניה הורשע בחניקה למוות
של שני הכלבים שלו. מלבד 337 דולר קנס והוצאות, הוא נידון ל"עבודת
שירות" מקורית: לעמוד במשך 8 שעות בצומת עמוס עם שלט "אני מודה באשמה
התאכזרות לחיות היא פשע" ובצד השני שמות הכלבים שהרג. הקצינה נתנה לו
לעזוב את הצומת כבר בצהריים כי נהגים צעקו עליו וקיללו
אותו.
הנתונים מהאתר pet-abuse.com נלקחו
ב-27.1.2006.
לכתבות על חקיקה בארצות-הברית בשנים:
2004; 2003; 2002
4. פינת התזונה: בלינצ'ס פטריות
החומרים למלית סלסלת פיטריות
שמפניון  בצל 7 שיני שום שמן לטיגון קורט מלח ופלפל
שחור 2 כפות טחינה גולמית
החומרים
לבצק כוס קמח מלא כוס קמח לבן כפית אבקת
אפייה כפית מלח 2 וחצי כוסות מים כף שמן
אופן ההכנה
-
קוצצים את הבצל והשום, ומטגנים במחבת כ-3 דקות.
-
פורסים את הפטריות לפרוסות ומוסיפים למחבת, מוסיפים מלח ופלפל
ומערבבים.
-
מטגנים יחד כ-5 דקות נוספות. לאחר ההסרה מהאש מוסיפים את הטחינה
ומערבבים.
-
מערבבים את חומרי הבצק בקערה עד לקבלת עיסה נוזלית
אחידה.
-
משמנים קלות מחבת, וכשהמחבת חמה גודשים מצקת מרק בעיסה ויוצקים
למרכז המחבת. מסובבים את המחבת כך שנוצרת שכבה דקה מאוד של העיסה,
המכסה את כל פני המחבת.
-
לאחר כדקה הופכים בזהירות ומטגנים למשך מספר שניות על הצד השני.
חוזרים על הפעולה עד לגמר העיסה.
-
מניחים כף גדושה מהמלית כסנטימטר מצדו האחד של כל עלה בלינצ'ס
ומגלגלים.
למתכונים
נוספים
פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז;
nrg
מעריב; ynet
גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון
עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך
טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן
בכל עניין יש לפנות לכתובת
אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת
השבועון |