זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, מנשה אליעזר דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

פתח תקווה

הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים תתקיים ביום א' 5.9.2004 בשעה 18.00 בפתח אוהל קרקס מונטה קרלו (ליד הקניון הגדול שנקרא גם "קניון אבנת").

לפרטים - דור: 052-3351760

פעילויות נגד פיטום אווזים

בישיבתה האחרונה של ועדת החינוך בנושא פיטום האווזים, ניתנה הארכה של שלושה חודשים למשרד החקלאות להציע שיטות פיטום חדשות. הוועדה תתכנס שוב לקראת סוף אוקטובר, וחשוב להבהיר לחברי הכנסת שקיימת התנגדות ציבורית גורפת לפיטום האווזים, ושכל שיטת האבסה תגרום בהכרח למחלת ניוון שומני בכבד ולגסיסה ממושכת ואיטית. משמרות מחאה מתקיימות במספר מוקדים:

ירושלים:

בימי א' 9.30-7.30 בכניסה לעיר (במורד התחנה המרכזית)
בימי ג' 18.30-16.30 בכיכר פריז
בימי ה' 19.30-17.00 ליד המנהרה של גן סאקר (צומת הרחובות בצלאל ובן צבי)

לפרטים - אנונימוס ירושלים: 02-6262705 או קימי: 052-3721279

חיפה: תתקיים הפגנה ביום ב', 6.9.2004 בשעה 17.30 בשדרות הנשיא מעל גן האם. לפרטים: 03-5226992
תל אביב: בימי ה' 19.00-16.00 בצומת השלום (עזריאלי). לפרטים - קובי: 054-231265

רחובות: בימי ה' 20:00-18:00 בצומת בילו (מול מסעדת יהודה אווזי). לפרטים - יצחק: 052-5602576

כל המעוניין/ת לקיים פעילות בנושא במקומות נוספים, אנא פנה/י לעומר: 053-318661, או לנעמי: 050-5784663

פינלנד: נסגר משק הרבעת חיות לניסויים

אוניברסיטת קופיו (Kuopio) הודיעה על סגירת חברה להרבעת כלבי ביגל וארנבונים לניסויים. 20,000 איש חתמו על עצומה לסגירת החברה, אשר הוגשה לאוניברסיטה ב-27.8.2004. לדברי רשויות האוניברסיטה, אחת מן הסיבות לסגירה הייתה עלויות האבטחה, מחשש בעקבות המחאה הכבדה.

מקור:

Alice Hansson, " [hsi-animalia] GREAT News from Finland", Animal information Alliance, 30.8.2004.

דרושים

דרוש אדם היכול לתקן גנרטור מקולקל ו/או לתרום גנרטור לפעילות השטח של העמותה. לפרטים - כרם: 03-5226992
דרושים עורכי דין ו/או רואי חשבון לעזרה בהשגת הכרה בתרומות לצורכי מס (סעיף 46). לפרטים - ליזי: 057-7220643

היכרות עם אנונימוס: מעוניין/ת לפעול באנונימוס או להכיר את העמותה? פגישות היכרות מתקיימות אחת לשבועיים במרכז אנונימוס (דיזנגוף 93 תל-אביב). פרטים והרשמה במשרד: 03-5226992.

יומן חייתי 4 - הפרק החדש בתוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרן בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (reut@anonymous.org.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. קולות מצוקה
קולות, חיות במצוקה וניסויים הגורמים מצוקה

חיות במצוקה משמיעות קולות ומדענים מנסים להגדיר באופן חד-משמעי את הקשר בין הקולות לבין רגשותיהן של החיות - לכאורה במטרה להפחית ממצוקתן של חיות בתנאי ניצול חקלאי. אולם כיצד משיגים את הידע הדרוש? התשובה, לפי מאמר מקיף של קבוצת חוקרים מגרמניה, חושפת את הבעייתיות שבמדע רווחת בעלי-החיים.

אינטואיציה ומדע

רובנו מאמינים שאין צורך במחקרים כדי לגלות, שחיות במצוקה משמיעות קולות. משמעותם של רבים מקולות אלה ניתנת לזיהוי מתוך צפייה בהתנהגותה של החיה הנתונה במצב מסוים ומתוך ניסיון קודם. למדענים העוסקים ברווחת בעלי-חיים לא די בכך. הם רוצים תשובות חד-משמעיות על הקשר שבין קולות למצבים נפשיים. Manteuffel, Puppe ו-Schon מ"מכון המחקר לביולוגיה של חיות משק" (FBN) שבגרמניה, פרסמו לאחרונה סקירה של הספרות הקיימת בנושא זה. במאמר "השמעת קולות בחיות משק כמדד לרווחה" בכתב-העת Applied Animal Behaviour Science (ספטמבר 2004) מציגים החוקרים את קולות בעלי-חיים במשקים כמדד מבטיח ולא פולשני (ולכן פוגע בחיות פחות משיטות אחרות) למצוקתם. אולם באופן טיפוסי למחקרים ברווחת בעלי-חיים, מנטופל, פופה ושן מסתמכים על מחקרים המבוססים על פגיעות בחיות ואף תובעים לקיים מחקר פוגעני נוסף.

קולות כתקשורת
נראה שקולות מעידים על מצבה הפנימי של החיה והם משפיעים על חיות אחרות ממין ביולוגי זה - מושכים, מזהירים, מרתיעים וכדומה. הקולות התפתחו בהקשרים אבולוציוניים מסוימים, עובדה המקשה על השימוש בהם כמדד לרווחה במציאות החקלאית, השונה מן ההקשר הטבעי. עם זאת, מניחים שהקולות לא השתנו באופן ניכר במהלך הביות, ושקיים דמיון בין ההקשר המקורי של הקול לבין משמעותו בתנאי ניצול. למשל, פרה הגועה כשעטיניה מלאים, עשויה עדיין להשתמש בקולה - לשווא - למשיכת העגל; ובדומה לכך, פרות הגועות מרעב, עשויות להשתמש בקול למשיכת האדם המאכיל אותן, כמו  עגלים הקוראים לאמם.

מהו קול?
האוזן האנושית קולטת הבדלים גדולים בין קולות של חיות בנות מין ביולוגי אחד, אולם לא די בזה. גם תיאורים מילוליים כגון "נהמות" או "צווחות" אינם מספקים; ניתוח קולות מחייב תיאור פורמלי שלהם. הקלטה הייתה התנאי הראשון לתיאור מדויק. לאחר מכן, תרגום קולות מוקלטים לתמונה דמוית גלים (סונוגרמה) איפשר תיאור מדויק יותר של מרכיבי הקול. החל מ-1965 מקובל עיבוד דיגיטלי של קולות, דהיינו תרגום הקול לנתונים מספריים, באופן המאפשר ניתוח סטטיסטי. הניתוח נועד לזהות מאפיינים של הקולות, מהפשוטים ביותר כגון משכי זמן, רצף ועוצמה, ועד להרמוניות ואי-סדירויות שונות. המטרה היא להגדיר באופן מספרי נתוני קולות ולקשור אותם למשמעות כגון הבעת מצוקה מסוג מסוים. קיימות הנחות פשוטות - ועדיין לא משכנעות לגמרי מבחינה מדעית - לגבי קשרים כאלה, למשל: אי-סדירויות מסוימות בקול קשורות במצוקה או במאמץ רב להשמעת הקול; ובעגלים וחזירים, קצב קריאות מוגבר בסביבה לא מוכרת מעיד על דרגת הפחד. אחת מן השיטות לברר את משמעות הקולות היא להשמיעם לחיות אחרות מאותו מין ולצפות בתגובותיהן. מנטופה, פופל ושן מייחסים ערך רב לקשר שבין הפיסיולוגיה של המצוקה להשמעת קולות מצוקה, ומסתמכים על ניסויים רבים ופוגעניים בחיות. למשל:

• הזרקת תרופות המעוררות פעולות עצביות המעורבות ברגשות ובמצבי רוח, גרמה עלייה ברמת הקולניות
• גירוי חשמלי ישיר של אזורים במוח, המקושרים עם רגשות מסוימים, גרם לקופים להשמיע קולות
• השמעת קולות אימהיים למכרסמים, גרמה עלייה ניכרת בפעילות מטבולית באזורי מוח המקושרים לרגשות מסוימים

חזירים
חזירים משמיעים לפחות 14 טיפוסי קולות מובחנים. באופן כללי, קולות נמוכים כגון נחירות נועדו לשמור על קשר בין חברי הקבוצה, ואילו קולות גבוהים כגון צווחות קשורים בהתרגשות ובמצוקה. חוקרים בדקו קולות בתדרים גבוהים הקשורים בבידוד חברתי, בסירוס ובגמילה. התוצאות הכלליות (אשר ודאי אינן דורשות מכשירים וכלים סטטיסטיים כדי לזהותן!) מעידות על כך שהקולות חזקים יותר ככל ש"גורם העקה" חזק יותר. עם זאת, בכמה מצבים חשובים, כגון בגורים שנמנע מהם אוכל, הקולות לא היו חזקים יותר. מסקנת הצוות הגרמני היא, שהשימוש בקולות חזירים כמדד לרווחתם מצריך הבנה של משמעותם ולא רק מדידת משתנים. המידע הדרוש כאן הוא התנהגותי גרידא, אולם נערכו גם מחקרים פיסיולוגיים, הכרוכים בהכרח בפגיעה בחזירים. מחקר אחד לא מצא התאמה בין קולות מצוקה לתגובות מצוקה פיסיולוגיות, ומחקר אחר הראה שתגובות מצוקה גופניות כגון הפרשת אדרנלין ועלייה בקצב פעימות הלב, קשור בשינויי קולות מטיפוס מסוים. במחקר נוסף, הזריקו לחזירים הורמון שמעורר פעלתנות, וגילו שהדבר מגביר גם את תדירות קריאותיהם.

בקר
מספר הקולות המובחנים שזוהו בבקר קטן - 6 בלבד, לפי מחקר אחד. עם זאת, ההבדלים האישיים הגדולים בין קולותיהן של פרות שונות, מקשים על הגדרת קולות כמדד למצוקה. קיימות הצעות כלליות ולא מדויקות למדדי רווחה כאלה: למשל, כאשר יותר מ-5% מן העדר משמיע קולות, זהו רמז לבעיה. חוקרים זיהו קולות מיוחדים הקשורים בכאב עז, שהוקלטו במהלך צריבת מספר ברזל מלובן. קולות מצוקה אחרים זוהו בפרות שבודדו בסביבה לא מוכרת. קולות מצוקה זוהו הן בפרות והן בעגלים בתגובה על הפרדה ביניהם, וקולות של פרות לאחר ההפרדה גרמו לעלייה בקצב פעימות הלב בעגלים.

תרנגולות
מגוון הקולות השונים שזוהו בתרנגולי בית הוא גדול - כ-30. קולות מטיפוס מסוים (gakel-call, לחצו לשמיעה) נמצאו קשורים בתסכול ומושמעים כאשר נשללו מתרנגולות מזון, אמבט חול והתנהגות הטלה נורמלית. קולות התסכול הוחלפו בקולות מצוקה מובהקים כשהניסוי נערך בסביבה מפחידה. קיים הבדל בשימוש בקולות בין זנים שונים; למשל, לגהורן לבן משמיע קולות אזעקה רבים יותר מוורן חום. בניסוי אחר, הפעם בתרנגולות מתעשיית הבשר בלהקות רבייה, שללו מתרגולות חומרי קינון ומצאו, שהתרנגולות בעלות דחף הקינון העז יותר (שנחשף לאחר שניתן להן חומר קינון) השמיעו קולות מצוקה רבים יותר. זוהי, לדעת הצוות הגרמני, עדות לכך שהקולות אינם תלויים רק בסביבה אלא גם בחוויה הסובייקטיבית של החיה. עוד נמצא בתרנגולות, שפרטים שבודדו למשך זמן רב, אינם משמיעים עוד קולות מצוקה רבים, לאחר ששקעו בתחושת חוסר-אונים ודיכאון; כאשר נתנו להם תרופות נגד דיכאון, חזרו קולות המצוקה. בניסויים אחרים, גרמו לעופות להפיק קולות מצוקה באמצעות כימיקלים.

יישומים מפוקפקים
החלום המהפכני של מנטופה, פופל ושן הוא מערכת אוטומטית לזיהוי בעיות רווחה של חיות. קולות של תרנגולים, למשל, יהיו מקודדים וממוינים לפי משמעותם במחשב. מכשירים המפוזרים בלול יקלטו את הקולות, וזיהוי קולות המצוקה ייערך באופן אוטומטי במחשב. אם יומצא פטנט כזה, הוא ישמש למניעת אסונות בעלי משמעות כלכלית ולא לשינוי מהותי במצב העופות. בכל מקרה, חזון מתקן השליטה-רווחה הקולי עדיין רחוק. קיימים הבדלים בין קולותיהם של חיות בנות מין אחד - בגיל, בזוויג, בסטטוס החברתי, בנסיבות הייחודיות וכן הבדלים אישיים יותר. כל אלה מקשים על יצירת מפתח קולות אחיד. לעתים משמעות הקולות אינה מובנת אף כשצופים בחיה בפועל. הצוות הגרמני רואה מחסור זה בידע כהצדקה להסתער על החיות עם ניסויים רבים יותר ומבוקרים יותר, בדגש על מחקרי מוח: הכנסת חיות למכונות המספקות תמונות של המוח בפעולה, גירוי חשמלי של אזורי מוח מסוימים, הזרקת כימיקלים למוח ועוד. המוטיבציה הכללית של המחקר היא לכאורה עניין בהפחתת עינוין של חיות במשקים, בהובלה ובמשחטות, אך קשה לחשוב על שיטות הרחוקות יותר ממטרה מוצהרת זו.

מקור

Gerhard Manteuffel, Birger Puppe and Peter C. Schon, "Vocalization of Farm Animals as a Measure of Welfare", Applied Animal Behaviour Science 88, no. 1-2, September 2004, pp. 163-182.

ההקלטה מתוך

Patrick Zimmerman, "'Say What?': Vocalisation as an Indicator of Welfare in the Domestic Laying Hen", Wageningen University dissertation no. 2702 (abstract), 16.11.1999.

4. כחול מופלא

סרט טבע מצליח בבתי-הקולנוע בעולם הוא אירוע נדיר. ומה יש ל"כחול מופלא" לתרום לקידום זכויות בעלי-החיים אשר בים? מעט מאוד. אריאל צֹבל צפה בסרט וממליץ לראותו בגלל היופי, ובגלל היופי בלבד.

מופע השקופיות הנעות
"כחול מופלא" ("Deep Blue" במקור) בבימוים של אליסטייר פת'רג'יל ואנדי ביאט (בהפקת ה-BBC וגרינלייט מדיה) הוא סרט ללא עלילה. "כחול מופלא" הוא רצף של דימויים בתנועה, מעין מופע של שקופיות נעות, רגעי שיא שנגזרו מתוך סיפורים עלילתיים מצולמים. הסרט דומה לסיכומים טלוויזיוניים מסוג "הרגעים הגדולים של השנה" שנערכו מתוך החדשות או אירועי הספורט שצולמו בשנה החולפת. "רגעים גדולים" כאלה נבחרים מתוך אירועים מוכרים וחשובים, או בהיותם הדימויים המרשימים ביותר למראה. הם מחוברים באופן רופף ומשודרים לעתים קרובות בהילוך איטי, כמעט ללא דיבורים ברקע. הקטעים נתפרים זה לזה באמצעות מוסיקה דרמטית או סנטימנטלית, אשר מסייעת בניתוק כל רגע ורגע מן ההקשר המקורי שלו וביצירת "מיתולוגיזציה" של הרגעים שנבחרו, הפיכתם לגדולים מן החיים, יפים, נוראים ובלתי מושגים. כך בדיוק ערוך "כחול מופלא" - אוסף של רגעי שיא שנבררו, כפי שמצהירות בגאווה הפרסומות לסרט, מתוך 7,000 שעות צילום, שצולמו על-ידי 20 צוותים ב-200 אתרים במשך חמש שנים. בניגוד לסיכומי חדשות, "כחול מופלא" אינו מזכיר לנו רגעים מוכרים, שכבר הפכו לחלק מהזהות המשותפת כלל הצופים, אלא חושף דווקא רגעים שנראים לעינינו היבשתיות מדהימים במוזרותם הזרה והרחוקה. העוצמה החזותית החריגה של דימויים אלה באה במקום ההיכרות והמשמעות אשר מקובלות בסיכומים טלוויזיוניים.

ללא נקודת-מבט חייתית
"כחול מופלא" מתייחס לאוקיינוס כאל מאגר של דימויים אסתטיים וסמליים יותר מאשר כאל מציאות של יצורים חיים. "כחול מופלא" שונה בכך לא רק מסיכומי "הרגעים הגדולים של השנה", אלא גם מהסרט שאליו נוהגים להשוותו - "ציפורים נודדות". גם ב"ציפורים נודדות" משתלטת האסתטיקה על חלק מן העניין בציפורים כיצורים חושבים ומרגישים, אולם הסרט ההוא משחזר - באופן חסר-תקדים - את נקודת-המבט של הציפור העפה; הוא גם עוקב ממושכות אחר להקות קטנות, ומספר לכאורה באופן ממוקד את סיפורו של מחזור נדידה אחד. ב"כחול מופלא" אין זכר לכל אלה. נושא הסרט - החיים באוקיינוסים בכללם - רחב מכדי לעקוב אחר חיות כלשהן לאורך זמן. בנוסף לכך, חלק מן היצורים המככבים בסרט, מרכיכות ועד לאלמוגים, פשוטים מכדי שתהיה להם נקודת-מבט ובמידה רבה גם סיפור משלהם.

תמונות מיוחדות
החיפוש אחר יופי ומוזרות הביא את יוצרי "כחול מופלא" להרבות בהצגת קטעים עם תנועה מזערית, שהבולטים שבהם מציגים יצורים עם תאורה עצמית במצולות - אשר נראים ספק כמו חייזרים, ספק כמו אנימציית מחשב. קטעים קצרצרים אחרים נבחרו משום שהם אולי מזכירים תכנים אנושיים, למשל: להקת כרישים במבט מלמטה נראית כמו להק מפציצים ממלחמת העולם השנייה, ודולפינים המזנקים בתוך גלים נראים כמו גולשים. אולם קטעים קצרצרים, אפילו ללא תנועה, עשויים לספר סיפור חיים קטן. אחד מהצילומים החזקים בסרט חושף בתוך רוח ערפילית המוני פינגווינים קיסריים הנאבקים בסערה אנטארקטית איומה, מצטופפים גוף אל גוף כשגבם כפוף ומופנה החוצה. הקריין מבטיח שמהירות הרוח עלולה להגיע ל-160 קמ"ש, בטמפרטורה הצונחת עד 70 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הרוח ודאי עלולה להימשך שעות, והקטע הקצר מספר על מאבק נורא (בעיקר לפינגווינים שנתקעו בשורה החיצונית!).

סיפורי טריפה
הקטעים הסיפוריים ביותר כ"כחול מופלא" מתארים טריפה - אולי הנושא הדרמטי הפשוט (והצפוי) ביותר לפענוח ולהבנה בחייהם של יצורים ממין אחר. היוצרים ערכו דרמה מחיי הדגים הקטנים בשוניות בלילה, מסתתרים בנקיקים מפני כרישים אימתניים, עד שאחדים מהדגים הקטנים טועים, מתגלים ונקרעים לגזרים. סיפור קצר אחר, הכולל כמה מן התמונות המוזרות ביותר, הוא סיפור חיסולם של המוני דגים קטנים, המסתחררים בלהקות צפופות ביותר ומותקפים על-ידי כרישים, דולפינים, לווייתנים, סולות ויסעורים - במגוון מבהיל של שיטות ציד. וסיפור נוסף - תיעוד חלוצי שעליו גאוותם של יוצרי הסרט - הוא סיפור רדיפתו הממושכת והריגתו של גור לווייתן אפור בשיניה של להקת לווייתנים קטלנים (orca) - דרמה מחרידה ומדממת, אשר דורשת לא מעט קריינות כדי לתת משמעות לתנועת הגופים האדירים ולהררי המים שמעליהם.

"כוכב הלכת הכחול"
"כחול מופלא" הוא גרסה קולנועית קצרה לסדרה בת 8 פרקים, בני 50 דקות כל אחד (ששודרה בישראל בערוץ 1) The Blue Planet" של ה-BBC וערוץ דיסקברי. הסדרה הציגה סקירה שיטתית של בתי גידול שונים באוקיינוסים, עם תמיכה נרחבת של קריינות. ההתמקדות בנושאים, הפירוט הרב יותר והקריינות, מקנים עדיפות גדולה לסדרה על פני הסרט. בסדרה יכולת להבין, פחות או יותר, מה רואות עיניך ולקלוט משהו מן ההקשר האקולוגי של האירועים על המסך. אמנם, היתרון החזותי של המסך הגדול (ואולי גם של הסאונד באולם) מהווה סיבה מצוינת לרוץ לראות את "כחול מופלא" בקולנוע גם למי שראה את הסדרה וצפה בהקלטות חוזרות שלה. אולם מבחינת התוכן, "כחול מופלא" הוא צל חיוור של הסדרה. משום מה, יוצרי סרטי טבע בקולנוע מחפשים נושאים מקיפים מדי ונרתעים מסיפורים ממוקדים, מן הסוג שמופיע בסרטי טבע בטלוויזיה. על החולשה בתוכן הם מנסים לפצות בחיזיון מרהיב ובמוסיקה מנופחת. "כחול מופלא" הוא דוגמה קיצונית לכך, והוא דומה בכך לסרט ימי אחר - "אטלנטיס" של לוק בסון (1991).

ללא מגע יד אדם
ולסיום, כמו בכל דיון בזכויות בעלי-חיים - נתייחס למפגש בין בני-האדם לחיות המככבות בסרט. "כחול מופלא" פשוט מצולם כאילו אין בני-אדם בעולם. אין בו רמז, למשל, לרשתות הענק אשר מחסלות כל יצור שנתפס בהן, למשמידי יונקים ימיים, לזיהום ההורג את תושבי האוקיינוסים או להתחממות הגלובלית, הממוטטת מערכות אקולוגיות בים. בני-אדם נכנסים לסיפור דווקא במקום שבו נוכחותם היא הנדירה ביותר - בעומק של קילומטרים במצולות, שם רכב הצילום (אשר מצולם, מן הסתם, מרכב שני) מככב עם אורותיו בתוך המים השחורים, על תקן של חללית הנעה מעל פלנטה אחרת. קשה להבין מדוע בחרו יוצרי הסרט להוציא את בני-האדם מן התמונה, בעיקר לאור העובדה, שפת'רג'יל וביאט מצהירים באתר הסרט כי הם רואים ב"כחול מופלא" כלי במאבק לשימור האוקיינוסים, שנועד לשכנע אנשים, בין השאר, לאכול פחות דגים. קשה לזהות כוונה נאצלת זו בסרט. אולי הפגיעה האנושית בחיות שבאוקיינוסים נדחקה הצידה משום שהפריעה לחיזיון האסתטי והסמלי: כאשר זיהום וציד נכנסים לסיפור, היופי נדחק לטובת טינופת; דימויים של כוח פראי וחופשי הופכים להיות קטנים ומאוימים, ומעמדו הסמלי של האוקיינוס כעולם נשגב ובלתי מושג - מתנדף כלא היה. יוצרי הסרט בחרו לשלם מס שפתיים ל"שוד האוקיינוסים" ברגע האחרון של הסרט ולהזכיר שהלווייתנים שצולמו הם שרידי מינים שנכחדו כמעט בידי בני-אדם. איך? מדוע? מהם הכוחות הכלכליים-חברתיים שגורמים להשמדה? ומה ניתן לעשות בעניין זה? שאלות אלה נמצאות מחוץ לטווח הנושאים ב"כחול מופלא". ביציאה מן הסרט, אנו נותרים אם תחושת התפעמות גדולה אל מול עוצמתם, עושרם ומוזרותם של החיים באוקיינוסים. חוויה נהדרת. אבל לשוכני האוקיינוסים ספק אם יש בה תועלת.

4. פינת התזונה: דלעת במרינדה

החומרים
600 גרם דלעת, קלופה וחתוכה למלבנים אחידים (עובי 1 ס"מ ואורך 3 ס"מ)
3 כפות שמן זית
2 כפיות מלח גס
רבע כפית פלפל שחור

למרינדה
שני שליש כוס יין אדום
מאה מ"ל חומץ יין אדום
2 כפות סוכר
4 עלי דפנה
7 עלי נענע, קצוצים גס

אופן ההכנה

1. מטגנים את קוביות הדלעת בשמן הזית עד להזהבה מכל הצדדים.
2. מתבלים במלח ופלפל וממשיכים לבשל עד להשחמה, כארבע דקות.
3. מעבירים לנייר סופג.
4. מניחים את הקוביות בתבנית עמוקה ומסדרים ביניהן את עלי הדפנה והנענע.
5. מערבבים את חומרי המרינדה ויוצקים מעל. מכסים ומשהים למשך שלוש שעות לפחות.
6. לפני ההגשה מוציאים מהמרינדה ומטפטפים מעל שמן זית.
   

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות:תפוז; נענע

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il