זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

לפעול באנונימוס

תל-אביב

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ה', 8.1.2006, בשעה 18:00, במשרד אנונימוס. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

חיפה
הפגנה נגד ירי ביונים בממגורות דגון תתקיים ביום א', 8.1.2006 בשעה 14:30, מול משרדי דגון בשד' העצמאות (צמוד לתחנת הרכבת חיפה מרכז). לפרטים – שני: 054-5886972

רחובות

פעילות שטח מתקיימת בימי ה' בשעה 18:00 מול הקניון. ביום ה' הקרוב תתקיים החתמה על עצומות וחלוקת עלונים. לפרטים  – סלבה: 054-5397959

למידע על פעילויות קבועות 

בג"ץ: יש לאכוף את הפסיקה לאיסור פיטום אווזים

בדיון שנערך בעתירות המפטמים וארגוני בעלי-החיים (אנונימוס, תנו לחיות לחיות ונוח) ביום ד', 28.12.2005, ביקרה השופטת אילה פרוקצ'יה, שעמדה בראש הרכב השופטים, את התנהלות משרד החקלאות בכל הנוגע לאי אכיפת פסק-הדין המורה על הפסקת הפיטום. היא הדגישה כי בית-משפט כבר התמודד עם כל ניגודי הערכים וקבע לוח-זמנים להפסקת הפיטום עד סוף מרץ 2005, כך שלמעשה המדינה אינה אוכפת את פסק-הדין מזה שנה. עוד קבעה השופטת, כי שיטת הפיטום הננקטת כיום היא בלתי חוקית ואף בלתי קבילה על-פי הגורמים המקצועייים. פסק-הדין יינתן במועד מאוחר יותר.

סיקור הדיון בעיתונות:
עמירם כהן, "למרות בג"ץ: ממשיכים לגדל אווזים לפיטום", הארץ, 28.12.2005, עמ' א12.

עמירם כהן, "בג"ץ: המדינה לא אוכפת ההחלטה נגד פיטום האווזים", הארץ, 29.12.2005, עמ' א9.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

אפרת פורשר, "בג"ץ: פיטום אווזים - פעילות בלתי חוקית", nrg מעריב, 28.12.2005.

"ביהמ"ש קרא לאכוף ההחלטה נגד פיטום האווזים", וואלה!, 28.12.2005.

עוד בעיתונות הישראלית

ynet שוק תחליפי הבשר. בכתבה "ילדים בני 14-4 הם הצרכנים העיקריים של תחליפי בשר" (25.12.2005) מביאה אורנה יפת את תמצית סקר קבוצת CIA על צריכת בשר עוף ותחליפי בשר בישראל. כמה מהממצאים העיקריים: 

• הישראלים מוציאים כ-300 מיליון שקל (שהם 6,760 טון) בשנה על אוכל מוכן שעשוי מתחליפי בשר, לעומת כ-200 מיליון שקל בשנה על קניית שניצלים ומוצרי עוף מוכנים (6,000 טון).
• בשנה וחצי האחרונות גדל שוק תחליפי הבשר בכ-5%.
• מחצית מהציבור צורך תחליפי בשר צמחיים.
• הצרכנים העיקריים של התחליפים הם ילדים בגילאי 14-4.

וואלה! (חדשות 10) "בשר שחור". בכתבה "אלפי ק"ג של "בשר שחור" עושים דרכם לצלחת שלנו" (תחקיר מלא שודר ב"זה הזמן", 27.12.2005) נמסר:

"אלפי קילוגרמים של 'בשר שחור', שמקורו בשטחי הרשות הפלסטינית ושלא עבר כל בדיקה או פיקוח לפני השחיטה או אחריה מוברח ונמכר בישראל על ידי סוחרים.

"הבשר, שמוחזק ונשחט בתנאי היגיינה מחפירים, נגוע בחלקו במחלות העלולות לגרום למוות או לתופעות קשות כמו שחפת, גחלת (אנתרקס), קדחת מלטה וברצליוס. לבסוף הבשר נמכר בישראל באיטליזים, שווקים ומסעדות, מבלי שידוע לבעלי המקום או לקונה על מקור הבשר."

הארץ התרת דם חתולים. בכתבה "חתול בבית, נמר בחוץ" (26.12.2005, עמ' ב6) סוקר צפריר רינת עבודת MA מאוניברסיטת תל-אביב, שמצאה כי חתולים מטופלים באזורים כפריים "מרבים לטרוף חיות בר, כולל מינים בסכנת הכחדה". כדאי להעיר לעיתון:

• הדברים עולים בהקשר ציבורי של מסע תעמולה להשמדת חתולים (ההשמדה מוצגת בכתבה במושגים מניפולטיביים, כגון "הגבלה" ו"ויסות"). העניין בהשמדה נובע למעשה מסיבות שונות לגמרי מאלה שבהן התמקדה עבודת הסטודנטית, וקידום רעיון ההשמדה תחת מסווה של "מחקר אובייקטיבי" הוא פסול.
• לעומת האסון האקולוגי שגורמים בני-אדם על-ידי חיסול בתי-גידול, זיהום, דריסה וציד (ראו, למשל, בידיעות הבאות), השפעת החתולים על חיות בר זניחה לגמרי, וההיטפלות דווקא אליהם נובעת מטעמים לא ענייניים.
• השימוש שעשתה הסטודנטית בניתוח חתולים שהרגו הרשויות, פסול מעצם שיתוף-הפעולה עם הרג נטול הצדקה. קורבנות אלה אף מוצגים בכתבה באופן דמגוגי כחתולים ש"הומתו במסגרת פעילות למניעת כלבת".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ הרשעת ציידים. בכתבה "הפקחים מקווים שבית המשפט ומשרד הפנים יעזרו לצוד את הציידים" (27.12.2005, עמ' א6) מדווח אלי אשכנזי על הרשעת שלושה אנשים שנתפסו במסע ציד לא חוקי לפני שנתיים, על-ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת. גזר-הדין עדיין לא ניתן. עוד מוזכר בכתבה, ש"ברשות [הטבע והגנים] מעריכים שבכל זמן נתון מונחות בשטחים פתוחים בישראל כ-15 אלף מלכודות לחיות בר, בעיקר בסמוך לאזורים בהם מועסקים עובדים זרים מתאילנד, שצדים את החיות למאכל." המלכודות פוצעות את החיות או סוגרות על צווארן ומותירות אותן לגסיסה איטית. 

תגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet   מעצר   ציידים.   בכתבה   "נעצרו   שלושה   חשודים  בסחר   בלתי   חוקי   בציפורים" (27.12.2005) מדווח אחיה ראב"ד על לכידת שלושה תושבי כפר יאסיף ועיכובם לחקירה בחשד ללכידה ולסחר לא חוקיים בציפורים.

כתבה נוספת בנושא: אלי לוי, "ציפורים תמורת סמים", nrg מעריב, 27.12.2005, עמ' 4.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

מעריב הרעלות וירי בתנים. בכתבה "דמעות של תנים" (27.12.2005, עמ' 4) מדווחת עדי כץ כי "דווקא אותם חקלאים, שגורמים להתרבות התנים על-ידי השלכת פגרי תרנגולות ופרות בשטח, הם שסובלים מנזקיהם והם גם אלה שמנסים להשמיד אותם בדרכים אכזריות ובלתי חוקיות כמו הרעלה." ה"פיתרון" שנמצא לכך ברשות הטבע והגנים אינו שיפור האכיפה נגד העבריינים, אלא ירי בתנים: "אם לא נדלל [=נהרוג], החקלאים ייקחו את החוק לידיים ונפסיד גם את העופות הדורסים."

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

עתון ירושלים הרעלות חתולים. בכתבה "מי מרעיל את חתולי פסגת זאב?" (23.12.2005 עמ' 26) נמסר על עשרות חתולים מתים שהתגלו בשבועות האחרונים בשכונה הירושלמית, ככל הנראה קורבנות הרעלת סטריכנין בידי גורם לא מזוהה.

לתגובות: עתון ירושלים, ת.ד. 333, ירושלים. פקס: 02-6259158  דואל:  Jerusalem@yedtik.co.il

Nfc  לכידת   כלבים.   בכתבה   "עיריית   חיפה   נגד   כלבים  משוטטים" (26.12.2005) מדווחת מירב לוי על 112 כלבים "משוטטים" ש"נאספו" בחודש האחרון על-ידי מפקחי השירות הווטרינרי בחיפה. לא נמסר מה עלה בגורלם של כלבים, שלא נמצא מי שיפדה אותם מהמכלאה העירונית.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שיווק בטלפון, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בתל-אביב. לפירוט ולפנייה, פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. פעילות אנונימוס והישגיה בשנת 2005

קמפיין נגד פיטום אווזים
הקמפיין המרכזי של אנונימוס, שהתחיל בשנת 1999, הגיע להישגים מצוינים ב-2005 בעקבות שילוב של פעילות מחאה, חקירות שטח, לובי בכנסת, דברור בתקשורת ועבודה משפטית. בתחילת אפריל נכנסה לתוקפה הוראת בג"ץ, שלפיה הפיטום אינו חוקי, אולם בפועל הפיטום נמשך בניגוד לחוק. אנונימוס תיעדה את הפרת החוק והגישה תלונות במשטרה. העמותה גם הגישה לבית-משפט בקשה לצו-מניעה נגד משקי הפיטום (בשיתוף תנו לחיות לחיות) ועתירה נגד משרד החקלאות והיועץ המשפטי לממשלה, שאינם אוכפים את החוק (בשיתוף נוח ותנו לחיות לחיות). בספטמבר הגיש שר החקלאות, ישראל כץ, הצעת חוק עוקפת בג"ץ, שעניינה עיגון ההתעללות באווזים בחוק. אנונימוס יצאה במסע הסברה ומחאה נגד ההצעה. ההצעה נדחתה הן בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה והן בערעור שהגיש השר למליאת הממשלה בתחילת אוקטובר. הממשלה אף החליטה בדיון על הקמת ועדה, שעניינה להסדיר את סגירת הענף. בנובמבר פרסם משרד החקלאות תכנית לסגירה הדרגתית של הענף תוך חמישה חודשים. אנונימוס ממשיכה להיאבק לסגירה מיידית של המפטמות.

קמפיין נגד תעשיית "עגלי חלב"
קמפיין "עגלי חלב" של אנונימוס החל בשנת 2001 והסתיים בהצלחה לקראת סוף 2005. ב-15 בנובמבר אישרה ועדת החינוך של הכנסת תקנות, האוסרות כמה מן הפגיעות החמורות ב"עגלי חלב". לפי התקנות, ייאסר לכלוא את העגלים בבידוד ולהצמיא אותם. בנוסף לכך, קובעות התקנות רמות מינימליות של המוגלובין בדם ושל מזון סיבי בתזונתם, וכן תקנים לאוורור ולמצע שעליו עומדים העגלים. התקנות דומות לחקיקה באיחוד האירופי בנושא זה, ובתחומים מסוימים הן אף קובעות תנאי מינימום סבירים יותר. ביוני הגיש משרד החקלאות לוועדת החינוך את טיוטת התקנות, המבוססות על המלצות ועדת מומחים, שמינה המשרד בעקבות חקירה שניהלה אנונימוס ותלונות שהגישה בנושא. חברי ועדת החינוך ונציגי אנונימוס ונוח שהשתתפו בדיון דרשו ממשרד החקלאות לקצר את תקופת המעבר, שעמדה על עשר וחצי שנים, כתנאי לאישור התקנות. נציגי משרד החקלאות התרצו, והבטיחו לחזור לוועדה עם גרסה מתוקנת תוך חודש, אולם שוב נקטו סחבת. באוקטובר 2005 השיקה אנונימוס עצומת אינטרנט במחאה על הסחבת, שעליה חתמו כ-8,000 אנשים. לקראת סוף אוקטובר נערך מסע מחאה ארצי, שכלל הפגנות בשש ערים ברחבי הארץ. לבסוף, ב-15 בנובמבר הגיש משרד החקלאות גרסה מתוקנת של התקנות, ובה קוצרה תקופת המעבר לשלוש וחצי שנים והוכנסו שיפורים נוספים. ההוראה לספק לעגלים מים ללא הגבלה נכנסה לתוקף עוד באוגוסט 2005, אולם צוות החקירות של אנונימוס חשף שהיא אינה נאכפת. אנונימוס הגישה תלונה לרשויות, והיא תמשיך להיאבק עד לאכיפה מלאה של התקנות.

קמפיין נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים
קמפיין הקרקסים של אנונימוס החל ב-1994. ב-1995 הושג איסור על ניצול חיות בר בקרקסים (שהותר ונאסר שוב מאוחר יותר). מאז, ממשיכה אנונימוס להיאבק בניצול חיות מבויתות במופעי קרקס, הן על-ידי השפעה על דעת הקהל והן על-ידי פנייה למקבלי החלטות. בפברואר פרסם ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, הנחיה המונעת מהעירייה לחתום על חוזי התקשרות עם מפעילי קרקס הכולל מופעי בעלי-חיים מכל מין שהוא. ההישג הוא פרי מאמץ משותף של אנונימוס וסיעת הירוקים במועצת העיר. ביולי הודיעה גם ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, כי תאפשר לקרקס לקיים מופעים בעיר רק בתנאי שלא יכללו בהם חיות. במהלך סיבוב ההופעות של קרקס מדראנו בישראל, ערכה אנונימוס הפגנות נגד הקרקס בחיפה, בתל-אביב, בבאר-שבע, באשדוד ובפתח-תקווה, ופעילי העמותה תיעדו את תנאי ההחזקה הקשים של בעלי-החיים בקרקס וחשפו אותם באמצעי התקשורת.

פרויקט חינוך
במהלך שנת הלימודים ערכה אנונימוס הרצאות בשלושה בתי-ספר בשבוע בממוצע. מאחר שבכל בית-ספר נערכו ההרצאות בפני מספר כיתות, כאלף תלמידים בשבוע השתתפו בהרצאה בנושא זכויות בעלי-חיים. מכתבי המלצה שקיבלה העמותה מטעם עיריית תל-אביב ועיריית פתח-תקווה, סייעו להגדלת היקף ההרצאות. צוות המרצים של העמותה מונה כיום שמונה מרצים, המגיעים לכל רחבי הארץ. תכנית ההרצאות של אנונימוס מותאמת לגילאי חטיבות-הביניים ובתי-הספר התיכוניים, וכן לדרישות המיוחדות של סביבת בית-הספר. ההרצאה כוללת דיון מבוא בזכויות בעלי-חיים, דיון בפגיעה בבעלי-חיים כתופעה ממוסדת – ולא רק כהתנהגות סדיסטית וחריגה, והצעת כיווני פעולה מעשיים למניעת הפגיעה, הן בקבוצות והן לנערות ולנערים הפועלים באופן עצמאי. ההרצאה מלווה במצגת, ואורכה שני שיעורים (90 דקות), עם גרסה מקוצרת של שיעור אחד (45 דקות). בתי-הספר שולחים לאנונימוס בקביעות משובים מצוינים על ההרצאה ומפגינים פתיחות לפעילות נוספת של העמותה.

סמינר פעילות 
באוגוסט ערכה אנונימוס סמינר פעילות בן שלושה ימים. הסמינר כלל הרצאות וסדנאות בנושאים כגון: פגיעה בבעלי-חיים במשקים; סקירת מאבקים והישגים בתנועה העולמית לזכויות בעלי-חיים; כיצד להתמודד עם קשיים במשפחה שאינה צמחונית; הפילוסופיה של זכויות בעלי-חיים; הרצאה על תזונה טבעונית מפי תזונאית קלינית, ועוד. לצד אלה נערכה פעילות מודרכת בשטח. הסמינר סייע בחיזוק גרעיני הפעילות של אנונימוס ברחבי הארץ – רחובות, רעננה, חדרה, חיפה ואחרים.

פרסומים בדפוס
פרסומי הדפוס של אנונימוס, שהופקו והופצו במהלך שנת 2005, כוללים:

• מהדורה משופרת של החוברת לנוער "מאחורי הסורגים"
• מהדורה משופרת של חוברת התזונה "צמחונות בקלות"
• המחזה "הפלישה החקלאית הגדולה"
• דיסק סרטונים על פגיעה בבעלי-חיים במשקים חקלאיים
• עלון הסבר על הרצאת אנונימוס (עבור מורים)
• חדשון חורף 2005 וחדשון קיץ 2005
• דו"ח "עגל וחלב אמו" בנושא פגיעה בבעלי-חיים בתעשיות בשר הבקר והחלב
• דף מידע בנושא תעשיית "עגלי החלב"
• באנרים ומדבקות נגד פיטום אווזים

פרסומים אלקטרוניים
אנונימוס הפיקה והפיצה בשנת 2005 גם פרסומים אלקטרוניים: שבועון האינטרנט "זכויות בעלי-חיים השבוע", פעל זו השנה החמישית ברציפות ותפוצתו התרחבה ועמדה בסוף השנה על למעלה מ-15,000 מנויים. התחקירים המרכזיים שנערכו ב-2005 במסגרת השבועון, כוללים סדרות של כתבות בנושאים: ניצול בעלי-חיים בקולנוע; ניצול ארנבונים בתעשיות הפרווה והבשר; מוצרי לבוש והנעלה צמחונים; חקיקה ומשפט בעניין חיות בארצות-הברית; המאבק בתעשיית הצמר והמשלוחים החיים מאוסטרליה; משחטות בארצות-הברית; סקירות של שבעה ספרים וארבעה סרטים; ודיווחים על המאבקים המרכזיים להגנה על חיות בישראל. אתר אנונימוס התרחב בעיקר על בסיס חומרים מהשבועון, והחשיפה אליו גדלה השנה באופן מואץ – עד למעלה מ-3,000 מבקרים ביום. האתר כולל אתר כללי, אתר צמחונות ואתר באנגלית. במסגרת אתר הצמחונות, נערך בחודשים יולי-ספטמבר סקר צמחונות מקיף, שבו השתתפו 1,500 צמחונים ותוצאותיו יפורסמו בקרוב.

3. למות באמריקה
שחיטת יונקים בארצות-הברית לפי גייל אייזניץ, כתבה רביעית

בכתבות קודמות התחלנו בסקירת ספרה החשוב של חוקרת הארגון HFA, גייל אייזניץ, "משחטה". הבאנו פרטים שאספה על הטיפול בחיות לפני הריגתן, על שיטות ההימום וכישלונן, והשבוע נביא את ממצאיה העיקריים על הטיפול בחיות במשחטות לאחר שלב ההימום. אנו שבים ומזכירים, שהציטוטים הנקודתיים מפי עובדי משחטות מסוימות דומים לתיאורים נוספים בספר, ונראה שהם אופייניים לכלל התעשייה. לתשומת-לבכם: החומר קשה מאוד לקריאה.

שחיטה לפי הספר
הרג יונקים גדולים בארצות-הברית אמור להתבצע כך: לאחר ההימום, קושרים את הפר בשרשרת ברגלו ותולים אותו באוויר. אחר-כך דוקרים אותו בגרון, מותירים אותו לדמם למוות במשך מספר דקות ואז פושטים את עורו וקוצצים את רגליו. שחיטת חזירים מתחילה באופן דומה, אלא שלאחר הדימום טובלים את החזיר המת במים בטמפרטורה 60 מעלות צלזיוס, ולאחר מכן מבצעים בגופו חיתוכים נוספים. המדובר אפוא בסדר קבוע. כבר ראינו שההימום נכשל לעתים קרובות, וכך לכאורה נותרות החיות למות מהדימום, בעקבות הדקירה בגרון. אולם במציאות, כל השלבים מתערבבים. רק דבר אחד בטוח: חיה שנכנסה למשחטה – לא תצא משם בחיים.

חיות נאבקות
מדבריהם של עובדי המשחטות, מסתבר שחיות רבות נאבקות על חייהן בכל כוחן. הן בועטות ונושכות – לא רק אלה שלא עברו הימום, אלא גם חיות עם גולגולת מחוררת וגרון מדמם. חלקן מצליחות להשתחרר מהקשירה ברגל ומקירות חסימה – עד שהן מתמוטטות מהפצעים או עד שיורים בהן. לפי טומי ולאדק, דוקר במשחטת מורל, איווה (עמ' 70):

"לעתים קרובות החזיר קופץ משולחן הקשירה ונוחת במקום הקטן שלי. הם המומים, אז הם מרושעים. הם נושכים כל דבר או כל אחד שמתקרב אליהם. [...]
"הממונה צועק עלי: 'דקור את החזיר הזה לפני שהוא בורח!' אז אני תופס אותו ברגל הקדמית, הופך אותו על הגב שלו ודוקר אותו [בצוואר], ואז פשוט בורח משם. כי החזירים האלה קופצים שוב אחרי שדקרת אותם. הם רצים מסביב במעגל למשך חמש דקות, פשוט מדממים, מנסים לדבוק בכל מה שיש להם. אם זה היה או אני או החזיר, החזיר היה מנצח."

אבל למרות הפציעות והחבלות שסופגים הדוקרים, החזיר תמיד מפסיד.

נתלים חיים
כישלון ההימום משמעו המוני חיות התלויות באוויר ברגל אחת כשהן בהכרה מלאה. עד אחד – מפקח מטקסס – הזכיר שתלייה עלולה להביא לשבירת עצמות. עובדים רבים מזכירים בעיה אחרת: הקושי לקשור חיה נאבקת. לפי ולאדק (עמ' 70-69) סביב המשטח שעליו קושרים חזירים מהוממים במשחטת מורל באיווה יש מתחם ללכידה ולהימום של אלה שהתעוררו וברחו במהלך הקשירה. המקום מותאם לשני חזירים, אך ולאדק ספר שם עד ארבעה-עשר;

"כאשר חזירים מגיעים למכלאת התפיסה בחיים, התולה מכה אותם בראש עם צינור עופרת כמה פעמים – עד שהם מסוחררים כך שהוא יוכל להביא את השרשרת סביב הרגל של החזיר – ואז להרים אותו. עד אז הם עשויים לחזור לחיים והם צווחים עד השמיים. אם יש הרבה חזירים במכלאת התפיסה, לתולה אין זמן להשתמש במכשיר הימום או בצינור. הוא קושר אותם למעלה, תולה אותם חיים, וממני מצפים לדקור אותם."

בין התלייה למוות עלול לעבור זמן ממושך. אייזניץ קיבלה דיווח על משחטה בקליפורניה, שם נוהגים העובדים להשאיר חזירים תלויים וחיים כשיוצאים להפסקת צהריים בת חצי שעה.

פרות (למעלה) וחזירים במשחטות אמריקאיות, מתוך חקירות סמויות (PETA).

הפרות התלויות עדיין חיות, וכך גם החזירים השרועים על הקרקע.

הרג ללא הימום
החיה התלויה אמורה למות מדימום. אולם, מסביר אד ון ווינקל ממשחטת מורל באיווה (עמ' 84):

"בגלל מהירות הקו, לדוקר יש רק הזדמנות אחת לעשות חור דקירה טוב, או שהחזיר מדמם ממש לאט. לדוקר אין מספיק זמן לחפור בחיפוש אחרי עורקים. אם החזיר בהכרה ומנסה להחזיק בדם שלו על-ידי כיווץ שרירים – זה הדם שלו והוא לא מתכוון לשחרר אותו – הדם יוצא בטפטוף ולוקח לו הרבה זמן לגמור לדמם."

לדברי סטיב ג'אנסון, דוקר באותה משחטה (עמ' 79):

"כשמגיע מולי חזיר חי, לא אכפת לי איפה אני פוגע בו – לא אם אני פוגע בו נמוך מדי או גבוה מדי. אני פשוט תוקע בו חור ויוצא משם הכי מהר שאני יכול. זה כל מה שנדרש ממני. לא אכפת לי אם הוא מדמם טוב או לא."

ודוני טייס, דוקר נוסף במשחטה זו, סיפר לאייזניץ בפירוט על מה שכינה "הדרך שלי לפרוק תסכול" (עמ' 92-3):

"אתה מפתח גישה שאם החזיר הזה בועט בי, אני אסגור איתו חשבון. אתה ממילא הולך להרוג את החזיר, אבל זה לא מספיק. הוא חייב לסבול. [...]
"אתה לא רק הורג אותו, אתה נכנס חזק, מכה בקנה הנשימה, גורם לו לטבוע בדם של עצמו. חותך לשניים את האף שלו. חזיר חי רץ סביב הבור. הוא רק מסתכל עליי ואני דוקר, ואני פשוט לוקח את הסכין ו – אארק – חותך את העין שלו החוצה כשהוא פשוט יושב שם. והחזיר פשוט צורח."

טייס מתאר באריכות כיצד זרה מלח על פצעיו של חזיר, ומפרט על תחביב של עובד אחר – להבריח חזירים לתוך מכל השליקה, שיטבעו שם. וכולם, לדבריו ולדברי עובדים במשחטות אחרות, מכים את החיות במוטות עופרת, לעתים קרובות כשיטת הימום חלופית. רבות מהחיות מתות ממכות אלה.

סכינים לדקירת חזירים, מחברה אמריקאית המתמחה בייצור סכינים, אנקולים וגלגלות למשחטות

טובעים במשחטה
חיות רבות עדיין שרדו בשלבים הקודמים והן מוסעות תלויות. אחדות מהן טובעות בדם. לדברי ון ווינקל (עמ' 83-4):

"כשהתחלתי להיות דוקר, לדם במכל האיסוף היה רק צינור בקוטר 5 סנטימטרים לניקוז כל הדם, אז המכל התמלא מהר. כשהחזירים הגיעו דרך בור הדקירות, כל הראש שלהם היה יכול להיות תלוי בתוך הדם. אם הקו זז, החזירים לא נשארו טבולים הרבה זמן, אבל אם השרשרת נעצרה, הם נשארו תקועים בתוך הדם. אני יכול לזכור חזירים בהכרה עושים בועות אוויר בתוך המכל לאיסוף דם – זה היה פשוט מחליא."

מוות נפוץ יותר לחזירים הוא טביעה במכל השליקה. מסביר ולאדק (עמ' 71):

"אין שום דרך שבה החיות האלה יכולות לדמם בכמה הדקות שלוקח להן לעלות על השיפוע [שבין בור הדקירה למכל השליקה]. עד שהם מגיעים למכל השליקה, הם עדיין בהכרה מלאה וצווחים. זה קורה כל הזמן."

מוסיף ון ווינקל (עמ' 84):

"החזירים האלה מגיעים למכל השליקה, נוגעים במים ומתחילים לצרוח ולבעוט. [...] במוקדם או במאוחר הם טובעים. יש זרוע מסתובבת שדוחפת אותם מתחת למים, אין סיכוי לברוח. אני לא בטוח אם הם נכווים למוות לפני שהם טובעים אבל לוקח להם כמה דקות להפסיק לחבוט."

מכל שליקה לחזירים H-5100, המסוגל לטבול עד 800 חזירים בשעה: "מים בנפח גדול מוזרמים כנגד החזיר כדי לשמור על הלחץ עליו, ולהביא חזירים צפים אפשריים לנקודת היניקה." (Riopel Industries)

פשיטת עור וחיתוך רגליים

לבקר ששרד לאחר הדקירה, מצפה ביתור אברים בהכרה. הביתור מתחיל בסמוך מאוד לדקירה ולא לאחר דקות של דימום. במשחטות רבות החיות עוברות חשמול (שנועד "לשפר" את צבע הבשר ומרקמו); לאחר מכן הן עוברות פשיטה של עור הראש, חיתוך עור הבטן ופשיטת עור החלק העליון של הרגליים, קיצוץ הטלפיים ונעיצת אנקולים בגדמי הרגליים, והמשך פשיטת העור. שני עובדים של משרד החקלאות, מפקח ווטרינרית, העריכו שחיות נותרות בחיים בפועל עד כעשר דקות מרגע הדקירה, ורבים תיארו סימני הכרה בשלבים שונים של התהליך. לפי טימות'י ווקר ממשחטת קפלן בפלורידה (עמ' 28-9),

"לעתים קרובות פושט העור מגלה שהחיה עדיין בהכרה כאשר הוא חותך את צדי הראש שלה והיא מתחילה לבעוט באוויר בפראות. אם זה קורה, או אם הפרה בועטת כבר כשהיא מגיעה לתחנה שלהם, הפושטים נועצים סכין לתוך החלק האחורי של הראש שלה כדי לנתק את חוט השדרה."

החיתוך משתק את הפרה מהצוואר למטה אך הרגישות לכאב כתוצאה מחיתוך הראש נותרת בעינה. באקי ווייט, ממשחטת מורל בדרום דקוטה, מסביר אף הוא, שהבעיה היחידה שהעובדים מטפלים בה היא הגנה על עצמם. לעתים קרובות (עמ' 127),

"קוצצי הרגליים לוקחים את המקצצה שלהם וחותכים את הרגל של הבקר מתחת לברך – החלק הדק. [...] הבקר ממשיך לבעוט אבל זו לא בעיה גדולה כי הוא כבר לא מסוגל להגיע רחוק.“

כך מסתיימים חייהן של החיות הגדולות בתעשיית הבשר והעור בארצות-הברית.

בקרוב, לאחר תקופת הפסקה, נשוב לספר "משחטה" של אייזניץ ולממצאיו בעניין טיפול הרשויות ב"חוק השחיטה ההומאנית" – מרמת העובדים הזוטרים ועד לממשלת ארצות-הברית. כמו כן, נבחן את השינויים שחלו בתחום מאז צאת הספר לאור – חלקם בזכותו.

מקור

Gail Eisnitz, Slaughterhouse: The Shocking Story of Greed, Neglect, and Inhumane Treatment Inside the US Meat Industry, Prometheus Books, 1997.

4. פינת התזונה
מנות עיקריות צמחוניות

שואלת רותי גרנות מתל-אביב:
אני מכירה הרבה תוספות צמחוניות, אבל אילו מנות עיקריות צמחוניות אפשר להכין?

תשובה:
למעשה, עצם ההבחנה בין מנה עיקרית לתוספת אינה הכרחית. במטבח הבשרי נהוג להחשיב את מנת הבשר בתור החלק העיקרי והיא מלווה בתוספות פחממתיות כמו אורז לבן או פירה, שאינן מזינות ואינן אטרקטיביות מבחינה קולינרית. בגלל חלוקה שמרנית זו, רבים סבורים שאוכל צמחוני אינו אטרקטיבי. כאשר חושבים על צמחונות בתור גריעה של הבשר מהצלחת, נשארים עם תוספות לא מזינות ולא מספיק טעימות. אך במטבח הצמחוני הבחנה כזו בין מנה עיקרית לתוספות אינה קיימת.

ארוחה שמורכבת ממנה אחת
מנות צמחוניות רבות יכולות להוות ארוחה בפני עצמן. ניתן כמובן לפתוח במרק, להוסיף סלט ולקנח במנה אחרונה, אולם מנות צמחוניות רבות הן מגוונות מאוד – הן מכילות רכיבים מסוגים שונים (דגנים, קטניות, ירקות, זרעים ונבטים), ולכן הן משביעות, מזינות ואטרקטיביות מבחינה קולינרית. לפעמים נהוג לכנות מנות כאלה בשם "ארוחות מחבת", שמכינים אותן בשיטת ההקפצה או טיגון-ערבוב, ומקבלים ארוחה צמחית קלה להכנה, מהירה, מגוונת, צבעונית וטעימה. בבישול איטי, אך לא פחות מזין, מגוון וטעים, אפשר להכין חמין או תבשילי קדירה אחרים, וגם פסטות עם רטבים מתאימים מהוות ארוחה בפני עצמה.

ארוחות שמורכבת משילוב תבשילים
בנוסף לכך, אפשר להכין ארוחה צמחונית המתבססת על מספר תבשילים, או על שילוב בין תבשילים למאפים, לממולאים או לקציצות, ללא היררכיה של מנה עיקרית ותוספות, כי כולם מזינים וטעימים, למשל:

• פשטידת בורגול ועדשים, גולש ירקות, עלי גפן ממולאים
• קציצות תרד, מג'דרה, במיה ברוטב עגבניות
• עגבניות ממולאות טופו, סלט קינואה, שעועית צהובה בעשבי תיבול 

ארוחה שמורכבת מתבשיל על מצע דגנים
תבשילים מתובלים, המשלבים בין קטניות לירקות, אפשר להגיש על מצע דגנים. כך מתקבלת ארוחה שלמה, מזינה וטעימה, למשל:

• ירקות מוקפצים עם פתיתי סויה על מצע אורז
• נזיד מש ותרד בטחינה על מצע כוסמת
• קוסקוס צמחוני (מרק ירקות וחומוס על מצע סולת)

תחליפי בשר
אלה שאינם מעוניינים (עדיין?!) להחליף את התפיסה שלהם בענייני ארוחות, אלא מעדיפים רק להחליף נתח בשר בנתח מקביל מהצומח, יכולים בקלות לעשות זאת באמצעות מוצרים צמחיים, הדומים בצורתם, במרקמם ובטעמם למוצרי בשר מוכרים. בדרך-כלל, הערך התזונתי של המנה הצמחית גבוה מזה של המנה הבשרית. קיימים תחליפים הניתנים לרכישה מוכנים וקפואים, או טריים (למשל, נקניקיות, קבב ושאוורמה מסויה), ואפשר גם להכין בבית, למשל:

• בורגר שיבולת שועל
• סויבורגר
• שניצל טופו
• שיפודי טופו
• רצועות סויה, שעועית ירוקה ושקדים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון