זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

עם בוא החורף: רק לא צמר!

עם בוא הגשמים והירידה בטמפרטורות, ולקראת הקניות של בגדי חורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותר; הגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

הטעיית צרכנים: הפגנה מול ארגון מגדלי העופות

ב-25.10.2006 קיימה אנונימוס הפגנה מול משרד ארגון מגדלי העופות. מתוך כתבת וואלה! על ההפגנה: במהלכה התרוצצה תרנגולת מחופשת ענקית והונפו שלטים שנשאו כתובות בנוסח 'אל תבלבלו לנו בביצים' ו'מתעללים במטילות ומרמים באריזות'. האדם בתחפושת התרנגולת אף ניסה, בגיבוי חבריו המפגינים, להיכנס אל הבניין אך נחסם על-ידי השומרים." כמו כן: "עקב פניות צרכנים ופניית העמותה, החליט הממונה על הגנת הצרכן להיפגש בשבוע הבא עם עורכי הדין המייצגים את העמותה, על מנת לדון באותה שיטת הטעיית צרכנים, לכאורה, בה נוקטים משווקי הביצים בארץ."

לקוראי כתבות העיתונות כדאי לשים לב, שההטעיה שנגדה יוצא קמפיין "הביצה שהתחפשה" אינה קשורה בשיטות השיווק של "ביצי חופש". ההטעיה השיטתית היא באריזות הסטנדרטיות של ביצים מכלובי סוללה (כ-99% מהביצים המשווקות בישראל) שעליהן מידע מטעה כאילו מדובר בביצים ממרעה חופשי. זאת בניגוד למידע שמסר בטעות צפריר רינת בכתבתו.

בעיתונות

הדר פרבר, "הפגנה ראשונה בקמפיין 'הביצה שהתחפשה'", Nfc, 26.10.2006.

"הפגנה ראשונה של קמפיין 'הביצה שהתחפשה'" וואלה!, 26.10.2006.

צפריר רינת, "פעילי זכויות בע"ח הפגינו נגד תנאי גידול עופות", הארץ, 26.10.2006.

משמרות מחאה בחיפה

משמרות מחאה נגד ההטעיה על אריזות הביצים מתקיימות מדי שבוע ביום ב', בשעה 17:00-19:00, במרכז זיו בחיפה (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). המשמרות יבוטלו אם מזג-האוויר לא יאפשר לקיימן. לפרטים נוספים – דנה: 050-6353733

עצרת נגד חוות מזור

ב-27.10.2006, התקיימה בתל-אביב עצרת מחאה נגד חוות מזור, במטרה לקדם חקיקה שאוסרת ייצוא בעלי-חיים לניסויים מישראל לחו"ל. לפני סגירת גיליונות יום ו', הספיקה העיתונות להודיע על קיום העצרת ולסקר את המניעים לקיומה:

תמר מרי, "פח האשפה המוסרי של העולם", nrg מעריב, 26.10.2006.

שלומית צור, "הגיע הזמן לסגור את חוות מזור", local,  25.10.2006. 

הדר פרבר, "עצרת: ישראל נגד חוות מזור", Nfc, 24.10.2006.

"מתחדש המאבק בחוות מזור: מחר - עצרת בת"א", ynet (ידיעות אחרונות), 26.10.2006.

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ  (דה  מרקר)  פרווה.  בכתבה  "משנה  מקום  משנה  פרווה" (23.10.2006,עמ' 26) סוקרת אתי אפללו סיבות לנדירותה היחסית של הפרווה בשוק האופנה בישראל בחורף זה. בין הסיבות המרכזיות מוזכר המאבק בקסטרו, שאפללו מסקרת בנפרד באותו גיליון ( "תקדים קסטרו"). בגיליון מופיעה גם כתבה מתורגמת מאת הדלי פרימן ("טרנד הולך וטרנד בא") הקובעת שהפרווה חזרה לאופנה בתור ריאקציה לתנועת ההתנגדות לפרווה בשנות ה-90. דבריה מתעלמים מהשורשים הכלכליים של הריאקציה: עיקר ה"ייצור" של פרווה עבר למשקים, בעיקר בסין, תוך ירידה ניכרת במחיר לצרכן, הסוואת מוצרי פרווה וללא מחאה במדינות ה"ייצור".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet מות דגים. בכתבה "הירקון מזוהם: אלפי דגים מתו, העירייה בודקת" (21.10.2006) מדווחת דורית סיטון על מותם של אלפי דגים בנחל הירקון כתוצאה מזיהום לא מזוהה. עד ראייה: "אלפי דגים מתו, אלו שגססו על שפת הנחל. זה נראה כאילו אין חמצן במים והדגים ניסו לנשום."

הארץ הרעלות בקר. בכתבה "שטח הפקר" (27.10.2006, עמ' א7) מביא אלי אשכנזי נתונים מפורטים על אחת מתופעות הלוואי הקטלניות של תעשיית הבשר: הרעלות. מתוך הכתבה: "הרעלת הפרות היא הנשק הקטלני והכואב ביותר במלחמת מגדלי הבקר, שמשתוללת כבר מספר שנים בגליל העליון. [...] אביעד בלסקי, פקח רשות הטבע והגנים בגליל העליון מאבחן את שורשי הסכסוכים בהתרחבות גדולה של העדרים, ובעקבות כך, בלחץ ההולך וגובר של המגדלים ורצונם להרחיב את שטחי המרעה." ההרעלות הרגו עשרות או מאות פרות בשנים האחרונות וחיות בר רבות; מאז 1998 נמצאו יותר מ-60 נשרים מתים מהרעלה. הרעל נקרא טמיק, והמוות מהיר יחסית. לדברי בלסקי, מתקיים בגליל שוק שחור למסחר בטמיק, בעיקר למטרות הרעלה.

הארץ לכידת חיות בר. בכתבה "הירבוע  הגדול  רק  הגיע  לערבה  וכבר  נאלץ  לעזוב" (23.10.2006, עמ' 12) מתאר צפריר רינת "מבצע להצלת מכרסמים וזוחלים בשטח המיועד לחקלאות בקיבוץ אליפז בערבה". התיאור כולל הערה לקונית על גורל המכרסמים שנלכדו במבצע ה"הצלה": "הזוחלים הועברו למחילות נטושות באזורים אחרים, ואילו המכרסמים נמסרו לצרכי מחקר לצוות מדעי בראשות ד"ר אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה."

ynet האכלת חתולים. בכתבה "נזרקה לרחוב: מאבקה של מאכילת חתולי חיפה" (25.10.2006) מתארת תמר דרסלר את מאבקה של טניה קגן, שבית-משפט השלום גזר עליה שלא להאכיל חתולים בחצר הבניין המשותף שבו היא גרה. כגן הגישה ערעור לבית-המשפט המחוזי.

nrg  מעריב איגואנות. בכתבה "לחזור הביתה" (24.10.2006, עמ' 21) מתארת עדי כץ כמה מהאסונות בעולמן של חיות שנפלו בידיהם של "חובבי חיות מחמד אקזוטיות".

ידיעות חיפה מחסלים חזירים. בכתבה "ציד חזירי בר אכזרי בשכונת ורדיה" (26.10.2006) מתאר חדיד רשי את שיטת רשות הטבע והגנים "לטפל" בתלונות על כניסת חזירים לשכונה בחיפה: השמדה.

nrg מעריב החרמת כלבים בת"א. בכתבה "בעלי כלבים מסוכנים לא יוכלו להתגורר בעיר" (22.10.2006) מוסרת מיכל שפירא שפקחי עיריית תל-אביב-יפו יחרימו כלבים מגזעים שהוגדרו "מסוכנים" אם יתקלו בכלב ברחוב ללא רצועה ומחסום.

וואלה! שפעת עופות. בידיעה "אינדונזיה: חוק יאסור על שוטטות עופות" (20.10.2006) מוסרת סוכנות רויטרס: "אינדונזיה תאכוף חוק חדש האוסר על תושבי הערים הגדולות במדינה מלאפשר לעופות להסתובב חופשי, במטרה למנוע את התפשטות שפעת העופות." החוק החדש יכריח את תושבי הערים אשר מגדלים עופות בחצר, לכלוא אותם בכלובים. למידע על מקורות המגיפה ודרכי התפשטותה

וואלה!  ירקות  וזיכרון.  בכתבה  "אכילת  ירקות  תאט  את  איבוד  הזיכרון" (24.10.2006) מוסרת סוכנות רויטרס כי מחקר חדש שנערך בארצות-הברית מגלה שככל שנאכל יותר ירקות, נאט את תהליך איבוד הזיכרון לעת זקנה. המומלצים ביותר: עלים ירוקים.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – סלבה: 03-6204878 sviridovsky@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; וואלה!

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. תמונת השבוע
איסור על מסחר בפרוות כלבי ים בגרמניה

כלב ים שצולם לפני הטבח בשנת 2005. למטה: הטבח במבט מהאוויר. תמונות: Respect for Animals

ב-19.10.2006 הצביע הפרלמנט הגרמני פה-אחד לטובת איסור על ייבוא מוצרים מפרוות כלבי ים. בכך נמחקה גרמניה מרשימת השווקים של הציידים הקנדיים. עד כה, ייבאו חברות גרמניות אלפי פרוות כלבי ים בשנה.

במשך חמש השנים האחרונות, הרגו ציידים קנדיים יותר מ-1,250,000 כלבי ים בציד מסחרי  – מתוכם כ-350,000 באביב 2006. זהו ציד היונקים הימיים הגדול בעולם, הנערך בחסות ממשלת קנדה. התקנות הקנדיות מתירות רק הרג מהיר של גורים מעל גיל שלושה שבועות, אולם קיימות עדויות רבות על הפרה שיטתית של התקנות, והרשויות הקנדיות מצדן אינן טורחות כמעט לאכוף את התקנות כאשר מתגלות הפרות כאלה.

(למידע נוסף בנושא)

מאז שהתירה ממשלת קנדה את חידוש הציד בממדים עצומים, החל מאביב 2004, מגיב העולם בהדרגה נגד הציד. ארצות-הברית, מקסיקו, קרואטיה, איטליה, בלגיה והולנד אסרו מסחר בפרוות כלבי ים או שהן נמצאות בהליכי קביעת איסור. ב-6.9.2006 יצא הפרלמנט האירופי בהצהרה התומכת באיסור על המסחר במוצרים מכלבי ים. עדיין לא מדובר בהחלטה מחייבת; לשם כך דרושים עוד מספר הליכים, שראשיתם ניסוח תקנה על-ידי הנציבות האירופית. שר המדגה הקנדי הגיב להצהרה בזלזול. השווקים הבולטים לפרוות כלבי ים הם אמנם נורבגיה (שאינה חברה באיחוד האירופי), וכן רוסיה וסין, אולם מובן שלאיחוד האירופי יש השפעה רבה, ולגרמניה, בתור המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה באירופה, יש חשיבות מיוחדת באיחוד. בהחלטתו מ-19 באוקטובר, קורא הפרלמנט הגרמני לממשלה לפעול לקידום האיסור הכלל-אירופי. הפרלמנט אף ניסח טיוטת איסור עבור רשויות האיחוד האירופי. גרמניה תכהן כנשיאת האיחוד במחצית הראשונה של שנת 2007, וזוהי הזדמנות עבורה לקדם את האיסור הכלל-אירופי.

ברבל הן (Bärbel Höhn), מראשי מפלגת הירוקים בפרלמנט, קידמה את האיסור בגרמניה. הן הייתה פוליטיקאית יחידה במשלחת של צלמים ועיתונאים ממדינות שונות, שהגיעה לקנדה לחזות בציד בחודש מרץ 2006, ביוזמת International Fund for Animal Welfare. בדיווח שלה מהמשלחת, מספרת הן שחורף 2005-6 היה חם במיוחד ולכן הקרח באזור ההמלטות היה דק. הקרח הדק איפשר לציידים להגיע בסירות אל הגורים ולירות בהם. היריות אינן מדויקות והגורים גססו לאטם או גררו עצמם למים וטבעו. לאחר מכן היא ראתה שדה קטל מלמעלה, והמראה המחריד תרם לנחישותה לקדם את איסור המסחר בגרמניה. לעיתונות הגרמנית היא מסרה: "אנחנו לא יכולים להכריח את הקנדים לבטל את הציד, אבל אנחנו יכולים להבטיח שמוצרים מהחיות האלה לא יימכרו בגרמניה."

חיתמו על עצומה להפסקת ציד כלבי הים בקנדה

מקורות

"German Politicians Ban Import of Seal Products", Deutsche Welle, 21.10.2006.

German Parliament Votes Unanimously to Ban Seal Product Imports, International Fund for Animal Welfare (press release), 20.10.2006.
Tara Brautigam, "Days Numbered for Seal Hunt after EU Declaration Demanding Ban: Activists", National News, 6.9.2006.

Caroline Lucas, "MEPs Vote to Halt Seal Slaughter", Caroline Lucas MEP, 6.9.2006.

"Robbenschlachten Muss Aufhören", baerbel-hoehn.de, March 2006.

3. סימון ביצים באירופה

בכתבות קודמות סקרנו סימון ביצים והונאות במכירת ביצים בישראל, בארצות-הברית ובאוסטרליה. השבוע אנו סוקרים את החקיקה המתקדמת ביותר בעולם בעניין סימון ביצים – באיחוד האירופי.

תרנגולת מעבר לגדר בלול מרעה חופשי בגרמניה:כדאי לזכור שגם "מרעה חופשי" אינו חופשי באמת

גישה רצינית באירופה
באירופה, כמו במקומות אחרים, חברות לשיווק ביצים מגישות מידע מטעה על האריזות. מידע זה נועד לשכנע את הצרכנים, שהביצים שבאריזה הוטלו על-ידי תרנגולות במרעה חופשי – בעוד שהביצים הוטלו למעשה בכלובי סוללה. עם זאת, בניגוד למקומות אחרים במערב, החוק באיחוד האירופי מטפל בניסיונות ההונאה ברצינות רבה. הרקע לגישה מקצועית זו הוא לחץ יציב ומתמשך מצד המוני צרכנים, במקביל למהפכה התחיקתית בתעשיית הביצים, הקובעת הליך הדרגתי של איסור על השימוש בכלובי סוללה, שאמור להסתיים בראשית שנת 2012. בגרמניה, באוסטריה ובלוקסמבורג ייאסר גם השימוש בכלובים "מועשרים" (כלובים מעט גדולים יותר ובהם מספר חפצים לשימוש התרנגולות). בינתיים, שיעור הביצים שמקורן בכלובי הסוללה נמצא בירידה. למשל, לפי נתוני הארגון RSPCA הבריטי, בסוף שנת 2004 היו 66% מכלל מהתרנגולות בתעשיית הביצים הבריטית כלואות בכלובים, לעומת 75% עשר שנים קודם לכן. החקיקה בתחום זה מהווה אפוא מאמץ להגן על חלק משמעותי מצרכני הביצים. הסבר לתקנות שנקבעו בדצמבר 2000 (EC 5/2001) מבהיר את עמדת מועצת האיחוד האירופי בעניין:

"השיטה שבה מגדלים את התרנגולות הפכה לאחד מן הגורמים העיקריים עבור הצרכנים ברכישת ביצים. הנציבות נטלה על עצמה להציע תיקון של הסטנדרטים לשיווק ולהפוך זאת לחובה לציין את שיטות הגידול על הביצים ועל האריזות כדי שצרכנים לא יהיו מועדים להטעיה. למטרה זו, סימון חד-משמעי מחייב הוא הדרך היחידה להבטיח שהצרכן מסוגל לבצע בחירה מודעת בין סוגים שונים של ביצים על בסיס שיטת הגידול. סימון הולם ומחייב עומד בקנה אחד עם הרצונות שהובעו על-ידי צרכנים וארגוני צרכנים."

הסימון
ב-1.1.2004 נכנסה לתוקף תקנת הנציבות האירופית (EC 1651/2001) הקובעת סימון מחייב על אריזות ביצים ועל הביצים עצמן – סימון המעיד על שיטות ההחזקה של התרנגולות. זהו חלק מחקיקה מפורטת בעניין סימון ביצים, הכוללת חובה לסמן תאריך אחרון לשימוש, שיטת קירור, דירוג איכות, מספר ושם מרכז האריזה, מקום הייצור, אופן ההאכלה ועוד. פרטים אלה קשורים כולם ב"איכות המוצר". אולם הסימון לפי שיטות ההחזקה נוגע אך ורק למידת הפגיעה בתרנגולות, ואלה הם עיקריו:

• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות בלולים הכוללים שטח מרעה חופשי יסומנו במילים "ביצי מרעה חופשי", וכל ביצה תסומן במילים "מרעה חופשי"
• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות הכלואות במבנה סגור ללא כלובים יסומנו במילים "ביצי אסם", וכל ביצה תסומן במילה "אסם"
• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות הכלואות בכלובים יסומנו במילים "ביצים מתרנגולות בכלובים", וכל ביצה תסומן במילה "כלוב".

מילות הסימון קלות להבנה, אולם מותר להחליפן בקודים (1, 2, 3 בהתאמה) בתנאי שמפתח של הקודים מופיע על האריזה. במילים אחרות: מותר להטביע על האריזה בכתב גדול מספר שאינו מובן לצרכן בהתרשמות מהירה ולספק לו מפתח להבנת הקוד באותיות זעירות.

הבטחת אמינות
לכל אחת מהקטגוריות שלעיל יש הגדרות ברורות בתקנה ובחקיקה קודמת. בלול "מרעה חופשי" חייבת להיות לתרנגולות גישה לחצר באוויר הפתוח במשך היום, מלבד מקרים של הגבלות זמניות בהוראת השלטונות הווטרינריים. החצר מכוסה בעיקרה בצמחייה, והיא אינה רחוקה מדי ממבנה הלול (עד 350 מטר ממנו). השטח המוקצב לתרנגולת בלול כזה הוא לפחות 2.5 מטרים רבועים. "אסם" חייב לאפשר מקום עמידה באורך מוגדר לכל תרנגולת ליד מתקני המזון והשתייה, תיבת קינון אחת לפחות לכל שבע תרנגולות, מוטות לעמידה עם 15 ס"מ לפחות לכל תרנגולת, והצפיפות המרבית המותרת היא 12 תרנגולות למטר רבוע. ההגדרות החשובות ביותר נוגעות לכלובים, שם מותרת צפיפות נמוכה יותר מזו המקובלת בישראל ובארצות-הברית: 550 סמ"ר לתרנגולת. גובה רוב שטח הכלוב חייב להיות 40 ס"מ לפחות, עם 10 ס"מ לעמידה ליד מתקן המזון, תנאי גישה מוגדרים למים וגישה למתקן לקיצור טפרים. בנוסף להגדרות הברורות, התקנות כוללות הוראות מפורטות למעקב אחר ביצוען, ובכלל זה חובת רישום בעניין אריזת ביצים והמסחר בהן, ביקורת תקופתית במתקנים וחובת ענישה אפקטיבית.

לול אסם: ללא כלובים אך גם ללא גישה החוצה ובצפיפות גדולה

מגבלות קטנות
התקנות האירופיות מתירות כמה חריגות צנועות וסבירות בעניין סימון הביצים. למשל, לולנים המוכרים ביצים ישירות לצרכן הסופי, בחנות הנמצאת בתוך המשק שלהם או מדלת לדלת, אינם חייבים לסמן. לולים המחזיקים פחות מ-350 תרנגולות פטורים ממטלות רישום בירוקרטיות. לפי תקנה של מועצת אירופה מיוני 2006 (EC 1028/2006), גם ביצים הנמכרות בשוק מקומי לא חייבות סימון, אם הלולן מחזיק עד 50 תרנגולות. הוראות אלה מקלות למעשה בעיקר על משקים שמספקים לתרנגולות תנאים טובים, באופן יחסי. תקנה אחרת מאת הנציבות (EC 89/2006) קובעת, שבמקרה שהשלטונות הווטרינריים אסרו החזקת תרנגולות במרעה חופשי, חובה להסיר את הסימונים "מרעה חופשי" כדי שלא להטעות צרכנים. אולם מותר ללולנים להמשיך להשתמש בתווית ל"תקופת הסתגלות" – שאורכה לא נקבע. התקנה באה בתגובה לגזרות השלטונות הווטרינריים עם התפשטות שפעת העופות. האיסור הזמני שקבעו השלטונות במדינות רבות באירופה על הוצאת עופות לחצר הוא אחת מן הסכנות האורבות לשיטת גידול זו. הגמישות שגילתה הנציבות האירופית בעניין שימוש מטעה בסימון "מרעה חופשי", עשויה להציל לולים אלה מהתמוטטות בתחרות מול לולים סגורים בעת מגיפה קצרה.

בעיית ביצים "סוג ב'"
מגבלה מהותית של התקנות היא ההתעלמות שלהן מביצים הנמכרות לצרכן מעובדות. חובת הסימון שלעיל חלה רק על ביצים "סוג א'", שהן ביצים הנמכרות לצרכן בקליפתן. אלא שנתח נכבד מן השוק תופסות ביצים "סוג ב'", המשווקות רק בתור מוצר מעובד (למשל, כאבקה) או כחלק ממוצר מעובד (במוצרי מאפה וכדומה). התקנה מיוני 2006 קובעת, ש"ביצים מסוג ב' צריכות גם כן לעבור סימון כדי למנוע מעשי הונאה." אולם הסימון הרלוונטי כולל רק קוד יצרן; זהו מידע שלכל היותר ניתן לשימוש בידי הרשויות – ואילו לצרכן לא נמסר אפילו רמז על מקור הביצים. כפי שמסבירים ארגוני רווחת בעלי-חיים, משמעותה של עמימות זו היא מתן יתרון לביצים מכלובי סוללה בשימוש התעשייה, בהיותן זולות יותר; בתעשייה לא ישלמו את המחיר הגבוה יותר של ביצים ממרעה חופשי בהיעדר סימון מחייב. תחת שיטת הסימון הנוכחית, אפילו לאחר כניסת האיסור על כלובי סוללה לתוקף יהיה יתרון כלכלי לביצים מיובאות מכלובי סוללה מחוץ לאירופה.

תרנגולות בכלוב סוללה בסקוטלנד: צפיפות עצומה וקרחות כתוצאה מחיכוך בסורגים. 

מתוך חקירה חדשה של  Compassion in World Farming, מתאריך 18.9.2006

בעיית המדינות החיצוניות
איום כבד אחר על האפקטיביות של הסימון – ושל כלל החקיקה לרווחת בעלי-חיים באירופה – הוא ארגון הסחר העולמי (WTO). רשויות האיחוד האירופיות חששו לצאת נגד WTO, ולכן קבעו חובות ערטילאיות למדי לגבי סימון ביצים המיובאות לאירופה ממדינות חיצוניות. בתקנה העדכנית ביותר בנושא (EC 1028/2006) קבעה מועצת אירופה ש"חיוני שביצים המיובאות מארצות חיצוניות יצייתו לסטנדרטים של הקהילה [האירופית]." אולם הבדיקה שאמורה להיערך בעניין זה אינה מבטיחה הרבה. אריזות הביצים שיובאו ממדינה חיצונית יסומנו בקוד המציין את מדינת המקור, וסימון "לא פורט" בעניין שיטת הגידול. כלומר, בניגוד לביצים שהוטלו באירופה, שם יכולים צרכנים לזהות ולתת עדיפות לביצים מלולי מרעה חופשי, הסימון על הביצים המיובאות עמום – אף על-פי שוודאי מדובר בביצים מכלובים. החדשות הטובות בעניין הן, שביצים המיוצאות מאירופה יכילו את הסימון האירופי – שיאפשר לבחור "מרעה חופשי" על פני "כלוב" גם מחוץ לאירופה.

תווית לביצים ממרעה חופשי, סקוטלנד. למטה בכתב זעיר מופיע מפתח של הסימון לפי החוק. משווקי ביצים מכלובים עלולים להסתפק בהטבעת הקוד "3" בגדול כל עוד מפתח הקודים מופיע על האריזה, ולו בכתב זעיר.

פרט מאריזת ביצים מכלובים, הממחיש את בעיית הסימון: הכיתוב "10 גדול וטרי" מופיע בגדול במקומות הבולטים באריזה, ואילו הסימון המחויב לפי התקנות, "ביצים מתרנגולות בכלובים" מופיע בקטן (למטה משמאל בתמונה).

הטעיה מעבר לסימון?
גם סימון הביצים מ"סוג א'" שמקורן באיחוד האירופי, לוקה בחסר. אמנם, בסקירת אריזות בריטיות וגרמניות באינטרנט, לא מצאנו הטעיות בוטות מן הסוג המקובל בישראל: נראה שבמדינות אלה, דימויים של תרנגולות באחו מוקדשים לאריזות ביצים מתרנגולות שאכן רעו באחו. אולם חובת הסימון הקבועה בתקנות אינה מספקת. לפי RSPCA, סקר שנערך בבריטניה (ינואר 2005) אישר שקיימת הטעיית צרכנים דרמטית אפילו כשעל האריזות מופיע כיתוב ניטראלי, יחסית, כגון "טרי מהמשק". כאשר הוצגו בפני הנסקרים שלוש אריזות, שהכילו ביצים שמקורן בתרנגולות בכלובים, רק 36% זיהו נכונה שמדובר בביצים מתרנגולות בכלובים. הסקר ממחיש עד כמה קל להטעות צרכנים כאשר החוק אינו ברור דיו; אולם הוא גם מרמז שאילו שופרה שיטת הסימון, סביר להניח שהיקף מכירות הביצים מכלובים היה יורד. כך גם מלמד ניסיון ממוקד שנערך ברשת קו-אופ הבריטית. בראשית שנת 2004 היו 45% מהביצים שנמכרו ברשת ממרעה חופשי. בשלב זה החלה הרשת לקדם מכירות של ביצי מרעה חופשי באמצעות פרסום, סימון ברור של מקור הביצים ועיצוב אריזה מושכת יותר לביצים ממרעה חופשי. תוך חצי שנה בלבד עלו המכירות של ביצים אלה ל-58% מכלל הביצים הנמכרות ברשת. הנהלת הרשת צופה כי עד שנת 2007 יגיעו המכירות של ביצים שאינן מכלובים ל-80%, בזכות שיטת השיווק, דבר שיאפשר להפסיק מכירת ביצים מכלובים תוך נזק כלכלי מזערי לרשת. ודאי ניתן לשחזר את ניסיון קו-אופ ולהביא כך להפחתה של צריכת ביצים מכלובים גם במקומות אחרים.

אריזות הביצים החדשות של רשת קו-אופ הבריטית, שתרמו לירידת הצריכה בביצים מתרנגולות בכלובים: סימון שיטת ההחזקה של התרנגולות בולט לעין, ואריזת הביצים ממרעה חופשי צבעונית יותר במתכוון. (מקור: RSPCA)

מקורות

Eggs and poultry: Egg market regulations, DEFRA, accessed 27.10.2006.

Commission Regulation (EC) No 2295/2003 (23.12.2003), EURLEX, accessed 27.10.2006.

The Case Against Cages, RSPCA, accessed 27.10.2006.

Council Regulation (EC) No 1028/2006 (19.6.2006) on marketing standards for eggs, Official Journal of the European Union, 7.7.2006, L 186/1-5.

Commission Regulation (EC) No 89/2006 (19.1.2006), Official Journal of the European Union, 20.1.2006, L 15/30-1.

Heather Pickett, The Way Forward for Europe's Egg Industry: Keeping the Ban on Battery Cages in 2012, Compassion in World Farming Trust, 2006.

Commission Regulation (EC) No 1651/2001 (14.8.2001), Official Journal of the European Communities, 15.8.2001, L 220/5-11.

Council Regulation (EC) No 5/2001 (19.12.2000), Official Journal of the European Communities, 5.1.2001, L 2/1-3.

Council Directive 1999/74/EC (19.7.1999) laying down minimum standards for the protection of laying hens, Official Journal of the European Communities, 3.8.1999, L 203/53-7.

4. פינת התזונה
קינוח גזר מרוסק

החומרים
400 גרם גזר
2/3 כוס מיץ תפוזים סחוט
1/3 כוס צימוקים
1/3 כפית קינמון

אופן ההכנה

1. קולפים את הגזרים ומגררים בפומפייה דקה או במעבד מזון.
2. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון