זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

באר שבע
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו תתקיים ביום ד', 8.6.2005, בשעה 18:00, מול אוהל הקרקס, ברחבת השוק העירוני (ליד תחנת האוטובוסים המרכזית ותחנת רכבת באר-שבע - מרכז). בואו, והביאו חברים, מכרים, ושלטים נוספים. התקשורת תסקר את ההפגנה. לפרטים – יעל: 054-5912983, yaelumatar@yahoo.com.
 

עמק הטל (רחובות)

המפגש האחרון בסדנה "מסעדה טבעונית עצמית", בהנחיית אורנית חומש, יתקיים ב-5.6.2005 בשעות 20:00-17:00, בנושא לחמים ללא שמרים.

סדנת קוסמטיקה ורוקחות מן הטבע תיערך ביוני בהנחיית ענת אלון. לפרטים: 08-9455091.
הסדנאות בתשלום. להרשמה – ליליה מוצקין: 08-9492380. לאתר עמק הטל

בעיתונות הישראלית

אני  ליכודניק  מתלכדים  נגד  הפיטום.  בטור  "ישראל...  ישראל...  ישראל" (1.6.2005) קורא אביתר עמרם, יו"ר מועצת סניף ראש העין בליכוד, לשר החקלאות לפעול להפסקת פיטום האווזים האכזרי. עמרם קורא לשר כץ להשקיע כספים ואנרגיות במציאת פתרון תעסוקתי חלופי למפטמים, במקום להשקיע במאבק אבוד מראש להמשך הפיטום.

nrg מעריב הם יורים גם בכלבים. בכתבה "סיכול ממוקד" (30.5.2005) מדווחים אמיר בוחבוט ועדי הגין על חיסול שלושה כלבים, וביניהם אם לגורים, בידי פקחי רשות הטבע והגנים, בטענה של חשש מכלבת. הכלבים טופלו על-ידי חיילים מאז היותם גורים.

nrg מעריב הגורים תקועים. בכתבה "שום דבר לא ידוע" (26.5.2005) מדווח שי ארז (עיתון חי) על דחיית ההכרעת בדבר עתיד הגורים מאוזבקיסטן, בעקבות דרישות משרד החקלאות מעיריית תל-אביב, שהסכימה לקלוט אותם.

Nfc  לטובת  צבי  הים.  בכתבה  "במשרד  לאיכות  הסביבה  שומרים  על  חופי  נהריה" (31.5.2005) מדווחת יפעת גדות על החלטת המשרד לאיכות הסביבה להגביל את השימוש המסחרי בחוף הים בנהריה, כדי להגן על בית הגידול הטבעי של צבי הים.

msn תרנגולת במשפט. בכתבה "בית המשפט החליט: התרנגולת זכאית" (31.5.2005) מדווחת דוידה חיימוביץ' על תרנגולת שהועמדה לדין בקליפורניה כי חצתה כביש בניגוד לחוקי המדינה.

וואלה! ציפורים נכחדות. בכתבה "יותר מחמישית ממיני הציפורים בסכנת הכחדה" (1.6.2005) מדווח סוכנות רויטרס כי דו"ח של ארגון הגג העולמי "בירדלייף" חושף שיותר מחמישית ממיני הציפורים בעולם בסכנת הכחדה בגלל נזקי האדם.

nrg מעריב פותחים מוחות. בטור "רומן לילי" (30.5.2005) סוקרת ענת רפואה ניסויים בחתולים ובקופים שנערכו בישראל.

הארץ שיבוט. בכתבה "הנשמה העשירית של החתול" (1.6.2005, עמ' ב6) מדווחת אן אייזנברג על תעשיית שיבוטי "חיות המחמד" המתפתחת בארה"ב. בעוד שהוויכוח האתי מונע שיבוט בני-אדם, הרי שחיות משובטות לכל המרבה במחיר.  

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

כל העיר חתולים בירושלים. בכתבה מקיפה, "חתולים בצמרת, מי לוכד חתולים בגבעת רם?" (3.6.2005, עמ' 66-62) סוקר אבי פוגל את לכידות החתולים הבלתי חוקיות שיזמה האוניברסיטה העברית ואת הניסיונות לריסונה. הכתבה סרוקה בחלקים :1, 2, 3, 4, 5.

תגובות: כל העיר, בית השנהב, רח' בית הדפוס  12, גבעת שאול, ירושלים. פקס: 02-6541686 או 02-5353817 דואל: colhair@haaretz.co.il

הודעות קבועות

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

חיפה: קבוצת נוער לזכויות בעלי-חיים של מחנות העולים נפגשת בימי ו' בשעה 15:00. לפרטים – דפנה: 054-4278623.

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

נחוצים צילומים בנושאים הקשורים בניצול ממוסד של בעלי-חיים ובפעילות למענם לזכויות בעלי-חיים השבוע. info@anonymous.org.il

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. חוק עוקף בג"ץ:
עוד ניסיון של משרד החקלאות לעקוף את איסור הפיטום

לאחר שהאיסור על פיטום האווזים נקבע בבירור על-ידי הכנסת ובג"ץ, מנסה משרד החקלאות להעניק חסינות משפטית למפטמים במסגרת חוק צער בעלי-חיים, באמצעות הליך חקיקה העוקף חלק מהערכאות המקובלות בכנסת. לפניכם קווים לדמותה של עבריינות ממוסדת וקריאה למעורבות בפעולת נגד.

תזכיר החוק
פיטום אווזים אסור בישראל החל מ-1.4.2005, אולם בפועל הפיטום ממשיך בניגוד לחוק ובגיבוי משרד החקלאות, שאינו מבצע את המוטל עליו, דהיינו אינו אוכף את האיסור. השבוע היו אמורים להתקיים בבית-משפט השלום ברמלה דיונים בשתי בקשות נפרדות לצווי-מניעה (כלומר, צווים מטעם בית-המשפט להפסקת הפיטום) שהוגשו נגד מפטמים שונים. הדיונים נדחו לאור בקשת המפטמים, ולאחר שהוגשה בקשה לאיחוד הדיון בשתי הבקשות. ובעוד המאבק המשפטי להוצאת צווי-מניעה נגד המפטמים נמצא בעיצומו, הכין משרד החקלאות תזכיר חוק לפיטום אווזים, הכולל הצעת חוק: חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הלעטת בעלי-חיים) (הוראת שעה), התשס"ה – 2005. מטרתו של תזכיר זה, שהוגש ב-25.5.2005, לעקוף את פסיקת בג"ץ (מ-11.8.2003) אשר הבהירה שפיטום האווזים אינו חוקי. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה את ההתעללות באווזים, וכל זאת במסגרת חוק הגנה על בעלי-חיים: הוא קובע שסעיף 2(א) בחוק צער בעלי-חיים, האוסר על התעללות בבעלי-חיים, לא יחול על פיטום אווזים לתקופה של שלוש שנים. במילים אחרות – החוק המוצע מאשר שפיטום אווזים הוא "עינוי, התאכזרות והתעללות בבעלי-חיים" (כלשון חוק צער בעלי-חיים), אך מציע שתעשיית הפיטום תעמוד מעל החוק, ושהמפטמים יזכו לחסינות מפני העמדה לדין על העבירה שימשיכו לבצע.

ללא מראית-עין של חמלה
בתזכיר נאמר אמנם שהפיטום חייב להתבצע בהתאם להוראות המפורטות בחוק, אולם בניגוד לתקנות שבג"ץ פסל, הפעם משרד החקלאות כלל אינו מתיימר ליצור מראית-עין של הפחתת הסבל מן האווזים. בשנים האחרונות הורגלנו למצוא במסמכי משרד החקלאות מראית-עין של דאגה לרווחת האווזים, בתוך הוראות קונקרטיות בדבר שיטות הפיטום: סוג מכונת הפיטום, אורך הצינור, הכמויות היומיות המרביות של מזון שיולעט, מניעת ניפוח הכבד מעל גודל מקסימאלי וכיוצא באלו. הוראות אלה כלל אינן מופיעות בהצעת החוק החדשה, וככל הנראה בכוונת משרד החקלאות אף להימנע מלקבוע הוראות פרטניות כאלה במסגרת תקנות. הסמכות לעניין זה מועברת כולה למנהל השירותים הווטרינריים ולמדריך של שירות ההדרכה והמקצוע (ככל הנראה פנחס מליס, שבעבר התעקש שהאווזים כלל אינם סובלים מהפיטום). אנשים אלה, שהם עובדי משרד החקלאות, הם שייתנו הוראות למפטמים, ומשמעות הדבר היא, שהוראות אלה לא יופיעו בפרסומים רשמיים של המדינה ולא יהיו פתוחות לידיעה ולביקורת ציבוריות. נראה, שהכישלונות החוזרים של משרד החקלאות בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת (אשר ממונה על אישור/דחיית תקנות חוק צער-בעלי-חיים) לא שכנעו אותו שהגיע הזמן להפסיק את הפיטום, אלא שהגיע הזמן להפסיק את הביקורת הפרלמנטרית. ליתר ביטחון, למקרה שיידרשו תקנות הטעונות אישור בוועדה מוועדות הכנסת, מבקש התזכיר להחליף את ועדת החינוך, שיצאה פעם אחר פעם נגד פיטום האווזים, בפורום משותף של ועדת החינוך ושל ועדת הכלכלה של הכנסת. ועדת הכלכלה עוסקת בקביעות בענייני חקלאות, וללובי החקלאי יש בה אחיזה חזקה.

מראית-עין של תוכן משפטי
כדי לרכך את המשמעות של חוק, המעניק למעשה פטור מציות לחוק, עמוס התזכיר בהוראות פיקוח, רישוי ואכיפה – אולם מבט מקרוב מגלה, שרובן מהוות חזרה על סמכויות הקיימות ממילא על-פי חוקים אחרים. כך, למשל, נדרשים אישורים הדרושים ממילא לפי תקנות מחלות בעלי-חיים; נאסרת שחיטה שלא בבית שחיטה – איסור הקיים גם כיום לפי תקנות מחלות בעלי-חיים; ו"ניתנות" לשוטרים סמכויות הקיימות בידיהם ממילא בהתאם לחקיקת סדר הדין הפלילי... הוראה אחרת קובעת, ש"בעל מפטמה יעביר מיידית לשחיטה כל עוף מים שמראה סימני עקה". לכאורה, מחייבת הוראה זו לשחוט את כל העופות מיד עם תחילת הפיטום (לולא היו העופות סובלים ממצוקה, לא היה כל צורך במתן חסינות מהוראות חוק צער בעלי-חיים). אלא שכותבי התזכיר ידעו, כנראה, שהוראה זו היא כה כללית ועמומה, שלא ניתן יהיה לאוכפה, ומכל מקום אין כל כוונה לאוכפה.

מפטמים בשקרים
דברי ההסבר להצעה כוללים שורה ארוכה של פרטי מידע מסולף. כך, למשל, מנופח מספר העובדים בענף הפיטום ומוסתרת העובדה, שרוב העובדים בפיטום הם עובדים זרים ושכירים זמניים. בנוסף לכך, מוצהר בתזכיר כי "אין בידינו מידע מוסמך על מדינה בה קיימת הלעטת אווזים כענף חקלאי ושהוחלט להפסיקה מלבד מדינת קליפורניה בארה"ב". לא רק שקיימות מדינות אירופיות – איטליה ופולין – שאסרו תעשיות פיטום קיימות, אלא שמידע בנוגע לפולין אף מוזכר בבקשה שהגיש משרד החקלאות לבג"ץ בחודש מרץ! משרד החקלאות גם טורח להסתיר בדברי ההסבר את המסקנה המרכזית של הוועדה המקצועית, אשר מינה משרד החקלאות בעניין. הוועדה קבעה, בזמנו, כי על-סמך המידע שהונח בפניה לא ניתן לכתוב תקנות שיסדירו את הלעטת האווזים מחד גיסא, ויעמדו ברוח פסיקת בג"ץ מאידך גיסא. בדברי ההסבר לתזכיר נטען, כי הוועדה ביקשה לדחות את המלצותיה עד לאחר השלמתו של מחקר בנושא. למעשה, כל שהוועדה אמרה הוא, שהוצגו בפניה הצעות לשינוי פרקטיקת ההלעטה, וכי אם מחקר בעניין יצליח, ניתן יהיה לבחון אם השיטות עומדות במבחן בג"ץ. הוועדה הציעה להאריך את תוקף התקנות עד 31.3.2005 – אך לא מעבר לכך.

המאבק בניסיון החקיקה: קריאה לפעולה
שר החקלאות (משמאל) מטיל את כל כובד משקלו הפוליטי להצלחת ניסיון החקיקה. מנגד, הארגונים להגנה על בעלי-חיים, ובראשם אנונימוס, עושים כל שביכולתם להכשיל הצעה מסוכנת זו. בשלב הראשון, התבקשו המשרדים השונים, כמו גם גורמים משפטיים ואקדמיים, להעביר את הערותיהם בעניין התזכיר. לאחר מכן תידון ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. זוהי ועדת המורכבת מכמחצית משרי הממשלה, כשבראשה עומדת שרת המשפטים, ציפי לבני. ועדה זו היא שתחליט האם הממשלה מאמצת הצעה זו כהצעת חוק ממשלתית. אם תאמץ הוועדה את הצעת החוק, תועלה ההצעה למליאת הכנסת לקריאה ראשונה (ללא קריאה טרומית), כשכל חברי הקואליציה לא יוכלו להצביע נגדה – אנוסים בידי המשמעת הקואליציונית. גם אם ההצעה תעבור בוועדת השרים לענייני חקיקה, עדיין אין פירוש הדבר שהחקיקה תתקבל – רוב גדול של הציבור מתנגד לפיטום האווזים, והדבר משתקף גם בעמדותיהם של חברי-כנסת רבים. עם זאת, בשלב הנוכחי יש להשקיע את מרב המאמצים למנוע את קבלת ההצעה בוועדת השרים.

כתבו לחברי הוועדה, וקראו להם להתנגד להצעה! לפרטים נוספים

תודה לעו"ד יוסי וולפסון על העזרה בהכנת הכתבה

3. הצמר האוסטרלי מתכווץ
התהדקות החרם העולמי על תעשיית הכבשים האוסטרלית

תזכורת: ראשית המאבק
בנובמבר 2004 הבאנו את סיפור תחילת המאבק של ארגון זכויות בעלי-החיים PETA נגד תעשיית הצמר האוסטרלית: מניסיונות כושלים להידבר עם ממשלת אוסטרליה ועם נציגי התעשייה האוסטרלית, ועד להכרזה על חרם בינלאומי. PETA  יצא נגד שתי פרקטיקות: המשלוחים החיים והמיולסינג. אוסטרליה ייצאה בשנת 2004 כ-3.5 מיליון כבשים, כמעט כולם למזרח התיכון (וגם לישראל). המסע אורך כשלושה שבועות וקשור בהכרח בעינוי ובמוות המוניים מהתייבשות, מחלות, רעב והסבל הכרוך בשהות בצפיפות קיצונית בלב ים. זוהי ירידה של קרוב ל-50% בהיקף המשלוחים החיים מאז שנת 2001. "מיולסינג" (בתמונה) הוא פשיטת עורם של כבשים חיים באזור גדול סביב פי-הטבעת, ללא הרדמה, כשיטה מסורתית למנוע גדילת צמר וזיהומו באזור זה, אשר עלולים להפוך למקום הטלה לזבובים. למיולסינג יש חלופות נוחות, וכבר בנובמבר 2004 הכריזו נציגי תעשיית הצמר באוסטרליה על הפסקת המיולסינג – אמנם רק בשנת 2010. הכרזה זו הייתה ההישג היחיד במגעים עם הרשויות והתעשייה באוסטרליה, ומכאן פנה PETA אל יבואני הצמר בניסיון לשכנעם להחרים את הצמר מאוסטרליה כל עוד מתקיימים המיולסינג והמשלוחים החיים. השיטה המקובלת ב-PETA היא פנייה לחברות הביגוד על רקע מוסרי, עם חומרי הסברה (וביניהם סרטון) על המיולסינג ועל המשלוחים החיים, ובמקביל לכך אזהרה בקמפיין הפונה לציבור להחרים את החברה על רקע תרומתה להתאכזרות. בנוסף לכך, רכש PETA מניות של מספר חברות גדולות המשווקות מוצרי צמר, לאחר סירובן להצטרף לחרם. הבעלות על המניות מאפשרת לנציגי PETA להשתתף באסיפות השנתיות של בעלי המניות ולהציג שם את הנושא.

חברות מצטרפות לחרם
ענק האופנה Abercrombie & Fitch (היקף מכירות לשנת 2004: כשני מיליארד דולר) היה הראשון שהצטרף לחרם, ושורה של חברות ענק בינלאומיות הצטרפה בחצי השנה שחלפה מאז. המדובר, לפי פרסומי PETA, במספר לא גדול של חברות, אולם הן ענקיות, ובבעלות כל אחת מהן יש בדרך-כלל מספר מותגים. בין המצטרפים הבולטים לחרם, שבסיסם בארצות-הברית ובבריטניה: Timberland  (מכירות: 152 מיליון דולר בשנה, 200 חנויות בעולם); George (מיליארד דולר, 250 חנויות); J.Crew (מכירות: 800 מיליון דולר, 159 חנויות); New Look (מיליארד דולר, 700 חנויות); והתאגיד Limited Brands  (מכירות: 9.4 מיליארד דולר, 3,800 חנויות). החרם נותן את אותותיו גם בהודו ובפקיסטן. Bonanza Garment Industries, אחת מחברות הביגוד הגדולות בפקיסטן ויצואנית למערב, הצטרפה לחרם, וכך גם החברה ההודית Mohini Exports, שהיא יצואנית הסריגים הגדולה במדינה.

הישגים נוספים
סניף PETA הודו הצליח להביא להישגים נוספים. חברת הפרלמנט ההודי ולשעבר השרה לצדק חברתי, מאנקה גאנדי, (לשעבר השרה לצדק חברתי) שלחה מכתבים ל-250 חברות הודיות בבקשה שיחרימו את הצמר האוסטרלי, מעשה שעורר תגובות בהלה בתעשייה ובמשרד החקלאות באוסטרליה. הבהלה נובעת מכך, שהודו היא עדיין שוק ייצוא הצמר האוסטרלי השלישי בגודלו בעולם. בחודש מרץ צץ איום נוסף על התעשייה האוסטרלית בהודו, כאשר שישה מעצבי צמרת הודיים הכריזו שלא ישתמשו בצמר שמקורו באוסטרליה, ואחד מהם, ג'אטין קוצ'אר, אף הכריז שיפסיק להשתמש בצמר ובעור בכלל, מטעמי מוסר. התפתחות אופטימית של הימים האחרונים אירעה בניו זילנד. ב-20.5.2005 הודיע תאגיד SmartWool, שהוא רוכש צמר המרינו הגדול בניו זילנד, על הקצבת 30 מיליון דולר למשך שבע השנים הקרובות לחוואים שיפסיקו לבצע מיולסינג עוד השנה. PETA יצר קשר עם SmartWool בדצמבר 2004, מאחר שמיולסינג נערך גם בניו זילנד. PETA מנסה כעת להשפיע גם על שוק הכבשים הערבי – ללא הצלחה, בינתיים. ב-3.6.2005 הודיעה רשת הטלוויזיה "אל ג'זירה", שלא תשדר סרטוני הסברה בני 30 שניות מטעם PETA. התשדירים מראים מיולסינג והתעללות בכבשים במהלך ההעמסה למזרח התיכון ולקראת השחיטה. לקריינות בתשדיר גויס אימאם ידוע מאנגליה, חאפז אל-מצרי, והבסיס לקמפיין בעולם המוסלמי הוא מוסרי-דתי: חיות אשר סבלו מהתאכזרות במהלך גידולן, הובלתן ושחיטתן, נחשבות בלתי טהורות ובלתי ראויות למאכל (חראם) לפי חוקי האיסלאם; שחיטה לפי דרישות הדת אינה יכולה להפוך את בשרן לכשר.

מחרימים את בנטון
חברת ענק שסירבה לחלוטין לפניות PETA היא בנטון. כבר בדצמבר 2004 החלו מחאה נגד בנטון באמצעות שלטי חוצות בטמפה, פלורידה, ומשם התפשטה המחאה למדינות רבות, באמצעות משמרות מחאה ומיצגים (בתמונה) מול חנויות החברה. כדאי לקיים את החרם על בנטון גם בישראל.

מקורות עיקריים

http://www.savethesheep.com/ (PETA website), accessed 3.6.2005.
"Total Sheep Exports", LiveCorp, accessed 3.6.2005.
"Top Indian Designers to Boycott Australian Wool", PETA India, 18.3.2005.

4. פינת התזונה
ניוקי ברוטב אפונה ועגבניות

החומרים
חבילת ניוקי (500 גרם)
כוס אפונה (קפואה או טרייה)
בצל גדול
8 שיני שום
שמן לטיגון
100 גרם רסק עגבניות (קופסה קטנה
עגבניה
כפית פפריקה מתוקה
כפית אורגנו
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

1. משרים את האפונה בקערה עם כוס מים רותחים.
2. קוצצים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה.
3. מוסיפים למחבת את האפונה (עם המים) ואת רסק העגבניות ומערבבים.
4. מגררים את העגבניה על פומפיה ומוסיפים למחבת.
5. מתבלים, מערבבים ומבשלים במשך 3 דקות. מורידים מהאש.
6. מכינים את הניוקי לפי הוראות היצרן: מבשלים בסיר מים רותחים כ-3 דקות, עד שהניוקי צפים.
7. מסננים ויוצקים את הרוטב מעל הניוקי.
8. מגישים חם.

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il