זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, עידו דברת, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

תל-אביב

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 14 ל-16 באוגוסט, 2005, במרכז העיר. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים ועצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 65 ₪.
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה – נעמי: 03-6204878 naomiopen@yahoo.com 
אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.
 

נהריה
מדי שבוע נערכים דוכני הסברה לזכויות בעלי-חיים ברחבת העירייה בשד' הגעתון, בשעות אחר-הצהריים. לפרטים – עומר גינזבורג: 0525-305006

דרוש/ה יועץ משפטי

עמותת תנו לחיות לחיות מחפשת יועץ משפטי לשלושת-רבעי משרה. לפרטים – קרן קלר keren@letlive.org.il או יעל ארקין y.a@012.net.il. קורות-חיים לפקס: 03-6241779

סקר צמחונות באינטרנט

אתר הצמחונות הישראלי עורך סקר על צמחונים וטבעונים, שנתוניו יסייעו לקידום הצמחונות. בין המשיבים יוגרלו ארוחה זוגית בוירג'ין קפה וחולצות. השתתפו בסקר!

תיקון לחוק: החמרת ענישה למתעללים

ב-26.7.2005 עברה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק צער בעלי-חיים (החמרת ענישה). את הצעת החוק יזם ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) והצטרפו אליה חבריו לסיעה. קודם למהלך במליאה, אושרה ההצעה בוועדת החינוך, התרבות והספורט. את הישיבה ניהל ח"כ עסאם מח'ול, שהחליף את ח"כ פורז. בישיבה השתתף גם ח"כ טיבי. בהודעה לעיתונות תחת הכותרת "החמרת ענישה למתעללים בבעלי-חיים" (25.7.2005) מסרה הוועדה:

ועדת החינוך התרבות והספורט אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הגדלת קנסות) התשס”ג-2005 של חברי הכנסת אחמד טיבי, מוחמד ברכה ועסאם מח`ול.

במצב הקיים כיום, המתעלל בבעל חיים צפוי למאסר של עד שנה אחת ולקנס של עד 67,300 ₪.
הצעת חוק זו מחמירה את העונשים ומגדילה את המאסר ל-3 שנים, ואת הקנס ל-202,000 ₪.

ח”כ אחמד טיבי, ממציעי החוק, הסביר כי הצ”ח זו באה להעלות המודעות ולשלוח מסר למתעללים בבעלי חיים – להחמיר הענישה ולהרתיע. ”זהו מסר של הכנסת על החומרה שהיא רואה בהתעללות בבעלי-חיים”.

ח”כ מוחמד ברכה, אף הוא ממציעי החוק, הוסיף ”מדינה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני-אדם אלא גם ביחס לבעלי-חיים”.

כתבו מכתבי תודה למציעי החוק! כתובת לדואר רגיל: משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950.

ח"כ אחמד טיבי, ‏פקס: 02-6496189 דואל: atibi@knesset.gov.il

ח"כ עסאם מח'ול, פקס: 02-6496497 דואל: imakhoul@knesset.gov.il

ח"כ מוחמד ברכה, פקס: 02-6496123 דואל: mbarakeh@knesset.gov.il

קרקס מדראנו במודיעין

ביום ד', 27.7.2005, פנתה אנונימוס לראש עיריית מודיעין, משה ספקטור, בבקשה שלא להתיר לקרקס מדראנו להופיע עם בעלי-החיים במודיעין. למחרת התקבלה תשובה: הנושא נדון בישיבת הנהלת העירייה, והוחלט לאפשר לקרקס מדראנו להופיע – כי "יש לו את כל האישורים". "אני מצטערת שזו ההודעה שלי בשבילכם", אמרה מנכ"לית העירייה.
כתבו לראש עיריית מודיעין ובקשו ממנו לשקול שוב למנוע מקרקס מדראנו להופיע בעיר. כתבו לו על ההחלטות שהתקבלו בתל-אביב ובהרצליה ובקשו ממנו להצטרף לערים אלה ולמנוע התעללות בבעלי-חיים. כדאי לשלוח עותק של המכתב גם לווטרינר העירוני. להנחיות לכתיבת מכתבים

