פעילות 

אנונימוס בערבית

לאחרונה השיקה אנונימוס אתר בשפה הערבית ותוכנית הרצאות בערבית לבתי-הספר. האתר, בכתובת www.hayawan.org מתבסס על תכנים שתורגמו מהאתר העברי של העמותה. הוא כולל מידע על פגיעה בבעלי-חיים בתעשיות הבשר, הביצים, החלב, העור, הפרווה והצמר, בנוסף לסקירה כללית של רעיון זכויות בעלי-החיים ומידע מעשי על אורח-חיים צמחוני. בנוסף לאתר החדש, העמותה החלה גם להציע הרצאות בשפה הערבית לתלמידי בתי-ספר, במתכונת הרצאות אנונימוס בעברית. המרצה, מאהה עאזם, העבירה מספר הרצאות בטייבה, והזמנות להרצאות נוספות התקבלו במשרד העמותה.

סדנת קרקרים חיים

הסדנה תתקיים במטבח של תמי בשד' נורדאו בתל-אביב, ביום ו', 9.11.2007 בין השעות 13:00-09:00. תמי תלמד להכין קרקרים פיקנטיים, ירקות ומטבלים בטורטיות על בסיס תירס, פיצות אישיות עם תחתיות פיצה על בסיס כוסמת ובסיס לפאי. הכל מחומרים חיים, ללא אפייה – רק ייבוש, וללא חיטה. מחיר: 230 ש"ח בתשלום מראש, לפנות אל wild@citytree.net. פרטים נוספים

גולינגו

גולינגו  – אתר לבריאות, תזונה וכושר גופני, מגיש מידע על צמחונות, תזונה בריאה, כושר גופני, הרזיה, הריון ועוד. באתר מילונים, פורומים ומחשבונים נוחים לשימוש לחישוב ערכים תזונתיים של מוצרים נפוצים, וכן מחשבוני בריאות ומחשבוני הריון.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז.

פרטים – שי: 4animal.r@gmail.com 03-6204878

משמרות בתל-אביב

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ד', בשעות 19:30-17:00, בפינת רח' המלך ג'ורג' / בוגרשוב. לפרטים: גיל 052-4322260; gilvegan@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878 avimor18@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב תאונה צפויה. בכתבה "הרג התרנגולים" (22.10.2007) מדווח שמעון איפרגן על תביעה בסך 40,000 ש"ח שהגישו חברי קיבוץ מפלסים שנגב נגד חברת פלאפון, בגין תקלה במערכת ההתראה בלול שלהם, שהביאה למותם של 7,611 עופות. המערכת אמורה לספק עדכוני SMS על הטמפרטורה בלולים ולאפשר ללולנים להפעיל קירור במקרה של תקלה. "באחד הלילות לפני כשנה קפץ המתג המפעיל את המאווררים, והחום בלולים הפך לגיהנום עבור התרנגולות. מערכת ההתראה אמנם שיגרה מיד קריאות לבעלי הלולים, אך למרבה הצער הן לא נקלטו במכשירי הטלפון הסלולריים מחברת פלאפון שברשותם."

Nfc  הרעלה.  בכתבה  "עופות  מוגנים  מתו  מהרעלה  סמוך  לרהט" (23.10.2007) מדווח איציק ולף שב-23.10.2007 גילו פקחי רשות הטבע והגנים 12 דיות שחורות, אנפית בקר, ארבעה כלבים וחתול – שכולם הורעלו למוות באמצעות החדרת רעל "טמיק" לכבשה מתה. זהו הרעל שבוקרי הצפון מרבים להשתמש בו בסכסוכיהם. מניחים שהכוונה הייתה להרעיל כלבים; אין חשודים במעשה.

מקור נוסף: ארז ארליכמן, "חשד: בעלי חיים הורעלו במזיד באזור רהט", ynet ,24.10.2007.

הארץ דגים באילת. בכתבה "מזוז דחה בקשה להאריך שהיית כלובי הדגים באילת" (22.10.2007) מדווח צפריר רינת: "היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע אתמול שהוא דוחה פעם נוספת בקשה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, להאריך בשנתיים נוספות את פעילותן של חברות כלובי הדגים באילת. מזוז כתב לדינור שיש לקיים את החלטת הממשלה ועל פיה יוצאו כל כלובי הדגים ממפרץ אילת באופן הדרגתי (הפחתת כמות הדגים בשליש מדי שנה) עד קיץ 2008."

פרטים אישיים באינטרנט. ב-23.10.2007 החליטה ועדה הכלכלה של הכנסת, ביוזמת משרד החקלאות, שפרטיהם האישיים של "בעלי" כלבים יפורסמו לעיני כל באתר של מרכז הרישום הארצי לכלבים של משרד החקלאות: שם, כתובת ולראשונה גם מספר טלפון. באתר יתפרסמו פרטים על הכלבים, כגון: גיל, מועד חיסון אחרון, עיקור/סירוס וסיווג כ"כלב מסוכן". באתר יש כיום פרטים על 240,000 כלבים ו"בעליהם", ובזכותו מוחזרים כלבים אבודים "מדי שבוע".

מקורות

"חשופים ברשת", nrg מעריב, 23.10.2007.

ארז ארליכמן, "יש לכלב שלך שבב? הפרטים שלך חשופים", ynet ,23.10.2007.

העיר צומת השרון חתולי כפר סבא. בכתבה "נפתח המשפט נגד הד"ר ישראל גלס" (21.10.2007, עמ' 30) מדווחת יפה גליק על פתיחת שלב ההוכחות במשפטם של ישראל גלס, שכיהן כווטרינר העירוני של כפר-סבא בימי השמדת החתולים שם בראשית שנת 2004, ושל אייל בלו ואבי סעד מחברת 'מגן לחתול'. השניים הואשמו בהתעללות בבעלי-חיים ובהמתתם נגד החוק ברעל, וגלס הואשם בהעסקתם לשם כך, בניגוד לצו בית-המשפט. בכתב-האישום נאמר, בין היתר, שסעד הכניס 6 חתולים לשק אטום וחנק אותם. 

לתגובות: צומת השרון (הארץ), היצירה 12, א.ת. רעננה, ת.ד. 2426 רעננה, פקס: 09-7463322 או 09-6463323 

ynet שטחי אש. בכתבה "שמורות טבע בקו האש" (25.10.2007) סוקר גילי סופר ביסודיות את היחסים שבין צה"ל, רשות הטבע והגנים, הסטטוס הכפול של שטחים נרחבים כשטחי אש וכשמורות טבע – והפגיעה בטבע. הכלים הצבאיים רומסים שטחים טבעיים והורסים בתי-גידול של חיות והירי גורם שריפות, אולם בשטחי האש יש פחות נזקים ממטיילים ואין כמעט בנייה.

מעריב שחרור. בכתבה "מצוד נרחב אחרי 5,000 חורפנים" (23.10.2007, עמ' 17) מדווחות סוכנויות הידיעות על שחרור כ-5,000 חורפנים (מינקים) ממשק פרווה בדנמרק. אחרי הנמלטים מתנהל "מצוד רחב היקף". בדנמרק מגודלים לפרווה 12 מיליון חורפנים בשנה.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

נענע מדע קטלני. בכתבה "ניסויים מאזור הדמדומים" (15.10.2007) מתאר אסא וולפסון שני ניסויים בחיות וניסוי אחד בבני-אדם, מתוך הספר "פילים על אסיד", שמאגד את "הניסויים המופרעים ביותר שנערכו מעולם".

תזונה וצרכנות

הארץ TheMarker גופות ישנות. בכתבה "תיעוד במצלמה נסתרת: תוויות על דגים קפואים הוחלפו כדי להאריך זמן השיווק" (22.10.2007, עמ' 6) מדווח בר חיון על חקירה סמויה נוספת ("שומר מסך", ערוץ 10, יום ג'), החושפת סכנות שבצריכת מוצרים מן החי. התחקירן תיעד במפעל חיים פסקוביץ' ובניו שבאשדוד "כיצד עובדי המפעל מסירים תוויות עם תאריכי פקיעת תוקף מארגזי דגים שתוקף תפוגתם נגמר או עומד להיגמר, ומצמידים תוויות חדשות המאריכות את זמן השיווק בשמונה חודשים עד שנה."

הארץ גן צמחוני. בטור "קינואה בגן ילדים" (גלריה, 26.10.2007, עמ' ד2) מתארים אביב לביא ושירי כץ את הרגלי האכילה בגן האנתרופוסופי "גן גלים" בשכונת הדר יוסף, תל-אביב. את המזון הצמחוני והאיכותי מכינים במקום, וחושפים את הילדים לחויית ההכנה. חי דיין מהגן: "בתחילת השנה 10%-15% אוכלים הכל ועוד 40% אוכלים חלק, עד החורף כבר 50% אוכלים הכל וגם השאר מוצאים דברים שהם אוהבים. אני משתדל לא לקטלג אותם, לא לזכור מה כל אחד אוהב, אלא להציע כל פעם מחדש, ובהדרגה דברים משתנים. [...] אנחנו אוכלים אתם, וזה מעצים בעיניהם את האוכל. בתחילת השנה אני מתיישב ליד ילד דומיננטי, וכשהוא מתחיל לאכול הקטנים רואים ועושים אותו דבר. נותנים שמות למאכלים, לכרובית אנחנו קוראים עץ. חוץ מזה שומרים על ארוחות מסודרות. אין חטיפים, אין נשנושים. ילד שאוכל בוקר, צהריים, ארוחת ארבע וארוחת ערב, יגיע לארוחות רעב וייהנה ממה שיגישו לו."

הארץ היישר מהחקלאי. בטור "פנים של האוכל" (גלריה, 22.10.2007, עמ' ד6) מתארת רחל טל שיר יצרני מזון צמחי המוכרים את תוצרתם ישירות לצרכן: חוות האמנונים ומשק שוורצמן במושב נטעים, ואופי לחם בתל-אביב ובחיפה.

ynet אצות. בטור "אצות, עצות ומתכונים מצוינים" (21.10.2007) מציגה פיליס גלזר אצות מאכל: וואקמה, ארמה, היז'יקי ודפי נורי (פורפירה). בנוסף לכך, מגישה גלזר שלושה מתכונים טבעוניים: סלט קאפה וואקמה; סלט היז'יקי מקרוביוטי; פשטידת ברוקולי.

יומן חייתי 13 בערוץ 98 ב-HOT, וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30 

העשרה
הפער הבלתי ניתן לגישור שבין שבי לטבע

"העשרה" או "העשרה סביבתית" היא אחד מהמושגים המרכזיים בתחום של "רווחת בעלי-חיים". המושג מתייחס להקלות על השיממון שחוות החיות בשביה – מתוספת של מקל קטן לעמידה בכלוב ועד לעיצוב יצירתי ואישי של מכלאה גדולה. אריאל צבל מגיש דיון כללי בנושא, בשני חלקים.

אריה משחק בדלעת במקלט לחתולים גדולים Big Cat Rescue, פלורידה

מושג מטעה
המילה "העשרה" היא אחד מן המושגים המרכזיים בתחום "רווחת בעלי-חיים". משמעותו של המושג בהקשר זה אינה דומה למשמעות שלו בשימוש היומיומי. כשם שהמושג "רווחת בעלי-חיים" (animal welfare) אינו עוסק ברווחה במובן המקובל בין בני-אדם, אלא בצורות ובדרגות שונות של הפחתת סבל בתנאי ניצול ופגיעה, כך גם המושג "העשרה" (enrichment) ביחס לבעלי-חיים אינו מצביע על עושר. אם, למשל, חוגי העשרה לילדים נועדו לספק להם חינוך משופר ופיתוח מיומנויות מעבר לרמה המקובלת במערכת החינוך, הרי שהעשרה לבעלי-חיים נמצאת תמיד בנחיתות לעומת המצב המקובל בטבע. בהקשר של חיות, נקודת המוצא של ההעשרה היא חיי השבי: תנאי מינימום המספיקים לקיום ממושך, או אפילו תנאים שאינם מאפשרים לחיות להתקיים לאורך זמן, כנהוג בתעשיות בעלי-חיים. תנאים כאלה הם הסטנדרט בגן החיות, במעבדה, במשק וכו', וההעשרה היא תוספת כלשהי עליהם. כלומר, האחראים על החיות תופסים את תנאי המינימום בתור אפשרות סבירה, וכל שיפור בתנאים – העשרה – דורש השקעה נוספת, לא הכרחית, של כסף ו/או מאמץ.

העשרות
אמנם, גם הבחנה בין מושג של "העשרה" לבני-אדם לעומת "העשרה" לכל שאר החיות עלולה להטעות. בפועל, בגני חיות הנחשבים כמובילים בתחום, ההעשרה היא תחום יצירתי ומושקע, עם זיקה עמוקה לחיי בר, עניין אישי בחיה מסוימת והכנת פיתרונות העשרה אישיים; לעומת זאת, כאשר מדברים על העשרה בחקלאות, הכנסת חתיכת פלסטיק לכל כלוב במשק נחשבת כהישג נדיר, כשברקע נמצא חישוב של "פרודוקטיביות" בזכות אותן חתיכות פלסטיק. מדובר אפוא במושגים שונים, שיש ביניהם מקרי ביניים. למעשה, "העשרה" אינה מושג אחד, ונכון יותר לדבר על "העשרות" לפי תחומי שבי שונים. עם זאת, לשם קיצור משתמשים במושג אחד, אך כדאי לזכור שבפועל, המגוון הגדול של רעיונות ושיטות העשרה אינו רלוונטי לחקלאות, וגם לא למרבית מעבדות המחקר, אלא לגני חיות גדולים, למקלטים לחיות בר, להחזקת "חיות מחמד" וכדומה.

מניעים שונים
ניתן אפוא לזהות מניעים שונים להעשרה. אלה מצויים במידות שונות בנסיבות כליאה שונות, ומתוכם ניתן גם ללמוד על מושגים שונים של העשרה:

• המניע המוסרי – שאיפה ישירה וכנה להיטיב עם החיה השבויה (בעיקר בבית ובמקלט לחיות, ובמידה פחותה גם בכל מתקן כליאה אחר).
• ערך תצוגתי ושיווקי – מאחר שגני חיות מתפרנסים על צפייה ישירה בחיות, תנאי השבי חייבים להיראות מצוין לפי המושגים הרווחים בקרב הצרכנים.
• כניעה ללחץ צרכנים – הביקורת הציבורית על תנאי החזקת החיות בחקלאות אינה מתבססת על צפייה ישירה, וממילא צרכני מוצרים מן החי אינם דורשים תנאים טבעיים לחיות. הלחץ שמפעילים הצרכנים, לעתים באמצעות חקיקה, מניב רפורמות זולות עם כותרת מבטיחה.
• בריאות, שרידה והתרבות – החיות הכלואות סובלות מתנאי השבי עד כדי כך שהן חולות ומתות, או לפחות אינן מתרבות. לכן יש מניע כלכלי לשפר את תנאי חייהן (בגני חיות ובמשקים) ומעבדות מסוימות מכירות באינטרס המדעי להחזיק חיות בריאות כדי לקבל תוצאות אמינות מהניסויים בהן.
• הגדלת רווחים – בחקלאות, חיות שסובלות פחות נוטות, בגבולות מסוימים, לגדול ולהשמין מהר יותר, להטיל יותר ביצים, לייצר יותר חלב וכו'.

פיל מחפש מזון שהוחבא מתחת לקורה בגן החיות Fort Worth, בטקסס

האידיאל הטבעי
אם כן, באופן כללי, העשרה בבעלי-חיים יוצאת מתוך בסיס של חיי שבי שוממים ושואפת לאידיאל הבלתי מושג של חיים טבעיים. אמנם, בחיים הטבעיים יש קשיים רבים, שחיי השבי פותרים – אפילו במשקים חקלאיים רבים. למשל, חיות בשבי לא אמורות לסבול מחסור במזון או לעמוד בפני סכנת טריפה, ואין ספק שהנהלת גן החיות, המעבדה או המשק אינה מתכוונת להרעיב חיות או לשסות בהן טורפים בשם ההעשרה. אולם הצורך לחפש מזון או להסתתר מפני טורפים אינו נעלם בזכות הפתרונות המלאכותיים. הבסיס להעשרה הוא אפוא היכרות מעמיקה ככל האפשר עם החיות בטבע, וניסיון לתרגם את הידע הזה לחיי השבי. בדרך-כלל, התרגום אינו ישיר: תנאי השבי שונים מהחיים בטבע עד כדי כך, שיש צורך לנסות לזקק מתוך התצפיות בטבע את הצרכים המהותיים של החיה באופן מופשט במקצת, ואז לתת למימוש הצרכים הללו צורה חדשה, מלאכותית. כך למשל, יש גני חיות שניסו לענות על הצורך של אריות לטרוף על-ידי הפעלה מרחוק של מכונית קטנה עם ציפוי אלומיניום בצבעי זברה, ה"נמלטת" מהאריות במכלאה. בדומה לכך, יש מעבדות שניסו לענות על הצורך החברתי של תרנגולות באמצעות הצבת מראה בכלוב התרנגולת שנמצאת בבידוד. מובן מאליו כי אלה הם תחליפים עלובים לציד זברה ממשית או לחברת תרנגולת ממשית, אך בכל זאת יש בהם משהו, כי הם מכוונים לצרכים ספציפיים של החיות.

דיסציפלינה שיטתית
כל אדם המחזיק חיות בשבי עשוי לבצע העשרה באופן אינטואיטיבי, אולם העשרה כיום היא תחום ידע עשיר, משהו שבין מדע לבקיאות טכנית של מטפלים בחיות שבויות, עם כתבי-עת מיוחדים וחברות המעניקות שירותי מומחים. העשרה אינה מבוצעת "סתם" אלא באמצעות "תכנית העשרה", אשר באופן מיטבי (דהיינו, בעיקר בגני חיות מתקדמים) כוללת את כל הדרגים הפועלים במוסד: ההנהלה, המטפלים הישירים, וטרינרים, ולעתים גם מדענים, גננים, תזונאים, אוצרים, מעצבים ועוד. התוכנית מתועדת היטב ומתפקדת במידה רבה כמחקר.

עכברים במעבדה עם אמצעי העשרה החורגים מהנסורת המקובלת: עלים, צינור לעיס וצינור קשיח עם חורים מוכנים.

באוניברסיטת נוטר דם, ליד שיקאגו.

החיה הפועלת
אם יש עיקרון מרכזי אחד שעליו בנויה ההעשרה במיטבה (שוב, העיקרון פחות רלוונטי לחקלאות) הרי הוא מתן אפשרויות בחירה לחיות. הפעלה גרידא של החיה אמנם פחות גרועה מכליאה בכלוב שומם, אך היא לא מספקת את המומחים, וודאי שלא את החיות. למשל, העברה של החיה בכוח מחלל אחד לחלל אחר מעניקה ללא ספק גירויים חדשים, אולם עדיין מדובר בעיקר בחיה מופעלת ולא פועלת. לעומת זאת, מתחם כליאה הבנוי ממספר חללים בעלי מבנה שונה, מאפשר לחיה לבחור בעצמה היכן היא רוצה לשהות. באופן דומה, עצם אספקת המזון המלאכותית לחיות נוטה להיות מקור לשעמום ולתסכול קיצוניים, כי רוב החיות בטבע מפעילות מגוון גדול של כישורים גופניים וקוגניטיביים להשגת המזון. אם כופים על החיה לבצע טריק בשביל לקבל מזון – כמו בקרקסים ובגני חיות מסוימים – זהו שיפור עלוב, אם בכלל, בהשוואה לאספקת מזון מוכן. לעומת זאת, בתוכניות העשרה מתקדמות, מפזרים ומטמינים את המזון בצורות הגורמות לחיות לעבוד ולפתור בעיות כדי לחלץ אותו ממקומות מחבוא ומקופסאות מיוחדות.

סוגי העשרה
רוב הצרכים שעליהם אמורה ההעשרה לענות, קשורים ביצירת סביבה שהיא "עשירה" בהשוואה לכלוב חשוף. לכן המונח המקובל בתחום הוא "העשרה סביבתית" (environmental enrichment), אם כי ניתן לדבר גם על "העשרה חברתית", ועל העשרות ספציפיות יותר, שאין להן מונחים מוגדרים. סוגי ההעשרה מתחלקים להמוני קטגוריות ותת-קטגוריות, בהתאם לצרכים המגוונים של מינים שונים, אולם ניתן למיינם למספר תחומים עיקריים:

• עיצוב חלל הכליאה. עבור מינים מעופפים או מטפסים חשובה הגבהה של החלל ויצירת נקודות אחיזה ומקומות לשהייה בגבהים שונים; עבור מינים מתחפרים, כגון מכרסמים, חשובה אספקת מחילות מוכנות ואפשרות לחפור מחילות חדשות; ומינים שוחים זקוקים כמובן למים, ולמעמקים שונים ולמקומות מסתור בהתאם לתכונותיהם.
• עצמים להפעלה. כל עצם חדש בכלוב, מאצטרובל ועד לגוש קרח גדול, עשוי לעורר עניין בחיות רבות, מתוך סקרנות ומשחקיות גרידא. אם בתוך החפץ מוסתר פריט מזון ויש צורך לחשוב ולעבוד כדי לשחרר אותו, העניין רב עוד יותר.
• גירוי חושי. כל גירוי עשוי לעורר בחיות עניין, ובמיוחד אם הוא מותאם לחושים שלהן ולתחומי העניין שלהן. למשל, ציפורים, המצטיינות בראייה טובה, עשויות למצוא עניין אפילו בשינויים חזותיים מחוץ לכלוב; ורוב היונקים עשויים למצוא עניין בריחות חדשים, מגללים של חיות אחרות ועד לתבלינים.
• חברה. אפילו מינים לא-חברתיים זקוקים למידה מסוימת של תקשורת עם בני-מינם, ואילו מינים חברתיים בקושי שורדים ללא קשרים כאלה. בשבי, לא פעם מחליפים את חברת בני-המין בחברת מינים קרובים, ואפילו בחברת בני-אדם.

דררה לועסת אצטרובל: פריטים רבים ללא השקעה כספית יכולים להקל על חיי השבי של החיות.

צילום: Parrot Rescue Centre, אוסטרליה

בשבוע הבא נסקור עקרונות ודוגמאות להעשרה בגני חיות, במעבדות ובחקלאות

רשימת המקורות לשתי הכתבות תובא עם הזנתן לאתר אנונימוס

פינת התזונה 
 מק אנד צ'יז טבעוני

(מק אנד צ'יז – פסטה עם גבינה)

חומרים (3 מנות)
3/4 1 כוסות פסטה מסוג מקרוני
1/4 כוס מרגרינה (50 גר'), עדיף מרגרינה ללא שומני טראנס (שומנים מוקשים)
1/4 כוס קמח לבן רגיל
3/4 1 כוסות מים רותחים מהקומקום
3/4 כפית מלח
1 כף רוטב סויה
2 שיני שום כתושות
קורט כורכום (לא חובה, לצבע הצהוב)
1/8 כוס שמן קנולה או שמן רגיל אחר (אבל לא שמן זית)
1/2 כוס פתיתי שמרי בירה (להשיג בחנויות טבע)

הכנה

1. לבשל את המקרוני עם מלח על-פי הוראות היצרן. להעביר למסננת, לשטוף במי ברז ולסנן היטב.
2. ממיסים את המרגרינה בסיר בינוני על אש נמוכה. לאחר שנמסה מוסיפים את הקמח ומערבבים עם כלי הקצפה או עם כף. מגבירים את האש לבינונית וממשיכים לערבב עד למרקם חלק, כשהתבשיל מבעבע קצת.
3. מוסיפים את המים הרותחים, המלח, רוטב הסויה, השום והכורכום ומערבבים היטב. ממשיכים לבשל על האש הבינונית עד שמסמיך ומבעבע.
4. מוסיפים את השמן ופתיתי שמרי הבירה, מערבבים היטב לכמה שניות עד שמבעבע ומכבים את האש.
5. בקערה גדולה מערבבים חלק מהרוטב ביחד עם הפסטה שסוננה, אך משאירים קצת רוטב בשביל לצקת אחר-כך מעל הפסטה.
6. מעבירים את תכולת הקערה לכלי עמוק ולא גדול שמתאים לאפייה בתנור, ויוצקים את שאר הרוטב ששמרנו מעל הפסטה.
7. להכניס לתנור שחומם מראש על 180 מעלות בתוכנית אפייה למשך 15 דקות, ואז לשנות לתוכנית גריל ולהמשיך לעוד כמה דקות בודדות.

מתכון: שעועי לבן, פורום צמחונות וטבעונות בנענע