|
פעילות
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
שני צמחוני
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
-
מימונה טבעונית: ביום ג'
6.4.2010, בשעות 20:00-17:00 יציע המהטמה (המטבח הטבעוני
בזנגביל) מופלטות ומטעמים טבעוניים אחרים ברוח החג.
-
ביצת הפתעה: ביום ג', 6.4.2010, בשעה 20:00 ירצה
יוסי וולפסון על תרנגולות בתעשיית הביצים: תכונותיהן הפחות
מוכרות, תנאי החזקתן בתעשייה, המאבק המשפטי למענן והצעות להשפעה
אישית. ההרצאה מיועדת למתעניינים, למתלבטים לגבי צריכת ביצים ולפעילים
הזקוקים לידע נרחב יותר כבסיס לפעולה.
-
שוקחופשי: ביום ו', 9.4.2010, בשעות 14:00-11:00
יתקיים בזנגביל שוק חופשי: מוסרים את מה שלא צריכים ולוקחים דברים של
אחרים. וגם אוכל, שתייה ומוסיקה.
-
הנדסה גנטית: ביום ג', 13.4.2010, בשעה
20:00, ירצה ראם שטרן על מזון מהונדס גנטית.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
מקלייבל בהרצליה
ביום ה', 8.4.2010 בשעה 19:50 תתקיים הקרנה של
הסרט
McLibel בסינמטק הרצליה (פסז' סוקולוב 29). לפני ההקרנה תתקיים
הרצאה קצרה ויוגש כיבוד טבעוני קל החל מ-19:30. הסרט סוקר את מאבקם של שני
פעילים אנגליים בתאגיד מקדונלד'ס, שניסה למנוע מהם להפיץ עלון הסברה
על פגיעת מקדונלד'ס בסביבה, בבריאות הצרכנים ובחיות. (85
דקות. אנגלית, תרגום לעברית).
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
תגובה אוטומטית אישית
חיות תחת ניהול אוטומטי בהקשר
היסטורי (5)
לאחרונה פרסמנו סדרת
כתבות המציגה את התפתחות המשקים החקלאיים
כמנגנונים המנוהלים מרחוק, באמצעות מתקנים אוטומטיים לניקוי הפרשות, להזנה
ולהשקיה, ומערכות אוטומטיות המגיבות לתנאים משתנים. השבוע מסיים אריאל צֹבל
את הסדרה ומציג את התפתחותן של מערכות אוטומטיות המסוגלות להגיב לחיות באופן
אישי.
מנה אישית לפרה
בלולים פועלות מערכות
אוטומטיות, שגמישות התגובה שלהן מבוססת בעיקרה על קליטת נתונים אקלימיים
וביצוע מניפולציות סביבתיות בהתאם לחישוב המידע שהתקבל. זוהי דרך עקיפה בלבד
להשיג את המטרה החקלאית: שליטה אוטומטית מלאה בחיות. כדי להשיג שליטה ישירה
יותר, פיתחו מהנדסים חקלאיים שיטות לחוש את החיות ישירות ולבצע
בגופן פעולות פרטניות. מערכות אלה יקרות בדרך-כלל, והן תוכננו רק עבור
חיות שמיוחס להן מחיר גבוה – והיקרות ביותר בתעשיות הגדולות הן פרות המנוצלות
לייצור חלב.
המחסום הראשון ליצירת תגובה אישית אוטומטית הוא הקושי של מכונות לזהות
חיות באופן אישי. ככל הנראה, אין למתקנים כאלה תקדימים מכניים והם נוצרו רק
עם התפתחות האלקטרוניקה. ב-1971 נרשם בארצות-הברית פטנט לזיהוי אלקטרוני של
פרות (מס' 3557758). הממציא, קית' מלקולם לק מאנגליה, הסביר שמדובר ב"מערכת
לזיהוי פרות אינדיבידואליות שנועדה לשילוב בסידור לשליטה בחליבה ובדרישות
התזונתיות האינדיבידואליות של פרות." ההמצאה שוכללה בהדרגה, והחל משנות ה-80
פעלו בהצלחה מערכות לפי העיקרון הבא: הפרה נושאת על גופה (למשל: בקולר על
הצוואר) תג שניתן לזיהוי מרחוק על-ידי מערכת אלקטרונית. ברפת מוצבים מספר
מתקני זיהוי אלקטרוניים, שאוספים מידע באופן אוטומטי, כגון משקל הפרה וכמות
החלב שהיא מפיקה. מידע זה מצורף לפרטים כגון תקופת התחלובה שלה, מועד ההזרעה,
מועד ההמלטה הצפוי וכו'. המידע כולו משמש לחישוב אוטומטי של הרכב המזון וכמות
המזון הדרושים לכל פרה. כאשר פרה ניגשת לאכול, היא מזוהה אוטומטית, והמערכת
מכינה עבורה את המנה המיוחדת לה.
מדגם בעופות
בלולים לא נעשה שימוש במערכות
כה פרטניות, אולם בלולים של העופות מאריכי הימים ביותר בתעשייה ובעלי
הערך הכלכלי הגדול ביותר – להקות רבייה – החלו
להיכנס לשימוש בשנות ה-90 מערכות שמטרתן דומה. המערכת כוללת הצמדת תג
אלקטרוני לרגלי חלק מהעופות – קבוצה מדגמית מתוך כלל אוכלוסיית הלול. על רצפת
הלול מפוזרים מאזניים למדידת משקל, שהעופות מטפסים עליהם מרצונם תוך שוטטות
בלול. כשציפור מתויגת עולה על המאזניים, היא מזוהה והמידע עליה נשלח למחשב.
בהתאם לממוצע של המדגם, המחשב מורה על הזרמת כמות מזון מתאימה למתקני ההאכלה.
מדובר במתקנים נפרדים לזכרים ולנקבות, וההפרדה ביניהם מבוססת על עיצוב שונה
של כלי המזון, בהתאם למבנה גופם השונה של הנקבות והזכרים (הנקבות נמוכות יותר
וראשן צר יותר).
מערכת מוקדמת לאיתור פרות מיוחמות: הפרה, הנושאת מעל זנבה
מידע על הייחום, נכנסת
למכון החליבה (1) ועוברת במעבר צר (2) שם יש שער אוטומטי המבודד אותה משאר
העדר.
מתוך: פטנט אמריקאי 3844273, "שיטה
ומתקן לגילוי ולתיעוד של ייחום בחיות" של ג'רי ה. פולסון מקולורדו,
1974.
פרות מיוחמות
קיימים ברפתות מתקנים
אוטומטיים נוספים המגיבים לכל פרה בנפרד. למשל, בשנות ה-70 החלה להיכנס
לשימוש מערכת אלקטרונית לזיהוי פרות מיוחמות – משימה שקיבלה חשיבות עליונה
בתעשייה מאז המעבר להזרעה מלאכותית. המתקנים המוקדמים אינם מתבססים על
הפיסיולוגיה של הפרה אלא על התנהגותה: פרה מיוחמת נוהגת לאפשר לפרות אחרות
לרכוב עליה בתנועה דמוית-הזדווגות, ומתקן קטן שהוצמד מעל לזנב הפרה קולט את
הלחץ. כשהפרה מגיעה למכון החליבה, המידע ששמור על גוף הפרה נקלט על-ידי
מערכת, שמפעילה דלת המבודדת אותה מטור הפרות האחרות, עד לבואו של המזריע.
שיטה אחרת, שהוצעה לראשונה לשימוש תעשייתי בארצות-הברית בפטנט מ-1981 (מס'
4247758) מזהה את מחזור הייחום בעזרת מד-תנועה המוצמד לגוף הפרה –
בהנחה שבתקופת הייחום עולה רמת הפעלתנות של פרות.
איור של פרה בתוך מכון חליבה מוקדם, הערוך בצורת מעגל מוגבה
כדי להקל על הרפתנים
להצמיד את המשאבות לעטינים, ומאפיינים נוספים של חליבה
אוטומטית-למחצה המקובלת כיום.
מתוך: פטנט אמריקאי 2081947, "מפעל חלב" של הרברט מקורנק
מניו ג'רזי, 1937.
חליבה אוטומטיתהמערכת האוטומטית המשוכללת
ביותר שמגיבה באופן אישי לחיות בתנאים תעשייתיים היא רובוט החליבה.
הרובוט תופס את מקומן של מערכות החליבה הוותיקות, האוטומטיות למחצה. ניסיונות
לחלוב פרות באמצעות מכונה החלו באמצע המאה ה-19. ב-1898 הומצאה מכונת
חליבה הכוללת גביע שמוצמד לכל פטמה ושואב את החלב בפעימות ואקום; שכלולים של
מכונה זו הם הבסיס למכוני החליבה הנפוצים ביותר בתעשיית החלב עד היום. "מכון
חליבה" הוא ריכוז של משאבות ואקום, שממוקם בנפרד מהרפת. רפתנים מובילים את
הפרות לשם פעמיים-שלוש ביום, ממקמים את הפרות במכונה, שוטפים את העטין
ומצמידים ידנית את הגביעים לפרות (לדוגמה, סרטון שצולם בישראל).
מערכות אלה עשויות לכלול מאז שנות ה-70 זיהוי אישי ואיסוף ועיבוד נתונים
שמקורם בחלב. קיימות גם מערכות מסתובבות, שבהן הפרות אמורות לעלות ולרדת
מהמערכת בעצמן. ( סרטון
שצולם בישראל מגלה שפרות שהתעכבו בכניסתן למערכת, סופגות אלימות
רבה.)
מכון חליבה סטנדרטי בסידור מקבילי עם עשרות מתקני
חליבה. במרכז התמונה,
ניתן לראות מרחוק פרות ממתינות בדוחק
להיחלב. (צולם בשפיים, 14.2.2007)
רובוט החליבהב-1992 שיווקה חברת Lely
ההולנדית את רובוט החליבה הראשון: תא הנמצא ברפת עם הפרות, והן ניגשות אליו
מיוזמתן ונחלבות ללא התערבות רפתן. Lely עדיין מובילה בשוק הרובוטים, שהצליח
במיוחד במערב אירופה ובצפונה; בישראל יש כיום כ-50 רובוטים. הדגם המשוכלל
ביותר שמוכרת החברה הוא Astronaut A3 Next. פרה שנכנסה לרובוט, מזוהה באמצעות
התג שהיא עונדת ומקבלת מנת מזון שהוכנה בשבילה ומוגשת בתוך התא. כשהפרה עומדת
בתא, חיישנים ברצפה עוקבים אחת מיקום רגליה, וכך מזהה המחשב את מיקום
העטין – גם כשהפרה זזה. זרוע רובוטית מסיבית נשלחת אל מתחת לעטין, וסורק
לייזר מזהה את מיקום הפטמות. כל פטמה עוברת ניקוי בנפרד בין שתי מברשות
מסתובבות, ולאחר מכן מוצמדים גביעי הוואקום לפטמה; אם הפרה בועטת בגביע, הוא
מוחזר למקומו בדרך זו. נתונים רבים נאספים על החלב שנשאב מכל פטמה בנפרד,
ובעקבות זאת מתאים המחשב את קצב השאיבה ומשכה לכל פטמה בנפרד. חלק מהנתונים
שנאספים, רלוונטיים לזיהוי דלקת העטין ומחלות
אחרות.
בתוך רובוט חליבה Astronaut: בחזית התמונה הזרוע, ובמרכז
נראה עטין וגביעי שאיבה שהוצמדו לשתי פטמות, בעוד שני הגביעים הנותרים עדיין
מתחת לפטמות. (צילום: roboticdairy.com, אוסטרליה)
היחלבות מרצוןבשבועות הראשונים לשימוש
ברובוט החליבה, הפרות לומדות להכירו בעזרת רפתנים, שעשויים לגרשן לתוכו
בתקיפות. לאלה שלא הסתגלו לרובוט צפוי עתיד עגום, אך קשיי הסתגלות הם
תופעה נדירה. בדרך-כלל, הפרות לומדות במהירות להיכנס לרובוט בתדירות המתאימה
להן (למעלה מפעמיים ביום בממוצע). מאחר שהרובוט זמין ללא הפסקה, נחסכים הדוחק
של ההליכה למכון החליבה, האלימות של פרות חזקות כלפי חלשות, האלימות של
רפתנים כלפי פרות, וההמתנות הממושכות בתור לחליבה. מצב הפרות תחת ניהולו של
רובוט החליבה פחות גרוע אפוא ממצבן ברפתות האוטומטיות-למחצה. הרובוט הוא
"רפתן" על-אנושי: נוכח תמיד, "רגיש" ו"סבלני" ללא עייפות ומצבי רוח, וקולט
מידע שנעלם מעיניו של עובד אנושי. כתוצאה מכך, חלק מהחופש של הפרות לבחור את
התנהגותן – שנשלל מהן תחת שליטה אנושית – מוחזר להן תחת שליטה אוטומטית (ראו
סרטון
הסברה של Lely).
יתכן שאיכר מסורתי, המחזיק פרה אחת ועשר תרנגולות, עולה בכישורי הטיפול
שלו על כל רובוט דימיוני. אולם משק תעשייתי הוא מפעל, ובני-אדם אינם מיטיבים
לבצע עבודת מפעל פשוטה: זה קשה מדי פיזית, משעמם ומסוכן. כשם שעבודות מפעל
מונוטוניות היו שלב-ביניים בדרך לאוטומציה מלאה של מפעלים לייצור מכונות, כך
גם עבודות מפעל מונוטוניות – כגון הצמדת גביעי ואקום לפטמות של מאות פרות –
הן שלב-ביניים בדרך לאוטומציה מלאה, ללא מעורבות אדם. בין הפועל האנושי לבין
המפעל החקלאי קיים קונפליקט הכרחי, שאחת מהשלכותיו היא הזנחה ולעתים
התאכזרות; אולם הרובוט נוצר לעבודה החקלאית בלבד ולכן אין קונפליקט בינו לבין
החיות. מטעם זה הוא משאיר לחיות חופש פעולה מסוים, ואגב כך מאפשר לגייס את
התנהגותן כחלק מהניצול שלהן – בדומה להתנהגותן של חיות מאולפות.
רשימת היתרונות של Astronaut ברפתות חלב, כמו זו של Viper בלולים, אינה
מבטיחה שמצב החיות במשקים עתיד להשתפר עם הגברת האוטומציה. את חופש הפעולה
היחסי שיעניקו רובוטים לחיות, יביס ודאי הדחף הכלכלי להגברת הייעול על חשבון
החיות: צפיפות מוגברת, ברירה מלאכותית לגוף "יצרני" יותר, וכדומה. מעבר לכך,
טיפול יחידני יוקדש כנראה גם בעתיד רק לחיות בעלות ערך כלכלי גבוה, ואילו
עופות ודגים יטופלו באופן הדומה יותר לטיפול בצמחים בחממה – בתור מסה בלתי
מובחנת של יצורים חיים.
פרה ברובוט חליבה ופרה ממתינה. (צילום: Rogers /
LeBulletinLaitier.com)
סיכום: לקראת חיות וירטואליות
מערכות
אוטומטיות, גמישות ועצמאיות תופסות כיום רק חלק קטן מתעשיות בעלי-החיים, אך
ודאי הן יהפכו בעתיד לדומיננטיות. ההגיון החקלאי מוביל לפיתוח מערכות שבהן
החיות יגדלו ויישלחו לשחיטה ללא התערבות אדם, תוך ניצול מרבי של "חופש פעולה"
שיינתן להן. בתהליך זה, בולטת לעין הגברת הניכור החקלאי: פחות אנשים שולטים
בחיות רבות יותר, באמצעות תיווך של יותר ציוד.
אמנם לכאורה, לא מדובר בהכרח בהגברת הניכור: המערכות האוטומטיות ביותר
מספקות מידע רב על החיות, שלא עמד לרשות החקלאים במערכות פחות אוטומטיות.
אולם באיזה מידע מדובר? הייצוג הממוחשב של מידע שנאסף ועובד בכלים
אוטומטיים, מוגש לחקלאים בתור מציאות מדומה (וירטואלית) שיש בה חיות מדומות.
מעבר לשימוש נדיר ושולי במצלמות, הייצוג של מתקן הכליאה על המחשב אינו דומה
למתקן כליאה במציאות, והייצוג של החיה אינו דומה לחיה. מדובר בגרפים
ובטבלאות, הכוללים מידע מגוון, ערוך ומסודר. לא מדובר בסתם סיכום נוח של
נתונים, אלא במציאות שבה הגרפים והטבלאות הם "החיה" עבור החקלאי. מובן שרובוט
החליבה, למשל, מספק נתונים על פרות ממשיות, אלא שהקריטריון לאיסוף אוטומטי של
מידע על הפרות הוא הרלוונטיות של המידע לשיקולים כלכליים. כל מידע שאיננו
רלוונטי – ובכלל זה רוב חיי החברה וחיי הנפש של החיה – חסר לחלוטין ב"חיה
המדומה" – והחקלאי לא יוכל להתרשם מהחסר אפילו באופן אגבי ולא מודע, כפי שקרה
במשק שבו הוא עדיין הרבה לבקר.
במשק המסורתי או במשק תעשייתי עם חיות מעטות, הצטיין יחס החקלאים לחיות
באידיאולוגיה גלויה של שליטה וניצול. במשק תעשייתי המוני שפועל ברמת
האוטומציה הנפוצה כיום, פינתה האידיאולוגיה את מקומה לניכור, שנשען על מגע
מרוחק עם המון חיות אנונימיות ותיווך רב של ציוד. אם כך היה עד כה – הרי
שבמערכות האוטומטיות ביותר, אפילו מושג הניכור בשימושו המקובל כבר לא יבטא
כראוי את אופי היחסים בין החקלאים לחיות. בעולם שבו המגע הישיר עם המון החיות
יפנה את מקומו רק למגע עם ייצוגים ממוחשבים – חיות מדומות – אין עוד משמעות
ליחסים חברתיים, אפילו יחסים שלא נותר מהם אלא ניכור קיצוני. ל"וירטואליזציה"
של החיות במערכות האוטומטיות ביותר יש אפוא השלכות מוסריות עגומות. בעולם של
חיות מדומות, המוסר אינו רלוונטי: חיה מדומה היא לא יותר מייצוג של יחידת
ייצור, ולכן אין צורך להתחשב בה, או אפילו לדכא לבטים רדומים בעניין ההתחשבות
בה.
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 nrg מעריב (זמן חולון) נגד כלובים. בכתבה
" למען
התרנגולות: מפגיני אנונימוס פשטו על חולון" (29.3.2010) מספרת ליאת לוי
על פעילות אנונימוס בחולון במחאה נגד כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית
הביצים. אחד הפעילים, אורי לורבר, מסביר: "מדובר במסר ברור ומתבקש –
התרנגולות סובלות עבורנו חיי גיהנום, ואנו יכולים בקלות לחסוך מהן את הסבל
הזה. אני מאמין שרבים מהאנשים עמם שוחחנו יעבירו את המסר הלאה – כל אדם שמשנה
את הרגלי הצריכה שלו משפיע גם על השיח סביבו ומעודד אחרים לעשות כמוהו את
השינוי המבורך." להשוואה
בין לולי סוללות ללולי מרעה חופשי.
 mynet התנגדות לרפורמה. בכתבה " יש להם
ביצים: מגדלי העופות נאבקים על פרנסתם" (1.4.2010) מדווח אבנר לוטן על
מחאה של לולנים נגד ה רפורמה בתעשיית הביצים,
בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי בעלי הון
מעטים. 1,800 לולנים (מתוך 2,200) חתמו על עצומה המביעה את התנגדותם
לרפורמה. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת
לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. בתגובה
לעתירת אנונימוס, ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי יש להקפיא באופן זמני את ביצוע
הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת
התרנגולות.
 הארץ ירי בכלבים. בכתבה " השר להגנת
הסביבה גלעד ארדן התיר לשוב ולירות בכלבים משוטטים" (31.3.2010) מדווח
צפריר רינת שהשר להגנת הסביבה חידש את ההיתר לפקחי רשות הטבע
והגנים לירות ב"כלבים משוטטים", מספר חודשים לאחר שביטל אותו. החידוש ניתן
בעקבות בקשת שר החקלאות, שלום שמחון, בתואנה של מלחמה בכלבת ומניעת טריפה של
חיות בר.
 ynet נזקי אשפה. בכתבה " היעל ששרד
מבצע חילוץ, מת מאשפת מטיילים" (29.3.2010) מספר ארז ארליכמן על מקרה של
יעל שנהרג כתוצאה מאכילת אשפה שהושארה על-ידי מטיילים. פקח רשות הטבע והגנים
שטיפל ביעל, מזהיר מפני הנזקים שבהשארת פסולת בטבע: "היעל יגיע לאותו מקום,
ימצא את שקיות הניילון והחבלים שדבק בהם ריח של מזון, יאכל אותם, הקיבה שלו
תיסתם והוא ימות בייסורים."
 הארץ התחשמלות נשרים. בכתבה " התקווה החדשה של
מצילי הנשרים בצפון" (2.4.2010) מדווח צפריר רינת על שיטת רשות הטבע
והגנים להגנה על נשרים המגודלים בגרעיני רבייה ומיועדים להשבה לטבע.
בשיטה החדשה, מציבים בכלוב מתקן דמוי קו חשמל, עם זרם חשמלי בעוצמה נמוכה;
נשרים שנוגעים במתקן נפגעים קלות ולומדים כך להימנע ממגע עם קווי חשמל לאחר
שחרורם. התחשלמות היא גורם התמותה השני בשכיחותו בקרב נשרים בארץ; בשנה
שעברה נהרגו כך 13 נשרים.
יומן חייתי. תכנית הטלוויזיה לזכויות
בעלי-חיים מציגה את הסרטון " להתחבר
לחיים", המסביר על יתרונות הבחירה בטבעונות תוך התייחסות לנימוקים
סביבתיים ומוסריים. הסרטון מוגש בצורה ידידותית לקהל הרחב וללא תמונות
קשות.
תזונה וצרכנות
 nrg מעריב (זמן תל אביב) צמחוני
בדרך. בטור " חותך בבשר החי: אביב
לביא בדרך הבטוחה לצמחונות" (28.3.2010) מסביר אביב לביא על השיקולים
המניעים אותו להתרחק יותר ויותר מאכילת בשר: "אנשים רבים לא היו מסוגלים לקחת
ביס אחד של סטייק אם היו יודעים באילו תנאים בעלי-החיים שהם אוכלים גודלו,
נטבחו ועובדו. המקצוע שלי, במקרה או לא, מחייב אותי לדעת. וככל שאני יודע
יותר על דרכו של הבשר אל הצלחת שלי, פחות מתחשק לי לאכול אותו."
סדר צמחוני. מספר כתבות שהתפרסמו לקראת החג, עוסקות
בצמחונות ובטבעונות בליל הסדר. בכתבה "שאר ירקות", (ישראל היום
/ מוסף פסח, 29.3.2010, עמ' 53-50) מציעה הילה אלפרט תפריט לסדר צמחוני
(אם כי רק חלק מהמתכונים המוצעים בכתבה טבעוניים). בכתבה "זה ממש לא בסדר",
(Time Out תל אביב, 25.3.2010, עמ' 204) מציגה אלינור דוידוב מספר אפשרויות
לסדר אלטרנטיבי, ביניהן גם הצעה לסדר טבעוני. בטור " הקרב
על הקניידלעך" (הארץ / גלריה, 26.3.2010) דנות לימור גל ורחל טל-שיר
בשאלה כיצד צמחונים יכולים להשתלב בסדר של אוכלי בשר.
וואלה! דוסה. בטור " דוסה נובה" (1.4.2010)
מגיש אורן גולדפינגר מתכון לדוסה – מאפה הודי על בסיס קמח אורז ועדשים –
ולשני מילויים בשבילו: מילוי בטטות בג'ינג'ר וצ'ילי מתוק, ומילוי תפוחי אדמה
בכורכום וחרדל.
פינת התזונה
גלידת קוקוס
 מרכיבים
3 כוסות חלב קוקוס
כוס סוכר
רבע כוס שמן
1.5 כפיות תמצית וניל
קורט מלח
הכנה
- מערבבים בבלנדר את הסוכר, המלח, ומחצית מכמות חלב הקוקוס.
- לאחר קבלת תערובת אחידה, מוסיפים את שאר המרכיבים לבלנדר ומערבבים גם
אותם.
- יוצקים את התערובת לסיר גדול ומכניסים למקפיא. מדי כחצי שעה יש להוציא
את התערובות ולערבב או להקציף אותה מחדש, כדי למנוע היווצרות גושי קרח
בתחתית ולשמור על אחידות המרקם.
- לאחר כשעתיים של הקפאה, הגלידה מוכנה.
מתכון: אמנון יונש, תמונה: Kevin H
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), דדי שי, כנען עוזיאל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