משה ספקטור, ראש העיר מודיעין, הר בוקר מ"ר 607 מכבים. פקס: 08-9721034 דואל: spector@modiin.muni.il
ד"ר עופר עינב, הווטרינר העירוני מודיעין, דואל: dr_einav@modiin.muni.il

נושא הקרקס סוקר השבוע על-ידי עדי כץ, בכתבה "סוף המופע? החיים הקשים של קרקס מדראנו" (מעריב, 26.7.2005) שבה מוזכרות ההחלטה שהתקבלה בהרצליה והצעת החוק של זהבה גלאון.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הרעלת כלבים בהר גילה

לפי הודעה מעמותת הכל חי, ב-25.7.2005 נודע על כוונת מועצת גוש עציון להרוג תוך יומיים כלבים בתחומי היישוב הר גילה, באמצעות פיתיונות מורעלים בסטריכנין (הממית באיטיות רבה ובייסורים קשים). ההרעלה נועדה, כביכול, "למנוע ככל האפשר הפצת מחלת כלבת ע"י כלבים משוטטים", אולם לאור מכתבים קודמים מטעם המועצה, נראה כי זהו תירוץ שנועד להכשיר הרג כלבים עקב גללים ביישוב. וטרינר המועצה האזורית גוש עציון, ד"ר אלכס בורשטיין, סירב לדבר עם נציגי העמותה. ד"ר אבי וסרמן, סגן מנהל הלשכה הווטרינרית רחובות, מסר (26.7.2005) שההרעלה אושרה במשרד החקלאות ב"היתר רשמי וע"פ החוק", ללא מידע נוסף על ההיתר וללא הוכחה לעצם קיומו.

כתבה בנושא:

שני מזרחי, "רעל לכלבים המשוטטים – אכזריות או הכרח?", Ynet (ידיעות אחרונות),  26.7.2005.

התנתקות / נטישה

חתולים וכלבים נותרים ללא מקורות מזון ומים עם פינוי היישובים ברצועת עזה ובצפון השומרון. העמותה למען החתול מציעה להקים מכלאה גדולה לקליטת החתולים, בסיוע המדינה.

עצומה לאי-נטישת החתולים באזורי ההתנתקות, מופנית לממשלה.

דף אינטרנט בעניין החתולים, מכיל פרטי התקשרות לגורמים האחראים.

כתבות בנושא:

עדי כץ, "נשארים מאחור", מעריב, 26.7.2005, עמ' 10.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

נורית פלתר, "וטרינרים מלטפים יפנו את הכלבים", ידיעות אחרונות, 25.7.2005, עמ' 4. 

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

הרפת כ"אידיליה"?

עיתונאים מפרסמים ללא כל ביקורתיות כתבות תדמית לתעשיית החלב, על בסיס דיעות קדומות וקוריוז כזה או אחר. בכתבה המשודרת "רפתן אוהב פרות?" (חדשות HOT בוואלה!, 26.7.2005) מציירת לינור אוחנה תמונה אידילית של משק חלב אחרי פינוי, על בסיס פרה אחת שמוחזקת בגיל מבוגר חריג. ובכתבה "מו-סטולות" (27.7.2005) מציגה מערכת nrg מעריב תמונה מעוותת על עולם תוספי המזון. למידע מדויק יותר על תעשיית החלב, קראו כאן ובכתבה המרכזית (3) בגיליון זה.

עוד בעיתונות הישראלית

הארץ אכזריות בצמר. בכתבה "להפסיק את הטרור נגד כבשים" (24.7.2005, עמ' ב4) סוקר סיד אסטברי את מאבק PETA בניתוח המיולסינג, הנפוץ בתעשיית הצמר האוסטרלית – חיתוך העור האחוריים ותלישתו, ללא הרדמה. למידע נוסף

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב סכנה, תרופה! בטור "כדור ללב" (25.7.2005) סוקרת ענת רפואה את פרשת התרופה Vioxx לשיכוך כאבים, אשר 8,000 מצרכניה בארצות-הברית מתו מהשפעתה. התרופה נוסתה על קופים. 

nrg מעריב האכלת חתולים. בכתבה "חופשי על הבר" (28.7.2005) מתארת עדי הגין מיזם בשני בתי-אבות בירושלים, להאכלה מוסדרת של חתולים חופשיים על גבי ריהוט גן אסתטי, שעוצב במיוחד לשם כך. זוהי הזדמנות להזכיר: ניתן להאכיל חתולים מבלי לממן פגיעה בחיות אחרות. 

הארץ כלבים לקשישים. בידיעה "פרויקט חדש בת"א: קשישים יאמצו כלבים מהמכלאה העירונית" (28.7.2005, עמ' א16) מדווח יובל אזולאי על יוזמת פאר ויסנר ואורנה בנאי (הירוקים) להביא לאימוץ כלבים על-ידי קשישים, בתכנית היכרות הדרגתית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הודעות קבועות

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

עצומה לטבעול בבקשה להפסיק השימוש בביצים במוצרי החברה. להצטרפות לפנייה, ניתן גם לשלוח שם מלא, אזור מגורים ומס' טל' / כתובת דואל לאיילת ayelet_erlich@walla.co.il או למירי maria_krivosh@hotmail.com

יומן חייתי 6 משודר בלויין Yes, ערוץ 98, בכל יום ו', 20:00; ובערוץ 25 הוט (כבלים): מתב: בכל יום א', 21:00; תבל: בכל יום א' 22:00 ובימי ב' בחצות; ערוצי זהב: בכל יום ב', 22:30 ובימי ו' בחצות. ניתן לצפות בתכנית גם באינטרנט.

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. תביעה ייצוגית לניקיון הירקון

הירקון, 2002. תצלום: ליעד אורתר

לחיות (ולמות) בביוב

זיהום הירקון הוא אסון סביבתי ידוע לכל, מגונה בפי כל – ולמרות זאת הזיהום נמשך. הגורמים לזיהום הם הזרמת שפכים אורגניים ותעשייתיים לנחל, שאיבת רוב מי המעיינות המזינים את הנחל, סתימת האפיק בפסולת, בנייה בקרבת הנחל, ועוד. בשיח הציבורי, מקובל להתייחס לפגיעת הזיהום באנשים הגרים בסמוך לנחל או המבקרים בו, לאובדן הירקון כנכס לתיירות המקומית ולנזק למאגרי המים. אולם פגיעתו הקשה ביותר של הזיהום היא בחיות המתקיימות בנחל. הדברים ידועים למדי ברמה האקולוגית. המערכות האקולוגיות המקוריות של הנחל נהרסו והוחלפו במערכות דלות-מינים. דגים ממינים מסוימים, כגון לבנון הירקון, כמעט שנכחדו, וגם אוכלוסיות שאר בעלי-החוליות הצטמצמו מאוד. גורלן של החיות שנותרו בנחל כיום, נותר תלוי בגחמות של מזרימי השפכים. הדגים חיים בתוך מים רעילים, ודי בהזרמת רעלים נוספת או בהתייבשות חלק מהמים כדי לחסל אותם בייסורים. גם חיות מינים אחרים, שטובלות במים בקביעות, כגון צבי הביצה והצבים הרכים, הסופיות, הפרפורים העקודים, אנפות הלילה ועוד – תלויות ישירות בתנודות בזיהום.

דגים מתים בירקון, תל-אביב 25.3.2004. תצלום: © Greenpeace

סיקסק על גדת הירקון, 2002. תצלום: ליעד אורתר

תביעה לניקיון הנחל

עמותת הירוקים היא אחד הגופים הבולטים במאבק על ניקיון הירקון. העמותה הגישה תביעה נגד רשות נחל הירקון ושורה של רשויות אחרות הקשורות בטיפול בנחל, וביניהן שש עיריות, נציב המים והמשרד לאיכות הסביבה. כיום יכול/ה כל אחת ואחד מאתנו להצטרף למאבק המשפטי ללא מאמץ. ב- 27.3.2005 נתן בית-משפט השלום בתל-אביב את אישורו לניהול תביעת הירוקים כתביעה ייצוגית, בהתאם לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב-1992. בית-המשפט קבע, כי כל תושב במדינת ישראל, שנפגע או עומד להיפגע מזיהום נחל איילון ו/או נחל הירקון, מוזמן להודיע על רצונו להצטרף לתביעה הייצוגית. במסגרת התביעה, מתבקש בית-המשפט להורות לנתבעים בצווים, לפעול לניקוי נחל הירקון ונחל האיילון, כך שזיהום הנחלים יופסק ואפיק הנחלים יטוהר מזיהומים.

מצטרפים לתביעה הייצוגית!

את ההודעה המצורפת, ניתן להדפיס ולשלוח בדואר רשום עד 15.9.2005. אפשר לשלוח את ההודעה גם בפקס 03-7549998. חתימה על ההודעה היא צעד הצהרתי בלבד ואינה כרוכה בתשלום כספי או במטלה אחרת. צירוף שמך לתביעה יסייע להבהיר למקבלי ההחלטות את העניין הציבורי הרב בניקיון הירקון. התביעה תנוהל על-ידי משרד עו"ד רם דקל, דרכו גם ניתן לתאם עיון בנוסח התביעה המלא.

מקורות

הירוקים – עמותה לשמירה על איכות הסביבה והחיים, "הודעה בעניין הגשת תביעה ייצוגית שתכליתה ניקוי נחל הירקון ונחל איילון". יולי 2005.

רשות נחל הירקון, "שיקום בתי גידול באפיק ובפרוזדור הנחל", נבדק 29.7.2005.

"נחל הירקון", ויקיפדיה, נבדק 29.7.2005.
צפריר רינת, "הזיהום בנחל הירקון התפשט עד למקורותיו", הארץ, 8.3.2000.

צפריר רינת, "אחרי שנתיים בתנאי מעבדה, חוזר לבנון הירקון לנחל", הארץ, 7.3.2002.

"גרינפיס חשף: מאות דגים מתים בירקון" גרינפיס, 25.3.2004.

עמירם כהן וצחר רותם, "אזהרה מדיג בירקון: נמצאו דגים מתים מחומרי הדברה עם זרחן אורגני", הארץ,

26.3.2004.

צפריר רינת, "זיהום התגלה בנחל הירקון; לא ברור אם מדובר בזיהום חד פעמי", הארץ, 18.4.2004. 

צפריר רינת, "דו"ח: זיהום חמור בנחלים, בנמלים ובמעגנים", הארץ, 12.12.2004.

צפריר רינת, "כל ישראל חברים של הירקון", הארץ, 14.7.2005.

 3. 'בליש' וקולות מתוך משחטה מתועשת

בשבוע שעבר הבאנו את סיפור נפילתו של משק החלב המסורתי בשוויץ מול לחצי התיעוש, כפי שתואר על-ידי באט שטרכי, הקצב שהפך לסופר. השבוע מסיים אריאל צֹבל לסקור את הספר "בליש", תוך התמקדות במידע שחושף שטרכי על החיים והמוות במשחטה עירונית.

כניעות עד מוות
רק האכזריות המופעלת נגד בעלי-חיים עולה על כניעותם. זוהי תמצית דיווחו של שטרכי על שגרת החיים והמוות במשחטה. המאבק חסר הסיכוי של כמה מהחיות בקצבים הוא טראגי, אך לא פחות טראגי ממנו הוא היעדר המאבק. זהו הגורל שטבע הביות בפרה בליש:

"אפילו בהינתן ההצדקה של הגנה עצמית, היא נמנעה משימוש בכוח כלשהו. היא הייתה מתורבתת מלפני ולפנים, מקרן עד עטין, ואפילו על שיפוע המשחטה היא נותרה כנועה וצנועה." (עמ' 54)

כניעותה של חיה כה חזקה עוררה את שטרכי להשוות את בליש עם בני-אדם צייתנים. אמברוסיו, הפועל הזר שסולק ממשק החלב הכפרי לעבודה במשחטה העירונית, שב ופוגש בבליש, הפרה הדומיננטית במשק, לאחר שבע שנים. שטרכי בונה בקפידה הקבלה בין שני המנוצלים הצייתנים: הספר כולו מתאר את חיי בליש בימיה עם אמברוסיו, ואת אמברוסיו בימיו עם בליש. כשבליש הבלויה נגררת למשחטה, אמברוסיו מזהה אותה ונתקף בהלם. הוא יוצא מהמשחטה כשהוא ממלמל את שם הפרה, אדיש למתרחש סביבו כאדם המתהלך בשנתו. הוא לא ישוב לעבוד שם. לקראת סוף הספר, מתגלה מה קרה לחולב-הקצב לאחר שפגש בפרה המוכרת:

"הגוף המצומק שנגרר מתוך משאית הבקר אל השיפוע, אשר געה באופן כל-כך פתטי אל תוך ערפל הבוקר, הגוף הזה היה גם גופו של אמברוסיו. הפצעים של בליש היו הפצעים שלו, הברק האבוד של עורה היה האובדן שלו, התלמים העמוקים בין צלעותיה, השקעים בממדי כובע סביב ירכיה, הם היו חפורים בבשר שלו, מה שנגזל מהפרה נגזל ממנו. בליש צולעת ונגררת ומהססת, זה היה הוא, אמברוסיו עצמו על חבל התלייה. כן, הוא צחק על פרות קנוכל על הפאסיביות והכניעות שלהן, אבל במפגן של צייתנות ללא תנאי, של מוו כנוע וחסר רצון שהוא היה עד לו על השיפוע, הוא היה עד לכל אלה גם בעצמו, והוא נגעל מכך."

(עמ' 331)

אולם אמברוסיו הוציא את עצמו לחופשי ואילו בליש נשחטה. להקבלה הספרותית בין הקורבן האנושי לקורבן הבהמי אין אחיזה ניכרת במציאות.

קצבים עם לב
לא רק לבו של אמברוסיו יוצא פתאום אל הפרות. דמות מרכזית אחרת ב"בליש", של קצב מתלמד בן 18, מתייסרת עוד יותר. המתלמד הוא הדמות היחידה בספר שמתבטאת בגוף ראשון ונראה שהוא קרוב לשטרכי עצמו, שלמד קצבות בגיל דומה. המתלמד נהג בילדותו לשחרר חיות מכלובי סוחרים, והוא עדיין חולם לשחרר פרות כשהוא מוביל אותן לשחיטה. הוא אכול רגשות אשמה, מבוהל מצעקות הממונים, מטומטם מהעבודה המונוטונית, חלוש מפציעות מהסכינים, נוהג להסתגר בשירותים ולצרוח, סובל מסיוטים:

"לא עוד חלומות.
לא עוד חלומות על פרות. אני לא רוצה יותר פגרי פרות נוקשים מתחת לשמיכות שלי. האם זה יותר מדי לבקש?
אני רק רוצה כמה שעות של שינה כדי להטביע את המחשבות המכרסמות. [...]
הגופות המפלצתיים של עגלים, עם שמונה רגליים ושלוש ידיים, חזירים שאבריהם אורגנו מחדש, רוקדים בעליזות על חרטומיהם, פרות שחוטות שהתעוררו לחיים.
אני רוצה שייחסך ממני כל המופע.
מעולם לא ביקשתי לעצמי רחבת הופעות.
הסיוט היומי מספיק." (עמ' 43)

אין פלא, שהמתלמד קם ועוזב. ועד אז, וידוייו מאפשרים לנו לראות את המשחטה במבט של צופה מבחוץ, שלא התאקלם. אולם רוב העובדים אינם כאלה. הפועלים הזרים הגיעו למשחטה כפרנסה ב"ארץ המשגשגת" והסתגלו, ואילו רוב העובדים המקומיים הם אנשים מגודלי גוף ודלי כישרון לעיסוקים אחרים, אלימים, מסוכסכים, עלובים מגיל צעיר. ורבים מהם גדלו במשקים מסורתיים ועבדו עם חיות באינטימיות רבה, עד שפנו לעבוד בחיסולן. אחד מהם עדיין מגדל ארנבונים, הורג אותם בשעות הפנאי למכירה, ומעיד על עצמו בחיוך שהוא "חוואי ארנבונים". ועובד אחר נהנה להיות קרוב לפרות, לגעת בהן, למשש אותן – כאשר הוא תופס כל פרט בגופן החי כתכונה של בשרן המת. קצבים אלה, ששטרכי מתאר בדקדקנות תיעודית כמה מהם, סובלים מתנאי העבודה הקשים ומתאונות עבודה – אך לא מנקיפות מצפון.

פרה מדממת לאחר שחיטה. צולם בישראל.

"רווחה"
שוויץ היא אחת מן המדינות שהקדימו לפתח הימום חיות לפני השחיטה והיא נחשבת כאחת המדינות המפותחות בעולם בתחום רווחת בעלי-החיים. אולם שטרכי מבהיר בחריפות, שאין רווחה בתעשיית החלב, ושמסלול העינויים נוצר בלחץ הצרכנים. עגלים מגיעים למשחטה אומללים ואנמיים, מבלי שהייתה להם אפשרות ללמוד ללכת בתאי הבידוד שלהם, תוצאת הביקוש ל"עגל חלב"; והפרות, רצוצות ובלויות ממכונות החליבה ומפגיעות שלא טופלו, "אנוסות על-ידי הררי חמאה וייצור חלב עודף לתוך תוכניות שחיטה בסבסוד ממשלתי" (עמ' 51). כך בליש ביומה האחרון:

"היא הייתה בלויה עד העצם, הגב הישר שלה הפך לרכס משונן של חוליות בולטות, הקרניים דקות כמו מוטות וחסרות סידן, ברגל השמאלית האחורית שלה נמצא פצע מקלשון, שהחלים בקושי ועדיין נגוע במוגלה, הקרסוליים שלה היו נפוחים, והגולגולת שלה נשמטה מהצוואר הכחוש." (עמ' 89)

"שחיטה הומאנית"
שטרכי מראה שאין בנמצא "שחיטה הומאנית". אמנם יש במשחטה השוויצרית ריסון מסוים של מידת האכזריות, ואין ספק שבשיקאגו המצב הרבה יותר גרוע. אבל גם בשוויץ נורא. זה מתחיל במאבק על הכניסה למשחטה. צעקות, קללות, שנאה לחיות שממאנות לזוז – ועינויים כדי "לשכנע" אותן.

"כאן, צא החוצה, יא מנוול! העגל התקדם ודחף את האנשים. אנחנו נצטרך לסחוב את הנכה המזוין הזה? לא, החלאה הרבה יותר מדי כבד! אבל אנחנו צריכים להוציא אותו! לא ככה! לא עם האצבעות שלך מתחת לעפעפיים שלו! אל תיתן לד"ר וייס לתפוס אותך עושה את זה! קרומן סובב את זנב העגל כאילו הוא מנסה לשבור אותו. העגל התיישב, גועה וצורח, שופך את מיצי הקיבה על ידיים, סינרים ומגפיים." (עמ' 221-220)

המתלמד תוהה אם אין דרך אחרת. ויש: העגל המפוחד ההוא השתכנע להיכנס למשחטה כשהמתלמד נתן לו למצוץ אצבעות. אולם המתלמד הוא דמות חריגה במשחטה, לא תמיד ריאלית, ובסופו של דבר גם הוא פועל בדיוק כמו השאר. הוא זה שהורג את בליש. אחרי ההימום, היא עדיין בהכרה:

"הפרה בועטת מסביב. היא עדיין מתעקשת, עדיין נלחמת, למרות החור בראש שלה. הפרה מתהפכת. [...]
אני נועץ סכין.
אני מחמיץ את העורק הראשי בפעמיים הראשונות ופוגע בו בניסיון השלישי. הדם האדום פורץ למעלה, הלב דוחף אותו החוצה אל האור בנתזים אלימים. לא יכול להיות שיש לה כל-כך הרבה... זה בלתי אפשרי.
הגרון שמתחתיי רועד חזק יותר.
אנקה, חרחורי גסיסה מרעידים את קנה-הנשימה, רטט, רעידה: אני קם.
לך.
הפרה מרימה את ראשה. ההתנודדות והרעידות: היא מושכת את המשקל שלה על רגליה הקדמיות. היא מנסה לקום.
עם נחיריים נוטפים אדום, היא קוראת על פני המשחטה. היא יושבת שם ומסבה את ראשה לימין, לשמאל, שוב לימין.
אני נסוג.
הפרה מדממת מהפצע בגרון שלה. [...]
הנה! הפרה מתמוטטת, הלכה, כוח העצבים שלה מותש. היא שוכבת בדם שלה." (עמ' 93-92)

גסיסה בהכרה לאחר ההימום מתוארת שוב ושוב. ובימים שהיו מהממים בפטישי עץ, נזכר אחד הקצבים, המתלמדים היו מכים 17 פעם בראש הפרה כדי להמם אותה.

משחטת בקר בארצות-הברית. מקור: Animal Welfare Institute

נקמת הגוף המת
בליש נוכחת בספר כל העת, מתנגדת באופן קלוש ואבוד למעשים שנעשים בה. שטרכי לקח את רעיון החיה הפסיבית והביא אותו לשיא מוזר, שנראה כאילו יכול לעלות רק בדעתו של אדם שעבד כקצב: דמותה של בליש ממשיכה להיות פעילה-פסיבית לאחר מותה, בתור גוויה, ממש כפי שהייתה בחייה. הפרה עוברת מעובד לעובד במשחטה, ולמרות מותה והפירוק הגובר של שרידיה, היא מציבה אתגרים מיוחדים בפני כל אחד מהעובדים. את אמברוסיו ואת המתלמד משלחת בליש לחופשי, ואילו קרומן, הממונה האלים והתובעני ביותר במשחטה, נגרר למאבק איתנים בגופה המת. קרומן נכשל בניסיון לנסר את גופה לשניים, ולאחר מכן נאבק בכל כוחותיו לפצח בסכין קצבים אדיר את עצם האגן הסרבנית שלה, מול עיניהם השופטות של שאר העובדים. בהמשך הדרך, עוברים חלקי גופה של בליש פירוק, עיבוד ובדיקות, ובכל מקום מתלוננים העובדים על מאמץ מיותר ועל בזבוז. חלקי הגוף הזקן מושמדים בזה אחר זה, לאחר שלא נמצא להם שימוש מסחרי. בסופו של דבר, זוהי הנקמה היחידה, העלובה, שיכולה פרה לנקום במעניה: להפוך את מותה למעיק ולבלתי משתלם עבורם.

כתבות רלוונטיות באתר אנונימוס
דו"ח ועדה בריטית על שחיטת יונקים גדולים: עם הימום וללא הימום
עדות על שחיטת עגלים, מתוך משחטה בישראל
דמות השוחט ביצירות יצחק בשביס זינגר

מקור

Beat Sterchi, Cow, translated from German by Michael Hofmann (New York: Pantheon Books, 1988). Originally published 1983.

4. פינת התזונה
קוראים שואלים – ארוחות בוקר טבעוניות

שואל ארנון, ממושב בנגב:
אני מסתדר מצוין עם תבשילים טבעוניים בארוחות צהריים וערב, ואני רק עוד לא סגור על ארוחות בוקר טבעוניות. רעיונות?

תשובה: ארוחת בוקר טבעונית יכולה להתבסס על לחם קלוי עם ריבה, על סלט ירקות או על כל סנדוויץ' שהוא. דגני בוקר (קורנפלקס או אורז תפוח, למשל) בחלב סויה (או בשוקו סויה) הם אפשרות נוספת. אפשר להכין גם מוזלי טבעוני – פירות טריים חתוכים (תות, תפוח, קיווי, וכו'), גרנולה ומיץ תפוזים. גרסה אחרת למוזלי – מעדן סויה, פתיתי שיבולת שועל ובננה חתוכה. ניתן לשדרג את המנה גם באגוזים קצוצים ובצימוקים. את פתיתי שיבולת השועל ניתן להחליף בסובין. מפתיתי שיבולת שועל ניתן להכין גם דייסה, ואפשרות נוספת וחגיגית יותר היא פנקייק טבעוני. אפשר גם להכין שקשוקה טבעונית מטופו.

לתשובות לשאלות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון