פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום א', 28.9.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

טבעונות בחיפה

מפגש נוסף של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה יתקיים ביום ה', 2.10.2008. הפעם נקיים דיון בנושא "בני אדם כבעלי-חיים" בהנחיית סלבה סבירידובסקי. לפרטים – veg.haifa@gmail.com או מיכל: 052-4323357. הקבוצה מיועדת לגילאי 21 ומעלה. 

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס אפשר לקבל כרוזים בגודל A3. לפרטים: דניס 052-8012583 או Denison.XD@Gmail.com (נא לציין שם מלא, כתובת דואל ומספר טלפון).

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה. אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים במרכז ת"א או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

וואלה! קידמה פוגעת. ברשימה "הבחירות בקידמה" (22.9.2008) בוחן דדי שי את השפעת הקידמה הטכנולוגית על בעלי-חיים: הלעטה באנטיביוטיקה ומניפולציה תזונתית כדי לאפשר לחיות להתקיים בכליאה צפופה, ומניפולציות הרסניות בתכונות התורשתיות. לדעת שי, "אנחנו לא צריכים לגנות את הקידמה כשלעצמה, אלא לנסות לפתח במקביל לקידמה המדעית, המאפשרת לנו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות למרר את חייהם של בעלי-החיים, גם קידמה מוסרית, המכירה יותר ויותר בכך שגם להם יש רגשות, ושצריך להפסיק להתייחס אליהם כמו אל חפצים לשימושנו, שניתן לנו לעשות בהם ככל העולה על רוחנו."

nrg מעריב שיבוט. בכתבה "בקרוב בצלחת: בשר, דג ועוף בהנדסה גנטית" (21.9.2008) מדווח אלכס דורון כי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) חשף באמצע ספטמבר הנחיות חדשות שיסדירו את הפיקוח על בשר בקר, עוף, ודגים שעברו הנדסה גנטית. ההנחיות החדשות נועדו לאפשר, למשל, גידול דגי סלמון במהירות מואצת; פיתוח חיות שעמידות יחסית בפני מחלות הנפוצות במשקים תעשייתיים; ופיתוח חיות שיפיקו מגופן חומרים עם ערך רפואי. מוצרים מחיות מהונדסות גנטית יצטרכו לעבור אישור FDA ושיווקן יחייב סימון ברור.

ynet ירי בנודדים. בכתבה "עונת נדידת הציפורים בשיאה - וגם הציידים בשטח" (23.9.2008) מדווח ארז ארליכמן על עלייה במספר הציפורים הפצועות והמורעלות שנמצאו לאחרונה בארץ וקיבלו טיפול. מצאתם ציפור או חיית בר פצועה? טלפנו 6911*

ynet אסון אקולוגי. בכתבה "זיהום הנפט החמור בעולם: המיכלית אקסון ולדז" (20.9.2008) מספרת ענת אבישר על תאונת מכלית הנפט באלסקה ב-1989. בין התוצאות: "בין 250 אלף ל-500 אלף ציפורים מתו, 5,000 לוטרות, 300 כלבי ים, 250 עיטמים לבני ראש, ו-22 לווייתני אורקה מתו כתוצאה משפיכת הנפט במפרץ. נזק נוסף נגרם גם לדורות העתידיים של דגי הסלמון וההרינג במפרץ – מיליארדי ביצים הושמדו כתוצאה מהנפט הסמיך." חברת אקסון הואילה להשתתף בהוצאות הניקוי רק בעקבות לחץ ציבורי, ובית-המשפט בארה"ב חייב אותה בקנס צנוע. בעקבות האסון, הוחמרו דרישות האבטחה למכליות נפט.

וואלה! מקרטני. בכתבה "ואז בא פולי" (25.9.2008) מספרת ליבי אביכזר על הפעילות החברתית הענפה של פול מקרטני, ובכלל זה עבודתו לקידום הצמחונות. הנושא נדון ביתר הרחבה בכתבה "'אני פול מקרטני ואני צמחוני'" (nrg  מעריב, 25.9.2008).

וואלה! דגים – רק במים. בטור "עוף? לא טוב (וגם לא דג)" (26.9.2008) מספרת תמי ניניו על ארוחות דגים וסרטנים מעורות חלחלה שהשתתפה בהן, עד שעברה לצמחונות. בטור מוזכרת ללא פירוט החשיבות של חומצת השומן אומגה 3, אשר יש החושבים בטעות שהיא מופקת רק מדגים.

תזונה

חלב רעיל. ב-22.9.2008 הכריז משרד הבריאות הסיני שאלפי תינוקות במדינה חלו לאחר ששתו מוצרי חלב מזוהמים. למחרת נמסר שמספר התינוקות החולים מגיע ל-54,000. החומר המזהם הוא מלמין, כימיקל עתיר חנקן המשמש בתעשיית הפלסטיקה והדישון. המלמין נמהל בחלב לאחר שדולל במים, כדי שבדיקות חנקן לא יחשפו את הדילול. תינוקות ששתו תחליף חלב עם מלמין תקופות ממושכות עלולים לפתח אבנים בכליות ולסבול מכשל כלייתי, וגם גורים בגני חיות בסין נפגעו לאחר שהוזנו באבקת חלב מזוהמת (כמו כן, בשנת 2007 גרם זיהום מלמין במזון ל"חיות מחמד" שמקורו בסין למותם של מאות או אלפי חיות). לאחר החשיפה התגלו עקבות מלמין במוצרי חלב מתוצרת למעלה מ-20 חברות חלב וביניהן החברות הגדולות בסין. גוף פיקוח ממשלתי גילה מלמין בקרוב ל-10% מדגימות החלב והיוגורט לשתייה שבדק. חלק מחברות החלב הן בבעלות משותפת עם חברות מערביות, וסין מרבה לייצא מוצרי חלב. מדינות ברחבי העולם הגבילו את ייבוא מוצרי החלב מסין בעקבות הגילוי.  

מקורות

"Questions and Answers on melamine", World Health Organization, accessed 27.9.2008.
"סין: הכימיקל המסוכן התגלה בעוגיות יפניות", nrg מעריב, 26.9.2008.

AP, "האיחוד אסר ייבוא מוצרי חלב מסין", הארץ, 26.9.2008, עמ' 15.

"סין: החלב המזוהם פוגע גם בחיות", ynet ,25.9.2008.

משה ריינפלד, "שערוריית החלב הסיני מתפשטת למערב", Nfc ,24.9.2008.

רויטרס, "'פרשת רמדיה הסינית': ייצוא החלב המזוהם יפסק", ynet ,23.9.2008.
"סין: מספר התינוקות החולים עלה ל-54 אלף", הארץ, 23.9.2008.

משה ריינפלד, "13,000 תינוקות חלו בסין מחלב מזוהם", Nfc ,22.9.2008.

דגים רעילים. בכתבה "אזהרה: ניקוי דגים עלול לגרום לזיהום" (הארץ, 23.9.2008) מוסר יובל אזולאי את אזהרת משרד הבריאות מפני זיהום בחיידק Vibiro Vulnificuf, המצוי בעיקר בדגים מסוג אמנון (מושט), בורי ודניס. "חיידק זה עלול לגרום לזיהומים חמורים המאופיינים בכאבים חזקים, בצקות ודלקות תת עוריות. בשנה האחרונה, כך עולה מנתוני משרד הבריאות, התגלו לפחות 10 מקרי תחלואה בעקבות חיידק זה. [...] ועל חולים במחלות כרוניות או כאלה שסובלים ממערכת חיסון חלשה או מפצעים פתוחים בידיים להימנע מכל מגע עם דגים." אחיה ראב"ד מוסיף ("חיפה: ימאים אוקראינים דגו, אכלו – ואושפזו", ynet  ,21.9.2008) כי שבעה ימאים מאושפזים בחיפה בעקבות דג שאכלו.

וואלה! (דוקטורס) חמוציות. בכתבה "הכל על מיץ חמוציות ומניעת מחלות" (21.9.2008) מציגה לימור בן חיים תוצאות של ארבעה מחקרים שבדקו את ההשפעות של צריכת חמוציות על בסיס יומי, בצורת מיץ. החמוציות מכחידות חיידק הגורם דלקת בקיבה, הורסות תאים סרטניים שגדלו בוושט, ומורידות את רמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם.

הדילמות המוסריות הקשות
כשלא יתכן פיתרון פשוט לקונפליקט בינינו לבין חיות אחרות

מהו הדבר הנכון לעשות מבחינה מוסרית כאשר פגיעה מסוימת בחיות נחוצה מאוד לקיומנו? אריאל צֹבל מזהיר שלא להתפתות אחר תשובות פשוטות מדי ומציע נקודות מנחות לטיפול בשאלות מורכבות כאלה, עם דוגמה מתחום ההדברה החקלאית.

דילמות קלות
יש שאלות מוסריות שקל להכריע בהן. השאלה "האם התעללות בחיות לשם בידור היא מעשה ראוי?" תעורר תשובה שלילית נחרצת לפי כל גישה מקובלת למוסר. לצורך בבידור לא מייחסים משקל מוסרי גדול, כשמולו ניצבים סבלן של החיות וההנחה שהתעללות היא התנהגות מעוותת ומסוכנת לחברה. הערכים ברורים, העובדות ברורות, וקל להכריע כאן באופן גורף. הכרעה דומה ניתן לקבל גם כשמדובר בהתעללות בידורית ממוסדת: קרקסי חיות, פינות ליטוף, רודיאו, ציד כ"ספורט", מרוצי סוסים וכו'. אמנם, לא מדובר כאן רק בסיפוק בידורי חולף אלא גם בתרבות של קהילה מסוימת ובפרנסה של אחדים מחברי הקהילה. אולם אלה הם עדיין צרכים שוליים: אילו, למשל, הופסקו כל מופעי הרודיאו, חובבי הרודיאו היו לומדים ליהנות מבידור אחר ועובדי הרודיאו היו מוצאים עבודה אחרת, ללא מחיר חברתי נוסף.

גם השאלה "האם מן הראוי להיות צמחוני?" קלה להכרעה מבחינה מוסרית – לפחות בחברת השפע התעשייתית (כמובן, הכרעה קלה מבחינה מוסרית אינה מעידה שהפיתרון קל להגשמה בפועל!). אמנם, ההכרעה קלה רק אם יודעים עד כמה משקים תעשייתיים פוגעים בחיות (וגם בבריאות הצרכנים, בסביבה ובכלכלה הכפרית) ואם מסכימים שלבעלי-חיים יש מעמד מוסרי כלשהו. ויכוחי מוסר על צמחונות ממשיכים להתקיים כי רבים מהמתווכחים בורים לגבי העובדות ואינם שומרים על עקביות בין הנחות מוסריות למסקנות. אך כשמתגברים על מכשולים אלה, ההכרעה המוסרית קלה.

דילמות קשות
במקרים רבים, ההכרעה לטובת צד אחד קשה גם כשיש הסכמה בסיסית על עקרונות המוסר וידע עובדתי מספיק. במקרים אלה, כל עוד ממשיכים הצדדים להתקיים ושואפים לממש את צרכיהם הקיומיים, אחד מהם לפחות ימשיך לוותר ויתור כואב או להיפגע בכפייה. הנה רשימה של בעיות כאלה:

1. הדברת חקלאית של "מזיקים" כגון מכרסמים וציפורים בשדות ובמחסני מזון.
2. הרס בתי גידול על-ידי חקלאות ובנייה.
3. ניהול (הרג, הגבלת תנועה וכו') אוכלוסיות של חיות בר תחת משבר אקולוגי.
4. "חיות מחמד" – האם ראוי להחזיקן, ואם מחזיקים בהן – באילו תנאים?
5. חקלאות ביתית, כשמספקים לחיות תנאי קיום מצוינים ולוקחים מהן מעט צמר, חלב וכו'.
6. פעולות נגד חיות אלימות או מסוכנות.
7. פעולות נגד חיות המפיצות מחלות או עלולות להפיצן.
8. ניסויים קלים בחיות מעטות, שיניבו תועלת גדולה לאנשים רבים.
9. ניצול חיות להפקת חומרים או אברים המצילים אנשים ישירות.
10. השקעה אישית וחברתית לטובת בעלי-חיים – עד כמה ראוי להשקיע?

בכל הבעיות האלה, ספק אם נגיע לפיתרון מוסרי ברור לטובת צד אחד. אם נכריע בבעיה באופן שיאפשר לנו כבני-אדם להתקיים היטב, חיות רבות ימשיכו להיפגע קשה; ואם נכריע באופן שיאפשר לחיות להתקיים היטב, ניפגע אנחנו באורח בלתי נסבל, או שלפחות נצטרך להתנות את הפיתרון בשינוי תהומי של סדרי החברה (והתמונה מורכבת עוד יותר: בבעיות 5-3 קשה להכריע מהי טובת החיות עצמן, עוד בטרם שקלנו מה טוב לנו). בדרך-כלל ניאלץ להסתפק בפיתרון מוסרי "מלוכלך", הכולל פשרה על חשבון החיות.

בלי טריקים!
לעתים קרובות מישהו שולף פיתרון נחרץ לאחת מהדילמות הקשות שלעיל: "צריך לחסל את המיינות בארץ כי זה מין פולש!"; "אסור לקחת חלב מפרה בשום תנאי כי זה ניצול!". מבט מקרוב יגלה שהפיתרון הפשוט נשען על כללי מוסר פשטניים (או על טעויות עובדתיות...). במציאות, אין טריק לפתור בקלות בעיה מורכבת. להפך: השיקול המוסרי המורכב חיוני כאן. אמנם, בעיות פשוטות אפשר לשקול מתוך גישות מוסריות צרות ושונות זו מזו – ולמרות זאת להגיע תמיד למסקנה אחת. אולם מול דילמות קשות, גישות שונות למוסר עלולות להניב מסקנות שונות. לכן אי-אפשר להסתפק בגישה אקראית אחת.

ניהול אוכלוסיות בר: מימין מלכודת המיועדת למיינות (מין זרזיר המתרבה בקלות במקומות שבהם השתחרר מהשבי);

ומשמאל מלכודת ליוני בית. מלכודת המיינות מיועדת כנראה להמשך החזקתן בשבי. היונים שנלכדו ודאי יושמדו.

גישות הולמות
לכל גישה לשאלות מוסריות יש תחומים שבהם היא מטפלת טוב במיוחד. למשל, השאלה "כמה זמן ומאמץ ראוי שאשקיע בפעילות באנונימוס למען בעלי-חיים?" תזכה בטיפול עשיר במיוחד במסגרת גישה שעניינה הוא האיזון בין תחומים שונים של אחריות מוסרית בחיים ומידות טובות שונות. לעומת זאת, השאלה "כיצד ראוי לנהוג בכלב תוקפני?" מתאימה במיוחד לבירור במונחים של זכויות אינדיבידואליות, אמון וריסון. אם ננסה ליישם גישה זו על השאלה הקודמת, לא נתקדם הרבה.

גישות סותרות
אין רע בכך שגישות שונות למוסר עשויות להניב הכרעות שונות מול דילמות קשות. החוכמה היא להשוות ביניהן ולהפיק את המרב מכל אחת מהן. אולי הפיתרון שנקבל כך אינו מושלם, אבל הוא לפחות לא שרירותי. הנה שתי דוגמאות לשאלות שבהן גישות מוסריות שונות מניבות שיקולים שונים:

• האם מוצדק לנצל חזירים להפקת אברים להשתלה באנשים? כדי להשיב על כך, אפשר להתמקד בסבל: כמה יסבלו החזירים בתעשיית האברים וכמה סבל יימנע מהאנשים שהושתלו בהם האברים? אם יתברר שהחזירים לא סובלים כלל, הדילמה המוסרית תוכרע לטובת ההשתלות. אולם אם נשקול את הדברים במונחים של זכויות מוסריות, נגלה שהתעשייה שוללת זכויות בסיסיות מהחזירים (כגון הזכות לחיות) ולכן הכף נוטה דווקא לטובתם.
• האם מוצדק לעודד חתולים להתרבות כדי לגדל אותם כ"חיות מחמד"? במונחים של זכויות מוסריות, השליטה ברבייה של החתול והגבלת חופש התנועה שלו הן בעייתיות. גישה זו נוטה אפוא נגד החזקת "חיות מחמד" בכלל. אולם גישה המתמקדת בפיתוח אישיות מוסרית תעודד דווקא טיפוח "חיות מחמד", כי האחריות כלפי החתול והקשר הקרוב איתו מפתחים באדם רגישות מוסרית מיוחדת כלפי חתולים ובכלל.

ההשוואה בין המסקנות שהושגו בגישות שונות, לא תניב הכרעה פשוטה. אבל בעקבות ההשוואה, קל לזהות את החסרונות של כל אחת מהגישות. מעבר לכך, כל גישה פתחה דיון מובחן, המחייב בירור של עובדות בכיוון אחר. סיכום השיקולים השונים אמנם מסובך, אבל לפחות התוצאה מאוזנת.

שאלות מנחות
כדי להמחיש אילו שאלות כדאי לשאול כשבוחנים דילמה מוסרית קשה, ניישם מספר גישות על שאלה אחת בנושא הדברה חקלאית: "כיצד להתמודד עם 'מכת נברנים' אזורית?"

חורי מחילות של נברנים – מכרסמים האוכלים בין השאר גידולים חקלאיים

א. תועלתנות
התועלתנות, כשיטה בפילוסופיה של המוסר, מבקשת להעריך כמה סבל או תועלת יפיקו הצדדים השונים עקב הקונפליקט, לשקלל את הסבל/התועלת משני הצדדים ולהכריע בהתאם לכך. שאלות תועלתניות הן: כמה סבל גורמת ההרעלה לנברנים? האם יש רעלים שאינם גורמים סבל? האם הפסקת ההדברה תגרום מחסור במזון לאנשים? אם כן, כמה אנשים יסבלו מהמחסור ועד כמה הם יסבלו?

נברן השדה

ב. זכויות וחובות
לפי גישה זו, מתמקדים בדברים שראוי לעשות כי הם טובים בפני עצמם ובדברים שצריך להימנע מהם מהטעם ההפוך. הדגש הוא על ציות לכללי המוסר הנכונים. אם כן: מהן הזכויות הבסיסיות של הנברנים? האם זכותנו להגן על המזון שלנו שקולה לזכות של הנברנים להתקיים בשדות? אם נמנע מהם להמשיך להתקיים בשדות, האם זו חובתנו לספק להם מקום חלופי?

ג. מידות מוסריות
גישה זו מתמקדת בטיפוח המידות הטובות ובריסון המידות הרעות של האדם המוסרי. שאלות: האם ההדברה מבטאת אטימות, עצלות או נקמנות? האם השימוש בהדברה ביולוגית מטפח תחושת אחריות כלפי הטבע ורגישות לאיזון האקולוגי? האם הימנעות מהדברה מטפחת תחושת שותפות עם קהילת היצורים החיים? האם האחריות שלנו כלפי הקהילה האנושית הקרובה מחלישה את האחריות שיש לנו כלפי הנברנים?

גוויות נברן ויערון שנמצאו בקן של תנשמת. הזוג קינן בתיבה שהוצבה בשדה במסגרת הדברה ביולוגית בצ'שייר, אנגליה.

ד. השוואה
גישה זו בוחנת אם אנו משתמשים במושגים המתאימים לניתוח הבעיה, שמא הדיון שלנו מוטה מראש בגלל שימוש במושגים "משוחדים". בדרך-כלל, הביקורת המוסרית על התנהלות קונפליקטים בין בני-אדם זכתה לביקורת מוסרית מפותחת יותר מהביקורת על קונפליקטים עם חיות. לכן כדאי לחפש אנלוגיה משכנעת בין הבעיה שלפנינו לבין בעיה מוכרת בין בני-אדם, ולבחון את המושגים המרכזיים שנהוגים בביקורת המוסרית בעניין. את המושגים הביקורתיים "האנושיים" ננסה ליישם על הבעיה המקורית. למשל, הקונפליקט בינינו לבין הנברנים דומה מבחינות רבות למלחמה. אם כן: האם הדברה משולה ל"מלחמה צודקת", או שיש אפשרות ריאלית ל"דו-קיום"? מהו היחס הראוי ל"אויב" שאין אפשרות לקיים איתו משא-ומתן ולהגיע להסכם שלום? האם ניתן לזהות בשדות "אוכלוסייה אזרחית" שפגיעה בה היא פשע מלחמה (נברנים שאינם פוגעים ביבול, מינים אחרים) ואם כן, מהן ההשלכות על אופי ה"לחימה" המותר? האם ניתן להבחין בין "נשק קונבנציונלי" (תנשמות, מלכודות) ל"נשק לא קונבנציונלי" (רעל)?

שתי שיטות להדברת נברנים: מימין מלכודת הרג המיועדת להצבה במחילות נברנים, ומשמאל רעל.

לסיכום, עדיף להתאמץ!
לא קל לסכם את הדיון הרבגוני הזה ולהכריע בדוגמה בנושא הנברנים – בין השאר משום שעדיין חסר לנו ידע הכרחי על נברנים ועל שיטות מאבק חלופיות, והשגת ידע אמין ומאוזן היא בעיה גדולה בפני עצמה. אולם, הדיון הרבגוני קובע את תחומי הדיון ומנחה אותנו בחיפוש ידע נוסף. הסתבר לנו, אם כן,

• שחשוב מאוד לברר מה בדיוק אנו עתידים להפסיד בכל שיטת מאבק ספציפית או בדו-קיום עם הנברנים;
• שגם אם החלטנו "להכריז מלחמה", האחריות המוסרית שלנו לא נגנזה ויש הבדל מוסרי מהותי בין דרכי מאבק שונות;
• וש"המזיק"/"האויב" אינו מהווה בהכרח אוכלוסייה אחידה שיש להתייחס אליה תמיד בדרך אחת, אלא ייתכנו התנהגויות שונות ונסיבות שונות, המחייבות יחס שונה.

כל זה ודאי לא פשוט, אבל הסיבוך הוא דווקא יתרון. מול בעיות מורכבות, עדיף שלא להתפתות אחר פיתרונות פשוטים.

המאמר מבוסס על דיון ציבורי בהנחיית המחבר, שנערך בהפקת אנונימוס ב-22.9.2008.

פינת התזונה
ירקות כתומים בחלב קוקוס

החומרים (עבור 8-6 מנות)

3 גזרים גדולים
2 בטטות קטנות
חתיכת דלעת (לפי הגודל הנמכר בשווקים ובמרכולים)
דלורית קטנה
8-6 שיני שום חתוכות לפרוסות
1 כוס עדשים ירוקים, שהושרו למספר שעות
1 קופסת שימורים של חלב קוקוס
כפית גדושה אבקת קארי
2 עלי דפנה
מקל קינמון
זרעי כמון
4-2 ניצני ציפורן
רבע כפית פלפל צ'ילי קצוץ דק (לאוהבי חריף חצי כפית)
כפית ג'ינג'ר (זנגביל) טרי מגורר או חצי כפית אבקת ג'ינג'ר
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
5 כפות עלי כוסברה טריים קצוצים

מעט שמן זית לטיגון

ההכנה

1. מחממים שמן זית בסיר גדול ומטגנים מעט את פרוסות השום וזרעי הכמון. מוסיפים את העדשים ומכסים אותם במים רותחים (במהלך הבישול ניתן להוסיף מים במידת הצורך). מבשלים עד שהעדשים רכים והמים התאדו (כחצי שעה).
2. פורסים את הגזר לפרוסות עבות וחותכים את הבטטות, הדלעת והדלורית לקוביות גדולות (2 ס"מ). מאדים את הירקות בכלי אידוי או במיקרוגל עד שיהיו אכילים אך לא לגמרי רכים (האידוי שומר טוב יותר מבישול על הטעם ועל הערך התזונתי).
3. מוסיפים את הירקות לעדשים המבושלים. יוצקים את חלב הקוקוס ומוסיפים את שאר התבלינים. מערבבים מבלי להפוך את התבשיל לעיסה, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כ-5 דקות עד להתרככות הירקות. בתום הבישול מוסיפים 2 כפות של עלי כוסברה קצוצים ומערבבים.
4. מוציאים את הקינמון והציפורן, מגישים עם אורז ומקשטים כל מנה בכוסברה הקצוצה שנשארה.

מתכון וצילום: עינת סטולר