פעילות

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 5.4.2009, בשעה 19:30, ירצה דדי שי בנושא: "טיעונים למען בעלי-חיים לאורך הדורות: סקירה היסטורית של התפתחות הטיעונים המוכרים והמוכרים פחות בתנועה להגנת בעלי-חיים."

ההרצאה פתוחה לפעילי אנונימוס בלבד, במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.

דירות הפעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לקידום זכויות בעלי-חיים, עמותת אנונימוס מספקת מגורים בדירה בדרום תל-אביב. 

לפרטים: נעמי naomiop@gmail.com 03-6204878

סדנת תזונה

בשבת, 4.4.2009, בשעה 19:00, יקיים המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס. מנחה: אורית שמש, דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

כדאי לכתוב: התעללות באופרה

בכתבה "האם האופרה הישראלית מתעללת בבעלי-חיים?" (mynet ,24.3.2009) מדווח יואב זיתון על ניצול סוסה ואתון על במת האופרה הישראלית. השימוש בבעלי-החיים מנוגד להחלטת עיריית תל-אביב-יפו שלא לאפשר למופעי חיות להתקיים בשטחה. כדאי לכתוב לראש העירייה ולבקש ממנו לפעול לאכיפת האיסור על עריכת מופעי חיות בתל-אביב, ולהביא להפסקת ניצול בעלי-החיים באופרה.

פניות דרך האינטרנט: לשכת ראש העירייה, פניות הציבור ; רון חולדאי, פנייה אישית. פקס 03-5216597.
לשכת ראש העירייה - פניות הציבור, בניין העירייה, חדר 1229, אבן גבירול 69, תל-אביב, 64162.

דרוש מידע

מכיר/ה משק המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com

לוח ההיכרויות לצמחונים

דרושה עזרה בהפצת מודעות ועלוני פרסומת ללוח ההיכרויות של אנונימוס – בחנויות, במסעדות, במוסדות אקדמיים וכו'. לפרטים: אורי uri.anon@gmail.com

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב בשר וזיהום מים. בכתבה "האשמות בזיהום הכינרת: הפרות" (24.3.2009) מדווח אביב לביא: "הפרות שרועות ברמת הגולן ובגליל גורמות לזיהום הכינרת, וכדי לשמור על איכות המים באגם יש להרחיק אותן ממנו. למסקנה הזו הגיעו אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות בתום בדיקה ממושכת. ההערכה היא שהפרות גם גרמו לזיהום מעיין הסלוקייה." הפתרון שמבקש המשרד להגנת הסביבה לקדם הוא בניית שקתות לפרות, אך במקום להטיל את ההוצאות על המזהמים, מבקשים במשרד שהמדינה תממן את מניעת הזיהום.

ynet ביצים וזבובים. בכתבה "המשרדים מתווכחים, ובגליל יסבלו ממכת זבובים" (24.3.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "במשרד להגנת הסביבה מזהירים היום (ג') מפני מפגעי זבובים קשים שנוצרים באזור זה, בין היתר בשל סירובם של חלק ממכוני התערובת והלולנים להוסיף למזון העופות תוסף דוחה זבובים. בתחומי המועצות האזוריות מעלה יוסף ומרום הגליל ישנו הריכוז הגדול ביותר בישראל של לולי הטלה. בשטח שתי המועצות ישנם כ-2,200 לולים המפוזרים בכ-20 מושבים. פעילות הלולים היא מוקד משיכה לחרקים – בעיקר זבובים."

mynet הובלה. בכתבה "עשרות כבשים בטנדר, חלקם נמחצו למוות" (25.3.2009) מוסר רועי אלמן על דיווח וצילום שהגיעו לתנו לחיות לחיות: בירושלים נראה טנדר שבתוכו דחוסות כבשים רבות, בשלוש קומות. רוב הכבשים בקומה התחתונה מתו ממעיכה או מחנק. חלק מהכבשים בקומה העליונה כמעט נפלו לכביש. בתנו לחיות לחיות השיגו את מספר הרכב והגישו תלונה במשטרה.

הארץ קרינה קטלנית. בכתבה "הקיבוצניקים והצפרים נגד חוות האנטנות שתסכן בריאות התושבים - בני אדם ועופות" (20.3.2009ׂ) מדווח יניר יגנה על תוכנית להקים בסמוך לקיבוץ גלאון שליד נחל גוברין חוות אנטנות גדולה, שהועתקה מהשרון לאחר שוועדת חקירה פרלמנטרית קבעה כי בנוכחותו בקרבה למקום יישוב יש משום סיכון לחיי אדם. התוכנית החדשה אושרה על-ידי משרד הפנים, הטוען כי "מונתה חוקרת מיוחדת לשמיעת טענות הנגד." לדברי החברה להגנת הטבע, ביצוע התוכנית יפגע בצורה אנושה באוכלוסיית הציפורים המקומית, שכוללת, בין השאר, את הריכוז הגדול בעולם של חוויאים ועקבים עיטיים.

nrg מעריב בנייה-הרס. בכתבה "צב פינוי: בית חדש לצבים ברחובות" (23.3.2009) מספר בועז שחם, מנהל מרכז זוחלים ודו-חיים בחברה להגנת הטבע, על הניסיון להציל חיות בר קטנות מפני הדחפורים בשטח בר ליד רחובות, שעליו מוקמת שכונה חדשה. שחם מנסח ברהיטות מהי המשמעות של "פיתוח" עבור חיות בר, ותוהה האם מבצעי הצלה יכולים למלא את ייעודם.

וואלה! שולפים תירוצים. בכתבה "סוגיית הקוסם" (26.3.2009) מספר הקוסם ישראל קליוסטרו על כנס הקוסמים בחולון, ומסביר: "כדי לשלוף יונים הקוסמים מקצצים את כנפיהן, צובעים אותן בצבעים מזיקים, דוחסים אותן למְכלים קטנים ורותמים אותן בחוטי ניילון דקים. לכם, הצופים, הקסם נראה קל ופשוט. ליונה הנשלפת ונורית לאוויר הדבר כרוך בכאב ובפחד נורא שלפעמים גורמים למותן. אפשר להיזכר בסצנות הקשות בסרט 'יוקרה' על ציפורים מעוכות כדי להבין שמאחורי אור הזרקורים ומטפחות המשי נמצאים עינוי וסבל. ומי שיש לו ספק, ולו הקל ביותר, לגבי מה שעובר על היונה, מוזמן להציץ בסרטון הדרכה לקוסמים המלמד על השימוש ביונים."

nrg מעריב טבח כלבי הים. בכתבה "קנדה: הציידים מתחרים מי יהרוג יותר כלבי ים" (24.3.2009) מדווח ארז ארליכמן שב-23.3.2009 פתחה ממשלת קנדה את עונת ציד כלבי הים, והגדילה את מכסת ההרג ב-5,000 פרטים, עד ל-280,000. זאת אף על-פי שהמחסנים בקנדה מלאים בפרוות שלא נמכרו. התנהגות ממשלת קנדה מתריסה מול המחאה העולמית.

תזונה

nrg מעריב (AP) בשר הורג. בכתבה "מחקר: אכילה מרובה של בשר אדום מגדילה את הסיכון למוות מוקדם" (24.3.2009) מדווחת קלרה ג'ונסון על מחקר שהשווה במשך עשור בין חצי מיליון אמריקאים מבוגרים, הצורכים כמויות שונות של "בשר אדום ובשר מעובד". המסקנה: צריכת בשר מרובה הגדילה את הסיכון למות מסרטן או מהתקף לב. למחקר בכתב-העת Archives of Internal Medicine.

הארץ ספר מתכונים. בטור "לאכול או לא לאכול" (גלריה / עכבר העיר, 27.3.2009) מתארת רחל טל-שיר בהתלהבות את ספרו של סטיב מאירוביץ', Sproutman's Kitchen Garden". הספר כולל מאות מתכונים של לחמי נבטים, עוגיות, מרקים, סלטים, כולם דלי שומן וחפים ממוצרים מהחי.

ynet סלט. בפינה "סלטים לפסח של רפי כהן - טעימה קטנה" (25.3.2009)  מציע השף רפי כהן מתכון לסלט פול ירוק וכרשות צעירות עם זרעי כמון ושמן זית.

בשר זול: התנאים בלול
מדוע בשר עופות נמכר בזול ומי משלם את המחיר? (כתבה שנייה)

בשבוע שעבר תיארנו את הקשר שבין המחיר הזול של בשר עופות לבין עיוות גופם באמצעות ברירה מלאכותית, שהאיצה את קצב הגדילה שלהם. השבוע נתמקד בהיבט נוסף של הוזלת הבשר: כליאה וציפוף.

כליאה ורככת
הניסיונות המוקדמים להחזיק תרנגולים במבנים סגורים, נכשלו לאחר שהעופות חלו במחלת עצמות קשה – רככת. המחלה נגרמה עקב מחסור בוויטמין D, שנוצר בגוף באופן טבעי כתוצאה מחשיפה לשמש, אולם ניתן גם לצרוך אותו כתוסף מזון. עובדות אלה התגלו במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20. ייצור תעשייתי של ויטמין D והכנסתו המהירה לשימוש כתוסף מזון מלאכותי לעופות, אפשרו מעתה את כליאתם כל חייהם במבנה סגור. כך הפכה הכליאה האינטנסיבית לסטנדרט בתעשיית הבשר, ועם שכלול מבנה הלול והציוד, גבר הלחץ הכלכלי לצופף את העופות. שטח מחיה גדול יותר לכל ציפור, משמעו הוצאות גדולות יותר על המבנה, התאורה, החשמל ועוד. הצפיפות היא אפוא חלק ממחיר הבשר הזול.

צפיפות וטבע
כשבוחנים את השפעות הצפיפות על התרנגולים, יש לזכור שתרנגולי בית נבררו מתוך עופות יער שחיים בלהקות זעירות, החולשות על אזור ששטחו דומה לשטח לול שבו מצופפים כיום רבבות עופות. כל הניסויים שבוחנים את השלכות הצפיפות על העופות במשקים מסחריים כיום, מתייחסים אפוא לצפיפות כה בלתי טבעית, עד שאין לצפות שיגלו לנו משהו על צרכים טבעיים, אלא על מצוקות קיצוניות בלבד. ברוח זו, הוועדה המדעית לבריאות בעלי-חיים ורווחתם (של האיחוד האירופי) הגישה בשנת 2000 דו"ח הכולל סקירה של מצב המחקר בעניין השפעת הצפיפות על העופות. אלה הן המסקנות:

"זה ברור ממחקרי התנהגות וליקויי רגליים שהצפיפות צריכה להיות 25 ק"ג/מ"ר [קצת מעל 11 עופות למ"ר לקראת השחיטה]* או פחות כדי להימנע במידה רבה מבעיות הרווחה המרכזיות, ושמעל 30 ק"ג/מ"ר, אפילו במערכות בקרה סביבתית טובות מאוד, יש עלייה תלולה בשכיחות של בעיות רציניות." (עמ' 66)

יש לציין שהמלצות חברת הטיפוח Aviagen, המשווקת תרנגולים מקווי "רוס" הנפוצים מאוד בתעשייה, הן להגביל את הצפיפות עד 30 ק"ג/מ"ר.

לול עופות בתעשיית הבשר בישראל (נבטים, 27.11.2007): בגלל החום, מצופפים את העופות בישראל פחות מהמקובל באירופה.

הצפיפות המקובלת בלולים
למרות ההמלצות, הנציבות האירופית נכנעה ללחצי תעשיית הבשר. בטיוטה התקדימית של הדירקטיבה לרווחת תרנגולים בתעשיית הבשר, התירה הנציבות לצופף עד 33 מ"ר/ק"ג, ובתנאים מסוימים עד 42 ק"ג/מ"ר. זאת בשעה שהצפיפות הממוצעת בלולים באירופה היא 40 ק"ג/מ"ר – כלומר, לקראת השחיטה מדובר בלמעלה מ-18 תרנגולים בתוך שטח של מטר על מטר. בארץ חם יותר ולכן מספקים לעופות מעט יותר מקום; ישראל מסטבאום, שבדק לאחרונה 800 מבני לול, מצא שהצפיפות הממוצעת היא 33.9 ק"ג/מ"ר או 16 עופות למ"ר לקראת השחיטה.

מחיר הבשר
מדוע, אם כן, נפוצה בתעשייה צפיפות גבוהה מההמלצות? חוקרת חקלאית אמריקאית, אינמה אסטבז, סיכמה בשנת 2007 את מצב המחקר בנושא: אף על-פי שהגדלת הצפיפויות גורמת לירידה ברווחים שמפיקים מכל תרנגול ותרנגול, הציפוף מביא להפקת יותר בשר מכל יחידת שטח. כלומר, הציפוף גורם הפסד כספי עקב העלייה בשכיחות הפציעות והתמותה ובגלל האטת קצב הגדילה; אך ההפסד קטן יותר מהרווח שנגרם עקב חיסכון בשטח, בחשמל, בציוד וכו'. במילים אחרות – הלול הצפוף מאפשר להוזיל את מחיר הבשר.

כמובן, לא ניתן להרוויח מציפוף ללא הגבלה. הנתונים שמביאה אסטבז לגבי גבול הצפיפות הרווחית, זהים לנתוני הצפיפות הממוצעת בלולים באירופה (40 ק"ג/מ"ר). מעל צפיפות זו, הנזק הכלכלי בגלל מחלות ומוות עולה על הרווח כתוצאה מהגדלת מספר העופות.

תנאי כליאה כלליים
יש להדגיש, שלא ניתן לבודד את הצפיפות מגורמים כגון אוורור, טמפרטורה, טיפול ברפד (המצע הסופג שעל רצפת הלול), תאורה ושאר התנאים בלול. כאשר האוויר לח מדי, או חם מדי, או שהרפד לא הוחלף זמן רב וכיוצא בזה – עופות רבים יחלו וימותו גם בצפיפויות נמוכות יחסית. מאחר ששיפור האוורור, הטמפרטורה וכד' זול יותר מהקטנת הצפיפות, בתעשייה מתעקשים לנסות לשפר את התנאים הסביבתיים כדי לדחוק את גבול הצפיפות הרווחית גבוה יותר.

תרנגולים בלול בישראל (נבטים, 27.11.2007): חיים בתוך מצע של הפרשות ואבק

צולעים בלול הצפוף
רוב הליקויים הגופניים שפוקדים תרנגולים בצפיפות גבוהה, נובעים בראש ובראשונה מהרס הגוף באמצעות ברירה מלאכותית. אולם הצפיפות וכן רמת האוורור, הטמפרטורה וכדומה – מחמירים את המצב. לפי דו"ח הוועדה המדעית של האיחוד האירופי והסקירה של אסטבז, השכיחות של מקרי הצליעה עולה עם הצפיפות, בעיקר מ-30 ק"ג/מ"ר ומעלה. אחת מהסיבות לכך היא כוויות ברגליים, בגלל העמידה הממושכת על מצע מזוהם. קיימים נתונים גם על החמרת ליקויים בעצמות כתוצאה מהצפיפות.

יש לזכור שהצפיפות בלולים התעשייתיים גדולה עד כדי כך, שאין לתרנגולים מקום מספק לרבוץ. לפי אחד המחקרים שמזכירה הוועדה המדעית, כבר ב-28 ק"ג/מ"ר אין לעופות אפשרות לרבוץ בנוחות והם נאלצים לקום ולזוז בתדירות גבוהה מאוד. כתוצאה מכך, הם דורכים זה על זה וגורמים שריטות עמוקות.

צפיפות וחום
כמובן, עם הצפיפות עולים גם החום והלחות שפולטים העופות, ותנועת האוויר בין הגופים מצטמצמת. טמפרטורה מעל 41 מעלות בקירוב (חום הגוף של עופות) מסוכנת. בתוך לול צפוף, הטמפרטורה עלולה להגיע לכך גם כשבחוץ לא חם ביותר. הבעיה קשה במיוחד במדינות חמות כמו ישראל. לא מצאנו נתונים מסודרים על פגיעת החום בעופות בארץ; לולן ממושב מחולה שבבקעת הירדן אמר לכתבי ynet בקיץ 2007: "כשחם לתרנגולת היא הופכת לאפתית, מתיישבת במקום, מצטמקת ומתעלפת. היא עומדת במקום, בקושי זזה, ואתה יודע שאין שום סיכוי שהיא תצא מזה. מקרי המוות יכולים להגיע ל-30 אחוז, ולפעמים להרבה יותר בטמפרטורה כל-כך גבוהה."

החום בישראל מחייב את הלולנים להשתמש במתקני צינון וגם להפחית בצפיפות העופות, בהשוואה למדינות קרות, כדי להשיג מידה דומה של רווחיות. לאביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות יש רעיון נוסף, הממחיש את הקשר בין צפיפות, עיוות ועלות: לגדל תרנגולים עירומים, פרי פיתוח מכוון באמצעות ברירה מלאכותית. כהנר מסביר בראיון לכתב-העת "משק העופות": "עופות ללא נוצות אינם זקוקים לקירור או לאוורור, אפשר לגדלם בצפיפות גדולה יותר במקום כ-10-8 עופות למטר בלולים פתוחים, יגדלו עד 20 עופות למטר." הפיתוח של כהנר לא חדר בינתיים לתעשייה.

זיהום המצע
אחת מההשלכות הישירות של הכליאה והצפיפות היא זיהום הרפד והאוויר. בתנאי יובש, חלקיקי עור, נוצות, הפרשות ורפד הופכים לאבק שפוגע בדרכי הנשימה עד ליצירת דלקות. האבק כולל גם חיידקים, וירוסים ופטריות. לחות יתרה מהווה בעיה חמורה עוד יותר, בעיקר עם גדילת האפרוחים וספיגת הרפד בהפרשות. תחתית האצבעות, העקב והגחון באים במגע רצוף עם ההפרשות, ומתפתחים בהם כוויות וזיהומים. זהו אחד מהמקרים שבהם צרכני הבשר יכולים להבחין ישירות בתוצאות החיים בלול, כי אפשר לראות את הכוויות בגופות שמשווקות לצרכן.

כוויות בעקב (המפרק שדומה בעופות לברך) כתוצאה מרביצה ממושכת על מצע מזוהם, ניכרות ככתמים שחורים על המפרק.

צילום מאת הארגון הבריטי CIWF, במסגרת קמפיין שנועד לשפר את תנאי הכליאה בלולים.

זיהום האוויר
האוויר בלול כולל ריכוז גבוה של גזים רעילים. הדומיננטי שבהם הוא אמוניה, הנוצרת בעקבות התפרקות ההפרשות שנספגו ברפד. האמוניה צורבת בעיניים ובדרכי הנשימה, גורמת מחלות באברים אלה ומחמירה מחלות אחרות, כגון מיימת. ריכוז הגז באוויר נמדד לפי ppm (חלקי מיליון); הוועדה המדעית של האיחוד האירופי המליצה שהריכוז בלולים לא יעלה על 20 ppm, ומציינת שמעל 30 ppm ניכרת החמרה ברורה במצב העופות. למעשה, בני-אדם סובלים מצריבה ומהפרעות בנשימה בריכוז אמוניה נמוך יותר, והעבודה בלולים נחשבת כמסוכנות ביותר לדרכי הנשימה – רוב הפועלים סובלים מפגיעות במערכת הנשימה, בעיניים או בעור. זאת אף על-פי שהם נמצאים בלול במשך פרקי זמן קצרי בלבד, וגובהם מרחיק אותם במידה משמעותית ממוקד פליטת הגז (יש לציין, שבני-אדם אינם רגישים יותר מעופות לפגיעות כאלה). באירופה קיימים תקנים לריכוז האמוניה המותר, למשל בבריטניה – 25 ppm. בישראל, לפי מחקר שערכו אילן אריה וישראל יוסילביץ ממשרד החקלאות בחורף 2008, רמת האמוניה הממוצעת בלולים היא 60 ppm.

ריכוז האבק, האמוניה וגזים אחרים בלול הוא תוצאה ישירה של כליאה וציפוף. מאחר שאיכות האוויר משפיעה על קצב הגדילה של העופות ועל נתונים כלכליים נוספים, התעשייה מגיבה על כך – בניסיונות להגביל את הזיהום עד לגבול הרווחיות. הטיפול המקובל בבעיה נותר שטחי ביותר: שכלול מערכת האוורור, שינוי הרכב הרפד, שינוי הרכב המזון וכדומה. הקטנה משמעותית של הצפיפות, שעשויה לפתור את הבעיה לעומק, נכנסת לתמונה רק אם הבשר ישווק בתור מוצר אחר, כגון "בשר אורגני", ויימכר במחיר גבוה פי כמה.

* הצפיפות נמדדת בק"ג משקל גוף לכל מטר רבוע (ק"ג/מ"ר) כי התעשייה מנצלת אפרוחים הגדלים במהירות, ואין טעם למדוד את הצפיפות במספר עופות ליחידת שטח.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס; בשבוע הבא נסיים את הסדרה בתיאור המחיר שמשלמים צרכני הבשר וכלל האוכלוסייה בעבור הבשר הזול.

יום ללא בשר

מאז שנת 1985, מציינים ב-20 מדינות ברחבי העולם ובכל מדינות ארצות-הברית "יום ללא בשר" (Meatout) במטרה להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המזון מן הצומח ולהשלכות המוסריות, הבריאותיות והסביבתיות של תעשיית הבשר. אנונימוס ציינה השנה את "יום ללא בשר" בחלוקת מזון טבעוני חינם בתל-אביב ובירושלים.

המארגנים הדגישו, שביום זה הצרכנים אינם מתבקשים לצמצם את תפריטם אלא להרחיבו: "להגדיל את מגוון הקטניות, הדגנים, הירקות והפירות שאנו צורכים, וגם להכניס למטבח חומרי גלם חדשים. סייטן כבר בישלתם? ומה לגבי טמפה? ואצות  זה לא רק סושי! כולנו יודעים שבריא יותר לצרוך תפריט מגוון, אבל בדרך-כלל מתקשים לעשות זאת ונותרים עם תפריט פחות או יותר קבוע. זו הזדמנות לצאת מהשגרה, לגלות יצירתיות ולהכיר מנות חדשות, שאפשר יהיה לאמץ גם בשאר ימות השנה."

האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות. בין הכתבות שפורסמו, ynet הגיש ארבעה מהמתכונים הפופולאריים ביותר של בודהה בורגרס; nrg מעריב פרסם סקירת אתרי צמחונות וטקסט קלאסי של טולסטוי ובו תיאור חוויות ממשחטה ומחשבות על אכילת בשר ועל צמחונות; ובוואלה! התפרסמה כתבה נוקבת על היתרונות הבריאותיים של הצמחונות.

בדוכנים הוגשו כריכים עם נקניק טופו, כריכים עם שניצל סייטן, וכן ממרחי קישואים, חצילים ופטריות על בסיס טחינה, בתוספת סלט ושווארמה סייטן. את הממרחים הכינה מרינה מאנונימוס, הנקניק מתוצרת טבע דלי, ומוצרי הסייטן הוכנו ונתרמו על-ידי בודהה בורגרס.

ארז, פעיל אנונימוס, מספר חוויות מהאירוע:

"התרשמתי במיוחד מאדם בשנות ה-50 לחייו, שלא האמין שהשווארמה שהצענו לו היא מהצומח ולא הסכים לטעום, מתוך חשדנות. הייתי צריך לקנות את אמונו. הסברתי לו למה אנחנו עושים את כל האירוע, סיפרתי על תעשיות בעלי-החיים, על הסייטן שממנו עשויה השווארמה, ועל היום הבינלאומי ללא בשר. לבסוף הוא ניאות לטעום מהשווארמה, והנה – ראה כי טוב ונפקחו עיניו. הוא לקח מנה נוספת ואמר, במילים האלה: 'זאת השווארמה הכי טעימה שאי פעם אכלתי!" לסיכום הוא הבטיח, שלפחות בשבוע הקרוב לא יכניס בשר לפיו.
בכלל, השווארמה הסתמנה כלהיט של האירוע. זוג מבוגרים התלהבו כל-כך מהשווארמה כי הם משתדלים להפחית בצריכת בשר, עד שהם הוציאו פנקס ורשמו שמות וכתובות של חנויות טבע, ואמרו שיעשו ארוחה מזה לכל הנכדים שלהם."

בעיתונות

שירי כהן, "אנונימוס מגישה: הגרסה הטבעונית", המקומון ת"א, גיליון 376, 26.3.2009, עמ' 22.

ד"ר דן קרת, "יום ללא בשר: היבטים בריאותיים", וואלה!, 24.3.2009. 

בודהה בורגרס, "מבורגר ועד גולאש: מתכונים ל'יום ללא בשר'", ynet, 23.3.2009.

"לא על הפלאפל לבדו: אתרים לצמחוני המתחיל", nrg מעריב, 23.3.2009. 

לב (ליאו) טולסטוי, "על מוסר וחיות אחרות: טולסטוי קורא לצמחונות", nrg מעריב, 23.3.2009. 

עינת לוי, "צריכה במחשבה תחילה: איך אפשר בלי בשר", nrg מעריב, 23.3.2009. 

רחל אינגבר, "מחר: יום ללא בשר",  nrg מעריב, 22.3.2009.

פינת התזונה
ארטישוק בניר בנים

הארטישוק של נועם, טל' 054-227-8637

פקס 08-850-1156, דואל noam@artishoke.co.il

נועם יעקובא ממושב ניר בנים שבאזור קריית גת הוא מגדל הארטישוק הגדול בארץ. המשק שלו מציע "בראנצ' של שבת" במושב, בסגנון בופה. הארוחות תלויות בעונה, והאחרונה תתקיים ב-4 באפריל. ניתן להזמין מקום מראש דרך אתר "הארטישוק של נועם", שמוסיף כי "מדי שעה ידגים נועם איך לחלץ את הלב הארטישוק וישמח לשתף אתכם באופן הכנת התבשילים ובסגולותיו הבריאותיות של הירק הנהדר."

בתפריט 9 מנות ארטישוק טבעוניות, וביניהן: ארטישוק חלוט ברוטב טחינה ביתית, נזיד לבבות ארטישוק עם ירקות שורש, ופסטה עם לבבות ארטישוק, עשבי תיבול וצנוברים. ניתן גם לקנות במקום ארטישוקים טריים. המחיר: 60 ש"ח למבוגר, 30 ש"ח לילד.

באתר "הארטישוק של נועם" יש גם מתכוני ארטישוק, 7 מהם טבעוניים.