פעילות 

מחיקה מרשימת התפוצה

ב-1 בדצמבר ייכנס לתוקפו חוק האוסר משלוח דואר אלקטרוני עם תכנים מסוימים למי שלא ביקשו במפורש לקבלו. למיטב ידיעתנו, כל הכתובות שאליהן נשלח השבועון הן כתובות של מי שהביעו במפורש את רצונם שהשבועון ישלח אליהם מדי שבוע. אם בכל זאת אינכם מעוניינים להמשיך לקבל את השבועון, לחצו כאן להסרת כתובתכם מהרשימה.

עם בוא החורף: רק לא צמר!

עם בוא הגשמים, הירידה בטמפרטורות וקניית בגדי החורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותר; הגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

עוד על צרכנות בחורף: מיימת בתעשיית הבשר; פרווה; מוצרי הנעלה; שמיכות וכריות.

מדברים זכויות בעלי-חיים

ביום ג', 9.12.2008, בשעה 19:30, תקיים אנונימוס במרכז תל-אביב דיון בהנחיית אריאל צבל, במסגרת מפגשים על הפילוסופיה והתיאוריה של זכויות בעלי-חיים. לפני הדיון נתכנס לכיבוד קל, סרט קצר והיכרות. הדיון יחל ב-20:00 בדיוק. ההשתתפות פתוחה לפעילי אנונימוס בלבד, מכל הארץ. אנא הודע/י על השתתפותך בטלפון 03-6204878 או בדואל.

נושא המפגש: סבל, זה כל הסיפור? חיפוש אחר שורשי המעמד המוסרי של בעלי-חיים.

כדאי לכתוב: הרפורמה בענף הלול

כתבתו של עמירם כהן, "או לולים צימרים" (TheMarker הארץ, 26.11.2008, עמ' 23) עוסקת ברפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים במונחים כלכליים גרידא, תוך התייחסות חד-צדדית ליתרון לכאורה שאמורה הרפורמה להביא לתיירות. כדאי להגיב על הכתבה ולהזכיר לקוראים ולמערכת העיתון, שהרפורמה מבקשת ליצור לולי ענק תעשייתיים, ולקבע בכך את השימוש בכלובי סוללה, שנאסר באירופה ובקליפורניה, ומצטמצם גם במדינות אחרות.

TheMarker מאמרים: deot@themarker.com תגובות רגיל: letters@themarker.com

עורך ראשי, גיא רולניק: guy.rolnik@themarker.com עורך העיתון היומי, סמי פרץ: sami@haaretz.co.il

ציוד לחתולים בחורף

עמותת גירגורים מטפלת במאות חתולים ומבקשת תרומות ציוד, כגון שמיכות, ריהוט, יריעות ומנורות חימום. לפרטים: 054-2447848 או girgurim@gmail.com

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 19:30-17:30, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה. אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים במרכז ת"א או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet סחר בכלבים. בכתבה "כלב או חתול מחו"ל - לא "טיול בפארק" (24.11.2008) מספר ארז ארליכמן על גורלם של שני גורי כלבים "גזעיים", שהובלו מתאילנד לישראל על-ידי אדם שקנה אותם כסחורה מבלי שטרח אפילו לברר את דרישות החוק. משרד החקלאות הכניס את הגורים להסגר בכוונה להחזירם לתאילנד, תוך שהם צפויים למות בדרך או ביעד. בכתבה מפורטות הוראות משרד החקלאות לייבוא כלבים. השורה התחתונה: ברוב המקרים, אדם שקונה כלב כדי להביאו לישראל, גוזר עליו עינויים ומוות בהתאם לתנאי ההובלה והגבלות משרד החקלאות.

מוסף הארץ צ'יוואווה. בכתבה "לא רק בריטני ספירס ופאריס הילטון מגדלות צ'יוואווה, עכשיו האופנה הגיעה לישראל" (28.11.2008, עמ' 56) מתארת עפרי שובל את האופנה של החזקת כלבי צ'יוואווה. רוב הכתבה אינה ביקורתית, אך יש בה התייחסות לעיוות התורשתי של הכלבים: "הצ'יוואווה הוא הכלב קטן ביותר בעולם. משקלו נע בין חצי קילוגרם לשלושה קילוגרמים. עם השנים בני האדם הינדסו את הגזע על ידי הקטנת בלוטת הגדילה שלו, לצורכיהם האנוכיים. [...] וכך קרה שהמבנה האנטומי של הנקבות הקטנות מביניהן, בקושי מאפשר המלטה. או שהכלבה מתה או שהגורים מתים או שגם וגם. [...] 'ההמלטות אצל הצ'יוואוות הן אסון. זה גזע מקולקל שהוקטן במלאכותיות. [...] קילקלו להן את כל המערכת, ויש דיספרופורציה שנובעת מכך שגור יכול לשקול כ-150 גרם, כשהאמא שוקלת קילו וחצי. גם גור של כלב זאב שוקל כ-150 גרם. פה הטבע עצר וגודל הגורים לא קטן בהתאם.'"

לתגובות: מוסף הארץ (ששי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

nrg מעריב אסון בירקון. בכתבה "לנקות את הירקון, בסדר. למה עם סבון?" (23.11.2008) מספר אייל לוי על השריפה בהוד השרון, שהביאה למותם של עשרות אלפי דגים לפחות (נאספו גוויות דגים במשקל 106 טון). לא נקבעו עדיין אחראים ברורים או צעדי מניעה לעתיד: "המשרד להגנת הסביבה בודק, ובקרוב יופיעו המסקנות."

nrg מעריב (זמן הדרום) בחירות באשקלון. בכתבה "וקנין טוב לצדוק" (22.11.2008) מדווח רועי צאיג על עמדתם של שני המתמודדים (בסיבוב שני) על ראשות העיר אשקלון, בעניין הווטרינר העירוני שנחשף בשורה של עבירות חמורות: איתמר שמעוני הצהיר כי אם ייבחר, הוא יפטר את צדוק מתפקידו באופן מיידי. המועמד האחר, בני וקנין, אמר כי הוא מעדיף ללמוד את הנושא לפני שיקבל החלטה.

news1 חיידקים מתעשיית הבשר. בכתבה "התרחקו מרכבים להובלת תרנגולות" (26.11.2008) סוקרת יפעת גדות מחקר שנערך במזרח ארצות-הברית על הזיהום שנוצר בתוך רכב שנסע מאחורי משאיות שהובילו עופות לשחיטה. התגלו רמות גבוהות של חיידקים מחוללי מחלות, עמידים בפני אנטיביוטיקה ועלולים לחדור לגוף בנשימה.

ynet תעשיית הפרווה. בכתבה "היום: מחאה עולמית נגד הסחר בפרוות" (28.11.2008) מספר ארז ארליכמן על הפגנת "הקואליציה הבינלאומית נגד תעשיית הפרווה" ב-104 מוקדים בעולם, וביניהם כיכר המדינה בתל-אביב.

nrg מעריב משמורת. בכתבה "הבחירה בידיו: גירושים בעיניים של כלב" (26.11.2008) מתארת עדי כץ מקרי גירושין שבהם רצו שני בני-הזוג להחזיק בחתול או בכלב, ואת התנהלות המשפט בעקבות המחלוקת.

סחר בקופי בר. ההתאחדות הבריטית לביטול הניסויים בבעלי-חיים (BUAV) פרסמה ב-24.11.2008 דו"ח על הסחר בקופים (מקק ארך-זנב) הנלכדים בטבע, בעיקר בקמבודיה. הקופים מוחזקים במשקים בתנאים מחרידים ומיוצאים לניסויים, בעיקר לסין ולארצות-הברית. כמעט 10,000 קופים יוצאו בשנה שעברה מקמבודיה, בחסות הממשלות שאינן פועלות נגד הייצוא והייבוא. עשרה מתוך כל שמונה קופים שנלכדו, מתים לפני הגעתם למעבדה כתוצאה מטיפול לקוי או טראומה.

כתבות בנושא 

רויטרס, "תנו לקופים לחיות בקמבודיה", וואלה!, 25.11.2008.

רויטרס, "ציד ותנאים מחפירים לקופים בקמבודיה", נענע 10, 24.11.2008.

"קמבודיה: הקופים נשלחים מהשבי אל מעבדות הניסויים בסין ובארה"ב", nrg מעריב, 23.11.2008.

תזונה

הארץ מחקרים. בטור "היום המלפפון בריא" (28.11.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 2) מסבירה רחל טל-שיר כיצד מפיקים מחקרים שונים דעות סותרות על פריטי מזון ספציפיים. ההסבר ניתן לפי הספר "מחקר סין".

וואלה! דת. בטור "עוף? לא טוב" (28.11.2008) מזכירה תמי ניניו שהדתות המונותיאיסטיות נוטות לקדם אכילת בשר, אולם יש גם קולות אחרים, המוצאים התאמה שעקרונות הדת תומכים בצמחונות.

"זכויות": מושג פשוט או מוזר?
מהיסטוריה של זכויות אדם לתיאוריה של זכויות בעלי-חיים

לאחר היסטוריה ארוכה שבה שימש המושג "זכויות" בהתייחסות לבני-אדם בלבד, אנשים רבים חשים שהצירוף "זכויות בעלי-חיים" זר ומוזר. אריאל צֹבל בוחן את הרקע ההיסטורי של המושג "זכויות" ושואל: על אילו עקרונות מוסריים נשענות זכויות האדם? האם עקרונות אלה מצדיקים את הרחבת תחום הזכויות מעבר למין האנושי?

אי-נוחות
בתנועה לזכויות בעלי-חיים משתמשים ב"זכויות" בתור מושג פשוט ולגיטימי. אולם לא מעט אנשים מגיבים לצירוף המילים "זכויות בעלי-חיים" באי-נוחות, ברתיעה, אפילו בכעס. כמובן, בין המתנגדים יש כאלה שמסרבים להתייחס לחיות ברצינות ומתנגדים לא רק ל"זכויות בעלי-חיים". אבל יש גם בעלי רצון טוב שיאמרו:

זכויות בעלי-חיים?! למה דווקא "זכויות"? למה לא לומר פשוט שהחיים שלהם חשובים, שמה שהם מרגישים חשוב? או שיש להם מעמד מוסרי? או שהם ראויים להתחשבות מצדנו? למה להסתבך עם מושג כל-כך בעייתי ולא מתאים?

אז האם באמת יש משהו מוזר בחיבור שבין "זכויות" ל"בעלי-חיים", ועדיף להשתמש במושגים אחרים?

הבלבול המושגי
למושג "זכויות" יש מובנים שונים בהקשרים שונים, שלעתים קרובות משמשים בערבוביה:

• המובן הנורמטיבי: כאן מדברים על זכויות מוסריות, זכויות טבעיות, זכויות יסוד, זכויות שאינן ניתנות להעברה (inalienable rights) וכו'. "זכות" במובן זה היא עיקרון תיאורטי שראוי להיות בעולם טוב יותר, לפי השקפתנו המוסרית.
• המובן התיאורי (דסקריפטיבי): כאן מדברים על זכויות משפטיות, זכויות פוזיטיביות או ממשיות, זכויות פוליטיות, זכויות אזרחיות וכו'. "זכות" במובן זה היא ציווי שנקבע במסגרת הסדר החברתי הקיים והכוחות הממשיים שפועלים בו, כגון מערכת החוק והמשפט.

לא פעם, אי-הנוחות שמעורר המושג "זכויות בעלי-חיים" נובעת מבלבול בין מובניו השונים. למשל, כאשר מדברים על חובתנו להיות צמחונים בתור ביטוי של זכויות בעלי-חיים, עלול להיווצר הרושם כאילו אמרנו שיש חובה משפטית להימנע מאכילת בשר – טענה מופרכת בעליל בחברה שלנו. למעשה, כוונת הדברים הייתה שצמחונות היא חובה מוסרית, שקשורה ב"זכויות" במובן הנורמטיבי. אמנם יש קשר בין רעיונות נורמטיביים או מוסריים לבין המציאות המשפטית והחברתית, אולם ההבחנה בין שני המובנים של "זכויות" הכרחית לדיון רציני, והיא עשויה לפתור חלק מההתנגדות לחיבור שבין "זכויות" ל"בעלי-חיים".

המוזרות ההיסטורית
ההבחנה המושגית היא רק המלצה; בפועל, שני המובנים של "זכויות" קשורים הדוקות זה בזה בהיסטוריה הפילוסופית והפוליטית של המערב. הספר "על הממשל המדיני" מאת ג'ון לוק (1689), "הצהרת העצמאות" של ארצות-הברית (1776), "הצהרת זכויות האדם והאזרח" בצרפת (1789), "ההצהרה העולמית לזכויות האדם" של האו"ם (1948) – כולם מגדירים זכויות לבני-אדם במסגרת פוליטית ומשפטית מסוימת, וזאת בגיבוי של טענות מוסריות מפורשות בדבר זכויות האדם. אלה הן רק נקודות ציון אחדות בתוך הרקע ההיסטורי העשיר של השימוש במושג "זכויות", הנתפס במסורת זו בתור קיצור גרידא של "זכויות האדם" בכלל ו"זכויות אזרחיות" בפרט.

"הצהרת זכויות האדם והאזרח" הצרפתית: ביטוי אחד מני רבים של מסורת

הקושרת בין הזכויות המשפטיות והפוליטיות של בני-האדם לזכויותיהם המוסריות

כמובן, המושג "זכויות בעלי-חיים" זר מאוד למסורת זו, ואפשר לעקוף את הזרות אם נוותר על המושג הטעון ונשתמש במקומו במושגים אחרים. למשל, אם מישהו הרג תרנגול, אין צורך לומר "ההרג מהווה הפרה של זכות התרנגול לחיים" – די לומר שזהו מעשה רע. כך ניפטר מאסוציאציות תרבותיות בעייתיות (אם כי באותה הזדמנות נאבד גם אסוציאציות רצויות שמעורר המושג "זכויות", כגון הדגש על רעיון החירות!). יש פילוסופים (למשל: פיטר סינגר) שוויתרו על השימוש במושג "זכות מוסרית" כי הם מאמינים שמושג זה מוסיף סיבוך מיותר לרעיונות מוסריים בסיסיים יותר. אם כך, במידה שוויתרנו כליל על המושג "זכויות" מסיבה זו, נותרנו עם עולם לשוני פתוח יותר לענייני בעלי-חיים.

שאלת החובות
במסורת המחשבה על זכויות האדם יש משקל רב לרעיון, שכדי לקבל זכויות צריך גם למלא חובות. לא פייר שמישהו ייהנה מזכויות אם הוא מצפצף על הנורמות של החברה! זהו עיקרון שמתאר חלק מהנורמות החברתיות והמשפטיות המוכרות לנו, ויש המאמינים שזהו יסוד טוב גם למוסר – מוסר שאם אינך עומד בכללים שלו – אתה בחוץ. בנוסח אחר, המוסר נתפס כאמנה חברתית דמיונית, שאינה רלוונטית אלא למי שמסוגלים להתחייב לאמנות חברתיות ולכבדן בפועל. ומכיוון שחיות לא מסוגלות לחתום עם אמנות או להבין ולכבד זכויות, אין מה לדבר על "זכויות בעלי-חיים"!

הספר "לוויתן" של תומס הובס (1651): ניסיון מוקדם לבסס את המוסר על אמנה חברתית דימיונית.

לטיעון הזה יש כוח רטורי עצום. אולם מעולם לא ניתן נימוק מוסרי משכנע לרעיון, שקבלת זכויות מותנית באופן גורף במילוי חובות. האם זה הוגן לשלול ממני את כל זכויותיי המוסריות בטענה שלא עמדתי בתנאי האמנה, או משום שאיבדתי את היכולת להבינה? האם ראוי פשוט להתעלם מכל הצרכים והרגישויות שלי? אם אני רגישה לכאב, למשל, האם זה מוצדק להכאיב לי כל עוד לא הוכחתי שאני מקיימת חובות כלפי אחרים, או מסוגלת לקיים חובות כלפיהם? שאלות נוקבות אלה מערערות על הקשר שבין קבלת זכויות למילוי חובות. אגב כך הן גם משיבות לתחום הזכויות את בעלי-החיים – בנוסף על מפגרים, סניליים וילדים קטנים, שגם הם מחוץ ל"משחק" המוסרי לפי התפיסה שלעיל, כי גם הם לא מסוגלים לקבל על עצמם חובות מוסריות.

שאלת הרלוונטיות
כשבוחנים את ההיסטוריה של השימושים הפרטניים במושג "זכויות", שוב מצטיירת תמונה שרובה לא רלוונטי לחיות. אמנם הזכויות לחיים, לביטחון ולשלמות הגוף רלוונטיות בעליל לחיות, אבל הן תופסות מקום צנוע בלבד בשימוש ההיסטורי במושג. רוב שיח הזכויות התמקד בתופעות אנושיות טיפוסיות, כגון דת ואמונה, ביטוי בדיבור ובכתב, התאגדות פוליטית, בחירות פוליטיות, קניין ורכוש ומערכות החינוך והבריאות. על רקע זה, המושג אינו נראה מתאים אלא לבני-אדם.

אולם מבט מעמיק יותר יגלה, שגם כאן מדובר בעיקר בהתנגדות הנובעת מהמסורת. למשל, "זכות הקניין" היא מושג ששורשיו נעוצים בזכויות האצולה על הקרקע, וברבות השנים הורחבה תחולתו לרכוש שנצבר במסגרת של יחסי קניין המוסדרים בעיקר באמצעות כסף. אז איך כל זה יכול להיות קשור לחיות?! התשובה היא, שהדברים שלעיל דנים במימוש ההיסטורי של "זכות הקניין", אך מאחורי הזכות בפועל עומדת השאלה המוסרית: "מהי ההצדקה לזכות הקניין?" במקום לדון בענייני חוק, גניבה, הפקעה, קנייה וכדומה במסגרת משטר מסוים וכלכלה מסוימת, הדיון המוסרי יתמקד בצורך שלנו להחזיק בדברים שונים ובצורך להגן על עצמנו מפני גזילת הדברים הללו בידי אחרים.

והנה, עקרונות מוסריים אלה חלים על בעלי-חיים באופן דומה לאופן שבו הם חלים על בני-אדם. למשל, צבאים המתגוררים מקדמת דנא בשטח טבעי מסוים, ריק מבני-אדם, זקוקים לו ולהגנה מפני השמדת השטח, באופן המכונן זכות מוסרית לקניין. יש להם זכות על הקרקע אף על-פי שהם לא קנו אותה ולמרות ההתעלמות של מערכת המשפט מזכות זו – בדיוק באותו אופן שבו הייתה לילידי אמריקה זכות על הקרקע שעליה הם חיו עד לפלישת המהגרים מאירופה.

מה הקשר בין הזכות לחופש הדת והפולחן לבין זכויות בעלי-חיים? התשובה טמונה בעיקרון המוסרי שמאחורי הזכויות, המחייב להניח לזולת לחיות את חייו כרצונו ולפי המנהגים המקובלים בקהילתו; חטיפת תרנגולי יער, כליאתם וביותם מנוגדת לעיקרון זה.

כאשר בוחנים את הרשימה המקובלת של זכויות האדם דרך העקרונות המוסריים שמאחורי זכויות אלה – נעלמת רוב זרותה של הרשימה ביחס לבעלי-חיים. אפשר לעבור על הזכויות בזו אחר זו, ומסתבר שאף על-פי שהן מומשו בהיסטוריה באופן אנושי מובהק וזר לבעלי-חיים, העיקרון המוסרי שעומד מאחוריהן רלוונטי לא רק לבני-אדם ולא רק לנסיבות המוכרות לנו בהיסטוריה.

שאלת הקהילה
המושג "זכויות האדם" מתייחס לבני-האדם כקהילה ומכונן מערכת של כללים להסדרת יחסי הגומלין בינינו בחיינו המשותפים. לעומת זאת, כשמדברים על זכויות בעלי-חיים, מתמקדים בעיקר בהפרדה: להפסיק לנצל אותם, להפסיק להתערב להם בחיים, ובכלל – להתרחק מהם. יתירה מזאת, מכיוון שעשרות מיליארדים מהם "מיוצרים" באופן תעשייתי ללא אפשרות לקיום עצמאי, יש לשאוף לכך שהם כלל לא ייוולדו. המדובר אפוא בגישה זרה מאוד למסורת העוסקת בזכויות.

כדי להבין את מהות הפער הזה, יש לשקול הרחבה של מושג הקהילה. למשל: קהילת כל בעלי-החיים שמסוגלים לחוש (לפי התנועה לזכויות בעלי-חיים) או קהילת כל האורגניזמים (לפי האקולוגיה העמוקה). כך או כך, המושג "קהילה" מבטא שותפות-גורל ותלות הדדית, שמהן נגזרת מחויבות הדדית (אמנם, רוב חברי הקהילה החדשה לא יבינו את המחויבות ההדדית; אולם למעשה, חוסר ההבנה נפוץ גם בקהילות על טהרת המין האנושי!). מתוך רעיון הקהילה המורחבת, מתברר מדוע "זכויות בעלי-חיים" ממוקדות בהפרדה, בניגוד ל"זכויות האדם": בפועל, אנו מתעלמים מהמחויבות שלנו כלפי שאר החיות במידה כזו, שזכויות בעלי-החיים הבוערות כיום חייבות להתמקד בהפרדה. בעולם שבו בני-אדם יכירו ברצינות בשותפות-הגורל ובתלות ההדדית שבינם לבין סביבתם החיה, יתפתחו גם "זכויות בעלי-חיים" של חיים משותפים.

לא פשוט וגם לא מוזר
לסיכום, בתנועה לזכויות בעלי-חיים אנו נוטים להתעלם מהמטען התרבותי העצום שרובץ על מושג המפתח שלנו והופך אותו לבלתי סביר בעיני אנשים רבים. אך יתכן שאפילו פעילים מסורים למען בעלי-חיים משמרים התנגדות מסוימת למושג. בסופו של דבר, ההתנגדויות הן ביטוי לספישיסיזם. הספישיסיזם הוא לאו דווקא כוחנות בוטה כלפי חיות או זלזול מופגן בהן – אלא דעות קדומות סמויות, המושרשות בעומק ההכרה החברתית והמוסרית שלנו. הכרה זו קושרת בעקשנות בין רמיסת בעלי-החיים בעולם המוכר לנו לבין מה שאנו מצפים מהעולם להיות.

המושג "זכויות" הוא הרבה יותר מסתם מילה: הוא מילה שנושאת היסטוריה שלמה של תיקון חברתי, תביעת חירויות, הגנה על החלשים, צדק חסר פניות ושאיפה לעולם טוב יותר. לא כדאי לוותר על המילה הזו בשביל להרגיש יותר נוח כשמדברים על חיות. אבל כדי שמילה כה טעונה תוכל להתחבר לבעלי-חיים מבלי לעורר התנגדות, יש צורך להכיר במכשולים ולפרק אותם אחד לאחד.

המאמר מבוסס על דיון שנערך באנונימוס ב-6.11.2008 בהנחיית המחבר

פינת התזונה: סדנאות לתזונה טבעית

בני נחמני, 052-3287498 או 077-4242366

השף בני נחמני, נטורופת (.N.D במכללת רידמן) ובעל ניסיון רב בבישול במסעדות, מנחה סדנאות ייחודיות לבישול בריא, בהן משולבים פעילות חווייתית מעשירה, מיומנויות בישול בסיסיות וכלים מעשיים ליישום תזונה בריאה באורח החיים שלנו. בכל סדנה מציע נחמני רשימת מתכונים, ואלה משתנים לפי זמינות המוצרים העונתיים ובהתאם לרצון המשתתפים. לא כל המתכונים של נחמני טבעוניים, אך מכיוון שהתפריט גמיש, כדאי לבקש ממנו לקיים את הסדנה ללא מוצרים מן החי. משך כל סדנה: כשלוש שעות.

רשימת הסדנאות

מה היא צמחונות? הסדנה עוסקת בשאלה זו ומיועדת להורים מודאגים שילדיהם החליטו להיות צמחונים, ולילדים שגילו את הצמחונות והוריהם אינם מבינים למה ומדוע. לדברי נחמני, "אני מזמין אתכם לחוויה בונה ומהנה שתגשר על הפערים על-ידי הבנה וכבוד הדדי. בסדנה זו תכירו את היתרונות הבריאותיים הטמונים בתזונה הצמחונית. זו חוויה משותפת בה תלמדו להכין מטעמים שונים ולהכיר אחד את השני מזווית קצת אחרת." אחדים מהמתכונים המומלצים בסדנה: פוקצ'ות מקמח מלא עם עשבי תיבול ובתוספת מטבלים;  קציצת עדשים ופטריות על מצע של קרם שורשים וואסבי ופרג; טארט פירות אישי במילוי קרם אגוזים וסילן בתיבול של הל וקינמון.

חלום חורפי בניחוח טבעי: סדנה המיועדת לכל מי שחפץ ללמוד כיצד ניתן להרכיב ארוחה מלאה, טעימה ומשביעה ללא בשר, דגים, ביצים או חלב. אחדים מהמתכונים: ממרח שעועית לבנה בתיבול זרעי כוסברה וזרעי שומר; קוביות טופו עם שומר וסלרי ברוטב תפוזים; מג'דרה בטוויסט דרום אמריקאי עם פלפל אדום ותירס טריים.

סדנת בריאות ואושר: סדרה של ארבעה מפגשים, הכוללת לימוד הערכים הבריאותיים של המזון הטבעי והכנת מתכונים בריאים תוך התייחסות לאורח-חיים בריא. הפגישה הראשונה מתמקדת בירקות, השנייה בפחמימות ובדגנים, השלישית בחלבונים, קטניות ושומנים, והרביעית בשתייה ובקינוחים.

מקומות ומחירים

• מחיר השתתפות בסדנה המתקיימת בבית: 200 ש"ח למשתתף (חצי מחיר לבעל הבית המארח). מספר המשתתפים: 20-8. ניתן להזמין סדנאות בין עמק חפר לאזור ראשל"צ; תוספת מחיר לסדנאות מעבר לאזור זה.
• מחיר השתתפות בסדנה המתקיימת ב"אן אומנות הבישול" בהרצליה (מקום מסודר לסדנאות בישול): 260 ש"ח. מספר המשתתפים: 20-15.
• 10% לכל בן משפחה שמצטרף.