אנונימוס לזכויות בעלי-חיים

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878 פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,


לפניך גיליון מס' 226 (28.10.2005)


בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. מסע מחאה ארצי נגד תעשיית "עגלי החלב"
  3. פרוות ארנבונים: לא מוצר-לוואי
  4. פינת התזונה: חדש על המדף - נקניק מהצומח

בברכה,
צוות אנונימוס

1. חדשות ופעילויות

"עגלי חלב": הפגנה בחיפה

ביום ב', 31.10.2005 בשעה 17:00, תקיים אנונימוס הפגנה נגד תעשיית "עגלי החלב" במרכז זיו (רח' טרומפלדור פינת ברל כצנלסון). לפרטים נוספים - שני: 054-5889672

לחתימה על עצומה לשחרור "עגלי החלב"


לפעול באנונימוס!

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ה', 3.11.2005, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878


שפעת העופות

השבוע זוהתה התפשטות נוספת של שפעת העופות בעולם. ב-20.10.2005 אובחנו בטייוואן עופות חולים בנגיף לאחר שהוברחו מסין, ובמקביל לכך הודיעה וייטנאם על הופעת מקרים חדשים של המחלה בבעלי-חיים במדינה. משרד החוץ בבייג'ין אישר כי הנגיף אובחן ב-2,600 עופות בחווה במחוז מונגוליה הפנימית. ב-21.10.2005 נמסר מבריטניה על תוכי שחלה בשפעת לאחר שנמצא בהסגר עם עופות מטייוואן. במקביל לכך דיווח משרד החקלאות בקרואטיה שהמחלה התגלתה בקרב שישה ברבורי בר במזרח המדינה. ברוסיה נמסר על זיהוי הנגיף במספר להקות חדשות, ומעריכים כי ישנם לא פחות מ-20 מוקדים שונים במדינה, שבהם ישנו חשש כי עופות נדבקו במחלה. ב-22.10 מסר השירות הווטרינרי בשבדיה כי איתר ברווז שמת מהווירוס.
עד כה ננקטו צעדים מוגבלים להגבלת המסחר בעופות. האיחוד האירופי אסר על ייבוא עופות מטורקיה, מרומניה ומחלקים נרחבים ברוסיה, וכן על הצגת ציפורים חיות בשווקים ביבשת. גרמניה ואוסטריה הודיעו כי יעבירו למכלאות את כל העופות הגדלים במשקים פתוחים, כדי למנוע מגע בינם לבין עופות נודדים. ב-23.10 אסרה הרשות הפלסטינית על ציד ציפורים נודדות.
לפי כתבה בהארץ, "בכירים בענף הלול" אומרים ש"גילוי המחלה בלול אחד בלבד, או אפילו אצל תרנגולת חצר אחת, יפיל מיד בעשרות אחוזים... את הביקושים לביצים, לבשר טרי, לבשר מעובד ומוצרי לול אחרים לתקופה ארוכה."

כדאי לכתוב לעיתונים בנושא: לולים צפופים הם המקור לנגיף המסוכן, שמשוכפל בהם בקלות במספרים עצומים; הקורבנות העיקריים של המגפה הם העופות, שמושמדים בשיטות אכזריות במיוחד; גם ללא המגפה, העופות סובלים מצפיפות קטלנית ומרגישות קיצונית למחלות; צמחונות היא הדרך היסודית ביותר להילחם במגפה.

על המגפה בהולנד, אביב 2003; ובדרום מזרח אסיה, ראשית 2004.

כתבות נבחרות בנושא:
רויטרס, "שפעת העופות: עכשיו בשבדיה", nrg מעריב, 22.10.2005.
מיכאל דבורין, "שפעת העופות: מקרים נוספים ברוסיה קרואטיה ובריטניה", nfc 22.10.2005.
עמירם כהן, "בכירים בענף חוששים: הנזק יגיע למאות מיליוני שקלים", הארץ (דה מרקר), 23.10.2005, עמ' 10.
"הרשות הפלסטינית אסרה על צייד ציפורים נודדות", הארץ (וואלה!), 24.10.2005.
"תוכי שיובא מדרום אמריקה נשא את הזן הקטלני של שפעת העופות- בריטניה", הארץ, 24.10.2005, עמ' א8.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ: פטמים

כתבה שנייה לתמרה טראובמן בנושא משקים מתועשים: "כך מגדלים שניצל: השבחה גנטית גורמת לחזה ענק, קצב גדילה מהיר פי שניים ואנטיביוטיקה - ליתר ביטחון" (26.10.2005, עמ' א6). טראובמן מתמקדת בנכויות ובתמותה כתוצאה מהעיוותים שנגרמו לעופות כתוצאה מברירה מלאכותית לגדילה מואצת וחזה גדול, ומזכירה גם את הצפיפות, השימוש בזרזי גדילה, ההובלה והשחיטה. כתבה חשובה זו מגלה לקורא, שהעוול המוסרי בצריכת בשר נמצא בכל שלבי החיים של העוף ולא ברגע ההרג בלבד. אולם טראובמן טועה בהציגה "עופות אורגניים" כחלופה; גם מן הכתבה עצמה עולה, שהפגיעות העיקריות בעופות (נכויות תורשתיות, וכן הובלה ושחיטה) זהות בלולים אורגניים ובלולים רגילים. החלופה היחידה לצריכת בשר עוף היא צמחונות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

מוות בגני חיות

לאחר שלאחרונה מתו שתי ג'ירפות בספארי ברמת-גן בגלל בליעת חפצים שזרקו אליהן מבקרים, נמסר השבוע ("קנגורו ב'חי-כיף' בלע ממחטה ומת בייסורים", וואלה!, 24.10.2005) על מות נקבת הקנגרו בלה מחסימת מעיים, בעקבות נייר טישיו שהושלך לכלאה בגן-החיות בראשון-לציון. בפסח השנה מתה שם עז מבליעת שקיות חטיפים שהושלכו אליה. בטור "על רצח הקנגורית בלה ועל פשעים אחרים" (מעריב, 28.10.2005, עמ' 9) כותב יהונתן גפן "ממחטות נייר וחפצים אחרים מושלכים לכלובי החיות במהירות ובעונג מוזר על ידי ילדים, ולפעמים, כפי שראיתי במו עיניי בספארי ברמת-גן, תוך כדי מילות עידוד של הורים מטופשים, שחושבים שהשלט 'לא להאכיל את החיות' לא מפרט אילו חיות בדיוק אסור להאכיל, כי 'קופים אוכלים הכל',, למשל." מות החיות הוא באחריות הנהלת גן-החיות, שאיפשרה מגע קרוב בין המבקרים לחיות הכלואות. זוהי תופעה צפויה כאשר מציגים חיות כבידור לקהל. ספרו למכריכם על המקרים הללו ושכנעו אותם שלא לבקר בגני-חיות!

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

עוד בעיתונות הישראלית

מעריב שימפנזה כאדם. בכתבה "משפט הקופים" (nrg מעריב,28.10.2005) נסקר כתב תביעה דמיוני שניסחו משפטנים אמריקאיים להגן על נקבת שימפנזה מפני משלוח למעבדת ניסויים, על בסיס הטענה שהשימפנזה עונה לכל הגדרה רלוונטית של אנושיות. זהו ניסיון מרתק, אולם "מבחן האנושיות" הוא בעייתי: די בכך שחיה מסוגלת לסבול כדי שהשימוש בה יהיה בלתי מוסרי וראוי לאיסור בחוק. בנושא דומה, כותבת עדי כץ באריכות ("חירות שיוויון ואחווה", מעריב סופשבוע, 28.10.2005, עמ' 62) על גורלם המר של 50 קופי אדם בישראל ועל ניסיונו של איתי רופמן להקים עבורם מקלט.


מעריב מאבקים צרכניים. בכתבה "לא עוצרים בירוק" (28.10.2005, עסקים, עמ' 8) סוקרת יעל גרוס מאבקים צרכניים בישראל, ובכלל זה מאבקיה של אנונימוס לזכויות בעלי-חיים.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

ynet אחריות עיתונאית. בטור "בני-האדם הם החיות" (23.10.2005) סוקרת אריאנה מלמד שלושה דיווחים תקשורתיים על חיות "מסוכנות" ומוקיעה את עבודתם הגרועה של העיתונאים: "באמת לא חשוב היכן אתם קוראים, שומעים או רואים ידיעות על האינטראקציה בין בעלי-חיים ובני-אדם, איכשהו שוכחים שלרוב האינטראקציה הזאת היא פרי של חוסר אחריות קרימינלי של בני-אדם, ולא פרי מעשים או מחדלים מכוונים של חיות."


וואלה! הברחת חיות. בכתבה המצולמת וואלה "אלפי חיות בר מוברחות לארץ מדי שנה" (חדשות 10, 24.10.2005) מתייחסת נעמה אייזנבוך, בעקבות גילוי תנין בנחל אלכסנדר, להברחת חיות בר לישראל: כ-1,000 צבי מים, 12 סנאים, 1,500 ציפורים ועוד מספר לא ידוע של נחשים ותנינים, לפי הערכת פקחי רשות הטבע והגנים. דווחו לרשות עם גילוי מקרה של הברחה או החזקת חיית בר מוגנת!


nrg מעריב נתיחות בהוראה. בטור "עתידם בידיכם" (26.10.2005) סוקרת ענת רפואה את השימוש שקיים עדיין בחיות במהלך לימודים במדעי-החיים, וקוראת לסטודנטים להוביל את המעבר לחלופות בהוראה, כפי שכבר נעשה בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב.

למידע על אינטרניש, הארגון המוביל את המעבר לחלופות לבעלי-חיים בהוראה.


הרצאות בבתי-ספר

עם תום החגים ותחילת הפעילות הסדירה בבתי-הספר, אנו מזכירים לקהל שאנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

לפרטים ולתיאום, פנו למשרד: info@anonymous.org.il טלפון: 03-6204878


קסטרו: הפגנה

הפגנה נגד שימוש בפרוות בקסטרו תיערך ביום ה', 3.11.2005 בשעה 17:00, מול סניף קסטרו בדיזנגוף סנטר (דיזנגוף פינת קינג ג'ורג', תל-אביב). מומלץ להביא משרוקיות. ההפגנה מאורגנת על-ידי פעילים מפורום זכויות בעלי חיים בתפוז.
תזכורת: חתימה על העצומה היא חלק חשוב במאבק.


הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006)

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (info@anonymous.org.il)

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il)

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

מידע נוסף על פעילויות קבועות

2. עגלים על גלגלים
מסע מחאה ארצי נגד תעשיית "עגלי החלב"

ביום א', 23.10.2005, פתחה אנונימוס מסע מחאה ארצי נגד תעשיית "עגלי החלב". הפגנות נערכו בארבע ערים שבהן חנה אוטובוס אנונימוס: אשדוד, רחובות, תל-אביב ורעננה. ההפגנות אורגנו בשיתוף עם גרעיני פעילות של העמותה בכל אחד מהיישובים, ובין ההפגנות נערכו ארוחת צהרים טבעונית ופעילות עיונית בנושא זכויות בעלי-חיים. במהלך יום המחאה חולקו אלפי עלוני הסברה, הוחתמו עשרות דפי עצומות ונערכה פנייה נרחבת לכלי תקשורת מקומיים וארציים (עיתונות, רדיו וטלוויזיה). ראיונות עם נציגי אנונימוס נערכו ברדיו ובטלוויזיה מקומית (HOT), ובתוכנית הבוקר של ערוץ 10.

בעיתונות:

עדי הגין, "רוכבים על הגל", nrg מעריב, 23.10.2005.
הדר פרבר, "אנונימוס מפגינה נגד תעשיית העגלים" Nfc, 24.10.2005.

 

סחבת במשרד החקלאות

המחאה מתקיימת עקב הסחבת שנוקט משרד החקלאות בטיפול בתקנות, שנועדו לבטל בהדרגה את תעשיית "עגלי החלב". תקנות אלה הותקנו בעקבות המלצות ועדה, שהוקמה על-ידי משרד החקלאות בשל מאבק אנונימוס. ביוני 2005, שלוש שנים לאחר שסיימה הוועדה את עבודתה, הגיעו התקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. אולם התקנות כללו חריגות משמעותיות מהמלצות הוועדה, וכללו בין היתר מתן ארכה של 10 שנים עד כניסת השינויים המשמעותיים לתוקף. חברי ועדת החינוך (אברהם פורז, יוסי שריד ומשולם נהרי) דחו את המהלך והוסכם כי התקנות יוחזרו לוועדה תוך חודש אחד, לאחר שתקופת המעבר תקוצר לשנתיים. מאז עברו חמישה חודשים, ומשרד החקלאות אינו עושה דבר לעצירת ההתעללות בעגלים, חרף התחייבותו.

 

האיסור להצמיא לא נאכף
כזכור, בעקבות מאבק אנונימוס נאסרה לאחרונה הצמאת העגלים, הנהוגה בתעשייה. משרד החקלאות אף התחייב במכתב לאנונימוס כי יתייחס מעתה להצמאת עגלים כאל עבירת התעללות בבעל-חיים. אולם תחקיר אנונימוס, שנערך יותר מחודש לאחר כניסת האיסור על ההצמאה לתוקף, חשף כי מגדלי העגלים מתעלמים מההנחיה וממשיכים להתעלל. העמותה פנתה עם ממצאי התחקיר לתקשורת, וצילומי הווידאו של העגלים המלקקים כאחוזי אמוק את הדליים הריקים פורסמו בחדשות ערוץ 2 ובמקומות נוספים. אנונימוס הגישה תלונה למשטרה ולמשרד החקלאות (3.10.2005). אולם עד עתה לא נעשה דבר כדי לאכוף את החוק ולעצור את סבלם של העגלים.

 

תמונות מהשטח

23.10.2005, מימין: אשדוד; משמאל: רחובות

23.10.2005, מימין: תל-אביב; משמאל: רעננה

24.10.2005, נהריה

חגי כהן, שהשתתף בהפגנות, מספר:

"בכל עיר הפגנו יחד, צעקנו סיסמאות והצטלמנו עבור התקשורת המקומית. כעבור זמן קצר התפזרנו ברחבי הצמתים וחילקנו עלוני הסברה. התגובות האוהדות עודדו אותנו. רוב האנשים ידעו על האיסור לפטם אווזים ובירכו אותנו על כך, ורבים גם הכירו מאמצעי התקשורת את נושא עגלי החלב והביעו תמיכה במאבק. עוברי-אורח רבים גם התעכבו בדוכן ההסברה שפתחנו בכל עיר, דוכן שכלל מידע גם על תעשיות חי פוגעניות אחרות ועל תזונה צמחית."

ביום ב' התקיימה בנהריה הפגנה נוספת במסגרת אותו מבצע מחאה. בואו להפגין גם בחיפה! (פרטים בראש הגיליון).

3. פרוות ארנבונים: לא מוצר-לוואי


תעשיית פרוות הארנבונים נשכחת לעתים קרובות על רקע של תעשיית בשר גדולה יותר ותעשיות פרווה של מינים אחרים. אולם מוצרים מפרוות ארנבונים הם תוצר נפוץ ביותר של אכזריות שיטתית. הם נמכרים ברחבי העולם וגם בישראל. כתבה ראשונה בנושא.


הקורבנות הנשכחים ביותר
הקורבנות המוכרים של תעשיית הפרווה הם בעיקר טורפים קטנים. גם המסחר בפרוות ארנבונים הוא תופעה מוכרת, אך הוא נמצא בשוליים של העניין הציבורי בפרווה, וארגונים להגנה על בעלי-חיים מתעלמים לעתים מארנבונים בדפי המידע ובקמפיינים. הארנבונים נופלים בין הכיסאות: מצד אחד, הם אינם נפוצים דיים כ"חיות מחמד" כדי לעורר אמפתיה כמו חתולים וכלבים, ואינם נחשבים כחיות בר נדירות כמו שאר החיות שמנוצלות לפרווה; ומצד אחר, משקי ארנבונים נחשבים כענף חקלאי קטן ולכן לא מרבים להתייחס אל הניצול החקלאי שלהם. בישראל, לאור העובדה שלא מקובלת צריכת בשר ארנבונים בגלל חוקי הכשרות, תעשיית הארנבונים כלל אינה מוכרת. התעלמות זו אינה מוצדקת. פרוות ארנבונים נמכרות בכל מוצרי הביגוד וההנעלה, באביזרי קישוט כגון מחזיקי מפתחות ובצעצועים כגון בובות חתולים קטנות, והן אף מעובדות למוצרים שבהם לא ניכרים עוד סימני היצור החי.


...והרבים ביותר
תעשיית הארנבונים גדולה הרבה יותר מתעשיות הפרווה של חורפנים, שועלים וטורפים אחרים. כחמישים מיליון טורפים נטבחים בשנה בעולם עבור פרוותם; מספר הארנבונים, לעומת זאת, מתקרב למיליארד. המספר העצום נובע מכך, שרוב הארנבונים מגודלים ומומתים עבור בשרם; לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בשנת 2004 נטבחו בעולם 863,187,000 ארנבונים עבור תעשיית הבשר. המידע על עורות (ופרוות) ארנבונים פחות מסודר מהמידע על בשר ולא ברור כמה מהעורות מתעשיית הבשר מנוצלים באופן כלשהו, וכן כמה ארנבונים מגודלים לפרווה בלבד ואינם נכללים בסטטיסטיקה של FAO. לפי נתונים מתוך ספר על ניצול ארנבונים, שפורסם על-ידי FAOבשנת 1997, בצרפת משתמשים ב-56% מכלל העורות שמפיקה תעשיית הארנבונים. מבין עורות אלה, 60% משמשים לעיבוד שיער בלבד (השיער נגזז מהארנבון המת ומייצרים ממנו, למשל, לבד לכובעים), ורק 8-5 אחוזים מהעורות משמשים לייצור קישוטי פרווה, רפידות, כפפות וכדומה. היבואניות הגדולות של פרוות ארנבונים הן איטליה, בלגיה וצרפת. בתחילת שנות התשעים החל בסין גידול מהיר מאוד בהיקף תעשיית הארנבונים, ובשנת 2004 שחטו שם 325 מיליון ארנבונים לבשר. איטליה היא המדינה השנייה בחקלאות ארנבונים: 148 מיליון בשנת 2004.

קייט פורד (כוכבת אופרת הסבון המצליחה בבריטניה, Coronation Street) בפוסטר של PETA:
"נסו לומר לו שזה בסך הכל קישוט פרווה קטן."

פרווה ובשר
חברות אופנה רבות הפסיקו לשווק פרוות טורפים אך משווקות פרוות ארנבונים. קיימת אפילו מגמה של הדבקת תוויות כוזבות "פרוות ארנבון" על פרוות של חיות אחרות, כגון כלבים וחתולים, כדי "להכשיר" אותן בעיניי הצרכנים. התירוץ העיקרי לסלחנות כלפי ניצול ארנבונים לפרווה הוא, שהמדובר לכאורה ב"מוצר-לוואי" של תעשיית הבשר, ולכן אדם הרוכש פרווה אינו אחראי להרג הארנבונים. לטענה זו אין כל בסיס עובדתי. "מוצרי-לוואי" מכניסים כסף לתעשייה ומאפשרים השקעה חוזרת בעינוי ובהרג של הדורות הבאים; אפילו הבדלים קטנים בהכנסות עשויים לקבוע אם התעשייה רווחית ותמשיך לפיכך להתקיים. מעבר לכך, במקרה של ארנבונים, נושא מוצרי-הלוואי למעשה כמעט שאינו רלוונטי. בספר FAO שהוזכר לעיל, נכתב:

"מעט עורות [ובכלל זה הפרוות] נלקחים כיום ממשחטות: הם פשוט נזרקים. אלה שנעשה בהם שימוש מתחלקים לשלוש קטגוריות: פרוות ללבוש, פרוות לשיער גזוז (שיער שהורחק מהעור) ועורות המשמשים לדשן."
"טכניקות ייצור בשר אינטנסיביות באירופה לרוב אינן עומדות בסטנדרטים של ייצור פרוות איכות. למעשה, העור הגולמי מייצג רק אחוז קטן מן הערך של בעל-החיים החי. לכן לעתים קרובות יותר ויותר נשחטים ארנבונים בגיל ובתקופה בשנה כאשר הכסות שלהם עדיין לא התפתחה במלואה."


תעשייה נפרדת
אם כן, פרוות ארנבון הנמכרת כ"איכותיות", מקורה בחיות אחרות מאלה שנשחטו עבור בשרן. בתנאי גידול אינטנסיביים, השחיטה עבור בשר מתבצעת בגיל 11 שבועות בקירוב, כאשר הארנבונים עדיין קטנים מדי עבור תעשיית הפרווה, וגם הפרווה עצמה אינה יציבה על העור. פרווה סמיכה ויציבה בשטח גדול מתקבלת מהרג ארנבונים בני כחצי שנה ומעלה. בנוסף לכך, ההעדפה בתעשיית הפרווה היא לגזעים מיוחדים (רקס), בעלי שערות חזקות. לכן יש גידול נפרד של ארנבונים לפרווה, כשהבשר הוא "מוצר-הלוואי" של הפרווה ולא להפך (זאת בנוסף על גזע האנגורה, שאותו מנצלים עבור צמר כמוצר עיקרי). עם זאת, חלק מניצול הארנבונים, אפילו במדינות המתועשות, ויותר מכך במדינות מתפתחות, נעשה בשיטות אקסטנסיביות (כלומר: שיטות גידול איטיות, ללא שימוש בטכנולוגיה המפותחת ביותר לסחוט מהארנבונים "תוצרת" מרבית). במשקים כאלה הורגים את הארנבונים ממילא בגיל 6-4 חודשים, ולכן גם מפיקים מהן פרווה. ככל הנראה, גם שיער שנגזז מגופות הארנבונים וכן פרווה ועור שמעובדים לדבק או לדשן, מקורם במשחטות לבשר (נתוני FAO אינם ברורים בעניין).



היסטוריה קצרה
מקורם של הארנבונים בספרד ובצפון אפריקה. ניצול שיטתי שלהם החל לפני כ-3,000 שנה, אולם הביות החל בימי-הביניים המאוחרים וברירה שיטתית התפתחה מסוף המאה ה-19 ואילך, בניסיון לבודד מוטציות רווחיות. עם היסטוריה של 300-200 דורות בלבד מראשית הביות, הארנבונים במשקים כיום עדיין קרובים לארנבוני בר באופיים ובצרכיהם. אולם כיום מוכרים כבר למעלה מארבעים גזעים שנוצרו כתוצאה מברירה מלאכותית. גזעים רבים ניכרים בצבעיהם או בצורת פרוותם, אך שינוי מכוון נערך גם בתכונות גופניות מהותיות יותר, בהתאם לדרישות כלכליות.


האצת תהליכים

המוטיבציה העיקרית של התעשייה היא "לייצר" כמה שיותר ארנבונים, ובהתאם לכך מספר הלידות לשנה עומד כיום על שש בקירוב, לעומת שתיים-שלוש במאה ה-19. מספר הגורים השנתי לנקבה עשוי לעתים להגיע לשישים בתנאים אינטנסיביים, בעוד שבמשקים אקסטנסיביים כיום הוא מחצית מכך. תהליך הניצול של הארנבונים הואץ באופן דרמטי לקראת 1970, כאשר המחקר החקלאי המליץ לגמול את הגורים (כלומר להפריד אותם מאמם) בגיל ארבעה שבועות במקום שמונה שבועות. החקלאים גם החלו לזווג את הנקבות מיד לאחר הולדת הגורים ולא להמתין לגורים שייגמלו. כך התקבלה האצה נוספת ב"ייצור" הגורים. בין 1950 ל-1990, עלה בצרפת מספר הגורים שנמכרו מנקבה אחת בשנה מ-22 ל-65; תקופת ההפסקה בין ההריונות התקצרה מ-95 ל-40 יום; ומספר הנקבות הממוצע שמוחזקות במשק עלה מ-90 בקירוב ל-600 עד 4000 (אמנם תהליך גדילת המשקים איטי - עד היום 40% מן המשקים בצרפת מחזיקים 12-2 נקבות בלבד, ובמדינות רבות שיעור המשקים הקטנים גבוה יותר). המגמה העולמית היא יותר ארנבונים, שיגדלו מהר יותר, בצפיפות גוברת ויישחטו מהר יותר.

מקורות
F. Lebas, P. Coudert, H. de Rochambeau and R.G. Thיbault, The Rabbit - Husbandry, Health and Production (revised version), Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), Rome, 1997.
FAOSTAT Agricultural Data: Agricultural Production: Livestock Primary, FAO, last updated February 2005.
Monica Engebretson, Rachel Menge, and Nicole G. Paquette, "Rabbits Revealed", Animal Issues 36(1), Spring 2005.

4. פינת התזונה:
חדש על המדף - נקניק מן הצומח

חברת "טבע דלי", המשווקת פרוסות נקניק מהצומח, החלה לשווק לאחרונה גם "סלמי" טבעוני בגוש לפריסה עצמית. הגוש נמכר באריזת 400 גרם שמחירה 17.90 ₪. הרכיבים העיקריים הם טופו, חלבון סויה וחלבון חיטה. הערכים התזונתיים מרשימים במיוחד: המוצר מכיל 24% חלבון, 650 מ"ג סידן ורק 2% שומן ו-122 קלוריות למאה גרם. ה"נקניק" משווק בשני טעמים - בסגנון איטלקי ובסגנון כפרי. הטעם פיקנטי והמרקם מצוין. מומלץ מאוד!

לסקירת מוצרים נוספים


פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון