פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
ביום א', 5.7.2009, בשעה 19:30, ירצה זהר צמח וילסון
בנושא: "תזונה לטבעונים: בעיות בריאות שצריכות לעניין טבעונים –
ומניעתן." זאת במסגרת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי אנונימוס בתל-אביב.
 למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.
למפגש מוזמנים גם טבעונים/ות בלבד (מי שאינם אוכלים כלל מוצרים מן
החי) שאינם פעילי אנונימוס, בתיאום מראש.
תרומת מחשב
אנונימוס זקוקה לתרומות מחשבים במצב טוב. אנא פנו אל erezkat@gmail.com
יום צמחוני בשבוע
 בכתבה "חצימחונות –
יום בשבוע ללא בשר, גם בישראל" (ynet ,24.6.2009) סוקרת שרית סרדס-טרטינו
את הקמפיין בראשות פול מקרטני לאמץ "יום ללא בשר" מדי שבוע, בעקבות היום
הצמחוני השבועי שקבעה מועצת העיר גנט, בלגיה,
במטרה להפחית את הנזק הסביבתי שגורמת תעשיות בעלי-החיים. בכתבה מתוארת
יוזמת אילן וז'אנה גור, בעלי מגזין האוכל "על השולחן", לקדם יום צמחוני
בישראל: "אנחנו קוראים למסעדות: צרו מנות צמחוניות יצירתיות ומעניינות, כדי
שאנשים יוכלו לוותר בקלות על הבשר. [...] כל המסעדות שפנינו אליהן כדי
שישתתפו בפרויקט הגיבו בהתלהבות אדירה. למען האמת, עד עכשיו לא קיבלנו אפילו
סירוב אחד. בימי שני המסעדות יפרסמו רשימת ספיישלים של מנות צמחוניות, שנבנו
במיוחד לטובת הרעיון." באתר "על השולחן" מתפרסמת רשימה
של יותר משלושים מסעדות שהצטרפו ליוזמה. ניתן גם לחתום באתר על התחייבות
אישית שלא לאכול בשר בימי שני.
אם אתם מכירים מסעדנים שעשויים להיות מעוניינים להצטרף ליוזמה, ידעו
אותם!
כדאי לכתוב: נגד סבסוד תעשיות החי
ב-1.7.2009 צפוי להיכנס לתוקף היטל מיוחד על צריכת מים מוגברת,
במטרה למנוע בזבוז מים. ההיטל צפוי להעלות את חשבון המים האישי של משקי בית
רבים בישראל בעשרות אחוזים, וזאת בשעה שהמדינה ממשיכה לסבסד את צריכת המים של
תעשיות בעלי-החיים, המבזבזות מים (ומשאבים
אחרים) הרבה יותר מאשר המגזר הפרטי. כדאי לכתוב לשר להגנת הסביבה ולבקש ממנו
לפעול לשינוי מדיניות המים הבלתי אחראית של מדינת ישראל.
מר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים
95464. פקס 02-6535958
gerdan@knesset.gov.il
ארוחה קהילתית בירושלים
ביום ג', 30.6.2009, בשעה 19:00, יתקיים במרכז הקהילתי
הצמחוני (רח' בלפור 8) "ערב של אכילה, דיבור וקהילה." הציבור מוזמן לבוא
ולהביא מאכלים צמחיים, בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי. לפרטים:
יוסי 052-2598773
סדנת תזונה
 בשבת, 4.7.2009, בשעה 18:00, יקיים המזנון
הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות
מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא תסקור
בעיות בתזונה המודרנית ותציג את יתרונות המזון הטבעוני ובעיקר המזון
הנא, טיפים תזונתיים על הנבטה ועל עלים ירוקים ועוד. הסדנה תכלול גם
הנחיות להכנת מוצרי סויה, סייטן, קציצות, עוגות ומוסים, בישול ללא שמן,
תחליפי ביצה, שמרי בירה ועוד.
דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש
באתר בודהה בורגרס.
 ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
 אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
תקנות החזקה. בכתבה " קשרת כלב?
אולי עברת על החוק" (23.6.2009, ynet) מדווח ארז ארליכמן שב-23.6.2009
אושרו בכנסת תקנות
צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (החזקה שלא לצרכים  חקלאיים) התשס"ט-2009. התקנות קובעות הנחיות מפורטות למדי
בעניין מענה לחלק מהצרכים הגופניים והנפשיים של חיות המוחזקות במתקנים לא
חקלאיים, כגון חנויות חיות, פינות חי, פינות ליטוף, בתי-מחסה, פנסיונים
וכן חיות המנוצלות לעבודה. התקנות מתירות ניצול נרחב של חיות, אולם הן
גם קובעות איסורים מפורשים ומכוננות אפשרות אכיפה ריאלית נגד מגוון גדול של
פגיעות נפוצות בחיות. בעתיד הקרוב נביא סקירות מפורטות של התקנות
והשלכותיהן.
 כלכליסט
אורגני. בכתבה " רוצים
לוודא שהמזון שלכם אורגני? בידקו שהתרנגולת נחה בלילה במשך 8 שעות"
(22.6.2009) מדווחת גלית שפיר על טיוטת תקנות שהוגשה השבוע לוועדת הכלכלה,
שאמורה להחליט בשבועות הקרובים אם לאשרן. התקנות המוצעות מגדירות מהי תוצרת
אורגנית שמקורה בבעלי-חיים. "כך למשל, עפ"י התקנות, יכללו חלקות המרעה של
בעלי-החיים שטחים מוצללים, שהגישה של החי אליהן חופשית וכוללת נגישות למזון
ולמים. את בעלי-החיים אסור יהיה להאכיל בהזנה מאולצת ואסור להכניס למי השתייה
והמזון שלהם מוצרים כימיים או זרזי גדילה. [...] גודל השטח המינימלי
לגידול בעלי-החיים במבנה הינו 15 מ"ר לראש לפרות, 6 מ"ר לתרנגולות מטילות ו-3
מ"ר לראש צאן. לגבי תרנגולות נקבע, כי במתקן שבו הן מוחזקות יהיו תאים נפרדים
להטלת ביצים, כך שההטלה תיעשה במקום נפרד ממקום הלשלשת. [...] משך מנוחת
הלילה של עופות שמוצריהם יימכרו אחר כך כמוצרים אורגניים צריך לעמוד על 8
שעות, ללא תאורה מלאכותית."
 nrg מעריב ייבוא
פרווה. בכתבה " אושר בקריאה טרומית:
איסור ייבוא פרוות" (24.6.2009) מדווח אריק בנדר שהכנסת אישרה בקריאה
טרומית (ברוב 1-1-32) את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, המבקשת לאסור ייבוא
פרווה או מוצרי טקסטיל הכוללים פרווה משיער כלבים, חתולים או ארנבות ממזרח
אסיה.
 ynet מושכי עגלות. בכתבה
" נדחתה
הצעת חוק נגד שימוש בסוסים בעיר" (21.6.2009) מדווח ארז ארליכמן שוועדת
השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק של ח"כ איתן כבל לאסור על רוכלים
(אלטעזאכן) להשתמש בסוסים וחמורים הרתומים לעגלות בשטח עירוני. הנימוק
להצעה: פגיעה בחופש העיסוק. השר היחיד שתמך בהצעה היה גלעד ארדן.
 הארץ (מוסף) דגים.
בכתבה " כך
השתלטו דגי הבריכות על הצלחת הישראלית" (26.6.2009) סוקר צפריר רינת את
הכחדת הדגים בחופי הים התיכון של ישראל. הדיג והזיהום הביאו להתמעטות דרמטית
במספר הדגים, להשמדה של הדגים הגדולים ולהשתלטות מינים שחדרו דרך תעלת סואץ.
"החודש הכריז אגף הדיג על תוכנית חדשה לניהול הענף, הכוללת צמצום של צי הדיג
הקיים בכ-50%. לפי התוכנית, האגף ישלם לדייגים בתמורה להעברת ספינות לגריטה
(כלומר, הפיכתן לגרוטאות). לפי סעיף אחר בתוכנית, אזורים מסוימים בים ייסגרו
לדיג, כדי לאפשר התאוששות של הדגה. [...] מימוש התוכנית תלוי במידה רבה
בהסכמת משרד האוצר להעברת תקציב, שעדיין לא הושגה."
ynet קנס
לצייד. בכתבה " קנס
של 10,000 שקל לצייד שירה באווז נדיר" (25.6.2009) מדווח ארז ארליכמן
שבית משפט השלום בקריית-גת גזר השבוע קנס בסך 10,000 ש"ח על תושב יפו שירה
בשנה שעברה באווז לבן-מצח. הצייד נתפס לאחר שפרטיו נאספו על-ידי צלם הטבע,
הרי קרויטורו. הקנס הוא בין הגבוהים שהוטלו על ציידי ציפורים, אולם הקנס
המרבי הקבוע בחוק הוא 134,000 ש"ח.
 mynet אשקלון צדוק. בכתבה " ד"ר צדוק
ממשיך לקבוע נהלים כאילו לא פוטר" (25.6.2009) מדווח שמוליק חדד שיואב
צדוק ממשיך לעבוד בתור הווטרינר העירוני של אשדוד אף על-פי שפוטר. הוא הגיש
בקשה לצו-מניעה נגד פיטוריו לבית-הדין לעבודה, שצפוי לדון בכך ביום ב'.
nrg מעריב עמק
הצבאים. בכתבה " טוב
שנזכרתם: עיריית ירושלים תנסה להציל את אוכלוסיית הצבאים" (22.6.2009)
מדווח רוני מלול: "באיחור של כמה  שנים הודיעה עיריית ירושלים כי היא מצטרפת למאבק להצלת אוכלוסיית
הצבאים בעמק הצבאים הנמצאת בסכנת הכחדה, ואף הקציבה 160 אלף שקלים לגידור
ולשמירה על הצבאים האחרונים שעוד נשארו בחיים. [...] הכסף שהוקצב כעת
יספיק רק לגידור החלק פנימי של הפארק, המכסה כ-70 דונמים, כשליש בלבד משטח
הפארק."
ynet נחל יתלה.
בכתבה " הפסד
לארגוני הסביבה: הרכבת לי-ם תעבור בגשר" (23.6.2009) מדווחת יעל
עברי דראל: "מוסדות התכנון דחו היום (ג') את עמדתם של ארגוני הסביבה במחלוקת
על תוואי הרכבת המהירה לירושלים. הוועדה לנושאי תכנון עקרוניים אימצה את עמדת
רכבת ישראל, ותמליץ למועצה הארצית לתכנון ובנייה להעביר את המסילה בגשר שיחצה
נחל בהרי ירושלים, ולא במנהרה כפי שביקשו הארגונים."
 ynet כלבי ים. בכתבה " קנדה: רק 70
אלף כלבי ים ניצודו השנה" 22.6.2009) מדווחים ארז ארליכמן ו-AP שעונת ציד
כלבי הים בקנדה הסתיימה עם 70,000 קורבנות מתוך מכסה של 200 אלף פרטים.
הסיבה: ירידה בביקוש לפרוות בשל המיתון, לחץ תקשורתי ובעיקר החרם של מדינות
אירופה על ייבוא פרווה.
תזונה וצרכנות
 החרמת בשר. בידיעה " כחצי טון
בשר ודגים הוחרם על ידי השרות הווטרינרי" (25.6.2009) מדווחת עיריית
ירושלים: "צוות השירות הווטרינרי בעיריית ירושלים החרים אתמול כחצי טון בשר
ודגים שנתפסו ברכב פרטי שאינו מיועד למכירת מוצרי מזון, ללא קירור ללא תנאים
סניטריים. בעל הרכב נתפס כשהוא מוכר את המוצרים בשכונות ורחבי העיר. [...]
בשנה החולפת השמיד השירות הווטרינרי למעלה מ-170 אלף ביצים וקרוב ל-40 טון
מוצרי בשר ודגים שאינם ראויים למאכל אדם בשווקים ובשכונות." לדברי הווטרינר
העירוני, "בשר/דגים או כל מוצר מזן אשר אינו מטופל על פי חוק הוראות משרד
הבריאות מהווה סכנה עם התרבות חיידקים ובקטריות אשר עלולות לגרום למחלות
להרעלות ואף למוות."
 הארץ בריאותי. בטור " לאכול
או לא לאכול: שחר של יום סלט" (גלריה / עכבר העיר 26.6.2009) טוענת רחל
טל-שיר שמזון צמחי בריאותי הפך תוך שנים אחדות להיות נפוץ במסעדות מרחבי
הארץ. טל-שיר גם מציינת על הקמת רשת הקפטריות NoonMoon בבתי-ספר, שהצהרת
הכוונות שלה כוללת, בין השאר, "שכל מוצר שיימכר בה יהיה נקי מכימיקלים ומשומן
רווי."
חיות משק בישראל
ספרו של אבי פנקס
הספר "חיות משק בישראל" כולל אסופת מאמרים על ניצול בעלי-חיים
בחקלאות התעשייתית בישראל, לפי עבודות שהופקו בעמותת חי-משק ובצירוף מצגות
וסרטים. אריאל צֹבל קרא את הספר ומצא בו מידע מרתק על התפתחות ההגנה על חיות
בישראל, וחומר טכני ייחודי שיש בו עניין רב בכל הנוגע לקידום ההגנה על
חיות מול חקלאים או מחוקקים.
 על המחבראבי פנקס (בתמונה) הוא אחד מהפעילים
הוותיקים והעקביים למען בעלי-חיים בישראל. ב-1995 הוא הקים את "חי-משק –
העמותה למען חיות המשק", ובמשך השנים שחלפו מאז הוא כיהן כיו"ר העמותה ונשא
בעול העיקרי של פעילותה. פנקס נטל על עצמו תפקיד שבאירופה ממלאים ארגונים
ענקיים, כגון CIWF ו-RSPCA בבריטניה, הפועלים במטרה למתן את העינויים הקשים
ביותר שעוברות החיות בתעשיות החקלאיות. הספר "חיות משק בישראל: מחקר,
הומאניות ועשייה", בעריכת פנקס, מתייחס לחלק משמעותי מפעילות חי-משק.
הישגי פנקס וחי-משקפנקס הוא חלוץ הפעילות
למען חיות המנוצלות בחקלאות בישראל. ההישגים שרשמה אנונימוס בהפסקת פיטום עופות המים ובביטול
השיטות האינטנסיביות ל החזקת "עגלי חלב", נפתחו
ביוזמות של פנקס ועמותתו. פנקס אף כיהן במשך 5 שנים כיו"ר נוח (ארגון הגג של
הארגונים להגנה על בעלי-חיים בישראל) ותחת הנהגתו סייע נוח לאנונימוס במאבק
להפסקת פיטום עופות המים. פנקס וחי-משק הקדימו את אנונימוס גם במאבק נגד
כלובי סוללה בתעשיית הביצים. חי-משק הפך לגוף המפקח על תרנגולות המוחזקות ב לולים ללא כלובים ("ביצי
חופש") לפי תקן שניסח עם משרד החקלאות. כיום פנקס שותף פעיל למאבק אנונימוס
ברפורמה שיזמה
הממשלה בתעשיית הביצים. פנקס גם הוביל יוזמות שקיצרו באורח
דרמטי את מסכת העינויים שהייתה נהוגה בדקות (ולעתים אף שעות) האחרונות לחייהם
של כ-4 מיליון אפרוחים בשנה וכ-4
מיליון תרנגולות
בוגרות בשנה. מכונות שפותחו
ביוזמתו בתוך הממסד החקלאי (במכון וולקני) מחשמלות כיום למוות כהרף-עין את
הקורבנות האלה של תעשיית הביצים, לעומת ההשמדה באמצעות מעיכה איטית שהייתה
נהוגה קודם לכן. פנקס הצליח אפוא לצמצם סבל בהיקף עצום – הישגים עגומים
שעליהם הוא מספר בלב כבד, ללא גאווה.
פיטום אווזים במושב בן זכאי, 2000: אבי פנקס
ועמותתו הם חלוצי המאבק בפיטום;
פנקס גם סייע לאנונימוס במאבק במסגרת כהונתו כיו"ר
עמותת נוח.
"חיות משק בישראל"
הספר "חיות משק בישראל"
יצא לאור לאחרונה בהוצאת חי-משק, והוא ניתן לרכישה דרך העמותה בלבד. הספר
כולל פרקים על 8 פרקטיקות של פגיעה בחיות ותקליטורים עם 9 סרטונים ו-5 מצגות.
בספר ובתקליטורים ניתן למצוא חומר רב על תעשיות בעלי-החיים, שאינו קיים בשום
פרסום אחר בעברית. עם זאת, לא מדובר במבוא שיטתי לתחום אלא במסמך כמעט פנימי,
החושף את עבודתה המורכבת של אחת מהעמותות הפחות מוכרות והיותר משפיעות על
בעלי-חיים בישראל. מומלץ לקרוא את "חיות משק בישראל" מתוך אמפתיה ביחס
לטעויות הלשוניות ולבעיות הניסוח, שהן טיפוסיות לספר בהוצאה עצמית. רוב הספר
מורכב מעבודות שנכתבו באמצע שנות ה-90, וברוב המקרים הוסיף פנקס עדכונים
קצרים (שאמנם גם הם התיישנו בחלקם) על שינויים שחלו בישראל.
תאי בידוד ל"עגלי חלב", 14.12.2007 (כיום שיטה זו אינה
חוקית):
גם במאבק זה היו פנקס וחי-משק החלוצים, לפני שאנונימוס
נכנסה לתמונה.
רווחת בעלי-חיים
אי-אפשר לסקור את "חיות משק
בישראל" מבלי להתייחס לבעיות שעולות מתוך גישתו של פנקס לחקלאות (הידועה במונח המטעה "רווחת
בעלי-חיים"). פנקס לא עוסק בקידום הטבעונות או הפחתת הצריכה של מוצרים מהחי,
אולם עיקר יוזמותיו ממילא אינן מופנות לצרכנים אלא למנגנון החקלאי. אין
בישראל "איש של בעלי-חיים" שהצליח כמוהו להתקרב לחקלאים בשטח, לארגוני חקלאים
ולמשרד החקלאות. הישגי חי-משק נובעים ישירות מיכולתו לבנות קשרים טובים עם
מנצלי החיות ומנכונותו לעסוק בתחומים מעיקים במיוחד.
מצד אחר, הקירבה למנגנון החקלאי היא היבט מעיק ב"חיות משק בישראל". רוב
הספר מבוסס על עבודות שכתבו עבור חי-משק סטודנטיות וסטודנטים לביולוגיה
ולרפואה וטרינרית. ניכר שאיש מהסטודנטים/יות אינו בקיא ב מדע רווחת
בעלי-החיים. התחום מפותח בחו"ל ומשגשג בכתבי-עת מתמחים, שכותבי המאמרים
בספר כמעט שלא השתמשו בהם. לכן המתודולוגיה של העבודות שבספר מקנה לעתים
קרובות עדיפות בעייתית למדדי מצוקה גופניים מוגבלים על-פני תצפיות בהתנהגות.
יתרה מזאת, תיאורי הפרקטיקות החקלאיות שבספר, מערבים כמעט ללא הבחנה בין הגישה
שעניינה מניעת סבל מחיות – לבין נקודת-המבט החקלאית, הנצלנית. הספר מלא
באופן לא ביקורתי במונחים חקלאיים רומסניים, כגון "מגדל", "מטילה" ו"ביצועים"
(כלומר: "בעל משק המנצל חיות", "תרנגולת המנוצלת בתעשיית הביצים", "כמות
הבשר, הביצים, החלב וכו' שמפיק גוף החיה בהתאם לערך הכלכלי שמקווים מנצליה
להפיק ממנה"). 
כלוב סוללה בכפר הנוער שפיה, 22.3.2009: פנקס וחי-משק
מקדמים מזה שנים
את הניסיון לפתח שיטות חלופיות הן
לכלובים והן להשרה הכפויה בתעשיית הביצים.
מסמך עבודה
היבטים אלה של "חיות משק בישראל"
יהיו בלתי נסלחים אם נתייחס לספר כאל חיבור עבור הקהל הרחב, אולם הם מובנים
ורצויים כשמכירים בספר כבסיכום מסמכי עבודה של עמותה הפועלת בקרב המערכת
החקלאית. מפרספקטיבה זו, "חיות משק בישראל" מספק לנו הצצה לסוג מיוחד זה של
פעילות למען בעלי-חיים, והוא אף יכול לשמש כחומר עזר למפגש עם חקלאים ועם
אנשי הממסד החקלאי. עבור קהל זה, אכן אין טעם בהפרדה בין הדיון בבעלי-חיים
כיצורים בעלי תחושות, רצונות ומעמד מוסרי, לבין הדיון בהם כמרכיבים במנגנון
תעשייתי-כלכלי. כאן חשוב לזכור מהי השורה התחתונה בכל אחד מפרקי הספר: בידיכם
– החקלאים, אנשי הממסד החקלאי והמחוקקים – האפשרות לצמצם את סבלן של החיות
הנתונות בשליטתכם לפי רשימת המלצות סבירות, מבחינתכם!
השמדת אפרוחים זכרים במדגרת פאלק בפתח תקווה, 2001: פנקס
וחי-משק יזמו שיטה להשמדה מהירה מאוד,
שהחליפה את השלכת האפרוחים לפח.
תוכן הספר
בתחילת הספר מופיע תרגום של האמנה הלאומית לרווחת בעלי-חיים שמנסה
הארגון WSPA לקדם
כהצהרה מטעם האו"ם.
הפרק פיטום אווזים מבוסס על עבודה של משה עזר מ-1996
בנושא שיטות הפיטום ונזקיהן לעופות. עזר מוסיף חישוב המראה שכבר אז היה מדובר
בענף מפסיד, ששרד ככל הנראה בזכות סבסוד ממשלתי. העורך הוסיף נקודות ציון
במאבק נגד הפיטום עד אוקטובר 2003 (מאז חלו התפתחויות חשובות). עוד בפרק:
סיכום וניתוח של פסק-הדין של בג"ץ בעניין פיטום האווזים, מאת עו"ד יוסי
וולפסון. התקליטורים כוללים מצגת של וולפסון בנושא זה (השימושית שבין המצגות
עבור המעוניינים להשתמש בהן להרצאות) וסרטון של אנונימוס על הפיטום.
הפרק עגלי חלב מבוסס על עבודה של יעל גרינברג מ-1996
על שיטות החזקת "עגלי חלב", תוך השוואה בין שיטות שונות שהיו נהוגות באנגליה
ובישראל. הכותבת ממליצה על העברת התעשייה למכלאות קבוצתיות (במקום כלובים
אינדיבידואליים) ואספקת מזון ראוי, הכולל ברזל וסיבים. הפרק כולל תוספת של
וולפסון מיולי 2006, ובה סיכום תקנות צער בעלי-חיים בעניין "החזקה
של עגלי חלב". בתקליטורים מופיע סרטון של אנונימוס בנושא.
הפרק המתת אפרוחים זכרים של מטילות מבוסס על עבודה של
אמנון כץ מ-1996, על רקע הנוהג שרווח אז לזרוק את האפרוחים החיים לזבל. כץ
משווה בין הרג בגז CO2 לבין הרג באמצעות חיתוך מהיר, מגיע למסקנה שפיתוח
מכונה להרג בחשמל יניב תוצאות שימושיות יותר, ומקווה שביום מן הימים תפותח
שיטה שתמנע את הדגרת הזכרים מלכתחילה. הפרק כולל גם פירוט על ניצול כלכלי של
האפרוחים החיים והמתים. העורך הוסיף התייחסות לפיתוח מכונת ההרג החשמלית,
שהשימוש בה הפך לדרישה סטנדרטית מן המדגרות בישראל. בתקליטורים מופיע סרטון
על ההרג בשיטה הישנה לעומת ההרג במכונה.
הפרק מטילות בסוף דרכן מבוסס על עבודה של שרון שורץ
מ-1996(?), המתארת את השיטות שהיו נהוגות להרג תרנגולות בתעשיית הביצים: החל
בהוצאה מהכלובים, עבור בנסיעה ובפריקה, וכלה בהרג. שורץ משווה בין טכניקות
שונות המשמשות בשלבים אלה, ומסיקה שרוב הסבל הכרוך בהן יימנע אם התרנגולות
יישחטו במשק. העורך מוסיף הערה בעניין פיתוח המכונה הניידת להרג באמצעות
חשמל, אשר השימוש בה (בתוך המשקים) הפך לסטנדרט מטעם המועצה לענף הלול.
בתקליטור מופיעה תוכנית כלבוטק, שחשפה את ההרג המחריד של התרנגולות על-ידי
מעיכה. עוד בתקליטור: תיעוד הרג באמצעות המכונה.
הפרק לולי חופש, ביצי חופש כולל תיאורי תרנגולות
בכלובי סוללה ובלול ללא כלובים מאת פנקס ושורץ (2007), ואת עיקרי "תקן
לגידול ולשיווק ביצי חופש" שהוכן על-ידי חי-משק בשיתוף עם משרד החקלאות
ולולנים. בתקליטורים יש שני סרטונים ומצגת בנושא.
הפרק השרה כפויה מבוסס על עבודה של רינה ששון מדצמבר
2004, ובו היא סוקרת שיטות שונות ל השרה כפויה (הרעבה
שנועדה לגרום לחידוש ההטלה המוגברת). ששון בוחנת את הפגיעה בתרנגולות ואת
הכדאיות הכלכלית של כל שיטה, וממליצה להמיר את ההרעבה בתוספת אבץ וסידן למזון
התרנגולות. לפרק נלווית מצגת.
הפרק רווחת פרות חולבות בישראל מבוסס על עבודה של מיכל
לביא מנובמבר 2002, שעיקרה תוצאותיו של שאלון שמילאו מפעילי 53 רפתות בישראל.
התוצאות מתמקדות במרחב המחיה, המצע ברפת, כמות החלב, תכיפות החליבות, הפרדת
הפרות מהעגלים, צינון הפרות בקיץ, כריתת זנב, סימון, פיקוח רפואי ועוד. לפרק
נלווית מצגת.
הפרק רווחת היונים וצמצום נזקיהן מבוסס על עבודה של
אסף נבות מ-1996, והוא סוקר שיטות להרחקת יונים,
להריגתן וללכידתן, בדגש על השיטות לסילוק יונים משדות תעופה.
לסיכום, הספר והתקליטורים "חיות משק בישראל"
יעניינו כל אדם שאכפת לו ממצב החיות שמנוצלות בחקלאות, ויש לו נכונות להתמודד
עם חומר טכני שעבר עריכה מעטה בלבד. עניין מיוחד יעורר הספר בקרב
המבקשים לפעול מול חקלאים או מחוקקים, וכן בקרב המתעניינים בהתפתחות
ההגנה על חיות בישראל.
מקור
אבי פנקס (עורך), חיות משק בישראל: מחקר, הומאניות ועשייה,
(ישראל: העמותה למען חיות משק, 2009). 223 עמודים ומארז המכיל 2
תקליטורים.
לרכישת הספר יש לשלוח המחאה על סך 65 ₪ לכבוד העמותה למען חיות משק,
רח' גאולים 8, ראשון לציון 75280.
פינת התזונה
מאכלים עירקיים טבעוניים
סבח 054-9986953 או שי 054-8126769; איסוף עצמאי מרמת גן
המטבח של סבח הוא עסק ביתי חדש, המציע מנות
מבושלות לפי הזמנה מראש. את המנות שהוזמנו יש לבוא ולקחת באופן עצמאי משדרות
התמרים (ליד רחוב ז'בוטינסקי) שברמת גן. המאכלים מהווים בעיקרם גרסאות צמחיות
למאכלים עירקיים בשריים, שסבח החלה לפתח לפני שנים לבקשת בנה הצמחוני.
התוצאות דומות בטעמן למקור המסורתי.
התפריט
ירקות
ממולאים: קישוא, עלי גפן, בצל, סלק, גמבה או חציל, במילוי
באורז בטעם חמוץ-מתוק. המחיר לסיר (כ-10 מנות): ירק מסוג אחד 70 ש"ח; סיר
מעורב 100 ש"ח.
קובה: מעטפת סולת במילוי תערובת סויה, בצל ועשבי
תיבול. המחיר לסיר (25-20 יחידות שהן כ-7 מנות) לפי סוגי רטבים: רוטב במיה
100 ש"ח; רוטב סלק או רוטב דלעת 90 ש"ח. מומלץ לקחת קובות עם סיר (כ-7 מנות)
אורז לבן 30 ש"ח.
קובה פטטה: תערובת סויה, שקדים וצימוקים, בעטיפת
תפוח-אדמה מבושל בטיגון קל. המחיר ל-10 יחידות (כ-5 מנות) 50 ש"ח.
קובה בורגול: תערובת סויה, שקדים וצימוקים,
בעטיפת בורגול מטוגנת. המחיר ל-10 יחידות (כ-5 מנות) 60 ש"ח.
סמבוסק חומוס: בצק קמח חיטה מטוגן במילוי חומוס
ובצל מטוגן, בתיבול עשיר. 50 ש"ח ל-10 יחידות.
בתמונה: סיר קובות במיה
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם
אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | | 
