פעילות 

עם פתיחת שנת הלימודים: הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ג', 2.9.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ונוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, אנו פונים לקהל בבקשה לשתף אותנו בענייני זכויות בעלי-חיים הרלוונטיים לבחירות בעירכם: טיפול העירייה במשחטה בשטח הרשות, בחתולים חופשיים, בסוסים ובחמורים, בשטח בר, בקרקס עם חיות, וכו'. הדיווחים יסייעו לנו להגיש לקהל המלצות על רשימות מסוימות ואזהרות מפני אחרות לקראת הבחירות.

נא לכתוב לדואל אנונימוס info@anonymous.org.il ולציין בכותרת "בחירות".

כדאי לכתוב: הזנחה למוות

ליטופים קטלניים. בכתבה "חוק הגו'נגל" (מוסף הארץ, 29.8.2008, עמ' 16) סוקרת עפרי שובל את מצבם של בעלי-חיים המוחזקים ב"פינות ליטוף", הסובלים באופן שגרתי מהטרדות ומהתעללות מצד מבקרים ועובדים, מטיפול לקוי, מהזנחה ומתנאי מחיה גרועים. שובל מזכירה שקיימות כיום מעט הגבלות בחוק על הפעלת עסקים כאלה. אולם ההתעללות השכיחה מאוד ב"פינות ליטוף" מחייבת להלכה את התערבות המשטרה והממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, ד"ר דגנית בן דב. הממונה מתרצת את חוסר המעורבות שלה: "הרי אין לנו באמת שיניים, יש לנו שיני חלב. בתנאים גרועים מאוד, אנחנו יכולים לשקול עבירה של צער בעלי-חיים, מה שמצדיק תלונה במשטרה. אבל לרוב זה לא קורה, כי מדובר באנשים שהם בסך הכל בסדר, אוהבים חיות." כדאי לכתוב לשר החקלאות ולמנהל השירותים הווטרינריים ולקרוא להם להחליף את הממונה הנוכחית באדם שמבין כי חובתו אינה לבדוק אם העבריינים "אוהבים חיות" אלא לזהות עבירות על חוק צער בעלי-חיים ולהשתמש במלוא סמכותו החוקית למניעתן.

ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס: 9681641-03. mosheh@moag.gov.il

מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250. shalomsi@moag.gov.il

יש בידכם מידע על הזנחה או התעללות ב"פינות ליטוף" או פינות חי? שלחו אלינו את פרטי המקרה, בצירוף תמונות, אם יש: info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6404878.

הזנחה משטרתית. בכתבה "החתול שלא היה שם" (נענע 10, 27.8.2008) מדוות נויה נרדימון על החלטתה של משטרת ישראל לסגור את תיק החקירה נגד בית החולים רמב"ם, בנוגע לחתול שהוזנח עד מוות בתוך מלכודת שהונחה בהוראת בית-החולים. החקירה נסגרה ארבעה ימים בלבד לאחר פתיחתה ומבלי שנחקרה העדה המרכזית בפרשה. המשטרה: "נסיבות המקרה אינן מצדיקות את המשך החקירה". ערעור על החלטת המשטרה הוגש על-ידי עו"ד אביטל בן-נון מאגודת חובבי החתולים בישראל.

כדאי לכתוב לאחראי על אכיפת חוק צער בעלי-חיים במשטרת ישראל ולבקשו לפתוח את החקירה מחדש. כתובתו:

רב פקד שאול מימון, רח' קפלן 2, ת.ד. 20110, תל-אביב 64734

כדאי גם להתלונן בפני עיריית חיפה על הטיפול הלקוי בפרשה:

עיריית חיפה, פקס 04-8356440 דואל pniotz@haifa.muni.il

מנהל השירותים הווטרינרים בעיריית חיפה: ד"ר דרור דגן, רח' אבא הלל סילבר 20-22, חיפה 

נציב פניות הציבור בחיפה:  רח' עומר אל כיאם 12 הדר הכרמל, ת.ד. 4394, חיפה 31043, פקס 04-8604446

אוסטריה: יותר ממאה יום בכלא ללא כתב אישום

לפי מסמכים שהגיעו לידי הארגון VGT, הקורבן העיקרי לפשיטה המשטרתית ב-21.5.2008 ולמעצרים, במהלך יוני 2008 ערכה יחידה משטרתית מיוחדת (Soko) פגישות שמטרתן היא לגבש דרכים לגרום נזק ל-VGT, מבלי להזכיר כל חשד לעבירה על החוק מצד אנשי הארגון. כדאי גם לקרוא את דבריו של ד"ר מרטין באלוך מהמעצר, המספר על "האשמות" גרוטסקיות שהופנו נגדו בחקירה שארכה 20 שעות.

מעצר תשעת הפעילים יימשך לפחות עד להחלטה ב-8.9.2008. כדאי להמשיך ולכתוב מכתבי מחאה לשגרירות אוסטריה בישראל, ולא להתייאש מהתשובות הלקוניות; מטרת המכתבים היא להמחיש שהעצירים לא נשכחים:

בית קריסטל, רח' החילזון 12, קומה 6, רמת-גן 52522. דואל tel-aviv-ob@bmeia.gv.at, פקס 7510716.

חשוב יותר לכתוב לקאנצלר, לנשיא, לשרת הפנים ולשרת המשפטים של אוסטריה. כדאי גם לכתוב לעצירים ולעודדם.

לימודי ייעוץ תזונתי

ההרשמה בעיצומה לשנה"ל הקרובה במכללה לתזונה ולרפואה משלימה, בתנועת הצמחונים והטבעונים, ת"א. בתוכנית: תיאוריה, תרגול וסטאז' לתעודת יועץ תזונתי מוסמך.

לפרטים: 0774220237/38  035604582  0774220239 Weisberg.shai@gmail.com 

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה.

אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-החיים, בתמורה למגורים במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

הרצאות

אנונימוס קולטת מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב רוב ההתעללות. בכתבה "מקור ההתעללות המרכזי בבע"ח: תעשיית המזון" (26.8.2008) מסביר דדי שי: "התעללות בבעלי-חיים בתעשיית המזון אינה תופעה נקודתית, כמו שאפשר להתרשם מחשיפות אקראיות בתקשורת של מקרי התעללות קשים במיוחד. זהו כורח שנובע מהרצון להפיק מבעלי-חיים את מרב הרווחים במיעוט ההשקעה, מה שמחייב להתייחס אליהם כמו אל חפצים." שי משער, שההתעללות השיטתית מוצנעת בגלל הרגלי צריכה המושרשים עמוק.

ynet בשר ומים. בכתבה "דו"ח: ביזבוז המזון העולמי מייבש את כדור הארץ" (26.8.2008) מדווחת סוכנות רויטרס על דו"ח חדש של ארגון המזון הבינלאומי, בוועידה שנערכה לרגל שבוע המים העולמי, ובו ניתן מקום מרכזי לבזבוז המים הגלום בתעשיית הבשר. מנהל המחקר, יקוב גרניט, הסביר שהשינוי יבוא רק בזכות תמריצים כלכליים. "התמריץ הטוב ביותר לשינוי הוא המחיר", הוא אמר וציין שבשוודיה פחתה צריכת בשר הבקר ביותר מ-30 אחוז משום שהמחיר עלה משמעותית.

ynet הרס מדבר יהודה. בכתבה "אושר לחפש נפט בשמורת 'מדבר יהודה'" (26.8.2008) מדווחת יעל עברי-דראל שב-26.8.2008 אישרה מליאת רשות הטבע והגנים בקשה של חברות פרטיות לבצע קידוח ניסיון לחיפוש נפט בשמורת הטבע "מדבר יהודה". ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעת של מדעני סביבה ואקולוגיה של רשות הטבע והגנים עצמה, שטענו כי "הקידוח והפקת הנפט עלולים לפגוע באוכלוסיות של מינים נדירים, לעודד מינים מלווי אדם ומינים פולשים, ולטווח ארוך עלולה פגיעה זו לגרום לניתוק של אוכלוסיות של מינים מדבריים, שמדבר יהודה מהווה עבורם גבול תפוצה עולמי. אנו סבורים שהתפוקה הצפויה אינה מצדיקה מתן היתר לפגיעה חמורה וקבועה בחי, בצומח, בנוף ובמטיילים בתחום של שמורת טבע מוכרזת."

נענע 10 חתולים והריון. בכתבה "תשעה חודשים וחתול" (26.8.12008) בוחנת נויה נרדימון בעזרת ד"ר שירה בן ארי את המיתוס שנוכחות חתול בבית מסוכנת לאישה בהריון, ומגלה שהסכנה להידבק בטוקסופלסמה אורבת במקומות אחרים: "בארה"ב, מטילים את האחריות להידבקות על תעשיית הבשר. מקור הסכנה הגדול ביותר הינו אכילת בשר נא טרי, ולא החתול הביתי שההיגיינה שלו יכולה להוות השראה לכמה אנשים." הכתבה כוללת עצות להיערכות עם החתול בבית בעת ההריון.

nrg מעריב פילים. בכתבה "ממשלת נמיביה אישרה ציד של פילים בסכנת הכחדה" (24.8.2008) נמסר שממשלת נמיביה אישרה לצוד תמורת כסף את מאות הפילים שנותרו במדינה.

הארץ ספר ילדים. בכתבה "אם אין צפרדעים, יבואו יתושים" (24.8.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 3) סוקר דורעם גונט את אסופת הסיפורים "להציל את כוכב הים – ספר הסיפורים הירוק" שקיבץ שלמה אבס במטרה לחשוף ילדים לנושאים סביבתיים ולקרב אותם להבנת החשיבות שבשמירה על הסביבה, דרך סיפורים ומעשיות הנוגעים בנושאים סביבתיים, ביחסי האדם עם הטבע ובחשיבות האיזון בטבע.

יומן חייתי 17 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בערוץ המקומי ובאתר יומן חייתי: קליפים באנימציה לשיריו של עדי מדנס; וסרטון בריטי: מורה נבוכים על צמחונות: 'מזון לחיים'. בערוץ 98: יום ג' ב-23:30, יום ו' ב-2:30 ומוצ"ש בחצות.

תזונה

Nfc צמחונות נגד סרטן. בכתבה "מזונות מן הצומח מורידים את הסיכון לסרטן השחלות" (24.8.2008) מדווחת יפעת גדות על מחקר חדש שנערך במוסד  Mario Negri שבמילנו, ובו נמצא כי נשים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של איזופלבונים ופלבונולים, היו בסבירות הנמוכה ביותר לפתח סרטן שחלות. איזופלבנולים נמצאים בתה ובמאכלי סויה, ופלבונולים נמצאים בפירות ובירקות רבים.

ynet צמחים חיים. בכתבה "אל תבשלו להם את האוכל: דיאטת ה-Raw Food" (מנטה, 28.8.2008) מסבירה תמי חסקלברג מה אוכלים אנשים שצורכים רק מזון מהצומח שלא חומם מעל 48 מעלות (raw food). מאחורי שיטה זו עומדת ההנחה שהמזון הצמחי הנא מתפרק בגוף באופן השלם ביותר ואינו מותיר בו פסולת, בניגוד למזונות מעובדים, ובעיקר בשר.

הארץ מחקר סין. בטור "הגרנד פרי מתחיל בסין" (29.8.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 2) סוקרת רחל טל שיר את הספר The China Study, הבוחן את התזונה הלקויה במערב, על רקע מצב המחקר על התזונה הרצויה לאדם מבחינה בריאותית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

וואלה! הצטמחנות. ברשימה "עוף? לא טוב" (29.8.2008) מספרת תמי ניניו על התהליך הממושך של הפיכתה לצמחונית, שהתרחש לפי עוצמת הדמיון שבין ה"אוכל" לבין החיה: "כשזה נראה כמו דג, עם ראש ועין מאשימה בצלחת, לא רק שלא יכולתי לאכול, גם להסתכל היה לי קשה. בדיוק כפי שהיה לי קשה להיתקל בפגר של חתול או ציפור לצד הכביש." 

טבעונות והאדם הטוב
מידות טובות, מידות רעות והרגלי תזונה

הנימוקים הרווחים לטובת טבעונות מטעמי מוסר, מתייחסים לסבלן של החיות בתעשיות המזון ולפגיעה בזכויות שלהן. אריאל צֹבל בוחן את שאלת הטבעונות מתוך גישה מוסרית אחרת: התמקדות במידות טובות ורעות בחברה הצרכנית.

בחברה המודרנית, חלק משמעותי מההתפתחות המוסרית של האדם צריך להתחיל בסופרמרקט

גישות שונות לשאלות מוסריות
בדיונים על שחרור בעלי-חיים רווחות שתי גישות לשאלות מוסריות. גישה אחת מתמקדת בתוצאות המעשים שלנו. למשל, כשאנו שוקלים אם לרכוב על סוס, יש לבדוק:

איזה נזק ייגרם לסוס?

איזו תועלת אני אפיק מהרכיבה?

ומהו משקל התועלת מול הנזק?

הגישה השנייה מתמקדת בקביעת הנחיות כלליות להתנהגות שלנו, ללא תלות בתוצאות של כל מקרה ומקרה. כאן השאלה היא:

האם הרכיבה, או ההכנה לרכיבה (האילוף וכו') פוגעות בזכויות בסיסיות של הסוס?

שתי הגישות הללו לבעיית הרכיבה משקפות גישות נפוצות ביותר למוסר בעולם המודרני החילוני. כל אחת מהן מאפשרת לבחון כל שאלה של טוב ורע, אך לשתיהן יש גם חסרונות. למשל, שתי הגישות אינן מיטיבות לטפל בנושאים הקשורים בחיים המוסריים, כגון: מוטיבציה מוסרית, חינוך מוסרי ואיזון בין כלל העניינים המוסריים בחיינו. גישה קדומה יותר למוסר מטפלת ביתר הצלחה בשאלות כאלה. גישה זו עדיין נפוצה בתרבויות דתיות במערב ובמזרח, ויש התעניינות מחודשת בה גם בעולם החילוני, ובכלל זה בהגות פמיניסטית. גישה זו היא "תורת המידות הטובות והרעות".* אם נחזור לדוגמת הרכיבה, השאלות העולות מתוך תורה זו הן:

האם הרכיבה מפתחת או מבטאת מידות טובות?

או האם היא גורמת או מבטאת השחתת המידות?

מידות טובות ומידות רעות
כשדנים במידות טובות ורעות, מתייחסים לתכונות (או נטיות, מעלות וכו') ספציפיות. למשל: יושר, הגינות, אומץ ואכפתיות – לעומת נטייה לשקר, פחדנות, אדישות מוסרית וכיוצא באלה. אולם העניין המסורתי במידות טובות ורעות כרוך בתפיסה כוללת של חיי האדם המוסרי, תוך מאמץ לברר מהו האדם הטוב, או מהם החיים הראויים לחיותם. המידות הרצויות כרוכות זו בזו באדם השלם, במסגרת של מסלול חיים כולל בתוך נסיבות חברתיות נתונות. מוקד העניין אינו פתרון בעיה ספציפית, אלא תפקודו של האדם במכלול תחומי האחריות המוסרית בחייו: במשפחה, בין החברים, במדינה, בקהילה המקצועית וכו'. אולי ההגות על זכויות בעלי-חיים הזניחה את "תורת המידות הטובות והרעות" מכיוון שהנושא נחשב (בטעות!) כתחום ספציפי ומובחן, שדורש פחות מחשבה על כלל החיים המוסריים ויותר תשובות נקודתיות – מה לעשות במקרה נתון.

אחת ממסורות הנצרות מונה שבע מידות טובות, שאמנים הרבו לייצג בצורת דמויות אלגוריות.
בציוריו של ג'וטו בקאפלה סקורבני בפאדואה (1303-5) הדמויות מייצגות, משמאל לימין:
תבונה זהירה, גבורה בהתמודדות עם קשיים, מתינות ואיפוק, צדק, אמונה, צדקה ותקווה.

מידות בחברה המודרנית
התגשמות החיים הטובים, מבחינה מוסרית, תלויה לחלוטין בנסיבות החברתיות הנתונות. אריסטו, למשל, סבר שאין משמעות לחיים מוסריים מחוץ לגבולות עיר-המדינה. שינוי הנסיבות מחייב אפוא שינויים מסוימים בהגדרת החיים הטובים או האדם הטוב. כך בחברה צבאית אומץ ונחישות הם מידה טובה, בעוד שבחברה קתולית ענווה וצניעות מינית מקבלות מקום מרכזי.

ומה מיוחד לחברה המודרנית, התעשייתית, הצרכנית? אם יש הבדל מהותי מבחינה מוסרית בין החברה הזו לבין חברות מסורתיות, הוא טמון בכך שכיום אנו משפיעים זה על זה ממרחקים הרבה יותר גדולים, באמצעות בחירת מנהיגים למדינות ענקיות, דרך עבודה בייצור מוצרים ובמתן שירותים, ומעל לכל – באמצעות צריכת מוצרים. רוב הפריטים שאנו קונים, יוצרו במקומות רחוקים, או לכל הפחות במתקנים סגורים, ואיננו יודעים איך הם יוצרו וכיצד הם הגיעו לחנות. זו איננה רק בורות טכנית, אלא גם בורות מוסרית: אין לנו מושג מי הרוויח ומי נפגע עד שהמוצר הגיע אלינו.

בתרבויות מסורתיות יותר, ההשפעה ההדדית מתקיימת ברובה הגדול במסגרת קשרים קרובים. אולם כיום עבר חלק משמעותי ביותר מההשפעה ההדדית ליחסים רחוקים ומנוכרים, שאין בהם שום שותפות של זהות ושייכות. לכן בחברה המודרנית, התעשייתית והצרכנית, לא די ברעיונות מסורתיים על מידות טובות; החברה המודרנית זקוקה למידה טובה חדשה. ניתן לכנות מידה זו בשם "ערנות מוסרית למרחוק" או "צרכנות רגישה". המדובר בערנות ביחס לתהליך הייצור של החפצים הדוממים שבחיינו, ונכונות להשקיע מאמץ בחיפוש אחר ההשלכות המוסריות שיש לתהליך הייצור. המידה הטובה החדשה היא הנטייה להתבונן במוצר צריכה ולהבחין כיצד הוא מגלם בתוכו את ההיסטוריה של ייצורו ואת גורלם של השותפים הסמויים בתהליך. כנגד המידה הטובה, עומדת המידה הרעה – "קוצר-רואי מוסרי" או "צרכנות מנוכרת". זוהי הנטייה לזהות במוצרים אך ורק מחיר כספי, ערך שימוש או עניין סמלי, והיא נתמכת על-ידי מגמות רווחות בתרבות: קידוש הקניות כבילוי בעל ערך בפני עצמו, לחץ חברתי להחליף מוצרים ישנים ותקינים בחדשים, וכדומה.

שבע המידות הרעות לפי ג'וטו (משמאל לימין): ייאוש, קנאה, בוגדנות, אי-צדק, כעסנות, הפכפכות וכסילות.

צמחונות והמידה הטובה
"ערנות מוסרית למרחוק" יכולה להתפתח ולבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות, למשל:

• מאמץ פעיל למען מי שנפגעים הרחק מאתנו;
• החרמת מוצרים שיוצרו בתנאי עבדות או כיבוש;
• צרכנות ידידותית לסביבה;
• והחרמת מוצרים מן החי.

צמחונות היא ללא ספק אחת מההתגלמויות הבולטות ביותר של המידה הטובה הזו. ניתן להשוות זאת, למשל, לחרם על נעליים שיוצרו בתנאי העסקה אכזריים בסין: נאמר שאני קונה נעליים אחת לשנה; לשם כך עלי לבצע בירור נקודתי, ביקור בחנות – וגמרנו. העניין המוסרי צץ בחיי למשך ימים אחדים בשנה, לכל היותר, ונעלם.

צמחונות, לעומת זאת, מלווה אותנו יום יום. אנו קונים אוכל כמעט מדי יום, אוכלים מספר פעמים ביום ומרכזים חלק ניכר מחיי החברה והמשפחה שלנו סביב הארוחות. לכן צמחונות מטעמי מוסר (אך לא מטעמי בריאות או טעם) מכניסה לחיינו ממד מוסרי יומיומי ונוגעת ברבדים שונים של אישיותנו. אי-אפשר לתחום את הצמחונות בהגדרה צרה של "מעשה טוב", או כעיסוק בבעיה ספציפית; הצמחונות הופכת תחום נרחב של אדישות וריקנות מוסרית בחייו של אוכל הבשר – לתחום של עניין ופעילות מוסריים. המעבר לצמחונות מהווה תקופה אינטנסיבית, שבמהלכה נטענת כל ארוחה בשאלות של טוב ורע. לאחר מכן, כשהתזונה הצמחונית הופכת להרגל, עדיין נותר – במשך כל החיים – הצורך להתמודד עם שאלות מוסריות הנוגעות לחיים המשפחתיים והחברתיים בעולם שרובו אוכלי בשר. שוב ושוב עולה הצורך למצוא איזון נכון בין שיקולי הצמחונות לבין התפקוד הטוב בתור בן/בת, חבר/ה, שותף/ה לחיים או הורה. הצמחונות מטעמי מוסר מחייבת אפוא שכלול מתמיד של המידות הטובות, וגידול ילדים לצמחונות מטעמי מוסר מהווה את אחד מהכלים האפקטיביים ביותר לחינוך מוסרי.

ליסה סימפסון מפגינה שלב ראשון של "ערנות מוסרית למרחוק" (ציור: מאט גרונינג):

מוצר הצריכה מגלם בתוכו את ההיסטוריה של ייצורו, על כל המעורבים בכך.

התייחסות נדירה לנושא זה ניתן למצוא בדיון קצר שערך הפילוסוף סטיב ספונטזיס (בתמונה):

"החלטות בעניין מה לאכול או ללבוש ואילו ניסויים לבצע, שכיום אינן נחשבות בתור עניינים מוסריים, יהפכו, דרך שחרור בעלי-החיים, למצבים המחייבים חמלה, אלטרואיזם, כבוד לאינטרסים ולזכויות של אחרים, הגינות, נכונות להתייצב ולקחת סיכונים להגנה על אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם, וכן הלאה. לכן, על פני הדברים, נראה ברור ששחרור חיות זה משהו שעלינו לעשות כדי לפעול להשגת המטרה של פיתוח אישיות מוסרית באמצעות התייחסות למוסריות בתור דרך חיים כוללת." (עמ' 90)

טבעונות והמידה הטובה
טבעונות מטעמי מוסר (כלומר החרמת מוצרי חלב וביצים) מעמיקה את "הערנות המוסרית למרחוק" ואת החיים המוסריים בכלל. זאת לא רק בגלל מבחן התוצאה (טבעונות מונעת פגיעה בתרנגולות ובפרות) אלא משום שטבעונות היא פחות הרגלית מצמחונות. בדרך-כלל, קל מאוד לזהות מוצרי בשר ולהימנע מהם – ובכך להפוך את עצם קניית המזון ואכילתו לשגרה שאינה דורשת עוד מעורבות מוסרית מעבר לממד המשפחתי והחברתי. אולם ביצים וחלב מוחדרים למוצרים שונים באופן שדורש מאמץ לזהותם. במידה רבה, לא ניתן בתרבות שלנו להתרגל לטבעונות באופן מלא; השאלות המוסריות ממשיכות ללוות אותנו במשך החיים גם בעצם בחירת המזון.

אלגוריה של טבעונות (ציור: מגדה פראנקוט): בחברה של אוכלי מוצרים מן החי,

הקורבנות של תעשיות בעלי-החיים נוכחים תמיד דווקא במחשבתם שם מי שאוכלים רק מזון מהצומח.

גבולות המידה הטובה
אז האם ככל שאדם עסוק יותר בבדיקת מרכיבי המוצרים שהוא קונה ולימוד תולדות הייצור שלהם הוא אדם טוב יותר? בהחלט לא! לבדיקות ולהחרמות יש טעם רק כל עוד הן רציונליות. כאשר מתמקדים במרכיבים הנמצאים בכמויות זעירות במזון, שהחרמתם אינה משפיעה בפועל על התעשייה, אי-אפשר עוד לדבר על "ערנות מוסרית למרחוק". תחת זאת מתגלים כאן דקדקנות וטרחנות, מאמץ לכונן זהות מיוחדת או אנטי-חברתית באמצעות ההחרמות, עיסוק נרקיסיסטי בטוהר, ובקיצור – מידות רעות.

בנוסף לכך, "ערנות מוסרית למרחוק" היא רק מידה טובה אחת, וכדי לחיות חיים טובים (במובן המוסרי) יש לאזן בין ההשקעה במי שרחוק ממך לבין ההשקעה בקרובים אליך ובעצמך. האדם הטוב צריך לפלס את דרכו בין התפקידים השונים ולעתים סותרים שהוא ממלא בחייו. מידת ההצלחה בכך תלויה בתבונה מוסרית, כי מרשם להתנהגות הראויה בכל מקרה ומקרה אין בנמצא.

אז מדוע להעביר את הגבול דווקא בהחרמת בשר, ביצים וחלב? יש לכך נימוקים מוכרים וטובים במונחים של מניעת סבל וכיבוד זכויות בעלי-חיים. אולם זהו גבול סביר גם במונחים של מידות טובות – הן משום שהחרם על תעשיות אלה הוא אפקטיבי ולכן הוא מהווה בחירה רציונלית, והן משום שהטבעונות היא גבול ברור ומעשי, שאינו דורש מאתנו מאמץ בלתי מאוזן לזהותו ולשמור עליו מול שאר תביעות החיים. השפה של "תורת המידות הטובות והרעות" מותירה לנו מקום לשיקול דעת – להקל בדרישות הטבעונות או להחמיר בהן בהתאם לנסיבות התובעות איזון עם סוגיות מוסריות אחרות. אולם קשה להעלות על הדעת דיון מעודכן, כן ואמיץ בנושא זה, שלא יעמיד את הטבעונות בתור כיוון רצוי.

אופי מוסרי מפותח אמור לעורר אותך לראות בעיני רוחך תמונה כזו ללא צורך בצילום המחשה בוטה. (צילום: ג'פה מאדסן)

*המושג "תורת המידות" משמש בטקסטים רבים בתור תרגום ל-moral philosophy או ל-ethics. זהו תרגום מבלבל, כי כאמור הפילוסופיה של המוסר עוסקת לאו דווקא במידות. המושג שאני משתמש בו כאן, "תורת המידות הטובות והרעות" הוא תרגום מסורבל ל-virtue ethics.

המאמר מבוסס על דיון בהנחיית המחבר, שנערך בהפקת אנונימוס ב-26.8.2008.

המקור שהוזכר

Steve F. Sapontzis, Morals, Reason, and Animals, (Philadelphia: Temple University Press, 1987), pp. 90-96.

פינת התזונה
בודהה בורגרס מתחדש

התרחבות

כ-8 חודשים לאחר פתיחתו המחודשת של המזנון הטבעוני, הצלחתו בקרב קהל נרחב ומגוון אפשרה לבצע שכלולים משמעותיים בסניף הראשי, ברח' יהודה הלוי 21 (גם סניף איבן גבירול 86 עובר כיום הרחבה). שטח הסניף הורחב וכעת יש בתוכו 20 מקומות ישיבה, בנוסף ל-40 מקומות ישיבה על המדרכה המרווחת שבחוץ. החלל המורחב עוצב באופן מרהיב תוך שימוש יצירתי בקרשים ישנים, פחיות מאוירות, בלטות ועוד. על אחד הקירות מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות. לאחר ראש השנה צפוי המקום להיפתח בימי ה' עד השעה 02:00, ותושק מערכת הזמנות דרך אתר האינטרנט.

מבט על האגף החדש שנוסף לסניף יהודה הלוי 21 (משמאל), ועל שער הצמחים שעיצב נש בלב המזנון.

קונים תורמים

"מועדון הבודהה" הוא מועדון הלקוחות של המקום. חברי המועדון מקבלים כרטיס מגנטי, וכל קנייה בבודהה בורגרס מקנה לך כלקוח/ה זיכוי של 5%. כאשר הסכום מגיע ל-25 ש"ח, מקבל הלקוח תעודת זיכוי והוא יכול להשתמש בכסף לקנייה נוספת במקום, או לתרום את הכסף לעמותה להגנה על בעלי-חיים לפי בחירתו, ובכלל זה לאנונימוס; במקרה זה, בודהה בורגרס תכפיל את סכום התרומה ל-50 ש"ח.

חידושים בתפריט

הרחבת המקום כללה שיפוץ המטבח, ובעקבות זאת התרחב התפריט. בכל שבוע מתפרסם תפריט יומי אחר, הכולל "מנת היום" יצירתית ובה תבשיל וסלט בצד (28 ש"ח). בין המנות שיוגשו בראשית ספטמבר: טופו אפוי במרינדה של סילאן, שומשום ועשבי תיבול עם עלי מנגולד וירקות אפויים; טמפה מרוקאי על מצע תפוחי אדמה בתיבול סומק; סייטן ברוטב לימון ועשבי תיבול על מצע קינואה. נוספו לתפריט גם סלטים המתחלפים מדי יום (30-12 ש"ח, לפי הגודל), למשל: סלט פנה קמח מלא ואצות ים; סלט קינואה עם עגבניות מיובשות וזיתים; וסלט שעועית שחורה עם עגבניות וכוסברה. יש גם חידושים בתפריט קבוע, כגון פיצה כוסמין מונבט (22 ש"ח) ושווארמה סייטן בלחמנייה (19.5 ש"ח).

בתמונה: שתי מנות קבועות חדשות, פיצה כוסמין מונבט ושווארמה סייטן בלחמנייה;

ושתי "מנות היום" מתחלפות, פשטידת טופו עגבניות וחצילים, ופסטה קמח מלא בולונז שקדים/סויה.

סקירה וצילום: אריאל צבל