זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

בקשה לצו-מניעה נגד מפטמת אווזים נוספת

ביום ד', 31.1.2007, הגישה אנונימוס, באמצעות עו"ד אסף מרקס, בקשה לבית-משפט שלום באשדוד, נגד מגדל אווזים במושב שתולים. זאת לאחר שפעילי העמותה ביקרו במשק ותיעדו פיטום לא חוקי בסתר. בשבוע שעבר נענה בית-משפט שלום ברמלה לבקשת אנונימוס והוציא צו-מניעה נגד שני מפטמי אווזים ממושב בן-זכאי. לפני איסור פיטום האווזים, הבהירו כל הגורמים הרלוונטיים – הן מטעם המפטמים והן מטעם משרד החקלאות – שאיסור הפיטום פירושו הפסקת גידול האווזים (שכן לא כלכלי לגדל אווזים ללא פיטומם). למרות זאת, משרד החקלאות התיר לשלושה משקים לגדל אווזים, לכאורה ללא פיטום, במסגרת ניסוי שערך. אחרי שנגד שניים משלושת המשקים, בבעלות האחים לגזיאל ממושב בן-זכאי, הוגש כתב-אישום בגין פיטום אווזים, כעת גם המשק השלישי, במושב שתולים, התברר ככיסוי לפיטום לא חוקי. כלומר, כל המשקים שקיבלו היתר לגדל אווזים ללא פיטום ניצלו לרעה את ההיתר ופיטמו את האווזים. בעקבות הממצאים פנתה אנונימוס למשרד החקלאות בדרישה להפסיק לחלק היתרים לגידול אווזים, בשל הניצול לרעה של ההיתר, שכן כל גידול אווזים בישראל הוא מסווה לפיטום לא חוקי.

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם תכני העמותה ופעילויותיה תתקיים ביום ג', 6.2.2006, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

איסורי ניסויים עברו בקריאה טרומית

ביום ד', 31.1.2007, אישרה הכנסת בקריאה טרומית שני תיקונים לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים): איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי, ואיסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי-חיים. את שתי ההצעות יזם ח"כ גדעון סער (ליכוד) והן עברו ללא מתנגדים. ההצעה לאסור עריכת ניסויים בחיות בתעשיית הקוסמטיקה זכתה לתמיכת הממשלה, לאחר שביום א', 28.1.2007, קיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה את הערר שהגישו השרים איתן כבל וציפי לבני על החלטה קודמת של הוועדה בעניין זה. ההצעה הקוראת לאסור ייבוא מוצרים שנוסו בחיות, התקבלה בכנסת למרות התנגדות הממשלה.

מכתבי תודה לח"כ גדעון סער: פקס 02-6496578, דואל gsaar@knesset.gov.il

סיקור ההחלטה בתקשורת
תמרה טראובמן, "אושרו הצעות חוק נגד ניסויים בחיות על ידי חברות הקוסמטיקה", הארץ, 1.2.2007, עמ' א15.

תמרה טראובמן, "באירופה מתחשבים בבעלי החיים, בישראל עוד לא", הארץ, 31.1.2007, עמ' א1.
תמרה טראובמן, "באירופה מתחשבים בבעלי החיים; בקרוב בישראל", הארץ, 31.1.2007.
הדר פרבר, "הצעות למניעת ניסויים למטרות קוסמטיות התקבלו בכנסת", Nfc, 31.1.2007.

תמרה טראובמן, "הצעה נגד ניסויי קוסמטיקה בבע"ח", הארץ, 30.1.2007.
טובה צימוקי, "סוף לניסויים בבעלי חיים", ידיעות אחרונות, 29.1.2007, עמ' 22.
תמרה טראובמן, "הצעת חוק: ייאסרו ניסויים בחיות למטרת קוסמטיקה", הארץ, 28.1.2007.
אפרת פורשר, "השרים מתנגדים לניסויים קוסמטיים בבע"ח", nrg מעריב, 28.1.2007.
אורי יפה , "תמיכה בהצעות חוק למניעת ניסויים בבעלי חיים", אפוק טיימס, 26.1.2007.

יום פעולה עולמי נגד תעשיית הפרווה בסין

עצרת לזכר עשרות מיליוני בעלי-החיים שעונו ונטבחו השנה עבור פרוותם, תתקיים ביום ג', 13.2.2007 (ראש השנה הסיני) בשעה 17:00, מול שגרירות סין, ברח' בן-יהודה 222, תל-אביב. עצרות בינלאומיות יתקיימו במקביל בעשרות מדינות בעולם. העצרת הישראלית מאורגנת על-ידי קבוצת אוטופיה, במסגרת הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות. המשתתפים מתבקשים להגיע עם פרח ובלבוש שחור. הפרחים יונחו בכניסה לשגרירות, ונציגי הקואליציה ימסרו מכתב לשגריר סין בישראל. לפרטים על האירוע – ג'יין הלוי: 050-2005411 janeart3@gmail.com

אם אין באפשרותך להגיע להפגנה, כדאי להתקשר או לשלוח פקס לשגרירות סין ב-13 בפברואר, למחות בנימוס על הרג החיות וההתעללות בהן, ולבקש שממשלת סין תחוקק חוקים משמעותיים להגנה על בעלי-חיים. למידע על תעשיית הפרווה בסין

שגרירות סין, רח' בן יהודה 222, ת.ד. 6067, תל-אביב 61060

דואל: chinaemb_il@mfa.gov.cn, Chinaemb1@012.net.il פקס: 03-5467311
טלפון: 03-5467277, 03-5467312, 03-5442638 (24 שעות)

אירופה: סחר בפרוות חתולים וכלבים

ב-29.1.2007 הביעו שרי החקלאות של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי תמיכה פה-אחד באיסור על הסחר בפרוות חתולים וכלבים. התקנה החדשה, שהוצעה על-ידי הנציבות האירופית ב-20.11.2006, אוסרת ייבוא, ייצוא ומכירה של פרוות כאלה, קובעת עונשים לסוחרים, וקובעת שיטות לזיהוי הפרוות וכללים להחלפת מידע בנושא בין מדינות. עם זאת, התקנה כוללת פרצה משמעותית: האיסור שהיא קובעת חל רק על פרווה מחתולים ומכלבים שגודלו במיוחד לייצור פרווה. לפי התקנה, קציני המכס האירופיים לא יוכלו אפוא לעצור ייבוא פרוות חתולים וכלבים שגודלו בסין עבור בשרם, למשל. מדינות רבות באירופה דחו פרצה זו בחוק, אולם הנציבות האירופית "נחושה בדעתה" לשמור על הפרצה. ההצעה אמורה לעבור בקרוב לדיון בפרלמנט האירופי ובמועצת השרים.

מקורות

Ronald Mizzi, "EU Seeks Ban on Cat and Dog Fur", Independent Online Malta, 2.2.2007.

AP, "אירופה נגד פרוות חתול", nrg מעריב, 31.1.2007.

The Associated Press, "EU Governments Back Ban of Cat, Dog Fur", BusinessWeek Online, 30.1.2007.

"Cat and Dog Fur: Commission Proposes Total EU Ban" (Reference: IP/06/1586), Europa website, 20.11.2006.

עוד על בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

nrg מעריב פח לחתולים. בכתבה "מלכודת מוות לחתולים" (31.1.2007 עמ' 20) מדווח אבי אשכנזי על החלטת המשטרה לפתוח בחקירה נגד עיריית בת-ים, בחשד לעבירה על חוק צער בעלי-חיים. זאת בעקבות תלונת תנו לחיות לחיות על כך שפחי האשפה החדשים שהכניסה העירייה לשימוש, הפכו למלכודות מוות לחתולים. מדובר בפחים עמוקים ובעלי מכסה כבד הניתן לפתיחה בלחיצה על דוושה מבחוץ, ולא מעט חתולים הצליחו להיכנס לתוך הפח ונלכדו בתוכו. שלומית צור מזכירה ("חתולים מוצאים את מותם בפחי זבל בבת ים", local, 2.2.2007) שחתולים נהרגו כשעובדי מחלקת התברואה שפכו את תכולת הפחים עם החתולים החיים לתוך מגרסת הזבל. לפי דיווחים מהשטח, עובדים סירבו לבקשת תושבים לחלץ את החתולים. תושבים הגרים בסביבת פחים כאלה מתבקשים לגלות ערנות ולסייע לחתולים לכודים לצאת.

ידיעות אחרונות מדבר יהודה. בכתבה "כולם יסבלו: השפנים, היעלים והנמר חריתון" (30.1.2007, עמ' 13) מסביר עמיר בן דוד שהצעת צה"ל ומשרד הביטחון בעניין גדר ההפרדה במדבר יהודה תגרום להכחדת החיות הגדולות ולפגיעה גם באוכלוסיות החיות הקטנות.

וואלה! השמדת עופות. בידיעה "התפרצות של שפעת העופות ביפן" (27.1.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שמשרד החקלאות של קוריאה הדרומית השמיד כ-400,000 עופות ומתכנן להשמיד 270,000 עופות נוספים בעקבות התפרצות הזן האלים של שפעת העופות. הנגיף התגלה גם ביפן, שם מתוכננת השמדת 100,000 עופות.

הארץ צמצום דיג הטונה. בכתבה "הטונה ניצחה - היקף הדייג יפחת ברבע" (1.2.2007, עמ' א8) מדווחת סוכנות רויטרס שכינוס בינלאומי החליט לקצץ ברבע את מכסות דיג הטונה בארבע השנים הקרובות. זאת בעקבות צמצום חמור של אוכלוסיית הטונה.

מעריב (עסקים) הרג לווייתנים. בכתבה "שודדי הים" (30.1.2007, עמ' 19) סוקר אסף שפריר את ציד הלווייתנים בידי תעשיית הבשר היפנית ואת ניסיונם של פעילי סביבה וזכויות בעלי-חיים לעצור את הציד בגופם.

nrg מעריב מירוצי מוות. בכתבה "מותו של גיבור המירוצים" (30.1.2007) מופיע תיאור מסולף של תעשיית מירוצי הסוסים, דרך סיפורו של ברברו, סוף מירוצים מפורסם, שהומת לאחר פציעות רבות. בכתבה מוצגים מטפליו כמופת של דאגה לבריאותו, תוך התעלמות מכך שהם האחראים לפציעותיו. למידע נוסף על עינוי סוסים במירוצים

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet בריאות לילדים. בכתבה "מה אני צריך לאכול חסה? מה אני, עז?" (31.1.2007) מספר תומר קרן על פרויקט "פאסט קידס" ברעננה, שבמהלכו "יוצאים ילדי הפרויקט ללמוד מאין מגיע המזון הבריא – הפירות והירקות." לדברי קרן, "הבעיה היא כיצד לשכנע את הילדים לאכול פרי שאינו טבול עד הצוואר בשוקולד, סוכר או מרשמלו דביק, שלא לדבר על ירקות כמו צנון וחסה, שנחשבים אצל הילדים – דחויים." מתגובות הילדים לירקות ולפירות נפוצים, נראה שהבעיה היא דווקא בהרגלים בבית. מתוך ג'ינגל שחיברו הילדים לסיכום החוויה: "תאכלו חסה – לא תהיו בבאסה. תאכלו בננה – לא תחטפו ג'ננה. תאכלו ארטישוק – לא תחטפו שוק. תנסו גויאבה, תנסו קישואים. אל תגידו לא, לפני שאתם מנסים." למידע על לימוד ילדים לאכול מזון צמחי מגוון 

וואלה! פירות יבשים (1). בכתבה "ט"ו בשבט: לא כדאי לקלף את השקדים" (29.1.2007) מובאת המלצת האגודה למלחמה בסרטן שלא לקלף שקדים כי קליפתם מכילה פי 10 נוגדי חמצון מהשקד עצמו. "מלבד השקד, נמצאו תכונות דומות גם באגוזי מלך, לוז, פקאן, ערמונים, בוטנים, שזיפים ודבלים. בדומה לירקות ולפירות, המזונות הללו עשירים במגוון רכיבים צמחיים, המגנים מפני מחלת הסרטן."

ynet פירות יבשים (2). בכתבה "ט"ו בשבט: האם פירות מיובשים באמת בריאים?" (30.1.2007) מזהיר ד"ר איתי בן גל מפני אכילה מופרזת של פירות יבשים בגלל הריכוז הקלורי, חומרים משמרים, קלייה והמלחה. עם זאת, "כמות הברזל במשמשים מיובשים גבוהה פי 2 ויותר מאשר זו שבבשר בקר" וכן: "אגוז מלך נחשב למלך האגוזים בזכות תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 התורמות לבריאות הלב וכלי הדם. מומלץ לשלב כמות קטנה ממנו בסלטים או בקינוחים."

יומן חייתי 11

תוכנית חדשה ליומן חייתי, הכוללת סיקור פעילויות למען זכויות בעלי-חיים בישראל, וראיון בעקבות יציאתו לאור בעברית של הספר "כל יום הוא טרבלינקה" של ההיסטוריון צ'ארלס פאטרסון. בין הצופים יוגרלו פרסים. זמני השידור: ימי ג', ה', בשעה 23:30; בערוץ 25 (בכבלים – הוט); ובערוץ 98 (בלוויין – יס). לפרטים נוספים

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. התחליף עולה על המקור
חלופות לניסויים בחיות כאמצעי הוראה

סקירה שיטתית של חלופות לשימוש הפוגעני בבעלי-חיים בהוראה, שפורסמה בינואר 2007, מראה כי החלופות יעילות לפחות כמו הדגמות וניסויים בבעלי-חיים.

סיכם: תמיר לוסקי, BSc

דור של שינוי
לפני שנות השבעים המאוחרות היה השימוש הפוגעני בבעלי-חיים נפוץ בחינוך הביו-רפואי, הכולל לימודי רפואה, רפואה וטרינרית, ביולוגיה, סיעוד ורוקחות. אולם במהלך שנות השמונים, התעוררה וגברה ההתנגדות לשימוש זה בקרב הציבור בכלל והסטודנטים בפרט. כיום מחאה זו חזקה מתמיד – והפירות שהיא נושאת מתקבלים בדמות מספר גדול מאי-פעם של פקולטות, שבהן הוחלף או הופחת השימוש הפוגעני בבעלי-חיים בהוראה. החלפה זו מתאפשרת עקב קיומם של אמצעי הוראה חלופיים, כגון סימולטורים ובובות אימון, הדמיות מחשב, סרטי וידיאו, מודלים ואמצעים נוספים.

למרות עושר האמצעים החלופיים הקיימים והמידע עליהם בספרות המדעית, מרצים רבים עדיין ספקנים לגבי מידת יעילותם וישימותם. מענה לספקות כאלה מחייב בדיקה שיטתית של יעילות הניסויים בבעלי-חיים כאמצעי הוראה מול יעילות החלופות. גארי פטרונק ואנט ראוץ', חוקרים מבית-הספר לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת טאפטס בארצות-הברית, ערכו סקירה שיטתית כזו, והיא התפרסמה ב-7.1.2007 באחד מכתבי-העת היוקרתיים ביותר בתחום הרפואה הווטרינרית, "ביטאון עמותת הרופאים הווטרינרים בארצות-הברית" (JAVMA).

כל התמונות בכתבה מייצגות חלופות לניסויים בבעלי-חיים. למעלה: הדמיית ניתוח.

מעבר ליעילות: יתרונות בולטים לחלופות
הדיון הציבורי בחלופות לניסויים בבעלי-חיים בהוראה לא התמקד עד כה בשאלת יעילותן של החלופות. לפי פטרונק וראוץ', דעות נפוצות של אנשי סגל במוסדות אקדמיים על היסודות החיוניים של חינוך ביו-רפואי ועל השימוש הראוי בבעלי-חיים בהוראה, מושפעות מהחשש כי התייחסות חיובית כלפי חלופות לבעלי-חיים בהוראה, עשויה לרמז כי שימושים פוגעניים אחרים בבעלי-חיים גם הם אינם מוצדקים.

מצד אחר, ההתנגדות לשימוש הפוגעני בבעלי-חיים בהוראה נובעת בעיקר מהאמונה כי שימוש זה אינו מוצדק מבחינה מוסרית וכי ניתן לרכוש כישורים רפואיים וכירורגיים ללא שימוש פוגעני בבעלי-חיים. החוקרים מצטטים מקורות, שבהם נטען כי שימוש פוגעני מוביל לקהות חושים בקרב הסטודנטים ולחוסר כבוד לחיים. כמו כן, מוזכר כי מקורם של רבים מבעלי-החיים הללו הוא בטבע – מה שעלול לפגוע באוכלוסיותיהם ולצמצם את מגוון המינים המתדלדל, בייחוד בקרב דו-חיים כצפרדעים, שניצודים כולם בטבע. הכותבים מציינים כי תשעה מיליון בעלי-חוליות ומספר שווה של חסרי-חוליות הומתו בארצות-הברית למטרות הוראה בשנת 2000. בנוסף על כך, השימוש הפוגעני בבעלי-חיים בהוראה מלווה בבעיות פדגוגיות, כלכליות ולוגיסטיות. לדוגמא, הזעזוע שחווים סטודנטים רבים לנוכח הפגיעה בבעלי-החיים והריגתם במעבדות ההוראה, מוביל לפגיעה בחוויית הלימודים. כמו כן, מעבדות עם בעלי-חיים דורשות מעורבות ופיקוח ניכרים על-ידי חברי סגל מקצועיים, בעוד שרבות מן החלופות דורשות פחות מעורבות ולעתים אף מאפשרות לימוד עצמאי. המעבר לאמצעי הוראה חלופיים מוביל אפוא לחסכון משמעותי בזמן ובכסף.

"החולדה הדיגיטלית"

סקירה שיטתית
פטרונק וראוץ' מתמקדים בשאלת יעילותן של החלופות. כדי לספק תשובה מבוססת וברורה לשאלה זו, הם ניסו לזהות את המגמה הכללית מתוך תוצאות פרטניות של כלל המחקרים שמצאו בנושא. המחקרים שנסקרו השוו בין אמצעי לימוד הכוללים שימוש פוגעני בבעלי-חיים (דיסקציות – נתיחות בבעלי-חיים מתים, תרגול כירורגי בבעלי-חיים בעודם חיים והדגמות בבעלי-חיים חיים – מה שלעתים קרובות מכונה "ניסויים למטרות הוראה") לבין מחקרים בשיטות חלופיות (כגון צפייה בסרטים, ביצוע סימולציות ממוחשבות, שימוש במודלים כירורגיים ושימוש בגוויות ממקורות אתיים). פטרונק וראוץ' איתרו 17 מחקרים משווים: 5 מתוכם עוסקים בלימודי רפואה וטרינרית; 3 בלימודי רפואה; 6 בלימודים לתואר ראשון; ו-3 הנותרים בלימודי ביולוגיה בתיכון. בכל המחקרים מלבד אחד, הושוו נתיחות, הדגמות או תרגולים כירורגיים בבעלי-חיים שנפגעו או הומתו במיוחד עבור מעבדות ההוראה – לחלופות לא-פוגעניות. אחד המקורות הוא מחקר "חוצה" (crossover) בן שנתיים, שבו התרשמו חברי הסגל וקבוצת הסטודנטים הן משיטת הלימוד הקונבנציונלית והן מהחלופית. ביתר המחקרים נערכה השוואה בין שתי הקבוצות – למשל על-ידי הערכת הכישורים הכירורגיים של המתלמדים, כושר ההבנה כפי שהתבטא בדו"חות המעבדה או הציונים שהתקבלו במבחנים. במחקרים שנסקרו, מרצים שהתבקשו להעריך את כישוריהם הכירורגיים של סטודנטים לרפואה וטרינרית, לא ידעו אם כישורים אלה נרכשו באמצעים חלופיים או קונבנציונליים – עובדה התורמת לאובייקטיביות של תהליך הערכת ההישגים. פטרונק וראוץ' מציינים כי אף על-פי שלא סקרו מספר גדול של מחקרים, נראה שממצאיהם מייצגים היטב את המגמה הכללית, כי מקורות אלה בחנו מגוון רחב של אוכלוסיות, חלופות ותוצאות.

"החתול הווירטואלי"

שאלת היעילות: התשובה מובהקת
בכל 17 המחקרים שסקרו פטרונק וראוץ', הובילו אמצעי ההוראה החלופיים לתוצאות דומות לאלו שהתקבלות באמצעות השיטות הקונבנציונליות, או לתוצאות טובות יותר. מחברי הסקירה מצאו כי קיים מגוון גדול של חלופות יעילות, המיועדות לתחומים רבים. בהתאם לכתב-העת שבו פורסמה הסקירה, הם הרחיבו בנושא הרפואה הווטרינרית וציינו, לדוגמה, כי מודלים עדכניים של אברים פנימיים בנויים בצורה מציאותית מאוד; מכך משתמע, שמבנה המודלים אינו מהווה מגבלה טכנולוגית המעכבת את הרחבת היישום של החלופות. חשוב לציין, כי רבים מהמחקרים שנסקרו, נערכו לפני למעלה מעשור. פטרונק וראוץ' מציינים כי בעוד שהחלופות הולכות ומשתכללות, רוב ההדגמות והנתיחות בבעלי-החיים לא השתנו ולא התעדכנו. לכן, נראה שההשוואה שערכו החוקרים ממחישה את "התסריט הגרוע ביותר", ובפועל סביר להניח שהחלופות יעילות ומשוכללות כיום אף יותר ממה שחושפות תוצאות הסקירה.

הדמיית קולונוסקופייה

חלופות כאמצעי לימוד יעיל יותר

אלו הם היתרונות העיקריים של החלופות, כפי שסיכמו פטרונק וראוץ':

• הפחתה בזמן ובמשאבים הנדרשים לצורך רכישת בעלי-החיים, אכסונם והטיפול בהם;
• אפשרות לחזור על התרגיל ללא הגבלה, עד אשר הסטודנט משיג את מטרתו;
• אפשרות להניח לסטודנטים ללמוד בקצב שלהם;
• גמישות גדולה יותר במועד עריכת התרגולים;
• עבור סטודנטים רבים – שליטה אקדמית טובה יותר בחומר ובכישורים המעשיים;
• וכמובן, החלופות מספקות לסטודנטים ולחברי סגל המתנגדים מבחינה מוסרית לשימוש פוגעני בבעלי-חיים שיטה יעילה להשגת המטרות הלימודיות.

לדברי החוקרים, תוצאות אלו תומכות בהרחבת השימוש והיישום של אמצעי הוראה חלופיים, במקום המתה ושימוש פוגעני אחר בבעלי-חיים למטרות הוראה. פטרונק וראוץ' מסיימים את המאמר בקריאה המעודדת מרצים ומורים מהתחום הביו-רפואי לשקול לאמץ אמצעי הוראה חלופיים, שיתרמו לתוכניות הלימודים שלהם, לסטודנטים ולהם עצמם. בישראל מקבלת קריאה זו משמעות מיוחדת על רקע החלטת המועצה לניסויים בבעלי-חיים (14.1.2007) להתייחס לניסויים בעלי-חיים למטרות הוראה כמו לניסויים מחקריים, ללא עידוד ממוסד של השימוש בחלופות ותוך הותרת שיקול הדעת בעניין בידי המרצה וועדה פנימית של המוסד.

הדמיית דיסקציה בצפרדע

מקור

Patronek, Gary J. and Rauch, Annette, “Systematic Review of Comparative Studies Examining Alternatives to the Harmful Use of Animals in Biomedical Education”, JAVMA 230(1), 7.1.2007, pp. 37-43.

בישראל

תמרה טראובמן, "יימשכו הניסויים בבע"ח לשם הוראה", הארץ, 15.1.2007, עמ' א10.

3. חילוץ חיות וכליאת פעילים
ארצות-הברית 2006: בעלי-חיים בחוק ובמשפט, כתבה שלישית ואחרונה

בכתבות קודמות סקרנו התפתחויות חוקיות ומשפטיות שחלו בארצות-הברית במהלך שנת 2006 בעניין חיות המנוצלות בחקלאות וחיות בר. השבוע אנו מסיימים את הסדרה עם שני נושאים נפרדים: טיפול חלוצי במעמדן של "חיות מחמד" בשעת חירום – בעקבות אסון קטרינה; והתעמרות חסרת תקדים בפעילי זכויות בעלי-חיים מצד הרשויות.

פינוי חיות בשעת חירום

בעקבות ההוריקן קטרינה
התיקון היסודי היחיד לחוק פדרלי שהתקבל בשנת 2006 לטובת חיות הוא "חוק הסטנדרטים לפינוי ולהובלה של חיות המחמד" (PETS). החוק נוצר וקיבל תמיכה בעקבות אסון הסופה קטרינה בסוף אוגוסט 2005, שגרמה כנראה למותן של מיליוני חיות במתקנים חקלאיים. 10,000 עד 15,000 חיות חולצו בלואיזיאנה ובמיסיסיפי על-ידי ארגונים שונים, אולם רבבות "חיות מחמד" נספו בעקבות הפקרתן, וכן בגלל סירוב הרשויות לחלץ חיות עם האנשים שטיפלו בהן, לעתים תוך פינוי בכוח של אנשים שמיאנו להפקיר את החיות מאחור. אחדים ממקרים אלה סוקרו בהרחבה בתקשורת, ובכך סייעו לקידום החקיקה. (בתמונה: כלב ממתין לחילוץ בשיטפון בעקבות הוריקן, Best Friends Animal Society).

הליך חקיקה מהיר
הארגון HSUS החל לקדם את החקיקה בקונגרס כבר ב-20.9.2005, לפני שהסתיימו עבודות החילוץ. תוך יומיים הגישו שני סנטורים מקליפורניה הצעת חוק בבית-הנבחרים, הדורשת מ"סוכנות ניהול החירום הפדרלית" (FEMA) להבטיח שהתוכניות המבצעיות של שירותי החירום במדינות השונות וברשויות המקומיות ייקחו בחשבון את "צרכיהם של פרטים בעלי חיות בית וחיות שירות" בכל מקרה חירום. הרשויות צריכות להגיש את התוכנית ל-FEMA כאחד התנאים לקבלת מימון מהסוכנות. באפריל 2006 הוגשה הצעה דומה בסנאט, ובמשך שלושה חודשים פרסם HSUS בעיתונים הגדולים בארצות-הברית מודעות המבקשות מהציבור לעודד את חברי הקונגרס לתמוך בהצעת החוק (בתמונה). לדברי הארגון, יותר מ-324,000 איש היו מעורבים באופן כלשהו בפעילות לקידום החוק. ב-22 במאי עברה ההצעה ברוב עצום בבית-הנבחרים (349-24). ההצעה עברה לסנאט, ושם בוצעו בה מספר שיפורים: FEMA קיבל סמכות לסייע למדינות ולרשויות מקומיות בפיתוח תוכניות חילוץ לחיות; הוקצה מימון פדרלי לבניית מקלטי חירום ידידותיים ל"חיות מחמד"; ו-FEMA קיבל סמכות לסייע בשעת אסון לאנשים המחזיקים "חיית מחמד" או "חיית שירות" (כגון כלב נחייה לאדם עיוור), או לסייע ישירות לחיות. הצעה זו עברה פה-אחד ב-4 באוגוסט, ולאחר מכן עברו התיקונים פה-אחד בבית-הנבחרים. ההצעה נחתמה על-ידי הנשיא והפכה לחוק ב-6 באוקטובר. יש לציין, שבמהלך שנת 2006, בטרם התקבל החוק, כבר פרסם FEMA הנחיות רשמיות לתכנון הטיפול בחיות ולטיפול בהן בשעת חירום, תוך שיתוף-פעולה מלא עם HSUS. העיקרון הבולט ביותר בהנחיות הוא: "אל תשאיר/י את חיות המחמד שלך מאחור!".

חוקי מדינה לשעת חירום
בנוסף על החוק הפדרלי, 10 מדינות חוקקו ב-2006 חוקים בעניין הטיפול בחיות לקראת שעת חירום ובמהלכה. חוקים אלה דורשים בדרך-כלל פירוט תכנוני רב יותר מהחוק הפדרלי. כמה יתרונות נוספים של אחדים מהחוקים החדשים:

• בלואיזיאנה (הנפגעת העיקרית מקטרינה) נקבע בחוק שהמדינה תסייע בפינוי חיות בשעת חירום; הן יוכלו לנסוע בתחבורה הציבורית אם יש די מקום, ואם אין – הן יילקחו מה"בעלים" וישוכנו במקלטים. החוק גם כולל מימון למסע הסברה ציבורי בעניין פינוי חיות.
• בפלורידה נדרשו מקלטי חירום לאנשים לקבל "חיות שירות" הנלוות לאנשים. החוק בפלורידה כבר עמד במבחן סופות קיץ 2006: שלושה מקלטי חיות נפתחו בבתי-ספר, וסופקה תחבורה אליהם.
• בוורמונט נקבעה חובה לכלול נציגי ארגונים לרווחת בעלי-חיים בוועדות המתכננות תוכניות פינוי, ובוטלה חבות אזרחית אשר חלה על אנשים ששיכנו חיות בשעת חירום חינם ומרצונם.
• בניו המפשייר נקבע שיש לנסח הנחיות לפינוי "חיות משק" בשעת חירום.
• בעיר ניו יורק הותר להסיע חיות בתחבורה הציבורית בשעת חירום.

טרור נגד פעילי זכויות בעלי-חיים

חוק הטרוריזם
ב-27 בנובמבר נחתם "חוק הטרוריזם לעסקי בעלי-חיים" (AETA), שהוא חוק פדרלי המגדיר כפעולת טרור כל פעולה הגורמת נזק כלכלי לעסק שמנצל בעלי-חיים. AETA מנוגד לכאורה למספר תיקונים בסיסיים לחוקת ארצות-הברית, ועבר בזכות "תרגיל מסריח" בוועדת הקונגרס, תחת לחצי התעשיות הביולוגיות. הוא מהווה החמרה של "חוק הגנה על עסקי בעלי-חיים" מ-1992, הקובע עונשים מיוחדים למי שביצעו עבירות (האסורות ממילא לפי חוקים אחרים) נגד גופי חקלאות ומחקר הפוגעים בחיות. "טרוריסט", לפי AETA, הוא מי שגורם במתכוון נזק לרכוש ששייך לעסק בעלי-חיים, או לרכוש של מי שיש לו קשר כלשהו עם עסק כזה. החוק קובע עונשי מאסר עד 20 שנה בגין גרימת "נזק כלכלי" גרידא, והוא מכליל "אובדן רווחים" בתור "נזק כלכלי". הוא גם מאפשר לשלוח פעילים לשנת מאסר ללא עילה ברורה – אפילו בהיעדר נזק כלכלי. החוק הדרקוני הופך כל אדם הפועל נגד עסק כלכלי המנצל חיות – ל"טרוריסט" הראוי למאסר. (לסקירה מפורטת)

מקרה SHAC
בחסות סיסמאות של "מאבק בטרור", הרשויות האמריקאיות מטרידות פעילי זכויות בעלי-חיים באופן שיטתי, באמצעות מעקבים ומעצרים. עד ספטמבר, הוגשו במשך השנה כתבי אישום נגד 25 פעילים שהזדהו בפומבי עם "החזית לשחרור החיות" או "החזית לשחרור כדור-הארץ" מבלי שהואשמו בעבירה כלשהי שביצעו בעצמם. שיא ההתעמרות בפעילים הגיע ב-2 במרץ, כאשר חמישה גברים ואישה, המכונים "The SHAC 7”, הורשעו בניו ג'רזי לפי החוק מ-1992. ב-12 בספטמבר נגזרו עליהם תקופות מאסר בנות שנה עד שש שנים. השישה פעלו ב-SHAC USA – ארגון הנאבק בחברת Huntingdon Life Sciences, שעורכת ניסויים בחיות עבור חברות המפתחות מוצרים מסחריים. יש להזכיר, שחמש חקירות סמויות העלו שורה ארוכה של עבירות התעללות חמורות בבעלי-חיים במעבדות HLS; החברה נקנסה (בבריטניה). בארצות-הברית, עסקו למעלה ממאה סוכני FBI בחקירת SHAC במשך שנתיים.

אישומים עקיפים; מאסר ישיר
ההחלטה להשתמש באופן תקדימי בחוק מ-1992 נקבעה כבר במאי 2004, נגד שבעה אנשים (האישומים נגד אחד מהם בוטלו). הם הואשמו בקשירת קשר להפרת "חוק הגנה על עסקי בעלי-חיים", קשירת קשר להטרדה (שליחת הודעות פקס שחורות), קשירת קשר לבצע מעקב מאיים (stalk) אחר אנשים בין מדינות, ומעקב מאיים דרך האינטרנט. אף על-פי שחלקם הואשמו שביצעו בעצמם הטרדות מינוריות, איש מהשישה לא הואשם שביצע בעצמו פעולות טרור או פעולות מאיימות, ועדי התביעה לא זיהו איש מהנאשמים כמי שאחראי לפעולות נגדם. קו הטיעון של המדינה, שהתקבל בבית-המשפט, הוא שהארגון אחראי על כל פעילות שמבצעים אנשים כלשהם המקדמים את מטרותיו. כך, בתור מי שעסקו בהפעלת אתר האינטרנט והפקת עלון החדשות של SHAC USA, השישה הורשעו כאחראים לפעילות של אנשים אחרים (שלא נתפסו). אלה ביצעו ביוזמתם הפרטית, ללא כל קשר לנאשמים או הכוונה מצדם, פעולות בלתי חוקיות נגד חברות הקשורות קשרים עסקיים ב-HLS (פרסומי SHAC USA מסרו פרטים לאיתור גורמים אלה, אך לא עודדו פעילות בלתי חוקית נגדם). במשפט עצמו, השופטת אפשרה לתביעה להציג עדויות שאינן קשורות למשפט, כגון עדויות על פעילות נגד HLS בבריטניה. היא גם מנעה מהנאשמים להביא עדים מומחים שידברו מול עדי התביעה, שהעידו בחופשיות בנושאי מחשבים וניסויים בבעלי-חיים. לרוב המושבעים היו קשרים משפחתיים או חבריים עם עובדי חברות תרופות, וחלק מהמושבעים אף עבדו בעצמם בחברות שהיו מטרה לקמפיין SHAC. כל חברי The SHAC 7 הגישו ערעורים על פסק-הדין. הטיפול בערעורים צפוי לארוך שנה וחצי עד שנתיים, בעודם בכלא.

The SHAC 7 מחוץ לבית המשפט. מימין לשמאל, כולל תקופת המאסר: מימין לשמאל: דאריוס פלמר – 12 חודשים ויום; ג'ייק קונרוי – 48 חודשים; ג'וש הארפר – 36 חודשים; קווין ג'ונאס – 72 חודשים; לורן גאזולה – 52 חודשים; אנדי סטפניאן – 36 חודשים.

מאסר על חשיפת עובדות
התקפת הרשויות על פעילי זכויות בעלי-חיים הגיעה לשיא נוסף ב-16 במאי, כאשר שופט גזר שישה חודשי מאסר על אדם דוראנד מהארגון Compassionate Consumers, בגין פריצה, הסגת גבול וגניבה (של 11 תרנגולות פגועות קשה!). זאת בעקבות צילומים שערך דוראנד עם שותפותיו בלול ענק של חברת Wegmans, שם חשפו הזנחה קיצונית של מאות אלפי תרנגולות. למרות סעיפי האישום, מה שהרגיז את השופט היה דווקא הסרט שהפיץ הארגון ובו נחשפות העובדות בלול. התובע המחוזי במשפט פטר את בעלי הלול מכל אשמת התעללות בחיות. דוראנד ריצה חודש מאסר בכלא ואם ערעורו לא יתקבל, הוא ישוב לרצות את חמשת החודשים הנותרים. (לסקירה מפורטת)

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה
לכבוד ט"ו בשבט – דלורית ממולאת בפירות יבשים

החומרים
כוס משמשים מיובשים
חצי כוס צימוקים
כוס מיץ תפוזים
4 דלוריות
רבע כוס זרעי חמניות (לא קלויים)
רבע כוס זרעי דלעת (לא קלויים)

אופן ההכנה

1. משרים את המשמשים והצימוקים במיץ התפוזים למשך לילה.
2. חותכים את הדלורית לחצי ומוציאים את הגרעינים.
3. מניחים את חצאי הדלוריות בתבנית אפייה, יוצקים מים עד לגובה כחצי סנטימטר ומכסים ברדיד אלומיניום.
4. אופים כחצי שעה בחום נמוך (150 מעלות).
5. בינתיים קוצצים את הצימוקים, המשמשים והזרעים (ידנית או במעבד מזון).
6. מוציאים את הדלורית מהתנור וממלאים את השקערוריות שבדלורית בתערובת הפירות והזרעים.
7. מוסיפים עוד מעט מיץ תפוזים, עד שהשקע מתמלא.
8. אופים רבע שעה נוספת ומגישים חם.

מתכון: ד"ר ג'ואל פורמן

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון